פורום הריון ולידה (עמוד 4104)

אם את יודעת בוודאות שהמחזוק מאחר, אז כדאי לבדוק.
בד"כ כתוב על האריזה של הבדיקה מתי היא מומלצת.
שיהיו בשורות טובות!

אם בוודאות היה הביוץ לפני שבועיים, אז כדאי לעשות בדיקת דם. זה הכי אמין ולא מבלבלים פס? אין פס? זה חלש מידי ןכו'..
יש מרפאות שאחותי תתן לך לעשות את הבדיקה בלי הפניה של הרופא, אם אין לך זמן לבקש הפניה מרופא שווה לברר את זה.
ובדרכים יש תוצאות באותו יום. בשורות טובות!!

טופס מקוון למילוי והם אומרים לך איזה טפסים את צריכה לסרוק להם. בדרך כלל יש טופס אחד שצריך להחתים עליו את הבוס

ולצרף תלושי משכור. את הטפסים את לוקחת מסניף של הביטוח לאומי 

צריך למלא שם פרטים אישיים, תאריך לידת התינוק וכו'

אפשר גם דרך האתר שלהם, זה הרבה יותר מהר והכסף גם נכנס די מהר מיום הבקשה

לברר מול מחלקת השכר שלכם.
קודם כל- מענק לידה תקבלי לאור רישום לידה בבית החולים. זהו מענק חד פעמי של כמה מאות שקלים תלוי איזו לידה זו. גבוה יותר בלידה ראשונה.
דמי לידה זה למעשה תשלום משכורת לתקופת 14 שבועות של חופשת לידה. מתקבל בתשלום אחד מביטוח לאומי לפי תלושי שכר. את זה ממליצה לך לברר מול המעסיק כי יש מקומות עבודה שעושים בשבילך את העבודה ומדווחים לביטוח לאומי. יש מקומות שאת צריכה להגיש את הבקשה.
בכל מקרה אם יש סיטואציה מיוחדת תצטרכי לגשת בעצמך אבל אם הכל רגיל ולפי תלושים אחרונים וכו תשאלי את מחלקת השכר שלך האם היא מטפלת בזה.
בהצלחה!!

עוד תגובות?

בעיקר ממי שבעצמה עברה טיפול...

הבאתי למטפלת מתנה יפה ומכתב ארוך..

מה שמרגיש לך לדעתי..

הייתי מביאה ספר, או מתנה לחדר

אחרי הכל בטח את מרגישה הכרת הטוב!

בהצלחה לך !

שמחה לשמוע שזה מתאים...

יש קשר בין לקיחת איקקלומין להרגשה נוראית של חולשה ועייפות?

בסוף הסתדר לי. אבל מאוד יכול להיות - הורמונים יכולים להשפיע ככה.

השאלה אם אלו רק חולשה ועייפות או עייפות מהחיים - כלומר חוסר מצב רוח, דיכדוך, אי חשק.

תהיי עם האצבע על הדופק.

בשורות טובות.

 

ככה. אבל יכול להיות שאצל כל אחת משפיע אחרת

אני סובלת הרבה מכאבי בטן בימי נטילת הכדור.

וכאבים מטורפים מהשחלות מסביב לביוץ.

חוץ מזה שיש לי בחודשים האחרונים, מאז שהתחלנו עם זה (אני כבר בסיבוב שלישי והפעם עם מינון כפול),

מצבי רוח נוראיים, ואני בוכה ומתעצבנת בקלות מכל שטות.

בטן הם מגירוי יתר של השחלות?

ושאלה חשובה חשובה:

את אצל רופא פוריות???????

 

כי איקוקלומין זה לא סוכריות!!!

זו התרופה היחידה שאסור לקחת יותר משלושה סבבים ברצף כי היא הוכחה כמסרטנת!

 

חייבים לקחת אותה ביחד עם מעקב זקיקים+ בדיקות דם, אצל רופא פוריות, למרות שכל הרופאי נשים מחלקים אותה בלי סוף...

 

 

ו... כן, אחת התופעות לוואי הנוררמאליות שלה זה עיפות מטורפת.

שיהיה בהצלחה!

 

 

נ.ב. אני שולחת בשם מלא ולא אנונימי, כמנהגי, כי אני לא אוהבת "איומים" מאנונימי.

כאן אני עומדת מאחורי מה שכתבתי...

את מירושלים???

נוכל ליסוע לשם אם צריך

אז המליצו לי על זה קניתי וזה היה לי טוב. תחשבי שדקקלטין עולה 700 שח. לאחר הנחה בסביבות ה36פ-400 תלוי בקופה.
החיכוי הישראלי זה לא סתם זה מאושר ונמכר בבית מרקחת בר אילן וצריך מרשם. אבל בגמח את לא צריכה מרשם. 5פ כדורים עולים 70 שח. הענין הוא שהמקורי זה לשחרור מושהה והחיכוי כל כדור לתווך של 3-4 שעות. כך שלפחות לאכול ולשתות את יכולה ללא בחילה.

תודה על המידע.
אני חושבת רק איך תוכלי להעביר לי את הפרטים של הגמח

זה בירושלים ברחוב פנינה.
בהצלחה ותרגישי טוב.

אבל אין לך השתתםות ושמעת שהחיכוי טוב להרבה נשים....
ואת רוצה לנסות.

כמעט 7 שח... ואם יש לך החזר ואת מביאה לו חבילה של כדורים הוא קונה ממך.
כמובן זה רק בגלל שהרופא נתן לך מרשם.

ותרגישי טוב. מבינה ככ את הרגשתך.... לא קל הבחילות וההקאות האלה.
אישית היתי במיון 3 פעמים בשבוע מהתיבשות עקב הקאות ובחילות. ושום רוםא לא אמר לי על הכדורים.... עד שחברה שלי אמרה לי עליהם. פניתי לרוםא נשים והוא נתן לי מרשם.
ומאז כמה חודשים שאני חיה ומתפקדת...
קחי בחשבון שבהתחלה מרדץגישחץים עייפים ומעט מסוממים אבל כמה ימים ושהגוף מתרגל זה עובר.

