פורום הריון ולידה (עמוד 4103)

הייתי בשמירה עקב ל"ד גבוה. ניסו איזה 5 פעמים סטריפינג שלא עזר בכלל, ובסוף הפעילו לידה עם בלון ופיטוצין.
לקח למעלה מ30 שעות, אך בסוף הסתיים טבעי.
צריך הרבה סבלנות שלכם ושל הצוות.

ולא הכניסו אותך לקיסרי?

פעם ראשונה לקח 7 שעות

בפעם השניה לקח 3 שעות.

התחלתי זירוז בשבוע 37 וילדתי אחרי כמה ימים כשכבר הגעתי ל-38.
מה לא ניסו... בסוף הילדונת יצאה.
(שערי צדק)

בעקבות מצוקה בשל מיעוט במי שפיר.
הזירוז ניתן בשלישי בבוקר וב"ה ברביעי בבוקר ילדתי לידה טבעית .

ילדתי אחרי 15 שעות בערך (מתוכן בערך 4 שעות צירים חזקים)

זירוז שבוע 38
התהליך התחיל שישי בוקר וילדתי ראשון בבוקר.
צריך ה-מ-ו-ן סבלנות
בית חולים הדסה הר הצופים-מומלץ מאוד!!!!

כ- 24 שעות מאז שהכניסו את הבלון...

 

ממליצה לתרגל נשימות הרבה.. ולסרב לכל התערבות נוספת שאיננה הכרחית אם הכל תקין.

בבדיקה התגלה מיעוט מי שפיר ורצו לתת זירוז.
שאלתי כמה זמן יש לי כדי לקבל החלטה. הרופא ענה שעה.
בחסדי ה' הסתובבתי . עליתי מדרגות וירדתי. והתפתחו צירים יותר חזקים שהובילו ללידה רגילה. את הרופא הראשון כבר לא ראיתי יותר.

במשך תקופה היא התהפכה המון, וכשהגענו ל38+3 ותפסנו אותה במצג ראש - החלטנו על זירוז, לא לקחת סיכון..
לידה רגילה, מהירה.. ב"ה

שבוע 38 וחצי ופעם שלישית ביומיים שהוא מסתובב!!!!!!!אמרו לה עכשיו עוד היפוך ומיד זירוז

אולי משחק זוגי

וכמובן מכתב

באופן שונה לשים מצעים שאתם אוהבים לפזר משהו על המיטה.. אפשר גם ארוחת ערב ואולי בקבוק של יין (אני לא נוהגת לשתות אבל אולי כוס לאווירה) ומשחק שאתם אוהבים.. קלפים וכאלה.. אלו ככה דברים שעלו לי לראש למרות שאני לא עושה את כולם.. שיהיה בהצלחה!!!

לכבות אורות ולהדליק נרונים. (בזהירות (

להכין קינוח מפנק ורומנטי כמו שכבות של ביסקוויטים מרוחקים וגבינה מתוקה בתוך גביע זכוכית...

לכתוב בטוש מחיק מילים מתוקות מתחת לצלחת על כוס זכוכית . על המראה. על חלון בחדר...
להכין לו מכתב מושקע. שמבטא הערכה אהבה ציפייה.
לעצב כרטיס מושקע עם מילות הערכה ואהבה. ולהניח על המיטה.
לסדר פינה בבית שהמון זמן לא זכתה לטיפול.
לעצב פנקס מושקע . עם עט כדי שתוכלו לרשום דברים טובים בזוגיות שלכם. הפנקס יכול להיות מחולק לנושאים.
חלומות שאנחנו רוצים להגשים. דברים בעצמנו שאנחנו רוצים לתקן. מקומות שהיינו בהם . וכן על זו הדרך.
לחפש באינטרנט שיחה טובה ומצחיקה על זוגיות. להזדמנות שיהיה מתאים.
להכין לו אמבטיה חמה ומפנקת . אפשר לקשור מגבות בסרט. להוסיף ריח. וקרמים זמינים.
לקנות מפוקס הום או גולף קערת חרס מושקעת וגדולה ולהכין סלט של מסעדות. מלפפונים וחסה קרועה לחתיכות ומעל פטריות שלמות מטוגנות עם אגוזים קשיו גזר גמדי ועוד כיד הדמיון ומה שיש לך בבית . ברוטב טריאקי חם. לשפוך הכל על המלפפונים הקרים והחסה. ולהגיש בקערה השווה. להכין מרק חם וסמיך.
סתם זורקת לך מחשבה... שביום כזה בד"כ אין להם כח למשחקים והפעלות . גם הבעל מאד מצפה למפגש . לכן ניסיתי לכתוב בעיקר דברים של אוכל. מקלחת . או משהו קטן שמחמם את הלב.
פחות כדאי להשקיע במשחק או פעילות זוגית . כי אפשר להתאכזב . אם הוא מגיע מאוחר כבר לא ממש יהיה לו כח לזה . את המשחק\ פעילות זוגית עדיף לשמור לערב פנוי שמגיע מוקדם . ויש לו יותר כח וסבלנות.

