עד עכשיו היית אמא טרייה,
מעתה את אמא מנוסה! 
ברכותי!
רק בריאות!
גדולה מהחייםמישהי מכירה? מתאים גם מגיל לידה? מומלץ?
פשוט חושבת שסביר להניח שאשתמש במשאבה, לא?
למנוע גודש בשבועות הראשונים,
לאפשר לבעל לתת בקבוק עם חלב אם בלילה,
ובהמשך חזרה לעבודה...
כמו שאמרתי,
אין לי נסיון,
אבל פשוט נשמע לי הגיוני שאצטרך.
כמובן, במידה ויהיה לי מספיק חלב וכו'.
או שכדאי לי לחכות אחרי הלידה ורק אז?
פשוט כל דבר הוא עולם בפני עצמו, וכל כך רחב-
מנשאים, עגלות, הנקה, משאבות...
מנסה ללמוד ולהתכונן
סקירה קצרה שעזרה לי קצת להבין הלאה...
היי,
אני בשבוע 30, מצפה ללידה רביעית.
הלידה הראשונה שלי הייתה בבית חולים, מאוד קונבנציונלית - אפידורל שלא ממש עזר, מיטת בית חולים, פיצוץ יזום של השק ע"י מיילדת נגד רצוני, לידה ארוכה שכמעט הסתיימה בוואקום. בקיצור, יצאתי בטראומה.
מאז היו לי 2 לידות בית לא מתוכננות, בכריעה. אני לא בעד לקיחת סיכונים אבל פוחדת מאווווד מלידה בבית חולים. אני לא מבינה בכלל איך אפשר ללדת על הגב. מרגישה אובדת עצות ולא מוכנה כלל ללידה.
אז השאלות שלי, כאחת שלא יכולה לקחת אפידורל (לא עובד עליי) הן:
איך יולדים על הגב (על מיטת בית חולים)??? וגם:
איזה בית חולים באיזור ירושלים מומלץ לאחת כמוני שזקוקה ללידה כמה שיותר טבעית, ולמה (במה זה מתבטא)?
האם חדר לידה טבעי זה סוג של בלוף (כך קראתי) או שזה באמת יעיל?
ומי שרוצה ללדת בבית - איך עושים את זה בצורה מסודרת? (זו לא הבחירה שלי מלכתחילה)
אשמח לתובנות מכן נשים יקרות...
כלומר על מה את יושבת, קשה לשבת באויר (כמו לפיפי בשיחים, סליחה על הדוגמה, אין לי דרך טובה יותר להסביר).
כך שבעצם את נשענת עליו ודוחפת כלפי מטה עם הידיים. הצלחתי להיות ככה בכריעה (כמו שעושים פיפי בשיחים..) והייתי עם אפידורל!
אני גם קצת בדילמה כמוך, קחי בחשבון שאם היו לך שתי לידות מהירות ברמה של לידת בית לא מתוכננת-
סיכוי לא קטן שגם הלידה הקרובה תהיה מהירה,
לדעתי הכי טוב ללכת על האופציה שתתן לך מענה הכי מהיר-
הערכה כמה זמן ייקח לאמבולנס להגיע אלייך ולקחת אותך לבי"ח, לעומת כמה זמן ייקח למיילדת בית להגיע אלייך,
(גילוי נאות- אותי יילד פראמדיק, סה"כ הוא היה מקצועי ובאמת בסדר אבל אין ספק שזה הרבה פחות טבעי ולדעתי גם פחות בטיחותי ממיילדת בית שבאה מוכנה עם כל הציוד)
לדעתי במקרה שלך חבל על הכסף של חדר לידה טבעי, ממילא עד שתגיעי לא תהני ממנו מספיק זמן,
וקחי בחשבון שמבחינה רפואית הכי פחות בטוח זה ללדת בדרך, אז אם כבר לידה בבי"ח- הייתי הולכת לבי"ח הכי קרוב.
וללדת על הגב זה לא כ"כ נורא, הרבה יותר קשה זה הצירים, נכון שזה פחות טוב לרצפת האגן, אבל במכלול השיקולים נראה לי פחות קריטי.
