הבנתי שיצא חוק חדש
שדמי הלידה יחושבו לפי 6 החודשיים שקדמו ללידה
ולא 3 החודשיים כפי שהיה קיים עד היום
במקום אחד ראיתי שהיה כתוב שזה בכל מקרה יהיה לפי הממוצע הגבוה מבניהם
כי אם עבדתי לפני 6 חודשים בתקן עם משכורת יותר נמוכה
ועכשיו אני עובדת עם משכורת יותר גבוהה כבר 3 חודשיים
אז יעשו לי ממוצע של כל 6 החודשיים ?
או רק של 3 החודשיים האחרונים
(אני אמורה ללדת בחודש פברואר בעז"ה - שאז יחול כבר החוק החדש)
יש פרטים למשהיא?
שלום בנות,
אני שואבת כל יום בשעה קבועה פחות או יותר,
בימים האחרונים לוקח המון זמן לחלב לצאת, בערך 15 דקות
נשמע הגיוני?
אני שואבת בעבודה 
הבת שלי בת 11 חודשים והיא צריכה בקבוק אחד למטפלת וגיליתי שיוצאת לי כמות יותר גדולה והשאיבה הולכת יותר בקלות כשאני שואבת מיד אחרי הנקה.
אז במקום הסיוט של לשאוב בעבודה אני באה הביתה (בערך ב3) מניקה אותה כשהיא חוזרת מהמטפלת ומיד אח"כ שואבת וזה הרבה יותר קל.
מנסה לשתות יותר ולישון יותר 
אין צורך בדווקא לבקש אותה...ואמור לתת את זה רק רופא פריון (לא סתם רופא נשים), וכל זה בשילוב של ביצוע מעקב זקיקים (כלומר לבוא כל יומיים לקופ"ח ב 7 וחצי בבוקר ולעשות בדיקת דם + אולטרסאונד) וזה מותר רק ל 3 חודשים (כי הכדור הזה מסוכן) וגם אז יכול להיות שיהיו יותר מידי זקיקים ואסור יהיה לנסות להיכנס להריון בכלל.
בקיצור, צריך מעקב מסודר אצל רופא פריון וצריך להקשיב לרופאים.
יש ילדים בבית?
אתם בטוחים (-סליחה על השאלה ) שבעלך נכנס עד הסוף, כמה שצריך?
וכאמור, הלכת כבר לרופא נשים (פוריות) עם המידע והרצון?
הריון זה נס.... נס אמיתי...
בדיוק גילינו שבביוץ הקודם היינו ביחד ממש במהלכו! (זה יוצא דופן כי המחזור שלי לא סדיר ולא צפוי)
ובכל זאת לא נכנסנו להריון... כי רק 20% מצליחות בכל מחזור, כאלה שהכל בסדר אצלן!
צריך הרבה שלווה ואמונה... הלחץ הנפשי גם כן משפיע על סיכויי הכניסה להריון.
זו תיאוריה שאין לי מושג מי המציא אותה ולא מצאתי אפילו איש רפואה אחד שתומך בה (וכבר ראיתי כמה וכמה רופאי נשים מתחום הפריון דווקא)
ושמעתי מעוד אשת מקצוע בתחום.
אני חושבת שהלחץ עלול ליצור משהו מלאכותי. ניסיון "לכפות את רצוננו" על המציאות.
נשים נאנסות (לא עלינו) לא בלחץ מכניסה להריון, הן בלחץ/טראומה/כאב ועוד מהתקיפה, מהחדירה לפרטיותן. זה לא אותו דבר כמו אישה שסופרת ימים, בודקת ביוץ וכו' כדי לתזמן יחסים בזמן שהכי מתאים להריון
אבל אין לי עניין לדון בנושא כי אין לי ידיעות בו, חוץ מאשר על גופי לדבר ידעתי- שכשחשתי לחץ דוחק מתי אכנס להריון- לא נכנסתי...ומי שלא היה אכפת לי, לא ידעתי שאני מביצת, או הרפיתי- כן נכנסתי.
והוא מונע מהן אמצעי מניעה וכופה עליהן שורת הריונות בלתי רצויים. האם הן לא בלחץ מלהיות בהריון? ברור שכן! מי בכלל רוצה ילדים במצב הזה? ועובדה שהן יולדות 5-6-7-8 ילדים בלי בעיה.
כאילו שחסרות לנו דאגות על הראש..
תילחצי בכיף, לפעמים דווקא צריך לתת מקום ללחץ הזה ולעשות מה שצריך.
לי עזר ללכת לרופאה ולעשות את כל הבדיקות האפשריות. ללכת לכיוון מעשי ולא לשבת בבית ולטפס על הקירות.
