פורום הריון ולידה (עמוד 4109)

או הרב לסרי/ הרב שמחה כהן?

אבל הוא איש עסוק בשלל דברים ולא הצלחנו לתפוס אותו
מה זה בתינו החדש?

073-7-860-860

זה טלפון של קו ההלכה הספרדי הארצי

לשאלות בעניני שלום בית וחינוך ילדים ע"י יועצים מטעם הרב אבנר קוואס שלוחה 2

את יכולה לבקש מהם טלפונים של הארגון ושל יועצי נישואים הם מביאים טלפון ומפנים

ב"הצלחה

מה הכוונה בספרדי? זה מתאים גם לאשכנזים?

לקו הלכה שאפשר לשאול שם שאלות שקשורות רק להלכה והם עונים לפי הפסיקות הספרדיות...

 

אבל את רצית את מחלקת שלום בית  ואז זה שלוחה 2 ולכולם כמובן...

 

פשוט מגיעים למחלקת שלום בית דרך המוקד לשאלות בהלכה לספרדים...

תאזיני לו בקול חי. 92.8/93FM

ימי ראשון 11-12 בלילה.

 

הרב קוואס משדר בקול ברמה 105.7FM

ימי רביעי 10-12 בלילה

 

היה לי פעם את המס' טל' שהרב שמחה כהן עונה לשיחות אישיות בימי שישי ונעלם לי.

אם אמצא- ארשום לך

 

בהצלחה רבה והרבה ס"ד!

 

(אני יכולה לרשום לך גם את הטל' של ראש הכולל של בעלי, אם תרצי.

רב גדול ומיוחד שמומחה בהמון ענינים. גם בשלום בית!
ואשתו היא רבנית גדולה וידועה שעוזרת הרבה בעניני שלום בית!

אם תרצי- ארשום בשמחה)

 

 

אני מכירה את התוכנית של הרב שמחה כהן בקול חי, זה כבר לא יעזור בשלב הזה נראה לי, אני רוצה לדבר אישית עם בנ"א ומעדיפה רב ולא יועץ שלמד את זה כמקצוע, אני גם לא יכולה להוציא הון על זה כי אין לנו מיותר. אשמח לקבל את המספר של ראש הישיבה, פשוט מתקשרים והוא עונה?

הוא לא מחזיק טלפון נייד בכלל...

 

אז אפשר להשיג אותו בשעות הבוקר והצהרים בכולל שלו.

קוראים לו הרב משה שמש שליט"א

המס' בכולל (עד השעה 17:30 אחה"צ)

03-6872352

תתקשרי ותבקשי את הרב שמש.

(לא תמיד יש שם מישהו במשרד. הם לומדים בחדר סמוך. אבל תנסי עד שיענו! אל תתיאשי.

מקסימום- תבקשי אותו ותגידי לו שאת רוצה ייעוץ בענין מסוים ומתי נוח לרב שיהיה אפשר לדבר איתו...

הוא רב באמת מיוחד! צנוע וחכם ומבין גדול!)

 

או בשעות הלילה, בביתו

03-5744946

(את יכולה להתקשר לשם גם בשעות היום ולדבר עם אשתו, הרבנית רות שמש.

רבנית מיוחדת! עוזרת המון המון בשלום בית וכד'.

מנחה כלות ויועצות נישואין.

עובדת גם דרך ארגונים של שלום בית וטהרת המשפחה וכד'.

מוכרת מאוד!

היא מוסרת כל יום שיחה של 10 דק' בערך ב"קול הלשון". פעם הייתי שומעת אותה!
אם תרצי- אחפש לך את המס' של קול הלשון, השלוחה שלה)

 

ו...הנה. מצאתי גם את הטל' של הרב שמחה כהן-

03-6182106, ימי שישי 1-3 בצהרים

(ככה הוא פרסם בעבר בקול חי. לא ניסיתי!)

 

בהצלחה רבה והרבה ס"ד!

את מוזמנת לרשום כאן שוב ואשתדל לענות/ לעזור.

 

בהצלחה רבה!

אתקשר אליה
ומה עלי לומר? זו לא שאלה ספציפית זה על כל ההתנהלות בחיי היומיום, אפשר לבוא אליה או שזה רק טלפונית?, כמובן אני מוכנה לשלם רק לא הון תועפות שאת זה אין לי

ותשאלי מה אפשרי.

 

תגידי לה שזאת לא שאלה ספציפית אלא משהו כללי יותר לגבי הכל ואם אפשרי לבוא אליה או דרך הטלפון ושאת חייבת מוצא ועזרה.

אני בטוחה שהיא תשתדל לעזור לך בכל מאודה. היא מיוחדת ומקסימה!

היא גרה בב"ב

אבל מוסרת שיעורים בעוד מקומות בארץ.

אולי שם תוכלי להתייעץ איתה.

 

הכי טוב שתשאלי אותה!

אישה מדהימה משכמה ומעלה..

הם ממש טובים בתחום
כבר שנים מלווים זוגות ומשפחות
אני מכירה אותם מקרוב לא מאיזה שמועה..
אם תרצי אביא לך מספר שלהם

וכל הכבוד לך על הרצון לשנות את המצב!!
בהצלחה!

כדאי לנסות לפגוש את הרבנית קתי מנדלביץ אע"פ שהיא מאד עסוקה, אבל אולי תוכלו.
וגם מדריכת הכלות שלי שהיא אישיות נפלאה עוסקת בעיקר בייעוץ זוגי.
אפשר להגיע אליה דרך בנין שלם, הרבנית גילה ששר. תלכו לכמה פגישות יחד. את יכולה גם לבד אם בעלך לא ירצה. היא יכולה לתת כלים לאישה לשפר את המצב, גם כאשר כמובן הרבה מאד תלוי בבעל.

וגם לא ניידת.

בעלי מעוניין ללכת דווקא.

גלגלי באינטרנט תוכלי לקרוא שאלות ותשובות שהוא עונה
אם תרצי פרטים שלחי לי בפרטי
מקבל ברמת גן

זה רק עבור האישה. ספר נפלא. מלמד את האישה איך להתנהל נכון מול הבעל. לא מיועד לגבר.

זה ידרוש מכם למלא מידי שנה דוח מס הכנסה אמריקאי, ובהנחה שתעברו סף הכנסות מסויים, גם לשלם מס הכנסה אמריקאי!