אם בכל זאת יש לך אפשרות לבחור בי"ח כי המרחק לא כ"כ משמעותי, אז הייתי בוחרת בי"ח עם פחות עומס, כדי להגדיל את הסיכויים שהמיילדת לא תברח לך פתאום ליולדת אחרת, מה שבלידות מהירות בהחלט יכול להיות בעייתי. (אני בלידה הראשונה הגעתי לוואקום רק בגלל זה, אחרי חצי שעה של צירי לחץ שאומרים לי לא ללחוץ כי המיילדת עסוקה בחדרים אחרים, עד שהגיעה אלי ראו האטות בדופק וכבר בלחיצה הראשונה עשו וואקום, בכלל לא נתנו צ'אנס ללחוץ לבד- וזה היה בעין כרם אגב)
ליוויתי הרבה מאד נשים ורובן ילדו בכריעה, בעמידה על הברכיים או בתנוחה אחרת לא הגב. זה באמת ממש ממש לא נוח.
ממליצה מאד על עין כרם אבל מה שחשוב יותר כדי ללדת טבעי זה לא המקום אליו את הולכת אלא איך את מגיעה
כדאי לך מאד לעשות פגישה או שתיים של הכנה ללידה, ללמוד תנוחות ותנועות ולתרגל עד הלידה.. כשהמידע הזה נמצא בתוך הגוף שלך הוא יכול להתממש
חוץ מזה ממליצה מאד לקחת דולה, זה יכול אד לעזור לך.
מוזמנת גם לפרטי אם יש לך שאלות יותר ספציפיות
לא אשכח את זה...
פתיחה תשע. אני יושבת על כדור פיזיו גדול ליד המיטה בחדר לידה, בהפוגה הקצרה שבין ציר לציר מניחה את הראש על המיטה בתשישות מוחלטת, ופתאום נזכרת במשהו ומתמלאת במרץ ונחישות - אני קופצת על הרגליים ואומרת לבעלי - בוא נספור ספירת העומר!
וואו, זאת הייתה ספירת העומר מיוחדת. ידענו שכל רגע יגיע עוד ציר-שלא-מן-העולם-הזה, שיש לנו כמה שניות גנובות... אבל עכשיו אנחנו בהתעוררות לזה, ועכשיו הזמן לספור, ואם נדחה אולי בסוף נפספס לגמרי את הספירה.
הצליח. בירכנו, ספרנו עשרים ותשעה שהם ארבעה ואחד, ואפילו קיבלתי במתנה עוד כמה שניות לנשימות והירגעות והתכנסות פנימה, עד שהיטלטלנו על גלי הציר הבא.
בכל שנה כשסופרים 29 אני מתרגשת.
טווולייואני מתרגשת כל שנה מחדש כשאומרים את תפילת השל"ה בערב ר"ח סיון...
הייתי מאושפזת בנשים- עקב מיעוט מים. התחילו לי צירים. הדלקתי נרות שבת (היה יום שישי לפני השקיעה), אמרתי את תפילת השל"ה בכוונה בין ציר לציר ונכנסתי לחדר לידה. מרגש ממש
וזה אוטוטו
לגברת שלי יש אדום מאוד בטוסיק. שמה לה כל החלפה בייבי פסטה.
האחות בטיפת חלב חשדה שאולי זה פטריה אך לא קבעה באופן סופי. המליצה על אגיסטן בייבי.
מישהי מכירה? זה משהו אנטיביוטי? כי לפי מה שראיתי באינטרנט זה תכשיר שמיועד לפטריות, אבל אם זה לא בהכרח פטריה אלא סתם הטיטול או משהו? מישהי מכירה את המשחה? יכולה להמליץ, ובכללי לתת מידע על המשחה?
תודה!
)נירוונהבהריון הגוף שלך צורך הרבה מאד ברזל - בשבילך ובשביל התינוק
אחרי לידה הרבה יותר קל להעלות את הברזל חזרה
אז את לא יכולה להסיק מהסיפור של הפותחת שזה ה-ברזל המנצח
מה זה חייבת דחוף להעלות - באיזה שבוע את? כמה ההמוגלובין? איזה ברזל וכמה ממנו לקחת עד עכשיו?
ובנוסף - ההתאוששות מהלידה, הסתגלות לתינוק חדש, ההנקות, הלילות וכו' - לוקח זמן להתאושש
הרבה מזל טוב
והמון הצלחה
יכול להיות המוגלובין יפה אבל פריטין נמוך ומרגישים חלשים.
