פורום הריון ולידה (עמוד 4174)

אני אוכלת כמויות אדירות של מתוק, וכל התינוקות שלי היו בסביבות 3 קילו. ..

זה לא באמת מחייב שאין סכרת הריון,

כיוון שרק 100 ג' שולל באופן וודאי.

 

הבדיקה של ה50 ג' - זה רק בדיקת סקר יש כאלו שלא ימצאו למרות שיש להם סכרת הריון !

 

אבל יש כאלו שעולים מלא... בהריון עקב לחץ שצריך לאוכל מלא

ומימלא גם העובר יכול לעלות יותר ממה שהיה צריך להיות (זה לא מחייב שהעובר ישקול הרבה אלא יותר ממה שהיה יוצא ללא האכילה המרובה)

 

אני ילדתי משקל של כמעט 4 קילו בלידה הראשונה.

 

כך שזה ממה שקצת בררתי ,

 

אבל הדבר העיקרי שאני רואה הוא שבמשפחה של בעלי כולם יולדים תינוקות גדולים, 

הארבע קילו שם זה הממוצע כך שכנראה זה גם גנטי - ושללתי סכרת הריון של 100 ג'

אומרים שגם המשקל עולה מלידה ללידה..

וגם לא גנטי בכלל...

הוא הסביר לי שהעובר מקבל את הסוכר, וכדי לאזן אותו הוא מפריש אינסולין (שאחראי בגוף על איזון הסוכרים) ואינסולין זה הורמון גדילה.

 

בהריון שאחריו ניסתי לשמור קצת וזה באמת עזר. (ויודעת על עוד שכן עזר)

 

אך ברור לי שגנטיקה גם משפיעה פה!! יותר מהסוכר של האם.

הרבה סוכר ולא הרבה פחמימות...

אז מה כן גורם לכך?

אם את אוכלת הרבה סוכר בסוף ההריון זה עלול לגרום לעובר גדול גם אם הוא היה נורמלי עד אז

זה בהחלט קצר ובהחלט מוקדם..
הייתי נזהרת..

אם מביך מספיק אולי אפשר ללכת לפרטי..

בנוסף לזה, אמרת שמועבר בד"כ. אולי יש יוצא מן הכלל?

לא בשביל דבר כזה.. רק בשביל הבדיקה השיגרתיתשל כל השומות/נקודות חן בגוף.
היה חשוב לי אישה!
אז נכון אולי חיכיתי טיפה יותר זמן..
היא הייתה מאוד נחמדה! מביך--כן.אבל זה עובר ואת יודעת שאת בסדר.
לגבי העניין שלך-גוגל תמיד מלחיץ! וזה לא תמיד נכון... קחת הכל בערבון מוגבל.
בהצלחה יקרה!

בגלל המיקום הן גם יודעות להתייחס לדברים האלה.
תקבעי במקביל את התור לרופאת עור.
מי שיהיה זמין קודם.. ומקסימום התור השני כבר יהיה למקרה הצורך או תבטלי אם לא יהיה צורך.
בנצלחה!
ואל תכניסי את עצמך לסרטים!
יש הרבה סוגי יבלות, ויש הרבה דרכי הדבקה.
ב״ה שזכיתם להיות יחידים זה לזה.. תמשיכו באושר ושמחה עד 120

כדי לעזור לאישה להיטהר. הרב שולח אליה. היא ראתה במקרה, כשבאתי אליה להיבדק (לא הצלחתי להיטהר אחרי לידה. ב"ה הסתדר כבר).

גם לי היו, חלק נפלו לבד, חלק נשארו, ורופאת נשים אמרה שזה תקין לגמרי.

 

אם זו יבלת בסגנון "כרובית", זה בדרך כלל שפיר.

 

ויש גם טיפול הומאופתי ליבלות. והעובדה שהן הופיעו באיזורים האלה ממש לא מחייבת שזה קשור לנגיפים, יחסים וממאירות חלילה.

ההסבר ההומאופטי הוא שאלו איזורים בגוף הם נקודות תורפה של המטופל.

כמו שלחלקנו צומחות יבלות בפנים או על הידיים וכו'.

 

לכי להיבדק כדי להיות שקטה.

אני אנונימית אחרת.. לא הפותחת.

יש לי נקודות חן כאלה בכל מקום בערך.. (זה לא יבלות) וגם בשפתיים החיצוניות של אותו מקום.

אני נבדקתי ע"י רופאת עור שאמרה לי שזה כלום.

אצלי הנקודה ששם, כמו חברותיה במקומות נוספים בגופי, גדלה במהלך ההריון וקטנה אח"כ..

אלו נקודות הורמונליות לא מסוכנות.

 

ולך הפותחת לכי להבדק- זו פדיחה לשניה וחצי ונגמר.

 

מכירה נשים שנדבקו בטיפול להסרת שיער

מעניין אם יכולתי להידבק במקווה (אמבטיה שלא נוקתה כראוי, מגבת שמישהי השתמשה בה לפניי ולא ידעתי וכד'. במקווה שלנו יש פשלות כאלו לפעמים).
טוב, לא אעסוק בניחושים. אבדוק ודי.

זה עוד מושב? איפה הוא מתלבש??

והילד הגדול עומד עליו בין האמא לעגלה

מחזיק מצויין!

כלומר כשהתינוק הקטן בטיולון, אז הגדול יושב על הגגון? איך?

נשמע לא יציב, אבל מחזיק מצויין!

ואני לא מהפחדניות..

עובד מעולה. כמובן שאני שמה את הילד רק כשאני מחזיקה את העגלה, כדי שלא יחליט לקפוץ

כמה פעמים יצא לי לראות פעוט על הגגון, והייתי בהלם .

כנ"ל כשראיתי שששמים קטנצ'יק שוכב בטיולון ואת הפעוט הגדול יותר מלפניו,

שעוד שניה נשכב עליו ומעיר אותו במקרה הטוב או מכאיב לו במקרה הרע.

עד שהייתי אמא בעצמי,  לא יצא לי להסתובב בריכוזים דוסיים, ולא ראיתי מראות כאלה...

אבל הדבר הכי גרוע שראיתי, זה אפרוח בן חודשיים-שלושה , בטיולון ישיבה רגיל שנשכב בזווית של יותר ישיבה מאשר שכיבה. ואת זה יצא לי לראות פעם אחת, פעם ראשונה לפני שבוע בערך.

או שהגדולה יושבת על הלמטה של הטיולון.

