כן. מעודדים הנקה אבל זורמים גם עם מי שלא מסוגלת.
ביות מלא- יש. אני זוכרת שהיה גם לפני 7 שנים כשילדתי שם.
יש חדרים של 2 יולדות ויש חדרים של 3. משתדלים מאד לא לשים יהודיות עם ערביות
ובשבת משתדלים לשים דתיות עם דתיות.
הם נותנים לידה טבעית ותומכים בה. המיילדות מאד פתוחות וזורמות עם הכל. (בד"כ... תמיד אפשר ליפול על מיילדת לא משהו... גם זה צריך תפילות.)
הם לא ממהרים לזרז ולא לנתח. משתדלים כמה שאפשר לשמור על האזור שלא יקרע ורק במקרה הצורך חותכים.
שיהיה בשעה טובה
לידה קלה
בידיים מלאות
אבל הרוב חסום לי
(אני לקחתי טיפות טבעיות והיה לי ביוץ מוקדם-
תוך חודש-חודשיים נכנסתי להריון-הבכורה)
ביררתי לך זה טיפות של יורביץ.מכירה?
עלה לי כ40 ש"ח הרב הפוסק המליץ לנו.
תרגישי טוב בשורות טובות בשעה טובה.
ואיפה קראת על הטיפות-מענין אותי
כבר כמה פעמים שאלתי אותה כל מיני דברים. האם זה קשור לזה וכו'. אמרה לי לא אוטומטי כזה, ואחר כך כשבדקתי באינטרנט ראיתי שהתשובות שלה החלטיות מדי.
(לדוגמא, דווקא יש קשר בין עשיית כושר קיצונית בבת אחת למחזורים קצרים, אולי יכול להיות קשר בין תת פעילות לרירית דקה.. וכו').
באמת קצת התאכזבתי ממנה.
בינתיים האנדוקרינולוגים היו הכי ברמה. אולי זה באמת תחום קשה ומקיף יחסית שנוגע לרוב תפקודי הגוף ולכן הם צריכים להיות "תותחים" עם המון ידע.
אני בעיקר בונה על לשמוע דברים מבנות שעברו משהו דומה או לראות פיסות מידע באינטרנט.
ואני גם לא רוצה תאומים בשום פנים ואופן..
בגלל זה הטכנאית אמרה שאלך לרופאה.
דרך אגב היום היו רק שניים, לא שלושה. אני די בטוחה שאחד מהם לא יתפתח או שהוא בכלל ציסטה ישנה. בבדיקה הראשונה הטכנאית אמרה שהזקיק הכי גדול נראה לא הומוגני.
אבל מה תעזור לי הרופאה???
ומה כבר אפשר לעשות עכשיו, הרי אני לא אדחה מקווה.
אשמח לשמוע. סתם ללכת לרופאה אין טעם. היא תגיד לעקוב. יופי, אני ממילא עוקבת באדיקות.
להכנת הרירית להחזרת עוברים מופשרים או עוברים שנתקבלו מתרומת ביצית. לעתים היא גם ניתנת לתמיכה לאחר החזרת עוברים בהפריה רגילה או בניסיון לעבות את רירית הרחם בעת נטילת איקקלומין.
במילים אחרות, התרופה פועלת על הרירית ולא על הזקיקים.
אם לקחת איקוקלומין - אז סביר להניח שזה בזכותו.
ואל תדאגי. אם יש לך 3 זקיקים - זה עוד לא אומר שתהיה לך שלישייה...
אני נשואה די טריה בתחילת הריון..איכשהו חשבתי שהכניסה שלי להריון תוציא מאמא שלי הרבה דאגה כלפי, היא באמת שמחה מאד אבל בקושי מתייחסת, כשמגיעים אליה מדברת הרבה עם בעלי ובקושי מסתכלת עלי..אני כמובן מאד שמחה שהיא ביחסים טובים עם בעלי אבל אבל מאז ההריון אני מוצאת את עצמי נעלבת מזה הרבה(עוברת לספה באמצע ארוחה מחוסר סבלנות וכו')..זה אני כנראה לא?
את מתמודדת כרגע עם ככ הרבה שינויים. שזה מאד הגיוני לרצות יותר תמיכה מאמא.
נסי למצוא את הזמנים שהיא יותר פנויה.
למשל כשהגברים יוצאים לביהכנס. או אם אתם ישנים שם. והיא קמה מוקדם. אז בשעות המוקדמות של הבוקר
כשהעולם עוד שקט. או עמוק לתוך הלילה. אפשר לדבר גם בטלםון ואז היא רק שלך.
