פורום הריון ולידה (עמוד 4016)

הייתי עם התקן 4 שנים עד שהרגשתי שיש לי כוחות לעוד הריון

לקח קרוב לשנה עד להריון הבא אבל הייתי מאוזנת רוב השנים הללו

בערך שבעה עד תשעה חודשים אחרי התחלתי לקחת את הכדורים (ובמקביל הלכתי לשיחות עם פסיכולוגית) וגם מנעתי היריון.

את המניעה הפסקתי קצת לפני גיל שנתיים של הילד (הייתי כבר מאוזנת במשך כמה זמן), אבל עם הכדורים המשכתי גם להיריון הבא (שהגיע שבעה חודשים אחרי), וגם לאחר הלידה הבאה. (מכיוון שהחלו לי שוב סימנים של דיכאון, העליתי מעט את המינון של הכדורים - אצל הפסיכיאטר - ואחרי בערך שנה הפסקתי בהדרגה לקחת אותם לגמרי).

ב"ה לא נזקקתי להם מאז, למרות שעברתי עוד לידה (עם קצת דיכאון אחריה) מאז.

 

בהצלחה רבה לך!

בגלל זה אני שואלת על תרופה, כי אמרו לגרגר סודה, לשתות סודה, לפצח גרעינים, לאכול קרח , ארטיקים.. אפילו מים אני לא יכולה לשתות בלי ל״זכות״ בטעם הזה מיד בתום השתיה... בגלל זה אני שואלת אם מישהי מכירה תרופה? משהו שימנע את זה לחלוטין ... באיזה שבוע זה עבר??

אבל זה אינדיבידואלי באיזה שבוע את ?
תנסי סוכרייה על מקל כמו של פעם בטעם תות הייתי נכנסת איתה למקלחת מרוב שלא הייתי יכולה אפילו להתקלח אצלי המצב היה ממש קשה ...

באמת פשוט אוכלת רוב הזמן.. משתדלת למצוא דברים קטנים לנשנש כדי שלא תהיה אכילה מסיבית כל היום/ ירקות אפשר חופשי חופשי.
סוכריות מציצה גם טוב כי מחזיק הרבה זמן יחסית, תמצאי איזה טעם טוב לך.
אצלי זה לא היה קבוע מהריון להריון וגם לא באותו הריון מה יותר נעים לי ומה יותר עוזר. ניסוי ותהיה...
בהצלחה! זה עובר בסוף אצלי עבר סביב שבוע 17 בערך.

צריך לגשת להומאופת/ית לטיפול.

כי זה נשמע לי ניצול לקחת אותה רק כשבא לי.

(למרות שבעיני זה ליגיטימי-אבל הצד שלה גם חשוב

ובנוסף לא בטוח שתוכל כי בדר"כ היא בבי"ח

שאני לא רוצה ללדת שם -עם מלא יולדות שקבעו מראש

אבל היא מסורה ונראה לי תשתדל אם תוכל,וכמו שכתבתי נקשרנו כבר)

יש לך אולי רעיון לניסוח מוצלח בפניה אליה?

ותודה על התגובה

נ.ב זה ליגיטימי וחלק מהתשלום

(על קורס הכנה ללידה ודולה פעם שעברה גם שאלות עכשיו בלי לסכם איתה?

כי אני יכולה להתקשר להתיעץ ואז להגיד לה את ההתלבטות ואז זה יותר נעים)

ואם יעזרו לך בניסוח אז זאת עלולה להיות פדיחה מצחיקה... (;

ואת התל"מ שלך..ואם יש סיכוי למקרה בשעת הצורך ואם היא זמינה ויהיה לך צורך שהיא תוכל להגיע מהרגע להרגע

026506020
בהצלחה

זה המספר שאני השתמשתי בו לפני שנה וחצי...

0548481631
תנסי.
מקווה שמעודכן מלפני שנתיים

הם עושים ליווי של כל התהליך וזה אצלה.

יש תרופות סבתא לזה?

עד שזה עובר?

מתי מותר לקיים יחסים?

לי בפועל עדיין גירד עוד כמה ימים אחרי אבל בסוף זה עבר ב"ה 

להחליף ללבנים 100% כותנה, כשמתאים אז ללכת בלי.

לי מאד עזר שטיפות פנימיות עם סבון טבעי של אינקולינה (לא סבון רגיל חלילה כי הוא רק יגביר את הפטריה) 

יש גם צינקוד. עוזר מאד

ויש גם אחת בפה...

