פורום הריון ולידה (עמוד 4180)

אני סבלתי מזה משבוע 26.

 

מה שכן, את צריכה להקפיד ללכת לרופא ולבדיקת א.ס. לבדוק אורך צוואר

כדי לראות שהצירים לא עושים שום דבר ולא גורמים לפתיחה.

 

בהצלחה והמשך קל.

קודם כל, את לא לבד. יש את הפורום המקסים הזה
אני ממש מבינה אותך.
בהרין, ובמיוחד בהתחלה נוטים לנפח דברים ולהיות סוערים יותר עקב ההורמונים המשתוללים. היכן מוקד הקושי שלך מול בעלך? קשה לך שהוא לא מבין את המצב הרגיש בו את נמצאת? או שקשה לך עם האופי שלו באופן כללי?
קשה לך עם העתיד של הילדים- זה מובן, ולטובתם כדאי לנסות ליישר את ההדורים. כנראה שכרגע הכל רגיש יותר, אז לא כדאי להתווכח לידם.
העצה הכי יעילה במצבים כאלו, היא פשוט לשבת ולשוחח, בלי אוירה של כעס מסביב. אם ממש קשה, אפשר לעשות זאת מול יועץ זוגי.

זה לא עוזר.
גם בטיפול זוגי היינו ולא עזר.
עכשיו אני מתחילה ללכת לבד לייעוץ כי אני תכף נכנסת לדכאון אמיתי מהמצב. רק כואבת על ההריון הנוסף במקום לשמוח. כ"כ דואגת לילדים! מרגישה אמא רעה.

קשה לי ועצוב. אף פעם לא הייתי כ"כ עצובה כמו מאז החתונה ובתקופות קשות שלנו.

חוסר הסכמה? ויכוחים על שיטת חינוך?
מה גורם לקושי בשיח משותף?

לצערי אני לא מספיק מוכנה לפתוח את הדברים פה. תודה על האוזן קשבת בכל אופן...

באיזה טיפול הייתם ? האם לא היה שום שינוי?

הייתי ממליצה לך במקום יעוץ - טיפול לעצמך שיתן לך כח להתמודד.

מקווה שיעזור. כי באמת כבר אין לי כוחות. אני מפורקת נפשית...

הטיפול עזר באותו זמן. לדעתי היה צריך להמשיך ולבעלי נמאס שאנחנו תלויים בזה... וטען שלא עזר מספיק.

תודה על התמיכה, זה בעיקר מה שאני צריכה עכשיו.

כל הכבוד לך שאת ממשיכה להשקיע,

לדעתי טיפול אישי יכול לתת לך המון כוחות, לבצע את הבחירות הנכונות.

את עושה את הדבר הנכון!

וזה המקסימום שאת יכולה לתת לילדים שלך.

זה לשאול רב, ואז אפשר להגיד שהתייעצתם וזה מה שהרב פסק.

 

מזל טוב ובהצלחה.

אני אשכנזיה, בעלי חצי ספרדי

אצלינו חד משמעית אין שום מצב לתת את השם בסיטואציה שתיארת - יש פה צד אשכנזי שלם שזה לא עובר אצלו בשום אופן

זה אפילו לא עולה לדיון ולא עומד על הפרק.

אולי תחשבו על שם שמתקשר לשמו של חמיך...בדרך זו או אחרת.

רציתי לקרא לביתי על שם סבתא שלי- רק שם שני, חמותי הקרויה באותו שם הזדעזעה עד עמקי נשמתה , ובדרך כלל היא חמות נעימה ולא מתערבת בכלל ואמרה שבשום פנים ואופן- שאלה אם אנחנו רוצים להרוג אותה....בקיצור אצל אשכנזים זה ממש לא עובר, אולי פשוט לוותר ולקרא בשם אחר ולהסביר זאת לצד השני

בעלי (אשכנזי "טהור" ) נקרא ע"ש סבא שלו, אבא של אמא, שנפטר צעיר. לסבא השני, אבא של האבא, שהיה חי כשהנכד נולד, קראו בשלושה שמות, שאחד מהם הוא אותו שם של הסבא שאיננו.
אז כשבעלי נולד, הלך האב הטרי לאביו, וביקש ממנו מחילה על השם, כדי שכלתו תוכל לקרוא לבנה ע"ש אביה. הסב שהבין את החשיבות של השם לכלתו, מחל על שמו!! והוא הבין טוב מאוד את ה משמעות, והוכחה לכך היא שכעבור כמה שנים אחד הצאצאים האחרים ביקש ממנו למחול על אחד השמות האחרים שלו, והוא לא הסכים! !
בקיצור: המנהג האשכנזי הוא לא לקרוא בשם של מישהו שחי, אך אם מחל על השם- אזי מחול. לא חושבת שיש עניין לבדוק אם הוא מבין את העניין או לא. מתארת לעצמי שהוא מבין, ולא רואה בזה בעיה. ..
לא יודעת מה לומר לך במקרה שלך, אבל זה מה שהיה במקרה של בעלי

אבל אבא שלי עושה מזה טררם..
בעלי בסופו של דבר יקרא את השם של אבא שלו ז"ל..

