פורום הריון ולידה (עמוד 4175)

לעשות הפסק.

הפסק:

תתחילי לעשות אבל לפני כן תדברו עם הרב ותקבלו הקלות אם צריך.

מן הסתם המקום רגיש ועלול לדמם בקלות אז הרבה פעמים מפחיתים לבדיקה אחת ביום או פחות וכמעט תמיד לא עושים מוך דחוק כי יש לו פוטנציאל גבוה להרוס את ניסיון הטהרה.. אז תשאלו.

סרזט:

בעיקרון עדיף להתחיל אחרי הטהרה כי לפעמים יש דימום הסתגלות. הוא מופיע כשבוע או עשרה ימים אחרי ההתחלה ויכול להמשיך שבוע או יותר. אם את כבר טהורה אז אפשר להימלט מהדימום עם הלכות כתמים. אם את לפני טהרה הוא יעכב לך את הטהרה, לכי תדעי בכמה זמן.. (אצלנו ב"ה דימום ההסתגלות אפילו לא אסר אותנו).

נשארת הבעיה של מניעה עד שהסרזט מתחיל להשפיע, כשבוע שבועיים.

אם המניעה קריטית כמו אחרי ניתוח אז יכול להיות שאי אפשר להיכנס לבעיה הזאת וכדאי להתחיל לפני טהרה. אבל אם את לא אחרי ניתוח אז מקווה שיענו לך כאן על אפשרויות להסתדר בשבועיים האלה.

(אישית אני לא מנעתי בזמן הזה, סמכתי על ההנקה ועל זה שהרגשתי כזה סמרטוט שאמרתי שאין מצב שהגוף שלי עושה משהו בכיוון בזמן הזה. אבל זה סיכון).

לגבי היפרדות:

פיזיו של רצפת האגן מבינות גם בזה. אפשר הפניה נראה לי גם מרופא משפחה, תשאלי. תקבעי תור בהקדם כי התור הראשון לוקח הרבה זמן. אז תבקשי הפניה ממי שיכול לתת לך הכי מהר..

אנחנו חושבות שכל דם שיוצא, אנחנו אסורות.

וצריך לקלוט שזה ממש לא נכון.

יש את הגדרים שקבעו חז"ל ולפיהם נאסרים/מותרים.

בשבעה נקיים אכן כל כתם עלול לאסור (כמובן לא להחליט לבד כי אנחנו לא מבינות בצבעים).

אבל אחרי הטהרה, בהלכות כתמים, יש המון מגבלות לאיזה כתם אוסר.

כתם על צבעוני, כתם בגודל מסוים וכו'..

יכול להיות אפילו כתם גדול אבל בגלל שהבד היה מקומט, אם פורשים אותו הכתם "מתפרק" לכמה כתמים קטנים ואפשר להתיר.

בקיצור, רק רב מחליט.

כמובן שם יש דימום ברמה שצריך פד, זרימה ממש, אז כנראה נאסרים. אבל אם זה לא מחזור חייבים חייבים להתיעץ עם הרב!

הדבר היחיד שאני יכולה להוסיף זה שבתחילת הריון , נשאבים מהגוף ויטמיני B במיוחד לצורך השינוי ההורמונלי.

כשאלה חסרים, בין שאר התופעות, כמו עצבנות, רגישות ופגיעות, וגם כמובן בחילות, קיימת גם תופעה של סלידה ממגע.

את יכולה לנסות לבלוע פרינטל, או לקנות בנפרד כדורים של B3 וB12 ולבלוע כמה פעמים בשבוע.

ואת יכולה לעזור הרבה אם תקפידי לאכול ביצה ליום, ופעם בכמה ימים שתי ביצים בבת אחת.

תכנסי להודעה של הפותחת, תלחצי שם על תגובה, ותקלידי את התגובה שלך.

מן הסתם התכוונת להגיב לה ולא אלי.

הרגשתי שאת כותבת ממש מתוכי מה שהרגשתי בהיריון הראשון.

הרגשתי ממש כמוך וגם אותי העסק קצת הביך ובהתחלה הרגשתי ממש מוזר ומגעיל שאני ככה מרגישה.

כ"כ אוהבת אותו, רק מחכה להיפגש ומחפשת את הקירבה, אך ברגע שמגיע הבייתה לא מסוגלת להתקרב... רוצה את החיבוק ודוחה אותו. מריחה אותו ומקיאה.. (זה מה שהיה מוציא לי את ההקאה שכל היום עמדה לי בגרון.. ), לא מסוגלת להריח את הבושם שלו, לא מרשה לו לשים דאורדורנט ;)    בקיצור ממש לא נעים.