מטפלים בפה וזה עוזר בשניהם.

בלי קשר לגורם: אפשר גם לנסות לאוורר את המקום, לחשוף לאויר בלי טיטול (תשאירי אחד פתוח מתחתיה שבמקרה תאונה מקסימום...).

ולהחליף טיטולים לעיתים ממש קרובות.

מקווה שהיא תגיב לזה כמו קישקושית שלי... (נעלם תוך 10 שעות בערך... והיה ממש נוראי...)

יש משחת אגיסטן בייבי. אצלינו אפילו ללא מרשם.. אבל עדיף פעם ראשונה לרופא ואז כבר תכירי את המראה ותדעי להבא.
ודווקא שטיפות מרובות לא מומלץ במיוחד לפטריות..

לא סובלת אפילו בהריונות.. ועכשיו חזר במלוא העוצמה

אני סובלת מאד מזה בהריון. הקרם מרגיע מאד..

וודאו שבעלך לא נדבק בפטריה ולכן היא חזרה אליך.

הרופא המליץ לנו ששנינו נמרח גם אם לו אין סימפטומים..

בהצלחה

ברגע שיש פטריה בנרתיק ,

זה מחייב שינוי תזונתי , להוריד סוכר מהתפריט , מאכלים חומציים ( דברי חלב , קמח לבן וכו' ...) בשביל שהיא לא תחזור למרוח אגיסטן זה אמנם מרחיק את הסימפטום אבל לא פותר את הבעייה מהשורש.

 

וגם יכול להיות שיש פטריות בעוד מקומות בגוף ..

האם את מרגישה דחף למתוק ופחמימות ? האם את אוכלת מהן הרבה ? 

האם את חשה עייפות וכבדות אחרי אוכל ?

כדאי לשלול עוד פטריות , כי קנדידות מתיישבות בגוף וניזונות מסוכר ויוצרות הרבה בעיות .

ובנוסף סובלת מטריות ברגליים. רק שזה נרגע קצת.. 😧

אז די ברור מאיפה צצה הפטרייה , יש "אמא" ששכונת לה איפשהו בגוף ..

יכול להיות שזה כבר במעיים . תעשי בדיקה לשלול / לאשר ..

 

תבקשי הפניה מרופאת משפחה, זאת בדיקת צואה פשוטה .

וחובה לטפל !

אחרת זה לא יגמר !

וכמובן להתחיל דיאטה , כי לחיות עם פטריות קנדידה זה לא קל ..

העייפות , הדחף למתוקים , הקושי לרדת במשקל , ועוד שלל " הפתעות " שהפטרייה הזו גורמת .

לדעתי תשללי פטרייה במעי שם זה מקור הבעיה בד"כ , 

ותתחילי שינוי תזונתי ותרופתי אבל באופן המקיף ולא הנקודתי כמו "אגיסטן".

 

 

רפו"ש.

 

לעשות דיאטה רצחנית של הימנעות מסוכר לבן לתקופה של חודש בערך, בנוסף להשתמש בפתילות (לנרתיק) של אגיסטן - צריך מרשם מרופא (אפשר רופא משפחה). עוזר מאד!

מה נשאר לאכול? הכל עם סוכר...

רוצה לציין שבדיוק שאלתי את הרופא שלי על זה, והוא אומר ככה:

המנעות מסוכר יכולה לעזור *למנוע* פטריה, אבל אם כבר יש פטריה אז שום שינוי תזונתי לא יעזור. אני אישית לא אוכלת שום סוכר וקמח, כי אני סכרתית, אבל יש לי פטריות ועוד איך!

קנדידה - מה הסיפור? אבחון וטיפול יעיל

 

כאן יש מידע רחב על הפטרייה ,דרכי טיפול וכו' ...

 

"פרת משה" - אם את סובלת מפטריות אבל נמנעת מסוכר וקמח לבן , זה שווה בדיקה !

בסכרת הפטריות נפוצות..

המע החיסונית חלשה וגם הסוכר הגבוה (במידה ולא מאוזנים) מסבירים את זה.

חוץ מאגיסטן.

יש צורך מיידי ולא פשוט לשינוי בתזונה.

