פורום הריון ולידה (עמוד 4261)

ניסים יהודה הוד

טווח המחירים אצל דולות מנוסות הוא בין 2000-3000

מתחילות לוקחות כמה מאות שקלים ועולות בהדרגה.

 

מתי מתחיל הליווי? ממתי שהאישה פונה,

אני יכולה להגיד לך שנשים בד"כ פונות בשבועות 20-30 אבל יש נשים שהרבה לפני זה ויש כאלה שברגע האחרון.

הגישה ממש לא טיבעית

ממש לא נחמדים

עמוסים מאוד

שורץ ערבים

התינוקיה-עמוסה ואיזה שתי אחיות מסכנות על 200 תינוקים...לא העזתי אפילו לחשוב להכניס..ותיכננתי שכן

יולדות בחדר-3

מקפידים בטרוף על שעות הביקור-זאת אומרת שהם בשלוש ואם מישו יגיע חצי שעה או אפילו חמש דק מרחוק לא יכניסו.. את ההורים שלי גירשו.. והם כל הזמן מחפשים בחדרים אחרי מבקרים...השעות הן-שלוש עד חמש .ושבע עד תשע

קיצור-בית חולים זוועתי

הרגשתי כמו בקסבה של שכם

אבל הכי גרוע היה היחס.. ואני לא אכנס לפרטים

זאת החוויה שלי לפחות...

מבחינת הצוות בלידה היה מדהים ומעולה!! שליחים טובים!! ממש חוויה מתקנת למה שעברתי בלידה הקודמת...
כן זורמים בגישה טבעית, תנוחות וכו...
לי היתה מיילדת מדהימה! ובכלל כל הצוות..הרופא, המרדים, וכו...

מה שכן מהאישפוז יותר התאכזבתי...
נכון שמפוצץ ערבים אבל הייתי בביות המלא והם לא שם בד"כ..
בעיקרון זה 3 בחדר אצלי לא היה עומס אז הייתי עם אחת.
יש להם מחלקה חדשה של אפס הפרדה. הבנתי שממש שווה אבל לצערי לא היה מקום.
מבחינת האחיות היה לי טוב. גם התינוקיה הכנסתי כמה פעמים שהייתי צריכה מקלחת ארוכה או משהו בסגנון וממש היה סבבה. תינוקות רגועים. גם התייעצתי שם הרבה עם האחיות ומאד עזרו לי (בטיפול, בהנקה).
מה שכן-האוכל זוועה! לא מתאים ליולדת ולא לאישה מניקה וכךגם העיצוב לא משו.
אה..וגם היה לי ממש חם אבל דאגו לי למאוורר..

זהו בגדול. לי היה חשוב חווית הלידה וקיבלתי אותה. פחות ביררתי על האחרי...

בהצלחה!

חלק מהחדרים עם מקלחת וחלק בלי. משהו כמו חצי חצי. יש 2 חדרים טבעיים עם ג'קוזי שהבנתי שבד"כ הם לא עמוסים.

מה שכן לגבי השעות ביקור גם התבאסתי..
ממש קצת שעות ומאד מאד מקפידים!!
מה שגרם לזה שכולם ביקרו לי באותה שעה ורציתי להתחרפן...😬

אז אוכל לאכול פעם ב סלט כזה ?

ולשתות תה נענע ?

פעם ב.. בסלט אין בעיה

חליטה זה יותר בעייתי כי זה מוציא את המיצוי של הנענע אבל גם- תה פעם בכמה ימים אין בעיה.

בחורף, כשהייתי שותה תה נענע והייתי רוצה לשאוב אח"כ (בעבודה) הכמות היתה יורדת באיזה 15-20מ"ל...

 

אז הפסקתי!
 

תמיד אפשר לתגבר את ההנקה...

 

אני מכירה המון זוגות כאלו, שקראו לבת שלהן בשם שיש גם לאחות האם

(הרבה פעמים זה פשוט היה שם של סבתא שהם גם כן רצו לקרוא על שמה).

אחותך בטוח תשמח מאוד שאת אוהבת כל כך את השם שלה... 

קראנו לבן באותו שם של אחי, שנקרא על שם סבא זצ"ל.

מה הבעיה בזה?

למה, יש לאחותך זכות בלעדית על השם?

 

כשתהיה לי בעז"ה בת נוספת אני רוצה לקרוא לה בשם שיש לאחותי ולגיסתי.

לא רואה בזה שום בעיה.

 

וגם מבחינה הלכתית אין שום בעיה עד כמה שידוע לי!

כאלה שאוהבים שם ייחודי במשפחה.

 

 

אצל אשכנזים זה יכול להתקבל לא משהו...