חברים לרפואה יש להם ניתוב תרופות אולי תקבלי את זה חינם אם אין לך אפשרות לקנות.

ועולה גרושים. וחבל ממש לא לנסות.לוקחים חצי כדור של שינה מסוג מסויים לא זוכרת איזה וb6 ההשפעה בול אותו דבר. איזשהו רוקח בכללית נתן לי את זה. ואמר שפשוט חבל שאנשים לא יודעים ומוציאים מאות שקלים על דיקקלטין

א. מעניין איך קוראים לכדור
ב. הרוקח שבדק לי אם הדיקלקטין במרשם בקופה- לא הכיר את הכדור ובדק בספר התרופות. הוא אומר לי שזה מיוחד להריון לפי הרכיבים(אמרתי לו את השם של התרופה בלי להגיד לו שזה לבחילות בהריון)

את המינונים נראלי צריך חצי כדור

לכן מרגישים חולשה ועייפות.
ושוב לא צריך להכין שיש חיכוי מוכן. כדור בחיכוי עולה 1.5 בלבד.

אבל תמיד אפשר לבדוק אצל הרופא שהכל תקין

שלאף אחד אין ביטוח.

 

הדרך היחידה להתמודד עם זה, זה להתפלל שנהיה הורים טובים לילדים שלנו.

 

אבל מה שכן, מי שהגיע למעשים כאלו, אני מאמינה שהיו לו איזשהם בעיות נפשיות

שעד עכשיו היו די רדומות

ועכשיו היה טריגר שגרם להם להתפוצץ.

קשה לי להאמין שאדם נורמלי מהשורה מגיע למעשים כאלו

והעובדה היא שרוב רובם של ההורים לא מגיעים לזה.

 

בעיה נוספת זה ההיחשפות שלנו למקרים האלו.

עם כל חשיפה נוספת, וכל זעזוע נוסף

עם כל פעם שאנחנו שומעים על כזה מקרה

יורדת לנו עוד חסימה מהלב, וממקרה למקרה אנחנו מזדעזעים פחות.

לכן אומרים שבשנים האחרונות שומעים על יותר מקרי רצח

הנוער היום נחשף הרבה יותר למקרים- הן דרך התקשורת והן מסרטים

הכל נהיה פתאום נגיש ואפשרי

וממילא השכל יותר מתרגל לרעיון ופחות מזדעדע ממנו.

מכאן הדרך קצרה יותר לביצוע מעשים כאלו.

ככל שנשמור עלינו ועל הילדים שלנו יותר, ונמנע מלחשוף את עצמינו למקרים ולפרטי המקרים

סף הרגישות שלנו יישאר גבוה והמעשה הזה יהיה כ"כ רחוק מאיתנו

שבעזרת ה' ית' לא נגיע לזה.

לכן אומרים שאם התינוק בוכה המון 

ואת מרגישה שאת מאבדת שליטה

אל תנסי להרגיע אותו!!!

שימי אותו בחדר השני, תסגרי את הדלת

ורק אחרי שאת נרגעת תגשי אליו.

כנ"ל אם את מרגישה שהילד מחרפן אותך בבקשות שלו.

תיכנסי רגע לחדר. תסגרי את הדלת.

תרגעי

ואז תצאי.

שברגע שלא מרגישים מחויבים להרגיע את הילד ולא קושרים טיב האמהות שלנו עם הבכי שלו אז רב הסיכויים שפחות מתחרפנים ופחות מתרגשים. ילדים נורמליים בוכים ודורשים דברים ומתעקשים על דברים שאין באפשרותנו לתת וצורחים. אנחנו לא חייבים ולא יכולים גם להרגיע אותם תמיד. אני חושבת שבהיבט הזה חברה כולה צריכה לעשות חשבון נפש. כמעט אין אימא שלא חוותה האשמות כשילד שלה בכה בחוץ, אם היא לא תנסה להרגיע אותו בכל מחיר אז כולם יעירו, יאשימו ויאיימו אפילו. ופה נכנסים למעגל קסמים - ככל מנסים להרגיע יותר ומפנקים יותר כך ילד יבכה יותר ואימא תרגיש רע וכולם יאשימו אותה עוד יותר.

ובקשר למקרים בחדשות נראה לי שרב היו בעלי מחלה נפשית.

אחרי הלידה שתהיה לך סביבה תומכת לעזרה טכנית, להקשבה ולקשר איתך זה יעזור לך מאוד לנוח, לשתף, לחזור לעצמך, לשפיות... דיכאוןמאחרי לידה זה דבר לא נדיר אבל אני מאמינה שכשיש תמיד מישהו לצידך מבחינה נפשית ואת משתפת ולא מסתגרת זה יכול ממש לשפר ולהגן מתופעות נוראיות

כשתורידי את הטבעת, מגיע המחזור
( אבל אי אפשר לחבר יותר מידי טבעות... כי מתחילים כתמים)
והטבעת יכולה להשפיע על ההנקה. לפעמים מפחיתה את החלב.

http://www.peimma.co.il/document/116,57,44.aspx

מומלץ לקרוא בכל מקרה

רק שימי לב שכל אחת מגיבה אחרת
יש אחת שיכולה לחבר 5 ויש אחת שרק 2 ואחת שלא יכולה לחבר בכלל
אז ההמלצה שלי היא להקשיב לגוף שלך ולא לחבר 5 על ההתחלה אלא 2
ואח"כ 3
ולראות אייך הגוף מסתדר איתם.

לתת למחזור להגיע ובזמן הנכון לשים שוב, לפי ההוראות

הכל בידיים שלו..

אם את לא מוכנה נפשית עדיין, לכי לרב שיתיר לך למנוע עוד. לא רואה שום סיבה, ולא חושבת שיהיה רב שיתעקש איתך (במיוחד שכבר יש לך ילדים!!!)
כניסה להריון צריכה להיות עם מוכנות נפשית מלאה לדעתי. של שני בני הזוג.

