פורום הריון ולידה (עמוד 4181)

תרגישי טוב..

זה נורמלי שיש ירידה במצב רוח

צריך לשמור שלא יתדרדר עוד...

להיות כל הזמן ליד אנשים ולבקש עזרה..

זה מצב לא תקין! !
חייבת לטפל בדחיפות ע"י מישהו מוסמך, כי בלי- זה רק יחמיר, לא ישתפר לבד.

ידעתי שאני האמא, וזה התינוק שלי, אבל רק ידיעה בשכל. לא היה לי שום רגש לתינוק. אם היו מחליפים לי אותו, ואומרים לי, סליחה, היה בלבול, הוא לא שלך אלא תינוק אחר שלך, לא היה מפריע לי.
הייתי עם המון כאבים, וכנראה שזה היה קשור.

ב"ה, אמא שלי הצילה אותי. היא ביקשה שכל פעם שאני מחתלת אותו או מלבישה אותו, שאעשה לו מסז' עדין, מהראש ועד לכפות הרגליים. משהו של דקה, שתי דקות, שלוש דקות, לא יותר.
המסז' עבד! ב"ה, אחרי ימים ספורים, אהבתי לתינוק פרחה. הוא היה שלי בוודאות.
אגב, התחלתי עם המסז'ים רק שבוע אחרי הלידה. אחרי הברית, כשהשתחררנו מבית החולים והגענו הביתה.

אפשר ללכת לטיפול קונבנציונלי, יש את ארגון ניצה, אם אני זוכרת נכון. אפשר גם טיפול ברפואה משלימה. העיקר להגיע במהרה ובבריאות ליעד - אהבת התינוק במאה אחוז, בנחת ובשמחה.

בהצלחה!
נשמח לשמוע עדכונים משמחים

את שניה אחרי לידה, וזה עלול לקרות... וזה לא אומר כלום על הקשר שלך אליו בהמשך! תני לעצמך להרגיש את ההרגשה הזאת, יותר טוב אם יש לך מישהו בסביבתך שאת יכולה לדבר איתו בפתיחות ולשתף, בלי שתקבלי תגובה שיפוטית, מישהו שיכול להכיל אותך כרגע באהבה וברוגע, זה עלול לקרות. וזה בסדר. את תאהבי אותו! אל תדאגי!

 

תטפלי בו בנחת, ותעזרי במי שאת יכולה, לא בטוח שביות מלא הוא הנכון ביותר עבורכם כרגע.. יתכן שאת זקוקה לשינה רצופה וארוכה כדי להתאושש קצת לפני שאת מתחילה לטפל בו ב100%.

 

אבל הכי חשוב שתדעי שזה קרה לעוד אמהות! וזה חלק מההורמונים המשוגעים של אחרי לידה.. בע"ה זה יחלוף ואת תתאהבי בו, וגם אם זה יקח קצת זמן זה בסדר! 

 

 העיקר שתאכלי טוב ותנוחי כמה שיותר, וכמובן לטפל בו כמה שאת מסוגלת אבל בלי לחץ, וכן להיעזר כמה שרק אפשר בסביבה. אם את יכולה ללכת לאמא שלך/בית החלמה ליולדות לכמה ימים כדי להמשיך ולנוח כמה שיותר, נראה לי מומלץ.

 

אם ההרגשות הללו מחמירים בימים הבאים (לדוגמה אם את רוצה לפגוע בו חלילה) או  שהם לא יעברו לך עד בערך ששה שבועות אחרי הלידה, כדאי מאד ללכת לטיפול אצל אשת מקצוע, אבל זה בתנאי שיש לך מישהו בסביבתך שאת יכולה להישען עליו בתקופה הזאת. אם את מרגישה לגמרי בודדה אז יש את ארגון ניצה שיכול לתת לך מענה בהרגשה הקשה הזאת.

 

חיבוק יקרה!!! את אמא טובה! את אמא נהדרת! זה לא את כרגע אלא ההצפה ההורמונלית והתשישות הבלתי נגמרת הזאת שניה אחרי לידה....

 

 

היום זה הילד שיש לי קשר הכי קרוב אליו

אפשר לומר בזהירות שזה הילד שאני הכי אוהבת מכולם.

(בזהירות כי כמובן שאת כולם אני אוהבת עד כלות הנשמה. אבל יש לי משהו מיוחד דוקא איתו)

הוספתי חיוך בשבילך הפותחת.

קחי את הזמן.

 

אני חושבת שאיזו נחמה סיכמה היטב את הכל.

המודעות - המודעת שלך למצב היא נכס. היא תעזור לך בתהליך ההחלמה בעז"ה. אשרייך.

תהיי עם האצבע על הדופק.

ושוב .

דודה או שכנה לא להישאר לבד כל הזמן שמישהי תהיה קרובה וזמינה אפילו לישון אצל אמא אם את יכולה למשך שבועיים וזה יעבור ב״ה ואומרת לך בתור אחת שאין לה אמא ולא סבתא ואת כל הלידות והשיבה הביתה הייתי לבד חוץ מהבעל שהוא כמובן לא יבין כמו דמות נשית 

וזה לא היה לי עד עכשיו.. רק היום התחיל.

ככל הנראה לא קשור ללידה ולהחלמה ממנה.

שימי לב איך את יושבת - אם את כפופה ויש איזה שריר
שנתפס שם.

וזה לא מוגדר הפלה.
בהצלחה ובשורות טובות!!