בן דוד שלי קרא לבת שלו בשם היפה בעולם,

מפרגנת לו

 

אבל מודה שאם זה היה אח שלי זה היה לי מוזר

אבל אנחנו אשכנזים , ומאוד מקובל שקוראים באותם שמות: אני קרויה על שם סבתא שלי- וגם אחיות שלי קראו כך, לאחותי קראו ע"ש רבנית שמאוד רציתי גם לקרוא על שמה- ואכן כך קראתי.
אצלנו ובכל החברה הקרובה- קוראים חופשי כמו אחיות/ אחייניות.
רק לא ע"ש הורים חיים.

אצלכם יש מלאי שמות מוגבל  

 

אולי הכללתי את האשכנזים, גם בתוכם יש קבוצות שכן שיך ויש כאלה שלא. 

 

אצלנו הכי קרוב שקראו זה כמו בשם של הדוד של ההורה

כלומר, כשאומר, למשל, "יוסף" - למי אתכוון, לאח שלי או לבן שלי? סתם מבלבל מבחינתי.

(וזה חבל לי, כי ההורים שלנו "גנבו" לנו הרבה שמות יפים)

לדעתי תחשבי איך אחותך תרגיש עם זה - האם גאווה שאחייניתה קרויה כמוה, וששמה יפה בעינייך, או אולי דווקא פגיעה - ש"גנבת" לה את השם? או אפילו סוג של עין הרע (עמו שנהוג אצל קהילות אשכנזים מסוימות)?

אני רוצה לתת לילים שלי גם שמות יפים....

 

 

לא בגלל זה לוותר על שם אהוב.

אמנם אצל בנות זה זמני אבל עדיין

ולפעמים היא מגיבה לא טוב לדברים

 

נראה לי אוותר על זה וזהו..

כשקראו לביתנו באותו השם שלה.
ואנחנו שנינו אשכנזים

זה שהיא אולי לא תאהב את זה זאת בעיה שלה, לא שלך

כותבת מאנונימי כדי שלא יזהו.
ילדתי לפני מעט זמן יחסית וקראנו לבן בשם של אח של בעלי כך שגם השם הפרטי וגם שם המשפחה זהים.
זה שם שאנחנו מאוד אןהבים ולא רצינו ששיקול שמבחינתנו שולי יכריע את הכף.
אז הרווחתי שם שאני מאוהבת בו ( ובלי קשר גם תינוק שאני מאוהבת בו
אם זה משנה- אנחנו אשכנזים.
חלק מהמשפחה של בעלי מעוצבנת על זה. דבילי בעיניי. יעבור להם.

אבל שולחת חיבוק גדול והמון תפילות בע״ה!!!

אני מבינה מאוד את החששות שלך, זה באמת קשה מאוד לגלות שאולי ח"ו משהו לא תקין.

אבל תדעי לך שבייעוץ הגנטי הם פשוט מומחים בלהפחיד ולהרתיע. עברתי את ההפחדות שלהם בעבר עם הבכור שלי, ומסתבר שלא היה ולא נברא.

"אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים". שום דבר לא סופי, לא סגור. יש לך כוח עכשיו, תתפללי. תתפללי על רוגע נפשי, וכמובן על בריאות הגוף והנפש של העובר.

תוכלי להתעודד גם מזה שאין לך הרבה זמן לחכות, עד כבר ממש בלידה.

 

בינתיים, תפילות ושוב תפילות. מאחלת לשניכם בריאות ושמחה יקרה.

 

 

ויצאה ילדה חכמה ומקסימה.
מקווה בשבילך שיהיה הכל תקין. בשבוע כזה הלחץ עלול להיות לתינוק יותר בעייתי מאשר אם משהו לא בסדר חו. תשובה תפילה וצדקה ובעה שתראי ניסים.

זה ממש מפחיד.. אבל הכול בידי השם, תתפללי אליו!

 

תקשיבי נשמה, אני גם בסיפור קרוב לשלך, כבר כמה חודשים (שבוע קרוב לשלך)

לגבי הריבוי מי שפיר לא יודעת לענות לך, לי יש מיעוט

לגבי הרחבת החדר - הרחבה של כמה? יותר מ10 מ"מ?

אם לא - זה ממש זניח

כנ"ל לגבי הא-סימטריה

גם אנחנו היינו בייעוץ גנטי והפחידו אותנו עם תסמונת דאון ופיגור

שלחו לדיקור מי שפיר וmri

לא עשינו

חשוב לעשות מעקב us ממוקד למוח (עושים בבתי חולים)

אצלנו ראו ממצאים מפחידים מאוד ואחרי המוווון תפילות (כי אין לזה תרופה) בבדיקה שלאחר מכן ב"ה הכל היה עורבא פרח והבדיקה יצאה תקינה לחלוטין

מברכת גם אותך ביציאה מחשיכה לאורה

זה ניסיון אדיר אדיר

מבינה אותך לגמרי

התפרים הם תפרים נמסים שאמורים להיעלם לבד.