כל פעם שאישה רושמת שהיא מפחדת להפסיק מניעה- רושמים לה: מי אמר שאת צריכה להפסיק?

תמשיכי למנוע!
הכל בסדר!
תשאלי רב והוא יתיר לך.

 

מה זה השטויות הללו?

אתן לוקחות על עצמכן את העול של אי הבאת חיים יהודיים לעולם?

מי מסוגלת לעשות את זה ולקחת דבר כזה על עצמה?

 

מותר וצריך לקחת מניעה.

גם אני לוקחת מניעה ומקבלת לזה אישור מרב ומנסה לאגור כוחות ולתת לגוף להתאושש בין לידה ללידה.

אבל אני אף פעם לא אסכים לקחת על עצמי את העול הזה ולומר לאישה שתלך לרב שיתיר למנוע עוד.

 

אם האישה מספרת שהיא מפחדת מילדים לא בריאים חלילה או מלידות שקטות- הפתרון הוא לא מניעה!
אז גם עוד 5 שנים היא תפחד!

ומה היא תעשה אז?

 

צריכים לעבוד על החשיבה.

על הנפש.

משהו פסיכולוגי.

פעם אמר לי רב מאוד חכם וגדול על הענין הזה של הפחד והלחץ והעומס שלכל הורה יש צער של גידול ילדים.

אחד זה בא לו בזה שקשה להם להרות

לשני יש ילדים מאוד קשים ולא מחונכים ועוברים איתם המון צרות

ןלשלישי ילדים לא בריאים חלילה

ועוד. שלא נדע.

ולמישהו אחר- יש צער של הקושי הפיזי. העומס. הגידול הצפוף של ילדים בזה אחר זה ועוד.

ועדיף הצער הזה והקושי הזה מהדברים הקודמים שנאמרו!
זה כ"כ נכון ומחזק!

ואף אחד לא יכול לדעת מה הקושי והצער שהקב"ה הועיד לנו. צריכים רק להתפלל שזה יבוא בדברים הקלים ולא הקשים...

ולהתפלל גם על הריונות קלים ותקינים ולידות קלות וילדים בריאים ושלמים ואמא בריאה ושמחה-

על הכל. בקיצור.

תפילה פועלת המון המון המון!
 

תצליחו!

רק בצורה יותר מכובדת.
חבל.
דברי חכמים בנחת נשמעים.

מסכימה
כתבת דברים כ"כ יפים
חבל על הטון המזלזל

כי אם הייתי מגיבה מידי בעדינות ובנחת אז זה לא ממש עומד מול הטענה הנחרצת של: אם את לא מוכנה נפשית עדיין, לכי לרב שיתיר לך למנוע עוד. לא רואה שום סיבה, ולא חושבת שיהיה רב שיתעקש איתך (במיוחד שכבר יש לך ילדים!!!) ..........

 

הנחרצות הזאת של: את לא חייבת להפסיק מניעה!
והכל בסדר!
ואת תחליטי!

יותר מידי נשמעת פה לאחרונה וזה די משפיע על נשים שמחפשות עצה ותבונה מה לעשות.

 

אני יכולה להגיד לכן שאפילו שאני לא חיפשתי עצה על כזה דבר- זה התחיל כבר להשפיע עליי. שאולי אני לא מוכנה נפשית?

ואולי טוב יותר לחכות ולהימנע...

זה בהחלט מחלחל לנפש  ומשפיע.

 

אז נגד דברים נחרצים (ולאו דווקא של מי שכתבה כאן עכשיו, חלילה. יש עוד נשים שממליצות ככה...)-

צריכים לבוא דברים נחרצים!

 

 

ולפעמים- כן, אנחנו לוקחים את ההלכה על דעת עצמנו ומתירים לעצמנו. למה? כי ככה. כי לפעמים עצם הנסיון להסביר לדמות הלכתית את הסיטואציה רק שובר אותך יותר. כי אתה מפחד שלא תצליח באמת להסביר את עצמך לאותה דמות, יגידו לך לא, ואתה תרגיש לא שלם עם התשובה. הבאת ילדים זה לא משחק. זה לא- כבוד הרב שלום, טיגנתי שניצלים במחבת חלבי, האם אפשר לאכול
לא לכולם יש דמות הלכתית שמכירה אותם מספיק שיכולה להבין את המכלול.

אם אין לך רב טוב שמבין בענינים הללו ואת לא יכולה להסביר את עצמך טוב- אז מותר להחליט לבד?

ואם אין לך רב שיגיד לך מה לעשות בעניני כשרות- אז תחליטי לבד??

אני ממש בהלם!

 

לא סתם אמרו:

"עשה לך רב והסתלק מהספק!!!"

זאת לא ממש עצה טובה לדעתי למי שמקפיד על קיום תורה ומצוות.

בגלל שאין רב- תעשה מה שאתה רוצה!

 

ולא חייבים רב שמכיר אותך אישית. צריכים רק טוב שמבין ויודע ועונה לפי ההלכה וירא שמיים!
כשאני מתקשרת אל הרב שלנו לשאול שאלה בענין של מניעה- אני משמ לא מזדהה והוא לא מכיר מי אני ומה שמי!
כי בד"כ בעלי שואל שאלות ובמניעה אני מתקשרת לשאול.

אבל אני מסדרת מראש את השאלה. מה הנתונים שאני רוצה להבהיר ולמה אני מעונינת למנוע!

והוא עונה לפי עצם הענין. מה הבעיה?

 

וגם אם מרגישים אח"כ שלא הבהרנו את עצמנו מספיק- מתקשרים לשאול שוב.

היה לי מקרה אחר, דומה למניעה אבל לא ממש ששאלנו רב והרגשנו שלא הוהרנו מספיק.

התקשרנו שוב, העלנו עוד נק' קטנה שלא צוינה קודם- והתשובה השתנתה מקצה לקצה.

 

דבר נוסף-

אני דיברתי ע"ז שלא בהכרח מניעה תעזור.