בהצלחה!

לפי מה שהבנתי הוא נותן הנחיות לגבי מקרים שצריך לחזור אליו
וקחי בחשבון שעכשיו זה זמן שנשים עובדות ולא פנויות להגיב.

לפחות 7 ימים! לפעמים גם 8 מלאים. והכתמות רבות גם לאחר מכן.

דיממתי 12 ימים אבל גם בתור בחורה היה לי מחזורים ארוכים לא 12 יום אבל 7-10 וגם לפני ההתקנה דר ברעם אמר לי ש-2 המחזורים הראשונים אחרי ההתקנה אמורים להיות ארוכים ומלאים.
אם יש לך שאלות תמיד את יכולה להתקשר אליו הוא עונה בשמחה.

אצלי המסקנה היתה שצריך לעבור לגלולות משולבות.

תלכי לרופאה.

כמובן שחוץ מגלולות משולבות יש גם נובהרינג וכו', לא אומרת לך מה הפיתרון, רק כנראה הסרזט כבר לא מתאים.

אמרה שאסור גלולות משולבות בהנקה

בגיל שנה התזונה בד"כ לא מבוססת רק על הנקה, כך שלא אמורה להיות בעיה...

זה מה שאני יודעת. אולי כדי לוודא עדיף לשאול שוב גורם מקצועי.

שלא טוב ליונק לקבל את ההורמון הזה.

בכל אופן, הנקתי כך מעל חצי שנה... ב"ה לא נראים נזקים ממשיים על היונק דאז.

הבנתי שכשהילד היונק מתחיל לאכול נורמלי

ומדלג על ארוחות.מתחיל דימוים ושינויים הורמונלים בלי קשר

קרה לי גם -דימום אחרי שבועיים מהמחזור.

מראש, לקבוע שעה מראש, והתשלום בהתאם. ...
זה הפתרון בדר"כ.

המקווה בזופניק , פתוח עד 24:00 בערך

אולי כדאי שתתקשרי לברר בדיוק עד מתי הם פותחים

או לשאול את הבלנית במקווה שלך אם היא יודעת..
בהצלחה!

יש איזה אתר, אולי של המועצה הדתית, עם פרטים על כל המקוואות.

אין לי כח לחפש..

לא התנסתי
אישית - אני עובדת על עצמי כל יום וכל פעם שהכעס עולה
זה לא קל, וזה תהליך של שנים(מגיל תיכון)
בעיקר נשימות ולנסות לחשוב לפני שמגיבים
בנוסף- ללמוד להתנצל בפני מי שכעסת עליו, גם כשהכעס מוצדק.

מומלצת בחום. דברי איתי. 0549448522

טופלתי במוח אחד, קינזיולוגיה.
עזר מאוד מאוד!
ופתר עוד דברים על הדרך.

ארוך. אצלי הכעס בעיקר על הילדים והבעל. כשזה קורה זה לא נשלט אחכ אני לא מבינה למה ואיך כעסתי כ"כ . לא יודעת מאיפה זה בא. במיוחד שבדרכ אני רגועה ושקטה. קשה לי עם זה נורא. וניסיתי המון לעבוד על עצמי וכלום לא עוזר

מה שאת מתארת )כעס בעיקר על הילדים והבעל) נשמע כמו הצטברות של תסכול שאת פורקת עליהם.

 

מה קורה במערכות יחסים אחרות שלך- אמא/אחיות/חמות/גיסות/יחסים בעבודה, אולי שם את צוברת תסכולים, אולי שם יש נושאים שלא נעים לך לפתוח וזה מה שמתסכל אותך?

 

עצה - קחי לך שעה שקטה, בלי רעשים. תשתיקי את הטלפון. שבי עם עצמך ותעשי את התרגיל הבא:

ציירי לעצמך את אחת הפעמים האחרונות שהתפרצת. גלגלי לך בראש את הסרט כמה רגעים קודם - לפני ההתפרצות - נסי לבדוק מה הרגשת אז - מה היה הרגש והמחשבות שעלו לך לפני שהתפרצת?

שם, בשלב הזה, יש רגשות ותסכולים (מן הסתם גם כאב) שלא מטופלים והם אלה שמניעים אותך. 

 

כי רק "לעבוד על עצמך" בלי לטפל בשורש, לא נראה לך שזה יעזור לך להתגבר על הבעיה....