אני לא יודעת מה בדיוק הגבול, אבל מי שיוצא לה חיובי בבדיקת דם, כלומר יצא לה מעל 25 בבטא, וכמה ימים אח"כ נפל - זה נקרא הריון כימי.

לא יודעת מאיזה ערכים זה נקרא הפלה לכל דבר.. 

אחרי שהייתה השרשה
כלומר בשלב שהיה ניתן עקרונית לראות שק הריון (שבוע 5)

אחרי בדיקה ביתי חיובית. ובדיקת דם -בטא חיובית 300
ואז התחיל דימום.
הרופא אומר שאם הבטא מתחת לאלף-לא מחשיבים הריון.
בפועל אני חושבת שזה בגלל שלא היה מספיק מידע,כי לא היה לי ווסת אחרוןן-הנקתי באותה תקופה...
[אני אישית חוויתי הפלה לכל דבר.. _ וזו לא הראשונה]

בהריון אחד חיכיתי שבועיים איחור ורק אז בדקתי
בהריון אחר בדקתי וקיבלתי תשובה חיובית עוד לפני איחור
נניח שחלילה שני ההריונות האלה היו נפסקים בשבוע 5 - אז הראשון הוא לא הפלה והשני כן??
לא נשמע הגיוני.

האם ההגדרה '' הפלה'' גוררת פרוצדורה מסוימת?

באותה פעם שחיכית שבועיים היה מגיע מחזור לפני זה...
היית חושבת ובודקת האם זה היה התחלת הריון שנפל??!!
או מחזור שאיחר בכמה ימים...
תלוי כמובן גם עד כמה המחזור סדיר בדרך כלל...
מי שיש לה מדוייק כמו שעון, שבוע איחור ומעלה הייתי חושדת מאוד שזה היה הריון גם אם לא בדקה (על אף שיש גם סטיות שחודש אחד מאחר פתאום ללא הריון).
אבל מי שהרווחים אצלה אף פעם לא קבועים, אלא נניח בין 30-37 יום... לא כל מחזור של 37 או 38 יום תחשוב אולי זו הייתה הפלה כי אולי החודש היה אמור להיות 30 יום ובעצם היה כאן איחור של שבוע...

מספר הפלות חוזרות גורר בירור לחפש סיבה.
הפלה אחת לא.
ובאמת במקרה שהיה כבר שק הריון צריך לוודא שכולו יצא והרחם התנקה לגמרי. ואם לא מתנקה לבד אז צריך להתערב.

שצריך בזה בריאות נפשית.
מי שכבר בדקה הריון ויצא חיובי ואז החל הדימום הוסתי כנראה תחווה חוויה של הפלה.
מי שטרם בדקה הריון מסיבותיה שלה והמחזור איחר בכמה ימים, לדעתי לא צריכה להוגיע את מוחה בשאלה האם זה היה או לא היה הריון. מן הסתם היו לה הסיבות שלה להמתין עם הבדיקת הריון. ואם התברר שהעיכוב בבדיקה היה ״מוצדק״ והגיע וסת, לדעתי תמשיך להיות רגועה ולא לחפש..
זאת אגב הסיבה שמכון פועה ממליצים לבצע בדיקת הריון רק שבוע לאחר האיחור אם אין שום סיבה מיוחדת לבדוק קודם (אין כאבים חריגים או משהו אחר).

פתאום שקראתי פה כל מיני מושגים התחלתי לחשוש.
הסרת לי דאגות מיותרות...
תודה רבה!

בשורות טובות בעיתו ובזמנו בעז״ה!

הפלה , קורה שהמחזור מאחר סתם כך

לבת שלי הייתה לשון קשורה, וגילינו זאת כי לא עלתה במשקל וההנקות היו סיוט.
אם עולה היטב - אולי כאבי בטן?

ועלה מהשיחרור שבוע הבא יש שוב..

אפשר לשקול שוב ולראות כמה עלה בינתיים.
אצלנו באים לשקילה בלי תור.

לפעמים זה ממש מציק באמצע הנקה. תנסי להשעין אותו על הכתף שלך ולטפוח קלות על הגב שלו. אחרי שישתחרר תמשיכי להניק.

בגלל זה התסכול

ואיך יודעים שיש?

תודה לכולן!

זה רק מה שקראתי, לא מנסיון..

לפעמים אם לאמא יש ייצור מוגבר של חלב הזרימה של החלב חזקה מידי (בעיקר כשהחלב משתחרר) וזה יכול לתסכל את התינוק ולגרום לו להפסיק ולצרוח ולפעמים גם קצת "להיחנק" בגלל הזרימה החזקה הפתאומית.

נשמע לך קשור אליך?

שלפעמים זה נראה כאילו הוא בולע מהר מדיי ומנסה "להספיק" לבלוע הכל אבל אז אני מנסה מהצד השני והוא עדין בוכה תוך כדי..

אבל זה ממש לא כל הנקה ככה..
נגיד עכשיו התעורר להנקה ויונק מעולה רגוע לגמרי.

תנסי לעקוב מה קורה ביום.

את יודעת להאט את הקצב?

הוא מראה סימנים שהוא מחפש..הוא קצת נרגע ואחכ שממשיך לבכות אני שמנ לו מוצץ ומסתובבת איתו ולאט לאט נרגע..

לא יודעת להאט את הקצב..