אני רק רוצה לדעת מה אני עושה עם אבא שלי.. איך אני מרגיעה לו ת'עצבים..

לקרוא לנכד שלו בשם של אבא שלו. אז אולי לתת לו עוד שם שאבא שלך יוכל לקרוא לו בשם הזה, ואתם תקראו איך שמתאים לכם.
אולי לשבת עם אבא ולהבין מה כ"כ מפריע, הרי סבא מחל. ...

שהוא לא מבין ככ מה הבעיה בזה..
הוא מכניס את העניין שהוא לא דתי ולכן הוא לא שומר מנהגים..
הוא כמובן טרח להתקשר אליו אחרי שקיבלתי את אישורו ולהסביר לו שזה לא בסדר וזה לא המנהג שלנו וכו וכו..
😠

כדי להראות שגם כשאדם דתי מאוד (הסבא היה חרדי) ואשכנזי, ומבין את עניין המנהג, הוא יכול למחול , וזה לא בעיה.
המנהג הוא שלא נותנים ע"ש מישהו שחי, אבל אם הוא מוחל אז אפשר לתת. החלק השני, שאם הוא מוחל. .. הוא גם חלק מהמנהג. כך לפי הבנתי בכל מקרה. ..

את לא צריכה להרגיע את העצבים שלו.

 

הוא אדם בוגר, וזה בידיים שלו איך הוא מקבל את זה.

 

מנסיון, זה מה שעובד הכי טוב מול חוסר גמישות פולנית .

אני לא אומרת שזה קל, אבל רק ככה זה עובד.

מציגים עובדה מוגמרת, ולא משתפים פעולה עם משחקים על המצפון.

 

את היולדת, את זקוקה לשקט נפשי ולתמיכה, ובעלך איבד את אבא שלו.

מי שלא מוכן לקבל את זה, מקלקל אך ורק לעצמו.

 

תמשיכו לחייך, להתנהג בכבוד ובנימוס, אבל אל תתנו לנקיפות מצפון שעושים לכם אחרים לגעת בכם כמלוא הנימה.

 

מנסיון, גישה כזאת מהתחלה תפתור לכם הרבה בעיות בהמשך.

ואני מדברת מנסיון כואב מאוד מאוד. רק בדרך הזאת הצלחנו לשקם יחסים משפחתיים עכורים של שנים, שרק לבכות מלהיזכר בתקופות האלה.

 

חזקי ואמצי. ואם צריך, תשנני לעצמך שוב ושוב את מה שכתבתי.

לא מדובר כאן בסתם התערבות של הההורים,

מדובר במשהו מאוד מהותי להם (לשני הצדדים)

 

אני גם חושבת שהכי טוב לשאול רב גדול (מגדולי הדור) ולקבל ממנו ברכה.

ככה יהיה יותר קל לכל הצדדים לקבל את ההכרעה.

אני האנונימית שהציעה לפנות לרב.

 

ודאי שזה לא פשוט.

אבל באמת אין ברירה ואי אפשר לרצות את כולם.

קודם כל בעלה ושלום הבית ביניהם. בכל אופן מדובר באבא שלו, ובצד ספרדי.

ואשרי הסבא שמחל.

 

ומחילה, אבל אנשים לא גמישים שעושים טררם למרות כל האמור לעיל, בדרך כלל לא הענין המהותי הוא שקשה להם. קשה להם כי קשה להם. והדרך להקל עליהם היא הדרך שהצעתי.

זה מה שתאמרי לדעתי..
את בכלל לא חייבת במנהגי אשכנז אם בעלך ספרדי

ב"ה

התקשרתי לרב אשכנזי מהמגזר שלנו והוא אמר שהלכתית אין בזה שום בעיה..
אבל הזכיר גם את המנהג..
בקיצור- תשובה נחרצת מרב אשכנזי לא אקבל..
כמובן שהוא הזכיר שבחירת השם היא של ההורים וכו'

זה מספיק תשובה.

 

אבל התכוונתי - הרב של בעלך. ולפי מה שהוא פוסק שניכם הולכים.

למה לפגוע בהם? ואם הסבא מחל- מי אמר שבלב שלם? זה מעשה שלא יעשה אצל אשכנזים.

 

גם אצלנו ככה ולא הייתי מעלה על דעתי לקרוא על שם מישהו חי

כי להורים שלי זה ברור שלא קוראים על שם אדם חי.

מה יותר הגיוני מהרצון של האדם לקרוא לבנו על שם אביו שנפטר לפני רגע?

ב"ה

ולכן סבא שלי אמר שאין לו שום בעיה כי הוא מבין את המקרה..

