כי הבלוג שלך חסום לי...

וממש מסקרן אותי לקרוא!

או שתשלחי לי באישי...

תודה!

אני רוצה לספר לכן על שיטת הכנה ללידה שהשפיעה עלי רבות

אחת השיטות שהשפיעו עלי בתור מדריכת הכנה ללידה היא שיטת ברדלי,
את השיטה פיתח ד"ר רוברט ברדלי, בארה"ב במאה העשרים.
ד"ר ברדלי היה גניקולוג שגדל בילדותו בחווה וכילד היה עד להמלטות רבות.
הפער בין ההמלטות הפשוטות של החיות
לעומת הלידות הקשות של הנשים בבתי החולים 
שבאותה תקופה היו מקבלות קוקטיילים של תרופות לשיכוך הכאבים
וכפי שהיו מעידות הצעקות בחדרי הלידה
הם לא כל כך עזרו למלא את המטרה.
הוא התחיל להנחות את האחיות במחלקה,
בכל פעם שמי מהן היתה בהריון הוא היה מכין אותה ללידה,
מנחה אותה להרפות, לנשום באופן טבעי,
להאמין ביכולת הטבעית של הגוף ללדת
 כשמה שמנחה אותו זה בעצם לחקות את הבהמות בשעת ההמלטה.

אותן אחיות ילדו בלידות טבעיות והודו לו מאד על תרומתו ללידה שלהן.
יש כל כך הרבה ללמוד ממנו ולכן זהו פוסט ראשון מתוך סדרה,
בשבועות הקרובים אספר כל פעם עוד משהו משיטת ברדלי
וכדי שיהיה קל לעקוב ניתן ללחוץ על התגית "שיטת ברדלי" כדי לקרוא על פוסטים נוספים מהסדרה.

מוזמנות להצטרף אלי ללימוד!

תספרי פה על הפרסומים הבאים שלך בנושא?

אם כי לא בטוח שאספיק לקרוא/ללמוד הכול...

לי גם חסום\

בזכותך ראיתי-

מתואמת

הבלוג של תחיה-ללדת מאהבה: פוסט שני בסדרה, מי פעל למען הכנסת אבות לחדרי הלידה?

אפשר לבקש שוב שתעתיקי לכאן?

אז התחלנו ללמוד משיטת ברדלי, 

(את יכולה לגלול למטה כדי למצוא את הפוסט הקודם)

אז אמרתי שהאחיות היו מלאות תודה לד"ר ברדלי
על ההנחיות שנתן להן ללידה טבעית וכואבת פחות.
ד"ר ברדלי היה נבוך, למה? 
למה שהוא יהיה זה שינחה את היולדת כיצד ללדת
 ולא הפרטנר הטבעי של האשה, בן זוגה?

צריך להבין שבאותן שנים (אנחנו מדברות על אמצע המאה העשרים)
הלידות כבר בבתי החולים,
מנוהלות בצורה אקטיבית ע"י הצוות הרפואי כארוע רפואי לכל דבר
 אין כניסה לחדרי הלידה לגברים, מלבד הרופאים כמובן.

ד"ר ברדלי הלך עם זה לבית משפט
ולאחר מאבק משפטי ממושך הוא משיג את מטרתו-
 אישור כניסה לאיש לרגעים בהם הוא הופך לאבא.

דגש מאד חשוב בשיטת ברדלי הוא השותפות של האבא בלידה,
מתוך הבנה שהוא האיש הקרוב ליולדת
ויש לו יכולת משמעותית לעזור לה להרפות
 ומתוך כך להגביר את הסיכוי ללידה טבעית ורגועה יותר.

זה הפוסט השני מתוך סדרה שבה אנו לומדות על שיטת ברדלי,
אחת השיטות שהשפיעו עלי מאד כמדריכת הכנה ללידה.
פעם בשבוע אעלה עוד חלק בסדרה.
מוזמנות להצטרף אלי! 

מעניין ממש!

ממש מעניין!!

יש כאן קודם צורך להבין את העניין התרבותי,

בעבר גברים פשוט לא היו עם היולדת,

ולכן לא היה שום דיון באיזה שלב היולדת נאסרת כי לא היה לזה שום משמעות. 