מתענינת גם בשאלה.

אבל עשיתי את זה גם כשהפיצית היתה בת חצי שנה.

בשיטוטי באינטרנט נתקלתי בזה וזה נרטה מעולה אבל די יקר..
העניין הוא שכמעט לא הצלחתי למצוא שום ביקורות על זה אז אני לא יודעת אם זה שווה את המחיר..
אשמח לשמוע מבעלות ניסיון שמכירות את זה אם זה טוב או לא..

אולי צריך לעייף אותה?

תינוקת בת שלושה חודשים?
היא נמצאת על הבטן/ הגב/ טרמפולינה/אוניברסיטה אני שרה לה ומדברת איתה. .

לא להרדים על הידיים. להרגיל אותה להרדם במיטה. שמיכה, מוצץ, ליטוף.. כמה לילות קשים, והיא תתרגל.
ככה כבר היא תתחיל טוב יותר.
דבר שני, לדאוג לחדר עם אוירת שינה. בלי אורות ורעש, רק מה שהכרחי.
כשהיא תדע להירדם לבד, היא גם תוכל לחזור לישון בלי עזרתך. מקסימום תכנסי לשים לה מוצץ..

יש אתר בשם סמולטוק, יש לה שם שיטה מובנית לזה ולעוד דברים. ממליצה.

מוצץ היא לא לוקחת. .. ואני לא בגישה. של לתת לה לצרוח עד שתרדם. היכולת של תינוקות להרדים את עצמם זה לא מגיל חמישה חודשים?
אני באמת רוצה לדעת איך אפשר להרגיל אותה, אני מנסה לפי הלוחשת אבל לא הכי הולך

אני גם הולכת לפי הלוחשת.
העניין הוא, כמו שאני מבינה, לעשות סדר פעולות קבוע לפני שישנים, ככה שהיא תלמד להבין מה את עושה.
וזה אומר גם לשבת איתה כמה דקות, עד שהיא כמעט רדומה, אבל לא לגמרי.
שהיא תשים לב שהשכבת אותה במיטה, אבל תהיה מספיק עייפה בשביל להשלים את תהליך ההירדמות.
אם היא לא רגילה- בלילות הראשונים היא תצרח, אבל אל תתייאשי.
כמה שתהיי נחושה, זה יקרה מהר יותר.
אצלי זה עובד עם שניהם מגיל 0 חודשים,
והיה לי תקופה שאחד התרגל להרדם בהנקה, אבל יומיים של עבודה קשה והוא חזר לעצמו.

בסוף התינוק ילמד שאין מענה לצרכיו ולכן יפסיק לצרוח, אבל אל תשלי את עצמך שזה לא לתת לצרוח.

 

 

ובעיני זה גיל ממש מוקדם מידי להרדמה עצמאית.

 

אני יודעת שעם תאומים זה הרבה יותר מורכב, ותעשי מה שאת חושבת לנכון. אבל בגדול שנת תינוקות משתנה כ"כ הרבה פעמים (למשל בגיל ארבעה חודשים כשהם מתחילים לגלות ערנות משמעותית לסביבה יש ממש משבר בענייני שינה) עם מחלות ועם שלבים התפתחותיים, שאם עכשיו הנקה עובדת- הייתי הולכת על זה.

לא יודעת איך הבנת את זה.
אמרתי שהיא תצרח, לא אמרתי להשאיר אותה לבד בחדר וליסוע לחו"ל.
אז אם היא צורחת מרגיעים אותה, מלטפים אותה,
במקרה הצורך גם מרימים שוב.

שיהיה מוקדם בעינייך. הילדים שלי ישנים בלי לבכות בכלל.

וחשוב לי שתדע שיש צד שני, כי זה שהתינוקות שלך נרדמים ככה מגיל צעיר זה חריג.

וגם לך אני מאחלת (באמת) שתשרדו את המשברים שבדרך והם ימשיכו לישון כמו מלאכים.

כבר היו משברים ויהיו מן הסתם עוד.
ובכ"ז אני מאמינה שהרגלים נכונים נקנים כבר בשלב הזה.
וזה לא הרגלים רעים! תאמיני לי גם שזה לא רק בגלל שככה נוח לי.
אני עושה את זה נטו בשבילם. והם יודעים שאם הם בוכים אני כאן בשבילם.
מקסימום לוקח כמה רגעים עד שאני מגיעה.

חוץ מזה ששמעתי דווקא על הרבה הורים שהצליחו ליצור הרגלים אצל הילדים שלהם, וכולם נהנים מהעניין.

שהיא קטנה מדי להרגלים כרגע
ועדיין מאוד מאוד זקוקה לריח ולמגע שלך.
סה"כ היא עדיין מנסה להתאקלם בעולם הגדול.

(זכרי שעד לפני כשלושה חודשים, היא עדיין הייתה עטופה בחום ברחם ולא חסר לה דבר...)

רק בגיל חצי שנה בערך, ממליצה לך להתחיל
עם טקס שינה והרגלים, בהדרגה.

עד אז תהני מזה

לנו זה מאד עזר ובה הקטנה נרדמת כמעט לבד

לוקחת בחשבון שהתינוק ירדם סופית די מאוחר

לכל גיל יש טווח זמני עירות שאחריו מתעייפים, ויכול להיות שהשינה בין 6-7 לא מכוונת נכון ויכולה בשינוי קל להפוך לשנת לילה.

חוץ מזה, נשמע ש-או שמשהו מפריע לה, או שהיא לא מצליחה להכנס לשינה עמוקה ולכן מתעוררת. אז אחרי ששללת כל כדבר שיכול להפריע לה, ממליצה להשאר לידה בחדר וכשהיא מראה סימני התעוררות- לטפוח על הטוסיק ולנסות להרגיע כשהיא במיטה, לא להעיר אותה בהוצאה מהמיטה אלא לעזור לה להעמיק את השינה, מה שאם היא מתעוררת לגמרי יהיה קשה לעשות, ולכן אני מציעה לפחות בלילה שניים הקרובים להשאר ליד ולתפוס את זה לפני התעוררות מלאה.

 

לבן שלי זה עוזר (ולא לוקח שעתיים, אבל כן דקות ארוכות לפעמים, בעיקר בהרדמות באמצע הלילה), ולפעמים באמת לוקח זמן. בלילות שמשהו מציק לו (בטן, שיניים) זה באמת מחמיר וקשה בהרבה.