אני כבר חדשיים בלי:

סוכר

פחממות ריקות

בחודש הראשון גם בלי חיטה ופירות- מלבד אגס ותפוח

שמרים

פטריות

אלכוהול

מוצרי חלב- חוץ ממוצרי עזים, כבשים ויוגורט ביו.

מה את אוכלת? אשמח לרעיונות של תפריטים

ירקות מוקפצים, פשטידות, יוגורט עם פרי

קודם אקדים ואומר שאולי זה לא פשוט אבל משתלם. אני לא מצליחה ללכת כשיש לי פטריה.

ואחרי שמתמידים כמה זמן מתוק כבר לא כ"כ חסר.

ברוח ספירת העומר זו ממש עבודה על המידות ואפילו בעלי הצטרף אלי לתזונה- כדי לא להיות עבד לאוכל.

 

בבוקר:

1. יוגורט ביו עם  אגס, תפוח, זרעי צ'יה, אגוזי מלך, קוואקר, אפילו טחינה גולמית קצת.

 2. לחם מחמצת מקמח כוסמין (בבתי טבע) עם ירקוות, טחינה אבוקדו גבינת עיזים וכו'. אני אישית אוכלת לחם רק בשבת...

3. סלט ירקות עם קינואה/ ביצה קשה      

4. להסתכל באינטרנט בתפריטים של בתי קפה ולקחת רעיונות לסלטים

 

בצהריים: 

עוף, דג, בשר (בלי פירורי לחם/ רסק עגבניות/ קטשופ/מיונז/דבש/סילאן/ סויה וכו'. לפעמים צריך להתרגל בלי אבל זה תכלס לא נורא. במקום זה הוספתי כמה תבלינים שלא השתמשתי וכך מצליחה ליצור יותר טעמים מעניינים)

אורז מלא עם הרבה בצל מטוגן וגזר מגורד (כי זה טעים  

שעועית ירוקה

להתרגל לחתוך ירק עם האוכל (אפילו לא צריך סלט, סתם לערבב עם העוף איזו עגבניה חמודה)

מרק ירקות עם קינואה, אורז מלא, חומוס וכו. תפו"א ואפונה לא מומלץ

אטריות אורז מלא

קציצות טונה במים.

ירקות מוקפצים, תבשילי ירקות וכיו"ב

 

 

בערב:

חביתה (אני מכינה מ2 ביצים ומוסיפה מים כדי להגדיל את הנפח). אפשר להשקיע עם ירקות. פריכיות אורז מלא/ כוסמין. סלט, מרק וכו'.

 

 

עיתות משבר/צורך בפינוק/ יציאה מהבית:

-לאכול שווארמה/פלאפל עם סלטים בצלחת זה ממש טעים.

-להזמין סלט טוב ולבקש בלי רוטב שמכיל מיונז או חומץ

-רסק תפוחים קנוי ללא סוכר (זה המעדן החדש שלנו כשאנחנו רוצים להתפנק)

-מיץ טבעי (שוב, כדאי להמעיט כי זה מכיל המון סוכר פירות)

-פצפוצי אורז מלא ללא תוספות (של חברת B&D למשל) עם חלב עיזים- קבוע בבוקר שבת.

-חדש מהשבת! פאי תפוחים ללא סוכר. בסיס של קמח כוסמין ובמקום להוסיף סוכר לתפוחים בישלנו אותם על אש קטנה עם קינמון וקצת תמצית וניל וכל הסוכר יצא מהפרי.

- גירדתי בטטה ותפוחים, הוספתי ביצים וקוואקר והכנתי לביבות מתקתקות ללא סוכר.

- תה: עם קינמון וג'ינג'ר שנותנים טעם טוב גם אם לא מתוק...

- בעלי היקר מכיר את אהבתי לבצקים. הכין לי פיצה מקמח שקדים עם קוואקר, מעל עגבניות מרוסקות מטוגנות עם בצל ומעל גבינת עיזים (יקר...). 

 

בקיצור, יש מקום ליצירתיות! העיקר הוא להתארגן מראש. אנחנו אנשים מאד עמוסים ובכל זאת, אין ממש ברירה אלא להכין כל הזמן...

 

 

 

אהבתי את הרעיון לעיתות משבר..
העניין שזה מלא התעסקות. כל הזמן לבשל

או לזכות במיילדת שתומכת בכך.