עזבי את זה שאנחנו רוצים מאוד לקרוא על שמו, איך המשפחה שהרגע איבדה את אבא שלהם תרגיש שאנחנו הראשונים אחרי הפטירה ואיבדנו כזו הזדמנות פז..
ככה אני מרגישה לפחות..

קודם כל אתם לא קוראים על שם סבא שלך ח"ו, זה רק במקרה אותו שם. ולכוונה יש הרבה משמעות!

 

נשמע ממך שאת מאוד רוצה את השם הזה (ולדעתי בצדק, איזה זכות לקרוא על שם חמיך שנפטר לפני כל כך מעט זמן!) ולכן לדעתי את צריכה פשוט להיות נחרצת וזהו.

אני לא מכירה את אבא שלך, אני פשוט מקווה שזה יעבור לו. אולי בהתחלה זה יהיה קצת לא נעים, אבל תכלס זה אבא שלך או אבא של בעלך, כשאבא שלך מתעקש על משהו שבכלל לא שלו- כלומר הסבא מחל.

לדעתי תסבירי לאבא שלך כמה שזה היה חשוב לכם וזהו. בעזרת ה' הוא יבין, אם לא מיד אז עם הזמן.

שיהיה בשורות טובות!

ואבא שלך זה בחירה שלו הסברתם בדרך יפה, שאלת את הסבא, שאלתם רב אתם את שלכם עשיתם.
אני מאוד מבינה למה לא לקרוא בשם שני.
תנו שם חיבה מההתחלה ואבא שלל יוכל להשתמש בו ולא בשם של האבא שלו.
אני אשכנזיה וההורים שלי כבר אמרו לנו שאם אחד הילדים ירצה לקרוא בשם שלהם הם יראו בזה כבוד..

אני אשכנזיה מזה דורי דורות, ובעלי אשכנזי, ופולין לא רחוקה ממנו הרבה שנים.
ועדיין, עם כל הכבוד למנהג, שבאמת כולם מתחשבים בו,
זה ממש לא "יהרג ובל יעבור".
אנחנו מתלבטים אם לקרוא בשם של חמותי, כי הוא יפה ובעל משמעות ואני תמיד רציתי בת בשם הזה,
ולמרות שזה לא מקובל, חמותי שמחה במחשבה שתהיה נכדה על שמה עוד בחייה.

אז לא חייבים להיות שמחים, אבל להתנגד בכזו נחרצות בסיטואציה שפותחת השרשור מתארת?!
זה כבר אופי שמשתמש במנהג כדי להצדיק את עצמו.
יש סבא וסבתא שתמיד יצפו שתתייעצו איתם בנושא החשוב הזה של מתן שם, ואם לא ירגישו מספיק מעורבים ומשפיעים, אז יעשו בעיות והעלבויות ומצפון.
אבל זה הילד שלכם!!! ולכם נתנת הזכות לקרוא לו, ולא לאף אחד אחר!
אז כמו שאמרו, אביך ילד גדול, ולא כל מה שרוצים בחיים מקבלים, אז שיתמודד עם זה. לבד.
אל תטרידי את עצמך בקושי שלו, כי ככל שתהיי מוטרדת הוא ימשיך להרגיש ככה ולשדר לך ככה, כדי להשפיע על החלטתך או לגרום לך להתחרט עליה.
אתם החלטתם, נקודה, ומכאן ואילך אין דיון.
(בעיקר בעיקר כשהסבא נתן את ברכתו...)


נשמע שכל שם שתבחרו למישהו במשפחה יהיה מה להעיר.
תנסו להתנתק ממה יגידו ואיך יתייחסו, ולהתמקד בכם ובבחירה שלכם ובמשפחה האישית הגרעינית שלכם, בלי לנהל את החיים על פי הדודים והדודות שלא מבינים את מקומם.

בהצלחה...

וכדי שתדעי שאני יודעת על מה אני מדברת,
אצלנו יש כמה דמויות במשפחה שבאופן קבוע מאיימות לא להגיע לבריתות ואירועים אם לא יעשו כלבבם (יקראו בשם שהם רוצים, יעשו ברית במקום ובצורה שהם רוצים וכו'...)

פולנים. צריך לא להתייחס אליהם כי אחרת זה רק יהיה יותר גרוע. יש אנשים שקשה להם לא להיות מרכז העניינים וההחלטות המשמעותיות, וכדי לגנוב את ההצגה הם "עושים דרמה" ממשהו כדי שלא ישכחו שהם קיימים ושהם הסבא /סבתא של הרך הנולד, או הבר מצווה או החתן. מרכז העניינים של הברית או החתונה...

אז יגידו בקול לכולם כמה הם מזדעזעים שהלכתם נגד המנהג ולא התחשבתם ואיזה עוגמת נפש עשיתם.
אני למדתי בחיים- להתעלם!!!
שיהיה להם לבריאות, אני מתמקדת ומקיפה עצמי באנשים שתומכים בי ומחזקים אותי.