אבל לדעתי זה מוקדם עדיין הם צריכים אותנו בשלב הזה וגם אח'כ...
אני גם לא חושבת שזה לא נכון בגילאים כאלה להרדים בידיים/הנקה אם זה מה שנוח לכם וגם שינה משותפת כשמתאים... אבל אני גם חושבת שאין שום בעיה בזה שבת ה3 מגיעה אלינו למיטה הרבה פעמים כל עוד זה לא מפריע לנו והיא יודעת שלפעמים אומרים לא אם לא מתחשק לנו...
צריך לשים לב לחלונות שינה ולהיות קשובים לצרכים האמיתיים של הילד ולזרום... כשיש עקשנות הם מרגישים והלחץ הזה מפריע להם...

אני חושבת שכל עוד היא בוכה בעדינות. אין בעיה להשאר אותה במיטה.... !! תדברי אליה ותרגיעי אותה. לי אמרו שצריך להניק הרבה היום ופחות בלילה כדי שיהיה סדר לילה. להגביל חד משמעית את הטרמפולינה. כמה שיותר שהיא תיהיה בפעולה... מקלחת החלפת טיטול והרדמה והרד. (מעין סדר) אני ראיתי שילד קצת בוכה ואחר נרגע.(זה הדיבור שלהם-אין צורך להיות בלחץ מזה שהם בוכים !!!!הרגלים בגיל הזה קריטים...!!!!) נכון שאומרים לא לתת לו לצרוח זה ברור! אבל כל עוד יש לך זמן להרגיל מדי פעם גם אחרת. נגיד אני משתדלת לחתל רק אחרי הנקה שידע שלא נרדמים רק בהנקה. אצלנו הנקה אחר טיטול ואז מרדימים. בנענוע עדין . בליטופים .

זה לא מקרה... זה לא פשלה בבריאה...

לגבי זה שזה הדיבור שלהם, זה רק חלק מהדיבור שלהם. יש להם המון סוגי דיבורים - בצלילים ובמחוות גוף שונות - כדי להביע הרבה דברים. כשתינוק בוכה מה שהוא מביע זה "אני זקוק לעזרה"...

למה אמא צריכה להיות בובה שלו? מה אם היא צריכה לנוח? מה ילד לא צורח ובוכה שאומרים לו לא? גם פה אמא יכולה לומר לו אתה יכול להרדם אחרת ... לא צריך הנקה... זה העזרה שהוא מבקש -תרדימי אותי. את בוחרת איך!!!!

אל תשכחי אותו.

ואמא היא לא בובה אבל מילוי צרכי תינוק זה בוודאי חובה שלה מעצם זה שהיא הביאה אותו גם אם זה פחות נוח לה.

הוא אכל ארוחה מלאה? כן.
הוא צריך לישון? כן.
למה לדחוף עוד אוכל?
אפשר להרדם גם בלי זה.
זה לא בהכרח צורך של התינוק.

אגב אם הם נרדמים תוך כדי האוכל הם לא תמיד אוכלים כמה שהם צריכים.
ואז לא מפתיע שהם מתעוררים אחרי זמן קצר..

מי שישן שעה בערב, משש עד שבע, אי אפשר לצפות שיישן שינה עמוקה מתשע בערב. הגיוני שאחרי מנוחה של שעה, היא עירנית ונרדמת רק באחת עשרה.

כמו שאמרת, היא ישנה ארבעים דקות כמה פעמים במשך היום. גם השינה משש עד שבע כמו ארבעים דקות במשך היום.

הלילה שלה מתחיל כנראה באחת עשרה בלילה.

נסי לא להכריח אותה לישון, אלא לראות מה מתאים לה, ולא לצפות ממנה להירדם כשהיא עירנית. חבל על כולכם.

אולי אפשר לבטל את השינה של 6-7. או לצמצם אותה.

ולזכור - היא לא בגיל שהיא עושה לך דווקא. היא רק רוצה לחיות איתך בנועם, והיא מודיעה לכם מה היא צריכה עכשיו ומה היא לא צריכה.
ובוודאות גמורה - לא לתת לה לבכות עד שהיא תלמד להירדם. היא תינוקת קטנה. לא זה הגיל להכריח לישון.

 

ואני דווקא כן חושבת שסדר אפשר להכניס מעכשיו, אמנם סדר גמיש אבל הם זקוקים גם לזה, זה נותן תחושת ביטחון.

מה שאני עושה זה שבד"כ אחרי הארוחה שבסביבות  5 בערך אני לא מרדימה אותה (אם היא תרדם- לא אעיר),

ואחרי כשעה עושה מקלחת, מאכילה שוב, ואז מרדימה ללילה. שמתי לב שבמיטה היא נרדמת הכי טוב, יכולה אח"כ לישון ברצף 5-6 שעות.

אני שוכבת לידה, מלטפת אותה, מוצץ (אמרת שאת לא נותנת- זה באמת יותר קשה כך... אולי לתת לה משהו למולל ביד וזה ירגיע אותה)

 תקשיבי לי בדרך כלל יקיצות מרובות נגרמות בגלל הבטן רגישות לחלב וכדומה תנסי צמחי או לא לשתות חלב אם את מניקה בדוק ומנוסה

 

לתסמונות אחרות יש בדיקות מי שפיר וסיסי שליה שהן אבחנתיות,
ובדיקת דם NIPT שהיא גם סקר.

משתמשים בו כדי להוסיף לשקלול עם השקיפות עורפית.
ככה שגם זה לתסמונת דאון.

שזה מחלה שלא שורדים אותה. יש עוד מספר תסמונות שבודקים בשני הבדיקות אבל אני לא ממש יודעת איזה. בכל מיקרה שקיפות עורפית זה הזדמנות לאולטרסאונד איכותי בשלב מוקדם של ההריון שם יכולים להבחין גם בדברים אחרים שלא קשורים למטרת הבדיקה שיכול להיות שבאולטרסאונד רגיל אצל טכנאית היו מפספסים (גם בגלל איכות המכשיר וגם בגלל מיומנות הרופא הבודק) הייתה פה מישהי בפורום שסיפרה שבשקיפות גילו שהעובר לא בר חיות והרבה יותר פשוט לעשות הפלה בשלב כזה מאשר בסקירה המוקדמת ועוד יותר במאוחרת כשההריון כבר גלוי לכולם והתהליך יותר מסובך. 

 

היה לנו טריזומיה 13
ממליצה מאוד לעשות!!!