לפני הלידה היא לא אסורה ואחרי הלידה היא כן אסורה וזהו. 

היום בעצם נדרשנו לפסיקה הזאת כי גם זוגות שהקשר בניהם הוא כזה שברור שהגבר יהיה בחוץ (בלי קשר למצב תורני, הרי גם חילוניות לפעמים מעדיפות את הבעל בחוץ) עדיין בד"כ יש טווח שבו העזרה של הבעל היא נדרשת. 

אז ממה שאני רואה ככל שהרבנים מבינים את התרומה של הבעל ללידה הפסיקה שלהם לגבי מתי נאסרים מקילה יותר (או מחמירה בהלכות יולדת ופיקוח נפש אם תרצי) ולהיפך. 

יש פסיקות שלפיהם אפילו כשיורדים המים, גם בלי טיפת דם כבר נאסרים שזה יכול להיות שאישה תהיה אסורה כמה ימים לפני הלידה בכלל ולעמתם פסיקות שכל עוד אין דימום נאסרים רק ביציאת הראש, מה שאומר שבעצם הבעל יכול לעזור פיזית בכל הלידה. 

אז קשה לי להסכים עם הנחה ש"ביהדות אין מקום לבעל ללידה" ממה שאני רואה זה קשור יותר לתפיסת העולם של הפוסק.

וכמובן כמובן כמובן שגם אם נאסרים לעצם הנוכחות של הבעל יש משמעות,

ראיתי הרבה זוגות שהיה ברור שהבעל לא יגע כבר משלבים מוקדמים והאיש דיבר על החוסר אונים שלא יהיה לו איך לעזור ושאלתי את האישה-

אז אולי לא חשוב שהבעל יגיע ללידה? האישה כמובן הזדעזעה מעצם הרעיון. ברור שהיא רוצה אותו שם גם אם פיזית הוא לא יכול לתמוך! 

ואז אני גם נותנת הרבה כלים לבעל לתמוך בלי מגע, תמיכה מנטלית, לנשום ביחד ועוד...

אצלי לידה קודמת נתנו לו להחזיק כשתפרו אותי

יש להם תמונות מדהימות ביחד

למה שהוא לא יקבל את האבהות שלו.?

למה שלא ישמע את הבכי הראשון?

וזה יותר מזה

פחד - הריון ולידה

אני מבינה מה את אומרת,

יש עניין שההלכה מדריכה אותנו לדרך חיים שהיא נכונה יותר,

ובעיני זה מה שמסביר את הפערים בין הפסיקות השונות- זה הפער בין מה שהפוסק רואה אותו כאידיאל. 

ואת יכולה לראות את זה נניח בפסיקות לגבי צום למניקות, האם הפוסק חושב שחלב אם הוא עניין של פיקוח נפש או שתחליף חלב זה סבבה ומתוך זה הוא פוסק. 

גם לגבי היטהרות אחרי לידה-

אני קצת אכליל-

במקומות בהם מתנגדים לאמצעי מניעה באופן רחב ומניחים שברגע שאישה טובלת על הזוג לקיים יחסים יחמירו בהלכות טהרה אחרי לידה כדי לאפשר לאישה זמן רב יותר ללא קיום יחסים וללא חשש הריון.

במקומות בהם אמצעי מניעה הם לא טאבו ואין הנחיה שהזוג "חייב" להיות יחד בליל הטבילה או לפחות בימים שצמודים אליה וביחד עם זאת מבינים שיש לאפשרות של מגע בין בני הזוג משמעות גדולה בהתאוששות האישה יעזרו לאישה להיטהר בשלבים הרבה יותר מוקדים. 

וכך תראי נשים שטובלות שבועיים-שלוש אחרי לידה לעומת נשים שטובלת 6-9 שבועות אחרי לידה 

הרי תמיד בשאלה ההלכתית יש התנגשות בני שני ערכים והשאלה איזה ערך הפוסק רואה כמכריע.

וכמובן שנכנס גם עניין של עשה לך רב וכו'. 

ולהגיד לך שאין גישות שהבעל בכלל לא צריך להיות בחדר הלידה? מי לא שמעה על הסגולה שהבעל צריך לצאת מהבית חולים כדי שהאישה תלד? בעיני זה יותר תלוי דינמיקה זוגית מאשר עניין הלכתי-יהודי. 