כדאי לבקש לבדוק גם אותו.
אני שילמתי גם בשנה הראשונה.
במקווה בגבעת שאול, זה שנשרף.
חצופים.
ב"ה שלא טבלתי הרבה פעמים בשנה הזאת..
אבל עכשיו שהמקווה נשרף וצריך כסף לשיפוצים פתאום אין.
)
שווהנירוונהנראה לי ממשרד הבריאות שצריך להביא מגבת
מי שלא מביאה משלמת 30 ש"ח.
אם את מביאה זה נע בין 20-30 ש"ל למוכנה
50 ש"ח אם הכל נעשה שם
(זה בערך. זה משתנה בים המקוואות. תלוי אם זה מקווה פרטי או לא.)
תביאי איתך כל מה שיהיה לך נעים להשתמש בו ששייך לך- מסרק, מגבת, נעלי בית, שמפו וכו'
אם לא אכפת לך שיהיה דוקא שלך- המקוה מספק את זה.
חוץ מזה שאני קצת בהלם, לא ידעתי שבשנה ראשונה לא משלמים.
ועם מגבת זה 15...
מקוואות פרטיים יכולים לקחת כמה שבא להם
מקוואות של המועצות יש תעריף אחיד ואסור לקחת יותר
לגבי שנה ראשונה
הבלנית במקווה אמרה לי בטבילה שלפני החתונה
הציפ עולה 20-25 שקל בערך
(לומשנה שהרבה פעמים הכניסו אותי ואמרו לי שלא צריך להעביר אותו.. אז איך הן וידעות שלא עברה שנה? לא יודעת חח)
למרות שתמיד תמיד אני באה מוכנה לגמרי חח
שנה ראשונה חינם.
אחר כך- טבילה עולה 15, אם רוצים ציוד כמו מגבת אז זה 30.
ויש אפשרות לעשות כרטיסייה, ואז יותר זול.
זה כבר לא רלוונטי בשבילך, אבל אפשר להתקשר למקווה ולשאול.
או לשאול בפעם האחרונה שבאים, לפני שנגמרת השנה.
מבחינתי 30 שח זה הרבה. ובימים המתוחים האלו להוסיף גם את זה על הראש זה קשה לי
את יודעת כמו שמתקצבים תרבות וכו'..
אז כמובן שאין מה להשוות.
זה צורך בסיסי של המשפחה היהודיה בישראל.
זה לא שאני בוחרת אם ללכת לבריכת שחיה או לא..
בעיני זה אמור להיות אלמנטרי
02-5386218
בהצלחה!!
חלום הזדמנויותעושים אותה רק באמת במצבים של סיכון- גיל מבוגר, או נשאות גנטית ידועה או סיפור משפחתי...
אצלך אמנם יש סיפור משפחתי אבל ידוע הרקע הגנטי וביררת אתו ואת לא נשאית...
אז אני לא נראה לי הייתי עושה.
מרבית הנשים לא עושות את הבדיקה הזו, היא ממש לא בגדר חובה.
יש דרך לזרז את הדימום לצאת "בבת אחת", ולא בטפטופים קטנים לאורך תקופה ארוכה?
זה ממש מתסכל... בקושי-בקושי יש לי דימום, ברמה שאני מחליפה פדים רק בגלל שהם כבר חצי יממה עליי, ולא בגלל שהם מלאים... ואני זוכרת את זה מהלידה הקודמת (שאז אפילו שאלתי על זה את הרופאה בדאגה), ולמרות הדימום המועט, הצלחתי לטבול רק אחרי חודש וחצי, כמו בלידות הראשונות...
אני יודעת שתגידו שעדיף לתת לגוף לעשות את שלו, ושעדיף לתת לו עוד לנוח... אבל בכל זאת, הייתי שמחה לפחות זמן איסור הפעם... לא רק בגלל הקרבה לבעלי, אלא גם בגלל הנוחות באופן כללי... (שאי אפשר להעביר מיד ליד, שאי אפשר לשבת על אותה ספה, שהמיטות מופרדות ואין לי מספיק מקום להניק את התינוק בשכיבה...)
בקיצור, אשמח לעצותיכן בעניין...