הגדרת טוב

החכמת אותי

כל הכבוד לך

לי הרסו ככה את החתונה

 

זה היה יותר בכיוון של ההורים שלי והמשפחה שלי-

(רצו שאני אקרא על שם סבא שלי ז"ל, שם שמזכיר אותו ואנחנו אמרנו שאם אנחנו קוראים אז זה רק השם המקורי ולא שם דומה ורק בתור שם שני... כי זה שם לא מקובל! רק בשביל לתת כבוד!)

 

הגענו להסכמה ששואלים רב גדול שמקובל על המשפחה ומה שהוא אומר- עושים!!
 

וזה מה שעשינו והכל בא על מקומו בשלום...

(הוא אמר לנו בכלל משו שונה שלא ציפינו לו אבל ב"ה שהמשפחה קיבלה את דבריו ולא הציקו לנו יותר ע"ז!

אמר שאנחנו חייבים לתת שם שני ע"ש חמי שיהיה בריא לפני שנותנים שם שני ע"ש סבי ונתן ע"ז סימוכין מאהרון הכהן וכו'...)

 

מה שאני ממליצה לך זה לגמור עם הסיפור הזה לפני הלידה!!
כי אצלי זה היה אחרי הלידה ועם כל הכאבים וההכנות לברית וכו' וכו' ובמיוחד ההורמונים שמשתוללים- זה עוד יותר היה קשה!

 

 

יוסף שלום

עובדיה יוסף

 

או-

יוסף חיים

במשמעות של הוספה

לברכה ואיחול

רק את יודעת את הדינמיקה המסויימת במשפחה שלך. רק את מסוגלת להבין (אולי) את המניעים של אבא שלך.

אני מכירה משפחה שקראו על שם הסבא הספרדי, למרות שבאותה תקופה הדוד האשכנזי של האמא היה חולה מאוד. גם לה אמרו - את הורגת אותו! אבל היא התעקשה והסבירה שזה בכלל לא על שמו. זה על שם החם, הסבא.

 

ומה שאני הייתי עושה כנראה- זה לתת שם ראשון ע"ש חמיך, הסבא שנפטר, ולהוסיף שם שני שמשתלב יפה, ואז אפשר להגיד- לא קראנו לו "יוסף", שמו "יוסף חיים", כשביום יום יקראו לו יוסף, ויהיה אחד שקורא לו בשני שמות. 

אני ככה עשיתי כי היה לי קשה רק עם שם אחד "על שם". הוספתי שם עם משמעות שקשורה לתאריך לידתו. 

כעת בעיקר אני קוראת לו בשתי השמות. 

זו ממש זכות לקרוא בחיים כי מה יותר כיף מסבא שזוכה לראות נכד בשמו! זה ממש עושה נחת
עד כדי כך שסבתא רבא שלי אמרה שיקרא על שמה בחיים ואמרה שתיוולד בת ונולדה בת וממש שמחה בזה .
ואחרי שנפטרה זו היתה הנכדה האהובה על סבתא שלי
( הכותבת חצי אשכנזיה)

שבו את אומרת לו שבחרתם שם לילד ואתם מצטערים אם הוא יפגע מכך, הסיבה שלכם ברורה אבל עדיין שלא יחשוב שאתם שמים עליו פס אלא באמת זה רק בגלל צירוף המקרים.
או אם יש מישהו מהמשפחה שלך שיכול לדבר איתו ולהסביר לו- יהיה לו יותר קל לקבל מגורם שלישי. אולי אמא שלך או אח או אחות.

אולי תתנו לו כיבוד בברית? סנדק? שירגיש שאתם ממש עושים לו כבוד.

ותגידי לו גם ששאלתם רב, אולי כן מפריע לו הקטע המהותי.

אביחי, אביאל, אליסף,

גם שיהיה ברור שזה על שמו וגם לצאת בסדר עם חמיך.

באמת לא פשוט.. בהצלחה בהחלטה!

בין לחבר גלולות ללא לחבר גלולות. המקסימום זה שזה יכול לבלגן קצת את המחזורים הראשונים כשמפסיקים למנוע

אני חיברתי חבילות.

לא חושבת שהזיק לפוריות...

אחרי שמנעתי שנתיים וחצי אז זה לקח לנו 5 חודשים להיכנס להריון עם השניה,

ועם הבכורה עוד לא מיצמצנו אחרי ההפסקה של הגלולות וכבר הייתי בהריון ( לקחתי שלושה חודשים אחרי החתונה,

בזמן השירות פעיל של בעלי, חיברתי שתי חבילות, הבת שלנו נולדה בול שנה אחרי החתונה , לא היה נראה כאילו מנענו)

אז לא יודעת אם זה קשור לזה שחיברתי חבילות הרבה פעמים בשנתיים וחצי האלה, או שמנענו תקופה של שנתיים וחצי,

אבל חמישה חודשים זה לא כזה נורא לחכות..לא הייתי בלחץ... הבכורה נהייתה יותר בוגרת ומוכנה לאח ... 