ואם היא כתבה שהיא מפחדת והיא תמשיך למנוע- מה יעזור אם היא לא תטפל בפחד?

היא תמשיך לפחד וגם למנוע- וזהו.

ועדו 5 שנים- אותו דבר

ועוד 10, ועוד 20....

לפי דעתי- צריכים לטפל בפחד עצמו. להבין אותו. לפוגג אותו וכל מה שאמרתי למעלה.

זה הרי כתוב...

היא העידה על עצמה אחר כך שהיא כתבה בתקיפות.

הכל בעיני המתבונן.

 

רשמת שלא רשמתי מכובד אז עניתי לך שעונים מכובד למי שכותב מכובד

ותקיף למי שכותב תקיף.

 

הכל לפי הדברים ולפי איך שכל אחד רוצה להבין אותם!!

 

ומהכרות אישית שלי של המון נשים שבעקבות אי התרים של רבנים למנוע עוד הגיעו למצב של קריסה נפשית.
היום ב"ה יש יותר פתיחות ויותר לגיטימציה להבנה של מצב האישה ושלא לכל אחת מתאים להביא ילד נוסף כל שנתיים. (שלא נדבר על מצבים פיזיים שלא מאפשרים שלפעמים נשים מתעקשות לפגוע בגוף שלהן כדי להביא עוד ילד, אבל אני יכולה להבין את הצורך הזה. )
בוודאי שכל זה נועד רק כדי לאפשר זמן לטיפול מתאים והכנה נפשית מתאימה. לא כתבתי שתמנע לנצח, אלא שתעבוד על עצמה על מוכנות נפשית לעניין עד שתרגיש מוכנה, ואז שתפסיק למנוע. חבל לדעתי להכנס להריון בכאלה חרדות.
וכן, לדעתי לא בכל מחיר צריכים להביא ילד נוסף לעולם. סליחה, תזרקי עגבניות.

אבל מי את שתוכלי לומר לאישה למנוע/ להמשיך למנוע?

לא אני ולא את יכולות לעשות את זה!

את לא מכירה את הנתונים ואת לא יכולה לדעת מה הסיבה ואם היא על סף קריסה נפשית....

 

וברור שלא בכל מחיר צריכים להביא ילדים נוספים לעולם. אף אחד לא אמר את זה!!!!!!!!!!

אבל את לא יכולה להמליץ על המשך מניעה בגלל נשים כאלה או אחרת שהגיעו לקריסה....

 

ולא לפסוק לעצמנו הלכה.

כמו שאמרת, יש לזה היום יותר מודעות ופתיחות אצל רבנים. וצריך למצוא את הרב הנכון בשביל כל זוג שיבין את מצבם ויפסוק.
כמו שבבשר וחלב לא תפסקי לעצמך גם כאן...

היא בכלל מפחדת מדברים אחרים. אז מה הקשר למניעה בעצם?

 

גם על לומר לה להפסיק את המניעה

 

וזה מאוד נכון מה שכתבו פה שאם יש בעיה שורשית צריך לטפל בה והפיתרון 

הוא לא למנוע בלי סוף, אבל אני לא בטוחה בכלל שזה המצב אצלה, ובטח לא

אצל כל אלה שהתייעצו כאן והמליצו להן להמשיך למנוע

היא רשמה שהיא מפחדת להפסיק בגלל שיש לה חשש מלידות שקטות ח"ו וילדים לא בריאים, שלא נדע.

 

ותקראי שוב את מה שרשמתי למעלה ותראי שלא רשמתי לה שהיא צריכה להפסיק למנוע!
 

רשמתי שמותר למנוע ויש מצבים שצריכים למנוע וגם אני מונעת לעיתים.

 

אבל אני חושבת שהפתרון כאן זה לא ענין המניעה או אי המניעה כי זה לא מה שיעזור.

 

הענין הוא לטפל בפחד שלה!

 

ואם היא צריכה למנוע עד שהיא תלמד למגר את הפחד ולטפל בו- אז זה משהו אחר.

 

אבל א"א שכל פעם שמישהי רושמת משהו כזה ירשמו לה ישר: מי אמר שאת צריכה להפסיק למנוע. תמשיכי למנוע/ תשאלי רב.

מה זה יעזור אם היא תמשיך למנוע????

 

היא צריכה לטפל במה שמפריע ולא להשתיק ע"י מניעה...

 

אם היא לא תטפל בפחד- אז גם בעוד 10 שנים היא תצטרך להמשיך למנוע...

שלחו אותה לרב.
וכן, הפחד של נשים ממניעה או מלשאול את הרב, גורם לפחד. ואשה צריכה לרצות ילדים לקבל אותם לא כמובן מאליו וגרוע מכך מיותר משהו...
סליחה שאני חריפה לצד השני,
אבל כשרב אומר לבעל של מישהי אחרי לידה, תחזרו עוד חצי שנה ושמעתי מכמה כאלו סיפורים. וגם באופן אישי. אז חשוב ללכת לרב שמבין ומכיל.
ולפותחת, בהצלחה בכל דרך וסיעתא דשמיא.

אם יש חור בגשר ואנשים נופלים ממנו- צריכים לתקן את הגשר ולא לבנות בית חולים תחת הגשר למי שיפול בעתיד...

לא להיות חכמי חלם....

וזה רב שמתיר מניעות בשיקול דעת ונותן ולא מכריח .

 

אבל הוא אומר שמניעה זה לא פתרון מכיוון 

שלמנוע זה טוב לתקופה אבל אם יש בעיה שורשית מניעה זה סתם הדחקה...

כלומר לדוגמא אישה שמפחדת מלידות אז למנוע ולמנוע ולמנוע ....

לא פותר כלום...

 

אבל עם מונעים יחד עם מודעות שרוצים לפתור את הפחד למשל - והאישה הולכת לטיפול משחרר וכו'...

אז המניעה נכונה והגיונית - ומובילה לפתרון שרוצים...

 

אבל אם היא רק מדחיקה זה לא עוזר כלום!

שלמנוע- לא יעזור אם היא מפחדת.

