פורום הריון ולידה (עמוד 4254)

בתור אחת שמבינה בתחום מסוים ועונה פה לפעמים באנונימי

זה בהחלט מרגיז שאנשים נותנים עצות סוביקטיביות בענינים שהם לפעמים חיים ומוות 

כ"כ צריך להזהר...

שושקה - במקרה נתקלתי בתגובה שלך בנושא המתנה להפלה טבעית. הבאת דעה רפואית מסויימת באופן נחרץ על אף שיש דעות שונות בנושא.

אני מסכימה שכולנו צריכות להיזהר משנה זהירות בעצות שאנחנו נותנות, כמו גם בלקבל עצות של אחרות,

מאידך, יש מקום להתייעצות בפורום, ויש מקום לדעות רפואיות שונות וגם לכאלה אלטרנטיביות.

גם מי שמבינה בתחום כמוך, וכמו פלא ההורות ואנונימית, יכולה להיפתח למגוון דעות, ויש לה מה ללמוד.

ולפעמים העצות כאן חוסכות טירחה וטירטורים מיותרים. 

זה מסדר את הבעיות בבטן וגם מועיל להנקה אם את מניקה

העכיר את האווירה ;)

אבל עבר לבד עם הזמן...

ההנקה שואבת את החומרים החשובים האלה מהגוף, וכשהם חסרים, גם מערכת העיכול לא פועלת מספיק ביעילות.

תתגברי את התפריט בגבינה לבנה 5%, טחינה גולמית מלאה, סרדינים ודגים שמנים כמו סלומון, דניס ופורל.

ויש לי המון גזים ואני ממש לא שולטת עליהם. יכולים לצאת פתאום. זה קשור לרצפת אגן חלשה?

היה לי נורא, הגאזים גם היו מרעישים מאד..

הייתי מאד נבוכה מול המשפחה ואנשים שבאו לבקר. ממש רציתי להיקבר באדמה.

ב"ה השתפר מאד מייד כשהתחלתי פיזיותרפיה.

מעולם לא היתה לי שליטה על גאזים וגם היום לא, אבל לפחות חזרתי פחות או יותר למצב הקודם - קצת יותר שליטה על הרעש..

דחוף!

סידן וויטמין D.

(לכל מי שכתבה על האפשרות הזו).

בהריונות הבאים יתחילו לך בריחות שתן כבר בחודש חמישי

(זאת אני אומרת על סמך התיאור שלך שמאוד דומה למה שאני חוויתי, ומאחר ואני לא עשיתי פיזיותרפיה מיד, זה מה שקרה לי...)

תסתכלי פה בדף, יש שרשור שנפתח בהודעה "פיזיותרפיה רצפת אגן"

יש שם דיון גם בנוגע להריון וגם איך עושים

אבל הייתי נזהרת משמחה מוקדמת זה יכול להיות גם מסיבות אחרות

ושתיכן נראות מתוקות ומאושרות יחד

בעיקר אהבתי את הכתיבה הכנה, ללא התנשאות וללא שיפוטיות כלפי הורים שלא מצליחים להתעלות מעל הקושי הטכני ולהנות מכל רגע בחופש.

כאמא עובדת - החופש קשה לי, אני מודה, ולפעמים אני מרגישה לא נוח "לקטר" על זה, כי מכל עבר נשמעות נזיפות כלפי ההורים המודרנים, שלא יודעים להתמודד עם הילדים שלהם, ומעדיפים להית בעבודה ושמישהו אחר - במסגרות הלימוד - יהיה עם הילדים.

אז לא! אני כן נהנית עם הילדים שלי! כמובן שזה לא קל להיות איתם 24 שעות ביממה- לאף אחד, אבל כל ההורים עושים זאת באהבה. הבעיה היא בעיקר הפער העצום בין הקצבת ימי החופשה שלי לזו שלהם... קושי טכני שגורר גם לחץ נפשי, אצלי ואצל הילדים, וגם הרבה רגשות אשמה. רגשות אשמה מוּבְנים תמיד אצל כל אמא עובדת, שרק מתגברים בימי חופשה מלימודים.

אני מאד אוהבת את הגישה הבריאה שלך ומסכימה שאפשר בהחלט להנות מהחופש, אם לא נותנים לקושי הטכני להשכיח מאיתנו את הפרופורציות הנכונות ואת הדברים החשובים והטובים באמת בחיים.