 

 

מוזמנת לדבר איתי באישי אם את רוצה לשמוע עוד פרטים על הוצאת אזרחות

כמו כל דבר בחיים זה לא יהיה בחינם אבל יש עורכי דין שמתמחים בזה ואם יש אמנם אפשרות לקבל אזרחות אז בעזרתם הבירוקרטיה תפחת בהרבה.

 

אם האמא כל כך רוצה אולי שתממן

תוכלי לתת לי שם או טלפון ליצירת קשר עם מי שעשה לכם בבקשה?

אם את לא אזרחית אמרקאית גם כן אז אפשר להוציא לילד אזרחות רק בארה"ב.

וזו אחת הסיבות שאנחנו בכלל לא חושבים בכיוון...

העניין הוא שצריך להיות אזרח שגר בארצות הברית לפחות חמש שנים מעל גיל 14. אם זה לא המצב (נניח אם ההורה אזרח אבל לא גר בארה"ב או גר בארה"ב פחות -5 שנים או חמש שנים אבל מתחת לגיל 14), אפשר להסתמך על הסבים והסבתות שכן גרו בארה"ב 5 שנים מעל גיל14 ועל סמך זה להוציא אזרחות

 

בכל מקרה, אני חושבת שצריך שאחד ההורים יהיה אזרח

שוכבת על הבטן או על הגב? על הבטן זה פחות סביר שזו עצם הזנב.

 

(בטעות כתבתי בטן...)

אמאל'ה. יש מה לעשות עם זה?

את אחרי לידה או תוך כדי הריון?

 

אפשר לפנות לפיזיותרפיה.

 

מאוד יעיל טיפול אוסטאופתי. היו כאן שירשורים על זה בהקשר אחר, תחפשי.

 

עזרה ראשונה: לשבת רק ברגליים משוכלות (כלומר רגל על רגל) כדי שעצם הזנב לא תבוא במגע עם מושב הכיסא, עד שהרגישות תעבור.

וחשוב לחזק את השרירים והגידים באזור על ידי סידן וויטמין D.

אם יש לך טיפות של ויטמין D של התינוק, את יכולה לקחת טיפה ביום ביומיים שלושה הבאים, ולראות אם זה עוזר.

ואם יש לך שיליה קידמית אז בכלל יכול להתאחר

ואולי בגדים שקצת יותר מרמזים על הריון יעזרו?לא מבינה בזה כ"כ..

המון מזל טוב ובשעה טובה!!!

בשבוע 23-24 בערך.. (יש שלפני,, יש שאחרי(

לי יש שיליה קדמית והתחלתי להרגיש תנועות רק בשבוע 27.

זה שיש לך שליה קדמית, זה אומר שהיא עומדת לפני העובר זאת אומרת, שכשאת שמה יד על הבטן מה שקרוב אלייך זו השליה ומאחוריה התינוק, לכן את תרגישי את התנועות קצת יותר חלשות ממי שיש לה שליה אחורית.
ואיך אמרה לי אחותי כשהייתי בהריון הראשון? עד התשיעי כולם יראו... והאמת הייתה לי בטן סופר ענקית.. מבינה את הרצון הזה שיראו.. יש בגדים שאני נראית איתם ממש בהריון ויש שאני נראית סתם שמנה,אז אולי תנסי לראות מה יתאים לך.

והרגשתי תנועות בשבוע 16. הבטן יותר הורגשה בסוף רביעי תחילת חודש חמישי

בהריון הראשון הרגשתי בשבוע 16 ובהריון השני בשבוע 8 שיליה קדמית

העובר ממש פצפון! בקושי בגודל של שעועית...

תנועות של המעיים...

ולא לחפוף עם מרכך, רק מים.
וזה השיער שלא נשר בכל ההריון

וגם-

תודה! הצחקת אותי עם המם...
בקשר לארוחות מסודרות, לרוב לא מצליחה (בגלל התינוק) חוץ מארחות ערב... אשמח גם חטיפים איך לאכול מסודר...
ובעניין המרכך- אני מתולתלת... איך אסתדר בלי???😫

תסרקי את השיער במקלחת מתחת למים.

להתעקש עם עצמך על ארוחות בוקר וצהריים!!
אני כל בוקר הייתי מפשירה לי פיתה/לחם בטוסטר אובן ועד שזה מפשיר מכינה לי חביתה/ביצה וסלט קטן.
זה באמת לוקח 5 דקות הכל. (מדדתי. חוץ מהקטע של החימום בטוסטר אובן)
ושווה כל רגע כי מרגישים הרבה יותר טוב אחרי.

צהריים - בעלי בישל בעיקר
אז אכלתי בעיקר פסטה ושניצל.. אבל זה גם משהו..
לאט לאט הוא למד לבשל יותר ויותר... (מרק, עוף, פתיתים... )

מרכך אם את ממש חייבת אז לא באיזור הקרקפת.

אוכל- גם אם לא מניקה (וקל וחומר אם כן) את ח-י-י-ב-ת לאכול בריא. ומסודר.

את אחרי לידה אם את רוצה שלתינוק שלך תהיה אמא בריאה שמחה וחזקה אסור לך לוותר על זה.

זה לפני הכל. כביסות, ניקיון.

אם אין לך כח ואין מי שיעזור אפילו תקני. זה שווה את הכסף

 

אבל שמעתי שיש בשערי צדק ובביקור חולים רופא מומחה לעניין (אולי זה אותו אחד??)
את יכולה להתקשר לבית החולים ולברר.
בהצלחה!!

אז בשע"צ יש את ד"ר פלוטקין ובביקור חולים את ד"ר פולק.
את יכולה לעשות חיפוש בפורום ולקבל המלצות מדויקות.

@*קומי אורי*

לא מצליחה לתייג משום מה...
אבל תפני אליה...

בחזרה

ואז לרסס אוקסיג'ן. וכמו שאמרו, גם שמש עוזרת

להוסיף כף - או חצי כף למכונה 

עוזר מדהים , וגם אחרי שכובס כמה פעמים 

עוזר לי גם עם כתמים ישנים יחסית,

יותר טוב מכל האחרים שניסיתי עד היום

כי אם של תינוקות כמעט ואין בה חומר פעיל כך שרוב הכתמים לא יורדים.
לרוב התינוקות אין בעיה בשימוש באבקה רגילה של הבית (רק לא לפוצץ את המכונה עד הסוף) כמובן שיש כאלה עם עור רגיש במיוחד ואז זה אחרת.
ולכבס ב30-40 מעלות.