 

אבל התרגיל  הזה שהצעתי יכול לשפוך אור על מה שקורה. יכול לעזור לך למצוא את שורש הבעיה.

אחרי שתטפלי בשורש - התפרצויות הכעס ירדו ממילא..

בתקופה האחרונה. לא קישרתי את זה עד עכשיו. התרגיל נשמע מעניין אנסה.

בתסכולים שאנחנו צוברים

אם תפרטי קצת באיזה תסכולים מדובר אוכל לנסות להציע לך רעיונות

אם את הולכת למישהו טוב עם הרבה ניסיון זה טיפול אחד מקסימום שתיים.
וברור שכעס זה רק סימפטום אבל כשיודעים את הגורם אחר כך יותר קל להתמודד ולמנוע את ההידרדרות.

(אני אנונימית אחרת )

היא מביאה מקרה דומה וממליצה שם (אם אני זוכרת נכון) להתחיל להניק מהצד הפחות שימושי כ- 5 דקות

ואז להמשיך הנקה רגילה מהצד השימושי יותר. 

אני לא זוכרת אם היא  המליצה גם לשאוב או לא.

בצורה הזאת הגוף משדר למוח שיש לייצר חלב גם בצד השני.

 

כדאי לעיין בספר שלה בנושא האכלה.

 

והיא אמרה לי שאצל הרבה נשים זה ככה.

והפתרון הוא- להתחיל תמיד מהצד שהוא פחות מייצר חלב.

עשיתי ועזר לי!

(חוץ מהלילות- שהיה לי יותר קל להניק מהצד המלא וזהו)

לכי על המשופץ בלי היסוס!!

שווה שווה שווה!!!
משופץ מהמם רמה של מלון
פינוק אמיתי לאמא הטריה
ממליצה בחום...

מה מומלץ?

אצלי עצם הרעיון לנסוע עם תינוק בן יומיים בדרכים עירוניות מפחיד אותי. ובגלל זה אני מוותרת על בית החלמה

אחרי שחרור מבית חולים לנסיעה הביתה גם ככה מפחידה אותי .לנסוע בזהירות וכו. כי מדובר בתינוק פיצי

אז עוד נסיעה לבית החלמה מלחיצה אותי

נסעתי הביתה. ארגנתי. נחתי. התאוששתי קצת בבית.

הייתי עם הבעל והילדים.

חווינו יחד את הברית, את הלפני ואחרי...

ורק כשהוא היה בן 3 שבועות וכבר הייתי ממש עייפה מלילות ללא שינה- הלכתי לבית החלמה.

 

התינוקי שלי אמנם היה שם בין הגדולים. אבל מה זה משנה?

(עד גיל חודש הם מאפשרים)

 

היה מעולה!

אבל ההחלמה שווה את זה

אני לא ידעתי לנצל את בית ההחלמה

אבל השותפה שלי- ישר כשהגיעה הניקה והלכה לישון

קמה אכלה הניקה

חזרה לישון..

אני גרה באיזור גוש דן אבל לא הייתי עוד באם וילד אף פעם.

לעומת זאת- בלידה האחרונה הייתי בטלז סטון ונהנתי מאוד.

 

אני אמורה ללדת בעז"ה בקייץ הקרוב ושוקלת אם המרחק כדאי.

 

הייתי בשניהם?

מה ההבדל?

אם תוכלי לפרט- זה יעזור לי מאוד מאוד ואשמח מאוד!

תודה רבה!

אבל שמעתי מהרבה מאוד נשים, גם שאני מכירה וגם מפה מהפורום שטלזסטון ברמה יותר גבוהה.

אוכל יותר טעים ובשפע, תינוקיה יותר טובה.

למרות שהייתי מרוצה באם וילד אני יכולה להבין שיש מקום לשיפור שם גם באוכל וגם בצוות.

למרות שבאמת נחמד שם ובאמת אפשר לנוח מהלידה.

מיקום מדהים בטלז סטון, אוויר נהדר, נוף מהמם, מרפסות בחדרים מול נוף ולא מול חבלי כביסה של בני ברק...
מטפלות בתינוקיה שעובדות עם כל הנשמה,
אוכל בשפע וברמה הרבה הרבה יותר גבוהה.
החדרים המשופצים נוחים במיוחד, מיטות מתכווננות ועוד.

במקור אני גרה קרוב יותר לאם וילד

אבל הייתי רק בטלז סטון. פעם אחת.

 

כרגע אני שוב בהריון. ב"ה.

ורציתי לדעת אם המרחק שווה ועדיף להגיע לטלז סטון, למרות המרחק.