כל הכבוד על ראיית הטוב שלך. מאחלת לך שתצליחי בכך גם בשנים הבאות, כשתגדלי ותגיעי למשרד החינוך, וכשהליהטוט של קייטנה - בעלך - חמותך - אחותך - בייביסיטר ייתארך לחודשיים, וגם יהפוך מסובך יותר כי ייכלול בע"ה כמה ילדים חמודים ולא תינוקת אחת...

ועוד משהו, האתגר של החופשה שמתחדש עלי כל שנה בקיץ (ובחנוכה ובפסח) גורם לי לעצור ולשאול שוב את עצמי האם באמת אני צריכה להיות בעבודה כל כך הרבה שעות? אולי פחות? אולי בכלל לא? וזה גורם לי בכל פעם מחדש לבחור במקצוע שלי, ובדרך חיי, ולא להמשיך סתם מכוח ההרגל. 

אני חושבת שזה ייתרון גדול, שזוכים בו דוקא מי שהם "הורים באוגוסט"..

שגם לי קשה שהחופשה נגמרה ושכולם חזרו למסגרות!

יש לי קצת יותר מילד אחד אבל היה ממש כייף החופש....

חוץ מיזה שלא איפשרו לי כ"כ הרבה ימי חופשה מהעבודה- אבל בגדול, נהנתי מכל רגע!!!
מחכה כבר לחופשה הבאה...

ושתהיה יותר הקלה לנשים עובדות ...

אני חושבת שבאמת צריך להאריך להורים עובדים את החופש. כי מה שיוצא שבמקום להיות עם הורים הרבה ילדים נמצאים אצל מטפלת או קייטנה מאוד יקרים והורים עובדים כל הזמן במירוץ - להספיק לאסוף, למצוא סידור, להשלים שעות. גם ביולי קייטנות הן חצי יום. לי אישית זה לא משנה כי אני לא עובדת אבל מי שעובד בעצם נמצא במצב מאוד קשה מבחינה הזאת. יש לי חברות שמשלמות את כל מה שהן מרוויחות לצהרון או בייביסיטר. 

החופש הגדול מעצבן בגלל 2 דברים:

1. שלילדים יד חופש ולהורים אין אפשרות לצאת לכ"כ הרבה ימי חופשה כדי להיות עם הילדים.

אז זה ממש שיגעון למצוא עבורם מסגרת ליום ארוך וכמובן העלות היקרה של זה...

2. זה כשהילדים יוצאים ממסגרת מסודרת- הם קצת מתחרפנים...

אבל בת'כלס הסיבה הראשונה הכי מעצבנתתתתת

אני עובדת כל השנה מחוץ לבית וממש כייף לי להיות עם הילדים שלי ואני ממש מתעגעת אליהם כשאני בעבודה...

לכל משפחתי הקרובה!
וכשכולם ביחד בבית זה כזה כייף אפילו רק בשביל להכין ארוחת צהרים חמה בשעה מוקדמת של היום ולאכול יחד וב-2 בצהרים ולא ב-6,7 בערב!

אבל מה לעשות? אלו החיים....

מחכה כבר לחוה"מ סוכות....

ואני מאמינה שיהיה לי הרבה יותר מאתגר בהשך עם כמה זעטוטים.

אבל כתבתי ככה, מהלב מה שהרגשתי כרגע במצבי הנתון.

אני מעריכה אתכן על מה שכתבתן,

אכן ישנם כל הזמן דילמות לגבי קריירה (ואני גם עובדת שכירה משרה מלאה ועצמאית עוד איזה רבע משרה).

קשה לי לחשוב על לקצר חופש לילדים- כל פעם מנסה לחשוב על עצמי כילדה כמה החופש היה יקר בעיניי, כמה היום אני מתגעגעת פשוט לחופש הזה.

אז באמת שזה קשה ונכון שלא לכולם יש את התמיכה מסביב- ואני באמת מצליחה להבין הורים אחרים- אבל מקווה לנסות ולהצליח להפוך את האוגוסטים שלי לכאלה שוב, שנה לאחר שנה.

תודה לכן!

חודש טוב ומוצלח בע"ה,

אפרת.

לדעת שלא תמיד יולדים בתאריך.כמעט תמיד לא...

להיות אצל מישהו קרוב ונח בזמן הצירים.לעזרה ותמיכה וגם שיגיד -

מתי ללכת לבית חולים??.

