מדברים על איחור במחזור.
יש להם סוג חדש שמזהה הריון עוד לפני האיחור
תבקשי את הסוג החדש שלהם
בשורות טובות
זה מה שאני זוכרת בערך.
אבל את לא יכולה לדעת כל כך בדיוק אז עדיף לחכות עוד יום ליתר ביטחון..
אלא אם כן לא אכפת לך להתאכזב טיפה ולבזבז בדיקות.
בשורות טובות בעז"ה!
הי בנות צריכה עזרה.
למישהי יש ניסיון עם כדורי המניעה "סיזוניק"?
חיברתי 2 חבילות, סה"כ חצי שנה (שלושה חודישם כל חבילה) . הפסקתי לקחת וקיבלתי מיד מחזור(כמו שאמור להיות)
מאז הייתי אמורה לקבל שוב מחזור לפני כ3 ימים. לא קיבלתי אבל עשיתי בדיקה הריון ויצא שלילי.
ייתכן שהאיחור קשור בסיזוניק? (אפילו שכבר קיבלתי פעם אחת מחזור מאז שהפסקתי)
לא נראה לי שיש הגדרה ל"לא תקין" פה. שבוע שבועיים זה בטח סביר.
אהיה בלידה בעז'ה עם מישהי תומכת שטובה בזה ויודעת להדריך וכו ולחזק אבל רוצה גם להגיע עם הדברים כשהם בראש ומובנים לי. וואו נשמע קשה טירוף!
באמת כל הכבוד לך וכל המורות , אף פעם לא חשבתי על הקושי הזה .
אני עובדת משרד ולכן רק הבחילות היו קשות בעבודה, וגם יכלתי להתמודד. הייתי מול מחשב לא מול 30 בנות..
אולי צריך קצת יצירתיות בתקופה הזו?
שוב, אני ממש לא מהתחום אבל מנסה לחשוב...
אולי לימוד החומר בתקופות האלה יותר דרך פעילויות, עבודות בזוגות או בקבוצות, ואולי גם להיפך(וסליחה מהתלמידות אפילו שזה לא פורום בשבילן חח),בוחן קצר כל כמ השיעורים אולי יעזור להן בהקשבה?
שיהיה בהצלחה!
*כוכבית*
תנסי לקחת טיפות של זה. מקצר את המחזור ומונע דימומים כתמים ושאר מראות
אם המחזור יותר ארוך- לא אמורה להיות בעיה.
אבל יש מצבים שמשהו לא תקין.
אז את לא מפספסת.
מרגישה שכבר השלמתי עם זה שהלידה מתאחרת וכו( פעם שעברה ילדתי יום לפני התאריך)
אבל בקטע הפיזי- כבר לא יכולה לשאת את זה!
אני ענקית אין לי מקום לנשום כבר לא מצליחה ללכת אז אפילו לצאת מהבית לא מצליחה, ובטח שלא ישנה בלילות.
בעלי ואני ניסינו לצאת לבלות לשפר קצת את המצב רוח.. אבל כמה אפשר? אפילו זה כבר לא עוזר..
ושוב. באמת הקטע שהלידה לא מגיעה זה עוד הקטע הקטן.. זה באמת בעיקר הפיזי..
יש לכן רעיונות אולי מה אני יכולה לעשות??
רק עיצה קטנה לשינה- לי זה לפעמים עוזר:
לישון עם כמה כריות...
אחת/ שניים מתחת לראש, אחת בין הרגליים על הצד וכו'.
פשוט לרפד את ה"מסביב" כדי שיהיה קצת נוח לישון...
לי זה עוזר הרבה פעמים בהריונות...
(ו... גם אני ילדתי באחת הלידות שבוע 41+)
לעולם לא ניתן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו.
אם אינך יכולה לעמוד בכל הרשימה שציינת - לא תקבלי את המתנה הזאת, גם אם תתחנני.
ולגבי הרשימה עצמה - מה כל זה שווה - לעומת הילד?..
ילדים - זה, בעצם דבר אמיתי היחידי שאת יכולה לעשות פה.