אחרי שיצא לי לדבר עם חברות שלי, גיליתי שאני ממש לא היחידה!!! או יותר נכון, כל מי שדיברתי איתה אז אמרה לי שגם היא מרגישה ככה במידה כזו או אחרת... ואחרי סיפורים של כמה חברות הרגשתי שאני במצב ממש ממש טוב יחסית...  

הבנתי שזה לא משהו שאמור להדאיג ולהטריד אלא תופעה נורמלית לחלוטין וצריך להתייחס אליה כאל דבר שחולף.

מה שכן, הייתי כל הזמן אומרת לבעלי- אני אוהבת אותך, זה לא אתה שגורם לי ככה, זה התינוק בבטן...

והוא היה מקבל את זה ממש בהבנה.

ואגב במשך ההיריון זה אמור לעבור פחות או יותר. כשעובר שלב הבחילות וההקאות גם הקטע הזה חולף בדר"כ...

ולאו דוקא בהריון ראשון.

להרבה מאד נשים יש הרגשה של דחיה מהבעל בתחילת ההריון

ע"פ רוב זה עובר בחודש רביעי\ חמישי, אבל לפעמים זה נשאר יותר.

אגב, יש כאלו שחוות את זה גם אחרי הלידה.

אני חושבת שכדאי לפתוח את הנושא איתו.

להסביר שזה לא אישי נגדו. שאת עדיין אוהבת אותו מאד

אבל כל מה שקשור ליחסים קשה לך ומבחיל אותך.

לומר שזה נורמלי וקורה לרוב הנשים ובד"כ עובר.

פשוט שלא יחיה באי וודאות ויבין מה קורה לך.

שיהיה בקלות ובשמחה

לידה קלה בידיים מלאות

וזה ממש ממש נורמלי,

תקשיבי לעצמך וכשאת נרתעת או מתרחקת - תאמרי לו בעדינות היום זה לא היום שלי,

אל תעשי שום דבר כשאת לא רוצה.

ובאופן כללי תסבירי לו שזה תופעה נורמלית של תחילת הריון,

הרגעתן מאוד.. זה הרגיש לי כ"כ לא בסדר, כי בד"כ אני נרתעת מאנשים שאני לא סובלת.  (מטבע הדברים...)

בינתיים ב"ה אני כנראה במצב טוב יחסית..

שוב תודה לכן.

ושאפו למי שמצליחה גם ככה....

אני אפילו ככה לא הצלחתי.

איך שהוא התקרב רצתי להקיא.

לעבודה את צריכה אישור מחלה, לא ביקור רופא.

אם מדובר בחיסון- תבקשי מהרופאה שתתן לך אישור מחלה. אחרי חיסון בד"כ יש טיפה רגישות ואכן לא נעים לחזור לגן באותו יום מה שמצדיק אישור מחלה.

כי עפ"י חוק על היום הראשון של מחלה אין כלל תשלום.

אז מה עוזר לך אישור מחלה ליום אחד?/ לכמה שעות?

זה כתוב בחוזה הספציפי שלי

אני מגישה אישור מהרופא, ומקבלת תשלום מלא.

שזכאים ל-8 ימי מחלה ילד.

ועפ"י חוק התשלום מתבצע כך:

יום ראשון על חשבון העובד.

ימים 2-3 תשלום של 50%

ומיום רביעי תשלום מלא.

אלא אם מביאים אישור מחלה מסודר מרופא.

זה נראה לי עוד מוקדם ויכול להיות שהוא עוד ימשיך לגדול.

במיוחד אם יש לך הפרשים גדולים בין המחזורים.

כדאי להמשיך במעקב ובמקביל- לעקוב אחרי ההורמונים בבדיקות דם.

לי היה כך כמה פעמים. כאילו הגוף עושה השהייה. 

אחרי כמה ימים הזקיק המשיך לגדול עד לביוץ.

לפעמים אבל, יכול להיות שלא גדל, ואין ביוץ.

צריך פשוט להמשיך לעקוב, מומלץ לעשות גם בדיקת דם של E2 ופרוגסטרון לקבלת תמונה מלאה יותר. 

הרגליים שלי היו ככ נפוחות שאפילו נעלי הבית כבר בקושי עלו עלי.

אמא שלי נתנה לי עצה טובה - לחזור לשים את גרבי הלחץ על הרגליים שלבשתי על סוף ההריון..

זה די חיסל את הבעיה תוך כמה ימים.

כלומר - אם יש לך מחזור של 30, אז מחשבים 30-12, ו30-16, והביוץ אמור להיות בין הימים האלו.