בד"כ אנחנו עושות ערב בבאר שבע,

אז החלטנו בגלל שערב פסח לעשות וובינר כדי שיהיה קל להשתתף, 
אפילו תארגני לך משהו שאת יכולה לעשות מול המחשב.

בבקשה

שבוע 37 אבל יש לי שאלות

אנחנו יותר נדבר על דברים שקשורים להריון ופחות על הלידה,

אני מניחה שיהיו שם גם דברים שרלוונטים אליך כי זה בכל זאת בתוך אותו הקשר  

חידדת לי את זהש

אני כבר לא בראש של ההריון

רק לידה וגידול

זה מוזר לא?

כי הגברת הקודמת יצאה בסוף הסופים

41 פלוס 5

אז יש טוח רחב של זמן.

של כן או לא.

והפחד המרכזי הוא המשקל

אבל גלשתי כאן לא נעים

ועדיין זה כבר מוד אחר כשאת נכנסת לתשיעי ותיאורטית זה יכול להיות כל יום. אין ספק!

הבלוג של תחיה-ללדת מאהבה: פוסט שלישי בסדרה והפעם על החשיבות של הרפיה ונשימה

דיברנו על המאבק של ד"ר ברדלי להכנסת בני זוג לחדר הלידה,
 ועל התועלת העצומה משותפות בני הזוג בלידה.

בשיטת ברדלי יש חמישה עקרונות חשובים מאד-
 הרפיה, תזונה, תרגילים, הימנעות וצבירת ידע.

נדבר היום על ההרפיה,
 מדובר בשלושה סוגי הרפיה: הרפיה גופנית, הרפיה מנטלית/מחשבתית והרפיה רגשית.
כאשר בקורסי הכנה ללידה של שיטת ברדלי האיש מנחה את האישה כיצד להרפות,
הם מתרגלים את ההרפיות כל ההריון ככה כשהם מגיעים ללידה
 מספיק לאישה לשמוע את קולו של בעלה והיא כבר נכנסת למוד רגוע.

כשאנחנו לוקחות נשימות עמוקות ואיטיות
אנחנו גם מפחיתות את תחושת הכאב שלנו
וגם עוזרות לתינוק בזמן הציר לשמור על דופק תקין.
 בנוסף כשאנחנו רפויות אנחנו מפרישות את ההורמונים הרצויים ללידה בריאה ותקינה וכמובן פחות כואבת.

זה הפוסט השלישי מתוך סדרה שבה אנו לומדות על שיטת ברדלי,
אחת השיטות שהשפיעו עלי מאד כמדריכת הכנה ללידה.
בכל שבוע אעלה עוד חלק בסדרה.
מוזמנות להצטרף אלי!

(מעניין - אפשר לעבוד לפי השיטה הזו גם עם אדם אחר ולא הבעל? נגיד אמא או דולה?)

הרעיון שלו היה לתת לאדם הקרוב ביותר ליולדת לעזור לה.

בעצם להחזיר ליולדת את השליטה גם בגופה וגם באופי הליווי שקיבלה.

בוודאי שאין מניעה שזה יהיה אדם אחר לפי נוחות היולדת, זה בעצם מה שהכי חשוב! 

בעייני יש תרומה אדירה לבעל גם אם פיזית הוא לא נוגע,

כמה שבלידות שלי יש אמא ודולה אני הכי בטוחה כשאני יודעת שהוא שם ותמיד צוחקים עלי שאני שואלת איפה הוא..

השיא היה בלידה האחרונה, היתי עם פתיחה 5 יום שלם וצירים שהפסיקו, ניסו לפקוע את המים ולא היה ציר אז המילדת לא יכלה, בעלי אמר תהילים וכשהגיע לפסוק "פיתחת שקי" המים נפקעו

ועוד משהו, כשאני לחצתי ובכיתי כבר שהתינוק יוצא בעלי בכה ואמר תהילים

יש יותר מדהים מיזה??

הבלוג של תחיה-ללדת מאהבה: פוסט רביעי בסדרה והפעם על תזונה!