 

(את האמת, פגשתי בטלז סטון נשים ממרחקים עצומים יותר, כמו באר שבע, נתיבות וכד'...)

 

את לא גרה בירושלים? 

 

הייתי בטוחה שאת ירושלמית.... 

 

(זאת ששאלה אותך על ההבדלים...)

ואני הייתי הולכת שוב רק לטלז סטון
אני אהבתי יותר מכל הבחינות..

החדרים הלא משופצים נקיים ומסודרים אבל זה בלי השוואה למשופצים, שווה לשלם את  ההפרש, לדעתי (הייתי גם וגם) 

גם על צימר או בית מלון
ועד גיל חודשיים.
אומנם כל קופה והתנאים שלה (מספר לידה..גובה השתתפות )
אבל שווה בדיקה

היה כיף וקיבלתי החזר כמו בית החלמה.
תוכניות מתי שבא לי. ארוחות של בית מלון.
תינוק צמוד אלי, ממליצה לכולן.

אם בכלל?
שייכת לכללית

כל קופה וההחזר שלה.

גם לידה רביעית, שילמתי פחות מ200 שח. 2 לילות 3 ימים

אם אני בקטע של ביות מלא- יש טעם ללכת לבית החלמה?
מישהי הלכה ולא שמה את התינוק בתינוקיה וזה עזר לה או שאין טעם?

לדעתי שווה,

למרות ששמתי את התינוקת בלילה בתינוקיה

וקיבלתי אותה להנקה

היה הרבה יותר כיף אם היא היתה לידי.

זה מסובסד? מהקופה? לא הבנתי את העניין... 

כל אשה זכאית בעצם? אשמח לפירוט

 

אמורים לעלות באזור ה12-13 קילו, ככה שלא חרגת כ"כ הרבה.

יש נשים שעולות בין 20-30 קילו.

חוץ מזה, קחי בחשבון שעד 6 שבועות אחרי הלידה לא מתחילים דיאטה או כושר.

ולעודד אותך קצת- יש הרבה נשים שההנקה גורמת להן לרזות.

 

 

בין 12 ל18 אם הBMI שלהם מתחת ל18 (או 19 לא זוכרת)

ובדרכ הן חוזרות למשקל החתיכי שלהם.... בניגוד אלינו...לנשים שמתחילוץ כבר עם עודף..

אחח
צר לי
קשה לי להביע אמפתיה

להיות מתחת למשקל של 50 זה ממש לא תמיד כיף. 

בקלות מגיעים לחולשה ועייפות מכל חוסר קטנטן...

עדיף להיות יותר מ50 ולהרגיש טוב (לא שצריך להסחף...אבל לא להיות מקלות דקיקים...)

יותר משנה מה ה BMI - שמשקלל את הגובה והמשקל

 

לפעמים חושבים שלהיות רזים ודקיקים זה ממש כיף וחלומי...

מניסיון שלי (הייתי בעברי יותר שמנה, בערך 10 קילו יותר! ולאט לאט ירדתי....) הרגשתי יותר טוב במשקל הגבוה יותר. 

אבל כמובן שזה לא כלל! אל תעלו במשקל סתם ;)

 

עד היום לא חזרתי למשקל הפתיחה שלי.

אני בין 10-15 קילו יותר ממה שהייתי לפני ההריון הראשון.

אני לא יודעת מה הגובה שלך וכנגזרת מכך מה ה bmi שלך אבל אם את ממוצעת אז את במשקל התחלתי נמוך ובהגדרה ככל שה bmi ההתחלתי נמוך יותר מצופה ונכון לעלות יותר במשקל! מניחה שניתן למצוא את הטבלאות באינטרנט.
מה שבטוח אל תעשי שום דיאטה עכשיו וגם שום דבר לא מבוקר בהנקה.
תהיי בנחת עד אחרי הלידה ולפחות כמה חודשי הנקה תוך כדי אכילה נכונה ומאוזנת (שאמורה להיות קצת מוגברת בהנקה!) ותראי מה קורה. כמו שנאמר הרבה נשים מרזות בהנקה.
אני עליתי כ 15-17 קילו בכל הריון וסיימתי כל הנקה 2 קג פיות מהמשקל ההתחלתי לפני ההריון... וזה בלי דיאטות מיוחדות.
אז בלי לחץ!
בהצלחה!!

תפחיתי מתוק ..