צריך לטפל בפחד. ואפשר בד בבד למנוע עד הפחד ימוגר...

אבל לא למנוע וזהו!

מה מדאיג אותך בהתנהגות שלו?

חוסר שקט יכול להיות מדברים לא רציניים כמו כאבי בטן, טיטול מלא וכדו'.

לא מומלץ לרוץ איתו למיון סתם, מסתובבות שם מליוני מחלות וזה מיותר לו לגמרי...

אם יש חום או שהוא אפטי, לא רוצה לאכול, לא מרטיב מספיק טיטולים או כל דבר אחר שנראה חריג אז צריך לגשת להבדק.

פליטה רבה וחוסר שקט מאוד אופייניים לרפלוקס. המזל הוא שקל מאוד לטפל בזה. לא נראה לי שכדאי לרוץ למיון,
אבל תשאלי את הרופא לגבי רפלוקס.

יש לי ניסיון עם זה...
לפי הרופאים, כל פליטה נחשבת לריפלוקס. רק שמתחילים לטפל בזה רק אם זה מפריע, כלומר: גורם לאי שקט או שמפריע לעליה במשקל.
מהתיאור שלך, בהחלט נשמע משהו שמציק לתינוק. וזה כואב לו באמת, זה צרבות ברמות.
אנחנו לא התעקשנו על טיפול תרופתי, וחבל. זה היה סבל לנו ולתינוק.

כמה דברים שמקלים מאוד על ריפלוקס:
* להאכיל ארוחות קטנות, פעם בשעתיים זה מעולה.
*להניק בכל ארוחה רק מצד אחד, ואפילו כמה ארוחות רצופות מאותו צד ואח"כ כמה מהצד השני. הסיבה היא כי החלב האחורי שומני יותר, ולכן פחות עולה.
*אחרי ארוחה, לפחות לחצי שעה, לא להשכיב - על הידיים, מנשא... וגם אחרי זה עדיף לא שכיבה מלאה אלא סלקל. אנחנו הגבהנו את העריסה באמצעות מגבת או כרית מתחת המזרון.
*אצלי עזר מאוד שהפסקתי לאכול כמה דברים שגורמים לריפלוקס. אני זוכרת קפאין ועגבניות.
*יש תמ"ל שמותאם לתינוקות עם ריפלוקס.

לגבי ארוחה מכל צד - זה באמת מומלץ כשיש לאישה עודף חלב וזרימה מהירה, שיכולה להציק לכל תינוק ק"ו תינוק עם ריפלוקס - אבל כשאין עודף חלב, המלצה כזאת עלולה להמעיט את החלב יותר מדי. אז זה מקל על הריפלוקס אבל במחיר כבד

הדבר העיקרי שמשמעותי לייצור חלב, יותר מאורך ההנקות, הוא התדירות. וכל שד מייצר חלב בנפרד בלי תלות בשני. כך שאם את ממעיטה את התדירות שבה כל אחד מהצדדים מקבל איתות ליצירת חלב - את ממעיטה את ייצור החלב באותו צד. כשיש עודף חלב, זה מעולה. כשאין עודף - עלול להיות בעייתי.

אז אפשר לנסות, אבל בזהירות...

זה לא מדוייק מה שאת כותבת.
השד מייצר לפי דרישה כמו שאמרת.
לכן אם מאכילים צד אחד בכל ארוחה אותו צד צריך לייצר כמות כפולה בכפול זמן (נגיד כל שש שעות כפול כמות במקום כל שלוש שעות חצי כמות)
אם מאכילים משני צדדים אז כל צד מייצר פחות כמות בכל ארוחה.
אני את כל הילדים שלי האכלתי בצורה כזו (צד אחד כל ארוחה) ולא בגלל רפלוקס והיה מעולה. זה עניין של נוחיות והרכל לגוף.
לא יודעת באמת איך זה יעזור לרפלוקס.
עד כמה שאני יודעת חלב קדמי ואחורי זה בכל הזנה מחדש אם יש ריקון יעיל של השד התינוק יקבל גם את החלב האחורי במלואו. לא נראה לי קשור אם מאכילים צד אחד או שניים..
אבל שאלה כזו עדיף להפנות לבעל מקצוע (אולי יועצת הנקה??)
בהצלחה!

לי זה לא גרם לבעיות בהנקה, אבל אולי באמת למישהי עם קשיים בהנקה זה לא כדאי.
אמרה לי את זה רופאת ילדים מומחית, שאני מאוד סומכת עליה.

ההסבר שלה היה, שכדאי לסיים את הארוחה בחלב האחורי שהוא פחות נוטה לעלות כיוון שהוא שומני.
אם מסיימים את הארוחה בצד שני, הרי שמהצד השני מקבלים חלב קדמי, שהוא נוזלי יותר. כלומר, אין בעיה בחלב הקדמי והוא נחוץ לתינוק, רק שלא כדאי לסיים איתו עת הארוחה. וכשמניקים רק מאותו צד, בהכרח תחילת הארוחה תהיה החלב הקדמי, וסיום הארוחה בחלב האחורי.

רואים את זה לא רק כשמדובר בשאלה של צד אחד או שניים. רואים שיש נשים שיוכלו להניק פעם אחת ביום ולשמר הנקה כזאת לאורך תקופה, ויש נשים שאחרי כמה זמן לא יהיה להן חלב לפעם האחת הזאת. כי במערכת ייצור החלב שלהן - איתות אחד ביום לא מספיק למערכת כדי שתדע לייצר חלב כמו שצריך.

(אחרי כמה חודשי הנקה אצל רוב הנשים אין בעיה כזאת, אבל בחודשים הראשונים יש שונות גדולה בין הנשים)

אז על אותו עיקרון, גם כשאישה מיניקה בלעדית - אבל כל אחד מהצדדים מקבל איתות רק פעם בשש שעות - אצל חלק מהנשים זה לא יספיק כדי לאפשר למערכת ייצור החלב לפעול כמו שצריך ולספק את הכמות הכפולה הזאת.