בשבוע שעבר סיפרתי לכן שיש בשיטת ברדלי יש 5 עקרונות חשובים-
הרפיה, תזונה, תרגילים, הימנעות וצבירת ידע.

דיברנו על ההרפיה ואנחנו עוברות לתזונה.
תזונה זה באמת נושא רגיש בהריון,
נשים סובלות מבחילות, מהקאות,
מחוסר חשק לאכול או להיפך מחשקים גדולים למאכלים מסוימים.

בשיטת ברדלי יש דגש על תזונה בריאה,
בעקבות מחקרים שהוכיחו שיש קשר ישיר
בין כמות טובה של אכילת חלבונים בהריון
להפחתת הסיכון לרעלת הריון ומצבי סיכון אחרים שקשורים לתינוק
ולכן בשיטת ברדלי ממליצים על צריכת חלבונים בהריון.
בשר אדום, דגי ים וביצים ייטיבו מאד עם התזונה שלך,
לטבעוניות ו/או צמחוניות שבינכן
מומלץ להנביט קטניות ולהכניס אותן לכל ארוחה.

גם תזונת התינוק היא נושא הנלמד בקורסי הכנה ללידה בשיטה,
הכנה להנקה היא נושא משמעותי בקורסים.
מניסיוני כמדריכת הכנה ללידה וכדולה אין תחליף להכנה הזאת
והיא משמעותית מאד להצלחת ההנקה ולהתחלה פשוטה יותר של ההנקה.

זה הפוסט הרביעי מתוך סדרה שבה אנו לומדות על שיטת ברדלי,
אחת השיטות שהשפיעו עלי מאד כמדריכת הכנה ללידה.
בכל שבוע אעלה עוד חלק בסדרה.
מוזמנות להצטרף אלי! 
 

באמת נושא התזונה הוא מאתגר... (אצלי תמיד, אבל בהיריון במיוחד...)

הבלוג של תחיה-ללדת מאהבה: פוסט חמישי בסדרה והפעם על תרגול בהריון

למי שפיספסה, שיטת ברדלי היא אחת השיטות שיותר השפיעו עלי כמדריכת הכנה ללידה,
בכל שבוע אני מפרסת פוסט שמלמד משהו מעקרונות השיטה.

הזכרנו שבשיטת ברדלי יש 5 עקרונות חשובים-
הרפיה, תזונה, תרגילים, הימנעות וצבירת ידע.
 ואנחנו היום נדבר על התרגילים.

ההמלצה בשיטת ברדלי היא להקפיד על פעילות גופנית מתונה במהלך ההריון כגון הליכה או שחייה,
אם את מתרגלת עוד מלפני ההריון ספורט כלשהו
תוכלי להמשיך ולהקשיב לגופך
 ולעיתים להוריד את הקצב לפי שלבי ההריון והתחושה שלך.

בנוסף במהלך הקורסים בשיטה לומדים תרגילים פשוטים
המכוונים להגמיש ולחזק את שרירי הירך ופנים הירך 

כהכנה לשלב השני בלידה (שלב הלחיצות), 

לשחרר גב תחתון, לתרגל את שריר רצפת האגן ועוד.

אני ממליצה לך לחפש חוג התעמלות לנשים בהריון בסביבתך
או לחפש ביוטיוב סרטונים עם תרגילים שמתאימים להריון, יש בשפע
התרגול היומיומי יביא אותך ללידה בגוף חזק ובריא יותר.
 מגיע לתינוק שלך אמא חזקה!

זה הפוסט החמישי מתוך סדרה שבה אנו לומדות על שיטת ברדלי,
אחת השיטות שהשפיעו עלי מאד כמדריכת הכנה ללידה.
בכל יום רביעי בערב אעלה עוד חלק בסדרה.
מוזמנות להצטרף אלי!

אולי אולי

את יכולה לרשום כאן כמה תרגילים?

יש לי כדור פיזיו בבית

והסרטונים חסומים לי

והההתעמלות כנראה רק שבוע הבא מתחילה

היתי עד לפני פסח

וכמו יהודיה טובה אני אשאל איזה תרגילים את מחפשת? 
לאיזה מטרה?