את שוקלת, אם להיות שותפה לבורא עולם?
אם לקרב את הגאולה?
אם את שואלת אותי, אז אם הקב"ה יסכים לתת לך מתנת חינם שכזאת - תגידי לו תודה עד סוף חייך.
פגשתי הרבה יותר מאישה אחת עם רווחים כאלו ואמנם יש לזה מחיר של איבוד "אזור הנוחות".
אבל!!!!!כולן היו מאושרות עם הילד שילדו.
ומהצד השני- מכירה יותר נשים שהתחרטו שלא ילדו עוד ילד.
אני חושבת שאפילו רוב הנשים שאני מכירה בגילאים של ה 50-60 (עם עד 3 ילדים) מתחרטות שלא התאמצו קצת יותר להביא עוד ילד.
ולגבי החשש לבריאות הילד- אמנם יש לקחת בחשבון אך בסה"כ ככל הנראה הוא לא מאוד משמעותי (פחות מ-2% תוספת סיכון לעומת אישה צעירה).
בהצלחה בהחלטות.
אני הייתי הכי קטנה בבית, ובגיל 11 נולדה לי אחות קטנה.
לא הייתה מאושרת ממני בעולם!!!
לגבי הכוחות שלך- גיל 38 זה עדיין גיל שיולדים בו ובעז"ה הכל בסדר. מכירה הרבה שילדו גם גילאי 42.
אבל כדי להיות רגועה בעניין הזה, ממליצה לך ללכת לרופא נשים שיבדוק אותך וינחה אותך לפי דעתו המקצועית. יש הרבה שנגד כי לא רוצים לקחת סיכון אבל אם תשאלי ותבקשי לקבל תשובה לפי מצבך הגופני ולא לפי דעה רווחת מאמינה שיהיה יותר יעיל ואמיתי.
דבר נוסף- תכיני את עצמך- תצטרכי לקחת חופש מהעבודה, נסי אפילו בראש לארגן את העניין הזה של חופשת הלידה. (עצמאית-מי ידאג לעסק, שכירה- את תצטרכי להכשיר מחליפה וכו') לכל דבר יש פתרון ואני מאמינה שאם תחשבי על הדברים ברמה של איך אפשר לגרום להם לקרות, תוכלי לראות פתרונות יעילים.
נקודה נוספת שלא התייחסת אליה- מה בעלך חושב על הנושא? הוא מעודד עוד ילד, נותן לך להחליט?
באמת נראה שאת מאוד רוצה ולכן יש מצב גדול שתתחרטי אם לא תלדי עוד ילד.
ומנסיון מכירה מישהי שילדה בערך בגילך, עם הפרש של 6 שנים והרגישה כ"כ טוב עם עצמה. שהיא חוזרת להיות צעירה וכו, זה עשה לה ממש טוב מלבד העובדה שזכתה לעוד ילד.
אבל כן, בפירוש החופש והעצמאות שלך יפגעו, לפחות לשנתיים מרגע שיוולד. אי אפשר להתעלם מזה וצריך לבוא לזה מוכנים. רק שלך יש ילדים גדולים וזה פה יתרון. האם הם ישמחו בעוד ילד ויעזרו לך? אני חושבת שהם מספיק גדולים שביל לדבר על זה איתם . לא כי הם מקבלים החלטות אלא כי את צריכה להיות מוכנה לתגובה שלהם. וחבל שתופתעי.
מילה של אמונה- אומרים שכל ילד מביא איתו את המזל שלו. אומרים שכל נשמה שיורדת לעולם מקרבת את הגאולה ולכן זוהי זכות גדולה להוליד ילדים ובכלל להיות אמא.
אשרינו
שיהיה בהצלחה
ואצל כל אחת זה אחרת.
הנקודה המרכזית היא סדרי עדיפות. עיקביות. משמעת עצמית. יצירתיות ועוד כמה דברים. זה אפשרי.
הקב"ה שולח לנו פרנסה דרך עבודתו של בעלי.
כו....לם עוזרים אצלנו בעבודות הבית ובכביסות. גם ילדי הגן.
