פורום הריון ולידה (עמוד 4068)

מה זאת אומרת לא מומלץ?

ולכן לדעתי לא כדאי להקפיא מאחר וזה כבר לקחת סיכון שיתקלקל כשתוציאי ואולי לא תזכרי ממתי זה בדיוק וכמה ימים היה בחוץ לפני ההקפאה וכו'...

הכוונה --יש הריון!
שיהיה בשעה טובה! בבריאות ובשמחה ובידיים מלאות!

אולי היא בצעה את הבדיקה הרבה אחרי האיחור??

המידע אינסופי והוא ממש אנציקלופדיה מהלכת.

לדעתי..לאור מה שעברת הלחץ מובן!
עצותחכמות אין לי לצערי. אולי רק לנסות להרגע.
להתחזק באמונה,
חיבוק לך יקרה!
סיטואציה בהחלט לא פשוטה,אם כי אני רוצהלהאמין שהק״בה יזמן לךאת הטוב ביותר עבורך!
בשורות טובות!

שנית, מה שאת עוברת זה לדעתי סוג של חרדה מהבאות,

פחד לחשוב על מה שיקרה בעזרת ה' עוד מעט

ככה גם לי היה ההריון האחרון, לא יכולתי לחשוב על הלידה, כ"כ חששתי שמשהו חלילה ישתבש,

כ"כ החזקתי את ההריון הזה, כ"כ שמרתי עליו (גם נפשית) שילדתי אחרי התאריך

 

זה משהו כ"כ טבעי, אחרי מה שעברת

הייתי כותבת לך נסי לשחרר, אבל קל להגיד.. אני לא הצלחתי

 

לגביי התארגנות וכד' תראי אם מתאים לך לשים "על טייס אוטומטי",

שבי עם רשימת משימות ותמלאי אותן לפי הסדר.

כמו שצריך ללכת לרופא, מכולת וכו', לי מאוד עזר הניתוק הזה

 

מאחלת לך שתעברי את הלידה בקלות, ובשלום.

ותצאי בידיים מלאות ומאושרות ושתזכו לדגלו/ה בשמחה ובאהבה

הוא לא יכול לקנות ולצרף?

הוא אומר שזה יראה מוזר אם הוא יצא (הם בישיבה ובסוף מחליפים משלוחים..) ויחזור עם שקית עם ממתקים

 

צודק..

ובכלל כדאי להתייחס לתקרית בהומור ולא לקחת את חילופי המשלוחים ברצינות גדולה מדי.

קורה.

בסוף הוא יצא מהישיבה ורץ מהר לקנות עוד כמה דברים
חחח החביא אותם מתחת לחולצה והכניס לשקית של המשלוח מנות בלי שישימו לב

הרג אותי מצחוק לדמיין אותו בסיטואציה 

 

העיקר שיצא נורמלי

תודה לכולן על העצות, חג שמח! 

להבא אפשר גם להוסיף שטר של עשרים שקל (או כל סכום אחר שנראה לך שחסר)

אפשר גם להכניס לעטפה ולרשום ברכה מצחיקה על זה

תכלס מה בחורי ישיבה צריכים ממתקים...

 

(זה מה שאני עושה עם מתנות ללידה למשל שמצד אחד חשוב לי להביא משהו שנראה יפה (מתנה עטופה וזה..)

ומצד שני לא להוציא את כל הכסף על משהו שהוא לא בהכרח הכי שימושי)

הלואי שהיה בישיבה..

אבל אולי אפשר לעזור - לפעמים זה ממחסור באשלגן.

תנסי לאכול תפ"א או בננות או אבוקדו (או את כולם . בננות יעזרו לך גם למגנזיום שמחסור שלו גם יכול להיות קשור לקשיי נשימה מהסוג שמרגישים ששרירי החזה נתפסים). 

אפילו כשאני רק מדברת הרבה

מוזמנת להכין לכבוד פורים:

https://www.google.co.il/url?sa=t&source=web&rct=j&url=http://g.hazfalafel.com/&ved=0ahUKEwj1ksbjhsrSAhVEVRQKHYT2DhQQFggYMAA&usg=AFQjCNE4YZ-9_MkX_txAxmFL2Ztb9sk-gw&sig2=OKI9b93LtOxuabYJlecwqQ

באיזה יום לאיחור/לביוץ עשית את בדיקת הבטא? בכל מקרה לכאן או לכאן את חייבת לעקוב אירי הבטא, גם לעליה וגם לאיפוס...