ממני - שמתחלת בבד והכלל לבן ונקי גם כשאין שמש..

להשפריץ מסיר שומנים.. החלב אם מאוד שומני ולכן עוזר מאוד אצלי הבגדים יצאו כמו חדשים

לפני הכביסה טלק.....
היא אומרת שזה מעלים. עוד לא בדקתי... אבל שווה לנסות...

בעז"ה שיהיה מה שנכון לכם!!!

התופעות האלו לא בהכרח קשורות להריון.
אולי היה לך וירוס?

אין מילים.

ואני חייבת להתייחס לאמירה שלך "אלוקים הוא של כל היהודים"

את כל כך צודקת.

כדתיה אני מרשה לעצמי לומר שהרבה פעמים מתקבלת התחושה כאילו אנחנו הדתיים או החרדיים תפסנו בעלות על אלוקים. אנחנו יודעים מה הוא רוצה, אנחנו עושים רצונו.

שטויות.

בדיוק כמו שהוא ברא אותי למשפחה דתיה כך הוא ברא אותך למשפחה שאינה דתיה.

ובהחלט יש מושג של "דרך ארץ קדמה לתורה" ור' עקיבא שאומר שכל התורה כולה על רגל אחת היא דווקא "ואהבת לרעך כמוך". ואשרי כל המשתדל לקיים זאת

וזהו.

שאר חשבונות ופתרונות לאלוקים בלבד.

ועוד נקודה, כתוב "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" אפילו בית המקדש שהוא ביתו של ה, והמקום הכי קדוש בעולם, כל העמים ולא רק היהודים, רשאים להתפלל בו.

גם אם אנחנו בנים בכורים, גם הגויים הם בניו

כתבת יפה. ואני שמחה שאת נשארת איתנו.
וחוץ מזה אני מכירה מישהי שקוראים לה שירן, ואף פעם לא חשבתי על משמעות השם, אז חידשת לי ותודה

אבל חשוב לי לומר שזה נכון שהערכים חשובים 

אבל גם חשוב לשמוע בקול ה' ולדעת איך אני משמחת אותו במצוות שהוא נתן לי. לא רק בבין אדם לחבירו

זה נשמע שאת בדרך

והיתי רואה תגובות שלכם היתי נשארת כך.גועל נפש.מי אתם שתגידו מה השם שלה ותתחילו לנתח אותה.מתביישת

יצא ככה.אני דברתי על כל השיח שהיה פה.ונעלבתי במקומה.לא היה מכובד.ושלא תחשבו שלא חשובה לי השבת.חשובה לי מאוד פשוט לדעתי זאת לא הדרך להעביר ביקרות

לא חושבת שהשם שלך הוא שם של מגזר לא דתי.. אישית מכירה 2 שירן דוסיות ממשפחה דוסית....
אני תמיד בעד שאיש באמונתו יחיה ושאחד יכיל את השני. אז שמחה שנשארת פה...

כל הכבוד לך על הכנות, את מקסימה,

אל תקחי ללב כל מה שכותבים, יש פה הרבה הורמונים באוויר... 

 

כל עוד האתר פתוח לכתיבה אי אפשר לצפות ממי שלא מכיר את הפורום שלא ייכנס/ יכתוב בו

 

שיהיה לך בהצלחה!

איזה כיף על הטעות שבזכותה הגעת אלינו
ולגבי שאלתך על ילד שלישי
לא שמתי לב- ציינת בת כמה את? 38?
לדעתי זה לא כזה מבוגר
בדיוק השלב להחליט לכאן או לכאן
כמו שכתבת צומת דרכים
כבר שמעתי ככ הרבה נשים שהרגישו שפיספסו את ההזדמנות והיו רוצות עוד ...
כן מאבדים את העצמאות אבל זו התקופה לאבד אותה ולקבל אותה אחכ בחזרה תקופת הפוריות לא חוזרת אחכ...
והצעה אחרונה תביאי שניים שיהיה להם כיף יחד

סליחה שאני לא זוכרת מי זו היתה

אבל היא כתבה שבמיוחד עם ילד יונק שתלוי בך

לפעמים את פשוט רוצה קצת להיות לבד. את השקט שלך.

ואז לתת את עצמך שוב לבעל זה לא קל.

את רק רוצה שיעזבו אותך בשקט.

אם אנחנו מבינים את עצמינו ולא כועסים על עצמנו על ההתנהלות שלנו

אז כבר קל לנו יותר.

תוכלי גם להסביר לבעלך, שכמו בתחילת ההריון, גם עכשיו קשה לך.

זה לא משהו אישי אלא פיזי.

כל היום נמצאים איתך ונוגעים בך ולפעמים את רוצה את עצמך לעצמך.

הידברות טובה יכולה לעזור כאן.

וגם, תנסי לצאת קצת להתרענן. לתת לעצמך. אפילו חצי שעה הליכה בערב

תשפר לך את ההרגשה ואת החשק.

אם את יודעת מה מפריע לך, ניתן להתעלות מעל עצמינו.
האם את רוצה לשמח את בעלך, גם אם לא מעניין אותך להיות איתו?
קורה, שאם מעניקים למישהו, מטפלים בו, דואגים לו, מגיעים לרמה גבוהה יותר של אהבה.
אולי, העומס של ההענקה לתינוק, מרוקן את המחסנים. הרשיים, ואין מה לתת לאדם נוסף.
אולי יעזור לקבוע דייט עם בעלך.
לדאוג שבמשך היום, תהיה מישהי שירימו את התינוק, יחתלו את התינוק... את רק מניקה. אולי אז, תהיה לך פניות לבעלך.
בהצלחה!

לצאת יחד בלי התינוק לדייט

לקבוע בייביסיטר שתקח אותו אליה ולעשות דייט בבית עם בגד נחמד וארוחה כייפית

משאז' זוגי אחד לשני/ה עם נרות ריחניים ואווירה נעימה (אפשר כשהתינוק ישן)

למצוא מגע שכן יעשה לך נעים וחשק

מקלחת יחד
להתארגן כאילו זה ערב מקווה

לדבר על זה
לדבר על זה
לדבר על זה

לבדוק שלא חסרים לך ויטמינים וכו'

B12. B3 גם.