לשים יד על החזה לפני הפיטמה

לשים יד מתחת לסנטר שלו

להניק בשכיבה 

להניק לפני שהוא רעב וצורח

ואזלדפוק לו על הגב בהרגעה לאט לאט

ולהגיד לאט הנה יש חלב

תהיי את רגועה.

זה בעיקר בהתחלה לא?

 

 

אם לא, אני ממליצה לך לנסות להפסיק ליומיים - שלושה עם מוצרי חלב ולראות אם זה עוזר

 

הוא נשמע בסדר גמור. עולה במשקל, טיטולים מלאים...

אולי הוא באמת כבר לו רעב אבל יש לו צורך חזק במציצה.. אז מוצץ ויוצא לו עוד חלב.. די מעצבן לקבל עוד מנה כשאתה סיימת.
אני מציעה להאכיל עד שמתחיל לבכות ואז להוציא, להרגיע, לבדוק שיוצא גרעפסים.. ( לפעמיים יוצא יותר מאחד) לתת מוצץ אם זה מה שמרגיע ואז לנסות הנקה שוב אם מתחיל שוב לבכות שוב להרגיע ולשים בחזרה עם מוצץ לעוד שלוש ארבע שעות..ביחד עם זה הייתי בודקת עליה במשקל לוודא שאנחנו לא "מפספסים" משהו...

למען ההגינות אני אמא לתינוקת אחת לא 10...

זה היה קורה, מסתבר, שהיו לו פשוט גזים שהפריעו

לו לינוק, הייתי משחררת לו ואחר כך הוא היה ממשיך,

וזה היה קורה יחסית הרבה פעמים, פשוט אחרי שיצאו לו הגזים

הוא המשיך לינוק כרגיל.

הוא מצליח לישון ולא..

מכרית הם לפעמים מתגלגלים ימינה ושמאלה, בעגלה נשארים מורמים.

אבל היא כבר גדולה מידי כדי לישון בעגלה לילה שלם, היא זזה ומתהפכת, לא אפשרי לצערי.
הלילה שמתי אותה על כרית ודי מהר ירדה ממנה, והיה לילה סיוט. כל שעה התעוררה🙁

לקטנטנים האלו, האוטריוין לא עוזר, כי הוא ממיס את הנזלת אבל צריך גם להוציא אותה

חפשי בבית המרקחת!

 

ולמיטב ידיעתי עד שנה זה לא מומלץ כרית בגלל סכנת חנק - אולי תקפלי שמיכה , שהיא יותר קשיחה,

 

הייתי ממליצה דווקא על הסוג הפשוט שעולה מעט ויש אותו גם הסופרים רגילים כמו רמי לוי או אושר עד

אף פעם לא ראיתי ברמי לוי.

Heat של forever הוא טבעי ומאטד מסייע.
זו משחה חיצונית.
קצת יקר 80 שח לשפורפרת
בעיקרון כל מי שמשווקת את פורבר יכולה למכור לך.
אם תרצי פרטים נוספים אתן לך מס של חברה שלי שמשווקת.
בנוסף הייתי ממליצה על להלביש ממש חם- בתקופה הזו זה ממש חשוב. וגם לחתוך בצל גולשים עליו מלא סוכר או סילאן. יחד ולתת לזה לשבת כדי שיהיו ציצים ולתת לה בכפית/ מזרק זה מתוק לא לדאוג

ממש עזר!
גם יותר בטיחותי וגם יותר יעיל...

מהגדולים מתחת למזרון וזה ממש עזר בנוסף מים עם מלח באף ויש את הבלן הזה ששואב את הנזלת.. ובמקום לקנח לו את האף עם נייר או מגבון רגיל קניתי מגבוני אף עם ריח של אקליפטוס ומנטה של ד"ר פישר..

לנו הרופאה רשמה פניסטיל טיפות

זה מרגיע ומקל על הנזלת .

לתת לפני השינה.

אני כן היתי שמה עם כרית.היא ישנה איתכם נכון?אז זה בהשגחה לא?

יש טיפות מיוחדות שמקלות על הנשימה

ובצל פתוח ןמלח

גם מכשיר אדים

או לשים בגד רטוב

בחדר 

להניח ספר עבה מתחת למזרון. ככה את לא בלחץ מכרית, והראש מוגבה אז יותר קל לנשום.
וחוץ מזה כשהליחה ממש מוגזמת- אינהלציות עם מי מלח. לא כיף בכלל, אבל מקל.

כל עוד זה בטווח של עד שבוע 13+6
בהצלחה

בדיקת דם צריכה להיות בטווח של יומים/שלושה מהבדיקה
בהצלחה!

והיום אני יודעת שלפחות בכללית אומרים שכל עוד בטווח זה בסדר

באמת בכללית נותנים כל עוד זה בטווח.
לא מומלץ מראש,כן?אבל אם כבר זה קרה..

כבר שנתיים כמעט, עכשיו ממש התחלנו להשתמש שוב לתינוקת החדשה

זה דיי חדש בשימוש כחודשיים
נכון לעכשיו מרוצים מאוד

מה מעניין אותך לשמוע?

העגלה יציבה?

איך החוזק שלה לאורך זמן ?

וגם אם לא, אין שום סימן שמשהו לא תקין. התופעות מגיעות בד'כ סביב שבוע 7 ואפילו 8.
בדקת בטא, היא היתה מעולה. חכי בסבלנות, ובינתיים התפללי לה'.
תמיד אפשר לדאוג, בכל שלב בהריון- שהבטא אולי לא עולה, שלא מרגישים מספיק תנועות, שאין מספיק בחילות...
לא חסר ממה להיות מוטרדים.
מניסיון תפילה אישית עליך ועל העובר עוזרת ומרגיעה מאוד.

