פורום הריון ולידה (עמוד 4014)

דבר שני- רטיבות בנרתיק יכולה להיות מושפעת ממצב נפשי. לכן אם לא מתחשק לך- יכול להיות יותר יובש.

יש אפשרות ממש פשוטה- להשתמש ברטיבות חיצונית על מנת להחליק את המקום
ע"י שמן שקדים או ג'ל ייעודי לזה (ניתן לקנות בכל בית מרקחת)

 

ובכללי- אישה היא יצור הורמונלי..והורמונים הם דבר שמשתנה ביחס להרבה דברים 

(תזונה, מצב רוח, זמן בחודש ועוד..)
לקבל את זה בהבנה ולנסות להסביר לבעלך

הריון/ הנקה וכו'.

ובטח לא באשמתך, כמו שכתבה מעלי.

אצלי תמיד אחרי מקווה יש רטיבות מוגברת ואחר כך זה ממש מתמעט.

כי המקווה הוא סביב הביוץ ואז יש יותר הפרשות אח"כ נגמר הביוץ ואיתו ההפרשות.
הגבתי לך כי העלת את זה. אבל אולי זה גם יעזור לפיתרון הגיוני לפותחת

תסבירי לבעלך שזה קשור להורמונים, יש תקופות שלאישה יש פחות חשק וממלא פחות רטיבות, לדוגמא לפני מחזור, והגיוני שאולי את צריכה לקבל אם את שבועיים אחרי המקווה.
לאט לאט עם הזמן לומדים להכיר אחד את השני...

גמאני ככה, חרדות על כל דבר מחמיר עם כל לידה, ועכשיו ממש קשה.

כותבת פה הרבה ולא נעים לכן מאנונימי.

אני פשוט בלחץ נוןסטופ.. חייבת להירגע קצת להסתכל ורוד. אני בחורה מאמינה מאוד. למה זה קורה לנו פתאם? מההיריון אני ככה... עד עכשיו.. נפילות לחץ דם מלחץ.. מכל בדיקה. מכל דבר נכנסת לסרטים אפילו אם בעלי לא יענה לי לטלפון.. כבר בטוחה שקרה משהו.. אין לי כח כבר..

אפילו כשאני מדברת עם מישהי אני בחששות, אולי דיברתי לא נכון, אולי פגעתי,

לא עונים בטלפון,בטח בכוונה.

ואני לא אחת חסרת ביטחון עצמי או משהו כזה.

הילד חיוור, אולי מחלה מסוכנת.

כעסתי על הילדה: בטח בגללי היא תצא ילדה מופנמת, כפייתית מתעללת,..

לא כעסתי: היא תצא חסרת גבולות...

ומעל הכל החרדה הזאת שכל הזמן בבטן....

נמאס לי מעצמי כבר....!!!

אבל בכל אופן בעלי שראה בחומרת המצב, קבע לי תור למח אחד, מקווה שיעזור....

נראה לי כששומעים על הרבה דברים קשים שקורים ... לא עלינו זה מכניס רעיונות לראש

וגם המצב הביטחוני

בעצם, המצב של עם ישראל תמיד....

גם אני מזדהה לפחות חלקית עם חרדות כאלה

(בלילה הבן שלי קם בוכה מכאבים

כבר דמיינתי ה' ישמור ...סרטים

קיבלתי על עצמי כל מיני

בבוקר במרפאה מסתבר-דלקת אוזניים

ב"ה!!!!

חזק חזק ונתחזק

קוראת מלא חדשות.. כנראה באמת מכאן מתחילות הבעיות

כנראה אצלי הבעיה מבפנים, מהנפש...

ודבר שני לא הבנתי איך הם הפסיקו לך בפעם הקודמת? לקחת כדור?

לקחתי כדור אחד והקאתי משום מה.... אז לא העזתי לקחת יותר.... סהעבר שהגעץי לציון והרופאה אמרה לי אין לך כלום.. את פשוט לחוצה ובחרדה. ואז זה עבר אחרי שמישהו חיצוני אמר לי.. לגמרי עבר

זה עבר כשהגעתי למיון* בעקבות הקאות וחולשה.. כמעט התעלפתי

ליד הים או בערב כשקריר אם לא עוזר צריך לקבל טיפול שמאזן

קודם כל כדאי לבדוק חסרים גופניים, כמו ויטמינים: B12 , D ועוד מקבוצת הB. כדאי לקחת קומפלקס B וגם מציצה של B12.

 

כדאי לבדוק גם חסר בברזל (המוגלובין פרטין וIRON)

 

וגם תפקודי בלוטת התריס!! מאד מאד חשוב!!

 

אם הכל בסדר, עדיין כדאי לקחת מולטי ויטמין לתחזוקה בפרט אם את מניקה.  וגם ניתן לקחת תוספת מגנזיום שזה מינרל שקשה מאד לבדוק חסר שלו, והוא מאד משפיע על מערכת העצבים.

 

עם זאת, ייתכן שזה סוג של דיכאון לאחר לידה הורמונלי, שכדאי לטפל בו בשיחות ו/או בתרופות. השאלה היא כמה זה משפיע על התפקוד שלך ביומיום, ומהי איכות חייך.

 

ב"ה יש הרבה מה לעשות! אל תוותרי ואל תתיאשי. תתחילי מביקור אצל רופא/ת המשפחה שלך, סתם כך כדאי שיהיה לך רופא/ת משפחה שמכירה אותך ואת ההיסטוריה הכללית שלך. זה מאד חשוב למעקב כללי (ולכן בקופה ממליצים 'לאמץ' רופא משפחה קבוע ולא ללכת כל פעם למישהו אחר)

 

בע"ה גם הפעם זה יעבור ותרגישי טוב!

ואני די בטוחה חסר לי B12, בהריון מותר לקחת?

קודם כל שולחת לך חיבוק, נשמע כמו התמודדות לא פשוטה!
לשאלתך- חרדות אחרי לידה יכולות בהחלט להיות קשורות לדיכאון אחרי לידה, ולפעמים גם ליסורי מצפון שלנו שאנחנו כביכול לא אמהות מספיק טובות שבתת מודע מתבטאים כך.
למשל, כשהוצאנו את הקטנה לחדר משלה היו לי חרדות שהיא חס ושלום מפסיקה לנשום באמצע הלילה.. בזכות חברה מקסימה שלי הבנתי שבתת מודע החרדה הזו יושבת על יסטקי מצפון מכך שהרחקתי אותה ממני. כך כל פעם שעלב לי הגל של הפחד אמרתי לעצמי: את אמא טובה מספיק, מותר להעביר את הקטנה לחדר אחר, זה יפעל גם לטובתה" וכו, במקום לנסות לשכנע את עצמי רציונלית בזה שהיא לא מפסיקה לנשום, וזה ממש עזר!

אם העבודה העצמית של מודעות ושיחה עם הסביבה הקרובה לא עוזרת לך, אולי כדאי טיפול רגשי כלשהו, אפילו קצר טווח?