התחלתי מקצת פחות ממך את ההריון הראשון ועליתי 19 ק"ג. ירדתי אחרי ההנקה כמעט חזרה. אבל אל תצפי להוריד הכל. יש כאלה שההנקה מרזה אותן - מאחלת לך להיות בנחהן. אבל, יש כאלו שהיא משמינה אותן.
מבינה ממש את הרצון והקושי ומאחלת לך אבל אל תצפי. אני ירדתי ל50 והיה קשה לי שהמשקל שינה קידומת. הייתי בסביבות ה40 הנמוכות.
וכל אחת והגוף שלה. מי שרזה וככה הייתה רגילה כל החיים הגיוני שיהיה קשה לה להעלות, כמו לנשים מלאות שקשה להן להעלות. לא באמת משנה מה המשקל שלך משנה מה את רגילה ומה עושה לך טוב.

התחלתי ב45 קילו. אני רזונת בטירוף ( גבוהה יחסית לא עמוד חשמל)
אז אם התחלת ב49 את גם רזונת..
מה הלחץ? אני מחכה להריונות כדי לעלות קצת!! להיות יותר מידי רזה זה לא יפה.
אנשים אומרים לי את שחפה.. רואים עצמות..
אז כמה קילויים יוסיפו לך חן.
רוב המשקל יורד בלידה ואת השאר בד"כ מאבדים לאט לאט.. ככה שגם אם ישאר לך.. יתווספו אולי עוד 5 קילו נחמדים.אולי..
ואם תרצי עם דיאטה לא מאוד קשה ( ולטעמי מיותרת) תוכלי להוריד אותם.
בלידה הקודמת עליתי 30 קילו!!!!.וירדתי אחכ 35...
נשארתי עם פחות ממה שהתחלתי.. באסה!

התחלתי גם בסביבות 47 עליתי 18 קילו בשתי ההיריונות הראשונים והכל ירד.. הפעם עליתי טיפה יותר.. מקווה שירד גם.

כמה עודף נשארת.

אני בהריון ראשון התחלתי מאד רזה, עליתי כ 25 ק"ג. ובפדיון הבן כבר הייתי רזה כמו לפני ההריון - לבשתי בגד מהשבע ברכות שלי.

ולא התאמצתי בשביל זה בכלל - לא באוכל ולא בספורט.

 

 

 

 

מהריון להריון זה דרש ממני קצת יותר עבודה

 

זה עובר גדול 

וגם ההנקה מורידה הרבה

ב. אי אפשר לדעת עד שלא תתחתני אם הגבר אוהב אותך רק כשאת לגמרי חלקה וצעירה
שזה קצת מוגחך כי מה תעשו כשתיהו זקנים? או בהריון כשלא נראים כמו דוגמנית צעירה וחלקה

בקיצור - עשי מה שנוח לך ועושה לך טוב ובעז"ה האיש שלך יאהב אותך בכל מצב שהוא.

אני הייתי מורידה במשפעות וכיום לא מורידה והאיש שלי אוהב אותי באותה המידה.

אגב, רופאי נשים (מומחים) לא ממליצים להוריד שיער במפשעות, זה נועד להגן על האזור...

מבחינה הלכתית, אם את רגילה להוריד שם ומפריע לך, אז בשבילך זה חציצה ואת חייבת להוריד.
אבל אם את כבר מעכשיו מפסיקה, אז זה בסדר, זה לא נחשב בשבילך...
יכולה להגיד שאחרי החתונה שאלתי רב, על חלק שהתחלתי להוריד שיער רק אחרי החתונה והתחרטתי וזה היה בסדר, כמובן שצריך לבדוק התרת נדרים...

לגבי בעלך, הוא יאהב אותך, חן אישה על בעלה זה אמיתי ונכון, ב"ה
אם תהיי שלימה עם עצמך, הוא ישמח לקבל אותך כמו שאת. כמו שאמרו כבר לפני, האישה עוברת כל כך הרבה שינויים בגופה, שזה באמת בסדר.

אני לפני החתונה הורדתי במפשעה פעם ראשונה ויחידה, אחרי זה כשזה צמח הוא לא הבין למה הורדתי, ואמר לי שאני לא צריכה להקפיד שם...

https://derechnashim.wordpress.com/2012/02/23/%D7%94%D7%A1%D7%A8%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%94/

שעווה זה לא טוב, זה צומח עוד ועוד והעניין לא נגמר.

תעשי לייזר, עולה הרבה אבל עוזר לכמה וכמה שנים. אפשר מדי פעם טיפול תחזוקה, ויש שקט.

 

לגבי המפשעות, כדאי להוריד רק קצת, מה שבולט מסביב יותר מדי לטעמך, עדיף לך לא להתרגל להוריד הכל כי אולי תשני את דעתך והשיער כבר לא יחזור..

בשביל לעשות טיפול באינפרה אדום/ ליזר / אפילציה.. מה שמתאים לך מבין כולם...

 

ולגבי שאלתך .. זה תלוי בך.. אם יהיה נוח לך להשאר ככה או לא.