וגם למומים בתעלה העצבית, כמו שהיה אצלנו

וכמובן שזה מחדד את השקלול עם השקיפות עורפית

בהריון תאומים זה לא היה רלוונטי

האם אני צריכה לעשות בדיקת סקר, למרות שאני מתכוונת לעשות את גנומיטי - בדיקת NIPT

הוא עדיין המליץ שכן..אני לא ממש זוכרת את ההסבר שלו אבל השתכנעתי ועשיתי

אולי תתייעצי עם הרופא המטפל במיוחד אם יש אחוז גבוה - זו לא בדיקה פולשנית..

 

בהצלחה

נותן מידע גם על תפקודי שליה.
זה נכון שהרופאים תמיד מדברים על התסמונת דאון אבל אם תקראי את כל השורות, ובטח אם תתייעצי עם מכון פועה כתוב שם עוד דברים (תפקודי שליה לא כתוב אבל לפי הנתונים מעריכים את זה).
בהצלחה!

לבדיקות הסקר שהן נותנות מידע גם ע תפקודי שליה?

למכון פועה אפשר פשוט להתקשר או שצריך לקבוע אצלם פגישה?

באיזה שבוע צריך לעשות את בדיקת הגנומיטי ?

 

הרבה שאלות

 

תודה..

 

התכוונתי לבדיקות הסקר
וכן אפשר פשוט להתקשר למכון פועה ולהתייעץ
026515050
לפעמים צריך להמתין בסבלנות זמן ממושך למענה...

זהו חלבון שרמות מסויימות שלו (חופשיות) מעידות על תפקודי שלייה לקויים אבל לא בשביל זה מבצעים את הבדיקה, זה משהו שמתגלה "על הדרך" ונותן הסבר מיילדותי מרגיע במקום להילחץ מהגנטיקה....

בעולם הייעוץ הגנטי, מכנים את הבדיקות לפני הריון/ נישואין בדיקות סקר ואלו הבדיקות שבודקות נשאות למחלות רצסיביות וX שביר (מניחה שלא לאלה התכוונת)

בנוס לכל בדיקה שמבצעים לכולן והיא סטטיסטית ולא אבחנתית את יכולה לקרוא בדיקת סקר....

אז הסבר כללי:

שקיפות עורפית מוגברת נמצאת בקורלציה עם מספר מומים (אגב, לא על כולם מוכנים להתחייב לכן לא מסבירים עליהם בכלל) ביניהם ת.דאון. יחד עם בדיקת הדם (סקר שליש ראשון) ניתן לחשב את הסיכון גם לטריזומיה 18 ו-13 (אם כי אותן בדר"כ ניתן לראות באולטרסאונד, אך בהחלט כמו שכבר ציינו, יש יתרון לגילוי המוקדם)

הבדיקה של החלבון העוברי (תבחין משולש/ מרובע ושלל שמות נוספים) חשובה לא רק עבור הסיכון לת.דאון (כך שגם מי שיצא לה סיכויים ממש נמוכים כדאי שתיבדק) אלא גם לזיהוי מומים פתוחים במערכת העצבים.

לגבי בדיקות NIPT ולא משנה באיזה חברה עושים אותן, הן לא מחליפות בדיוק את הבדיקות הקיימות (מי שפיר וכו') וחשוב להיות מודעים ליתרונות ולחסרונות שלהן לפני ביצוע הבדיקה...

 

ההמלצה שלי לכולן (ושמעתי זאת מפרופ' שהיה אחראי על הגנטיקה הקהילתית במדינה) תדעו למה אתן נבדקות! אין טעם לבצע בדיקות סתם אם הן בסל...

לדוג' באוכ' הערבית עושים שקיפות כי זה בסל, אבל אין להם כוונה לעשות שום דבר עם התוצאות (לא בדיקות שאינן בסל ולא הפסקות הריון יזומות) ככה שאין טעם לבצע בדיקות סתם....

בהצלחה לכולן!

את זוכרת אם לקחת ביום הקודם?

אם את זוכרת שכן, וזה קורה לך יותר מפעמיים בשבוע, אל תקחי.

את זה שיש בקע אני יודעת.
הרופא אמר לי את זה כבר בשבוע הראשון, והרגשתי בעצמי..

בהריון האחרון (לפני שנה וחצי) הרגשתי כאבים חזקים ובליטה בבטן. נאמר לי שזהו בקע טבורי..

לא מנתחים לפני שעברה חצי שנה מהלידה.
ממליצים להתעמל עד הניתוח על מנת לחזק יותר את שרירי הבטן.

תחשבי מתי טוב לך כאמא לעשות את הניתוח, להשאיר תינוק קטן לבד..ליומיים.
אחר כך זה כאבים יותר מקיסרי!

אני חיכיתי שנה עד שאסיים להניק ושהילד יגדל מעט.

אחרי הניתוח בערך 3 חודשים אסור להרים כלום. ממש כלום! זאת מגבלה ענקית, להוציא מהלול, להכניס ללול, להרים לכיסא אוכל, להכניס לאמבטיה, להרים לנדנדה בגינה וכו.. ממש את מוגבלת ואסור להרים. יותר נכון, אין לך כוח בשרירי הבטן להרים. צריך עזרה צמודה!!!

יש ניתוח עם חתך - בקושי עושים אותו.
ויש לפרוסקופיה - עם 3 צלקות קטנות בבטן.

תלכי לרופא כירוג כדי לקבל הסבר.
תור עושים אצל המרפאוות חוץ כירוגיה של הבית חולים והם קובעים לך תור לניתוח.

הניתוח לא מסובך, בערך שעה...
אבל הכאבים והמגבלות אחר כך מאד לא נעימים!

שנה אחרי הניתוח אסור להיכנס להריון.

בינתיים כמובן לא להתאמץ יותר מידי..

בהצלחה ובבריאות !!!

חבל על הפרטי יש מספיק מקצועיים דרך הרגיל!

 

בדרך כלל הם מעונינים לנתח בשבוע 38. כי אז רוב הסיכויים שלא יהיה צירים או ירידת מים.

 

ואם יש כזה מקרה אז יוצא ניתוח חירום שאז היולדת לא מוכנה נפשית, כמו ניתוח מתוכנן חוץ מזה שניתוח מתוכנן יש את המנתחים הכי טובים בד"כ! ואילו בחירום מי שזמין  ואז לא תמיד מזמנים את הטובים לפעמים רק סטזרים!!