בהצלחה רבה רבה!!

לשמוע את ההרצאה הזו 

 

 

ובכלל באופן פרטי לשמוע את הרב הזה , הוא יחזק אותך מאוד !!!

 

 

איזה רב זה?

תחפשי ביוטיוב , הרב יגאל כהן לצאת מהדיכאון ומהחרדות

תנסי כאן ותראי אם עובד לך

 

 

ועוד קצת 

ותגלו לי בבקשה איך עושים צוחק בכותרת, בוכה או כל האחרים...

הנה הוא גם מסתבך כמו המחייך אבל העיקר שימחתם

אני עושה פדיחות בציבור...

לסמיילי צוחק - נקודותיים ומיד האות D (תשתמשי במקש Caps  Lock)

שאלות נפוצות - משוב - טכני

איזה משקיענית את!!!

תגלו לי גם!

זה מאפשר פחות זרימת דם לגוף

מרגישה שצריכה כל הזמן אויר..

פותחת חלון, מזגן לפעמים.. 

9.לדעתי זה גם בגלל החזה

הכל היה תקין ולידה תקינה ב"ה.

 

בהצלחה בלנשום

הבנתי שבתנוחות מסויימות היא לוחצת על הקנה או משהו וזה מה שמכביד. לכן כדאי לשכב על צד שמאל דווקא כי אז זה הכי משוחרר.

ואולי גם בכללי הבטן מצמצמת את המקום גם לריאות קצת ולכן קשה.

זה קשור הרבה לבטן-

העובר בשלב שאני נמצאת בו (21) כבר עולה קצת למעלה וזה לוחץ על כל איזור הבטן העליונה, גם על החזה

ומקשה על הנשימה.

 

גם אצלי זה בעיקר מפריע בשעות הלילה, בשכיבה ובשינה.

מומלץ לשכב על צד שמאל ולעשות את זה עם כריות בין הברכיים-ירכיים...אין לי מושג איך לך, נסי מיקומים שונים.

 

המלצה נוספת- לא לאכול הרבה לפני השינה, עדיף ארוחת ערב קלילה- פירות וירקות.

כשאני אוכלת משהו פחמימתי, ממש כבד לי.

אני לא יכולתי לסיים משפטים מרוב התנשפויות, אבל זה תקין.

גם אני סובלת בהריונות מהתופעה הזאת.
ממליצה לישון על צד שמאל ככה זרימת האויר יותר טובה
2 כריות לראש וכרית בין הרגלים

יש סיבה להלחץ?
אם הייתי סופרת את כמות הפעמים שהרגשתי לחץ למטה, הייתי אמורה לגור עכשיו בביה'ח.
נשמע שהכל תקין, ומתיחות כאלו גם נשמעות דבר שבשגרה. לפחות אצלי.

והרגשתי צירים. בהתייעצות עם כללית וגם בגלל השבוע הלכתי לבדוק. ב"ה הכל היה תקין. וקיבלתי עירוי לעצור את הצירים..
לא ממש כדאי ללדת בשבוע כזה.
ממליצה לך לבדוק.
וגם לעשות את הבדיקת שתן כמה שיותר מהר...
בהצלחה והמשך הריון תקין.

זה לא היה סתם לחץ רגיל.
אבל גם לא ממש צירים.
כאבה לי הבטן, הרגשתי שהיא ממש נמתחת וזה כאב. בעיקר באיזור הבטן העליונה.
ובגלל שזה היה להרבה זמן אז קצת דאגתי.
זה לא היה בגלל שינוי תנוחה של העובר.

היה לי יום קצת קשה אבל כבר קצת נרגעתי.
אם זה יקרה שוב אני חושבת שאלך לבדוק יותר רציני.

ושבוע הבא יש לי תור לבדיקות דם ושתן. בע"ה.

תודה שעניתן

סוף שבוע 30. כאבים חזקים ובלתי שגרתיים בבטן התחתונה ובגב תחתון. אח''כ נחלש וחזר שוב לזמן מה.
נס שהלכתי להיבדק - גילו פתיחה, וכעבור יום ילדתי.
מאז אני ממליצה ללכת להיבדק כשיש משהו לא שגרתי. טוב שהצצתי פה בפורום

אז לפי מה שחברה שלי שמבינה אמרה לי ולפי מה שקראתי אז הבדיקה המהימנה ביותר מבין הבדיקות הללו היא בדיקה שנקראת גנומיטי והיא בודקת את מספר התסמונות הגדול ביותר ועם אחוזי הדיוק הגבוהים ביותר

לא יודעת לגבי העלויות אבל יודעת שיש החזרים מכל הקופות (אבל זה משהו שצריך לבדוק - משתנה בכל קופה)

זה מה שאני יודעת

בהצלחה

ה- NIPT - גנומיטי שהיא בודקת יותר תסמונות ומדוייקת יותר וגם  קראתי שגם אפשר גם לעשות אותה בבית שזה יתרון עצום מבחינתי

אבל לא ברור לי אם הם באמת מגיעים לכל מקום, אבדוק בקרוב....

לפני שלוש שנים עשיתי משהו אחר והיא נחשבה טובה. זה משתנה כל הזמן ולפעמים הרופאים דווקא מעודכנים.

עברתי 8 הריונות עם בחילות ועיפות מטורפת בשליש הראשון ורק לאחרונה שמעתי על הכדור הזה, שוקלת עוד הריון אשמח לשמע על יעילות הכדור

ועוד משהו
למה בעצם הרופאים לא נותנים אותו בקלות
ולמה הוא כ"כ יקר

אני לקחתי הציל אותי ממש.... ממליצה למרות המחיר.

אשמח לשמוע איך הוא הציל אותך
ממצב של הקאות לחוסר הקאות?
ממש חשוב לי לדעת אם היעילות היא נכונה.
הדעות שלכם. בעינין הכדור ממש חשובות להחלטה.
הפותחת

באופן שונה- לאחת יפסיקו הקאות ולשני במקום להקיא 5 פעמים ביום היא תקיא רק פעמיים.
ויש מי שזה יפסיק לה לגמרי

הייתי מציעה לך לנסות לקחת כדורים לכמה ימים (שבוע) ולפי זה לראות ולהחליט

אני עם שלושה פיצקלך, ב'ה כבר בשבוע 39 כך שאין בחילות.
הכדור הזה מאוד עזר לי להתמודד. אני בהריונות מרותקת לאסלה עד שבוע 25, וההריון הנוכחי עם הדיקלקטין לא היה פשוט אבל בהחלט היה נסבל יותר.
באופן כללי, לדיקלקטין אין כמעט תופעות לוואי. בימים הראשון איתו הרגשתי שאני רוצה רק לישון, אבל עם הזמן הגוף מתרגל ומרגישים כרגיל. עדיין יש בחילות, אבל עם הכדור זה בהחלט הרבה יותר נסבל. אני לקחתי מינון בינוני- שני כדורים לפני השנה ועוד אחד על הבוקר.
הוא יקר בדרך כלל, אבל עם מרשם את יכולה להשיג אותו בהחה של 50%.
בקיצור, לי אישית הוא ממש עזר. אני לא יכולה לומר שזה העלים את כל הבחילות, אבל עם הכדור לפחות לא היו לי הקאות.