 

כנראה גם חומצה פולית.

ואפשר פשוט לחזור לקחת פרינטל - המולטיויטמין מתקופת ההריון, ולראות איך משפיע.

 

אם יש לך ניסיון מתקופת ההריון - למשל אם קיבלת מהרופא ויטמין B12 או אחר על סמך בדיקות דם, את יכולה להשוות למה שהיה בהריון. הנקה לפעמים שואבת באותה מידה אם לא יותר, משאבים מהגוף.

 

והכי פשוט זה לאכול טוב. אוכל מזין, הרבה ירקות עלים, חלבונים, טחינה מלאה, אגוזים, קטניות וכו'.

אם אני לא טועה, ככה זה המשפט.. 

כשהרבה זמן נמנעים מלהיות ביחד יורדת הרגשת הצורך, כדי שיהיה רצון וחשק, צריך פשוט לדאוג להיות ביחד.

בהתחלה, רק כי צריך

רק כי בעלך צריך

לא משנה מה תגידי לעצמך, אבל העיקר להיות ביחד.

עם הזמן, החשק יגיע, בעז"ה

 

תרגישי בסדר עם עצמך, זו תופעה שמאד מוכרת, במיוחד בהנקה, וגם יש אמצעי מניעה שתורמים לזה..

 

אם את עם הורמונים שווה לבדוק החלפה.
כמובן בנוסף לכל העצות המצויינות שנתנו פה.
בהצלחה!

החלפתי את הסרזט שהיו גרועים בקטע של החשק...

שווה להתייעץ עם מכון פועה או עם הרופא נשים שלך כי גם להחליף כדור אי אפשר כל חודש..
אבל אם את חושבת שסבירות גבוהה שהחשק מושפע מההורמונים שווה לנסות מניעה לא הורמונלית (התקן/דיאפרגמה)..

ונובורינג זה גם הורמונים.

אני תמיד הייתי ככה אחרי לידות, חשבתי שזה בגלל הגלולות (סרזט).

אבל גם אחרי הלידה האחרונה כשהייתי עם התקן לא הורמונלי החשק לא היה גדול ...

הגעתי למסקנה שזה ההנקה שמשפיעה, עם הזמן ככל שהתינוק גדל וההנקות פוחתות המצב משתפר.

ומי יודע אולי גם בלי הנקה זה היה קורה, לוקח זמן לגוף לחזור לעצמו אחרי לידה, מבחינה הורמונלית.

כל אחת והגוף שלה.

ההתארגנות וכל המאמץ הטכני (במיוחד כשיש תינוק בבית) אכן לא מוסיף למוטיבציה

חזקו ואמצו...

גם אני באותה סירה כמוך, לא מרגישה חשק

 

אבל - כשבעלי יוזם - אני לא מסרבת.

כשהוא בבאסה מזה שאני לא כל כך בקטע (לפחות לא כמו פעם) אני מזכירה לו שזה לא בגלל שאני לא דלוקה עליו (כי אני כן) אלא שזה מנגנון פיזיולוגי, זה ענין טכני, שההנקה מורידה את זה.

וגם מזכירה לו (ולעצמי) שאם נרפה מהצורך שאני יהיה בשיא הריגושים וההנאה ונזרום עם זה שאני יותר זורמת מאשר מתלהבת - הרבה פעמים עם האוכל בא התאבון וגם אני מצליחה להתעורר.

כמובן מזכירה לו כמה שאני אוהבת אותו ומשתדלת להראות לו את זה גם באופן כללי ביומיום וגם להגיד.

 

מנסים למצוא זמן מדי פעם לצאת ביחד, אפילו הליכה בקטנה - זה מאד מקרב.

 

ועוד נקודה - הרבה פעמים בלילה כבר גמורים - אחרי בית/עבודה+ילדים+תינוק פצפון+הנקה

אז לפעמים נותנים לזה את הזמן בבוקר - כשרעננים 

(בעבר לא היה מצב לבוקר, מבחינת ההלכה זה לא הכי, אבל כיום מצב של דיעבד אז כן)

 

 

אני חושבת שגם כשאנחנו בתקופות שאובייקטיבית אין חשק כמו הנקה שזה ממש טבעי
צריך כן לקבוע איזה מינימום של תדירות
פעם או פעמיים בשבוע
כדאי בימים קבועים
להשקיע באותו יום שיחזור מוקדם יותר ויעזור
שיתן לך לישון טוב בלילה שאחרי
כדאי לשים את הראש בצהריים
לקנות בגד שקוף ויפה
בשמים ריחות מקלחת טובה
עיסוי של שמנים ריחניים
ולפעמים לנו הכי עוזר: "קוויקי"- מהיר וחפוז
סליחה על הבוטות. אני כותבת לתועלת
פשוט להגיע לחיבור בלי יותר מידי הקדמות
ולי אישית לפעמים יותר קל ככה לפעמים
ואת בעלי זה מספק
אני חושבת שזה חשוב מאוד בדור שלנו
להשקיע בבית ולהתאמץ לעורר את החשק גם כשקשה
ואני מבינה אותך מאוד מאוד מאוד
אני גם מתפללת על זה
שתזכו לאהבה ושמחה בינכם

רואה הרבה זוגות שבאים יחד, כשחיכיתי בתור לרופאה, ממש לא מוזר

אל תדאגי יש נשים שמגיעות עם בעליהן לכל בדיקה. גם לבדיקת דם.
בשבילי זה מיותר ובשבילן זה מצוין.
כל אחת תעשה מה שטוב לה.
וגם את...

במיוחד שיש חשש להריון ולכן זה או בדיקה מרגיעה ומשמחת וכיף להיות ביחד, או בדיקהעם בשורות עצובות שחשוב להיות ביחד לתמיכה.

פעם בעלי היה בא איתי לכל U.S.

אחרי הפעם הראשונה שלא היה דופק באמצע ההריון

והייתי לבד... היה לי קשה להמשיך ללכת בהריונות הבאים לבד.

היום, טכנית, זה לא מתאפשר.

ואם תסתכלי תראי מחוץ לחדר של הU.S. הרבה זוגות שנכנסים יחד.