בקיצור, לא נראה לי שזה מזיק לפוריות.

.. יש לי וסת של 10 ימים + 7 נקיים , ככה שאם לא הייתי מחברת חבילות, היינו רק קצת יותר משבוע מותרים, וזה ממש מעצבן.. 

 

וב"ה נכנסתי להריון ישר כשהפסקתי את הגלולות. אז עלי לפחות לא היתה השפעה על הפוריות. כל הרופאי נשים ששאלתי אמרו שאין בעיה לחבר שלוש חפיסות. הבעיה היחידה שיכולה להגרם זה שאחרי כמה זמן מתחילים להיות דימומים כי הגלולות כבר לא מצליחות להחזיק את הרירית של הרחם. (לי אישית לא קרה אבל זו היתה אזהרת הרופאים) אין בזה בעיה רפואית, יותר מבאס הלכתית

את מחברת כמה חבילות שאת מעוניינת והגוף מאותת כשהוא זקוק להפוגה. למשל יש לי חברה שלא מחברת בכלל כי זה עשה לה כאבי בטן ואני מחברת אבל תוך כמה זמן יש כתמים שלא מפסיקים ומתחילים לי כאבי מחזור, זה פשוט אומר שהגוף צריך להתרוקן. כל אחת והגוףשלה פשוט, וזה נכון לגבי כל מידע לגבי גלולות.

העניין הנפשי והזוגי לא פחות חשוב מהעניין הבריאותי, שהוא גם זניח כמו שאמרו לך...
תחברי אפילו יותר זמן.
אני לקחתי גלולות כמה חודשים בתחילת הנישואין (פעם אחת התחילו לי כתמים, זה לא סיפור, פשוט הפסקתי וחיכיתי לסבב חדש...)
לא היתה שום בעיה להכנס להריון.

יכול להיות במקרים מסויימים שיגרום לבעיות, אבל במקומך הייתי לוקחת בכל זאת בלב שקט...

מזל טוב!

ממש עודד אותי..

לא לכל אחת חיבור החפיסות מצליח למנוע דימום.

אפשר לחבר עד שלוש חבילות לפי הרופא שלי, אני הייתי מחברת 2 לא יותר, פשוט כי הגוף וגם הזוגיות שלכם (תתפלאי) צריכים את זה.
לאחר שנה +
של גלולות הפסקתי ונכנסתי מיד להריון ואז הפלה- ואז חודש נזהרנו (מלכנס להריון) חודש מיד אחרי נקלטתי ב'ה...כך שאני לא חושבת שיש בעיה של פריון שנגרמת כך גם חושב הרופא שלי.
רק ממליצה שאם מפסיקים אז לחכות חודש אחד בלי גלולות ואז לנסות להכנס, כדי לתת לגוף להתנקות כראוי. (נזהרנו בכך שקיימנו יחסים קצת פחות ולא בזמן ביוץ). בהצלחה!

להיקלט אחרי הפסקת גלולות כי יש קצת התפרצות של הורמונים בגוף אחרי שהיו מדוכאים עי הגלולות.

לפותחת,חבילה וחצי זה די סביר, כלומר יש סיכוי גבוה שתצליחי להאריך בלי דימומים.

תנסי ותראי..

ולא היו לי דימומים. ונקלטתי תוך 3 חודשים.

 

שמעתי שזהו סימן לא טוב. כנראה שההריון לא התפתח כמו שצריך.
איתך בקושי יקירה. מבינה מאוד את החוסר סבלנות לחכות, אבל לדעתי לא כדאי לצפות יותר מדי.

בכל מקרה לבשורות טובות!!!
תדעי לך שגם אם תצטרכי לעבור חלילה הפלה,
הגוף של האישה הרבה יותר פורה אח'כ.

כ'כ צר לי. מבינה נורא את הקושי, גם אני עברתי חוויה כזו. עכשיו אני כבר
לא זוכרת את זה, כי הבשורות הטובות משכיחות הכל.

אם יגידו לך שזו הפלה, לכי לבדוק קרישיות יתר.
בהצלחה, איתך בצרה.

שה' ישלח לך הרבה כח. ושבשורות טובות ידפקו אצלכם בדלת... בחיוך ובשמחה.

לגבי קרישיות, לצערי קופות החולים אטומות, כי הבדיקות יקרות כל כך, אז הם אומרים ששתי הפלות הן בגדר הנורמה אבל שלוש זה כבר מצריך בדיקה, אלא אם כן יש לך היסטוריה של קרישיות במשפחה ואז מלכתחילה בודקים..
בהצלחה יקירה בעז״ה בפעם הבאה שיהיו בשורות טובות!

אני התעקשתי, הלכתי לכמה רופאים וכל אחד ננסה את כוחו להפעיל לחץ על המערכת
(רופאי נשים והמטולוג)
עד שקיבלתי

@יפעת1.
המליצו עליה פה בנות.