אחרי כמה ימים

ואני יודעת שאלו תפרים נמסים, רק שהם לא נמסו עדיין וכואב לי מדי

חשבתי שיש לי דלקת ובסוף זה היה תפר חיצוני שפגע באזור. ולא היה בעיה להוריד..זה אפילו לא כאב.כי בתכלס זה לגזור אותו.
משהו כזה וזה שיפר מיידית את המקום. פחות כאב לי..

ואולי את צריכה התעמלות לגב.

תנסי להבין אם זה שרירים, אם מתיחות ומנוחה עוזרים.

בהריון מנח הגב משתנה והשרירים נחלשים וממש צריך קצת התעמלות אחרי כן.

היה לי כאב מדי פעם אבל אני מכירה את הכאב הזה והיה לי ברור שזה שרירים חלשים פלוס יציבה לא טובה וסמרטוטית שנשארה מההריון.

לקחתי אפידורל, לכן אני לא יודעת אם זה בגלל זה או שזו בעיה בשרירים..

לפה הגברים נכנסים פחות.. (נכנסים.. אבל פחות..)

היה שלב שכל חודש בעלי היה מפנטז שאני בהריון.

אחרי כמה זמן הוא הפסיק עם זה.

 

כשמדברים על זה כל הזמן זה מעלה את הציפיות, ואחר כך האכזבה יותר גדולה.

לא מספיק שיש קושי מזה שאסורים, מתווסף לזה הקושי שגם הפעם לא הצליח.

אם לא מתעסקים בהריון כל הזמן, זה קצת מקטין את הקושי.

אני כל חודש פינטזתי שאני בהריון, ובעלי היה צוחק עלי.
ככה עבר עוד חודש ועוד חודש ועוד..
עד שהחלטתי לעשות גישה הפוכה, שהייתי מתכוננת למחזור הבא ואומרת מתי הוא צריך להגיע וכביכול מחכה לו, והוא ב"ה לא הגיע

אבל השתדלתי לא להכניס אותו לתוך זה.

 

אני כל חודש הייתי בטוחה שאני בהריון ובעלי דחה אותי והתערבנו על משהו שרציתי שיהיה בבית אבל לא נחוץ אז הוא אמר שאם אני בהריון הוא יקנה

אני תמיד חושבת על זה שהזמן מתחלק לשתי תקופות:

או שאולי אני בהריון, או שאני לא בהריון.

אף פעם לא הגיע למצב שכן.

בחילות, חוסר חשק, רגישות ועוד.
לדעתי אם מפריע לו- תורידי הילוך. מה לעשות? בעל בטבעו רוצה את אשתו מאושרת ולא מאוכזבת כל פעם מחדש.

זה טבעי ביותר, זה סתם מפתח ציפיות וזה קשה נורא להתאכזב אח"כ, וגם מאוד מלחיץ אותי למה זה לא מצליח.

עם הזמן הרגשתי ככה גם בעצמי והפסקתי לדבר על זה, וזה עזר מאוד וככה גם נרגעתי ואני מאמינה שזה עזר לי להיקלט ב"ה.

מאז שנפל הטבור ניקית עם אלכוהול או לא?

אני גיליתי שככל שאני מנקה יותר, ההחלמה של הטבור מתארכת..

זה נראה כאילו זה נגמר אבל חוזר

פני לרופא ילדים.

לו הרופאה נתנה משחה שקוראים לה טרידרם זה משחה אנטיביוטית עם סטרואידים לשימוש חיצוני מקומי.

 

מרחנו פעמיים ביום שכבה דקה 3 ימים והפסיק ב"ה. - היה ריח קצת לא נעים והפרשה מוגלתית וקצת דימום ישן מדי פעם.

בצבע בהיר צהוב- ירוק. אני ממש רוצה שזה יגמר בלי התערבות. בע"ה

אני חושבת שעדיף משחה מצריבה

אבל נראה לי שתתיעצי קודם עם רופא

אבל בסוף זה עבר לבד. רק להקפיד על החיטוי ואח"כ לייבש עם מקל יבש...

אבל לא שמעתי אליהם.

אם מתחילים לתת תמ"ל- ההנקה נקטעת/ יורדת.

 

מניסיון בילדים קודמים שלי ולי כלל שמדריכת הנקה אמרה לי:

אין כזה דבר שהחלב של אמא לא מספיק לתינוק!

הגוף יודע לייצר בדיוק את הכמות שהתינוק האישי שלך זקוק לו!
ברגע שאת נותנת מנה אחת קבועה של תמ"ל ביום- את משדרת לגוף לייצר מנה אחת פחות של חלב.