לא אני לא יודעת כי המחזור שלי לא סדיר...
אחכה לראות מה קורה.
הדימום הפסיק ברוך ה עכשיו נחכה לראות מה מתקדם

תעשי שוב בהפרש של יומיים לראות איך מתקדם. בשורות טובות!

  זה אומנם קורה לכולנו. אבל המגמה שלך נכונה. שימת לב לעניין 

והתבוננות על" מה גורם לי לאבד סבלנות?".

יכול בהחלט להפחית את מספר הפעמים שזה קורה.

 

יש הרבה גורמים שיכולים לגרום לאיבוד סבלנות. בד"כ רובם קשורים ללחץ ומתח נפשי.

תסכימי איתי ששעת המקלחות/ השכבה תראה אחרת במצב של לחץ בזמן .  ובמצב של עודף בזמן.

במקרה כזה. אם אקדים את שעת המקלחות /   השכבה יש סיכוי שאעשה את זה בנחת ולא אתעצבן.

גם כשיהיה מאתגר עם אחד הילדים.

 

תסכמי איתי אולי גם שבתקופות שיש מבחנים. או מצב מתוח מסיבה כלשהיא. או יום  טבילה. אנחנו הרבה פחות שלוות

ורגועות.

ברגע שנאתר את סיבת הלחץ/מתח  נוכל להקדים תרופה למכה.

ביום טבילה לחלק את ההכנות ולא להשאיר הרבה דברים לרגע האחרון. להתארגן מוקדם עם החומר למבחן.

או להביא עזרה ביום כזה.

 

לנסות לזהות התנהגויות חוזרות של ילד . ולחשוב על שינוי . או אמירה מקדימה להתנהגות.

למשל. בכל פעם שאני מגישה מאכל שצריך לאכול עם כפית.

אחת מהתאומות שלי מתווכחת על הכפית .  היא תמיד רוצה את זו של אחותה.

אז לפני שאני מגישה.  אני מראה לה את שתי הכפיות ונותנת לה לבחור ראשונה.

 

או אומרת: "אם היום לא תתווכחי על הכפית. אמלא לך את הכוס ראשונה."  ( ברגעים כאלה. אני מתפללת שהשנייה לא תתעורר להגיד."אבל גם אני רוצה ראשונה".)

 

או ילד שקבוע לפני הכניסה למקלחת מסרב לשתף פעולה.  לשים לב. ולהקדים במשפט כלשהוא שמסתדר לך.

"בוא נראה אם היום תוכל להיות מוכן ראשון למקלחת" . לפעמים זה מספיק ולפעמים אפשר לעשות התניה.

,אם תזדרזו היום במקלחת. אוכל להכין לכם לארוחת הערב..."

 

 

לשים לב לצרכים שלי. ולדאוג לא להיות רעבה או עם צורך לשירותים לפני השכבה/ סיפור/ משחק 

 

בסוף יום לחשוב  . מה קרה היום שהתרגזתי? ולנסות לחשוב איך לא אתרגז מהסיבה הזו מחר.

                                        בהצלחה זו העבודה של כולנו.

 

והדוגמאות מעולות!

נראה לי שאצלי הסיבות זה הורמונים... אבל אשתדל לנטרל סיבות חיצוניות

זאת לא גזרה משמים שאין מה לעשות איתה. מניסיון שלי- גם דברים חיצוניים כמו מוזיקה נעימה וכד' יכולים לעשות פלאים ולהסיט את ההורמונים מהמסלול
ובאמת כולן מתמודדות עם זה.. לפעמים מעודד לחשוב על זה..
בהצלחה ענקית!!!

ישר כח

אצלנו טבלת נקודות עובדת יפה למדי (גילאי 2-9). נקודות למקלחות (מי שמתקלח ראשון מקבל הכי הרבה נקודות וכו'), נקודות למי שאוסף צעצועים / למי שעוז לאחיו הצעירים להתלבש... אפשר להוסיף לפי הצורך המשפחתי.

ובקשר להשכבה - שני פתרונות שעובדים אצלנו:

1. לשיר שירים רגועים, ובזמן הזה הילדים צריכים לשכב בשקט - ומקסימום לשחק במשחק אחד קטן במיטה.

2. לספור עד מספר מסוים: אני מכריזה שמי שיצליח לשכב בשקט בלי לזוז עד מספר 100 (למשל. או 200, או 500, או 1000...) - ינצח. בדרך כלל הם פשוט נרדמים עד שאני מגיעה למספר הזה... (לפחות בני הארבע).