 

ומה הכוונה בלי שיראה? אותך? את העובר?

ומה הבעיה שיראה אותך או את העובר או את שניכם?

 

ותודה לכולכן!
סתם הרגשתי מוזר והתביישתי...

רציתי רק לוודא שזה דבר סביר ומקובל..


והלוואי ואספר לכם בשורות טובות

תודה

הוא יכול להיות לידך בלי להסתכל למטה.

אישית,
בעלי בא איתי כמעט תמיד.

בשורות טובות!

זה מה שאנחנו עשינו באולטרסאונד שלנו לפני שבועיים.
והיה עלי נייר גדול כזה להסתיר את האזור אז אחרי שהמכשיר היה בפנים הטכנאית הזיזה קצת את הוילון כדי שבעלי יראה את המסך.

האלה הרי הוא חלק מזה לא???
תרגישי בשיא הנוחות

עד עכשיו פחדתי להאמין שזה אמיתי

הכל בסדר.

מקווה שמישהי תוכל לתת לך תשובה.

 

38 זה סה"כ צעיר.

אני אישית ילדתי בגיל 41 את השביעית שלי, ועוד היד נטויה בעזרת ה'...

 

בשורות טובות .

נתקלתי בשרשור.
גם אם זה פורום של דתיים אפחד לא פותח בשבת אז אין פה הפרעה ממשית. סתם כנראה צרם לאנונימית השעה..
אני באופן אישי לא הייתי שמה לב..
ועוד משהו יש פורום של כללית-לנשים בהיריון אבל אפשר לשאול שם מכל תחום.. פורום מדהים,באמת. לנשים מכל הסוגים-דתיות,חילוניות וערביות.. בואי לשם (;
אמא שלי ילדה את אחותי בגיל 35.. תבררי עם הרופא מה הסיכונים וכד. אבל על עניין הפער בין האחים אין מה לחשוב.. ביני לבין אחותי 12 שנה והיא הנסיכה שלי ואני מאוהבת בה קשות. אל תדאגי בקטע הזה. תבררי אם בריאותית בנתונים שלך זה בסדר..
בהצלחה מותק! ובואי לפורום של כללית(:

איזו מותק! והשם שבחרת מתאים. גרמת לי לחייך.
תודה על מה שכתבת.

את מוזמנת בשמחה להישאר איתנו בפורום זה

אם לא היו מעירים לא הייתי שמה לב בכלל.
אני בת ארבעים וחששתי שההריון הזה אוטומטי יכניס אותי להריון בסיכון גבוה אבל בפועל זה ההריון עם הכי פחות ביקורי רופא ומעקבים שהיה לי ואני בהריון מספר שמונה.
עדיף עכשיו כי אם את רוצה זה משהו שלא יעזוב אותך ורק ילך ויגדל ואחר כך את ממש תצטערי על זה שלא ניסית קודם.
שיהיה בהצלחה

הפריע לי הצורה שבה האנונימית התייחסה אלייך (מה גם שהגיבה באנונימיות, כנראה הבינה בעצמה שיש בעיה עם הצורת דיבור הזו).גם אם משהו מפריע לה יש צורה להגיד..

זה היה ברור שזה נבע רק מתם לב שלך ולא בכוונה..

שמחה שאת פה

 

האם באותו מידה חשוב לכם משמירת השבת? גם זו מצווה חשובה

הבעיה לא בשירן חלילה אלא לענ"ד בזה שאתר דתי נגיש בשבת...

לא? ככה תמיד לימדו אותי.
אולי המילה חשוב לא מדויקת. אבל זה הכיוון.
ואם שירן היתה רואה את ההתנפלות הראשונה שהאנונימית כתבה לה, ונפגעת קשות ומחליטה שהיא לא מתקרבת יותר לדת ולדתיים?
למזלינו היא עושה רושם של אישה חכמה ומבינה, ולא פגיעה מידי, אבל היה יכול להיות גם אחרת... וחוץ מזה שהיא התנצלה כ"כ יפה, אפילו שהעירו לה בצורה מכוערת. ...

שניהם חשובים,

העניין הוא באמת צורת ה"תוכחה".

הביקורת נאמרה בצורה פוגענית, ולא עדינה כלל וכלל, שיותר מרחיקה ולא מקרבת.

ובעיני, גם החשיבות של "כבוד השבת" נפגעת, כשזה בא על חשבון פגיעה באחר. 

מה גם, שבאמת דברים נעשו בתום לב. 

 

בהצלחה, בכל אופן לשירן, 

ויפה לך על האופן בו הגבת, ברוח חיובית. 

אני חושבת שחשוב לי משניהם.
לכן לא אמרתי שזה שטויות מה שאנונימית אמרה,אלא אמרתי שיש דרך להגיד כל דבר.
יש סיפור (אני חושבת על רבי אריה לוין אבל ממש לא בטוח) שפתחו בירושלים כביש בשבת פעם ראשונה אז הוא הלך,הסתכל על המכוניות שנסעו ובדמעות הוא אמר(לא צעק,לא תקף) "שבת היום,שבת היום,שבת היום"
שאלו אותו למה ככה,אז הוא אמר :"יש לי מצווה למחות על כבוד השבת וכ"כ כואב לי על כבודה אבל לצעוק על יהודים שהם רשעים?לזה אני לא מסוגל."
(היו הפגנות ליד של חרדים וכו שהשתוללו)
בקיצור,זה לא סותר אחד את השניה.
ומחילה אם נפלו טעויות בסיפור אבל זה בגדול..

במיוחד כשיש גם גולשים מחו"ל..

והפורום נשאר פתוח לכולם.

זה לא עניין של ליברליות כלל כמו שכתבה אותה אנונימית.

זה ענין של יהדות בנחת רוח.

כואב מאוד על עם ישראל שרחוקים ולא זוכים לשמור שבת קודש. אבל התלהמות מהי מועילה? 

 

 

שהיא ילדה את הילדה השניה....
הפער בניהם ענק אבל הוא משוגע עליה והיא מחכה לו שיחזור לשבת.... היום הילדה בת 2.5 והיא רוצה להביא עוד אחד כדי שיהיה לה חבר בגילה...
מכירה עוד משהו שיש לו 2 ילדים בתיכון בגיל 15-18 שנולדו הסריה של הקטנים... הוא אומר שזה מעולה הם מטפלים בהם לוקחים לגן מחזירים והם מסתדרים מצוין.