כל הנ"ל על סמך מה שהסבירה לי יועצת הנקה כשבאתי אליה עם מיעוט חלב רציני - היא הסבירה לי שהבחירה שלי בגלל הנוחות להניק רק מצד אחד, היא זו שהובילה לבעיות בייצור. ולכן ההמלצה הסנטדרטית של יועצות הנקה (את יכולה לראות אותה באתר של לצ'ה ובעוד הרבה מקומות) - להציע את שני הצדדים בכל הנקה.

נכון, בפועל לפעמים יוצא שלחלק מהאימהות והתינוקות עדיף אחרת (למשל בגלל עודף חלב או בגלל ריפלוקס ועוד סיבות), אז אפשר לנסות - אבל בזהירות. להיות מודעים לכך שזה עלול להפחית חלב ולהיות עם היד על הדופק לראות מה ההשפעה. כי זו לא ההמלצה הסטנדרטית.

א׳ היינו היום אצלה והיא אמרה שנראה שהכל בסדר ברוך ה׳. הוא כנראה אוכל יותר מידי, אבל כמובן להמשיך לעקוב.
ב׳ בקשר להנקה משני הצדדים: שסיפרתי לה שהוא יונק 7 דקות מכל צד היא שאלה "למה את מביאה לו משני הצדדים?" אמרתי לה שהבנתי שזאת ההמלצה, והיא אמרה לי שזאת טעות והכי נכון לתת לו רק מצד אחד. והסבירה לי על החלב הקדמי והאחורי. עד שהוא מגיע לחלב האחורי, מחליפים לו צד, ואז הוא גם אוכל את החלב הקדמי מהצד השני ולא מגיע לאחורי בכלל.

כלומר עד שהשד מתרוקן ואז להציע את הצד השני (יכול להיות שהוא כבר לא ירצה בכלל או שירצה אבל לא ירוקן אותו עד הסוף) ככה הוא גם מקבל את החלב האחורי וגם אוכל לפי הכמות שהוא רוצה.

יש תינוקות - נראה שזה המקרה אצלה - שמוכנים להיות מחוברים לשד תמיד , ועלולים להעמיס על עצמם דווקא כשהם סובלים מכאבי בטן.

 

תינוקות זה כל כך לא מדע מדוייק.

 

אולי בתור התחלה, כדאי להציע לו צד אחד בלבד. לעשות הפסקה, לראות אם הוא שקט ושבע מיד אחרי ההנקה, זמן מה אחריה יתכן שאולי אפילו סובל מגזים - אפשר לנסות לתת מוצץ, להחזיק בתנוחה שמקילה על הכאבים, ורק אם ברור שהוא רעב, לתת לו מהצד השני.

 

הרופאה צודקת שלא כדאי לקטוע אותו לפני שהוא ממצה את ההנקה מכל אחד מהצדדים, אבל כאמור אם מניקים רק מצד אחד בכל פעם זה עלול לגרום לבעיות בייצור החלב. לכן ההמלצה היא להניק את עיקר הארוחה מצד אחד, ואחרי שהתינוק משחרר מעצמו לעשות לו קצת הפסקה ואז להציע צד שני (רק להציע - לא רוצה לא חייב). ובארוחה הבאה - להתחיל מהצד השני.

כך גם התינוק מקבל חלב אחורי שומני וגם המערכת מקבלת מספיק גירוי לייצור חלב.

 

אם עד עכשיו היית מפסיקה אותו אחרי שבע דקות ומעבירה צד, זה יכול להסביר את האי-שקט. אז הייתי מתחילה מלתת לו לחסל צד אחד יפה-יפה לפני שמעבירה, ורק אם תוך יומיים-שלושה לא רואה שיפור בתגובות שלו, עוברת להמלצה האחרת שקיבלת - ארוחה שלמה מצד אחד. אבל בזהירות, עם היד על הדופק - לעקוב אחרי חיתולים ולוודא שנותן מספיק שתן.

 

עוד דבר, לגבי חלב קדמי ואחורי - זה עלול להישמע כאילו יש שני סוגים של חלב, שאחד יוצא עד שנגמר ואז מתחיל השני. זה לא ככה. אחוז השומן בחלב עולה בהדרגה במהלך ההנקה. כבר חצי דקה אחרי תחילת ההנקה - הרכב החלב הוא לא אותו הרכב שהיה בשניות הראשונות. החלב הולך ונהיה שומני יותר. אחרי עשר דקות הוא כבר הרבה יותר שומני... 

הוא כמו שעון יוצא אחרי 7 דקות.
אני עושה לו הפסקה ואז מציעה לו את הצד השני שגם משם הוא אוכל 7 דקות, ואז מתחילות פליטות.. זה כבר נוהל לצערי..

רק אחרי שהיינו אצל הרופאה אתמול התחלתי לעשות ככה..

אם בא לך לשתף

הפליטות ירדו משמעותית ב"ה.
לא יודעת בדיוק מה הפחית אותן אבל מה שעשיתי זה קודם כל הרבה תפילות. אני גם עושה לו הרבה הפסקות בהאכלה ואני נותנת לו רק מצד אחד. שוב, הוא עדין פולט, והוא יכול לפלוט לפעמים פעמיים שלוש, אבל בחסדי ה׳ זה כבר לא קורה הרבה.
תודה על ההתעניינות נשמה!

תודה על התשובה

ב"ה שיש את הפורום הזה. הוא ממש הצלת נפשות.
אני חוששת בגלל שהוא עצבני ואני עדין לא יודעת לזהות אם הוא רעב או שהוא צריך לפלוט ואני מפחדת שהוא רעב ובעצם אני מנסה להוציא לו פליטה או ההפך..
(ילד ראשון, חששות של אמא צעירה וקצת היסטרית...)