 

והלוואי-הלוואי שזה היה מצליח לגמרי ועוזר לי להישאר סבלנית תמיד בשעות האלה... גם אני מזדהה עם מה שאת מתארת, בסופו-של-דבר... מאמצת גם את הפתרון שלך שכתבת בסוף!

הם בני שש עד שנה וחצי, אני אף פעם לא עומדת בטבלת נקודות (ניסיתי פעם לדברים אחרים, לא להתארגנות בערב) אבל זה נשמע רעיון ממש טוב, מקווה שיהיה לי כוח לישם
תודה!

כי אני ראיתי שהקושי העיקרי שלי בזה הוא לסמן בפועל - כל פעם למצוא עט או מדבקה כדי לשים, ופעם בכמה זמן להחליף את הדף...

הפתרון שמצאתי - נקודות ממגנטים. הדפסתי טבלה עם שמות כל הילדים ומספר ריבועים קבוע לכולם, תליתי בסלוטייפ על דלת הבית (אפשר גם על המקרר), ויש ליד עיגולי מגנטים מוכנים - בכל פעם שמגיעה למישהו נקודה, מצמידים במקום המתאים עיגול מגנט אחד.

ושכחתי את העניין הכי חשוב - כשילד מסיים את כל הריבועים בטבלה שלו, הוא מקבל פרס קטן מארגז הפרסים-בשקל שיש לנו בבית... 

ומתי אמורים לקבל מדבקה...
הרעיון עם המגנטים יפה
אם אשב על זה אני משערת שאצליח...

בתקופה כזו שהמטרה היא לעזור לך להתמודד איתם אפשר פשוט להיות נדיבה בנקודות על התנהגות טובה. ואז הם מקבלים מוטיבציה.

ואפשר גם שהם יהיו אחראים לסמן לעצמם נק' לפי רשותך ואז את פטורה מהמשימה הזאת והם קיבלו עוד עיסוק חיובי

זה להוריד ציפיות. ילדים הם קטנים ועוד לא ממש מבינים את משמעות ההתנהגות שלהם, ולחנך אותם זה תהליך ארוך עם הרבה שלבים.

וגם טוב שאמא תשים לב לארוחות מסודרות ולשינה נורמלית כמה שיותר, ובכלל לזמן פנוי קצת לעצמה. זה עוזר לחדש כוחות. 

וטוב שאת מודעת לעצמך ומשתדלת להתגבר

הייתי איתם באותו יום.אם הייתי איתם מארבע אז אני מתמודדת עם ההשכבה והשעות של הערב הרבה יותר בקלות. ואם הייתי איתם יום שלם כמו בשבת או אפילו מאחת אז לקראת הערב הסבלנות והאנרגיות פשוט נגמרות! לא יודעת מתי הם חוזרים אצלך. אבל אם זה מוקדם אולי שווה לפעמים לשלוח לצהרון או לביביסיטר

המודעות והקבלה העצמית חשובות מאוד ליכולות שלך להכיל את הכל ולהכיל את עצמך ולהמשיך הלאה.

 

אני זוכרת את עצמי כמוך מוקפת ילדים קטנים, לא מסוגלת להכיל את הכל, מוצפת לגמרי.

היום אחרי עבודה עצמית וקבלה עצמית שזה באמת קשה ולגיטימי לאבד סבלנות במצבים של עומס והצפה-אני מצליחה קצת להסתכל ברגעים כאלה על הכל מבחוץ ולשרוד טוב יותר את הזמנים הלחוצים האלה. 

להתחפש למכשפה מטילדה
הכוונה שכשעולה לך הקריזה
להפוך אותה להומור
"הנה עכשיו מגיעה המכשפה לתפוס את כל הילדים הכי חמודים שעוד לא נכנסו למקלחת"
לעשות קול מצחיק
כולם מתגלגלים מצחוק ובורחים
ואת מדגדגת אותם
לפעמים זה מצחיק אפילו את עצמי
כשאני גם עושה את עצמי נופלת או מתנפלת...

הופכים הרבה מהפעמים את הכעס למשהו מצחיק ואז זה גם עושה אווירה טובה יותר וגם לא גורם לעשות "דווקא"
ודווקא כשאני מפספסת וכועסת באמת, הוא עושה בכוונה עוד הפעם...

גם אני מצאתי את עצמי חסרת סבלנות בשלב המקלחות\הרדמות..