שתפי אותה אילו קשיים יש לך.במה את אוהבת לאכול כרגע בהריון. מה עושה לך טוב. אני בטוחה שהיא תשמח להכין אם תראה שזה חשוב לך.
נסי להחמיא לה. גם מבוגרים מאיתנו זקוקים לזה. על האוכל. על הבית הנעים. על עיצה טובה שנתנה.
ייתכן שהיא מוטרדת בעצמה. וכשבעלך נותן לה אוזן קשבת זה עוזר לה. ובכ"ז אני מבינה את הרגשתך.
לא נעים להיות מחוץ לעניינים. דברי על זה עם בעלך.
תתאמו בינכם סימן מוסכם שלא יורגש שאת מסמנת לו. כשאת מרגישה לא נעים מהבחינה הזו.
ושהוא מצידו ינסה לשים לב וליצור שותפות בשיחה.
שתפי את בעלךבקושי שהעלית. ובקשי ממנו לפנות לך זמן איתה לבד כשאתם אצלה. שיקרא ספר.
שינסה לעזור מעט במטבח. שילמד משהו.
נסי לחשוב עם עצמך. האם מה שמפריע לך זה חוסר דאגה? או אולי מה שיותר מפריע מתמקד בתקשורת בינכן. בחוסר הפניות אלייך. חוסר הקשבה והתמקדות במשהו אחר.
אם את מזהה שזה נובע מחוסר פניות. שממילא משפיע על היחס והדאגה.
יהיה לך יותר קל לדבר איתה על זה.
נראה לי שיותר קל להגיד. " אמא שמתי לב שבזמן האחרון את לא פנוייה. הייתי רוצה לשוחח איתך יותר"
מאשר "אמא אני מרגישה שאת לא דואגת לי כמו שהייתי רוצה".
בכל אופן תקשורת נעימה. היא פתרון לכל כך הרבה תחושות לא נעימות שלנו.
ברכה והצלחה.
צריך לשטוף את הפה ולתת לקיבה להירגע.
אחרי זה לשתות מים בלגימות.
הרבה יותר חשוב להחזיר לגוף מים מאשר להכניס לתוכו אוכל.
התבשרתי היום שאני בהריון(בדיקה ביתית)
לאחר שבעקרון הייתי אמורה לקבל מחזור ביום חמישי האחרון (עברתי הפלה מאז המחזורים לא סדירים)
ועשיתי בדיקה ביום שישי ויצא שלילי
אתמול בלילה עשיתי שוב בדיקה ויצא חיובי
....
אז אין יאוש בעולם היתי בטוחה שאוטוטו אני מקבלת מחזור והיו לי את כל התחושות של לפני מחזור
...
בשעה טובה!21אני לפני לידה ומתלבטת בין השניים.
בעיקרון את הלידה הראשונה שלי ילדתי במעייני הישועה לפני עשר שנים והיה פשוט נורא! מיילדת שצעקה עלי, בזמן הלידה תלתה לי את הרגליים על מיתלים. לאחר מכן ילדתי רק בלניאדו והייתי מאד מרוצה מהשיטה הטבעית שלהם וזרימה עם רצון היולדת. עד הלידה האחרונה שהתרחשה לפני שנתיים. אז שמתי לב שלניאדו הכניסו הרבה סטאז'רים שעשו טעויות, ונפלתי על מיילדת מאד יבשה בגישה המסרותית. לא היתה מוכנה לנסות תנוחות אחרות וגם בקושי עזרה בלידה לעומת המיילדות הקודמות. החוויה הייתה מאד קשה! וגם במספר הימים שאפשר להשאר במחלקה. מראש אמרו לי שבלידה חמישית מקבלים 4 לילות, אך בפועל שחררו אותי אחרי 2 לילות. לכן אני מתלבטת אם הפעם לנסות שוב את מעייני הישועה, היום יש פירסום שהם באים לקראת היולדת ויש להם מחלקה חדשה.
אשמח לשמוע מנסיון עדכני של השנה האחרונה על 2 בתי היולדות הללו.
תודה
מחר בבוקר אנו עומדים לחתום חוזה עם עו"ד.
לפתע הבן בן 17 מספר בדמעות שגר בבניין אדם חרדי שהטריד אותו במקוה.
מה עושים??
הוא לא רוצה לעבור
(ללא קשר לתלונה במשטרה)
שלום,
אני בתחילת בריון ראשון ב"ה וקמתי הבוקר עם דימום(לא ממש חזק אבל בהחלט נראה)
אני יבקר בקרוב אצל רופא.. אבל האם יש מקום לאופטימיות? 