הבת שלי פלטה כמויות שלא מהעולם הזה. וגם היו לה גרעפסים חבל על הזמן שהציקו לה.
לא היתה עצבנית כמו שאת מתארת, לכן זה לא אותו מקרה.
אנחנו גם פנינו לרופא ילדים שאמר שהמדד הטוב ביותר זה העליה במשקל בצורה תקינה. וכן אולי אם סובל מצרבות, שזה הגיוני אם פולט הרבה, אפשר להקל עליו אבל אני ממליצה לך אחרי ההאכלה כמה שיותר שיהיה בתנוחה כמעט שכיבה מלאה, משהו כמו חצי שעה לפחות.

(גם שמעתי יועצת הנקה אומרת שלא משנה כמה פולטים תמיד נשאר בפנים, לגבי הרעב שאת חוששת...)

תנוחת ישיבה ולא שכיבה (כלומר סלקל, טרמפולינה וכדומה)

אפשר גם שכיבה אבל אם זה באמצע הלילה... אז להגביה את המזרון... לא הולכים לטרמפולינה בלילה...

הרגעת אותי מאוד.
הגוש בגרון שלי הבכי נעלם בזכותך

לבודד צרכים גם לפי זמנים. כלומר לראות כמה זמן עבר מהאכלה קודמת ולפי זה להחליט אם לנסות שוב אוכל או שיותר סביר שזה משהו אחר. דווקא בילד שסובל ממה שאת מתארת חשוב להשתדל שלא תהיה האכלת יתר זה יכול רק להכביד יותר. לכן בתוך טווח של שעתיים לפחות או שלוש הייצי מנסה להרגיע בדרכים אחרות לפני שמנסה שוב אוכל (לבדוק שאין גרפס/ טיטול שדורש החלפה/ עייפות/ רצון לחיבוק וכו וכו)
בהצלחה!!

לא הייתי דואגת מהאכלת יתר. בבקבוק זה אכן חשש סביר, בהנקה פחות - צריך להפעיל הרבה מאמץ כדי להוציא חלב, ורעב טוב מסוגל להביא תינוק למאמץ הזה. אם הוא לא מספיק רעב הוא לא מספיק יתאמץ. יעשה רק מציצות קלות מרגיעות, שלא מוציאות יותר מכמה טיפות (לפי שיטת פאולה תנועת המציצה הזאת טובה מאוד לאיזון המערכות בגוף ולרוגע כללי).

ועוזר להם להרפות את שרירי הגב ולהיות יותר נינוחים..
אם זה אכן ריפלוקס אולי שווה לך לבדוק אותו
בהצלחה רבה

אני בע"ה אנסה את הטיפים שכתבתן.
אתן נשמות טהורות ומרגיעות.
שה׳ ישלח לכל אחת ואחת מכן בריאות ושמחה אמיתית!

אפילו שאת כבר לא עובדת שם.

(אגב, אני הגשתי כמה פעמים באינטרנט ולא קיבלו את הבקשה שלי. רק כשהגשתי בסניף שלהם.)

לפנות אליו ולבקש ממנו.
אני גם הגשתי באינטרנט. ממש חסך לי כאב ראש.

מקווה שזה יתקדם מהר.
זה משרד החינוך כך שאין לי מושג ממי לבקש,
מה עוד שבעיקרון יש להם הסדר עם ביטוח לאומי אז מקווה שיבינו מה אני רוצה

זה פרוצדורה ש(כמעט) כולן עושות בכל לידה , לא צריך להיות מסובך

מורות אחרות לא מביאות אישור מעביד, הם מעבירים את הנתונים אוטמטית. יש להם הסדר עם ביטוח לאומי.


לפותחת- תפני למנהלת שעבדת עבורה ושאלי אותה מה לעשות אם זה בית ספר על יסודי ייתכן והיא תוציא לך אישור מהעמותה.

תודה

אבל אין  לי מספר שלה...

כל מי שאני מכירה שגר שם: אנשים תורניים, אפילו מאד. מכנה משותף נוסף: אנשים מתוקים, אפילו מאד.

 

פשוט חפשי מספר באינטרנט ודברי איתם באופן כנה וישיר, מה אתם מחפשים וכו'.

מוזמנת באישי

אנשים טובים ומתוקים מדבש.
יש כיום אופציות שונות לבניה.

מה את רוצה לדעת?

ישוב תורני, קהילה חמה ומתוקה! עשיתי שם שירות לאומי לפני כמה שנים... כשאני הייתי הם היו באזור החמישים משפחות בערך, ויש להם עכשיו כלמיני אופציות לבניה...

נגד פטרת,

יש בעיה לטפל בעזרת כדורים.

כך אמרה לי רופאת ילדים, כששאלתי לגבי השפעה על התינוק היונק.

גם רופא נשים נותן משחה ואפילו נרות לטיפול בפטרת הנרתיק בזמן הנקה/ הריון, אבל לא נותנים כדורים לבליעה.

יש למישהי רעיון למשהו אחר?
שמעתי על אקונומיקה, זה אפשרי בהנקה?
ושמן עץ התה?

אני לא הייתי מסתכנת...

 

לפטריות ברגליים..

תודה!!

לנרתיק?

אולי בנות שמבינות יותר יוכלו לומר - מן הסתם צריך לערבב עם שמן אחר עדין יותר.

אני מניחה שאפשר להספיג צמר גפן בשמן ולהניח על המקום. אולי לגרוב מעל זה גרב או להדק עם דבק פלסטר.

לא ניסינו על פטריות של ציפורניים אבל על פטריות של הרגליים זה הצליח...

 

הלוואי שיעזור גם לי..

שלא יהיה ריח...

עכשיו באמת יחשבו שאני משלמת לך אחוזים😱

אנחנו יודעות שש. א. לוי מקסימה...

האמת שלא יצא לנו להיפגש...
אולי מתישהו בעתיד...

אתם מאותו איזור לא?

ואנחנו לא מאותו אזור
תחיה מאזור הדרום (ב"ש והסביבה)
אני מקרית 4... (חברון וזה..)
יש פה כמה שאני מכירה גם בחיים בלי קשר לפורום.. (ובעלי שבגללו אני פה)

מי זה בעלך מותר לגלות?