אני בבית. ולא שולחת למעונות. נהנית ממש לראות את השתיים שאיתי מתפתחות ומתקדמות. משקיעה בהן את שעות הבוקר. סיפורים משחקים שירים ריקודים. טיול לגן שעשועים.
חשוב לי שתהיה ארוחה חמה כל יום. והחבר"ה שלי יודעים לפרגן על זה מאד. גם חבריהם (זה נותן לי כח להשקיע ) אני מבשלת כל יום בזמן קבוע. ומשתדלת לשמור על שיגרה קבועה.
עזרה ומעקב בשיעורי הבית מבחינתי חובה!!! לא לכולם יש כל יום. ולא כולם צריכים עזרה.
לפעמים כשאני לא פנוייה הגדולים עוזרים לקטנים.
זמן צהריים.הוא זמן שיתוף בחוויות. קבלת עיצה. ותירגול בחוויה עם מי שצריך להתקדם (זה דורש ממני יצירתיות) מכיתה א ומעלה יוצאים לחוגים. משתדלים שלכל ילד יהיה צד חזק במשהו. נגינה ציור. מלאכת יד ועוד.
השכבה נעשית בשלושה שלבים. אני משכיבה את ארבעת הקטנים. בשעה מוקדמת וקבועה. בד"כ עד שבע כבר שקט בבית. גיל ביניים מתארגן בנתיים מקלחות ארוחת ערב שהם מכינים(חביתות .טוסטים. קורנפלקס) והגדולים ממשיכים איתי את הערב. מאד מאמינה בשיחות נפש איתם. גם אם לפעמים קצת חופר. זה נותן להם כיוון. ואוזן קשבת.
בעלי נמצא מעט בבית. אבל שותף מלא בהכל. בעיצה בעזרה בנקיון הבית. בלימוד תורה עם הילדים
בפתירת קשיים דרך הפלאפון. קניית פרסים. הסכמים עם הילדים. ועוד
כשכל הילדים יכנסו למסגרות מן הסתם אשוב לעבודה. השתדלתי בשנים האלה לקחת קורסים ןללמוד דברים שיכולים לשדרג את היכולות שלי בעבודה.
זהו... זה לא בשמיים. לגמרי על הקרקע.
אנחנו מרגישים שהקב"ה פינק אותנו במתנות יקרות. מאד רוצים לעשות לו נחת. מאד מאד רוצים עוד...
ומתפללים על זה . שנהייה ראויים...
מקווה שעניתי לך לפחןת על חלק משאלותייך.
בעיקר הקטע של שיתוף ותירגול החוויה
והשיחות נפש... זכו הילדים שלך
התחלתי לקחת ברזל עקב המוגלובין נמוך. נראה לי שהרופאה לא שלחה אותי לבדיקת דם נוספת בקרוב.
תוך כמה זמן מאז שהתחלתי לקחת אפשר לראות עלייה בהמוגלובין בבדיקת דם?
כדאי לי לבקש בקרוב הפנייה לבדיקת דם נוספת? (אפילו מרופאת המשפחה)
(ובינתיים אני לא מרגישה כמעט שיפור...
עדיין חלשה ו"מתמוטטת" אחרי כל הליכה בחוץ...)
התחלתי לפני שבוע. הרופאה אמרה שני כדורים, אבל בינתיים אני רואה שזה משפיע לא טוב על הקיבה, אז ירדתי לאחד, ומשתדלת למלא את החסר בתערובות של אגוזים ושקדים וכדומה.
(היה לי 9.6).
את מתכוונת לעצירות?
אם כן תנסי לקחת גם שיבולת שועל -שעושה שילשולים.זה מתאזן-שמן זית ועוד..
גם-
טחינה גולמית וטונה
וכל הירקות העליים
טובים לברזל והיה על זה שרשור בפורום-בישול ומתכונים
וגם יכול להיות שלוקח זמן להתרגל לכדור הזה ולספוג
השערה שלי
בכל מקרה הרופאים המומחים יש להם נסיון בזה
לשאול אותם ןלחזור על בדיקת דם מדי כמה זמן
אבל מעדיפה קודם לנסות את הסוגים האחרים.