אשמח להכין אתכם ללידה. זוגי פרט. בירושלים (פסגת זאב)

מחברת ספר "בשעה טובה"

ויש לה החזר נראה לי דרך הקופות, צריך לברר

הגעתי ללידה מוכנה לגמרי ורגועה.

היתה לי לידה מהממת!

יש קורס קבוצתי ששמעתי עליו דברים טובים.

קורס פרטי קצת יקר אבל ממש שווה!!

יש לה ממש תובנות יפות...

ההמלצה הקבועה שלי...

קורס של 15-20 נשים

8-9 מפגשים

קורס מקיף מאוד. עוסק בתזונה בהריון, בפיזיולוגיה של ההריון והלידה (ממש מסבירים כל מה שקורה לגוף בלידה ומסבירים את ה"שפה של המיילדות" כדי שתוכלי להבין מה קורה בלידה), בשיטות להקלה על כאבים, בשיקום רצפת האגן אחרי לידה, נותן הדרכה מפורטת לגבי הנקה.

קורס בגישה טבעית, שפוי לחלוטין ()...

אפשר להתייעץ עם המדריכה של הקורס לפני הלידה ואחריה בכל עניין שעולה (לי יצא להתייעץ גם בהריונות שאח"כ).

ניתן להקליט את כל המפגשים ולשמוע אח"כ בכל הריון שיבוא.

026420534 ---> הטלפון של יונה. 

לא איכפת לך ללכת לחרדית?

בהנחה שאת דתי לאומי.

אני שואלת כי אם כן אז יש קורסים להנקה מוצלחת

ממישהי חרדית

(אני  גם חרדית והיתי בזה ונהנתי..)

ויש בנות שזה יועיל להן מאוד

ורציתי להמליץ

אבל חשבתי שלא ילך

מה את חושבת?

וגם פחות מתחברת לחרדי...
תודה בכל מקרה!

אם היא כל כך מקצועית וטובה, אני מוכנה ללמוד בקבוצה חרדית ולהרגיש קצת שונה ולקבל הדרכה איכותית ומקיפה ברמה מקצועית, מאשר ללכת למישהי דתית לאומית ולהפסיד את יונה.

יונה עזרה לי גם אחרי הלידה הראשונה עוד בבית חולים, גם שבועיים אחרי, גם בהנקה חודשיים אחרי, גם כשהתחלתי לשלב מוצקים עם ההנקה, גם כשעברתי את התאריך בלידה השניה, גם בלידה השניה (בצירים עצמם)  בכל פעם שהסתבכתי - הרמתי אליה טלפון והיא עזרה לי. תחשבי כמה תלמידות יש לה ואיך היא ככה זמינה לכולן ועונה בכזה חפץ לב.

בזכותה זכיתי לא לקחת אפידורל (בדיוק כמו שרציתי), בלידות הרגשתי שבאתי עם הרבה ידע גם לגבי מהלך הלידה, גם לגבי האג'נדה של בית החולים.

מבחינתי שיקול של חרדית/לא חרדית הוא לא שיקול

כל העניין של הריון ולידה הוא מאד מחבר בין נשים והסגנון הדתי נעשה זניח לטעמי.

אני הייתי בקורס הנפרד של שעצ (שאני לא ממליצה עליו בכלל) אבל היה לי נורא נחמד להכיר בנות.

היו שם דתיות לאומיות וגם חרדיות חסידיות, כאלה בלי אינטרנט וכלום.

וכולן היו כאלה נחמדות.

כשהייתי רווקה יותר.... 

תמרחי טי ג'ל על החניכיים. קונים בכל בית מרקחת.

זה מקל מאד על הכאב

הסימן בדר"כ זה שהבגד כל הזמן רטוב מרוק.
אם תכניסי אצבע, (סביר להניח שאם זה אכן שיניים הוא לא ירשה לך כ"כ בקלות להכניס) תרגישי שהחניכיים נפוחים. ..
לקחת בחשבון שבניבים יש 4 שפיצים שצריכים לקבוע בכל שן, כפול 4 בכל צד, זה 16 שפיצים שצריכים לבקוע... לוקח זמן... וכואב. ...
אני ממליצה מאוד על טיג'ל

אני רואה ניב אחד מבצבץ והשני לא רואה משהו מיוחד..
יכול להיות שרק אחד יוצא?

תודה לשתיכן על התגובות

אלא לאחוריים יותר, לא בקיאה בשמות שלהם

יציאת השן..
ואני לא ממליצה על טי גל מורידים אותו ומחזירים אותו כל הזמןולכ הייתי לוקחת את הסיכון.
תקני נשכנים ושימי במקרר אם אין עוד שיניים אז שלןקים עד שהשן יוצאת וזהו כדי שללץא יעשה חור וישתה מיץ..
אני ממליצה עך הג'ל אלוורה של פוראוור (לא משווקת)

לא הבנתי..