ומה לגבי מה שנקרא הבחילות בוקר
המיצי קיבה שמקיאים זה מונע אותם?

אז ככה- לי אישית לא היו בחילות בבוקר בכלל. הן התחילו רק משעה 16:00 והתעצמו מאוד עד שהלכתי לישון. גם בזמנים שלפני שלקחתי לא היו לי בחילות בוקר, אלא בחילות יותר מאוחרות. לעצם השאלה, לדעתי ההשפעה הכי גדולה של הכדורים היא בבוקר(אחרי שני הכדורים לפני השינה), אז זה אמור למנוע אותן לחלוטין.

אצלי בהתחלה אני ממש עייפה באופן קיצוני, זה יותר מפריע לי מהבחילות

זה כדור חדש. הגיע לארץ רק לפני כשנתיים וקצת.
עקרונית הוא לא באמת חדש. היה בשוק לפני איזה 30 שנה בארה"ב וורד בגלל האשמות שווא. אחרי בדיקה מדוקדקת ביותר חזר לשוק והגיע גם לארץ.
הוא יקר כי החברה יכולה להרשות לעצמה. יש לה זכויות על הכדור למשך תקופה מסויימת ולאחריה חברות אחרות יכולות לייצר אותה גנרית בזול. אז החברה רוצה לנצל את טווח בזמן שלה. ככה זה עם כל תרופה.

הכדור לא עוזר לכולן. ובטוח לא עוזר לתשישות. רק לבחילות. לי אישית גם במינון המקסימלי של 4 ביום זה לא מעלים את הבחילות אלא מוריד את רמת הנוראיות.
לא הייתי בונה על הכדור מראש. אם וכאשר אתם כזוג והמשפחה תרגישו מוכנים לעוד ילד כדאי לדעת שאולי זה יהיה פחות נורא ממה שחששתן.

תודה

מזל טוב!!

מזל טוב יקרה! איך התמודדת יפה עם הכל! אלופהה!
תודה לך על השיתוף
רוב נחת ואושר ועושר בבריאות ובשמחה לך ולכל המשפחה

איזה לידה חלומית. בעז״ה אצל כולן.

הלואי וגם אני אצליח סוף סוף לכתוב את הסיפור לידה שלי...

מהממת ממש!!

החודשים הראשונים ממש מחרפנים ומיאשים אבל אם בכל זאת לא מתיאשים וממשיכים להניק- זה נהיה אחר כך כייף!

 

 

הדבר שאחר כך מחרפן (אותי בכל אופן) זה השאיבות!!
זה הדבר הכי משגע... לא סובלת את זה.

אבל אין ברירה אם יוצאים לעבוד/ ללמוד.

 

אני מתחילה לשאוב כבר בחופשת לידה כדי שיהיו לי מנות מוכנות לאחרי הלידה וכמובן שואבת כשיוצאת לעבוד.

דווקא כשמניקים ישירות- התינוק שבע יותר כי הוא מצליח ל"שאוב" יותר מימה שהמשאבת חלב מסוגלת לשאוב.

 

וככל שמפחיתים הנקות או בשאיבות- גם הכמות של החלב קטנה. מניסיון.

ואפשר להחזיר את זה כמובן.

 

דווקא בימים שאני עם התינוק בבית נטו, בלי לצאת- כמו סופ"ש- אני רק מניקה אותו ולא שואבת...

 

תסתכלי באתר של ליגת לה לצ'ה - יעזור לך שם מאוד.

 

גם אני "נכשלתי" בהנקה עם 2 הגדולים שלי ואח"כ כמעט "התאבדתי" על ההנקה וזה עשה לנו רק טוב.

 

בהצלחה רבה רבה!!

 

 

מצד אחד הכל מצויין מצד שני אין לך בטחון במה ואיך שאת עושה..
נשמע שיכול מאוד לעזור לך להפגש עם יועצת הנקה שתענה בנחת על כל ספקותייך.
בהצלחה!!

יש כיום הרבה אחיות טיפת חלב שעוברות הכשרה לייעוץ הנקה עי משרד הבריאות ברמה של IBCLC. כך שאפשר לקבל תמיכה וייעוץ גם ללא תשלום..
בהצלחה!

לי אחות ותיקה ומנוסה בטיפת חלב אמרה לי שהוא לא עולה מספיק במשקל ושאתן לו עדו ארוחה של תמ"ל.

לא נתתי כי ידעתי שזה יהרוס כמו שהרס לי בילדה הקודמת שלי.

וכמובן שזה היה לאחר יעוץ עם יועצת הנקה מקסימה! היא אמרה לי שהמדדים של עלייה במשקל לתינוק יונק לעומת תינוק שניזון מתמ"ל- שונים! ובתמ"ל מצפים שהוא יעלה יותר במשקל לעומת הנקה.

ואמרה לי שהעלייה במשקל מעולה להנקה!

(היועצת גם שאלה אותי מי האחות שנתנה לי ייעוץ כזה כי הוא לא נכון. רצתה להעיר לה אבל אנחנו לא גרות באותו מקום כך שהיא לא הכירה את הטיפת חלב שאני מבקרת בה)
 

ולא נתתי תמ"ל.

 

בפעם הבאה שבאתי לטיפת חלב- האחות אמרה לי: או, יופי. אני רואה שנת לו תוספת של תמ"ל. הוא עלה יפה במשקל...

לא אמרתי כלום כי לא רציתי לפגוע בה.

 

 

 

לעומת חברה אחרת שלי ששמעה בקול האחות והוסיפה תמ"ל וההנקה לאט לאט הלכה לה...

 

אז צריכים לקחת הכל בערבון מוגבל ובד בבד להתיעץ עם יועצת הנקה מוסמכת.

 

יש לי טלפון של מישהי מעולה שעזרה לי המון, טלפונית וללא תשלום - מי שרוצה שתפנה אליי באישי.

 

בהצלחה!

 

 

 

לא אמרתי אחות טיפת חלב
אלא שיש היום הרבה אחיות טיפת חלב שהן גם יועצות הנקה מוסמכות!

הרסה לי את ההנקה של הבן השני ואולי גם של השלישית כי אצלה כבר התייאשתי מלנסות

בגלל מה שהיה איתו. מאז איבדתי אמון ביועצות מטעם הקופה

גם לי בילדה השנייה שלי, יועצת הנקה של כללית אמרה לי שמה שעוזר להגביר חלב זה לאכול שוקולד

 

לא היה נשמע שהיא יודעת הרבה... ובאמת לא החזקתי מעמד אצל אותה בת שלי ונשברתי מהר..