האפקט המנקה שלהם ממשיך לנקות אותך עוד
הפסק עושים אחרי שהדימום נגמר אז הדימום לא מתגבר
להפך, מי שנוטה להפרשות כהות בימים הראשונים של 7 נקיים, זה עוזר לזה להתבהר יותר בקלות
שהלימון עוזר לך שההפרשות ימשיכו להתבהר יותר מהר.
זה עובד בדיוק הפוך ממה שאת מפחדת.
לא מכירה לגבי הרימון.
יכול לשנות את טעם החלב
לשתות הרבה מים באופן כללי - כל יום למלא לך בקבוק של 2 ליטר ולשתות אותו, ככה שתהיי בטוחה ששתית מספיק
ובנוסף - כל יום 2 לימונים טריים סחוטים בכוס מים - לשתות
אולי בהתחלה תרגישי שהדימום מתגבר אבל זה בגלל שהלימון גורם לדימום יותר יעיל, זה בדיוק עוזר לתופעה הזאת שהדימום נסחב בטפטופים
בהצלחה
חבל להשתשמש במילה הזאת, רק המחשבה עליה גורמת לרגשות שליליים,
בהחלט מובן מה שאת עוברת,
החיבור של ההנקה הוא משהו מדהים,
במיוחד אחרי שנה של הנקה.
לדעתי לא משנה למה החלטת להפסיק,
שקלת את הדברים והחלטת שזאת ההחלטה הנכונה אז תהיי שלמה איתה בשכל,
ותני לרגש לכאוב, זה טבעי ומובן.
יומיים זה כלום, בשביל גמילה בשבילך,
גם אם עוד שבועיים תרגישי זאת מתגעגעת זה טבעי ומובן.
אז תני לעצמך את הזמן להתבאס על זה,
ויחד עם זאת תנסי להסתכל גם על מה שטוב בחיים, ולאט לאט לשחרר את התחושה הקשה.
כל הכבוד לך על ההשקעה ואשרייך שאלו הדברים המעציבים אותך.
שבת שלום!
אצלי, בשבוע הרבה יותר מוקדם, כשהגעתי עם ירידת מים אפילו - החליטו לעשות זירוז ברמה נמוכה, ולא מיד הלכו לקיסרי. (בסוף הייתה מצוקה של אחד העוברים והיה ניתוח חירום. אבל מבחינתי, לפחות, ניסו לידה רגילה...)
נראה לי חבל להחליט "סתם ככה" על ניתוח קיסרי - שיש בו סיכונים בפני עצמו...
שיהיו החלטות טובות!
(ודרך אגב, שמעתי על היריונות תאומים שהסתיימו גם אחרי שבוע 38...)
ayeletb9אחרונה , יש בכל חנות טבע וכמעט בכל חנות תבילנים שלום לכולם,
התינוקת שלי יונקת ב"ה בסדר, אבל אני כאמא טריה מוצאת את עצמי מידי פעם לא רגועה..
הייתי שמחה לשמוע ממנוסות -
בלילה הגיוני שהיא תישן כבר 5 שעות? היא בת שבועיים. זה משנה כמה היא אכלה לפני?
ובכלל, היא למשל אוכלת חצי שעה ואז לפעמים היא עוד ערה שעה שלמה אחרי, כי היא פולטת וכאלה,
הגיוני שאחרי זה היא תישן לפעמים ארבע שעות? אני לפעמים מעירה לפני כבר, אבל לפעמים אני משחררת, כי מרגיש לי שגם השינה שלה צריכה להיות טובה. אבל אז אני משאירה אותה ישנה וכולי במתח אם זה לא נורא.
אשמח לדעת. ובכלל. יש כללים לדעתכן, או שתינוק שיונק כמו שצריך ב"ה ניתן לסמוך עליו שכשהוא מתעורר- זה הזמן שלו להתעוררות?
לאכול.
ההפרשים שאת מתארת בין הארוחות הגיוניים עדיין, גם אם לא "רגילים".
היא כבר עלתה בקצת יותר ממה שנולדה, ב"ה.חציל קלוי 
כלומר שנת לילה רצופה פעם אחת ביממה למשך 5-6 שעות עוד ניחא,
מעל 6 שעות הייתי מעירה להאכיל,
במיוחד שיש ימים חמים, אני הייתי מעדיפה לקחת את הסיכון שנגמרה שנת הלילה שלי מאשר לקחת את הסיכון לאיבוד נוזלים בגיל כ"כ קטן.