הכל לפי הביקוש!
ברגע שאין ביקוש- אז גם ההיצע יורד!
 

ומניסיון שלי- ברגע שאת מכניסה קופסת מטרנה הביתה-

אז בהזדמנות הראשונה שאת מידי עייפה בשביל להניק/

שהתינוק בוכה ואת באמצע משהו-

את ישר מתפתה להכין בקבוק מטרנה וזהו!
ולאט לאט ההנקה מדלדלת!

ככה היה לי ב-2 הגדולים. למרות שמאוד רציתי להניק ולהחזיק מעמד!
בילד השלישי- החלטתי שאני "מתאבדת" על הנקה!
אין! לא מכניסה אפילו קופסא אחת של מטרנה לבית.

וכך עשיתי והנקתי עד גיל שנה.

ועכשיו בילד הרביעי- אני עדיין מניקה ב"ה והוא מעל גיל שנה.
 

(אני לא אומרת- לפעעמים זה נצרך. ולכן השתדלתי להכין מנות שאובות למקרה שאני יוצאת/ לא זממינה וכד'

או דוגמיות של מטרנה ולא אריזה גדולה על השיש!)
 

מה שאני עשיתי כשאחות בטיפת חלב אמרה לי שההנקה לא מספיקה לעולל הצעיר בן החודשיים-

המשכתי להניק והצעתי הנקה לעיתים תכופות יותר.

ובביקור הבא שלי בטיפת חלב, האחות שקלה וישר אמרה:

יופי! אני רואה שעכשיו הוא עולה יופי במשקל! מצוין!
כנראה שהעצה שלי לתת תמ"ל- עזרה.

ואני מחייכת אליה וצוחקת לי בלב שזה ממש לא מה שהיא אמרה... חחח

 

ויש לי חברה אחרת ששמעה בקול האחיות והוסיפה תמ"ל וההנקה הלכה לה די מהר.

ועד היום היא מצטערת ששמעה בקולן ולא התייעצה עם יועצת הנקה מוסמכת לעניין.

 

בהצלחה רבה!

תינוק בן חודשיים שיורד במשקל זו עלולה להיות סכנה גדולה, ואסור להיות שאננים ביחס לזה.

יהיה חסר אחריות במצב כזה רק לתגבר הנקה ולקוות שיסתדר. זה יכול להסתדר כמו אצלך, אבל יכול גם להידרדר קשות ולהוביל לנזק בלתי הפיך.

במצב כזה הייתי קובעת פגישה עוד היום עם יועצת הנקה מוסמכת IBCLC (רק מוסמכת!) לבדוק מה אפשר לעשות ולגבש מסלול להחזרת ההנקה למסלול בדרך בטיחותית. תינוק חייב חייב לקבל מספיק אוכל. אסור לשחק עם זה!

 

עוד הערה חשובה: המשפט שאמרה לך מדריכת ההנקה "אין כזה דבר שהחלב של אמא לא מספיק לתינוק!" הוא אמנם מעודד מאוד ורואים שעזר לך, אבל עובדתית - שגוי. ולנשים אחרות הוא עלול להיות הרסני.

בהחלט יש מצב שאמא לא מייצרת מספיק חלב לתינוק. לרוב זה מצב הפיך, וכדאי ללמוד איך לשנות אותו, אבל חשוב מאוד לזהות כשזה המצב ולא לעצום עיניים.

למשל, כשיש לשון קשורה - ההנקה יכולה להיות לךא מספיק אפקטיבית וכתוצאה הייצור של האצמא יורד.

וזו רק דוגמה אחת.

בשביל לזהות איפה בדיוק הבעיה ואיך לפתור אותה, ובשביל להחליט אם וכמה ואיך לתסף בינתיים, מומלץ בחום להגיע ליועצת מוסמכת. בשביל זה הן קיימות. בהצלחה!

להניק כל שעתיים במקום 3 והוא אכן עלה יפה במשקל...

 

אולי די כבר עם היועצות המוסמכות או שלא!
אף תעודה לא עולה על האינסטינקט האימהי.
תנו לטבע לעשות קצת את שלו

שמן זית שקדים  טחינה וכדומה 

ויועצת הנקה

יכוליות שהחלב שלך לא מזיק מספיק

 

כגון שאת לא אוכלת או שותה טוב וכד'...

בקיצור להתעקש על הנקה מלאה בתכיפות גבוהה יותר...

 

ובקשר ללשון הקשורה, אם התינוק נינוח זה בסדר?