מחזיקה אצבעות..
גם אני ככה הייתי לפני שבועיים,
היום בשבוע 7 סוף סוף ראו דופק ונשמתי לרווחה
חצי באסה זה ששוב היה דימום אתמול, יום אחרי הטבילה- לא יודעת אם נאסרנו הלכתית עוד לא ביררתי אבל נאסרנו רפואית 
מצד שני דימום גם יכול להיות התחלה של הסוף, פשוט אי אפשר לדעת
צריך לחכות...
מאחלת לך המשך היריון תקין ללא דימומים עד הלידה בעיתה ובזמנה
תנסי לא לחשוב על זה ולשמור על שגרה ולשמח את עצמך- קניות, בילויים וכו'
בהצלחה!
בינתיים עשיתי אולטרסאונד ובדיקת דם ונראה בסדר ב"ה..אמרו לי לחכות עוד 10 ימים בערך לשבוע 7 לראות איך מתפתח..
אמן, גם לך!
פורים שמח
אם המחזור שלך ממש סדיר אז תחזרי על הבדיקה עוד שבוע,
אם הוא לא סדיר יכול להיות גם ביוץ מאוחר ואז כדאי לחכות אפילו יותר,
במקרה כזה אין קשר בין התופעות לבין הסיכוי להיריון (הסיכוי שווה בין אם היו לך תופעות לבין אם לא)
אז כנראה שאין היריון, אבל מי אמר שהביוץ אכן היה אז?
וגם אם היה לפני 10 ימים בדיוק עוד מוקדם לדעת,
כנראה שהרופאה הפנתה אותך לבדיקה בגלל התופעות שאמרת לה,
אבל אין קשר בינם לבין היריון.
(גם אם את בהיריון, כל עוד הבטא לא עולה את לא אמורה להרגיש תופעות)
לא יודעת אם התופעות זה פסיכולוגי או סתם וירוס, בכל מקרה מציעה לך לא לחשוב על זה,
רק אחרי איחור במחזור תנסי לבדוק שוב
קחי בחשבון שכל מה שכתבתי זה לא מידע מקצועי אלא מקריאת חומר בנושא ומניסיון ותו לא.
בהצלחה!
לגבי תסמינים- בשלב זה גם כשיש הריון אין תסמינים עדיין.
לגבי נמוך מ2 זה לא הריון.
כל השאלה אם בדקת מוקדם מידי.
אין מה לעשות.. רק לחכות בסבלנות ולבצע בדיקה נוספת עוד כ4 ימים.
אני לא יכולה להגיד לך לא להיות בלחץ. כי הייתי במצבך.. אבל כרגע אל תטפחי תקוות 
בהצלחה רבה!
;ולענייננו-עטרה12הייתה לך מטפל/ת בעבר שסמכת עליה? שהיה לך טוב להתייעץ?
חיזקה אותך? עזרה לך?
אמא? חברה? מורה?
תחזרי אליה, שתפי אותה!!
אל תזניחי!
קודם כל בשבילך,
חוץ ממך- לזוגיות שלך- בעלך.
לילד המתוק שלך שצריך אמא טובה ובריאה!
ולילדים שעוד יהיו לך!!!
חיבוק גדול וחזק. הרבה כוחות!
עטרה12הדבר האחרון שאת צריכה זה שישפטו אותך...
אין פה מה לשפוט,
יש לך קושי, ולכל אחד יש את הקושי שלו
ואת לא בורחת וגם הקושי לא...
אז חייבים להתמודד.
יש היום כ"כ הרבה שיטות ותרפיות שונות.
אני ממש לא מבינה בזה אבל אם כבר היית בעבר אנורקסית בטח גם יש מימון לטיפולים כאלו בשבילך...
יאללה, לעבודה
את יכולה לצמוח צלא מלא מהקשייםשאץ עוברת!!
ואת והסובבים אותך רק ירוויחו מזה!
כמו סי בי תי
לחשוב על אוכל כמשהו חיובי.טעים מזין עסיסי מרווה מאיר.
להבדיל כשאני במצב שלהפך-אני לא רוצה לאכול כי
זה בזבוז זמן_כמו שאמרת)
בהמיות
עוד רגע זה יצא..(חח)
הבל הבלים
גועל נפש
זה עובד לאט לאט אין לי כח לאכול
אז אני מתישבת מול האוכל או שמה לידי ועוסקת בקריאה או מחשב
ואז מנשנשת ולאט לאט נפתח התיאבון
מתחילה במשהו שממש חביב עלי
עוגיות שוקלד ציפס,מיץ תפוחים גבינה צהובה
כמובן שלא עוף ודומיו
רופאים אומרים כל מיני דברים. אבל מה שאת טוענת מנוגד להיגיון הפשוט.