גמרת אותי

אם כבר זה אולי פחות טוב... סתם כי זה מלא סוכר ובלי הרבה דברים מועילים....ויש בזה גם קפאין...אז גם גרוע, זה עובר לחלב.

כתבת בדיוק את התחושות שלי בקשר להנקה...
אבל אני משתדלת להגיד לעצמי כל הזמן שהכל בסדר- עובדה שהוא ברוך ה' עולה במשקל ומרגיש טוב..
צריך להוציא את הספק הזה..
בהצלחה לנו ;)

הנקה, אבל די ברור לי שאין שום בעיה מלבד חוסר ביטחון שלך. שזה ממש מובן, גן אני הייתי ככה בתחילת ההנקה, כי לא רואים כמה אכל, והוא לא יודע להתבטא ברור מספיק.. אז יש אלף ספקות שזה משגע!
אבל
את רואה שהוא עולה במשקל, אז זה אומר שהכל טוב! ב''ה. תרפי, תשחררי, ההנקה הולכת טוב בגדול! מקסימום פה ושם נרדם באמצע.. לא נורא...

ולעצם ההודעה- אם התינוק רגוע אחרי ההנקה- לרוב זה סימן שהוא אכל טוב.

את לא צריככ להילחץ ולהניק בדיוק כל שעתיים וחצי, כשהתינוק יהיה רעב- הוא יודיע לך על זה באמצעות 'חיפוש' בפה ובכי.

כשהתינוק שבע הוא משחרר את הפטמה. אז את יכולה פשוט להחזיק אותו עד שהוא משחרר את זה.
אח"כ תרימי אותו בעדינות לגראפס ותבדקי האם הוא מראה סימנים של רעב. אם כן- תניקי מהצד השני. אם לא- אין צורך 'לדחוך'. שוב, אם הוא יהיה רעב- הוא יפגין את זה.

את יכולה לשמוע אם התינוק יונק או לא, תשימי לב האם בין מציצה למציצה יש קול של בליעה. אם יש בליעה- יש גם חלב.
בנוסף, אם התינוק רגוע בזמן שהוא אוכל ולא 'מחפש' תוך כדי הנקה- זה סימן שיש חלב.

תינוקות יכולים גם לינוק תוך כדי שינה. זה שהם נרדמים לא אומר שהם לא אוכלים...

לגבי איזה צד להניק- את יכולה להרגיש את הכובד של כל אחד מהצדדים- איפה שכבד יותר- יש יותר חלב וצריך להתחיל משם.
אבל זה דיי פשוט לזכור. אם הנקת מצד אחד- בהנקה כבאכ להניק מהצד השני.
אם הנקת משני הצדדים- בהנקה הבאה להתחיל להתחיל בצד שהנקת אחרון (כן,זה נשמע הפוך. אבל ההגיון שעומד מאחורי זה הוא שאם התינוק ינק משני הצדדים- הוא ינק מהצד השני פחות, כי הוא כבר דיי שבע. ולכן נשאר שם חלב)


מתישהו הגוף שלך ושלו יקלטו את הפואנטה וזה יסתדר... בהצלחה!!!

חידשת לי כמה דברים וחיזקת בי דברים אחרים שאני עושה טוב. תודה!

רק כמובן לשים לב שעדיין צריך לעקוב אחרי המשקל בטיפת חלב. כי על מה שכתבתי זה אצל תינוק שמתפתח באופן תקין..
לפעמים הכל נראה תקין אבל התינוק לא עולה במשקל ואז צריך לברר למה...

(אבל לרוב זה תקין. אין מה להילחץ...)

הרעיון הבא יכול לעזור: קחי כל 3 ימים בנפרד: בשלושה ימים האלה תתנהלי בסגנון הנקה זורמת לפי דרישה (כמו צמח בר היטיבה להסביר).

שימי את השכל בצד . את הספקות והחרדות. פשוט תהני.

 

אחרי שלושה ימים כאלה, תשקלי את התינוק.

ואז צאי לדרך לעוד שלושה ימים כאלה.

 

רוגע ושלוות נפש (אין שכל, אין דאגות ) זה גורם מכפיל כח  מכל הבחינות בהנקה.

את צודקת, תינוקות הם לא מדע מדוייק, אבל זה "הפסדו שיצא בשכרו" - בזכות זה, את יכולה להירגע לגמרי ולזרום עם הדרישה של התינוק.

אל תתני כל שעתיים וחצי, חכי שהוא יראה סימנים של רעב.

 

וכל הכבוד לך. אני זוכרת שסיפרת על עוגמת הנפש מההנקה בלידות קודמות.

מזל טוב .

זה לא ממש מרגיע כי זה נותן רוגע רק אחרי השקילה אבל מה עד אז?

ואני מניקה לפי דרישה אבל זה חלק ממה שמשגע אותי- אני חייבת זמנים וסדר

וגם לא ממש ברור כשהוא לא רגוע אם זה מרעב או ממשהו אחר

 

מגניב שאת זוכרת, וגם כיף לקבל טפיחה על השכם במקום תחושה של דפיקות כשבעצם-

אני כ"כ מתאמצת בשביל זה.. תודה!

 

כמו שכתבתי, שמים את כל הספקות הצידה.

הרי מה החשש הגדול? שהוא לא יעלה במשקל. אז פעם בשלושה ימים, בנחת גמורה, את שוקלת.

 

תדעי שכשמניקים מתוך שלוות נפש וביטחון ביכולת שלנו, ההנקה מסתדרת לרוב על פי סדר מסויים והמרווחים יחסית קבועים.

 

אבל אני יכולה להבין שזה משהו שקשה למי שמאוד מסודרת ודואגת.

 

את יכולה לנסות לקחת רסקיו. זה יכול לעמעם את המתח והצורך הגדול בסדר, בקביעות, ואת תחושת האחריות הכבדה.

 

את נהדרת שאת מצליחה .

הוא בן חודשיים וחצי, כבר מזמן פגשתי עם יועצת הנקה, כי בהתחלה היתה באמת בעיה,

אבל לבעיה העכשווית יעוץ לא יעזור כי זה לא בעיה בהנקה זה בעיה בראש

אני גם לא חושבת שעוד זמן יעזור, מאותה סיבה..

 

ויש לי הרבה ידע על הנקה, לא זה העניין, אני כן יודעת מה לעשות ואיך להסתדר ובסופו של דבר המשקל בסדר.

גם ניסיתי את דרך ה"שכל" (שקילות ניסיון- לפני ואחרי הנקה, וכד')

חשבתי שאולי זה מה שירגיע אותי- ולא עזר.