 

הכי כדאי אם את יכולה להגיע בהקדם ליועצת הנקה מוסמכת ולשמוע מה היא אומרת.
אם זו לא אופציה בשבילך - תתחילי לתסף. אני לא הייתי נותנת קורנפלור בגיל כזה. אבל כן תוספת תמל או תרומת חלב אם יש לך ממי להשיג ( אפשר דרך אתר מאמילק).

כך או כך, חייבים לוודא שהוא אוכל, מרטיב חיתולים ועולה במשקל. זה קריטי.
המון הצלחה יקרה. זה

זו בהחלט יכולה להיות הסיבה לירידה. אבל רק יועצת שתראה אותו תוכל לקבוע. אבל

לפי דעתי עדיף לך להתייעץ עם יועצת הנקה מוסמכת!!

 

האחיות בטיפת חלב וגם רופאי ילדים לא ממש עברו הכשרה להנקה.

וגם אם עברו- הם מעדיפים "לכסות" את עצמם ולתת הנחיות לאמא הצעירה גםה במחיר של איבוד ההנקה.

 

אני ב"ה מניקה עדיין את הילד שלי בן שנה+

ורופא ילדים אמר לי שבגיל כזה זה מיותר להניק כי ההנקה סותמת להם את התאבון והם לא אוכלים דברים אחרים שהם צריכים לאכול.

בסדר. אז הוא אמר.

הילד שלי ב"ה אוכל יפה מאוד גם את המסביב....

ולא כמו שהוא אמר...

כתבתי כבר כמה פעמים פה בגלל מה שאני עברתי עם הבת שלי...

לבת שלי אמרו בבית החולים שיש לשון קשורה חלקית ואין צורך לנתק אם לא מפריע להנקה וכו'.

היא ינקה יפה ועלתה טוב במשקל אבל לא הייתי רגועה (היא גם היתה קצת מוציאה את הלשון בצורה מוזרה). בגיל חודש וקצת בדקתי אותה אצל רופא מומחה לנושא בהדסה והרופא אמר שהיא בכלל לא תהיה מסוגלת להגות את האות ל'. הוא ניתק לה על המקום, הליך פשוט של שניה וחצי, והיום אני רגועה.

מגיל חצי שנה/שנה זו פרוצדורה כבר יותר מורכבת וחבל.

ממליצה ממש ללכת רופא שמומחה בניתוקי לשון שיבדוק...

 

בקשר לאוכל- אני לא בטוחה, אולי כן הייתי מוסיפה מטרנה ולא מתאבדת פה על הנקה, אבל זו דעתי האישית בלבד.

רופא ילדים רגיל יכול לאבחן לשון קשורה?

העדפתי ללכת ישירות לרופא שגם עושה ניתוק לשון וזהו במידה ויגיד לי שצריך...

עשיתי הכל כדי להניק וכמה שיותר, אכלתי דברים מזינים, לקחתי דברים וכדורים מיוחדים שמעשירים את החלב, הנקתי לעיתים דחופות יותר ושזה לא עזר אין מה לעשות מבאס, אבל הבריאות של התינוק חשובה יותר.

אצל אחד התינוקות חוסר העליה במשקל גרם גם לעיכוב התפתחותי.

לפי דעתי תנסי עוד כשבועיים ותשקיעי כמה שתוכלי, אם עדיין לא יעלה תתני תוספת של בקבוק שתיים ביום וזה לא הורס את ההנקה בדוק!! הנקתי ככה עד גיל שנה וחצי...

בהצלחה גדולה!

את ההנקה
ותינוקי התחיל לעלות יפה
והנקתי עד שהוא סרב להמשיך בגיל כמעט שנה

הגבתי כי המגיבה הראשונה היתה כ"כ נחרצת לא להקשיב לאחות טיפת חלב
ובסה"כ רציתי (ואני מניחה שגם האחרות ) להראות שלא תמיד זה כך
ולפעמים נשים מתאבדות על ההנקה אך גם מזיקות לתינוק
בכל הענין הזה צריך להיות באיזון ובתשומת לב מרובה

וזה לא שלא היה קשה לי לתת בקבוק.. בפעמים הראשונות נתתי ומררתי בבכי
אבל במבט לאחור אני מרגישה שעשיתי טוב למתוק שלי שהיה צריך את התוספת הזו

ודרך אגב כשהאחות שמעה שאני נותנת בקבוק אחד ביום היא אמרה לי שזה נחשב הנקה מלאה

אני גם נחרצת שלא להקשיב לאחיות טיפת החלב - כי הן פשוט לא מבינות!! ולדעתי 50 % מהמקרים שהן אומרות להוסיף תמ"ל מיותרים,

אז נכון שלפעמים הן צודקות, ולפעמים לא קורה כלום ,

ואני ממש לא בגישה להזיק לתינוק ח"ו

פשוט ללכת להתיעץ עם מישהי אחראית ומומחית - יועצת הנקה מוסמכת שתדע לעקוב אחרי העליה , וגם לא להרוס את ההנקה.