אחרי הפסק טהרה וטבילה אפשר הרבה להקל ולהתיר.

לא לדאוג מדי.

 

יש משמעות ומשקל הלכתי גדול להפסק טהרה.

תעשי, יכול להיות שכל ה"דימום" שאת רואה יכול להיכנס בהגדרה של כתמים, ואז יש סיכוי להשלים שבעה נקיים עם בדיקות מינימליות והרבה הקלות. תתחילי ותשאלי רב.

נבדקתי גם אצל נוירולוג. ב"ה הכל היה סדר וכנרטה קשור לתחילת הריון
עכשיו ב"ה בשליש השני ועבר כלא היה

התופעות של תחילת ההריון פוחתות לקראת שבוע 9-10 ואז מתחדשות בעוצמה.

זה באמת קשור  לקפיצה מחודשת ברמות ההורמונליות.

אין שום בעיה עם ההורמונים שהילד מקבל. ממש אין מה לדאוג לזה.

(אגב, אחוז ניכר מחלב הפרה שצורכים בארץ הוא מפרות בהריון...)

 

לגבי לגרום להפלה - לרוב לא.

בתחילת ההריון עדיין אין ברחם קולטנים לאוקסיטוצין, אז הדאגה בכלל לא קיימת.

בהמשך (אולי שליש שלישי? לא סגורה על זה) כבר יש קולטנים לאוקסיטוצין, ועדיין לרוב מוחלט של הנשים לא תהיה בעיה עם פעולות שגורמות להפרשת אוקסיטוצין (יחסי מין, הנקה, ואולי יש עוד משהו ששכחתי). למיעוט קטן יש בעיות, רואים התקצרות צוואר הרחם וכו', ואז הן מקבלות הוראה להימנע מהפעולות האלה. זה לא נפוץ.

 

במקום הנקה - חיבוק, שירים. זה מה שעובד הכי טוב אצלנו. תחליף רגשי ולא תזונתי.

כל עוד אין הוראה רפואית מסוימת (שאומרת גם להימנע מאישות) - אין בעיה להיריון ואין בעיה ליונק להמשיך לינוק אפילו במהלך כל ההיריון. (אני הנקתי פעם אחת עד חודש שלישי, וגם עכשיו אני בהיריון, בחודש רביעי, ועדיין מניקה).

מה שכן - את צריכה לשים לב לחולשה שלך, כי האנרגיות של הגוף מופנות קודם כול להיריון ואח"כ ליונק ורק אח"כ אלייך. ואם היונק קטן מגיל שנה - צריך לשים לב שלא חסר לו כלום.

אם את בכל זאת רוצה להפסיק הנקה, כדאי לעשות זאת בהדרגה. ואם היונק בן פחות משנה - אין ברירה אלא לעבור לתמ"ל כלשהו, כי עד גיל שנה עוד צריך הנקה או תמ"ל.

אני גם בהריון עוד מעט שבוע 10 עם תינוק בן חמישה חודשים ופשוט החלב נגמר. אני לא מבינה איך אתם מצליחות לשמור על החלב. כמה שניסתי לא הלך ובלילת ברירה מביאה לו מטרנה וקצת מרגישה רע😔

מטרנה זה לא נורא, ויש הרבה תינוקות שגדלים עם זה מצוין מגיל אפס. את מביאה לתינוק שלך מתנה אחרת - אח קטן.

אם החלב מתמעט מעצמו, אז יכול להיות שבכלל לא תצטרכי להפסיק את ההנקה באופן יזום, שיש בזה דווקא משהו טוב...

(מודה שבאופן אישי לא התמודדתי עם הנקה והיריון בגיל כזה צעיר... פעם אחת ההיריון התחיל בגיל עשרה חודשים של היונק, ובפעם השנייה בגיל שנה ועשרה חודשים...)

מאוד חשוב לי הנקה. אני מאוד מאמינה בזה אבל כמה שניסתי להמשיך כבר התינוק מעצמו לא מוכן לנסות. בהתחלה הצלחתי להחזיק את ההנקה בלילות אבל לאחרונה גם את זה כבר אין. ב״ה שזה באמת לדבר משמח כי עם הגדול שלי ההנקה הפסיקה כשנכנסתי להריון והוא נפל.

ביוכ נגמר סופית... האמת לא הייתי מדי עצובה, זה היה לי קשה גם ככה...

יכולה לשלוח לי מסר אם כן.

אם אין התוויה רפואית מיוחדת נגד (שתבוא עם הוראה נגד קיום יחסי אישות) אין סכנה או בעיה. מה שכן, החלב יכול להתמעט (אצלי לקראת הסוף לא יצא כלום כשניסיתי לסחוט, לא יודעת מה היא הצליחה להוציא כשמצצה...). אם היונק בן פחות משנה אולי כן יהיה צורך בתחליפים להשלמה.

ממש לא ידוע לי שזה יכול לתת משהו לא טוב לילד היונק

במקום הנקה עברנו לאט ובהדרגה לבקבוק מים (ההפרש בין הילדים הוא שנה ושמונה בערך). הייתי נותנת פשוט מוצץ אבל הוא ממש לא אוהב מוצצים...