שאם אזכה בעוד ילד הוא יהיה האחרון. לא מאמינה שיהיה עוד אחד כחבר לקטן. למרות שזה דבר שהוא נכון לעשות כשיש הפרשים כאלו

את עוד צעירה ושתזדקני רק תרוויחי...

יש לי יותר משמץ של מושג מה זה הריון ...
והגדולים זה יתרון ענק ,יעזרו בטיפול בעה

אולי נסיעה באוטובוס, שהיא יותר ארוכה אומנם ופחות נוחה
תתן לך תחושה יותר בטוחה כי זה ממוגן?
לגיטימי התחושות והפחדים.
מי שלא מכיר זה נראה שחיים ממש בתוך הערבים
יכולה להרגיע אותך שבד"כ הנסיעה בטוחה, והיישוב מוגן הייטב
והכי חשוב- תפילות לקב"ה.

*יעזור אם יהיה איתכם מישהו עם נשק? אולי לברר את זה?
בעלי תמיד מלווה את המשפחה שלו כשהם באים אלינו (מהמחסום) כי הוא עם נשק.
ואנחנו גרים בחברון = ממש ממש בתוך הערבים

ואני יכולה להבין את התחושות שלך גם אני הייתי חרדתית ומאוד.. אבל ברגע שאת נמצאת במקום ויש אווירה טובה את שוכחת שאת נמצאת באזור שהוא "לא הכי מוגן" כמו שזה נראה כלפי חוץ הכוונה מחוץ ליישוב.. אל תתני לזה להפריע לך ותנסי לא לחשוב על זה.. והכל יהיה בסדר.. ד"א אני כבר כמעט 4 שנים גרה ביישוב והיום קצת קשה לי לחשוב על מעבר לעיר..

אני מניחה שאת לא דואגת מהשבת עצמה, אחרי שתהיו בתוך הישוב?

כדאי לנסוע רק ברכב ממוגן ועם מישהו שמכיר את הדרך היטב.

אז אולי זה אומר אוטובוסים, אולי טרמפ עם מישהו מהמשפחה, ומוצא אחרון זה להעלות מישהו בטרמפיאדה שנוסע לשם. בהנחה שיש לכם מקום..

תודה על העצה ..ירושלמית..אבל לא כלכך הבנתי איך רכב ממוגן ולהעלות מישהו בטרמפ?
מאיפה אפשר להשיג רכב ממוגן

זה ישוב גדול עם המון משפחות. ב"ה כולם נושמים וחיים שם בשמחה!

קל לומר שאין סיבה לפחד. אבל אם יש פחד, להתחזק באמונה ולהסתכל ממקום שכלי שב"ה לאחרונה לא קרה שם משהו מסוכן.

מאיזה חברים או שכנים ששלהם ממוגן? או לארגן הסעה לכם ולעוד בני משפחה יחד?
בעלך לפחות מכיר את הדרך טוב??

סליחה על הציניות, אבל זו המציאות.

אבל אני מכירה את בית אל מקרוב.. גדלתי שם מיום שנולדתי ועד ליום שנישאתי, וגם עכשיו באים לבקר את ההורים כל כמה זמן.

כמה שידוע לי, מאז שהוקם היישוב (הוא בערך בן 35, לא זוכרת בדיוק), קרתה פעם אחת בלבד שחדר מחבל ליישוב וזה היה בגלל תקלה טכנית של המצלמות. וב''ה לא הצליח במזימתו והרגו אותו.
בירושלים לעומת זאת, לצערינו יש פיגועי טרור על ימין ועל שמאל. וכן בעוד מקומות אחרים, אפילו בתל אביב היו יותר פיגועים בשנים האחרונות מאשר בבית אל.
אומרים שכל אחד מפחד ''מהערבים של השכנים'', נגיד אני מפחדת להסתובב ברחובות תל אביב , לא יודעת איזה משוגע יקפוץ עלי, איזה מסומם, איזה אנס ח''ו.
בבית אל אני מרגישה הכי מוגנת בעולם! נכון שהנסיעה לשם היא לא הכי סימפטית.. אם יעזור לך להגיד פרקי תהילים בדרך, זה ממש יכול להרגיע!
ה' איתך!!

מה שעוזר לי - לנסוע באוטובוס שהוא באמת ממוגן ופחות מפחיד.
השהייה ביישוב פחות מפחידה כי לא רואים ערבים / לא שומעים אותם (ברוב היישוב). יחסית זה אחת היישובים שהיו בו הכי פחות מקרים מפחידים, אם זה מרגיע. ויש גדר ויש חמ"ל שפועל 24 שעות ומסתכלים שם כל הזמן על המצלמות שעל הגדרות. סה"כ זה יישוב ממש בטוח.

צדיקה,

אם זה כ"כ חשוב לבעלך, זאת תהיה זכות עצומה בשבילך לכבד אותו ולשמח אותו בכך שתיסעו.

אף אחת לא יכולה להבטיח כלום אבל בוודאי שמה שנגזר עליך יקרה לא חשוב היכן .

בעז"ה את הולכת מתוך מצווה של כיבוד בעלך ולא תיראי נזק בכך.

 

ההמלצה שלי בשבילך זה להחנות את האוטו בירושלים ולבוא באוטובוס.

באוטובוסים כמעט ולא קורה כלום. לא אבנים ולא בקת"בים. גם אם קרה משהו מזמן מזמן, לא רקה כלום ליושבי האוטובוס.

 

לומר לך "אל תפחדי לא יקרה כלום" כנראה לא יותר מדי יעזור.... (אמרתי את זה לאמא שלי 1000 פעם והיא לא מוכנה לבוא. אפילו שהיא לא רואה את הנכדים שלה חודשים), לכן אני נותנת עצה פרקטית ולא הרגעות.

 

בתוך הישוב ממש אין מה לדאוג. הכל מגודר, מוקף חיילים, יש חמ"ל, יש שומר בכניסה הראשית. 

עד כמה שזכור לי לא מיד מיד אלא לקח קצת זמן.

היו מלא שערות בהריון, נשרו אחרי 5 חודשים מהלידה, הסימני מתיחה התבהרו משמעותית וכעבור שבועיים קיבלתי מחזור 😶

זה גם יורד?