לכן ילדתי בפעם השניה בעין כרם
גם עם אפידורל עזרו לי לשנות תנוחה ולא ללדת על הגב

וזה נכון לכל בית חולים,
שכדאי כברבקבלה לבקש מיילדת בגישה טבעית (למי שמעוניינת כמובן)
אם מבקשים בצורה נעימה אני מאמינה שישתדלו להתאים מיילדת ליולדת. סך הכל גם להם חשוב שיזרום טוב ושתצאי מרוצה..
וגם כמו שאמרו, וגם זה נכון בכל מקום, להיות אסרטיבית (או מישהו שיעשה את זה בשבילך) על מה שטוב לך.
מכירה מיילדת מקסימה משערי צדק שממש בקטע הזה והיא גם אמרה לי את הדברים שכתבתי לעיל.
היא גם המליצה שלדעתה כדאי לעשות תאום ציפיות עם המיילדת מתחילת המפגש ביניכן (ולא ברגע שמגיעים ללחיצות למשל להתחיל לדון על התנוחה..).
בהצלחה!!

נתתי לה כשהגעתי והיא היתה מדהימה כלפיי
וקשובה מאוד
לא הייתי צריכה שום אסרטיביות...
מצד שני מכירה חברה שהפעילה אסרטיביות
המיילדת ממש התנגדה
בסוף היא ילדה בפוזה הזויה
קרעים בדרגה 10
מאז אמרו לה שתוכל ללדת רק בניתוח...
בסופו של דבר מיילדת שמתנגדת זה כי היא כנראה לא מספיק בטוחה לילד אותך ככה.
אפשר להיות צודק ואפשר להיות חכם...

בלידה הראשונה הם מאפשרים רק על הגב או על הצד.

בפועל לא כל מה שהם אומרים הם בדיוק מתעקשים על זה.

בסיור אמרו שמפתיחה 7 חייבים לשכב במיטה.

לי הייתה מיילדת מהממת, קוראים לה איימי (ביקשתי מיילדת בגישה טיבעית)

והיא איפשרה לי לשבת על הכדור עד לפתיחה מליאה .

היא הציעה לי תנוחות לידה שונות (לא לידה ראשונה)

ממש רציתי ללדת בתנוחה טבעית, ובסוף ברגע האחרון, בהחלטה שלי, ילדתי על הגב

 

הייתי ממש מרוצה בשערי צדק, בפעם הבאה ברור לי שאני רוצה לחזור לשם!!!

 

 

 

תודה לכן!

זה תלוי בסוף כמובן על מי נפלת, אבל אם זה חשוב לך, לכי לעין כרם.
יצאתי מרוצה ברמות!

ממליצה בחום על עין כרם

המילדות אמרו לי שאני יכולה באיזה תנוחה שארצה.

בד"כ אחרי 10 ד' אין מה לייחס לבדיקה חשיבות. לכן מה שהשתנה אח"F זה לא נחשב.

 

לא בטוח שהדימום שהיה לך זה מחזור. יכול להיות שזה דימום שנוצר מהשתרשות ההיריון ברחם.
וזה שהיו בדיקות שליליות גם לא פוסל היריון כי יכול להיות שהיה ביוץ מאוחר/היריון צעיר מידי
ולכן עדיין לא מופיע בבדיקה ביתית.
 

באופן עקרוני הכי מוקדם לבצע בדיקה ביתית זה 10 ימים לאחר הביוץ
(ושוב, לא בטוח שחישבת את הביוץ נכון)

 

אז..או- שתחכי בסבלנות עוד כמה זמן כדי שיהיו תוצאות אמינות (בלי קשר- את הבדיקה הביתית מומלץ לעשות עם השתן הראשון של הבוקר, כי במקרה שזה אכן היריון- הורמון ההריון נמצא בשתן בכמות גבוהה בבוקר)

 

או שתלכי לבדיקת דם פשוטה לזיהוי הריון.

 

בהצלחה!

אם האפשרות היחידה להיריון היא מלפני 3 שבועות, אז הבדיקה כבר אמורה לזהות, ככה שתהיה לך תשובה חד משמעית.

 

במידה ואת לא בהיריון, ממליצה להתייעץ עם רופא נשים לגבי אפשרויות המניעה השונות, חבל להיות במתח יש עוד אפשרויות חוץ מגלולות.

אין הריון, אלך לרופאת נשים לראות איזה מניעה תתאים לי. 

דר רונלד בלאסן ממש מקסים. מסביר הכל, מפרט ונחמד.