(ולי יש יותר זמן ממך עד הלידה...)
בע"ה בעוד חודש, כשאהיה בשמיני, הברזל כבר יספיק לעלות...
(וגם שלך יספיק בע"ה לעלות עד הלידה!)
העניין העיקרי שלי הוא שלא לקחתי את הכדור שהרופאה המליצה לי עליו... היא המליצה לי על אקטיפרין, ושאלתי אותה על עניין העצירות - אמרה שלא אמור לעשות - אבל אח"כ גיליתי שהוא מכיל ג'לטין עצמות, ואנחנו מעדיפים להימנע מתרופה לא כשרה אם אפשר.
אז התחלתי לקחת פריפול במקום (בהתייעצות עם רוקחת). השאלה מה בדיוק אומר לרופאה, שהרי לא קיימתי את "מצוותה"... (היא אמנם דתייה וחמודה ממש, ובכל זאת..)
וכן, אני לוקחת במקביל תערובת כזו של שקדים ואגוזים ועוד דברים, שאמורה (בין השאר) להשפיע על הברזל.
בינתיים מעדיפה בדרך הזאת...
נראה לי שעוד חודש אבקש הפנייה לספירת דם, ונראה אם יש השפעה.
אני עוד די באמצע ההיריון, כך שיש לי זמן "לשחק". מקסימום - אעשה עירוי ברזל... (לא ששה לזה כלל, אבל לוקחת את האפשרות בחשבון).
אולי בכל זאת לשתף אותה שבגלל הכשרות?
או לחזור לרוקחת?
חוסר ברזל זה לא מצב טוב גם לך באמצע ההריון ולא רק ללידה.
זה עושה סחרחורת וכו' והרגשת סמרטוטיות לא<?
אז כדאי לטפל בהקדם ודי
זו דעתי
זה אכן גורם לתחושות לא נעימות בכלל...
אבל מעדיפה בינתיים לנסות בדרך שציינתי, ובעוד חודש לבדוק אם יש שיפור...
הוא טוב יותר לקיבה? והוא מקביל לאקטיפרין מבחינת הכמויות?
אולי אעבור אליו אחרי שתסתיים החבילה של הפריפול...
כנראה שאין מנוס מלהתייעץ עם הרופאה...
לפי הרופאה שלי פריפול הוא הברזל האיכותי מבין הברזלים ויש בו את הכמות הדרושה בהריון
אני לא חושבת שהרופאה שלך תכעס עליך במקרה זה
למרות שבעניין הברזל לא הייתי "משחקת" אבל במקרה המליצו לך על ברזל טוב מאוד אז אני לא חושבת שהיא תרגיש שלא הקשבת לה. מה גם שעניין הכשרות הוא מספיק חשוב לך והיא תוכל להבין זאת..
ובכל מקרה, להבא, את יכולה אפילו להתקשר אליה להתייעץ איתה במיוחד בנושא ויטמינים ותרופות בהריון, סתם שתהיי רגועה (ואז גם את לא תחווי את תחושת האי-נעימות)
ויש מישהי בגאולה (בירושלים) שמכינה את זה בביתה, ובהתאמה אישית למצבים שונים בחיים.
אם את מעוניינת, אתן לך באישי את המספר שלה (אם אמצא אותו אצלי - הפעם זה אבא שלי שהלך וקנה בשבילי, וגם בשבילו...).
שקוראים לזה קרעפט
ויש לי מתכון איפה שהוא
היה לי היריון אחד (ועוד היריון תאומים!) שגם לא נזקקתי לכדורי ברזל - בלי שאכלתי דברים בריאים במיוחד או משהו...
בכל אופן, אולי באמת אנסה לאכול טחינה. נראה לי יותר קל להכנה ולאכילה מאשר שומשום...
תודה על הטיפ!
אם לא תספרו (והם אכן מאלה שנפגעים) המצב יהיה חמור יותר.
לצערי זה באמת מצוי. (שההורים הרבה פעמים נגד)
אני בדעה שאם ההורים נוטים להתערב ולהגיד את דעתם השלילית, יש לשתף אותם/ להעזר בהם כמה שפחות.