ולא הבנתי את הקשר בין המחזור לנשירת השערות וסימני המתיחה.. זה קשור?

אפילו עכשיו, שנתיים אחרי, אני יכולה לקחת משהו אם אני מסתכלת טוב טוב. אבל הוא באמת לא היה נורא, הייתה התבהרות רצינית אחרי הלידה אז הוא נעשה לא משמעותי גם אם לא נעלם.

האם המחזור קשור? אין לי מושג.

ולמה יש רבנים שמתירים

ויש שלא?

 

נותן שקט נפשי, אחוזי מניעה גבוהים, והמון ידע על הנשיות והפוריות שבך.
דיאפרגמה לא פשוטה מבחינה הלכתית ולכן כדאי להתייעץ עם רב על הסיבות שבגללן את לא רוצה הורמונים.
אפשר להחליף את הדיאפרגמה בנרות פרמטקס שהם יותר ״כשרים״.
בהצלחה!

שמתירים דיאפרגמה . אמצעי טוב ויעיל ובלי הורמונים.

עונה - הריון ולידה

ויש גוגל

יש כאלה שזה מספיק?

בהנקה המלאה שעברה לא הלך לי

אז אין סיכוי?

זה מאד משתנה מאחת לשניה.

פעמיים חזר לי הווסת בתוך חצי שנה מהלידה. בפעם השלישית - חזר רק אחרי יותר משנה.

ההבדל הוא שבפעם הזאת זה באמת היה הנקה מלאה: בלי מוצץ ובלי בקבוקים בכלל. אבל מצד שני, דווקא כן היו גם מוצקים מסביבות גיל שנה, כך שבכל זאת בחצי שנה השנייה זו לא הייתה הנקה מלאה לגמרי...

בקיצור - לסמוך על זה אי אפשר בכל מקרה, נראה לי.

אני אישית מעדיפה לתת לגוף ולקב"ה לעשות את שלהם בלי התערבות של מניעה (אלא אם כן חייבים ממש). אבל זו בחירה של כל אחת ושל כל זוג בנפרד.

דיאפרגמה היא כמו כיפת סיליקון שאת מכניסה באופן עצמאי לנרתיק לפני יחסים ומוציאה 6-8 שעות אחרי. היא מונעת הריון בכך שחוסמת מעבר של זרע לצוואר הרחם.יש רבנים גדולים וחשובים שמתירים דיאפרגמה ( הרב דב ליאור והרב אויערבך) ויש כאלו שמתמשים בה כמוצא דחוק.כך או כך- צריך לשאול את הרב שלכם. זהו אמצעי מניעה ללא הורמונים,ויש שמשתמשים בו יחד עם קוטל זרע כדי להגביר יעילות. כדי להשתמש בדיאפרגמה יש ללכת למתאימת דיאפרגמות( יש רשימה באתר של דפנה מאיר הי"ד) כדי שתתאים לך את הגודל המתאים עבורך ותדריך באופן השימוש ותתרגל איתך הכנסה והוצאה. מנסיוני זה אמצעי מניעה נוח,יעיל, בלי תופעות לוואי,ואם לומדים גם את שיטת המודעות לפוריות- אפשר להשתמש בו רק בימים מסויימים בחודש ובשאר אין צורך. לדעתי שווה מאד ( אני עברתי התקן, גלולות סרזט , נרות וטבעת נובהרינג. כל אחד מהם בשלב כלשהו לא התאים.רק הדיאפרמה עבדה נהדר ומיד כשהפסקתי- ב"ה נכנסתי להריון) בהצלחה רבה והחלטות טובות!

ומה זה קוטל זרע?

 זה נרות לא?

הנרות מנעו לי

אבל לא אהבתי

אלא ג'ל, כמו הנרות אבל שונה.
החומר שבנרות הורס את הדיאפרגמה

מצאתי רק עידכון שם של תינוק שנולד (שכבר מעודכן בת.ז)

את זה באתר... מוזר...

הם שולחים לך ספח מעודכן לך ולבעלך

באתר של רשות האוכלוסין:

https://forms.gov.il/globaldata/getsequence/gethtmlform.aspx?formType=mr19@moin.gov.il

זה לתינוק שכבר רשום בת,ז ורק צריך להוסיף שם,,

אני חושבת שזה בדיוק זה.

הרי בבי"ח נתנו לו מס' ת"ז. 

• השירות ניתן לתינוקות שנולדו בארץ ולא נרשם עבורם שם פרטי בהודעת הלידה בבית החולים.

תכתבי בגוגל הוספת ילד לתעודת זהות וזה יתן לך.
עשיתי את זה לא מזמן

שנתיים ושבעה חודשים ההבדל בין הראשון לשני.

אחרי הראשון מנעתי כמעט שנה כי הוא נולד בקיסרי ואח"כ עברה עוד שנה עד שהריתי על השני...

 

והייתי בת 25 וקצת בילד השני!

ומעניין אותי אך הם עשו את זה..ובכללית סתם להתרשם...

האנונימית הקודמת...

 

כל אחת והיכולות שלה (ושל בעלה) ומה שחנן אותה ה'!

ובהריון השני שנה וחצי אחרי..בהתחלה לא ממש מנעתי אבל גם לא ממש ניסינו..קצת מסובך..בת 23 וחצי..

לא תמיד מרווח הזמן בין הלידות הוא תלוי במה שחיכינו או לא...

לפעמים ה' מנהל את הענינים קצת אחרת. 

בכללית סתם לדעת אך.יצא..

לצערינו יש גם הפלות, או קשיים לכניסה להריון, ועוד מצבים רפואיים ונפשיים שלא מאפשרים ילודה

כאן.רק רציתי לדעת מי שבא לה לענות על מה ששאלתי לא משנה למה ואך.סתם מצב משפחתי לא צריך להתפלצף על כל דבר.(לא בקטע רע)

ואם לא חיכינו ולא הגיע?

נאמר רק אחרי כמה שנים?

יש גם מצבים כאלה..

כמו שכתבה בת 30.. לא תמיד מה שתכננו זה מה שיוצא בסוף..

 

אני למשל תכננתי שעד עכשיו יהיו לי 5 ילדים, ובפועל ב"ה אלף פעמים יש לי 3

נכון.