את צריכה רופא או רופאה טובים שאפשר לדבר איתם בנוחות.
צריך רופא יסודי.
מה זה לא בדקו לעומק?
צריך אולטרסאונד, פרופיל הורמונלי ואולי לבדוק לפחות ביוץ אחד שהוא תקין.
עם הנתונים האלה תראי מה יש לעשות ואם צריך להמשיך לרופא פוריות.
יש בדיקות שבשגרה שרופא אמור לעשות לכל אישה שנכנסת בדלתו, ממש לא שאלות כלליות ורקע רפואי..
דרך אגב רופאי נשים אחראים גם אמורים לשלוח לבדיקת שד אצל כירורג כל שנה מעל גיל מסוים והרבה מחפפים.
הרופאה שלי יסודית מאד אבל לא נחמדה אז לא ממליצה עליה.
זה הדבר הכי בסיסי. אם המקווה שלך יוצא אחרי הביוץ אתם פשוט לא יכולים להיכנס להריון.
אם המחזור שלך 28 יום או קצר יותר (או שימי הדימום שלך שבוע פלוס) אז יש חשד וצריך לבדוק.
את יכולה לנסות לבדוק בעצמך כבר בזמן שאת ממתינה לתור לרופא.
אם רלוונטי תגידי ואפרט.
האחרונות
רופא נשים לא מבין בזה כמעט בכלל.
זה תפקיד של רופא פריון.
אם את מתחת לגיל 30, מותר לך לפנות לרופא פריון אחרי שנה של ניסיונות
אם את מעל גיל 30, מותר לך לפנות אחרי חצי שנה של ניסיונות.
מה זה אמר שהכל בסדר בלי לבדוק לעומק? איזה מין דבר זה?
בשביל לדעת בוודאות מה המצב צריך לעשות פרופיל הורמונלי, בדיקת זרע וצילום רחם. רק אח"כ אפשר להחליט אם הכל בסדר או לא.
ויש לך עוד ילדים בבית, איך לא תהיי עייפה?
המעבר לשעון חורף מעייף ומרדים את כולנו.
באיזה שעה את הולכת לישון בלילות?
יש לך זמן קצת לנוח בצהריים?
אם לא, אז אולי כדאי לך להערך מראש לזמן כזה. נותן המון כוח.
וגם לפנות זמן לדברים שאת אוהבת לעשות- קניות, שמיעת מוסיקה, גלידה עם חברה טובה.
שותה מספיק במשך היום?
אם הוא נמוך מרגישים חלשים גם אם ההמוגלובין בסדר.
וגם תפקוד בלוטת התריס. יש לפעמים תת פעילות של אחרי לידה, יש כזה דבר.
והבית לא צריך "לתפקד" שלושה שבועות אחרי לידה... (כלומר, הוא כן, כמה שאפשר, אבל לא בזכותך).
את צריכה עכשיו לנוח, להתאושש מהלידה, לבסס את ההנקה ואת הקשר עם התינוק...
בע"ה עם הזמן לומדים ומתרגלים להנקה התכופה, לומדים לנהל בית תוך כדי, ולומדים גם לישון תוך כדי. (ממליצה מאוד על הנקה בשכיבה בלילה - בצורה בטוחה את יכולה להמשיך לנמנם תוך כדי, ואז את לא עייפה מדי).
ובגיל מסוים (בעזרת ה'! אי אפשר לומד בדיוק מתי, כי כל תינוק אחרת) - התינוק מפתח פערים בין הנקה להנקה, ואז יש שנת לילה רציפה יותר.
מזל טוב!
את עדיין בתקופה של "משכב לידה" והגיוני שאת עייפה.
היה יותר מוזר אם לא היית.
הגוף שלך עבר טראומה בלידה, ומאז גם לא מקבל הרבה שינה כי יש תינוק שדורש את שלו כל 3 שעות.
תרפי.
תני לעצמך.
תפנקי את עצמך.
תישני כמה שאת יכולה.
עכשיו זה לא הזמן לבית מתוקתק. עכשיו זה הזמן לנוח, להסתגל לעוד ילד בבית
ובעיקר- לקבל את עצמך.
באמת. זה יותר מבסדר שאת עיפה.
ואל תדאגי. בסוף זה עובר.
המון המון מזל טוב וגידול קל ומאושר.
אני מניקה תינוקת בת שנה וב"ה לא עייפה במיוחד.
את 3 שבועות אחרי לידה! בטח שתהיי עייפה, כשאני הייתי 3 שבועות אחרי לידה הבית נאלץ לתפקד בלעדי!
את חייבת לנוח כמה שיותר, להעזר כמה שיותר ומה שלא דחוף, שיחכה!