 

היה בן שנה וחצי בערך

אם תחליטי להפסיק להניק, אל תחששי מהצעד הזה.
הבן שלי היה מכור להנקה, פשוט היה מת על זה, אבל אני החלטתי שזה כבר קשה לי והוא כבר גדול, הייתי מניקה 3 פעמים ביום. יומיים הבאתי לו רק הנקה אחת וכל פעם שביקש (או יותר נכון דרש..) אז העברתי לו נושא_ יצאנו החוצה, עשיתי לו 'קוקו', הבאתי לו דברים טעימים וכו' ולפני השינה פשוט נעלמתי מהאיזור מזמן המקלחת ועד לשינה ובעלי טיפל בו.
אני רוצה להגיד לך שביום השלישי הילד שכח מעניין ההנקה! הייתי בשוק, והוא היה בן שנה וחודשיים .
אגב, הייתי גם בתחילת היריון אבל לא בגלל זה הפסקתי להניק, אין עם זה בעיה.

אבל במקביל כבר נתתי סימילאק כי הבנתי שהחלב פחות עשיר מאשר קודם.
בתחילת רביעי הוא כבר לא רצה יותר לינוק

הפסקתי כי היה לי טיפה קיצור של צוואר הרחם (לא נראה לי מההנקה אבל כדי שזה לא יחמיר הפסקתי עם ההנקה)

בקושי יש חלב בהריון אז לא הייתי דואגת מהעברת הורמונים וכו'

אם זה לא מסכן את ההריון ולא קשה לך אני לא הייתי מפסיקה להניק בכלל.

אבל -
אבל הנחת היסוד היא שההריון תקין =חזק.
כל עוד הרופא לא אסר יחסי אישות, לכאורה, אין בעיה לעובר אם תמשיכי להניק.

אבל -
בזמן הריון, החלב מתמעט וטעמו משתנה. ולכן, אם היונק עדיין צעיר, ועיקר תזונתו מהנקה, יהיה צורך למצוא תחליף תזונתי המתאים לגיל היונק.
יש יונקים שמוכנים להמשיך ולמצוץ כל ההריון, גם אם בקושי יוצא חלב. הם אוהבים את הקרבה והמציצה מרגיעה.
יש אמהות שמניקות במהלך כל ההריון, ואחרי הלידה מניקות את שני החמודים שלה. יתרון גדול בשיטה הזו, שבוודאי לא מתאימה לכולן, הוא שיש שפע חלב לתינוק החדש, ואם יש בעיה של גודש, הגדול זמין לפתור את הבעיה....

הגדים של יונקים שאמא נכנסה להריון והם המשיכו לינוק -
"יש לזה טעם של מיץ תפוחים" (כי המתיקות ירדה)
אחרי מציצה של עשר דקות - "אמא, אני הולך לשתות מים" (כי אמנם מצץ ומצץ, אבל גם רצה לשתות משהו)
בתחילת החודש התשיעי, אחרי שינק/מצץ כל ההריון "אמא, תטעמי, זה מתוק!" (כי המתיקות חוזרת לקראת הלידה, והיונק הספיק לשכוח שפעם זה היה מתוק) המשפט נאמר תוך שהוא מציע את השד לאמא שתטעם....

הרבה אמהות הניקו תוך כדי ההריון, וגם הניקו שניים בו זמנית. אני מכירה באופן אישי הרבה ילדים שנולדו לאחר שהאח הגדול מהם ינק במשך כל ההריון. כולם בריאים וחזקים, ויש כאלה שכבר השתחררו משירות קרבי בצה"ל!

בהצלחה!

התגובה שלך ממש הצחיקה אותי. לא שזה לא נראה לי רציני, אלא בגלל התיאורים והדוגמאות... תודה!

ולהפסיק את ההנקה, ותחליף חלב שהוא לא מטרה זה חלב שקדים

קודם כל אין בעיה להניק בהריון כל עוד אין התווית נגד.

בכל מקרה ילד עד גיל שנה צריך לקבל חלב אם או תמ"ל. אבל תמ"ל, ולא תחליפי חלב למבוגרים. חלב שקדים זה יופי, אבל לא מספק את הצרכים התזונתיים של תינוק שעדיין זקוק להנקה.

 

לגבי איזה גיל יונק?
חלב שקדים קנוי או תוצרת בית?
לתינוק צעיר, המלצה זו נראת לא אחראית בכלל. אולי מתאים ליונק בן שנתיים, שלוש שמחפש שתיה טובה.

יש את דר כרמית שהיא מדהימה.ברחוב הלנה זבוטינסקי כמדומני,מרכז בריאות האשה

מה שם המשפחה שלה? מרכז בריאות האישה של כללית?

את יודעת אם היא מקבלת באופן פרטי?

את שם המשפחה,אבל אם תתקשרי למוקד של כללית הם בטוח ידעו. אין לי מושג אם היא מקבלת פרטי. היא מדהימה,רגישה ומאד קשובה.

מניקה. 4 חודשים אחרי לידה כו.

כשתמצאי פתרון אשמח גם.

גם אצלי אותו דבר

מנצלשת גם לעצות

עוד יבואו המומחיות!!

 

יודעת שלא הכל. אך מקווה שמעט עזרתי...

אני חושבת שעודפים לא מתפנים מהגוף אז אסור לקחת יותר מדי, אז רק שלושה חודשים ולהפסיק.