מרגישה שמיציתי- עשיתי מעל ומעבר. יש גבול למה שאני מוכנה לעשות וכאן הוא עובר

ולא להניק זה לא באמת כזה אסון גדול, בסה"כ את החלב וא כן יקבל גם אם אני אפסיק כי אני מתכוונת לשאוב

לפחות אני כבר לא מתוסבכת עם הנושא הזה.. ויודעת שעם הילדים הבאים בעז"ה הכל יהיה יותר ברור וקל

 

שהעזת וניסית אחרי כשלונות, ושהחזקת כל כך הרבה למרות כל הספקות המנקרים האלה... מצדיעה!

הכי טוב שתעשי מה שנכון לך, ואם שאיבות ירגיעו אותך זה לגמרי שווה את זה. אבל אם יש לך דרכים להצליח להיות רגועה גם עם ההנקה הישירה, זה אפילו יותר שווה, כי יש כמה וכמה דברים שהוא מקבל בצורה הנוכחית הרבה יותר טוב מבשאיבה.

1) הגנה חיסונית - לרוק שלו על הפטמה יש תפקיד חשוב בעניין, כי ההגנה החיסונית בהנקה עובדת בדרך של שיחה-כביכול בין מערכת החיסון שלך למערכת החיסון שלו.

(לא שבחלב שאוב אין הגנה חיסונית! אבל בהנקה ישירה זה עובד יותר טוב)

2) סדר הארוחה אופטימלי בשבילו - קודם החלק המרווה יותר, אחר כך החלק המשביע יותר (אחוז השומן בחלב עולה מדקה לדקה).

3) החלב מותאם לרגע - בחלב של לילה יש חומרים מרדמים, בחלב של יום חם יש אחוז נוזלים גבוה וכו' וכו'.

4) פעולת היניקה מחזקת את הלסת.

ועוד...

בגלל כל אלה אני ממליצה לך למצוא את האיזון שנוח לך, לשאוב כשאת מרגישה שזה מה שישמור לך על השפיות, ולהניק ישירות פה ושם, כשמתאים לך.

אבל גם בלי כל זה, עצם זה שהוא מקבל את החלב שלך זה המון, וזו מתנה עצומה בשבילו.

מצחיק, דווקא מה שהכי חשוב לדעתי בהנקה ישירה זה המגע והקשר.

אני באמת רוצה לנסות לשלב אבל בספק עד כמה זה יכול להצליח, בעיקר בגלל האפשרות

שהוא יתרגל לבקבוק (חושבת גם לקנות בקבוק שא"א להוציא ממנו חלב בלי ליצור וואקום,

יש למישהי ניסיון עם הבקבוק הזה?)

אבל ממה שידוע לי, עוד יותר חשוב מסוג הבקבוק- חשוב סגנון ההאכלה. זה הדבר העיקרי שמשפיע על השאלה אם התינוק יתאהב בבקבוק או לא.

מכירה את הנושא הזה? אם לא, ממליצה לך לגגל "האכלה תומכת הנקה" ולראות הדרכות מפורטות.

באמת הנקה זה אחד הדברים שקשה איתם כי אנחנו לא שולטים .... יש בנו איזה צורך להיות בשליטה ולדעת

כמה הילד אכל בדיוק, והאם הוא שבע וכו'.

מן פולניות שכזו...

 

באמת כמו שמישהי אמרה פה אחד הסימנים לזה שהוא שבע זה שהוא משחרר את הפטמה, אז זה יכול לעזור לך לדעת בוודאות.

וגם לפי הטיטולים את יודעת שהוא באמת אוכל.

 

יש להן מפגשות למינקות וקו לשאלות

בילד הראשון שכן הצלחתי להניק, פשוט לא הייתי מצליחה להאמין שזה יכול להיות - שהוא אוכל רק ממני וזה עובד, והוא שבע וגדל. כל הזמן התלבטתי, כל הזמן התמלאתי ספקות, כל הזמן רציתי לשקול ולמדוד בכל דרך אפשרית... חרדתי.

אני זוכרת שכשהוא הגיע לגיל שנה ועדיין ינק פתאום עצרתי ואמרתי: אוקיי, כנראה שמשהו עשיתי בסדר... כנראה שלא צריך עוד לדאוג. אם הייתה בעיה היא כבר הייתה מתגלה D: 

הוא המשיך לינוק עד גיל שלוש ורבע  ובילד שאחריו כבר הכול היה פשוט ונינוח יותר.

מאחלת גם לך!

וירד די מהר.

הרופאה  הסבירה לי שתפקודי הכבד מושפעים גם  ממחלות קלות (ולאו דווקא בשל כולסטזיס), כך שכנראה העלייה הייתה בשל שלשול שהיה לי באותה תקופה ולאחר שהוא עבר - זה ירד.

ממליצה לך לבדוק שוב עוד שבוע- שבועיים לראות אם הם עדיין גבוהים

ממליצה על תדרים, כתבתי על זה היום הסבר מפורט

פרטתי פעם שיטה של נשימות שעזרה לי מאוד בלידות (ולעוד כמה נשים שאמרו לי שעזר להן)
מפרטת- - הריון ולידה
כדאי לתרגל לפני הלידה (אפשר גם לתרגל עם הבעל ואז אם את שוכחת הוא מתחיל לנשום איתך וזה מזכיר לך), וכדאי גם להתחיל בנשמות עוד לפני שהצירים בלתי נסבלים אלא כשכבר מתחילים להיות סדירים וקצת כואבים, ואז גם כשהם מתקדמים ונהיים יותר כואבים את כבר על אוטומט מתחילה בנשימות.
(הנשימות עוזרות לא רק להירגע אלא ממש מפחיתות את הכאב. פעם היו לי כאבי ראש ממש חזקים ונשמתי ככה כמו בצירים ותוך כמה דקות הכאב פשוט עבר...)
אבל ברור שהלידה בכל זאת כואבת, ומאוד חשוב תמיד לזכור להתמודד כל פעם רק עם הציר הנוכחי, אחרת זה יכול להיות מייאש...

מהחוויה שלי, הרבה מהמצוקה בלידה היא בעצם פחד, יותר מכאב.

פעם אחר פעם אני נסחפת לחישובים האלה - רגע, אם עכשיו זה כואב לי ברמה כזאת וכזאת, ואני יודעת שאני בפתיחה שש, אז בטח ייקח לי ככה וככה שעות עד הלידה, ובינתיים הכאב יתעצם פי ככה וככה, ואחר כך אני אהיה גם עייפה הרבה יותר... וכו' וכו', מין לופ מחשבי כזה של חרדה.

כשבעצם עם הציר הנוכחי אני יכולה להתמודד, הוא רק מעלה פחדים.

לכן אני משתדלת פעם אחר פעם להזכיר לעצמי להיות בהווה. לחשוב על הציר הזה ורק עליו. זה גם שיעור באמונה. ה' איתי, אין מה לשקוע בפחדים. מה שיהיה - אני יודעת שה' תמיד ישמור עליי. אז יש פניות בלב לעסוק במה שעכשיו, ומה שעכשיו תמיד פחות נורא ממה שהפחדים גורמים לנו לחשוב... הנה, כבר נגמר הציר. עכשיו ליהנות  מההפוגה שבין לבין, לנוח בה בלב שלם עד הציר הבא, לא לבזבז אותה על חרדות.