אני ממליצה להוריד מה שאפשר.

הספקתי לשכוח הכל מלידה ראשונה

בלידה ראשונה היה לי זירוז עם אפידורל, ולא ידעתי איך מרגישים בצירים. בלילה השניה מאוד חששתי איך אזהה, אך כשהגיע, היה ברור שזה צירים.
אם מדובר במרחק כ"כ גדול, תשקלי נסיעה באמבולנס- יש סטטיסטיקה של לידה מהירה בלילה שניה.
בשעה טובה.

לצאת לבי"ח כשיש צירים כל 5 דקות באורך של דקה.

אם את מפחדת שלא תספיקי, צאי קודם.

מקסימום יחזירו אותך הביתה... (לא הכי נחמד אבל עדיף מללדת בבית...או בדרך...)

מתחילת הציר מתחילים לספור חמש דקות?

שבודקים כל כמה זמן מתחיל ציר ואז מסתכלים באיזה הפרש זה מתחיל...
זה כ"כ מסקרן אותי לדעת איך זה ירגיש כשזה יהיה זה..

את בודקת מה אורך הציר וכמה זמן לקח עד לציר הבא.

מאמינה שלך יהיה קצת קשה, אז או שתתזמני את הצירים עם טיימר

או שמישהו לידך יעשה את זה בשבילך.

בלידה שניה זה לא רק עניין של תזמון אלא אורך ציר והתרכזות בו בגלל הכאב.
מנסיון שלי, ילדתי באמבולנס לידה שניה. בגלל שחיכיתי שיהיו כל 5 דק'

בלידה שניה זה כבר אחרת. יכולים להיות צירים לא הכי סדירים שכבר יובילו לפתיחה.

תודה רבה!!

ולא יודעת להגדיר צירים
זה הפחד שלי

לידה ראשונה זירוז
לידה שניה בלי צירים רק לחץ חזק
לידה שלישית כאבי גב חזקים שנמשכו חודש עם פתיחה של 4 ולא התקדם פתיחה - בכיתי כל יום ולא האמנתי שתהיה לידה בסוף
לידה רביעית שוב כאבי גב
מה יהיה הפעם אין לי מושג....

הוא אדם שעושה הרבה חסד והרבה מאוד תורם לאנשים נזקקים וכדו....
אבל אישית אף פעם לא הלכנו למקובלים למינהם.... אני מאמינה ברבנים פשוטים שכל כולם תורה. כמו הרב קנייבסקי הרב דוד אבוחצירא....

לדעתי מדובר ברב גדול שגם מלא בתורה. אבל אני לא מכירה מספיק בשביל להגיד.

איזו מתוקה את!! (לא ציני... ).

אני מבינה למה התכוונת אבל לא הייתי משתמשת במילה "פשוטים" לרבנים שהזכרת...
הם צדיקי עליון.
ממש!!!

שאין להם רכבי פאר ובתים מהודרים הם כל כולם תורה נטו . לזה התכוונתי.
תורה תורה ותורה לא מענין שום דבר מהעולם הזה.
ברכה מרב כזה שווה המון.

בגלל זה כתבתי שאת מתוקה!
רק טוב

לפחות היו אומרים "מזל טוב! חשבתי שנהנה ממך עד סוף השנה, אבל הינה בשורות טובות ".

 

תעזבי אל תקחי ללב. אנשים חושבים רק על עצמם.

ואומרת בציניות: תודה על הפרגון. או משהו כמו: חשבתי שתשמחו בשמחתי. ..

שיהיה הריון קל, בריא ומשעמם!

לידה קלה בזמנה!

תזכי לילד/ה בריא/ה ושלמ/ה!

 

דבר שני, התגובות של ההורים ממש לא נעימות.

אני מאמינה שיש הורים שחושבים אחרת, רק שלא אומרים זאת בקול.

ב"ה, שיש להורים ילדים, וב"ה שגם לך יהיה עוד מעט.

מה? לגננת אסור ללדת?

בעז"ה הילדים וההורים, יתמודדו עם התחלופה.

 

מוסיפה באופן אישי:

יש לי ילדה בחנ"מ.      

אני הפכתי עולמות כדי שהיא תתקבל למסגרת מסויימת שיש בה מעון וגנים.

במקום הזה, כל הגננות צעירות.

יצא מהקב"ה, שכל שנה הגננת של הבת שלי יצאה לחופשת לידה (מדובר בשלוש גננות שונות), וגם המ"מ  בסוף ילדה!

אני צחקתי ואמרתי, שזו סגולה להיות גננת של הבת שלי, כי הגננות שלה תמיד יולדות.

 

אני לא מצטערת לרגע, על כך שהבת שלי הייתה במסגרת הזו.