זה אף פעם לא יכול להזיק.

 

 

א. אי אפשר לתת קונפלור לילד בןמחודשים!
ב.,אני הייתי אם צעירה והקשבתע לצערי לכל הבוגרים והאחיות שמסביבי, תרגישי את הילד, אם הוא חיוני, טיטוךים מלאים ורטובים. הכל בסדר..תנסי לשאוב אחרי כל הנקה כדי להגביר ייצור חלב.
המקסימום זה להוסיף לאחר הנקה מעט מטרנה (30-60 מל בלבד!).
ג.,לגבי לשון קשורה האמת שגם לי זה לא הפריע אבל כשהייתה בת כמעט 3 חודשים עשינו וזה היה פשוט נפלא היא התחילה ממש להתפתח במהירות אז לשיקולכם.

תאכלי המון!! תנוחיי מלאאא זה עוזר בטירוף להגברת חלב

זה מה שהציעו לי לעשות וזה באמת עזר. בכל מקרה לא הייתי פועלת לפי הנחיה של אחות טיפת חלב בלבד הייתי מתיעצת עם רופא ויועצת הנקה.

זה התינוק החמישי שלי כך שכשאני משווה מול ההנקות הקודמות הוא תופס טוב ויונק רגיל

אבל ירד במשקל .

בגיל חודש שקל- 3.760 ועכשיו בגיל חודשיים שוקל 3.725!

 בבית רפואה שילדתי היועצת הנקה אמרה לי שאני מניקה טוב.

יכול להיות בגלל הלשון הקשורה?

למי פונים? אני בכללית. 

אני פניתי פרופ' יודסין בהדסה עין כרם בירושלים. צריך התחייבות ואז מחזירים לך את הכסף...

וגם הבת שלי ינקה טוב ובכ"ז היה עלול להיות לה ח"ו ליקוי בדיבור, מודה לה' על כל רגע שתפסתי את זה בזמן...

איך פונים לפרופסור?

צריך הפניה מרופא ילדים?

ואז התקשרתי להדסה (02-5842111 אם אני לא טועה...)

יכול להיות שיפנו אותך לרופא בכללית שמנתק לשון (פשוט אצלי התור היה רחוק אז רופאת הילדים נתנה לי כבר הפניה להדסה כי שם זה היה תוך שבוע וזהו)...

ירידה במשקל יכולה להיות ממש מסוכנת! מניסיון!!
עברתי את זה פעמיים- עם הבכור בגיל חודש ועם השניה, כשעליתי על זה מאוחר מידי, בגי שנה.
אל תקחי שום סיכון בלי להתייעץ עם מישהו מוסמך.
מאד מאד צאד בעד הנקה-
אך לא על חשבון התפתחות הילד.
לפעמים למרות הכל יש צורך לתת תמ"ל, וב"ה שאנו חיים בתקופה שזה אפשרי בקלות.
אל תקחי סיכון על דעת עצמך!! התייעצי!
ירידה במשקל היא לא צחוק, לתת תזונה עלולות להיות השפעות לטווח ארוך!

בעזהי"ת

 

גם לנו היה סיפור כזה ובגיל חודשיים וחצי התרנו את הלשון הקשורה. הסתבר בדיעבד שהיא לא הצליחה ליצור וואקום ולכן לא ינקה מספיק.. 

מיד אחרי לידה, ההורמונים בגוף שלנו מייצרים חלב ומשחררים את החלב לפה של התינוק. התינוק אמור להתחיל לינוק באופן יעיל ובכך לגרום לייצור חלב באופן עצמאי.

לשון קשורה, אפילו חלקית, יכולה לגרום לקושי פיזי לתינוק לשאוב חלב באופן עצמאי. אם התינוק לא יוצר גירוי לשד / לגוף שלנו לייצר חלב, כמות החלב הזמין לתינוק יורד, ולתינוק אין מספיק תזונה.

יש כמה דרכים לשפר את המצב - לוודא שהתינוק מוצמד לשד לפחות פעם בשעתיים, ולסחוט את השד לתוך הפה של התינוק = סוג של שאיבה ידנית.
לשאוב רבע שעה מכל צד, כל שעתיים, גם אם לא יוצא חלב! המטרה היא לגרות את השד לייצר עוד חלב. ניתן לתת את החלב השאוב לתינוק בבקבוק.
לבדוק את הלשון, ואם הבעיה באמת בלשון - להתיר את הקשר.
לגבי פרופסור יודייסין - הוא יודע לנתק רק לשון קשורה "פשוטה". יש לשונות קשורים מאתגרים קצת, ואין לו מושג. הוא כירורג כללי, לא כירורג פה ולסת. יש הבדל ענק בין שני המקצועות.