 

להיות מוכנים לכך שמורידים כל דבר מתכת עליך לקראת הניתוח אפילו אם יש משהו על המטפחת! כולל משקפיים כי את במעגל סגור של חשמל ויכולים להתחשמל!

 

קחי בחשבון שבזמן ההתאוששות את מוגבלת ברגלייך את לא יוצאת מיד מהשדה הניתוח כך שכדאי שיהיה לידך מי שישמור על הדברים הנחוצים (כמו פלאפון) ובכלל לשמור על כל הדברים שלך ולהיות לידך בשעת הצורך!!

 

 

איזה כייף ללדת בקיסרי, בעיקר בגלל שאת יודעת מראש את התאריך!! מתארגנת מראש, מכינה את הילדים והמשפחה, מכינה במקפיא כל טוב
מראש...

בקיצור, כייף לך!

בתור אחת שעברה כבר 4 קיסרי (2 חירום ואחר כך 2 מתוכנן). אוכל להמליץ לך על כמה דברים. כמובן שאת גם כבר בקיאה (2 ניתוחי חירום שעברת..) ויודעת מה הכי טוב לך.

הרופאים קובעים ל 39, לא ממהרים לקבוע ל 38.
אם תתעקשי והערכת משקל תקינה, הם יאשרו..
אני בדיעה לניתוח ב 38 בול! בעיקר כי פחדתי שיהיו לי צירים ואכנס שוב לקיסרי חירום מלחיץ.. מעדיפה להקדים"תרופה למכה" וללדת ב 38 !

תכיני קודם אוכל במקפיא, אחר כך את חלשה ועסוקה.. קציצות, רטבים, עוגות, עוגיות, לחמניות וכדו.

תסתדרי לילדים בגדים (כולל הלבשה תחתונה) בארון בתוך שקית לכל יום, הרי תהיי מאושפזת 5 ימים..
תלכי ללדת עם סל כביסה ריק :))

תכתבי מראש דפי הוראות לבעלך/אימך- בנוגע לבית ולילדים, דברים שאת יודעת שישאלח אותך - תחסכי תכאבי ראש האלה אחרי הלידה..

תקני מתנות לפני הלידה לילדים הגדולים שנשארו בבית, תעטפי יפה ותשימי בארון שלך. כאשר תחזרי מבית הרפואה תתני להם מתנה ממך ומהתינוק.

וכמובן המון הכנה מראש לילדים, בעיקר אם הם קטנים.

בקשר לניתוח, בשביל מה להשקיע כסף בפרטי? מה הבעיה בציבורי??
אני אוהבת לקבוע להיות שניה בתור, כך לילה קודם אני ישנה בבית וצריכה להיות ב 7 בבוקר ביום הניתו. מי שראשונה צריכה לישון בבית רפואה לילה לפני.

כמובן תאכלי טוב לפני, יהיה לך צום ארוך...
אל תאכלי אוכל שמתעכל לאט. תשתדלי לבוא כם בטן ריקה ::))

כדי לזרז את פעילות המעיים שכל כך מייחלים לה על מנת לאכול.. תכיני לך מראש שזיפים שחורים בתוך מים שיהיה לך מיד כשתוכלי.

מסטיקים עוזר ליציאת גזים!! תלעסי.. אין ברירה.

מחומרי ההרדמה של האפידורל לאחר הניתוח יש גירודים במקומות שונים בגוף, תמרחי פניסטיל ג'ל.

תקני פדים טובים ועבים ותחתונים חד פעמיים לא מרשת - נתפסים בסיכות.

תקחי איתך כבל מאריך למטען שיגיע למיטה, בהתחלה כל תזוזה קטנה ממש קשה..

תרסיס אלופירסט לתפרים ממש מועיל ומרגיע לתפרים!

כרית הנקה להישען עליה במשך היום במיטה, ממש נוח.. ואפילו היא מקלה על שינה על הצד!

אני לוקחת תמיד אופטלגין מהבית כדי לא להזדקק לטובת האחיות. כמובן שלוקחת בפרק זמן שמותר.

אם אחרי 24 שעות לא תהיה לך פעילות מעיים - תדרשי נר גלצרין!!

אל תגלחי את איזור הצלקת לפני.. הם עושים זאת.

בקיצור.. מה שאת יכולה להכין בבית לפני (אפילו לסדר את הבגדים של התינוק בארון אחרי כביסה) ייקל עלייך מאד מאד!!

התקופה אחרי הניתוח היא לא קלה ופשוטה..
אבל, ניתוח מתוכנן הרבה יותר קל מחירום! גם מבחינה נפשית וגם מבחינה פיזית!

את כל שאר הדברים את בוודאי יודעת היטב, ככל שתרדי מהמיטה ותלכי כך תתאוששי יותר מהר.

בהצלחה ובקלות!! ובשמחה גדולה

מנוסה בנפיחויות וגזים..סליחה.. ויודעת שמסטיקים גורמים להכנסת הרבה אויר לפנה מה שמוסיף גזים. אז מסתייגת מפרט זה.

זה מוסיף גזים, את צודקת!

אחרי קיסרי צריך לבדוק שהמעיים "עובדים" ובודיקים זאת על ידי:
יציאת גזים
ואחר כך יציאת גדולים..

וכדי לגרום לגוף להוציא את הגזים, המסטיק עוזר - כמו שאמרת, זה מרבה אותם.

בקיצור את צודקת שזה מרבה ובמקרה כזה - זה מועיל!

אשמח לעוד תגובות

מוצרי חלב עוזרים.

 

אני לקחתי לנסו פרזול (תרופה שצורכת מרשם רופא)

וזה עזר מאד.

 

וכמובן, להמנע ממאכלים מצרבים.

ונסי להמנע מהם- אני גיליתי כמה שממש הפתיע אותי שהם עושים לי צרבת. (תרכיז תפוחים למשל😰)
במקרים גרועים ששתייה, שקדים, מלפפון לא עוזרים- לוקחת טאמס ולרוב זה מרגיע את זה יחסית, לפחות לכמה שעות.

כי זה מכיל המוווווווווווןןןןןןןןןןןן סוכר

וסוכר בכמות גדולה עושה צרבת.

נסתרות דרכי הוושט..

לא ללבוש בגדים צמודים מידי או חזיה עם ברזלים.

להקלה טאמס,חלב,שקדים מלפפון.