זוהי מסגרת מעולה, והבת שלי התקדמה שם המון!!

הבת שלי אהבה תמיד ללכת למעון/לגן, הסיוט היה תמיד בחופשות!

אני יודעת שהצוות עשה הכול, כדי להקל עליה את המעברים, ותמיד עבדו בשיתוף פעולה מלא.

אם במסגרת הזו, היה המשך של בי"ס, הבת שלי הייתה ממשיכה שם.

 

וחבל שכך מגיבים.

 

אני עובדת במקום אחר, לא בהוראה/ גננות

וגם אצלי לא ממש "מפרגנים" כשרואים את הבטן.

 

מה לעשות?

 

וחבל שכך מגיבים.

 

אני עובדת במקום אחר, לא בהוראה/ גננות

וגם אצלי לא ממש "מפרגנים" כשרואים את הבטן.

 

מה לעשות?

לא נעצור את החיים בגללם!

 

תודה
אני יודעת שאני צריכה להתעלם.
אבל לפעמים זה לא פשוט, הרצון לרצות את כולם חזק!

אולי קריאתי בפורום זה, שלפחות במקומות עבודה עם ילדים, מן הראוי שההורים יבינו שהצוות גם מרחיב את משפחתו. ומה שנגזר על ילדם, יקרה בכל מקרה.

ואת נשמעת מקסימה
הייתי משיבה שעם ילד מתוק כמו שלהם את בטוחה שהוא ישבה את ליבה של המ"מ במהירות. ומוסיפה עוד משהו חיובי עח מי הולכת להגיע.
הייתי מתמקדת בלהרגיע אותם שהכל מטופל במקום לקחת אישית. כי באמת החשש שלהם קיים בלי קשר אישית אלייך.

שהם זכו רק לילד אחד והוא כבר היה גדול. כל הזמן הייתי אומרת לבעלי שלא אכפת לי שתצא לחופשת לידה, העיקר שתלד!! התפללנו עליה גם וב"ה היא כבר חובקת ילד שני, וכולנו שמחים מאוד בשימחתה!!

ובצדק- הם רואים כרגע רק את טובת הילד שלהם שמולם.

וגם כי יש מן גישה כזו, *לפעמים*, שההורים חושבים שהגננת/מורה עובדת אצלם ומרשים לעצמם כל מיני הערות.

שמחי בהריון,
ואם יצאה הבטן אז יש לפחות עוד 4-3 חודשים עד ללידה וזה כבר ממש סוף שנה
כך שבד"כ זו לא כזו טראומה לילדים. (ובכלל, ילדים מתסגלים לשינוי יותר מהר מאיתנו..)

אם יש הורים מציקים במיוחד- הכירי להם את המחליפה שלך, נסי לנסוך בהם ביטחון שאת לא נוטשת את הילדים והם נשארים ביידים טובות (רק אם יש לך כוח לזה, אין שום חובה שתעשי כן. )

שיהיה הריון משעמם ובידיים מלאות!!! הכי חשוב!!

כי זה ככה!
תתמקדי ברווח שיצא לילדים-
להכיר מישהו חדש, שמלמד בצורה אחרת, שמגיע עם כוחות לעבודה חדשה. והרי זו הכנה מצוינת להמשך החיים- גם בחיים עצמם יש המון שינויים וצריך להסתגל לדברים חדשים...
הילדים לומדים ככה המון דברים שחשובים לבטחון העצמי שלהם!.
וכמובן שאת יכולה למקד ספייציפית לפי הילד- למשל, ילד שקשה לו לקבל סמכות-שעכשיו נראה האם הוא הפהים איך מקבלים סמכות ואיך מקשיבים למבוגר-ולא רק כשזו הגננת הקבועה שבגן...

מזל טוב!!!

תראי..סרזט זה כדור בעייתי ובלתי צפוי כלל.
אני גם ניסיתי להכפיל מינון וכשהורדתי חזרה לכדור ביום דיממתי ממש..
אין לזה ככ חוקיות לצערינו. הכל יכול לקרות..אולי תתיעצי עם מכון פועה

הם ידעו להגיד אבל? כי אז שדיברתי איתם כשהתחילו הדימומים הם אמרו שלהעלות מינון רק בהוראת הרופאה..
זה אומר להשאר על שני כדורים כל זמן המניעה?
תודה...

זאץ האנונימית שענתה לך מקודם.
לדעתי ליתר בטחון תמשיכי עם 2 עד שתשיגי את הרופאה..
תתקשרי למשרד של המרפאה תגידי שזה דחוף ושהרופאה ביקשה שתהיי איתה בקשר.
כי באמת 2 כדורים זה לא ככ בריא.
בעזה ישועות יקרה

קודם כל, כל הכבוד על הרגישות...