כן אני בלאומית. תודה רבה! הרגעת אותי מאוד!

על דר בלחסן..
בהצלחה

תבחרי כל פעם נושא שבא לך לסדר לך בראש, וכשתשלימי אותו תעברי לנושא הבא. יש לך הרבה זמן בע"ה ותספיקי הכול.

אני אענה על הסעיף של הכנה להנקה - זה לא הכי מקובל אבל חבל שכך. הרבה באסות היו נחסכות אם זה היה הופך להיות דבר נפוץ. בקיצור, כן, ממליצה לך בחום: חפשי המלצות על יועצת IBCLC טובה באזורך, ופני אליה לשאול אאם היא עושה הדרכה לפני לידה.

ולגבי בחירת מקום לידה - תכתבי אזור שבו את רוצה ללדת, ותקבלי המלצות על בתי חולים בקו הטבעי יותר.

קורס הכנה ללידה זה הבסיס(אבל נראה לי מתחילים יותר מאוחר)

וביגוד לעצמך.(מאיזה איזור את?להמלצה על חנויות)

משם תראי הלאה.

לגבי בגדים וחזיות- מתי שתרגישי צורך. לא צריך לקנות על העקרון.. אולי יהיה לך צורך בחולצות ולא חצאיות.. תראי במשך הזמן. בדרך כלל לא ביום בהיר אחד כלום לא מתאים אלא לאט לאט זה לא נוח וזה צמוד וזה קטן ואז הולכים לקנות חדש
חזיות הנקה כדאי לקנות בחודש שמיני- תשיעי. נניח שתיים. שיהיה במה להתחיל. אחר כך יש שינויים בגודל ומבנה ואז לפעמים צריך לקנות שוב.
לגבי הכנה ללידה ולהנקה- קורסי הכנה ללידה מתחילים בסביבות שבוע 28-30. ממליצה כבר להתעניין באפשרויות ולהרשם. ממליצה יותר על קורס זוגי אם יש לכם אפשרות כלכלית. יש הרבה דולות או מיילדות שמעבירות קורסים. חפשי באזורך.
לגבי הכנה להנקה- זה ממש יכול להוסיף המון להצלחת ההנקה ולחוויה חיובית. יש שמקדישות לזה מפגש בקורס הכנה ללידה, או שאפשר להפגש עם יועצת הנקה מוסמכת לקראת סוף ההריון.
ביות מלא זה פוטנציאל הכי טוב ללמוד הנקה וללמוד לטפל בתינוק. תלוי באיזה אזור את בארץ. ובכל מקרה לא להתבייש ולבקש מהאחיות במחלקה את כל העזרה וההדרכה בכל מה שאת זקוקה.
בהצלחה!

חזיה- קניתי רק ממש בסוף ההריון הראשון..או אחרי הלידה

בגדים- אני מחודש שלישי כבר עם בטן אז....
אבל אם אין לך בגדים מתאימים אז בטח שתקני..חצאיות נוחות לא לוחצות יש כמו גומי כזה לא חד ..אלא נמתח כזה או מטריקו-
עליוניות רחבות -רצוי עם איזה חוט מאחור או חגורה שאפשר להגדיל בהדרגה לפי הקצב גגילה...
אני משתמשת בבגדים רגילים לרוב...כי הם רחבים במילא...
ממליצה לקנות חולצות בסיס במידה גדולה כי אחרת הן נמתחות ונשחקות או עולות למעלה ונהיית חולצת בטן...

הכנה- ממליצה על פרטי -זוגי..לקראת הסוף שביעי-שמיני ..שיגמר בתחילת תשיעי או אפילו אמצע..העיקר שבסוף כשצצים יותר פחדים והרגש יותר מוחשי-שיהיה לך הכוונה.

דולה- יש מלא...
תחשבי לפי מה שאת מכירה את עצמך,את בעלך ואת מה שאת רוצה משהו ומדמיינת ללידה- סכמי נק' מרכזיות. תקבלי המלצות מחברות או מכאן- תתקשרי תקבעי פגישת נסיון ותרגישי מה נכון לך.

הנקה- יש...יש ספרים..וגם בקורס

מקום לידה- תשאלי כאן או חברות ותלעי לבדוק טם חשוב לך

ממליצה על עין כרם,יש שם ביות מלא ומה שאת מחפשת.