אפשר גם להרגיש בטיטול- אחרי 5-6 שעות הייתי מצפה שיהיה ספוג, אם הוא מלא זה אומר שלתינוק היה מספיק נוזלים וזה בסדר, ואם לא מלא מספיק זה אומר דרשני...
לגבי המשפט האחרון שכתבת- בד"כ זה נכון, תינוק שיונק יפה יודע מתי להתעורר.
אבל איך תדעי אם התינוק שלך נמצא ברוב או שחלילה כן יכולה להתהוות בעיה?
לכן לא הייתי לוקחת זאת ככלל ברזל- אלא כן עוקבת עם יד על הדופק- בעיקר בימים חמים, ובימים שאין מנוחה טובה.
למשל אם את בדרכים יש תינוקות שכל שניה יירדמו, זה מאוד נוח אבל אני אישית לא הייתי לוקחת את הסיכון אולי הם נרדמים מהחום ולכן צריך לוודא שאוכלים (שותים) מספיק.
מתי היא נולדה שלי בא' אייר
הן באותו יום?
בעיקרון למדתי על זה משהו אני צריכה לבדוק.
איך שורדים ככה חדשיים?? הקטנטן בן שבועיים, וכב לפני הברית שמנו לב שיש לו מעין פצעי זעה כאלה בכמה מקומות בגוף. אפילו הלכנו לרופא לפני הברית כדי לשאול אותו על זה (ועל עוד דברים), והוא אמר משהו לא ברור על זה שזה לא מסוכן אבל עלול להזדהם (ונתן לנו מרשם למשחה כזו, שאין לי מושג מה יש בה...).
הוא לא הרופא הרגיל שלנו (באותו יום הקופה שלנו לא עבדה), ואנחנו לא כ"כ מכירים אותו, אז לא יודעים כמה לסמוך עליו.
בימים האחרונים שמנו לב שיש לו יותר פצעי זעה כאלה, ואנחנו תוהים אם זה לא משהו אחר, מדאיג יותר...
שוקלים אם ללכת לרופא הילדים שלנו, ולהסתכן בהבאת תינוק קטן לקופת חולים שמלאה במחלות, או שלא להילחץ מזה...
מישהי נתקלה בתופעה כזו?
ש.א הלויאנחנו באזור לא חם יחסית (אם כי עכשיו בכל הארץ חם...). מחליפים לו הרבה בגדים (הוא נרטב מהר...).
בעיקרון אנחנו מכבסים את הבגדים באבקה לתינוקות (כבר היו בלבולים...).
חלב אם? אולי אנסה באמת.
אין לנו עוד כרטיס קופת חולים שלו... אז צריך לרשום אותו במשרד קודם, וזה לוקח זמן...
אבל אולי באמת ננסה לקבוע לו תור, אולי על שם אחד הילדים האחרים. (כי נראה לי שזה לא נעלם כשמותחים את העור...)
לי הביאו טופס בבית חולים (אני חושבת שזה טופס שקשור למשרד הפנים)
ואותו הבאתי למזכירות של המרפאה ואז המזכירה הוסיפה את התינוקת כמטופלת של כללית.
ואז כל פעם שהייתי צריכה להראות כרטיס פשוט הייתי אומרת ת.ז שלה או שלי.
ויש תקופות שבכלל לא עובדים במשרד הפנים,
ובקופ"ח צריך להיות גמישים דווקא בגלל שמדובר על תינוקות קטנים כ"כ,
מספר זהות אם אני זוכרת נכון מקבלים כבר בבי"ח, הבעיה היא הרישום במשרד הפנים.
המזכירה אמרה לי שהבעיה אולי היא רשומה כבר בקופה אחרת בלה בלה...
עובדה בסוף מצאו פתרון, רק חבל שהיה צריך צעקות כדי להגיע אליו.
לק"י
ואצלינו (מכבי) עשינו לו בדיקת דם בגלל הצהבת בקופת חולים בגיל כמה ימים.
זה דף נייר והוא תקף חודש ואז נכנסים לרופא. אני במאוחדת