שנחוצים לשיער

ככה זה אחרי לידה.

אצלי בכ"א.

גם שלא כ"כ הנקתי (את הגדולים)

וגם כשהנקתי (את הקטנים) עד גיל די מאוחר

 

ואין לי פיתרון לזה, לצערי...

לא זוכרת מתי זה עבר אבל גם חצי שנה ויותר אחרי הלידה זה לא נגמר
אולי בהריון אחריו. מרגישה שבהריונות אין לי כמעט נשירה

 

 

עבר מעצמו אחרי תקופה מסוימת.

 

ממליצה לאוכל בריא ומזין.

 

 

במשך ההריון השיער מתחזק ופחות נושר אז אחרי הוא חוזר למצב ההתחלתי.. ככה לפחות לתחושתי.

זה לא קשור להנקה אלא לאחרי הלידה, מתחיל מבערך חודש וחצי חודשיים אחרי הלידה ועד כחצי שנה אחרי הלידה.

ואכן בהריון השיער לא נושר כלל וזו הנפילה הגדולה - מכלום למיליון. את כבר מרגישה שלא נשאר לך שיער.

כפי שכתבו - זה עובר מתישהו וחוזר לקצב הרגיל של הנשירה שהיתה לך לפני ההריון.

בהצלוחו - לא נעים אבל לא סוף העולם.

את שואלת על הטיפול ההומאופתי?

אני הומאופתית. וטיפלתי במקרים כאלה עד להחלמה מלאה.

 

באופן אישי אחד הילדים שלי סבל  מחריקת שיניים וטיפלנו בהומאופתיה לשביעות רצוננו.

לא יכולה לפרסם בפורום.

 

אפשר ליצור קשר במסר אישי עם הניק לב אמיץ.

זה מכניס אותך לכרטיס האישי. למעלה בצד שמאל יש איור של מעטפה,

תלחצי עליה, זה יכניס אותך למערכת מסרים אישיים ותוכלי לשלוח מסר.

על מסר אישי שקופצת על המסך בפינה השמאלית למטה.

 

או לעמוד עם העכבר על "פורומים" בראש העמוד, יופיע לך טור של אפשרויות. תלחצי מסרים.

כמו כל דבר כמעט ברפואה הקונבנציונאלית

אני לדעתי כל הקליקים בלסת הופיעו לי בגלל שהיתה לי פלטה בשיניים בגיל צעיר יותר

כמה כמה סיפרו שיש להם קליקים אחרי טיפול אורטודנטי

 

 

 

אולי זו בעיה אחרת של הלסת. אובחנת?
לפעמים הלסת נשחקת בגלל סוג אוכל, לעיסת מסטיקים, גנטיקה
יש מומחי פה ולסת שיכולים לסייע באופן ממוקד

מתגבר החריקה מציקה לי

היו לי כאבי תופת בלסת בגלל זה.

עזרו לי הרפיות לפני השינה- יש הרבה ביוטיוב, צריך לחפש קצת עד שמוצאים למה מתחברים.\

 

מאז עברו החריקות והכאבים לגמרי

את הכל אפשר לסדר תוך כדי תנועה.

אז לא יהיה מאורגן  פרפקט. שטויות. מה צריך תינוק קטן?

 

הכי חשוב שתרגישי מחוברת לעצמך.

תקדישי את הזמן שנשאר להתפנק, לטייל, להינות עם  בעלך והילדים.

והיא כל כך ארוכה...

אל תסתכלי על האורך. תתמקדי במה מהדברים שתהני ותתרגשי לעשות.

 

באמת שלא חייבים להתארגן אם אין לזה כוחות נפש.

נגיד בגדים, סינר הנקה, מוצצים, טיטולים

ולפנות מקום לכל הדברים האלה בבית חחחחחח

לא הייתי מסוגלת להתארגן מראש - החולשה, חוסר השינה, הכבדות וגם חוסר ריכוז מנעו ממני.

 

כשילדתי בעלי הוריד את כל הציוד. את הבגדים נתן לחמותי לכבס (אפשר גם למכבסה אם אין ברירה),

קנה שידת פלסטיק פשוטה עם מגירות, לשם הכנסנו את כל הבגדים של התינוקת ועם זה התנהלנו במשך 3 חודשי הגזים וחוסר השינה המטורפים של אחרי לידה .

 

וכו' וכו' לכל דבר מצאנו פתרון.

 

נכון שעדיף אם אפשר, ואם זה מה שעושה טוב על הלב, להתארגן מראש. אבל אם זה לא הולך, גם ללמוד להרפות זה שיעור גדול וריווח עצום.

 

שיהיה בשעה טובה בעז"ה .

 

ומה עם האוכל? אני בהנקה אוכלת ממש הרבה, ואני מוגבלת בסוג המאכלים שמותר לי לאכול...

ואני אף פעם לא מקפיאה - לא מסוגלת לאכול מופשר.

 

בשבוע הראשון אמא שלי בישלה לי ושלחה או בלידות קודמות התארחתי אצלה עם הקטן התורן - אפילו לבית החלמה לא יכולתי ללכת בגלל המוגבלות בתפריט.

במצב שאין מי שיבשל, הייתי אפילו משלמת למישהי שתבוא לבשל מה שמותר לך לאכול.

 

ואח"כ לבשל ולהפעיל מכונות כביסה היו  שני דברים יחידים שעשיתי. וגם כן - לאט לאט. בין הגזים , ממילא לא ישנתי בלילות עם הקטנטנה.