מה שעזר לי זה חלוקת היום לחלקים:

*התארגנות בבוקר ושליחה למסגרות

*עבודה

*אחה"צ עם הילדים

*התארגנות לשינה (כוללת א. ערב, מקלחת סיפור צחצוח שיניים קריאת שמע וכו)

*זמן לבית ולעצמי

 

זה קצת מצחיק אבל זה גורם לשינוי בתפיסה, שכל השלב של ההכנה לשינה זה לא "סוף היום" אלא שלב ממש שעומד בפני עצמו, ואז אני פחות בקטע של "יאלה נגמר לכו לישון כבר" ויותר רגועה לעשות את הדברים ולתת יחס לילדים. מיותר לומר שככה גם הם משמעותית פחות דורשניים..

 

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.

מתכוונת ליישם גם על עצמי, למרות שרוב הפעמים אחרי שהם נרדמים גם אני קורסת.. כן, גם ב20...

ועוד עם אחת

אני מדמינת את עצמי נחה היום עם משהו טעים(כתבת את זה לא?)

או שאני סבתא ורווה נחת מהילדים או שי=עוד רגע בעלי עוזר לי

בפעם הבאה שאת חוטפת "חרופה" בחולם.

בתום האירוע רב הלהבות והפירוטכניקה 

תנסי לראות איפה הייתה הנקודה שבה הסתובב הבורג. 

אני שמתי לב שכל אובדן שליטה מתחיל מאיזשוהי נקודה 

קטנה שהייתה בה החלטה "זהו נמאס לי" ואז רוח סערה וסופי מי ישורני..

אם תופסים את זה שם אז אפשר לעצור את זה. להגיד לעצמך

"בוא'נה חרות, תנשמי חזק. ועוד פעם. ועוד פעם. 

היית שמה אתמול וזה לא נגמר טוב. אז לא יהיו מקולחים. בסדר. העיקר 

לא להתחרפן." 

יחד עם העצות הטכניות המעולות שנתנו כאן.

שליטה עצמית. זה העניין. קשה..

אהבתי את התרגיל ג'ודו לכעס ולתעל אותו לאפיק חיובי. נפלא!

הייתי מוסיף להכין בדיחה קבועה או ספר בדיחות שפותחים וקוראים כשאת בפסק זמן בחדר. 

זה עושה קאט לריצה של הכעס. או לפחות אמור..

כיף לשמוע שאני לא היחידה... אנסה לאמץ את העצות... תודה!!

אם לא יותר. (כדאי בסמוך להנקה לשתות לפני ואחרי)

להקפיד על ארוחות מסודרות ביום ועל ארוחות ביניים מזינות
לעשות את בדיקות דם לראות שאין חוסרים בדם.

להקפיד על הנקה נכונה- יועצת הנקה

אייך הסקת שאין לך חלב? התינוקת עולה במשקל? יש חיתולים רטובים? יש חיתולי קקי?

קוואקר - ידוע כמגביר הנקה
אפשר כדייסה (על בסיס מים) או כעוגיות.
טחינה גולמית, שקדים, אגוזים, בירה שחורה, ועוד.. - גם. להקפיד לאכול.
בהצלחה!

לאורך כל השנה הראשונה יש המון קפיצות גדילה והתינוק עובר לגור על החזה לכמה ימים
גיל חודשים - אחרי חיסונים?אם כן- זה משפיע והגוף מנסה להגן ולחזק את עצמו ע"י ההנקה.

מדד חשוב זה טיטולים ומשקל. אפילו רוגע זה לא תמיד קריטריון.

ב. לשתות הרבה מים ולנוח הרבה

זה חדש? מההתחלה מרגישה כך?
מה גורם לך לחשוב שיש בעיה??

נשתדל לענות לפי המידע שתוסיפי לנו

יצא שלא הנקתי יומים ופשוט נגמר...
מה שעזר לי זה-
1. לשתות המוווון מים.
2.קניתי אבקה שנקראת שפע כח בחנות טבע גם בכללי היא טובה לא רק להנקה.
3.כדורי חילבה בבית מרקחת.
4.לשאוב כל הזמן אפילו שאין.
5.עשיתי לי שיק עם תמרים אגוזים וצימוקים על בסיס חלב גם טעים וגם בריא.
וב"ה חזר לי החלב
בהצלחה

כנראה שזה היה קפיצת גדילה כי היום חזר החלב והילדה אוכלת..

זה תלוי בהרבה דברים

כמובן, חכי לחוות הדעת הרפואית כדי להיות בטוחה.