עם הזמן הקושי מתעצם וגדל, 6 שנים!!!
כולי צמרמורות רק מהמחשבה!

אני הייתי רוצה שינסו לפתוח את הנושא איתי אבל בסופר רגישות וממש לתת לה מקום "לברוח" מהנושא.
לא עולה לי כרגע איך...
וזה גם מאוד משתנה מאחת לאחת.
אבל מצד אחד להתעניין ומצד שני לדעת שיש סיכוי גדול שהיא תעדיף להעביר נושא.

בהצלחה!
בשורות טובות לה ולכל המצפות!

ואצלינו גם "לא מדברים" על נושאים רגישים
פעם אחת האחיות פתחה את זה איתם והם ממש שמחו.
הם הרגישו שזה נושא כ"כ חשוב להם ודווקאעם המשפחה בקרובה הם לא יכולים לפרוק, להשען. ..
כי כולם כ"כ נזהרים.

מאז אני דיברתי עם אחי כמה פעמים ואני מרגישה שיש ממש הקלה בזה ש"מותר" לדבר....

אני אענה לך גם כאחת שיש לה אחות עם הפרשים גדולים בין ילדים

(אומנם לא 6 שנים, אבל חיכתה 3.5 לראשון ילדה די מהר את השני וחיכתה כמעט 5 שנים לשלישי)

וגם בתור אחת שמחכה בעצמה. יש לי ילד בן שנתיים וחמש ועדיין אין הריון באופק, וטיפול שלישי כבר עומד על סף כישלון.

קודם כל, תהיי טבעית. אחד הדברים הכי מרגיזים ופוגעים במצב כזה,

זה שלא מתנהגים טבעי, מפחדים לשאול מה נשמע, ולא מספרים על ההריון שלך כי לה עדיין אין.

אם היא לא מדברת איתך, כנראה שהיא לא מרגישה שאת זו שתתן לה את התמיכה המתאימה

(ובלי שום זלזול, אבל נדיר מאוד שמי שלא עבר בעצמו ידע להגיב תמיד נכון בסיטואציה כזאת.)

אמנם כל אחת מגיבה שונה, ויש כאלו שמאוד מחכות לאפשרות לשתף, אבל צריך להיות זהירים.

אני באופן אישי, משתפת בודדים מאוד ורק כאלו שאני מרגישה מאוד פתוחה איתם או שאני יודעת שיתנו לי את התמיכה המתאימה.

אחותי לה משתפת בכלום, ואני יודעת שמאוד אכפת לה כשמנסים לשאול.

בקיצור, הרבה הצלחה, ושיהיו אצלה בשורות טובות במהרה!!

 

לי התעכב שנתיים וחצי
הדבר הכי מעליב ומשפיל שמפחדים לדבר על זה לידי , גיסתי נכנסה להריון ועשתה שיחות עם כולם " איל נגיד להם"?
אמרט לנו מאוחר מאוד כי פחדו ..
אני רוצה לומר לך שלעולם אני לא אמצא את הכוחות הנפשיים לסלוח לה .
עצתי היא - לדבר !!!!!!
ולהודיע חה בין הראשונות על הריון!!!
להציע עזרה !!!
אפילו סתן לומר לה שאת נתפללת עליה ...
מקסימום היא תגיב לא טוב , אבל את את שלך עשית.

לי לא היה נעים כשאמרו לי שמתפללים עלי.
זה גרם לי להרגיש נזקקת, נכה...

קשה לדעת מה יעודד כל אחת.

איך הגעת למסקנה הזו?

 

בתור אחת שעברה את זה, תתנהגי אליה רגיל, כאילו לא קרה כלום.

אל תדברו על הנושא, אל תנסו להציף אותו, אם מישהו מנסה - תעבירו נושא מהר ובאלגנטיות.

אם היא פותחת את הנושא - אפשר לשוחח. (אבל רק כשזה בא מצידה)

וא-ל תתיחסו אליה כמו למסכנה (זה הכי הכי מעצבן)

לקחתי לפני צום לפי המינון המומלץ והיה לי את אחד הצומות הקשים. ואפילו לא הייתי בהריון/ מניקה

בדר"כ זה עוזר נגד עצירות.

תנסי לקחת עוד כמה ימים, אם עדיין עושה לך,תנסי להפסיק ולראות אם יש שינוי.

זה גם תלוי בתזונה שלך, בשתיה, אם את לוקחת ברזל ותוספים נוספים..

ככל הידוע לי, פולן דווקא עוזר בדר"כ נגד עצירות, למרות שהגיוני שכל אחד מגיב אחרת