ואת יכולה לפנות בפרטי לגבי הכנה ללידה ודולה.

בהכנה ללידה אני מכינה גם להנקה. ויכולה גם להמליץ לך על יועצות הנקה מוסמכות.

חזית הנקה הייתי מחכה להמשך קצת.

שזאת רשימה מדהימה לאשה עם בעיות התארגנות! את בכיוון מעולה!
מצדיעה לך

אני טובה ברשימות, אבל קשה לי להביא אותן לידי מעשה ובזמן...

אבל תודה על העידוד!

 

מעבר לזה שאני הבכורה במשפחה כך שחויתי כמה הריונות אחריי ובכיתה ג' (לא נעים...) קראתי את

"מה לצפות כשמצפים לתינוק".... (סתם כתולעת ספרים משועממת...)

בנוסף- תינוקות תמיד עניינו אותי, אז אני די מודעת לדברים שמסביב,

אבל הכל בתיאוריה- עכשיו כשמגיע הזמן למעשה, אני נלחצת.

כאילו אני כתבתי
בהצלחה ענקית!!!

בקשר למקום לידה- אני לא מהאיזור אבל הבנתי שעין כרם מאד מומלצים ללידה טבעית. את יכולה גם לחפש פה בפורום אחורה, היו הרבה שרשורים בנושא.
כדאי לחפש גם קורס הכנה ללידה שיתן לך כלים מעשיים, נפשיים ומנטליים ללידה טבעית. ולהאמין בעצמך שאת בטוח יכולה! בעה!
קראתי לא מזמן על מישהי שילדה לידה מאד יפה. המיילדת אמרה לה- תשמעי, את פשוט נועדת ללדת.. אז היא ענתה- נכון, אני אשה

יואו זה תיאור מדוייק שלי...

כל היום רושמת מה צריך והכל נשאר ברשימות, כולל דברים פשוטים כמו להחזיר לשכנה סוכר

בשבוע 21 לחשוב על כל זה... אשרייך!!
אני בשבוע 30 ולא חשבתי על כלום עדיין מכל הרשימה הזאת, ואני לא מגדירה את עצמי בנאדם שלא יודע להתארגן...

כמו חולשה כזאת באזור ? כאילו קושי ללכת
ממש כמו בחודש הראשון אחרי הלידה

יכול להיות שיש לך ורידים במפשעה. אחרי הלידה זה עובר.
אני מבינה את ההרגשה שהעובר כאילו מחליק למטה, זה מחרפן למרות שזה פשוט לא יכול לקרות טכנית. לגבי ההתקשויות, הגוף שלנו מתאמן ללידה, זה דבר טוב למרות שההורמונים משבשים את דעתנו. כשיש לי התקשויות, אני נכנסת למקלחת ושותה מים. בדרך כלל אחר כך זה עובר.
בקיצור יקירתי חזקי ואמצי. אנחנו בסוף בגלל זה קצת מחורפנות וכואבות.

בדכ עובר אחרי הלידה...
כרית בין הרגליים יכולה קצת להקל.

שאולי זה באמת דומה למה שאני מתארת, אבל גם אם כן זה די בקטנה. נכון?... תודה!

יתכן שזה באמת בקטנה אצלך- אבל זה בהחלט מציק מאוד.
אחרי לידה כדאי לטפל בזה אצל אוסטיאופטית- שלא יחמיר.

אם זה ברחם, כדאי להיבדק,
אם זה במערכת העיכול אז תשתדלי לאכול מאכלים קלים, יכול להיות גם נפיחות מגזים,
יותר ירקות ופירות ופחות קמח לבן וכו'
תדאגי שתמיד יהיה לך מה לנשנש כי רעב גם גורם לבחילות ואז זה מן מעגל.
בשעה טובה!

בקיבה, ולמעלה ממנה...

1. הלכתי מ40+2
2.לפי וסת אחרון. זה די תאם תאולטרסאונד הראשון אז זה מה שהרופאה כתבה בכרטיס מעקב ולזה התייחסו במעקב
3. בשבוע הראשון כל שלושה ימים- לפי הנחיית הרופא. בשבוע השני פעם ביומיים.. סיוט... בפעם האחרונה שהייתי צריכה לבוא לזירוז (כפי שהוזהרתי יומיים קודם. . ממש לא רציתי ללכת.. הלכתיעל הבוקר לדיקור ורפלקסולוגיה וב"ה בצהריים התפתחו צירים. ב12 וחצי בלילה בחסדי ה' נולדה הנסיכה:+)

ב"ה שהצליחה להתפתח לידה לבד!