וזה בתנאי שהמחזור מסודר.

בטווח הזה אפשר לעשות בדיקות ביוץ, שיכולות לעזור, אבל גם הן לא 100%.

מכניסה לשם אצבע מידי פעם? מגיעים לשם בכלל עם האצבע?

שמתי לב שלפעמים הנרתיק עצמו קצת יותר פתוח ורך.. את מתכוונת לזה?

תודה!

חשוב לקחת 3 חודשים לפני הכניסה להריון.

בעיקר את החומצה הפולית - מפחיתה סיכון למומים בעמוד השדרה

 והויטמינים עוזרים להפחית בחילות והקאות בתחילת ההריון

חוצמזה קיבלת המון עצות נהדרות! שיהיה בהצלחה

לפי חום הגוף ולפי הפרשות.

בד"כ צריך לתרגל אותה כמה חודשים ואח"כ כבר כל אחת לומדת את הגוף שלה.

אפשר ללמוד את זה גם מספר (לא חובה קורס, זה יקר)

לדעתי זה חשוב גם בלי קשר להריון. פשוט להכיר את הגוף שלנו.

רק שמי שלומדת אותה מאוד מודעת למצב שלה (מתי ביוץ? האם השלב הלוטאלי לא קצר מידי?) והיא לא מגששת באפילה.

אם את לא רגילה לאכול את יכולה גם לשתות איזה מיץ או קפה.

אולי איזה בייגל או כעך, ממש לא להעמיס בכוח רק כי ככה כתוב.

לגבי השאלה השניה, תריחי את החלב.

אם הוא מקולקל, יהיה לו טעם וריח חמוצים. (כמו חלב פרה.)

תנסי עלי פטל. אני לקחתי בטיפות וזה ממש עזר לי. זה מסייע לסיים עם הדימום.

וזה נורמלי ממש אחרי לידה. מה לעשות? צריך סבלנות...

בהצלחה יקרה!

מבינה אותך ממש... זה קשה, ומחכים כבר...

טיפות של עלי פטל קונים בחנויות טבע. בקבוקון כזה, וכל יום לוקחים מזה 30 טיפות (כזכור לי בוקר וערב).

זה לא הכי טעים בעולם, ולכן כדאי לשים מים בכוס, בערך רבע כוס מים (לא יותר, כי אז יש מידי הרבה לשתות..) ולתוך זה לטפטף את הטיפות ולשתות בבת אחת.

לא יודעת לומר לך בדיוק תוך כמה זמן זה עזר לי אבל זוכרת שהיה ממש משמעותי לטובה.

יש עוד כמה דברים שיכולים לעזור, אני לא זוכרת אבל. בזמנו המדריכה בקורס הכנה ללידה המליצה על כל מיני ואני בחרתי בעלי פטל (נראלי שהיא אמרה אז שהוא היעיל ביותר, אבל תבררי. אולי יהיו פה עוד תשובות ואז תחליטי מה הכי נראה לך)

בכל מקרה מה שבטוח שמזיק זה לא ;)

רציתי להיות בטוחה והלכתי לבדוק...

מה שאני לקחתי זה טיפות של "ילקוט הרועים".  (ג"כ סוג של צמח..)בדיוק מה שפירטתי למעלה על המינון ואיך לוקחים... ועל זה היא אמרה אז שזה הכי יעיל לדעתה.

עלי פטל זה גם עוד אחת מהאפשרויות שהיא הביאה.

אז תבדקי אולי תשאלי בחנות על מה הם הכי ממליצים.

ומקווה שלא בילבלתי אותך.. סליחה. (פשוט עברה שנה מאז..)

כל מה שכתבתי לך למעלה על עלי פטל, רק תחליפי את זה ב"ילקוט הרועים".

ילקוט הרועים, סוג של צמח שמסייע לעניין זה. לוקחים אותו בטיפות שקונים בחנות טבע. 

ושוב סליחה על הבלבול. למרות שגם עלי פטל נראה לי מועיל. אבל אני השתמשתי בילקוט הרועים וזה מניסיון עוזר ממש!

שבוע הבא זה זמן טוב לאו"ס.

המשך הריון תקין. בעז"ה בידיים מלאות.

הרופא שלי בפירוש אמר לי לחכות עד שבוע 8 + לעשות אולטראסאונד כי אם אעשה לפני ואראה שאין דופק זה הגיוני אך סתם יכניס לפאניקה, כך שבפועל - אין באמת מה לעשות עד אותו האולטראסאונד.. 