 

תנסי להחזיק אותה עם הגב אליך וידיים על הבטן... יש כאלה שזה עוזר להם.

אם יש לך כדור פיזיו- אצלי עזר לקפוץ איתו על הכדור כשהוא בתנוחה הזאת...

 

יש לה הכנה רוחנית ללידה. וגם חוברת לאחרי לידה

ציון, בת עמי, אריאל/ה

מור , לבונה, קציעה

אתן לא רציניות עם השמות...
קציעה????? לבונה????? קטורת????
מסכנה הילדה...
אלא אם כן זה מקובל אצלכם...
סליחה סליחה סליחה על ההתנפלות....
פשוט לא מוכרת לי מציאות של סגנון שמות כאלו...
אבל אם את כן מחפשת משהו בסגנון אז...
מנורה, פרוכת, חושן, פעמון, רימון...(;
או:
גאולה, נחמה, דבירה, אוריה, אוראל, וכו'
לבנים יש את השם אריאל שהוא יפה בעיני...
אני מכירה 2 בנות מקסימות בשם זה...
בהצלחה רבה!

קציעה וקטורת מבינה שזה יותר נדיר

צופיה או ציפיה
( למקדש )

תאומים ואמרו לי בשקיפות ובסקירה מוקדמת- בן ובת ופתאום בסקירה מאוחרת- בן ובן...
קיצר, הכל יכול לקרות...

וזה בן..

דיוק הUS - 90%.

יש להבין, שבדיקת US למעשה לא מיועדת לגילוי מין העובר אלא לגילוי מומים ובעיות בהתפתחות ההריון ו/או העובר.

גילוי המין - זה סוג של בונוס שאת מקבלת.

מין העובר מתפתח כבר לשבוע 10, אבל עד שבוע 15 יש הרבה טעויות בגלל סיבות שונות: תנועתיות גבוה של עובר, בצקתיות האיברים אצל הבנות שגורמות לקבוע שמדבר בבן, הרבה פעמים חושבים שאצבעות הבנות או טבעת חבל הטבור נראים כמו איברים של בן, רגליים צמודות של בן גורמים בטעות לקבוע שזה בת ועוד.

 

אחרי שבוע 37 קשה לבחון במין העובר, כי בגלל שהוא כבר גדול יש לו תנועתיות נמוכה.

אם מסיבה כלשהי תעשי אולטרה-סאונד בשבוע 22-25 - זהו הזמן האופטימאלי לראות את מין העובר עם אחוז השגיאה נמוך ביותר.

שבת זה דווקא זמן טוב לקפיצת גדילה

הכי טוב זה ללכת לרופא ולבקש הפנייה לבדיקת דם
זה הכי אמין ובטוח.

זהו שעוד לא מאחר לי המחזור סתם פשוט עניין אותי לדעת אם עוד מישהי כבר יצא לה להתקל בזה

הבדיקת הריון בודקת רמה של הורמון בגוף
ההורמון עולה ויורד כל חודש כך שזה יכול להראות הריון גם במקרים שבהם אין שום סיכוי להריון..
כך שלבדוק לפני איחור זה לא תמיד מדד כי יכול להיות שתיפלי על ימים שההורמון גבוהה בלי קשר להריון או לא.

ההורמון שבודק הריון לא אמור לעלות אלא אם כן יש הריון ככל הידוע לי...
אם 2 הבדיקות היו לפני האיחור אז יש 2 אפשרויות: 1. היה הריון כימי וההריון הפסיק
2. אופצייה סבירה נוספת במיוחד אם בדקת בשני בדיקות מחברות שונות או בזמנים שונים של היום שפשוט זה עוד מוקדם מידי ולכן חברה מסויימת עם סף רגישות גבוה יותר הצליחה לגלות הריון וחברה אחרת או שבדקת בשעה אחרת ביום ולכן היא לא הצליחה להזהות. אני הייתי הולכת לעשות בדיקת דם כדי להיות בטוחה. עוד כמה זמן האיחור?

ההורמון שבדיקת ההריון בודקת זה הורמון שיש רק בזמן הריון!!

התבלבלת עם ההורמון של הביוץ -הוא עולה ויורד במהלך החודש
הבדיקת הריון לא מודדת אותו.רק את של הבטא ואם אין הריון אז לא אמור להיות פס בשןם שלב בחודש

מה שתואר כאן זה או הריון צעיר ממש שאולי בבדיקה מסוג אחד היתה מספיק רגישות לזהות גם בטא ממש נמוכה
והבדיקה השניה אולי מסוג שני...

או הריון כימי שרק התחיל ונעצר..

בכל מקרה-לחכות לאיחור ולבדוק.רצוי בדיקת דם

איזה הורמון יש רק בהריון ואין בכלל בכל המחזור החודשי?
אגב, יש 2 הורמונים שעולים ויורדים במהלך המחזור הכללי (כל החודש) ולא רק אחד בביוץ

תיראי פה למשל:
http://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/hcgbeta.aspx

אלה היו שתי בדיקות אותו הדבר מארז זוגי כזה איחור המחזור יהיה רק עוד שבוע אז כנראה שהיה הריון והופסק?

האמת שממש מפתיע שבדיקה יצאה לך חיובי כל כך מוקדם בחודש או אפילו לא הגיוני... זה יוצא שבדקת שבועיים לפני האיחור כלומר בזמן הביוץ עצמו כשעדיין לא יכול להיות סימני הריון אלא אם כן היה לך ביוץ מוקדם מאוד ואז את כבר אחרי איחור...

היה לי שישה ימים לפני הזרעה

אבל אם הביוץ היה לפני שבועיים אז את אמורה לקבל עכשיו ולא עוד שבוע...

ב2 התשובות...

אם בודקים מוקדם מידי בהזרעה זה כן יכול לצאת חיובי למרות שאין הריון בגלל שמזריקים חומר מסויים עם הורמונים ולכן חייבים לחכות שבועיים אחרת בתוצאה רואים שרידים של ההזרקה

נחכה עד שבוע הבא ונראה מה קורה