הבישולים הפשוטים ביותר: מזהיבה בצל תוך כדי הנקה. זורקת פנימה ירקות חתוכים גדול וגב עוף עם כנפיים (בלי העור). ויש מרק.

 

תפ"א בשמן זית בתנור. וכן הלאה.

 

השתמשתי בכל רעיון כדי לפשט את הבישול. ובעלי לקח על עצמו את שטיפת הכלים (חשבתי על מדיח אבל הוא העדיף שלא - הסברתי לו שאם אין כלי בישול נקיים אין אוכל, ואם אין אוכל אין אמא!).

 

לגבי השידה, זאת רק דוגמא. וגם אצלנו היה צריך לגלגל אותה מכאן לשם כדי שלא תעמוד באמצע הדרך.

להתחיל בקטן. ממש.

 

אל תחשבי בגדול-

מכינה שניצלים לשבת? תכיני עוד קצת ותשמרי במקפיא. קציצות? כנ"ל, ירקות מאודים? כנ"ל. כבר יש לך כמה ארוחות מוכנות.

 

הבית לא ערוך לתינוק חדש? כרגע אין כ"כ הרבה מה לעשות. יש לך בגדים טובים מילדים קודמים? את יכולה להתחיל בקטן להוריד אותם. אח"כ לקנות עוד כמה חליפות חמודות בחנות, או לבקש מהבעל או מאמא.

 

ראית איך כמה דברים קטנים, ואת כבר כמעט מוכנה?

תיק לידה-

ממש עכשיו תדחפי פנימה פיג'מה, סבון, גרביים ותחתונים. 4 דברים והתחלת להכין תיק לידה.

ככה כל פעם להתקדם עוד קצת ועוד קצת.

 

גם אני הפעם התחלתי מאוחר מדי את האירגונים.

שקית עם דברים נצרכים ללידה הכנתי יום קודם או משהו כזה ותוך כדי הצירים הוספתי לשם כל מני בגדים ודברים שנזכרתי בהם.

וגם הבית מצבו לא מי יודע מה... רק עכשיו אחרי הברית אני מתחילה קצת קצת לראות בו משהו...

אל תדאגי בסוף תלדי בע"ה בעיתו ובזמנו

טיטולים, מוצצים, כמה בגדים ראשונים וכו' אפשר לקנות אחרי הלידה בבי"ח או לשלוח מישהו לקנות. וגם אולי תקבלי חלק ממתנות.

כל השאר זה לא דחוף כ"כ. מקום איחסון תארגני בהמשך כשיהיה לך יותר זמן.

יהיה בסדר 

לידה חמישית...
מוכר!
גם "לא הלך" בכלל כמו שדמיינתי והיה שונה כ"כ מפעמים קודמות
בעיקר בסוף זה אמא בריאה ועדין מלאות
את שאר הדברים אפשר לעשות אחרי
או שפתאום יהיה לך מוזה לעשות

אבל הבעיה האמיתית היא שאני לא מוכנה נפשית. כמו שכתבתי - אין ציפיה, אין התרגשות...

החוסר בהתארגנות יכולה אולי להיות אחת הסיבות לזה, אבל לא בטוח.

זאת אומרת, האם את מסוקרנת לפגוש את תינוקך אחרי כל החודשים האלה? הלידה הזו באה לך בקלות?

אני באופן אישי יודעת שלידות קשות מגבירות אצלי מאוד את הציפיה ואת ההתרגשות לקראת התינוק החדש.

ואולי את מדחיקה כי לידה עבורך היא חוויה קשה?  

 

ואולי, לפעמים הציפיה לא באה באופן טבעי וצריך ליצור אותה-

תנסי לדמיין את העתיד הקרוב בו תפגשי לפגוש יצור קטן, מתוק וריחני שיהיה תלוי רק בך,

התגובות של שאר האחים והגאווה שלהם כאחים גדולים לאח חדש,

אולי גם תנסי להסתובב בחנויות של אביזרי תינוקות (אם יש לך זמן וכוח), ותזכרי שאוטוטו התינוק 

הולך למלא את הבית בשמחה, בגרגורים מתוקים ובחיוכים ממיסי לב.

 

התכוונתי להריון "האם ההריון הזה בא לך בקלות" "הריונות קשים מגבירים את הציפיה"

ועדיין. ואולי בגלל שאני שקועה בקשיים של עצמי קשה לי להתרגש...

טיפול שיחזיר לך את ההתרגשות והציפיה?

 

ממש מבינה את המקום הזה והתחושות האלה.

 

וגם אם לא - לא קרה כלום.

כשהתינוק יהיה בחוץ ותצטרכי לטפל בו כבר תתחברו

כשאשה מגיעה אלי למפגש לקראת לידה חוזרת זה מה שאני שואלת אותה. התשובות מגוונות ומעניינות- בילוי זוגי, לחזור על נשימות, לתכנן את הימים שאחרי הלידה, לדבר אל ועל הפחדים ועוד..
ממליצה לך לחשוב מה יעזור לך להיות מוכנה, מה זה אומר בשבילך להיות מוכנה?
אם תרצי אני עושה מפגשים אישיים גם בסקייפ או טלפון..

תודה

איזה כיף

אני בשבוע 17 ועדיין מקיאה...)-:

אולי תולעים??? אולי שיניים???

וממה שזכור לי יש שלב כזה שבו הם חוזרים להתעורר בלילות.