לדג' אם אתם נעזרים בהם בשמירה על התינוק הרבה, או אם את בוכה לך שקשה לך עם העייפות וכו', אל תצפי שלא לשמוע ביקורות... (לא שכל ההורים כאלה, ולא שאני מצדיקה)
אם אתם לא כאלה, אז ברגע שהם מתחילים לומר את דעתם השלילית, אפשר להגיד להם בעדינות ובכבוד שב"ה אתם מסתדרים ושמחים על החיים שלכם וכו'
בהצלחה ומזל טוב
אני זוכרת שאת הגדולה שלי אפילו בגיל שלושה חודשים הייתי חצי מושיבה קצת לפעמים. (לא הייתה לנו אז עגלת אמבטיה).
והקטנה באמת עברה מהאמבטיה לטיולון בגיל הזה - בדיוק מהסיבה שאת מתארת.
יש לי טיולון שכתוב מגיל 0...
חמישה חודשים, חצי שנה זה בערך הגיל שעוברים מעגלת אמבטייה
ממליצה לקנות מזרון שמתחבר לעגלה כי המזרון של הטיולון די דק...
גם בדיוק הגיע הקיץ אז בכלל התאים.
אתי בזוכרים שנולדה
הרבה נחת
אתי בבמיוחד אחרי לידה
מתעוררים לזה
חוזרים לעולם
לא?
מבחינת גיל באמת הזמן מתאים אבל במזג אוויר הזה , אמבטיה הרבה יותר מגנה על הילד ולכן אני הייתי משאירה עוד חודש.
אפשר לעבור בכל גיל שהוא. אני למשל בן 70 ועדיין לא עברתי לטיולון
לכלה ביום חופתה
לליל שבת לאחר הדלקת נרות,
לפני ואחרי הטבילה
לפני הזיווג עצמו
בהריון (גם לאישה וגם לבעלה)
לפני הלידה
אחרי הלידה
לפני הברית
על הילדים
על ההורים
ועוד.
מומלץ מאוד! לא זוכרת את שמו. אני אסתכל בבית בל"נ וארשום מחר.
(ספר לא גדול. עם תמונה של נרות שבת ע"ז. משהו עם "חנה" אם אני לא טועה...
אולי מישהי יודעת ותעזור לי?)
וחוץ מיזה בטבילות עצמן, בתוך המים-
כל טבילה מתפללת על מישהו אחר במילים שלי.
על בעלי וילדיי
על הוריי וסבתי, חמי וחמותי
על מי שמצפה לבן זוגו
כנ"ל על זרע של קיימא לכל אלו שמצפים
עליי
וכו'
כיד הדמיון הטובה עלינו-
לא חסר ב"ה על מה להתפלל!
מומלץ לכל עת!מנסה לעזורשלום
אני נמצאת עכשיו בשבוע 9 של ההריון,
מיותר לציין שבחילות, הקאות ושפע ה' עלי 
לא מצליחה להכין כלום לפה מלבד שטויות, מאפים ומלוחים.
פעם הייתי אוכלת סלט מדי יום, והיום אני מסוגלת להריח בקושי רב.. כנ"ל לגבי כל סוגי המבושלים, פשוט לא מסוגלת. לא לראות, לא להריח.
לפני שבועיים נשקלתי אצל אחות ליווי הריון ומסתמן שירדתי 3 וחצי קילו מתחילת ההריון,
ועכשיו אני אפילו בטוחה שירדתי עוד..
הבנתי שזה עלול להיות מסוכן לעובר, אז מתכוונת להשתדל
למי שהיה מצב כזה, מה ניתן לעשות?
ממש ממש אשמח לייעוץ, ואין חכם כבעל ניסיון..
תודה רבה!!
רק בריאות
ירדתי ממש הרבה בהתחלה. זה יעבור כשההקאות יעברומחכה ומצפהיכולה להגיד לך שאני כרגע בשבוע 18 ואני עדיין 3 קילו מתחת למשקל שהתחלתי את ההריון. הרופאה אמרה שאין מה לדאוג.