ואם יש לך אפשרות לויב"ק (אחרי שני קיסריים? הבנתי נכון?) - אז אל תבטלי אותה כ"כ בקלות... "מקסימום" - תלדי בסוף בניתוח חירום...

מכיוון שאני לא בטוחה מה הפותחת יודעת ולמה היא התכוונה - שאלתי...

שוב קייסרי שמאז עברו 7 שנים.
פניתי לשעצ ושם נתנו לי הסכמה ללדת ויבק 2 והכל בהסתמך על הנתונים שלי

מקווה שהרופאה היום תגיד לך שהכול בסדר.

שיהיה בשעה טובה, בקלות ובבריאות!

ולדנית רגילה .יש משהו שיכול לעקב התפתחות לידת ויבק כלל הלידות הרגילות שלי התפתחו יפה בשבוע 39 וילדתי מהר גם את ההיא אחרי הניתוח.
מתחילים לי קצת החששות.

הלידה שלהן לא מתפתחת עד שפוקעים להן מים .
או בכל הלידות מתחילם הצירים כמו לחץ לשירותים ועוד.

כמה נשים שאמרו שבסקירה לא אמרו להםמה זה

תחפשי את בן ה4 למלך והוא יהיה השופט
אפשר להכין מסכות - לקנות ולקשט.. (פעילות לילדים)

איזה גילאים יש?

ובתכלס- עוגה ובלונים צריך יותר מזה?

ילדים שלא ישנים- יהיו עייפים במוצ"ש ואז קצת חבל...

כל הנשים אצלכם הולכות לקריאת מגילה יחד עם הגברים? כי מי שהולכת למניין מאוחר יותר גם עשוי להיות בעייתי,

אם זה מסתבר לכם אז זה אחלה רעיון,

לדעתי כן כדאי להוסיף מרק (אפשר מרק טחון ולהגיש בכוסות) או סחלב או פיצה ביתית (אפשר להכין בצק ולאפות מראש עם רוטב, תבלינים, תוספות וכו' חצי אפייה, ובמוצ"ש להכניס לתנור עם גבנ"צ.

ואם שבעים אצלכם מסעוד"ש אז אפשר להוסיף קצת חטיפים, לא?

מבחינת תוכן אפשר משחק משפחתי (אמת/ שקר, טריוויה על הילד וסתם שאלות כלליות על המשפחה,

אפשר משחק שקשור לפורים וכד'

 

נהוג אצלכם להביא מתנות לילד היומולדת?

אם לא אז יהיה נחמד אם אתם תקנו משהו בשם המשפחה המורחבת ותעטפו יפה בצלופן צבעוני או נייר עטיפה יפה,

זה לא צריך להיות משהו יקר, רק לעצם ההפתעה לילד

אפשר להתחיל מקצת פירות וירקות - אגס, בננה, תפוח, מלפפון, תפו"א, בטטה, גזר
כל פעם קצת לטעימה- מרוסק/טחון/ מגורד/
זה לא מחליף ארוחה!!!!
בהתחלה הם טיפה מוציאים את זה החוצה כי הם לא כ"כ יודעים אייך לאכול את זה
ולאט ולאט לומדים

לא לתת כמה דברים יחד אלא כמה ימים אותו הדבר כדי לשלול אלרגיה

לתת בבוקר- צהריים
ולא בערב

אפשר לתת לה לחוש את האוכל לבד או לתת בכפית

בהצלחה.

כפית כל פעם לבדוק שאין אלרגיה

מתחילים בפרי או ירק בודד

היה נראה פשוט שממש בא לה לטעום כבר דברים..

אנחנו אוכלים טחינה- נתתי ליקוק.
בשר- טעימה מהרוטב.
וכן הלאה.

היא עכשיו לא מרגישה כל כך טוב כדאי לחכות עם זה שתרגיש טוב יותר?

אבל בשלי זה כן חשוב ללכת לבדיקה, כי צריך לוודא שהוא לא זז, ושהוא במקום, ופועל את פעולתו.
זה אולטראסאונד וגינלי קצר וזהו.
אחרי הבדיקה אין צורך יותר לבוא לבדיקות

וזה לא כואב אם תהיי רפויה

התקנתי מונה ליזה..

זה היה ככ טראומתי שאני לא מעיזה להיכנס לחדר שלה שוב, מעדיפה לא לפרט..

השאלה היא מה הסיכוי שזה יושב לא טוב?