לישון,לישון ולישווווןןן

אבל כדאי לנצל את האפשרות של לישון טוב..

כי בהתחלה יש טלטלה כזו-כל סדר היום משתבש,אה,וגם סדר הלילה כמובן..

ועוד טיפ קטן-

לזכור שכל השינוי הזה הוא זמני,ואחרי תקופה מסויימת חוזרים לישון לילה שלם,

וזה לא סוף העולם..

לי למשל היה מאוד קשה כי נבהלתי מזה שככה זה הולך להיות כל החיים,

וכאילו מישהו לקח לי את העצמאות..

אבל אחר כך נהיה סדר יום,ויש לך את הזמן שלך,וזה הרבה יותר קל..

זה מה שהרב ענה  כששאלנו על פיתרון הלכתי לבעיה של רגישות שלי לחומר המזרז בנוזל הזרע.

ולכן מותר תשמיש באופן מסויים, אפילו סמוך לתל"מ ממש, כי זה סבל גם לעובר.

לדעתי, תשאלו רב איך לשמש כך שלא יתפתחו צירים כאלה. אין סיבה שלא לשמש ללא סבל, ומצד שני אין ענין  לזרז לידה בשבוע שלך.

תתפללי שתוכלי לאתר ולהזעיק את בעלך בקלות כשיגיע הזמן בעז"ה.

והוא כבר בדרגה שהוא קובע מתי חיילים משתחררים, לא יודעת מה בעלך, אבל מניחה שבסדיר.

רק רוצה לומר שאל תדאגי, גם אם בעלך בקצה הארץ, לידה ראשונה מתפתחת לאט והוא יספיק להגיע, ברגע שמתחיל תתקשרי וישחררו אותו (או ידאגו לו שיהיה לו איך לצאת, שידבר עם המפקד מעכשיו על זה!) ואז תסבלי את ההתחלה לבד, אבל נראה שכבר עברת משהו דומה...

בהצלחה! מאחלת לך שיתחיל במוצ"ש כשיהיה בבית...

ואיפה שהוא מקבל זה יותר קרוב לבני ברק\בר אילן לדעתי.

לא יודעת לטעמי הוא היה רגוע ועשה את הבדיקה לאט ובסבלנות רבה

באיזה קופ"ח את?

אם השיקול הוא כלכלי...

אני צריכה את בעלי לידי ומקסימום גם את אמא שלי.

וכמה שפחות אנשים בלידה עצמה ולפני כן- זה מעולה!

בלידה האחרונה הייתי רק עם בעלי ועם המיילדת והיה הכי מקסים מכל הלידות שהיו!

אוירה כזאת רגועה ונינוחה! משו מיוחד!

אבל כל אחת ואיך שמתאים לה כמובן...

אבל בכ"ז אכתוב לך כמה נקודות-

תמיכה טובה בלידה זה מאסט בעיני, נדירות הנשים שלא רוצות שיהיה שם מישהו עבורן. 

כל אישה צריכה להרגיש בטוחה ורגועה כשהיא יולדת ותמיכה וליווי טובים יעזרו לה להגיע לזה.

אז למה דווקא דולה?

כי דולה לא מעורבת ריגשית בלידה, אז קל לה להיות מדויקת לרצון שלך ולצרכים שלך לעומת מלווים שגם בשבילם הולך להיוולד פה מי שיהפוך אותם לאבא/סבתא/דודה וכד'. 

עם הדולה יש הכרות מוקדמת והיא משתדלת לתמוך בך לפי מה שמתאים לך, אם את אוהבת או לא מגע, אם את רוצה במיוחד לידה טבעית או להיפך לקבל אפידורל ושהדולה תעשה לך רפלקסולוגיה כדי לקדם את הלידה למקות האפידורל וכד'

מחקרים מראים שנוכחות דולה בלידה קיצרה את משך הלידה, השפיע על חווית לידה טובה יותר ועל אמא בריאה יותר. 

זו אכן הוצאה, ב"ה היום חלק מהקופות נותנים החזרים, הרבה דולות מסכימות לחלק לתשלומים או שאפשר למצוא דולות בתחילת דרכן שגובות מחירים נמוכים יותר. 