ולפחות לבדוק פתיחה. אבל לא הסכמתי- לא רציתי שנאסר סתם. אז אמרו לי ביום ראשון כשהייתי לבוא בשלישי לזירוז של פיטוצין ואז במקום לבוא בבוקר הלכתי לדיקור כמו שכתבתי וב"ה התפתח לבד..
אגב, כמובן שזה לא אומר כלום ואני לא לוקחת אחריות על אף אחד, אבל כל המעקבים היו תקינים ובכל זאת הרופאים הלחיצו ממש! ואמרו שהשליה מזדקנת וכו'.. ובלידה שאלתי את המיילדת אם השילייה נראית זקנה והיא אמרה שממש לא. וידעתי מתי היה הביוץ, היא באמת היתה יותר מ9 חודשים בבטן..

ילדתי ב 43.0

היריון ראשון, טעיתי בחישוב. הגעתי למעקב יום לפני התאריך. גילו ירידות בדופק- אמבולנס לבי"ח וזירוז. הסתבר שחבל הטבור היה מסביב לצוואר שלו- היה צורך בהנשמה
היריון שני ושלישי- הלכתי מהתאריך כל פעם שאמרו לי. יצא שהלכתי 5-6 פעמים כל היריון, מבאס והכל.אבל בגלל שאני ככ מודה על הפעם הראשונה

את בטוחה שזה היה קשור ל"עודף" שבהיריון? או שפשוט זה בדיוק קרה באותו זמן, ו"במקרה" ב"ה גילו את זה?

(כלומר - סיבוך כזה יכול לקרות גם בשבועות מוקדמים יותר, לא? ובכל-זאת לא אומרים להגיע למעקב כל יומיים...)

ב"ה שהתינוק ניצל!

נכון, יכול לקרות גם מוקדם יותר. אבל היריון עודף מוגדר כסיכון, ולא נראה לי שסתם.
מכירה עוד כמה שמעקב היריון עודף זה מה שהציל אותם...

לפעמים (ל"ע) תפקודי שליה יורדים דרסטית מהתאריך וחייבים לבדוק ולראות מה קורה

לא רוצה לרשום לך סיפורי אימה, אבל מכירה כאלה...

תלכי באופציה המוקדמת מבינהם....

באמת קורה להן שתפקודי השליה יורדים כל-כך?

וזה לא יכול לקרות גם קודם, בעצם?

(לדוגמה - אני יודעת שאומרים שמים מקוניאליים  זו תופעה שקורית בשבועות מאוחרים. אבל לי אישית היו פעם אחת מים מקוניאליים גם בשבוע 34...)

וזה קורה באחוזים לא מבוטלים.

החשש הוא לא מהזדקנות השלייה אלא ממה שנגרם בעקבותיה, בעיה באספקת הדם העוברית, מיעוט מי שפיר,ומוות תוך רחמי חס וחלילה.

פשוט רוצים לעקוב שהכל בסדר..

ודרך אגב, מים מקוניאליים אמנם עלולים להעיד על מצוקת עובר, אבל לא בהכרח, יכולים להופיע גם בלידות תקינות, בעיקר אחרי התאריך.

 

זו היתה לידה ראשונה.. ילדתי ב41+6

1.הלכתי בשבוע 40
2.החישוב של הווסת והא"ס היו אותו דבר
3.הלכתי כל יומיים/שלושה.. לפי מה שאמרו לי כל פעם..
4.ילדתי עם זרוז (כדור מתחת ללשון שגורם להתחלה של צירים) וממנו המשיך להתפתח לידה ב'ה...

(הזירוז היה עקב מיעוט מי שפיר - שזה בעקבות השיליה שהתחילה להזדקן...עד השבוע הזה הכל היה תקין, המעכב הזה לדעתי חשוב מאוד מאוד!!)

1. הלכתי ב40 +1 או 2 כי היה חג

2. הם היו זהים.

3. הלכתי כל יומיים שלוש (היה חגים ושבתות והלכתי במסירות)

4. השאלה שלי -עשיתי זירוזים טבעיים ובסוף אחרי כמה ימים ירד הפקק הרירי ואז צירים חזקים

ילדתי ב41 +5.