ואז הטכנאית תעשה והרופאה תסתכל על התוצאות, 

אם זאת מרפאה פרטית אפשר לשלוח את התוצאות בפקס ולהתקשר למזכירה ואם יש ממצא חריג אז היא חוזרת אלייך, ואם לא אז הכל תקין

 

ואפשרות נוספת היא להחליף רופאה, אין שום סיבה בעולם שתסבלי מטראומה,

אמנם ההתקנה זה לא הכי נעים אבל ממש לא כמו שאת מתארת

 

ולהבא אם מרגישה שאין לך כימיה עם הרופאה, כל עוד היא לא ממש באמצע פרוצדורה רפואית, תמיד זכותך להגיד התחרטתי ביי וללכת לרופאה אחרת.

 

לשאלתך, חשוב לעשות את בדיקת האולטרסאונד.

יש כאלה שמקבלות תוך כדי הנקה
יש שחודש אחרי סוף ההנקה
ויש עוד המון באמצע
אין בזה כלל
אם לא משתמשים באמצעי מניעה כדאי לעשות בדיקת הריון כלשהי..

שעבר כבר חודש

ואני  לא בהריון (לצערי)

לוקח זמן לגוף לחזור לעצמו
אני חושבת שזה עד חצי שנה ורק אז הולכים לבדוק אם אין בעיות וכו'.
אפשר גם לפני אבל זה תקין כעיקרון.

בעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בקרוב

שינוי הורמונלי כזה אמור לארוך 6 שבועות.

הסיבה שהאורך משתנה מאחת לאחרת היא גם כי יתכן שבהפסקת ההנקה היא מזרזת שינוי הורמונלי שבכל מקרה היה עתיד להתרחש, וכבר "יצא לדרך" עוד לפני הפסקת ההנקה.

גם תלוי כמה הדרגתית היתה הגמילה.

 

אצלי היה ככה, 6 שבועות על השעון, אולי כי גמלתי בבת אחת, אחרי מס' חודשים כזה, שאחרי לידות אחרות שלי היה בגדר המספר שבו עדיין שלא קיבלתי מחזור בהנקה.

יש כאלה שלא יקבלו כשנתיים אחרי הלידה גם בלי הנקה..
בעיקרון עד חצי שנה מסיום ההנקה אין טעם לבדוק...

לוקח חודשיים

אא"כ את עושה מעקב ביוץ לאורך כל זמן ההנקה לראות מתי בדיוק יש או אין ביוץ.
כי אם יש ביוץ- אחרי שבועיים בערך תקבלי ווסת.
לכן- הנקה לא נחשבת למניעה. (יש כאלה שזה מונע להן אבל לא כולן וזה יכול להפסיק ברגע)

אז יש כאלה ששנה אין להן ביוץ
ויש כאלה שיש ואז הן נכנסות ישר להריון בלי ווסת באמצע..

שיכול לקחת שנתיים, אבל אני רוצה בעז"ה עוד הריונות בקרוב

יש מה לעשות בנידון ?

או לחלופין איך יודעים מתי ביוץ?

 

וסליחה אם חפרתי .. פשוט פעם ראשונה

כמה זמן את אחרי לידה?
אין כ"כ מה לעשות חוץ מלחכות ולנסות.
(ולהקפיד על תזונה נכונה שלא יהיה חוסרים בגוף)


אפשר לעשות מעקב אחרי הביוץ אצל הרופאת נשים או עם ערכות ביתיות (לא הכי אמין) או עם "חום השחר" (= למדוד חום ברגע שמתעוררים בבוקר, ביום הביוץ החום יהיה גבוה יותר במעלה, לא יודעת אם זה תופס כשקמים לתינוק באמצע הלילה וכו')

והמון תפילות!!!

כנראה שאת מאלה שלא מקבלות בהנקה גם אם היא ממושכת, ולגוף לוקח זמן לבצע את השינוי ההורמונלי של לחזור לקבל מחזורים וביוץ.

 

מה שכתבו שנתיים, זה נדיר. בדרך כלל זה חודש עד חודשיים.

את מקוה מוסטבוי, שאחותי מספרת שהמקום מאד נקי ונעים וגם הבלניות נעימות. קרוב לקניון הגדול בפת.

מצד אחד הוא כנראה זקוק לכוחות אחרי החיסון (כמו בזמן מחלה), מצד שני צריך השגחה.

תעירי אותו להנקה/האכלה שלא יחלש.

ישנה הרבה, בכתה קצת מתוך שינה ונשמעה מסכנה.

אבל נדמה לי שזה עבר אחרי יום או משהו כזה.

תודה לשתיכן