 

 

לגבי מים- פשוט להציב זאת כעובדה. בלי כעס או מאבקים

ברגע שתחליטו שזו הדרך שבה אתם רוצים לנקוט, כך יהיה..

 

וגם אם תבכה ביום יומיים הראשונים- זו זכותה, בהחלט מותר לה..

 

 

היא מתפתלת כאילו לא נח לה בישבן

אם את פותחת טיטול מיד את יכולה לראות את התולעים בפי הטבעת

וגם אם לא - את תראי כמו קצת גרגירי אבקה סביב פי הטבת-זה הביציםש הן מטילות בלילה

 

עוד אפשרות-לבדוק כינים - אני יודעת שנשמע הזוי אבל כבר קרה אצלינו. זה נורא מציק להם בלילה והם לא יודעים להסביר מה מפריע להם אז צורחים

 

עוד משהו לשלול- כן הייתי לוקחת לרופא שיסתכל באוזניים, אם יש אודם באוזניים - גם ללא דלקת - זה מאד מאד כואב ומסביר צרחות היסטריות אפילו שמבחינת הרופא זה לא דלקת ואין מה לעשות (עד שקלטתי שאת הרופא זה לא מעניין אבל לילד זה כואב!! סבלנו הרבה עד אז...)

היא גירדה בהן הרבה הלילה תוך כדי בכי.
תודה!

לפעמים זה בא עם צינון או שיניים.

וזה כואב נורא..

אני הייתי נותנת אקמול אפילו אם באופן חד פעמי זה בא כניסוי לבדוק אם מרגיע אותה או לא.

 

ואני לא מאלה שנותנות מיד תרופות וכן משתדלת להסתדר בדרכים טבעיות

 

אבל אם ילד מאד סובל, גם אם אין חום, אפשר לתת מדי פעם משכך כאבים - אם זה מרגיע אותה זה די מוכיח שממש כאב לה

 

אם הרופא אומר אודם או נוזלים - תדעי שזה מאד מאד כואב. לא נותנים אנטיביוטיקה אבל אפשר לתת טיפות אוטידין (עם מרשם רופא) - יש ילדים שזה מאד מרגיע להם. 

ואם ממש קשה אז אקמול/נורופן

 

זה באמת יכול לבוא עם צינון או שיניים

קחי מלח גס שימי בתוך ציפה ותני לה לישון על זה. .. הילדה תקום בלי כאב אוזניים זה סופח נוזלים ודלקת.

חודשים זה פשוט היה זוועה. כולם אמרו לי שזה קפיצת גדילה.. הוא היה קם אולי 5 פעמים בלילה ואני ובעלי היינו הולכים לעבודה כמו זומבים.. עד שדיברתי אם אמא שלי שאמרה לי ללכת לרופא לוודא שהוא לא מפתח משהו דלקת אוזניים או כל דבר אחרי.. אחרי חודש של חוסר שינה לקחנו אותו לרופא והסתבר שהייתה לו דלקת חריפה באוזן.. כ"כ הרגשתי רע עם עצמי כי באיזשהו אופן כעסתי עליו כי לא הבנתי למה הוא לא יישן.. בכל אופן יכול להיות שזה המקרה אצלך ויכול להיות שלא אבל מה שבטוח אני הייתי הולכת לרופא לשלול דבר כזה או אחר שיכול להיות שמפריע לו.. בהצלחה !

וכמובן שהוא אמר שהכל בסדר ב"ה (אמרתי לכן ()
הוא בדק גם את האוזניים...

הוא אמר שזו תופעה שמאפיינת את גיל 8-10 חודשים. קוראים לזה ביעותי לילה, וזה לא קשור למה הם ראו/חוו באותו יום.

הלילה זה שוב קרה לה, אז הרמתי אותה והרגעתי אותה, ונשארתי איתה עוד כמה דקות עד שהיא נרגעה במיטה ופשוט חזרה לישון!

זה קרה גם אצלינו...

מה שעזר זה לשים אור קטן בחדר

ולעשות טקס קבוע לפני השינה

וכשהיא מתעוררת

נגיד לשים בקבוק מים

והיא מוצצת ונרגעת

או להגיד לה כל פעם ש..

אמא כאן

עכשיו ישנים.

או הנה השמיכה שלך

הנה את במיטה שלך 

אמא במיטה שלה אבא בשלו

עכשיו ישנים.

זאת אומרת יש שלב שהם פוחדים שההורים יעזבו חלילה ולא יחזרו! אולי בתקופה האחרונה השארתם אותה על ביביסיטר??

אם את דואגת בנוגע למשקל, תוכלי לשקול שוב בעוד שבוע. מזל טוב!

שאפו על החלב שלך

בן עשרה ימים. נגיד נולד 3500 עכשיו 3600.

וקורה שמשתנה האחוזון..
הכי חשוב שהיציאות יהיו כמו שצריך ושתמשיך להיות עליה במשקל.

אבל עדין לא ברור לי, אם אחרי עשרה ימים מצופה שיחזור למשקל לידה
והוא חזר+הוסיף עוד מאה גרם - איך האחוזון ירד?? הוא לא היה אמור לעלות? או שאני מפספסת משהו??

למרות שעכשיו היתה לי הפתעה כי הוא עלה קילו וחצי בחודש מהלידה וזה ממש שוק (לנו ולאחות)

העיקר שיש עלייה סבירה במשקל.