 

מה שעוד עוזר לי לשחרר את עצמי מלופ-החרדה הזה זה עד כמה שאני יכולה לשקוע בבועה משלי ולהתנתק מהעולם. בועה משלי יכולה להיות במקלחת, ויכולה לפעמים להיות בטיול שקט בחוץ עם הבעל (תלוי בשלב הלידה, משתדלת לא להגיע אף פעם מוקדם מדי אלא קודם לשוטט ליד הבית כמה שעות... וגם אם הגענו לבי"ח מוקדם ושלחים אותי לסיבובים - מחפשת אזור פתוח בבית החולים, כי כשאני בבניין סגור עם הרבה אנשים קשה לי לצלול ממש לבועה פרטית...).

אם יש מצב שאני צריכה להיות מרותקת למיטה עם פיטוצין וכיו"ב, ויש אנשי צוות בחדר -זה אמנם לא נעים ועדיף שלא להגיע למצבים האלה אבל לא על הכול יש לנו שליטה - עדיין משתדלת תודעתית להיות בבועה. גם בעלי יודע שתפקידו לענות במקומי על שאלות ולאפשר לי להתנתק.

 

ועוד דבר אחרון שעובד בשבילי - דמיון. זה כשהצירים כבר ממש חזקים, בפיחות המתקדמות. אני מנסה בכל ציר לדמיין איך הרחם נפתח, איך התינוק מתקדם, איך הוא מגיע אליי, לידיים שלי שכבר כל כך רוצות לחבק אותו... וככה אני נהיית חיובית כלפי הציר ולא מתקשחת ומתנגדת.

אישית הרבה הרבה יותר כואב לי בשכיבה הכי כוא על הגב... עוד משהו שעזר לי זה עיסוי במקום הכואב (כשנאסרים צריך מלווה אישה בשביל זה)

פעם אחר פעם הזעקתי את בעלי שיבוא ללחוץ עליי בכל הכוח - יד אחת על הבטן ואחת על הגב ולמעוך לכיוון המרכז...

ב"ה נאסרתי בשלב מאוחר מאוד, ועד אז זה היה נפלא.

הלכנו לפני הלידה השניה וב"ה הצלחתי להתמודד המון בבית עם בעלי, הגעתי לבית החולים בשלב מאד מתקדם - וילדתי ממש מהר.

עוד דבר שגילינו שמאד עוזר בשלבים המתקדמים של הלידה, כשהתינוק כבר ממש נמוך בתעלה ולוחץ כלפי מטה - בכל ציר נתמכתי בקיר ממול תוך כדי כריעה קלה (זה חלק מהשיטה של אמית לידה) ובעלי נתן לי קונטרה בגב, ובמקביל הרים את הברך שלו כדי שאוכל "לשבת" עליה. זה מציל חיים!!! ממש ממש מקל.

גם אני ממליצה בחום!
תקראי בגוגל או פייסבוק.
בהצלחה!

בכל אופן: נשימות, טנס, מקלחת, תנועתיות, ודמיון מודרך.

 

הכותבת לא ניסתה מעולם אפידורל...

אבל בכל אופן זה למעלה בקישורים שתחיה שמה שם.

סתם, פשוט זאת הייתה הסיבה אצלי לא לקבל אפידורל (לא היה לי פנאי לחשוב על זה בכלל)

וברצינות,
לי מאוד עזר לצירים מקלחת תחת זרם מים חמים
ותנועתיות, במיוחד עם הטייה של הגוף כלפי קדימה כי מרכז הצירים היה בגב.

אגב, כשהייתי עם פתיחה מלאה וצירי לחץ, מאוד מאוד עזר לי לעמוד וללכת, ולנשום אוויר צח ונקי, זה ממש הקל עלי משמעותית, רק שמד"א היו איתנו בקשר בטלפון והבהירו באופן חד משמעי שאני חייבת לשכב והרגשתי חוסר אונים משווע,
אם לא היו איתי אנשים לא הייתי עומדת בפיתוי ונעמדת. (משחק מילים...)
אני משתפת כדי להמחיש כמה משמעותי לגוף התנוחה. כמובן שרק באופן בטיחותי, אבל אם אפשר אז בהחלט לנסות.

אישית חושבת שכדאי דולה, וללדת במקום תומך לידה טבעית.

@אל הר המוריה
דיברה כאן על זה פעם.. נראה לי

אני אישית לא עשיתי לפני לידה כי היה לי רחוק
אבל כמה קרובות סיפרו לי.
אני עושה שיטת תדרים שונה (סתם כי חמותי מטפלת בשיטה ההיא וזה בחינם לי.. אבל תכל'ס בסוף זה מאוד דומה ואולי אותו דבר)

ממליצה בחום על נעמה ניימן בירושלים, היא מומחית בהכנה ללידה.

אפשר הסבר על הטיפול?

במה הוא מועיל לפני ואחרי הלידה?

קודם על תדרים בכללי:
כידוע כל עצם עשוי ממליוני חלקיקים שנמצאים בתנועה (זה פיזיקה/ביולוגיה, ואני לא ידע להסביר לעומק).
ומה שזה אומר, שלכל עצם יש תדר משל עצמו.
משהו ישב ובדק מה התדר של כל תא בגוף, ומה התדרים של מחלות וכל מיני כאלה.
מה שעושים בטיפול, ע"י תדרים מבטלים את המחלות ומחזקים את הגוף, ואת המערכות שקשורות לסיבת הטיפול.
[במאמר מוסגר, גם הומאופטיה זה תדרים, לוקחים חומר ומדללים אותו במים המון פעמים, ובדילול נשאר רק התדר]
מסתבר שגם לדברים נפשיים מצאו תדרים, ולכן הוא כללי והוליסטי.

אז מה הקשר ללידה?
[את זה אני פחות יודעת להסביר כי לא שמעתי הסבר מדויק מפי מבינים, אז אני מחברת דברים.]
בעצם לידה זה דבר לגמרי טבעי שהגוף שלנו אמור לעשות בקלות וללא סיבוכים.
אבל, בהתחשב בכל מיני נסיבות, כגון פחדים וחסימות ודברים בצד הנפשי, וחוסר איזון בגוף בעקבות חיים שאינם מחוברים לגוף, נוצרים קשיים וסיבוכים, ונשים מתקשות בלידה.
הטיפול, אמור לשחרר ולהרגיע את המתחים הנפשיים ולהכין את הגוף ללידה קלה.

אאל"ט, נעמה נותנת גם הרבה מהפן הרוחני, ועוד שיטות בנוסף לביקום, בהזדמנות באמת אני צריכה לקבל הסבר רחב יותר על ההכנה ללידה, סיקרנת אותי ממש.