לפי מה שקראתי פה, לא עשיתי בעצמי אפשר לעשות בדיקת דם אחת אחרי השניה בהפרש של יומיים ולראות את העליה של הבתא ולראות שהכל תקין. הפניה לבדיקות כאלה אפשר גם מרופא משפחה...

אולי זה ירגיע אותך..

בהצלחה!

שבוע הבא זה זמן מצוין להגיע לרופאה!

כבר עכשיו סביר להניח שתוכלי לראות דופק באולטרסאונד, אז אם בא לך את יכולה לבקש הפניה מרופא משפחה. אישית הייתי ממליצה לך לחכות, שלא לסוע פעמיים- זה סתם טירחה.

שיהיה הריון קל ומשעמם ויסתיים בידיים מלאות!

גם אם היית הולכת קודם זה לא היה משנה את התוצאות של הבדיקות

תמיד כיף לקבל תגובות כאלה

צריך להתאמן יום יום?

כואב?

זכור לי שהמדריכה בקורס הכנה ללידה אמרה שזה לא משהו שמעבירים מאחת לשניה

וזה מיועד ללפני לידה ראשונה וזהו. (כי בלידות מתקדמות האזור כבר גמיש יותר)

זוכרת שהתלבטתי אם לקנות או לא ורק בגלל שהיא אמרה שזה לא ניתן לשימוש חוזר

והמחיר היה יקר מאד, לא קניתי....

למה בבקבוק? אפשר בכפית...

ולהמשיך להניק\לא להניק בהדרגה לפי היכולת שלך. למשל תניקי בערב אבל תגמלי מהנקת הלילה.

לתת לה לפני השינה דייסה בכפית היא בקושי אכלה מזה כמה כפיות והספיק לה, לא רצתה יותר.

אני לא מצליחה לגמול מהנקת לילה! היא פשוט צורחת וצורחת ולא משנה כמה בעלי מנסה להרגיע אותה. כבר עדיף לי להניק אותה כמה דקות ולחזור לישון.

את יכולה להניק, ואחר כך להוסיף בקבוק דיסה, או תמל + דיסה

אבל למה לגמול ?

להנקה יש כל כך הרבה יתרונות חוץ מהשובע, שחבל לוותר עליהם לדעתי

למרות שמשביע כן .

וזו אשליה שאם תפסיקי להניק הוא לא יקום בלילה, הבת שלי קמה לתמ"ל בלילה שנה. ( עד שגמלתי אותה)

יכול להיות שתי  סיבות שהיא קמה לינוק-

1. היא  רעבה- כדאי לתת לה ארוחת ערב משביעה חביתה, לחם, גבינה, עגבניה, ורק בסוף לפני השינה לתת הנקה בשביל הפינוק.

2. או שהיא קמה בגלל ההרגל לקום. אם היא ישנה איתכם כדאי להעביר אותה חדר ואז כמה לילות רק בעלך יקום אליה ואת כאילו לא קיימת בסביבה... או אם זה לא עוזר לתת לה לבכות עד שתחזור לישון, אם זה ממש מוגזם והיא לא מפסיקה לבכות אז אולי היא באמת רעבה...

אל תתחילי עם תמ"ל, אחרת היא תצטרך להיגמל גם מזה...

הנקת עד עכשיו זה מעולה! חכי עוד קצת שהיא תגדל ולא תצטרכי להכניס גם את התמ"ל.

גם חיסכון בכסף וגם חיסכון בניקיון וכמובן, חיסכון בכאב ראש של גמילה מזה.. 

היא אוכלת ארוחת ערב, לחם, לבן, חביתה, פנקייקס וכדו  (אבל לא בכמות ממש גדולה) בערך ב6 וההנקה זה ב7 לפני השינה.

כמובן שבמהלך היום היא אוכלת הכל- בוקר צהריים וארוחות ביניים. (+בקבוק שאוב אחד והנקה בצהריים)

היא כבר לא ישנה איתנו בחדר (בערך חודשיים) וקבוע בעלי קם אליה, הבעיה שלא עוזר מה הוא עושה בשביל להרגיע אותה היא ממשיכה לצרוח עד שאני מניקה אותה.

אני מותשת......

אין לי עניין לתת לה את התמ"ל אני רק רוצה לישון בלילה.....

מה שיעזור זה כמה לילות לקום אליה, ולהתעקש לא להניק, קשה אבל זה עובד.

עוד פתרון - לישם את שיטת הלוחשת ולנסות הנקת חלון , מועיל הרבה פעמים 

אחותי ואני ילדנו בהפרש של שבועיים והתינוקות שלנו מעל גיל שנה ועדיין קמים בלילה.