פשוט אוכלצ נבטי אלפלפא. ככה, כמו שהם. וזה מחסל אותה לחלוטין, ולהרבה זמן. ובאמת לשים לב לא לאכול מאכלים חומציים, שומניים חריפים וכו' וגם תנסי לראות מה עושה לך את זה במה שאת אוכלת

אבל התשובות:

 

א. מחשבים לפי ווסת אחרונה. אא"כ רואים באולטרסאונד אחרת וזה אומר שהיה ביוץ מאוחר 

וכמובן, גם לפי ווסת אחרונה זה לא הגיוני כי הרי לא נכנסת להריון במחזור.

אבל ככה מחשבים.

זה אומר שבפועל את בהריון 4 שבועות ולא 6, אבל מבחינה רפואית את נחשבת בשבוע 6.

מקווה שהבנת אותי.

 

ב. לכל בדיקה יש את גבולות הזמן שלה.

לאיזה בדיקות הוא שלח אותך?

וכמובן, ללכת לפי החישוב של האולטרסאונד.

האולטראסואונד אומר שאני בשבוע 6, אבל הוסת האחרונה היתה לפני 7 שבועות. זה אומר פשוט שהביוץ היה שבוע מאוחר מהרגיל, ולכן כשלוקחים שבועיים אחורה לא מגיעים באמת לוסת האחרונה אלא שבוע מאוחר יותר?

 

וכששואלים אותי מתי היתה וסת אחרונה, לענות שבוע אחרי מה שהיה באמת?

תכנסי למחשבון הריון ברשת ותחשבי לבד.

נגיד זה http://www.yoledet.co.il/calculator.asp

 

אם הביוץ היה מאוחר אז לפעמים באולטרסאונד רואים שהגודל לא מתאים לוסת אחרונה ואז הרופא "מתקן" את גיל ההריון לפי האולטרסאונד. כמה שעושים את זה יותר מוקדם זה יותר מדוייק.

ואז כבר כל הזמן הולכים לפי התאריך המתוקן.

 

בכל מקרה זה לא משנה שהיית בשבעה נקיים וכו'. מחשבים את הגיל הריון לפי וסת אחרונה כי זה הכי נח.

א.שבוע ההריון הוא לא לפי יום הכניסה להריון אלא לפי גיל ההריון שהוא החל מהיום הראשון לווסת אחרונה- כנראה שהיה לך ביוץ מאוחר והעובר היה קטן מהגיל שהוא אמור להיות לפי הוסת האחרונה שהיתה לך ולכן הרופא תיקן. שתדעי שמעכשיו כששואלים אותך מתי היתה ווסת אחרונה את צריכה ללכת לפי מה שהרופא אמר ולא לפי התאריך האמיתי שבו היא היתה.
ב. החישוב שלו הגיןני, ולכן תלכי לפי החישוב שלו
הרבה הצלחה ובריאות

בהחלט להחליף רופא. זה הגיוני החישוב שלו. 

בגדול יש שקיפות עורפית בין שבוע 11-13 זה אולטרסאונד. ממליצים בדר"כ לעשות גם בדיקות דם.

להמשיך חומצה פולית בשליש הראשון.

ויש סקירה מוקדם ומאוחרת. 

אם את לוקחת פרנטל אז בדכ לא צריך גם ברזל בשליש ראשון אחכ עוברים רק לברזל

לכל ההפניות שהוא נתן לך. אם תמתיני עם זה לא ישארו לך תורים פנויים. במיוחד לשקיפות עורפית.

אני לא מקצועית בכלל ולא יודעת לגבי דכאון אחרי לידה. אבל ייתכן שדכאון כלשהו כן. כל הכבוד על המודעות!! וזה שזה אכפת לך כבר מראה שבעז"ה זה מצב שאת תצאי ממנו אבל בהחלט צריך לבדוק איך לטפל. שוב- לא כמקצועית, אלא כחוייה אישית- יודעת שb12 יכול לעזור.
אולי גם ויטמינים נוספים.
כמובן שאם המצב חמור יותר מקצת דכאון- אל תזלזלי. בקשי עזרה ממישהו קרוב שאת חושבת שייטפל בך בצורה הנכונה..

שאלה שפתאום עולה לי- את משתמשת באמצעי מניעה?? אם כן והם הורמנליים- חושבת שגלולות בהחלט עלולות להשפיע כך. אם זו הבעיה תבדקי את הכיוון הזה.

שיהיה בהצלחה רבה!!

יכול להיות קשור?

לסרזט ויכול להיות דכאון אחרי לידה. עד שנה אחרי הלידה זה עשוי להתרחש.
בהחלט במצבך יש מקום לייעוץ מקצועי-
דרך רופא משפחה לקבל טיפול תרופתי ודרך ארגון ניצה לקבל תמיכה שיחתית.
בנוסף לפנות למכון פועה להתייעץ לגבי המניעה.
ישר כוח על המודעות ועל הפניה! כבר עשית חצי דרך
בנוסף, כמו שאמרו- קחי מולטיויטמין לחיזוק, ותראי אם את מסוגלת כן לאסוף את עצמך ולצאת ללימודים, או אם זה לא אפילו לצאת להליכה של חצי שעה פעם ביום. אפילו 20 דקות. יכול לסייע מאוד!! להתארגן, להתלבש, ולטייל קצת באויר, ובשינוי אוירה.
בהצלחה!!!

אחרי הלידה. ככה שזה באמת יכול להיות. לכי לרופאת משפחה קודם ותדברי איתה. כדאי גם לפנות לארגון ניצה. יכול להיות גם שזה לא דיכאון סתם תקופה עצלנית כזאת בחיים של חוסר חשק וכו. קורה לי מידי פעם.

אצלי אם אני הרבה זמן בבית עם תינוק אני מתחילה התנהגות עצלנית כמו שתיארת

וזה כמובן מבאס ואז עוד יותר אין כוח לעשות משהו וכו וכו

בחופשת לידה הזו אני מקפידה לעשות משהו בבוקר פעם אחת או יותר בשבוע ואז יש לי הרבה יותר כוח לשוטף של הבית ולבעלי ולילדים.

אולי את פשוט צריכה להכריח את עצמך לצאת מהבית...
לחזור למסגרת קבועה

התיאור שלך מאוד מוכר לי מתקופות שונות בחיי שהייתי הרבה זמן בבית בלי מסגרת רצינית.

מצד שני יכול להיות שכן יש התחלה של דכאון אחרי לידה
וטוב שתתפסי את זה מוקדם.