בירושלים יש את דר' פורר ודר' ששכחתי כרגע את שמו, אולי רז, שעובד בשערי צדק במרכז הרמוניה.
באיכילוב יש את דר' בוצר.
אם אני זוכרת נכון, דר' בוצר מקבל עם התחייבות מקופת החולים. יש טיפה תור, אבל הרבה אמהות ירושלמיות נוסעות אליו, כי יותר זול אצלו מאשר פרטי בירושלים.
צריך לבדוק.

כמה טיטולים רטובים יש לתינוק? לפחות חמישה ספוגים היטב? יותר, פחות? אפשר לאמוד כמה נכנס לפי כמות שיוצאת...
תינוק עם בעיות בעליה במשקל חייב לאכול לעיתים תכופות, עד שפוטרים את הבעיה.
האם הוא באמת נצמד היטב? יוצר וואקום?
אפשר לפנות אלי בפרטי ואשמח להמשיך את השיחה.
גילוי נאות - אני מדריכת הנקה מתנדבת מטעם ליגת לה לצ'ה. אפשר למצוא את הארגון באינטרנט.
בהצלחה!

ולאחיותי יש בנות בשם שלי...

מתי עלי לגשת למיון אם אני לא מרגישה כאב שהוא בלתי נסבל עד כה זה נסבל

אז זה נשמע כמו הכנה של הגוף ללידה.

אצלי זה היה בכל החודש האחרון, וכשהגיעו הצירים האמיתיים כבר לא היו לי שום שאלות....

להגיע לשלב הלידה.
יחד עם זאת, אם אין לך ניסיון קודם, חשוב לדעת שיש נשים שגם בצירים הכי חזקים אינן מרגישות כאב. בכלל.
הדרך היחידה עבורן לדעת אם יש ציר או לא היא לשים יד על הבטן - קשה = ציר, רכה = בין צירים.

נכון, רק נשים בודדות ביותר אינן חשות כאב, אבל הן קיימות. הכרתי שתי נשים כאלה.
בעז"ה, תלדי בשעה טובה ומוצלחת! ובקלות רבה.

לק"י

אישית ילדתי בברזילי, והייתי מאוד מרוצה מהיחס של הצוות. יש שם ביות גמיש, והתינוקיה רגועה.

גם אני הייתי מאוד מרוצה בלידה בברזילי...

המיילדות, אחת היתה מקסימה והשניה פחות,
השהייה במחלקה, היה ממש נח בחדר של שתיים, היה אפשר לסגור את הדלת כשרצינו לישון,
הצוות נחמד.
התינוקיה, חלק אחיות נחמדות ואחת ממש לא,

האוכל ממש פשוט ..

על ברזילי.

מצד שני יש כאלה שאומרים לא להתקרב לברזילי...

רגילות זה בסדר.
יש סיכוי שאני טועה, ושהמצב שם השתנה.

לידה זה ה- מקום של אי הוודאות

סליחה מכולן, כנראה שלא הייתי ברורה מספיק.
הריונות בסיכון ובסיבוך גבוהה- עדיף ללכת לבי"ח עם יותר מענה מקצועי.

לידות רגילות - כולל קיסרי, עם כל הסיכונים שיש בהן (חשבתי שזה ברור שבכל לידה יש מליון סיכונים והכל תלוי בקב"ה בסוף) יכולות ללדת בברזילי

>>>מזכירה - *זה מה שאמרו לי* *יש סבירות גבוהה שהמידע לא מדיוק והמצב שונה לחלוטין *!!!!!! <<<

לק"י

מברזילי (ואני בתוכן).

זה גם תלוי על מי נפלת...
אבל אני הייתי מאושפזת שם אחרי לידה בקיסרי, וכל הצוות שנתקלתי בו היה נחמד או נורמלי לפחות (לא נתקלתי בצעקות על יולדות או סתם חוסר נחמדות).

צריך להתאים את הטיפול באופן אישי ולנסות להתחיל מה שנקרא השראת לידה.

וגם אם הולכים על זירוז, אפשר אחרי ההליך הראשוני, להמשיך עם הומאופתיה.

 

אם תרצי, תכתבי ניק ואפנה אליך במסר אישי.

ויש עוד כל מיני שיטות טבעיות לזרז.

באופן כללי כל השיטות הטבעיות עוזרות רק כשהגוף כבר מוכן ואם זה מוקדם מידי כנראה שזה לא יעזור.

ממליצה לנסות להירגע ולהרפות. לא תמיד זירוז זה כ"כ נורא. עדיף לא לעשות סתם אם אין סיבה אבל במקרה שלך זה כנראה הכרחי.