הודעה קוליתאמא_מאושרתאבל לא נראה לי ברמות שהפותחת התכוונה...
זה יותר מתיש מאשר מעייף. כך אצלי...
אבל עם הגיל זה פוחת כי התינוק צורך פחות.
ולישון הרבה...
איך את אמורה להיות לא עייפה?
קחי ברזל, תאכלי טוב, וכל פעם שהתינוק ישן- לכי לישון גם...
בס"ד
ואם קיבלת אנט' ואת חוששת, שאלי את הרוקח.
ואם את עדיין חוששת, אפשר להתקשר למרכז הטרטולוגי.
תודיעי לרופא על הריון (או על חשד להריון)
אזניל הבת שלי בת 9 חוד' קיבלה עכשיו והבנתי דווקא שזה ממש לא חזק מידי.
לגבי כל דבר אחר, אני בחודש חמישי וסיימתי לא מזמן אנטיביוטיקה שהרופאת נשים שלי אמרה שאין בעיה לקחת- ואני סומכת עליה.
נראלי שזה היה רפאפן.
היה לי גם כן דימום בכל קינוח של אף, אבל גם כשהייתי מצחצחת שיניים בבוקר היה יוצא לי ממש הרבה דם..
הלכתי לרופא אף אוזן גרון והוא צרב לי באף את הכלי דם שלא יקרה עוד, וזה באמת עזר.. בגלל שבהריון הכלי דם מתרחבים אז זה קורה.
אם זה ממש נראלך דימום מוגזם הייתי ממליצה לך לעשות את זה גם..
ואפילו יותר במזג אויר שכזה.
לריסוק פירות לתינוק ועוד.
עולה 120 כמדומני.. הדגם הבסיסי
ודאבו - יותר חדש, אבל באותה רמה
שלום,
המחזור מאחר בכמה ימים. (הוא לא כ"כ מסודר, בכל זאת..)
אבל יש לי הרגשה מוזרה בשועות האחרונים (בערך מהמקווה, או כמה ימים אח"כ..)
וזה לא כ"כ עובר.
הרגשה של סחרחורות, כמו ראש עמום כזה. אולי הרגשה של נפילת סוכר מידי פעם.
וחולשה כללית כזו..
וכמו"כ, הרגשה של כמו אי נוחות בבטן התחתונה, בעיקר ב2 הצדדים (אולי שמאל יותר..)
משהי נתקלה בזה?
זה נורמלי? צריך לבדוק משהו?
תודה!
שבוע 28..
לא נשקלתי (שקלתי את עצמי..)
לא לחץ דם
בדיקת שתן-רק בבדיקת מעבדה
נורא?
זה ממש טרטור בשבילי להגיע למרפאה 
את השאר הדברים עשית בעצמך - אז זה בסדר גמור, נראה לי.
ואולי תנסי להגיע פעם בחודשיים-שלושה לאחות (בהיריונות הבאים בע"ה), במקום פעם בחודש-חודש וחצי כמו שאומרים.
לחץ דם, סוכר בדם, שתן כללי, ברזל...
אם זה בסדר - לא הפסדת. אבל איך תדעי אם זה בסדר אם לא בדקת?
ואם זה לא בסדר - לטובתך וטובת התינוק לטפל בזה.
כמובן, איש לא יכול להכריח אותך לבדוק את הדברים האלה, אך זה באמת לטובתך.
במכבי אפשר ללוץ בצד ולראות "פרשנות" לתוצאות.. אולי גם אצלך.
ירושלמית טרייהאחרונהבלוטת התריס מפסיקה לתפקד.
צריך להשלים את הורמוני התריס (התירואיד) בהורמונים סינתטיים, כלומר לוקחים כדורי אלטרוקסין/יוטירוקס וכו'.
בתחילת המחלה המערכת החיסונית של האדם תוקפת את בלוטת התריס (זוהי מחלה אוטואימונית, כלומר המערכת החיסונית טועה ותוקפת חלק מהגוף במקום לתקוף חיידקים ומזיקים).
בזמן הדלקת הראשונית הזו הבלוטה משחררת לדם את כל ההורמונים שאגרה. אצל נשים בגיל הפוריות יש מאגר גדול! ולכן בהתחלה יש מצב של פעילות יתר: עצבנות, ירידה במשקל וכו'.
אחר כך המאגר הזה נגמר ובלוטת התריס כבר מרוקנת ופגועה ולכן חסרים הורמונים, וזה מצב של תת פעילות: עייפות, עליה במשקל, יכול להיות קצת דיכאון, עור יבש וכו'.
אני לאל יודעת באיזה שלב אתם עכשיו, זה המסלול הכללי.
נשארים עם תת הפעילות הזו עד 120 וצריך את הטיפול התרופתי שכתבתי לעיל.