זה נשמע קצת כמו ביצה ותרנגולת (דיכאון שמוביל לעצלות או עצלות שמובילה לבאסה )

נתנו לך פה עצות לגבי מה ועם מימחהתייעץ

ולי נותר לאחל- בהצלחה יקרה ושהקב"ה ינחה אותך בדרך נכונה

לא אחרי לידה (הילדה בת 3 וחצי..) אבל כרגע בבית לא עובדת בערך 3 חודשים 

וגם לא מנצלת את הזמן והרבה במחשב סתם רואה דברים במשך שעות...

בקושי מבשלת..וזה ממש חבל לי שאני נמצאת בבית ולא מארגנת אותו ואני הרבה יותר לקניות..

המחשב נורא ממכר ...הוא פשוט הפך אותי לעצלנית..

בעלי קלט את זה כנראה ופשוט העלה דרגה ברימון לגבוהה וב"ה אני מודה להשם!

עכשיו יותר טוב ב"ה אי אפשר לראות סדרות לפחות...

יכול להיות שברגע שלא יהיה לך יותר תנצלי את הזמן, ולא תרגישי לפחות את תחושת בזבוז הזמן..

ולעקוב שזה באמת לא דיכאון אחרי לידה..

 

ב"הצלחה

 

 

בעיקר עם הקטע של המחשב
מה שאני עושה זה ככה:
אני קובעת לעצמי בערך 2 דברים שאני חיבת לעשות ורק אחרי שאני עושה אותם אני פותחת את המחשב.
נגיד אני שוטפת כלים מקפלת כביסה ורק אז הולכת למחשב צריך לזה כח איפוק מאד חזק אבל זה משתלם.
א.את מרגישה לפחות שעשית משו ולא ישבת כל היום בטלה.
ב.לפעמים נגררים מקיפול כביסה לשים בארונות ואז לסדר את החדר וכו ותאמיני לי אין הרגשה טובה יותר מהסיפוק שהצלחתי לסדר את הבית ולבשל והתגברתי על עצמי...
אולי בשביל ההתחלה תתחילי עם משהו אחד ולאט לאט תעלי את זה
בהצלחה רבה.

דיכאון לאו דווקא מהלידה.

אני גם הרגשתי הרגשה דומה בתקופה שלא עבדתי (טיפה עבדתי)ולמדתי רק פעם בשבוע. הייתי אמנם עם התינוק בבית אבל כשהוא ישן או היה רגוע פשוט התבטלתי ואיכשהו היה מגיע הערב והייתי משתגעת שלא עשיתי היום כלום עם עצמי! כל היום הייתי בבית ולא בישלתי ולא ניקיתי...וכמובן שהתסכול הזה היה יוצא על בעלי המסכן.

עד שב"ה התחלתי לעבוד בעבודה אינטנסיבית וככה אני ממש מרגישה שאני עושה עם עצמי דברים חשובים, אני ממצה את עצמי ואין לי זמן לשטויות כמו אינטרנט שזה המכלה זמן הכי טוב שראיתי..

היו ימים שהיה לי ממש קשה אז הבטחתי לעצמי שמחר, אני לא נוגעת במחשב עד השעה 13:30 נניח.. וזה קצת עזר.

בקיצור, מה שאני באה לומר לך שהחוסר מסגרתיות יכול לשגע אנשים מסוימים.

הרבה פעמים אנחנו חושבות שאלו כתמים שאוסרים ומחמירות על עצמנו. תמיד תמיד לשאול רב שמבין.המון אהבה♥

זה צבע ורוד!! הרי ברור שמקורו בדימום

או להתקשר לקו של נשמת ליועצות הלכה

כי הוא יודע יותר טוב מאיתנו.

קרה לי כמה פעמים שהייתי בטוחה והופתעתי.

ואם זה ורוד אז בכלל יש מקום לשאלה.

 

שיהיה לך בהצלחה ובקלות

זה מאד לא קל. 

מקווה בשבילך שבקרוב מאד הכל יסתדר.

ולעבור לגלולות רגילות

אני ממליצה להתיעת עם הרב בן שלמה. רוב הסיכויים שזה דימום מהגלולות או מההנקה ואז אפשר להתיר אותכם! חבל להישאר ככה וברור שחבל לוותר על ההנקה שהיא כל כך חשובה ולא הרבה מצליחות..

ההנקה חשובה מאוד ויש פתרונות.

אבל זה לא משנה, הוא שומע את התיאור וההקשר בטלפון.

רק אם אין שום סיבה לתלות בה את הכתם, אז צריך להראות את העד עצמו כדי שיפסוק אם המראה טהור או לא.

 

מס' טלפון: הרב בן שלמה 052-8465585.

 

תודה על ההזדהות והתמיכה
מקווה שיסתדר לנו בקרוב

אני התייעצתי עם רב ורופא ואמרו לי לקחת סרזט כל 12 שעות. הקפדתי על השעות ותוך כמה ימים הדימום נעלם. אחרי כמה שבועות חזרתי לקחת כדור כל 24 שעות ואין לי מחזור כבר כמה חודשים בזכות זה...

כמו שאמרו לך - תתייעצי עם רב. הם מכירים את הסיפורים האלה.
וחיבוק! זה באמת לא פשוט...

ה׳ ישמור צריך רופא בשביל אחריות כזאת

ברור שלא על דעת עצמי

יש הרבה הקלות בטח אחרי לידה  ועם גלולות.

יתרון משמעותי מבחינתי הוא שאפשר להטות את הכסא אחורנית, וכך הוא מתאים לילד קטן שהישיבה שלו עדיין לא יציבה.

מרוצה מאוד

http://babysafe.co.il/מוצר/כסא-אוכל-bonny-בייבי-סייף/

וזה יותר נוח.
כשהתינוק גדל אפשר להוריד את הכרית.

לי יש כסא של איקאה -הלבן- ולא הייתה אופציה לקנות גם כרית עם זה...

זול, פשוט, קל לנקות. יחסית לכסאות אחרים- קשה לילד להיעמד בו.

אין לנו הרבה מקום בבית וזה ממש נח לנו. ככה מנצלים מקום של כיסא שגם ככה נמצא בבית. לנו זה היה שיקול משמעותי. גם ממש זול (80 שח בערך).
כסא של איקאה לדוגמא תופס יותר מקום.