"תרגילים פשוטים
המכוונים להגמיש ולחזק את שרירי הירך ופנים הירך 

כהכנה לשלב השני בלידה (שלב הלחיצות), 

לשחרר גב תחתון, לתרגל את שריר רצפת האגן ועוד"

וגם לבסס את הראש.ולקדם את הלידה

(יש מצב גם שהעובר בגב שלי?כואב שם.אולי זה עורפי?)

מה שאני מציעה זה באמת להסתובב על הכדור פיזיו.

לתרגל תרגיל קיגל (בלי קשר, תמיד מומלץ לכל אישה עד 120)

להתרגל לא ללחוץ בשירותים אלא לנשוף ולנשוף ולהקשיב לגוף, תשימי לב פתאום שצרך ללחוץ הרבה פחות ממה שנדמה לנו. 

העובר מכאיב בגב יכול להיות בגלל התנוחה,

אם תבואי אלי אני מוכנה לנסות למשש ולבדוק  

אם את רוצה להקל את יכולה להיות כמה שניות בתנוחת המוסלמי המתפלל ואז להיעמד, זה יכול לעזור לו לתקן את התנוחה שלו. 

סתם להסתובב על הכדור?לקפוץ או מה?

למה זה טוב מבין הדברים?

מה את יכולה לבדוק בגב?

להגיע לבאר שבע-רחוק לי.חבל.

כבר מזמן היתי באה אליך אם היית קרובה(לעיבוד)

מה זה המוסלמי המתפלל?

אה כמו שהם עושים (עם ידיים ורגליים)?

ושוב תודה

על הכדור להסתובב ולעשות שמיניות באגן- עוזר לתינוק להתברג.

יכולה לנסות לבדוק את המיקום של העובר, אם תרצי יש דולות באיזורים שונים בארץ שיודעות למשש ולזהות מיקום עובר ולעזור לשפר אותו ע"י תרגילים פשוטים. 

מוסלמי מתפלל- כמו עמידת שש אבל עם הראש למטה והאגן למעלה.

בשמחה  

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

כמובן שנרצה לשמוע את חוות דעתם של מי שעובד סביבו.

הוא מקבל סיוע כבר שנים ועדין רואים קושי עצום בעיקר להשתלב בחברה כשהוא עדין לא בשל ריגשית

אם יש צפי להתקדמות בהמשך השנה

כי אם הקושי ימשיך לבוא לידי ביטוי לא בטוח שהצעד הזה כדאי עבורו

הטיפול הרגשי מתנהל על ידי איש מקצוע מוסמך מתחום בריאות הנפש?

הוא מטופל תרופתית?

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

אנחנו כרגע בודקים את השטח...

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

הוא שנים בטיפול ריגשי. מחכים לשמוע את חוות דעתו של המטפל. הוא כן עודד אותנו לשלוח אותו לבית ספר שהחברים הנוכחים לא יהיו בו.

האם עשיתם אבחון תקשורת?

אני מאוד מאמינה באינטואיציות של הורים במקומות האלו. ורוצה להגיד שבמסגרת העבודה שלי פגשתי הרבה ילדים שעברו בית ספר וזה היטיב איתם מאוד.

כן יש כאן את האלמנט של להוריד כיתה אז ממש חשוב שיהיה לו תיווך טוב למה עושים את זה באופן שיעצים אותו וישקף לו בעדינות את המצוקה שיש בלהיות הקטן בכיתה וכמה יכול להיות לו טוב יותר עם ילדים שקרובים יותר לגילו.

אם הוא קשור גם למטפל והמטפל בעד אז אפשר ממש לגייס אותו לשיחה על זה ביחד או כן לראות אם המטפל ידבר איתו על זה אחרי שאתם תדברי.

חשוב להגיד שלעבור כיתה/בית ספר זה לא תמיד פתרון קסם,.בטח כשיש קשיי קשב וריכוז הרבה פעמים הבעיות שלך הולכות איתך ואז נוצר תסכול עמוק , לפעמים אשמה, על איך זה השנה זה קורה לי שוב.