כל פעם יש הוראות אחרות לגביו, פעם הוא בסדר ויעיל ופעם הוא מסוכן

היו כתבות נגדו, ושזה מסוכן וכו' , אבל הרוקח הסביר לנו שזה מסוכן כששמים כמות גדולה, כמו שמסוכן לתת בקבוק שלם של אקמול לתינוק. אבל בכמויות הנורמליות שאנחנו שמים פעם- פעמיים ביום כשכואב לילד/ לתינוק, אין שום בעיה וסכנה.

בגלל עודף של חומר מסוים. אם אני זוכרת  נכון. ויש משחות אחרות במקום

חודשים....

מהרגע שהוא שם את היד שלו בפה ועד שאיזה שן מואילה בטובה לצאת....

ובאמצע החניכיים נפוחות איזה תקופה...

 

ועד לסוף ההנקה הצד המסוים כמעט ולא נתן חלב ורק הצד שהוא "אהב" נתן.

 

לא יודעת בעצמי מה הסיבה, למדתי רק לפעם הבאה לנסות להתעקש...

אחרי כמה דקות צריך יותר להתאמץ ולמצוץ קצת יותר חזק כדי שיצא החלב, אס הילד שלך חכם והוא יודע שיש עוד שד עם חלב הרבה יותר זורם, אז למה להתאמץ?

לדעתי, אל תתעקש איתו על זה...

גם התינוקות שלי העדיפו לפעמים צד מסוים.

אם רק עכשיו התחיל להעדיף צד מסוים - אולי כדאי לוודא שאין משהו שמפריע לו לשכב על צד מסוים, כאב אוזן.
אני הייתי 'עובדת' על תינוק שהעדיף צד מסוים, ומשכיבה אותו כאילו יונק מצד א ובעצם נותנת לו צד ב (תנוחה כמו בהנקת תאומים). לפעמים הועיל.

ואולי באמת עניין של זרימה - מהירה או אטית מדי.

אפשר להתייעץ עם יועצת הנקה.

אם כך, התגובה שלי לא קשורה...

וקידמי "יצא מהאופנה" ושהדעה הרווחת היום זה שאין כזה דבר...

הוא אומר לך בדיוק מה הוא רוצה! יתכן שבכמה דקות ינק הרבה מצד אחד ורוצה צד שני. אפשר בהחלט לתת לו אח״כ צד שלישי ורביעי

אצלי זה ממש ככה. יונק הרבה מצד אחד ואחכ קצת מהצד השני, כמו קינוח כזה
נשמע לי ממש בסדר.

גומר צד אחד ועובר לשני.

ברגע שהוא מפסיק הוא סיים צד אחד, כלומר מרוקן אותו ואז אם את מחזירה לשם הוא צורח

כי לא יוצא לו כלום והוא עדיין רעב...

ולעומת זאת הצד השני עוד מלא אז הוא יכול לינוק בשקיקה.

 

אין פה עניין של להבדיל בין הצדדים, יש עניין פשוט של להרגיש אם יוצא לו חלב או לא.

וגם אני שמעתי מיועצת הנקה מוסמכת אין כזה מושג חלב אחורי...

 

 

 

יהיה נחמד אם תשתפו במסקנות של המחקר

יהיה ניתן לראות את התוצאות איפה שהוא? זה ממש יכול לעזור בבחירת בית חולים ללידות הבאות...

על איזו מהן לענות? הראשונה? האחרונה? מה שבא לי?

נראה לי שזה לא מספיק בולט. או שלא הבנתי נכון?

אולי כדאי להדגיש את זה כאן בהודעה...

איפה זה היה כתוב?

"השאלון מיועד לנשים שילדו במועד (שבוע 37 ומעלה) במהלך החודש האחרון."

ז"א משבוע 37...
לא?

אתן יוצאות מנקודת הנחה שהעדפת היולדת להיות בבית מלא ולאן בשאלה האם התאים לך וכו' התשובות לא ממש מתאימות כשההעדפה היא לא ביות

למשל הייתי בביות כמו שרציתי אבל חלק מהימים גם לא הייתי כמו שרציתי כי היתה צהבת

אז לא היה ברור מה לבחור

ויש עוד איזה אחת אולי אפרת מאמלה משהו כזה בלניאדו מאוד ממליצים עליה היא יקרה ברמות אבל טובה היא לא לוותה אותי אבל נכנסה כדי לעזור לדולה שלי נחמי סגל....אם את רוצה יותר פרטים על נחמי באישי....

אילה לוי

היא מכירה את כולם!

ומתנדבת יום בשבוע בתינוקיה.

אם תרצי, אתן לך טלפון בפרטי

אני הייתי מוותרת על הטון החמור. לא רואה בזה צורך, ולא נשמע שזה עוזר.

מבחינתי אם פעוט מתחיל לשחק, סימן שהוא גמר לאכול לעת עתה. בגיל שנה ההנקות יכולות להיות קצרצרות. במקומך הייתי מפסיקה להניק (לא לרגע אלא ממש מפסיקה לגמרי את אותה הנקה), ועוברת לשחק איתה בקוקו, גלגולים ועוד כיד הדמיון. שתתגלגלו מצחוק ביחד, ותראה שאפשר ליהנות עם אמא בעוד דרכים.