אם לא היית מציינת רקע של IUGR ניחא, אבל כל הנתונים יחד מדליקים נורה אדומה.
יכול להיות שמה שהרופאים אמרו התייחס לפעלתנות והרגלי מנוחה, זה בתחום הסביר וההגיוני.
אבל נתונים כמו תת משקל ותזונה לא מספקת יש להם קשר ישיר למשקל ולפעמים גם להתפתחות העובר.
והבעיה עלולה להחמיר מהריון להריון אם לא דואגים למלא את המאגרים.
, הגוף צריך להתרגל ולהתאושש, אין רצון ללידות צפופות, יש רצון לעבוד שנה הבאה שנה שלימה ולא לצאת לחופשת לידה.. זה תלוי בלידה שהיתה בתינוק בבעלך בגיל שלך בכח שלך
עדיף לשבת את בלך והרב-ולדון בזה.
החלטה חשובה
2 זה לא 1.
אבל זה גם ישנה לו.
לדעתי לא אנחנו נוכל לעזור לך
אולי לכוון אותך לרצונך.
אני אשאל אותך את מה שכתבתי למעלה
שיש דברים שתלויים בזה(גיל.הלידה וכו')
וגם אם את אישה מסודרת.קלילה.גמישה.אוהבת ילדים.
מה מצב הפרנסה.את לומדת?עוד פרטים.
ועוד משהו את יכולה להשתמש בנרות בהתחלה פלוס הנקה-
זה מה שמכון פועה אומרים.אולי תשאלי בעצמך
ואולי ככה לא תהיי בדרך אל חזור.
מקסימום לא תקחי את הנר-אם תרצו לנסות להיקלט.
לא כתבת כמה זמן את אחרי לידה.
בעיני, לפחות לחצי שנה- 9 חודשים אחרי הלידה, מניעה היא ממש בגדר חובה! אלא אם כן זה מקרה ממש מיוחד.
פעם זה היה באופן טבעי. היום לצערנו לא, ולכן צריכים לסדר את זה באמצעים אחרים...
(יש גם רבנים שאומרים שעל תקופה כזאת בכלל לא צריך לשאול רב על היתר... כי זה פשוט שמותר (באמצעים המותרים כמובן)) זהו זמן הכרחי להתרפאות של הגוף וכן לתת לתינוק הקטן לינוק
(אני לא יודע אם את מניקה, אבל תחשבי על זה- אם את בהריון את צריכה להפסיק להניק...)
ודרך אגב, ההמלצה של מכון פועה- להשתמש בנרות מניעה במקביל להנקה, מתאימה בדיוק לאנשים כמוכם. גם מונעת הרבה בעיות של כדורים הורמונליים, גם משאירה בהרבה מובנים את העניין בידי הקב"ה (כמובן הכל בידי הקב"ה... המבין יבין למה התכוונתי...) וגם את יכולה לשנות את החלטתך בכל רגע.
יש שרשור כזה במקום אחר אבל פדיחות לכתוב שם
בלידה הקודמת לקחתי דולה והיא המליצה על אמבטיה להקלת הצירים
נכנסתי עם חלוק בי"ח.ונהניתי. ואז היא התקרבה והטוש החליק לי לכיוונה-
היא קיבלה את זה בפרצוף והיתה המומה...
ואח"כ בלחיצות נתתי לה יד ומעכתי אותה.לא נתתי לה לזוז
ואחרי הלידה היא אני יכולה לללכת לשירותים?(יעני תשחררי לי את היד)
עד אז לא שמתי לב שלא נתתי לה לזוז ממני.
אמא יפההייתי בבית חולים והיה חשש לירידת דופק
חיברו אותי למוניטור כדי לעקוב אחרי הדופק
באותה משמרת היה רופא מאד מאד לא סימפטי והיה לי מאד קשה איתו ועם ההערות שלו
בעלי רצה לעודד אותי אז כל פעם שהרופא קצת התרחק או הסתובב הוא התחיל לעשות לי פרצופים כמו של הרופא ולחקות אותו
אני התפוצצתי מצחוק וכל פעם שצוחקים המוניטור מתחיל לרשרש ולזוז
והרופא עוד יותר מתעצבן כי ככה אי אפשר לעקוב אחרי הדופק
איזה שמח הלך שם!