חיכיתי ל40+3, יש לנו הסטוריה משפחתית ללדת אחרי התאריך אז לא דאגתי.
ספרתי לפי וסת אחרונה כי המחזורים היו מסודרים לפני ההריון והאולטרסאונד תאם את הווסת האחרונה.
הלכתי בערך פעמיים בשבוע. הייתי 3 פעמים במעקב הריון עודף לפני שילדתי ב41+4.

ילדתי רגיל. ב41+3 בצהרים התחילו צירים וילדתי יום אחרי בבוקר. יום לפני במעקב בדקו לי פתיחה, הייתה פתיחה 0 וזה די כאב אז אני לא שוללת שזה עזר לזרז...

לפי האולטרסאונד אחרת זה נחשב שילדתי בשבוע44 

הלכתי כל 3 ימים בערך אפילו שהרופא ביקש כל יומיים, יש גבול, לא?

וכמובן ספירת תנועות קפדנית..

בסוף היא יצאה (ברוך השם נס.) בשבוע 42. בדיוק...

מסתבר שאחוזי מות עובר ברחם מזנקים משבוע 40, לצערי הרב חוויתי את זה על בשרי,

שאלתי מלא רופאים הם אומרים שמשבוע 40 הם פשוט לא יודעים מה קורה! שאלתי את אחד המומחים בתחום והוא אמר "משבוע 40 אני מחפש סיבות ליילד, נשים לא אוהבות את זה, אבל בשלב כזה עדיף לראות אותם בחוץ"

והייתי במעקב עודף והשלייה שלי לא הייתה נראית זקנה, הוא טוען שזה קשור למטבוליטים של השילייה שאין לנו דרך לבדוק אם היא מספקת אותם כראוי לעובר.

אני לא רוצה להלחיץ, ולא בעד זירוזים והתערבויות חיצוניות (אני הכי בעד טבעי!)

אבל תדעו שרופאים לא עושים את זה מרוע לב, אלה שכנים מספיק מודים שהם פשוט לא יודעים מה קורה שם, כשאנחנו לא יודעים באמת עדיף לזרז, נכון שלרוב זה לא קורה,

אבל מספיק שזה יחסוך לאישה אחת, דייני.

 

עצוב

ה' ימלא חסרונכם.

תמיד הלכתי ב 40+3 

בשבוע הראשון פעמיים בשבוע אח"כ משבוע 41 כל יומיים. 

האחרונה בשבוע 42+4 כמעט הלכתי לזירוז בסוף ב"ה התחיל טבעי

1. משבוע 40 +3

2. לפי אולטראסאונד כי היה ביוץ מאוחר

3. הלכתי איך שאמרו לי, נראה לי כל שלושה ימים

או לשים הגבהה כלשהי , נגיד מגבת מקופלת מתחת למזרן של העגלה/עריסה שייתן זווית

ריפלוקס זה לפעמים הקאה בקשת ולא פליטה
לפעמים יש ריפלוקס סמוי

לא יודעת אייך מאבחנים אבל יש תרופות שעוזרות
וכדאי לאבחן מוקדם כי חיסון הרוטה עלול להחמיר ריפלוקס. ומקבלים אותו בגיל חודשיים..

(יש כאלה שעוזר להן שהאמא הורידה מוצרי חלב או לעבור לתמ"ל צמחי במקרה והוא עם תמ"ל)

גם אני חשבתי שיש לבן שלי ריפלוקס, אחרי ששקלו אותו וראו שהוא עולה יפה אמרו לי שלא כדאי לתת לו תרופות, כי זה סתם לא בריא. הכי חשוב שהוא עולה במשקל. ובשביל שלא יציק לו ( זה כמו צרבת), לשים לו את המזרון בהטיה ( לשים מתחת למזרון מגבת מקופלת) , לא להשכיב מיד אחרי האוכל, לנסות להוציא גרפס גם באמצע ההאכלה.

הלכנו אתמול לרופא שאמר שהכל בסדר ואין מה להילחץ כי הוא עולה יפה במשקל.
אחר כך הרגשתי ממש ילדותית שבגלל זה הלכתי אליו. אבל דאגתי... נכון שאני נורמאלית?

כולנו דואגות ולחוצות יותר כשזה נוגע לילדים וטוב שכך,
עדיף ללכת לביקור רופא "מבוזבז" מאשר ח"ו משהו אחר.