הייתי אז בת 24

בגיל 25

אלא אחרי 8 חוד מהלידה נקלטתי

הפסקתי גלולות כשהיא הייתה בת שנה ושלושה חודשים, נכנסתי להיריון בערך אחרי חודשיים.

זה הבעיה באנונימי, שאי אפשר לערוך...

הריון ראשון ילדתי בגיל 22
הריון שני בעה אלד קצת לפני 24.
ההפרש יהיה שנה ועשרה. לא מנעתי בכלל, אבל ההנקה מנעה מחזור ל11 חודשים.

בת 30. אני חטשבת שלהביא ילד לעולם זה צריך להיות מתוך רצון וכח ולא מתוץ כמה לחברה שלי יש... ואני לא בהספק.....
( מכירה חברה שאמרה לי בפרוש.... אני ושכנה שלי בנות אותו גיל יש לה כבר חמישה ואני נרק 3 אני צריכה להזדרז..... אני לא בעד להביא מתוך לחץ חברתי...)
בנוסף אישית.... אם יש כח וחשק והילדים מתוקתקים והבית נורמאלי אז למה לא??? שיהיו גם 12...

ואני אהיה בת 23

יהריון ראשון- ילדתי בגיל 20
הריוןן שני- אלד בעז״ה חודש לפני שאהיה 22

מנענו קצת יותר משנה.
הייתי בת 23.

אבל הכל יכול להיות. אולי זו תגובה להריון, אולי אפילו תגובה רגשית.

זה פחות נשמע כמו דליות בעקבות כובד המשקל של הבטן.

 

לגבי הגרביים - יעיל להשתמש. התאריך פג לא לפני זמן רב, ועדיף זה מאשר כלום.

לא שבוע חמישי, אבל בערך שבוע 11-12.

(הם אמנם לא כואבים, אלא מגרדים, אבל זה בהחלט ורידים)

שבוע 5 זה מוקדם מאוד.

מוקדם גם להשפעה הורמונלית משמעותית ונרחבת כל כך.

לאו דווקא כובד המשקל.
בהצלחה!

אע"פ שהרבה שאני מכירה תהחילו לסבול מתחילת ההריון.

זה תלוי בסוג הורידים שכואבים ועוד כל מיני פרמטרים.

אעפ שאת אומרת שכבר היו לך הריונות קודמים ולא היה כך.. לכן אני חושבת שכדאי לבדוק תפקודי כבד.

את יכולה ללכת לבדיקת השתן בסטיק שעושים אצל האחות, זה בדיוק בשביל זה.

יכול להיות שנפח הדם מתחיל קצת לעלות.
לא ידעתי שיש תוקף לגרביים,
אני חושבת שאם את מרגישה הקלה עם השימוש אז התוקף לא משנה.

אצלי המצב דומה- לפני ההריון היה לי כל 32 יום, אחרי שהפסקתי מניעה היה לי ב3 חודשים ראשונים כל 30-32 יום ואחר כך קפץ ל35-37 יום, וככה נשאר כבר הרבה זמן...

אני חושבת ש-3 חודשים אחרי שהפסקתי עוד היה קצת איחור כל פעם.

אם הבדיקות שליליות אז זה כנראה בהשפעת הגלולות.

חמש ימים מהמחזור דמה.ואחרי זה עוד מחזור אחרי 30 יום בערך מהמחזור הקודם ואז כבר היה הריון ב"ה.

דברים שאי אפשר להסתיר... חבר והריון... חוץ מהמלצה על בגדים רחבים נסי לקבל את ההריון באהבה וכעובדה מוגמרת .. גם אני בשבוע 13 והבטן יצאה לי.אני בחרתי לשתף את מי שקרוב אלי ולא לחכות למבטים ומזל טובים מבויישים...

וגם "מחשידים"...

זה נראה מוזר!
 

בנוסף, מפריע לי בעיקר מדיבורים בעבודה.

ממש לא מתחשק לי לספר עכשיו בעבודה שאני שוב בהריון.

לא ממש מבינים את זה כאן (סביבה חילונית. מקסימום 2-3 ילדים למשפחה!)

הייתי אומרת שזה קצת דחיית הקץ... זה לא שיש לך אופציה לדחות את זה בחודשיים...
בהצלחה רבה בהתמודדות עם סביבת העבודה!!

פשוט קצת מקנאה גם באלה שלא רואים עליהם כמעט כלום. במיוחד בהתחלה.

 

אצלי, כבר בחודש שישי, שביעי- כל מי שרואה אותי (עדיין, ב"ה!) עם בטן- תוהה איך לא ילדתי כבר. מעצבןןןן

גם לא הריון ראשון

גם לי יצאה בטן, שבוע 13.
אני מ א ו ש ר ת !
לובשת די רחב אבל לא בהגזמה...
נהנית לעבור ולהביט בכל מראה מזדמנת... (;
כל כך חיכינו...
מתחילה לעכל שוואלה, אני בהריון... (:
(משום מה הבחילות וכו' לא ממש שיכנעו אותי חחח...)
תאמת, לא איכפת לי מה אחרים חושבים או אומרים...
טוב לי עם עצמי ודי... (:

כנראה שאת בהריון ראשון ולכן את מדברת ככה

או הריון לאחר המתנה ארוכה מלידה קודמת.

עברתי גם את זה ואכן- לא היה אכפת לי כ"כ מהסביבה.

 

 

 

 

(אבל עכשיו, אצלי,  זה אחרת.

ב"ה הריונות צפופים ויש כאלה שמסתכלים ממש בתמיהה: היי, הרגע ילדת... עוד הפעם בהריון?

כאילו זה על חשבונם חלילה.

ה' הטוב יתן לכולם בעז"ה!) 

בענין החשבונות של האחרים

 

למרות שאולי זה רק מה שאנחנו חושבות שהם חושבים

 

.....

 

וגם ילדים קטנים שאמרו מה שהם שמעו (בטעות) בבית...

בד״כ יוצאת לי בטן ממש מהר!
זה החיסרון היחיד בלהיות רזה ונמוכה...
נו שוין, הריון זה ברכה, ידעו קצת לפני קצת אחרי, לא נורא. את לא חייבת לדבר על זה או לאשר באופן חד משמעי אם אין לך כוח.
שידברו עם זה עושה להם טוב

גם אני רזה ונמוכה...

 

את צודקת בהחלט...