ככה שגם המעבר הזה צריך להיות מלווה בהבנה שלו ושלכם שזה לא אמור לפתור את כל הבעיות ודבכל מקום יהיו התמודדויות (עם זאת חוזרת על מה שכתבתי בהתחלה שיש ילדים שזה מיטיב איתם פלאים, וצריך באמת.לבדוק גם את המקום שאליו אתם רוצים שיעבור ומה מידת ההתרשאשתכן מההנהלה מהצוות ומהאקלים הבית ספרי)

שיהיה בהצלחה והחלטות טובות!

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

אין שם כאלה שלא הולכות עם גרביים? לא כולן נוהגות...

מפתיע

במטבח ובהנהלה, וגם בעלים ומבקרים.

ברור שאת יכולה לשים את התינוק בתינוקה... לא משנה מתי את מגיעה, זה הקטע של בית החלמה.

לי היה להיפך שלא רציתי לשים את התינוק והסתכלו עליי מוזר

פטפטתי קצת עם נשים זרות ובעיקר נחתי.

תחשבי שכמעט כולן מגיעות "לבד" כי הלידה לא מתואמת עם חברה...

ואז הבנתי כמה זה מקל עליי... הרגשתי גרוע אחרי הקיסרי

והיה מושלם שיש לי רגע לשים את התינוק אצל מישהו

היה קטע אחד מוזר מאוד

שפתאום הכניסו לי אותו בארבע בבוקר, זה לא היה לי נעים ..

לקחתי חדר פרטי בשביל הפרטיות

ובדרך כלל גם אחרי קיסרי אני משאירה בלילה איתי

אבל זה היה לילה קשוח ולא הרגשתי טוב בכלל בכלל ופתאום בלי לעדכן פתחה לי את הדלת

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

בהצלחה

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

אנחנו אצלו בכללית, אבל הוא מקבל גם במאוחדת או לאומית לא זוכרת...

יכולה להמליץ לך על רופאה מדהימה באיזור המרכז

שממש מבאס אותי לשלם פרטי על דבר כזה.

זה בסיסי ביותר

אנחנו כמעט לא צורכים שירותי קופה וממש מקומם שהדבר הזה לא זמין.

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

הגדולה ידעה מיד (לא כי רציתי היא קלטה עלי)

לזו שאחריה סיפרתי בשבוע 13

לבאה בתור סיפרתי אחרי הסקירה השניה

והקטן תוך כדי דיבור בבית

לק"י

גיל ההתבגרות מתחיל עוד לפני....

השאלה אם הדברים שאת מתארת התחילה בשנה-שנתיים האחרונות, או שזה כבר שנים ככה...

אם הוא מגיל צעיר כך - אז זה לא קשור לגיל ההתבגרות (אולי גיל ההתבגרות מעצים את זה).

יש לכם עם מי להתייעץ? הדרכת הורים?

מסודרת

הזנחתי את זה בגלל דברים חשובים לא פחות

יש לכן המלצה?

מקווה מאוד שתהיב לך המלצה כאן!

יכול להיות שיש ל @רינת 24 המלצה?

אשמח להמליץ אם אנחנו באותו אזור.

ואם לא, ממליצה לך לפנות ליועצת של בית ספר ולהקש ממנה המלצות.

האם הילד מטופל תרופתית?

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

כשלבן שלי היה לפני 8 שנים

חצאית צרה, קצרה יחסית, עדיף כהה.

אפשר טוניקה בגזרת גלביה.

זה כאילו "שובר" את המראה, לא כמו שמלה שלמה שבפרופיל הרבה פעמים מדגישה בטן

אלא אם כן הבטן שלך פיצית.

נסי שמלה מאוד רחבה בלי חתך או חצאית צמודה וחולצה רחבה.

שולחת לך בפרטי תמונה

אני נכנסת לשלישי וכבר קשה לטשטש. אבל זו לא לידה ראשונה בכלל אז כנראה לכן

וכבר בשבוע נגיד 10-11 כשסיפרנו לה אמרה לי -מה לא סיפרת לגדולים אין מצב הרי רואים זה ברור..

נו מההה

השם עשה שבטן הריונית תיראה משלב מסויים. כנראה ככה זה צריך להיות שאנשים ידעו . זה הטבע. הצחקתי את עצמי בראש כשאמרתי לעצמי שהתעברתי מבעלי ולא מאדם זר אין לי במה להתבייש😂 מציעה לך לשחרר את ההסתרה בשלב הזה

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.