אני עדיין מניקה

אבל אחותי הפסיקה להניק בגיל שנה והבת שלה עדיין קמה לה בלילות כדי לקבל בקבוק חלב.

אבל היא באמת סרבנית אכילה במשך היום כך שיתכן שהיא משלימה את הארוחות שלה בלילה...

אין סיכוי שאני אתן לה לצרוח ולא אגש אליה, אני לא מסוגלת.

והאמת שנפשית אני גם לא מסוגלת לחשוב שהיא צורחת מרעב ואני לא אתן לה לאכול.

אולי אני אנסה לשלב יחד עם הנקה בקבוק תמ"ל עם דייסה לפני השינה, ואז נגלה אם הצרחות זה באמת רעב או סתם פינוק...

איזה דגנים מלאים ושומנים בריאים אני יכולה לתת לה?

בכל מקרה היא לא אוכלת כמויות.

אתמול למשל נתתי לה פרוסה לארוחת ערב היא אכלה חצי, את החצי השני פוררה ולא רצתה יותר.

חוץ מזה היא אכלה לבן וכמה חתיכות של מלפפון ועגבניה.

את החביתה היא ירקה.

זה לא בדיוק ארוחה שיכולה להשביע לאורך זמן.

ואתמול בישלתי מרק ירקות ועוף והגשתי עם קוסקוס. (אפשר קוקוס מלא. אין כמעט הבדל בין המלא לרגיל בקוסקוס. אפשר להתרגל בקלות)

וזאת מנה גם מאוד משביעה! (אפשר לוותר על העוף אם זה לא מתאים)

או להוסיף גריסים למרק... שגם זאת אופצייה אצלי (ואז מוותרת על הקוסקוס)

נשמע רע, אבל טעים להם ...

הרבה בנות אומרות לאכול יבשש. קרקרים, צנימים, בייגלה.

אני הרגשתי שעשה לי בחילה להיות רעבה ולהיות מאוד שבעה- אז השתדלתי לא להגיע למצבים האלו (שזה קשה כשהכל מגעיל אותך)

בגדול גם אוכל שמנוני ואוכל מאוד מטובל היה לי לא טוב.

אני הכי התחברתי לאוכל פשוט: חלב, גבינה, לחם.

אבל כל הזמן חיפשתי משהו חדש כי זה בא לי בגלים- אכלתי שבוע שלם רק לחמניות עם גבנ"צ, ואז עבר ולא יכולתי יותר להסתכל על גבנ"צ, אז המשכתי לפיתרון הבא.

בהתחלה מאוד עזר לי מתוק- הייתי אוכלת פיתה עם ממרח שוקולד, עד שגם זה עבר...

ולא לחכות לארוחות גדולות.

ולאכול לפני האת נהיית ממש רעבה ואז הבחילה במיטבה.

מנסיון זה עזר לי

כשרעבים יש יותר בחילות.

ארוחות קטנות בתדירות גבוהה עוזרות מאד.

לי אישית עזר פחמימות- לחם, תפו"א, פסטות וכו'

וגם דברים חמוצים כמו לימון, מיץ אשכוליות ועוד.

אני גם חוויתי את זה כולל הזעה מוגברת 

זה קשור לחולשה שאחרי הלידה פלוס אתגרי ההנקה

אני נורא נבהלתי בהתחלה.. אבל אחר כך הבנתי שזה קורה

הלכתי לכמה טיפולי חיזוק -דיקור, שיאצו וזה עזר לי

ובהתחלה זה היה נראה שאין חום אבל אח"כ הוא כן הגיע...

ודי מהר נהייתה לי התחלה של דלקת בשד.

בסוף זה עבר איכשהו בלי טיפול מיוחד. רק קצת שאיבות, קומפרסים קרים, קצת אקמול וכו'

והאמת גם בלי זה, בימים  הראשונים אחרי לידה יש כל מני תופעות משונות. הייתי פשוט נותנת לזה כמה ימים ואז רואה שוב אם יש משהו שדורש בדיקה.

אין לי מושג ממה נובע!

להפנות אליו את כל רחשי הלב. הוא שומע.

ובמישור הארצי - מומלץ לקבוע תור לרופא נשים בערך שמונה שבועות אחרי תאריך הווסת האחרונה שהייתה לך.

רוב ברכה, ושיהיה בשעה טובה!

ספר שמלמד על שבועות ההריון. מה מתרחש בכל שלב, אילו בדיקות יש לעשות ועוד.

אני מכירה את ספר ההריון והלידה אבל בטוחה שיש עוד

כתובת המייל שלה

Naomi995@gmail.com