מי שהייתה בטיפול דיווחה על לידה קלה והגעה מוכנה יותר ללידה מאשר בלידות קודמות.

עם יועצת שינה 

היא נתנה עצות מעולות להכל.תעשי חיפוש

עוד אין הרגלי שינה בגיל כזה

ורק בלילה הוא אכל ישן כל שעתיים בערך
ועוד משהו הוא בוכה כשאני לא בחדר .הגיוני ?!

כדי שבלילה לא תהייה חגיגה. תנסי להחשיך קצת את החדר כשאת רואה סימני עייפות. לשיר לו ולהרגיע אותו.

מבחינת אוכל בלילה- לא הייתי מרגילה אותו למשהו אחר. אם הוא רעב כל שעתיים- תתני לו.

בנוגע לזה שהוא בוכה- שימי לו משחקים מעניינים, צבעים וצורות, הוא אמור להתחיל לגלות עניין. חוץ מזה שיכול להיות שהוא באמת מרגיש בחסרונך  

יש לי כבר כאבים מרוב הנקה !
הוא יונק כשכואבת הבטן הוא יונק כשהוא רוצה לישון.כל זמן שהוא ער הוא מחפש לינוק הייתכן??
או שזה אני סתם דוחפת לו ?

את הפותחת? בן כמה הוא?

הוא רוצה את קרבתך! במיוחד כשכואבת לו הבטן, זה מובן מאליו שהוא רוצה לינוק.

תסמכי על האינטואיציה האימהית שלך

אבל לא טוב שזה מכאיב לך. ממליצה לך לעשות ניסיונות בתנוחות שונות, עד שתמצאי את התנוחה שלא מכאיבה לך בכלל, גם הנקה ממושכת.

(או להפסיק אותו ולתקן תפיסה מחדש אם התחיל לינוק בצורה טובה ותוך כדי הנקה גלש לתפיסה מכאיבה).

 

עצם זה שהוא יונק הרבה - זה טוב לו. עוזר לסדר את העניינים בקיבה שלא תכאב (גם התנועה עצמה של השפתיים ממריצה את מערכת העיכול לפעול טוב - כך על פי שיטת פאולה), עוזר להירדם בקלות (בערב יש חומרים מרדימים בחלב), ועוזר לעוד אלף מצוקות. זה ממש מנגנון גאוני, ההנקה. רואים שהממציא הוא מעל לשכלנו...

אבל שלא יכאב לך. זה חשוב. גם את צריכה ליהנות מהקרבה המתוקה הזאת, לא לסבול.

אם הוא פולט, סימן שהוא עמוס ולא צריך לינוק.

לפעמים גם כשכואבת להם הבטן הם מחפשים לינוק.

עדיף בזמנים האלה להחזיק על הידיים, להוציא אויר, להחזיק בתנוחת נמר על עץ, או לקפל את הרגליים בעדינות וללחוץ את הברכיים אל הבטן, גם בתנועות סיבוביות של האגן, זה מקל על כאבי הבטן.

אם זה חדש העניין הזה שהוא כל הזמן מחפש לינוק, אולי הוא פשוט מגדיל את כמות החלב על ידי גירוי השד לייצר יותר. אם כן, זה שלב שעוברים אותו תוך כמה ימים, וחוזרים אל השיגרה המסודרת פחות או יותר של האכלות.

זהו שנראה לי שהוא יונק יותר מדי אז סביר מאוד שיפלוט. הרבה

חכי למרווח של לפחות שעתיים-שעתיים וחצי-שלוש שעות בין הנקה להנקה - כמובן שהמרווחים משתנים אם יש קפיצת גדילה או אם את עייפה והחלב לא מספיק משביע, תהיי עם האצבע על הדופק, אל בגדול, תנסי ככה.

ואפשר גם מוצץ. אצלנו במצבים האלה מוצץ עזר מאוד.

שכחתי לכתוב : זה כנראה מכביד עליו, הקוטג' .

אני לא אוהבת לקום בלילה, אז לרוב אני משכיבה את התינוקות לישון לידי (מקפידה כמובן על כללי הבטיחות), ובבוקר לא ממש זוכרת כמה פעמים הם ינקו. מצדי שכל הלילה תהיה הנקה אחת רציפה... אני ישנה. אני צריכה את הכוחות שלי ליום!

ב"ה כבר כמה ילדים גדלו ככה, ואני מרוצה מהשיטה. נראה לי שגם הם.

צעירות בנושא טהרת המשפחה.

זה מאוד עוזר ומחדד דברים.

מהקהילה. הן תוכלנה לעזור לך.

אם לא תגיד ואברר לך.

הרבנית טובה בזק- גם כנ''ל. אבל לא צעירה עם המון נסיון בכל ענייני זוגיות ואינטימיות צץ

אישיות מיוחדת.

פשוט מדהימה.

מזדהה עם הקושי. אני כבר לקראת סוף תשיעי, נאבקת עם עצמי על כל צעד.

אומרים שבסוף זה נגמר, ואפילו מתגעגעים לזה. מניסיון של 3 לידות קודמות, זה נכון.

האם בדקת אם חסרים לך ויטמינים מסוימים? ברזל? את ישנה מספיק?

אני מקפידה מאוד ללכת לישון מוקדם, כי זה פשוט נותן המון כוח.

עוד דבר, העבודה בהוראה היא ממש שוחקת. בתקופה הקרובה כדאי לך להוריד הילוך, ולראות איך את יכולה להקל על עצמך- בשיעורים מוכנים, בעזרה מבייביסיטר בלפנק את עצמך מדי פעם.

עוד רעיון- תומכת הלידה שלי הציעה לי ללכת למפגש של ביקום (רפואת תדרים), מתוך מטרה לחזק את הגוף לפני לידה מבחינה נפשית ופיזית. אני אמורה לנסות את זה, והבנתי שגם זה יכול לעזור לכאבים, לעייפות או לתשישות.

 

שיהיה לך המון בהצלחה, את כבר בסוף.

בלידה ראשונה, שלישית ורביעית קיבלתי מחזור כשהתינוק היה בגיל 8-10 חודשים (מתוך השלוש האלה - בלידה הראשונה זה היה כבר הסוף של ההנקה, במאוחרות יותר ממש לא... אבל מין הסתם ההנקה התמעטה כבר בשלב הזה, כי התחילו לאכול יותר מוצקים, ולכן הווסת חזרה במקביל להנקה).

אבל בלידה שנייה קיבתי מחזור מההתחלה, במקביל להנקה. רק בה.

 

משמעותי גם עד כמה ההנקה מלאה, ואם התינוק יונק בלילה. בהנקה שקיבלתי בה מחזור מההתחלה גם היה שילוב בקבוק ומוצץ משלב די מוקדם, והתינוק ישן לילות שלמים.

תמיד קיבלתי אחרי חודש ופחות מזה ווסת .
כעת עברו כמעט חודשיים ולא קיבלתי ,
ולא נראה שזה קשור בהנקה .את כולם הנקתי ובלי תוספת ומוצץ -אני הייתי המוצץ.