חסרונות: המגש שלו קטן וגם צריך שיהיה כיסא שטוח שיתחבר היטב.

אבל יקר יחסית.

צריך עדיין כיסא שהמשענת שלו נשכבת.

ולכן,לא נראה לי שכיסא על כיסא/ הכיסא של איקאה מתאים.

 

לכו לחנות ותחשבו מה חשוב לכם.

 

לי לדוג' היה חשוב שיהיה מוט בין הרגליים כדי שאני לא אצטרך כל פעם לסגור את החגורות, שלא יהיה סל למטה כי אין לי כוח אח"כ לפזר את כל מה שיצטבר שם, שהכיסוי יהיה כביס (יש כאלה שרוצים דווקא ניילון שאפשר יהיה לנגב), שיהיה מגש נשלף.

 

נתתי לך רעיונות על מה להסתכל כשאת הולכת לקנות.

 

 

(אגב, בסוף קנינו של איזי בייבי, עלה כ-300 ש"ח, שימש אותנו שנתיים בנאמנות מרובה ועכשיו עברנו לכיסא על כיסא וארזנו את הכיסא הנ"ל לילד הבא כשהוא במצב מעולה כחדש!)

בדיקות דם כמה שצריך וסקירת מערכות מאוחרת.

 

רק את זה.

ההגדרה מה חשוב היא סובייקטיבית.
כל אחת וכל זוג מה שחשוב להם.
מה שחשוב זה שתכירי את כל היצע הבדיקות, מה כל בדיקה נועדה לבדוק וכיצד ואז תקבלו אתם את ההחלטה שנכונה עבורכם.
את המידע ניתן למצוא באתרי קופות החולים ועוד.
בהצלחה!

שהרווח לפניה ואחריה יותר פער של שנים

מפתח יולדת ביד ה' יתברך

נכון. מכירה מקרוב לצערי
לא קל בכלל
וכמו שכתבו- בידי הקדוש ברוך הוא...
אולי אצל חלק בגלל הפלות. אצל אחרים- לא
וממש לא בהכרח תלוי גיל. קורה גם בגיל צעיר

ומה הכוונה "יותר ויותר"?

קורה שיש הפלה, קורה שלא הולך בקלות, קורה שעושים הפסקה כי כבר מותשים (בלי לדווח לחברים...)

אחרים בדברים מאד פרטיים ואישיים אז אני מסבה את תשומת ליבך שזה כנראה לא כך

ובעצם לא שאלת על עצמך שאלת על אנשים אחרים אז זה מרגיש קצת חדירה לפרטיות מצידך להתחיל לחשוב ולדון למה למישהו יש מרווח כזה או אחר בין הילדים

 

אז מי מאתנו היא זו שדנה אחרים?

אני עוברת את אותם דברים שכתבתי בהודעת הפתיחה. וחברות קרובות שהרגישו צורך לפתוח את הלב שיתפו אותי בזה. כותבת לגמרי מתוך הזדהות

השאלה שלך היתה על אנשים ש"את פוגשת" לא על עצמך

אפ היית מנסחת אחרת היית מקבלת תשובות אחרות

ניסחת הודעה בצורה מסויימת (לטעמי היא היתה לא נעימה בלשון המעטה)

עניתי בדיוק על ההודעה שלך. לא שום דבר מעבר.

מה הכוונה "אל תדוני"? אם היית שואלת אחרת היית מקבלת תשובה אחרת מן הסתם. אבל אי אפשר לקרוא את המחשבות שלך אלא את מה שכתבת.

"אל תדוני" זה אומר לא לענות על שום הודעה פה? כי אולי מישהי התכוונה למשהו אחר לגמרי ממה שכתבה?

בזה שאני מחטטת לאנשים אחרים! עוד לפני ששאלת בכלל.. הנחת הנחות שגויות והחלטת לרדת עליי,
את מאשימה אותי במשהו שאת עצמך עושה

כמובן שמי שמביאה ילדים בגיל צעיר יהיה לה "קל" יותר להביא ילדים בגיל בוגר אבל יש גם שחיקה טבעית של הגוף.
יש לחץ נפשי ופיזי (ילדים זה שמחה, אבל זה גם המון כוחות נפש וגוף) והריון דורש פניות נפשית ופיזית.

וכמובן - הכל תלוי בסופו של דבר בקב"ה.

וגם הדודות המבוגרות שלי תמיד מתבטאות ככה.

 

אני רואה על עצמי - משנות האולפנא, השירות הלאומי והלימודים לתואר, יצאתי מדולדלת במשאבים שלי..

לא אכלתי נכון, לא אכלתי מספיק אוכל ביתי מבושל, לא מסודר, וגם הלחץ בשנים האלה עשה את שלו.

 

היום אני יותר מודעת, משקיעה בתזונה, ממלאה מאגרים, ובהחלט מרגישה עם יותר כוחות ב"ה.

 

גם בלי קשר לאוכל, הגוף מתמודד עם אתגרי ההריון, הלידה וההנקה, מתחסן ומתחזק יותר.

כדאי לבדוק ולטפל.

את מניקה? אני שמתי לב שכל עוד אני מניקה יש לי כל מיני תופעות כמו של הריון ואני סובלת מגזים ומהעיכול

את האמת שלא עשיתי תבחין נשיפה כי זה בסוף עבר לי אבל לדוגמא עכשיו אני 8 חודשים אחרי לידה וזה עדיין קורה לי , ועוד משהו שימי לב שאם את מניקה אולי את מושיבה את התינוק על הבטן או יושבת בצורה קעורה כמו שאני יושבת וזה גם גורם לזה

אבל בטח הצרבות לא באותה התדירות  והעוצמה כמו בהריון?

 

מאבדים סידן וויטמין D.

 

את יכולה לנסות לתגבר את המרכיבים האלה בתפריט ולראות אם הצרבת חולפת.

הייתי מחפשת שם אחר....

ששניהם אלי, אחד אליהו (ההורים קוראים לו אליה, אבל חברים וכולם מכנים אותו אלי) ואחד אליעזר, ושניהם התחתנו עם נשים עם אותו שם. .
קצת מצחיק, אבל אז מה?

אבל הם תימנים זקנים והגיוני שב15 ילדים כ לא נשארים שמות...

זה באמת קצת מוזר, אבל אם לא תמצאו שם אחר שתאהבו, מה כפת לכם מה אחרים יגידו...

מכאן מהערוץ .

 

אם את אוהבת, הכל אפשרי.