עושים מדי פעם בדיקות דם (TSH, FT4, FT3) כדי לדעת אם מינון התרופה מתאים.
אם עושים את הבדיקות בזמן ומאזנים את ההורמונים כמו שצריך אז לא אמורה להיות השפעה על פוריות.
בזמן הריון יש לעשות בדיקות תכופות, כל חודש בערך, ובדרך כלל צריך להעלות מינון. זה קריטי!! לא לזלזל! כי העובר צריך הרבה הורמונים שלאישה אין באופן טבעי כי הבלוטה שלה מתה!
גם אחרי לידה בודקים הרבה כדי לאזן מחדש.
זאת מחלה די נפוצה במיוחד אצל נשים ובמיוחד ככל שעולים בגיל. והטיפול קל ובלי תופעות לוואי. רק יכול להיות קצת קשה בהתחלה עד שמתאזנים..
חשוב למצוא אנדוקרינולוג טוב מאד.
לא צריך להתרגש מזה.
בריאות שלמה בעז"ה.
כמו שאת החזה לא צריך להרתיח. מספיק לנגב. (לא נראה לי שצריך לשטוף אפילו.)
כך גם החלקים.
דבר ראשון- לדעת שלוקח כמה ימים עד שההנקה מתבססת. אמרה לי את זה יועצת הנקה כשהייתי במצבך וזה באמת היה נכון. בימים הראשונים לא הייתה לי ברירה אלא להיעזר טיפה בתמ"ל, אבל תוך כמה ימם נהיה יותר חלב וכבר לא השתמשתי בתמ"ל בכלל. דרך אגב, אם במקרה ילדת בקייסרי- לוקח להנקה אפילו טיפה יותר זמן להתבסס. תזכרי שהכי חשוב שהתינוקת תקבל מה שהיא צריכה, ואם אין ברירה עדיף להשתמש בקצת תמ"ל מאשר שתשאר רעבה (ואני אומרת לך את זה עם המון הבנה לבאסה, כי הייתי ממש באותו מקום)
דבר שני- להשתדל לנוח כמה שאפשר ולאכול טוב. נוסך על כך, יש מאכלים שעוזרים כמו בירה שחורה וחילבה (לקחת בחשבון שחילבה עושה ריח לא נעים...)
בהצלחה
ברור שהוא מפרט לגבי האישות, ברמה מתקדמת ובשפה ברורה- בוטה לאנשים מסויימים-
ברור שיש רבנים שתומכים בו (הרב קנוהל למשל)
אבל הוא בהחלט לא מיועד לזוגות טריים, ואולי לא לכל קשת הציבור הדתי.
וגם ברור שספר כזה נצרך, ועדיף בהרבה על ספרים חילוניים.... גם אם לא כל הדרכה שם היא לחומרה.
מכון פועה הולכים לחומרה. והם לא חזות הכל בתחום ייעוץ למיניות.
ולא תינוק מיד.. גם לי זה קרה, חודש אחרי החתונה כבר הייתי בהריון.
הרגשתי לפעמים מרומה, שלא הכינו אותי לזה, שהמדריכת כלות לא אמרה שזה יכול לקרות,
רק הפוך (שיקח שנה ויותר)
שהזוגיות שלנו עוד לפני שנבנתה פתאום צריכה להתמודד עם הורמונים, מצבי רוח, ועייפות.
אבל
במהלך ה9 חודשים לאט לאט התרגלנו לרעיון, (כן, לשנינו היה קשה)
והחלטנו שרק נבנה מזה, ושזה רק יחזק את הקשר כי זה חשוב לנו,
לכל הבדיקות הלכנו יחד, כדי לראות ולהתרגש,
לאט לאט נקשרנו לדבר המופלא הזה שגדל בתוכי, ושגדל בינינו, הרי תינוק הוא פרי אהבה,
הדבר הכי יפה שיכול לבוא מהקשר הטוב והאוהב שלנו
השתעשנו בחשיבה על שמות, ורקימת חלומות לתינוק, למי יהיה דומה, ואיזה אופי יהיה לו
וכך היה, הגברת הגיעה לעולם כשכבר התחלנו להבין מה קורה מסביבנו.
יתכן ויקח עוד זמן גם אחרי הלידה להתרגל לזה שאת אמא, וזה בסדר.
והפחד של איך אדע להיות אמא, ואיך אדע מה לעשות, מתמודדים איתו,
שואלים חברות ומתייעצים עם ההורים, ובעיקר מדברים ביניכם על זה
שיהיה בהצלחה!
שולחת כוחות וחיבוקים
VARICELLA ZOSTER IGG 92.01 MIU/ML
Negative
.
.