תקני לך כדורי B6, B3 ו B1 . יש להשיג בקופה בכדור קטן וקל לבליעה ועיכול.

זה יכול ממש לעשות שינוי גדול בחולשה ובבחילות. 

תבקשי מרופא נשים מרשם. כדור יקר אבל שווה!!

לגבי הדיקלקטין- הוא נגד בחילות נכון? הבנתי שהוא גורם לעייפות... אני מספיק גמורה גם ככה.. אם אקח אותו מה יהיה??

ופתאום מרגישים טוב!!

שלא יודעים את ההשפעה של הכדורים האלו על התינוק אך בוודאות התרופות חודרות גם אליו.

כדאי לנסות קודם בכיוון של ויטמינים.

מאד מאד שמחה שלקחתי דיקלקטין בתחילת הריוני, פשוט נתן לי חיים ושפיות...

הכוונה שאי אפשר להציע דיקלקטין בהינף יד לכל אחת כאילו זו תרופת פלא.

בארץ הולכים לפי הפיקוח שלהם לתרופות ולא של אירופה

אם היו בעיות והשפעות חריגות (כמו שהיה בעבר עם מתדון) כבר מזמן היא לא היתה בשימוש.

 

גם אולטרהסאונדים מן הסתם משפיעים ועדיין עושים אותם

שימוש במחשב/ סלולרי בטוח משפיע על כולם ועדיין לא ברור מה ההשפעה ואף אחד לא מפסיק להשתמש...

 

יבורך ממציא הדיקלקטין!!

קבענו תור לרופא הלוואי שיהיה שינוי..
זה נהיה גרוע יותר יכול להיות? מתעוררת בלילה להקיא..

היתי מקיאה בלי סוף... וזרוקה במיטה בלי לתפקד... הדקקלטין הציל אותי.... נכון שזה מעט מעייף אבל היתי אוכלת שותה. הפסקתי להקיא חזרתי לעבודה נהייתי שפויה....
אז מה עדיף?????
עיפות או בחילות??? לשיקולך....
בהצלחה. ומתפללת שיעבור לך מהר....

ובטח שלא לאולטרסאונד שאין בו שימוש בקרינה כלל.

 

דיקלקטין הוא בעצם כדור שינה+ויטמין  B6. זאת הסיבה שהוא גורם לעייפות.

 

יש מינון שאסור לילדים מתחת לגיל 18 - יותר מ 10 מ"ג, ויש את הכדור שנותנים לנשים הרות - כזה שמכיל 10 מ"ג של החומר הפעיל. כאשר לא ברור מה המינון המותר לעוברים, אם בכלל.

מה גם שיש קשת של מצבים רפואיים שבהם אי אפשר ליטול את הדיקלקטין.

 

כמובן שבמקרים של סכנת התייבשות או אובדן קיצוני של היכולת לאכול, הסיכונים של אלה גדולים מהסיכון שבנטילת הכדור.

 

 http://www.infomed.co.il/Drug-766/

 

http://www.infomed.co.il/Drug-676/

 

גםאני סבלתי בהתחלה מבחילות ועייפות נוראית אבל מחודש רביעי בערך הרגשתי הרבה יותר טוב.

מאחלת לך הריון קל!

אבל אני יודעת שגם לי זה היה מציק..

צריך להסביר לה בנחת ולא בעצבים שאת זקוקה למרחב, לפחות דאגה ולחץ סביבך, ושזה הכי יעזור לך לעבור את התקופה בשלום.

העיקר לא לפגוע בה

נשמע ממש דאגה אמיתית, מאהבה, התעניינות.

תנסי אולי להפנות אותה לתחומים שבאמת היית רוצה עזרה.

 

ותכלס -  - - 

 

ב"ה שזה בא מאמא ולא מהחמות. היה יכול להיות הרבה פחות כיף והרגשה הרבה יותר חודרנית.

ואתם רגועים?

נשמע מעודף לחץ...

איך הייתי צריכה לפרוק...

הרגשתי שאני עוד שנייה מתפוצצת עליה,

מקווה שעם הזמן היא תשחרר,

כנראה היה לה ממש משעמם הבוקר

 

תודה ובהצלחה רבה

שאלו יהיו צרותינו 

וגם חמי ולכן אנחנו לא משתפים אותם בדברים מסוג הזה.. גם אם הילדים ל"ע חולים.. חוץ מלחץ זה לא עושה להם כלום.. להבא בע"ה תשתדלי לא לומר אך זו כמובן גישתי ודעתי.. שיהיה בהצלחה..
ואל תשכחי שגם את אמא וגם את דואגת לילדים תנסי להבין אותה מהמקום שלך..

את יודעת איזה כיף לך שיש לך אמא ועוד אמא דואגת?? יש לך מושג???
הייתי מוכנה לשלם מליונים שאמא שלי תחפור לי רק קצת לא משנה על מה העיקר שתקום כבר בתחית המתים.... 😔
אמא זה מתנה דעי לנצל את זה...

ומותר לי גם בתור יתומה להעיר.

זה שלך יש חוסר, זה לא אומר שהיא אמורה להנות ממצב שהוא בעייתי מבחינתה.
ומותר לה להתלונן!

 

אי אפשר לבוא בגישה של "תגידי תודה על מה שיש לך וזהו" 
כי אז כל אחת שתחפש תמיכה בעניין מסויים תבוא מישהי ותגיד לה- תגידי תודה שיש לך את זה..
(מי שלא מצליחה להיכנס להיריון תגיד למישהי שקשה לה בהריון שתגיד תודה..למשל)

זה צרם לי. סליחה שאני נשמעת תוקפנית..

 

ולפותחת- לדעתי מידי פעם אל תגיבי או אל תעני..אחרי הכל את אישה עצמאית ועסוקה.
או שתבקשי ממישהו אחר (אחות אולי) לדבר עם אמא שלך בעדינות שתשחרר..

מבקשת סליחה מהפותחת בדיוק עבר עלי היום רוח של געגועים... לא לאמא שלי ששנים כבר לא חיה והתרגלתי לחיות ככה בלי הורים... 😔 😔 😔 אבל פתאום רציתי להיות בת לאמא דואגת ואז פתאום ראיתי תהודעה שלה זה פשוט היה קשה אז ככ ה יצא...
סליחה!!!

זה הכי חשוב בעולם

זה כך

טוב.. דאגה לילד זה דבר טוב ואף נחוץ שידע שיש מישהו שדואג ואוהב אותו אך רצוי שזה יהיה במידה הנכונה.. לא הייתי רוצה לגרום לאמא שלי צער בגלל שאני לא מרגישה טוב אני יודעת שהיא תיקח את זה קשה ולכן הייתי מעדיפה לחסוך את זה ממנה זה יותר בשבילה מאשר בשבילי..
אני ממש מתנצלת שפירשת את זה באופן הזה..