בעיני זו הוצאה משתלמת מאד, אני מוכנה לשלם הרבה מאד כדי שהלידה שלי תהיה טובה ובריאה ומצידי שהעגלה תהיה יד 2 והברית צנועה ופשוטה אבל זה כבר סדר העדיפויות שלי  

אני חשבתי לתומי שהעיקר שתהיה מישהי לידי שאוהבת מבינה ותומכת ולכן לקחתי את אימי (לשתי הלידות)

(בעיקר לא לקחתי דולה מהעניין הכספי -לא שחסר ב"ה פשוט אני לא אוהבת 'לבזבז'- ומכל הסיבוך של מה אם זה יהיה בלילה \ בשבת או יקח הרבה זמן או כלום זמן וכו'.. שכמובן להכל יש פתרון)

ואחרי כל לידה (לא החכמתי מה לעשות) ממש התבאסתי על עצמי שלא לקחתי מישהי שמבינה יותר ויודעת מה אפשר לעשות בכל מיני מצבים ויש לך כח בידיים לעשות מסאז'ים וקלילה ולא בוכה איתי ביחד או מתפללת לה' שיציל אותי מהכאבים ..

קיצור להבא תזכירו לי שאני ח י י ב ת דולההה ולא משנה כמה כסף זה עולה זה פשוט לרוגע הנפשי של לפני ואחרי - לא לשכוח להזכיר לי ככה עוד שנתיים בערך (זה גם כתוצאה מכך שלא לקחתי דולה)

אוסיף עוד נקודה-

את לקראת לידה ראשונה בעז"ה.

דולה מאוד תעזור גם לעניין הזה, החשש מהלא נודע וכו'

תנסי לבדוק דרך חברות, בפייסבוק וכו' איפה אפשר למצוא דולה טובה ולא יקרה

תדמייני שאת בבית חולים ויש לך כאבים, יש שם צוות מסור אבל מאוד עסוק.

את לא בסביבה הטבעית שלך וכואב לך מאוד.

האם היית רוצה שתהיה שם אישה זרה (ומקצועית) שתשתדל להרגיע אותך בכל מיני טכניקות טובות?

לפני הלידה הראשונה אני הייתי בטוחה שכן. הזמנתי דולה זולה (כי הייתי לחוצה בכסף) והיא הבריזה.

אחרי הלידה הבנתי שאם היא היתה באה זה לא היה מתאים לי בכלל. כי אני טיפוס סגור ומופנם ולא מתאים לי שיעזרו לי אנשים שאני לא מכירה. היה לי מצויין להיות לבד, ככה הייתי הכי רגועה.

אני גם לא קוראת לאמא שלי, אפילו איתה לא מרגיש לי בנוח. כשכואב לי - אני רוצה להיות לבד בשקט מוחלט.

תחשבי איזה טיפוס את ומה מתאים לך.

מכירה אותו מקרוב ;)

החשד הוא ל IUGR שזה בעצם עיכוב בהתפתחות בתוך הרחם בגלל תנאים לא מספיקים ברחם.

אבל אצלך ב"ה יש זרימה תקינה.

לפעמים במצבים כאלה מיילדים לפני הזמן כדי לאפשר לעובר להתפתח טוב יותר מחוץ לרחם. אבל כדאי להתייעץ ולקבל חוות דעת שניה לפני שמחליטים (וגם לעשות שאלת רב).

אצלי בשבוע 37 היה חשד כזה ורצו כבר ליילד, ביקשתי להמתין עוד, אמרו לי לחזור לאישפוז יום בעוד כמה ימים.

התחושה שלי היתה שהלחץ של הצוות מיותר. התייעצתי בנוסף עם רופא נשים אחר והוא אמר שלפי הנתונים אפשר בהחלט להמתין, מה גם שידעתי בוודאות שהביוץ היה מאוחר, וגם אולט' מוקדמים תמכו בזה. וגם תינוקות אחרים שלי נולדו במשקלים נמוכים.

בסופו של דבר, לקחתי לי שבוע נוסף כדי לחזור לאישפוז יום, וילדתי בשבת, יום קודם שהייתי צריכה להתייצב שם...(שבוע 38) במשקל תקין של 2700. והכל היה תקין.

מומחה זה משהו כמו ד"ר תדמור/פרופ' יגל ועוד..

זה התרחבות של וריד לתוך הטבור מה שגורם לעליה קטנה יחסית במשקל

היה לי את זה בהריון האחרון

באולטראסאונד אמורים לראות את זה בטבור של העובר

הלוואי שיקראו ויפנימו.