כמובן שלא צריך לגמול בגלל זה. אבל הנוגדנים עוברים גם בהנקה של דקה. בכל פעם שהיא מתחילה לשחק - גמרנו להפעם.

מה את אומרת?

אבל אם  אני מניקה אותה רק דקה, אני חוששת שיהיה לי גודש...

היא כנראה שבעה מספיק.

 

עם הגודש בכל מקרה צריך יהיה להתמודד ככל שהיא מפחיתה בכמויות.

תהיי עם אצבע על הדופק.. בהתחלה את יכולה  לשאוב - או עדיף - לסחוט ביד אל ספל, ורק עד הקלה על הגודש, כדי לא להמשיך להגביר את ייצור החלב.

אם המצב מחמיר את  יכולה להניח עלי כרוב.

 

אבל קחי בחשבון שיתכן שהיא תחזור שוב אל הכמויות האלו אם בזמן שהיא מצמיחה שיניים, היא יונקת יותר ואוכלת פחות מוצקים.

אשמח לעצות.

תודה!

שמאלחשת ומרפאה את החניכיים. זה עוזר לנעיצת השיניים וגם למצבים שהתינוק לא מוכן לאכול בגלל הכאב.

 

אם את רוצה פרטים אפנה אלייך במסר אישי.

 

הטיפות למכירה.

היא נושכת אותי יותר..

אסור לנשוך את אמא, זה כואב! ומסתכלת עליה במבט רציני.

 

בגיל הזה הם כבר מבינים..

כשהיא נושכת תצמידי את הפנים שלה לתוך השד, גם פחות יכאב לך וגם לה לא יהיה נוח אז היא תשחרר וכשתראה שזה חוזר מצידך התגובה הזאת, כנראה תפסיק, כי זה לא נעים לה.

והוא גם ישן אולי
תעקבי שיש תנועות ושהן לא נפסקות

או לפחות להתייעץ עם אחות בטלפון מה לעשות.

תנסי אולי לאכול שוקולד או לשתות קפה חזק להעיר אותו קצת..

מתלבטת אם זה הגיוני או אולי זה מראה על בעיה..

קרה לי בדיוק באותו שבוע וראו במוניטור קצת האטות דופק.

בגלל שיש פחות מקום לזוז והעובר יותר מוברג למטה. אבל כדאי להיבדק לכל מקרה

רוב הסיכויים שהכול בסדר.

אני נסעתי פעם למיון יולדות בגלל מיעוט תנועות. אף אחד לא צחק עליי. התייחסו ברצינות. עשו מוניטור. ברוך השם הכול היה בסדר.

הרגשתי שהנסיעה הייתה שווה, כדי להיות רגועה.

אבל יתכן שזו תגובה להצפה הורמונלית, ויתכן אפילו שזו תגובה רגשית.

אין כאבים שם בד'כ בשבועות האלה.

אבדוק. כי זה ממש סבל!
תודה!

עשיתי בדיקת בטא לקראת סוף שבוע 4
עוד יומיים אבדוק הכפלה.
יש לי תור לרופאת נשים רק כשאהיה בשבוע 10.
מקווה לבשורות טובות בעז"ה!

א.ס
לראות שהשק ברחם ולא ח"ו משו אחר

תודה על התשובה.
יש לי רחם דו קרני.
מקווה שהכל בסדר.
אבל בשבוע הזה עדיין לא יכולים לראות שק הריון, לא?

מקווה שלא קשור

5 לא ידוע לי.

אם כבר איחר לך המחזור, אז רוב הסיכויים שזה שלילי.

 

שזה יהיה חיובי
ושלילי זה מתחת ל5

יש לי אותה כבר שנה
אני מתעללת בה בלי סוף!
עולה ויורדת הרבה מדרגות כל יום.
יש לה את כל המעלות. החיסרון היחיד שכשהיא סגורה היא גדולה ותופסת מקום.

יקרה עם שם(בוגבו/פג פרגו) ובסוף שכנעו אותי בחנות שזה שטויות, וגו'אי תעלה לי חצי מהעגלה שרציתי - חשבתי כמוך כמובן, לטווח ארוך שיחזיק לכמה שיותר ילדים וכו'.

 

השתמשנו באמבטיה ממש קצת(היינו בעיקר עם מנשא) והטיולון גם מחזיק מצוין בינתיים, ועוד כמה חודשים בע"ה לילד הבא.  

 

לא מתחרטים ואני רק צוחקת על עצמי בפני בעלי שרציתי להוציא הרבה כסף על עגלה "שתחזיק".

 

וודאי שממליצה

 

יש אפשרות לפי התיאור שבכל זאת הריון.

ומה שלומך..

בערך לפני שמונה שנים היית פה?