גם אני במקור נקיה מאוד ומסודרת .
אבל ב 3 חודשים הראשונים להריון ואח"כ גם שלושה חודשים ראשונים אחרי הלידה, הבית פשוט...מעדיפה לא להרחיב על זה את הדיבור 
.
גם בעלי לא אוהב להתעסק בזה, וב"ה גם לא בא בטענות. וזה יתרון גדול בשיקלול הכללי.
עוברים את החודשים האלה איכשהו. מתמקדים בכאן ובעכשיו, במשימה החשובה שמוטלת על כתפייך כרגע, ומשתדלים לא להסתכל יותר מדי.
וכשאני מתאוששת מהחודשים האלה, אני מתפנה לשיקום שכונות 
.
איך? חלוקת משימות קבועות. בין כל המשפחה. את עושה רק מה שאת יכולה. זו תקופה שתעבור
לשבת עם הבעל ולהסביר. המסר שצריך לעבור בשיחה החשובה הזו הוא:
אנחנו שותפים! בילד שבבטן בילדים שבחוץ באחריות שיהיה נעים.
הוא אחראי להכין טבלה עם המשימות הנצרכות במשך היום. כמו פיזור לגנים הכנת כריכים. להלביש את בת השנתיים
פינוי שולחן אחרי ארוחת צהריים . סדר בחלל המרכזי. הכנת ארוחת ערב.
לרשום את כל המטלות לרכז את כל המשפחה ולהסביר את המצב. להגיד שזה זמני ולחלק בין הילדים והבעל.
להשתמש בחד פעמי. להיעזר בחברות שרוצות להוציא את הילדה מהגן. מי שמציע עזרה קבלי. שהבעל יקנה גם צופרים לילדים. ויתחזק את עניין קבלת האחריות. גם אם אינו בבית. בשיחות בטלפון.
אני מודיעה לך. זה אפשרי!!! וזה לא קשה כמו שזה נשמע. וזה זמני.
לאבא שלי יש אובססיה לסדר וניקיון והוא התעלף כשהגיע אליי בשלושת החודשים הראשונים.
2 עצות מניסיון אישי: להבין ולקבל את עצמך כפי שאת. כן, אף אחד לא מושלם, כולנו לפעמים לא מרגישים טוב ולא תמיד יש לנו כוח לנקות. זה לא אומר שאת מבולגנת מן היסוד, את פשוט עושה מה שאת יכולה ברגע זה.
עצה נוספת בשביל ההרגשה הטובה: לבקש מהבעל או נערה או עוזרת להקדיש זמן מסוים לסידור הבית. עצם זה שתדעי שיש לך עזרה ביום מסוים בשבוע, יתן לך קצת יותר כוח להרים את עצמך ביום יום.
תדעי לך שאת גיבורה ואמיצה. את עושה כמיטב יכולתך. כל הכבוד לך!!!
את יכולה להגיד לאבא שלך שאת מאוד מצטערת שככה את מקבלת את פניו, פשוט את לא כ"כ מרגישה טוב.
ולגבי הניקיון, כרגע פשוט להעלים עין ממה שאי אפשר לעשות. והמלצה שלי- מותר לך להתרחק מהמטבח בתקופה הזו. הריחות משם בלי קשר לנקיון, תמיד עושים לי בחילה בהריון,
טוב...איילת 20הברזל בדם באמת לא כזה משמעותי.
אצל הרבה נשים זה ככה - לוקחים ברזל וההמוגלובין לא עולה מספיק..
תסתכלי בבדיקה, אם כדוריות הדם האדומות גדולות יחסית אז האנמיה קשורה יותר למחסור ב B12.
אם הן קטנות יחסית אז האנמיה היא מחוסר ברזל.
זה בגדול מה שאני יודעת. כמובן שיש פה ושם סיבות אחרות אבל זה המצוי.
גודל הכדוריות: במכבי זה נקרא MCV = mean cell volume, נפח ממוצע
מופיע בספירת דם, יחד עם ההמוגלובין ועוד דברים קשורים.
.
.
.
לליל טבילה?