תנסי להגיע כמה שיותר מוכנה, ללמוד על שיטות להקלה על הצירים, אולי לקחת דולה ולשקול אפשרות של אפידורל.

אם את לוקחת אפידורל עדיף לחכות ולא לקחת בשלב מוקדם מידי כי אז אי אפשר לזוז הרבה והוא עלול להאט או לעצור את הלידה.

שיהיה בשעה טובה

מנסיון זה לא כזה גרוע כמו שזה נשמע. מקסימום לוקחים אפידורל. ואז לא כואב. ..

אני קיבלתי זרוז בלידה ראשונה בשבוע38.
היה ארוך ומתיש אבל מלא בניסים.

באמצע היה ירידות בדופק והיינו על סף ניתוח. קיבלנו על עצמינו לתת כסף לצדקה ומייד אחרי שסיכמנו חזר הדופק.

תפרטי תוך כדי תפילה:שהמילדות תהיינה טובות (היו לי שתי משמרות) שהדופק יהיה תקין שתהיינה התקדמויות טובות עם הצירים. שהאפידורל יועיל, ועוד ועוד.
במקום לפחד ממה שמפחיד תתפללי שאותו דבר יהיה תקין טוב ובקלות.

אין שום צורך להתחיל לחשוב מחדש על הלידה שדמיינת, 

 

תקבלי אנטיביוטיקה בלידה והתינוק יהיה במעקב חום, זה הכל!

 

זה באמת לא כזה נורא..

ולא הפריע לי..

זה לא משפיע על הלידה אלא קבלת אנטיביוטיקה בשאיפה להספיק שתי מנות בהפרש ארבע שעות לפני הלידה (כלומר להשתדל לא לחכות בבית עד הרגי האחרון)
אם יש חיידק ולא יודעים זה יכול להיות חלילה מסוכן...

בהצלחה!

עשר דקות אנטיביוטיקה. אחרי שעה ילדתי.הכל רגיל. אפילו לא בדקו את התינוק משהו מיוחד.

השתחררתי אחרי 24שעות.

ממש לא נורא. רק אל תחכי לצירי לחץ או משהו.תבואי בזמן סביר להספיק לקבל

שלא בדקו את התינוק.
צריך שיספיקו לעבור 4 שעות מהאנטיביוטיקה עד הלידה,ואז כל 4 שעות עד שיולדים לקבל עוד מנה..
אם לא עובר 4 שעות מהמנה הראשונה,אז התינוק צריך מעקב חום(שלי עבר גם מוניטור),ושולחים גם תרבית לבדיקה,וגם לוקחים דם...
אצלי עבר 3 ש' ו50 דק',שזה ממש כמעט 4 שעות,ובכל זאת עשו לו את כל הבדיקות,בגלל שלא הספיקו לעבור 4 שעות...
אז ממש מוזר שאצלך עברה רק שעה,ולא בדקו כלום...

שאר הזמן היה איתי כל הזמן ומן הסתם מדדו לו חום בבדיקת רופא למחרת בבוקר בתינוקיה.

זה גישות. הרופא שלי הוא המנהל מחלקת יולדות והוא אמר שלא עקרוני ה4 שעות אלא העיקר במהלך הלידה הפעילה .
אז כנראה שזה לפי הגישה בכל מקום.
יש לי עוד חברה שקיבלה חצי שעה לפני וגם הכל היה לה רגיל.

אני אפילו לא זוכרת את האנטיביוטיקה..
זה אומר שמעכשיו בכל לידה את חייבת לציין להם את זה.
באופן כללי- חיידק שקיים אצל המון באופן טבעי במערכת העיכול וכו. אם נמצא בנרתיק בזמן הלידה התינוק יכול לגרום לדלקת קרום המח. זה נשמע הרבה יותר מפחיד מלקבל רגע של אינפוזיה. בדיקת חום ממילא בודקים להמון תינוקות, לא כואב ולא כלום.
תשמחי שעשית! איןשום סיבה שלא לעשות, בייחודשזה לא כואב או מסוכן לבדוק, וממש יכול להציל תינוקות.

רציתי חדר לידה טבעי שאי אפשר עם gbs..
ורציתי למרוח כמה שיותר בבית..
ורציתי להתעקש הפעם בלי הדבר הזה בוריד שהציק לי בפעם שעברה..
ומבאס שהתינוק יצטרך לקבל אנטיביוטיקה אם אני לא יספיק לקחת..
וכל כך רציתי שיהיה חלק ובלי שום שטויות
מרגישה שהגוף שלי... לא מקולקל, אבל לא הולך איתי.. לא מצליחה להגדיר מה פשוט מבואסת ממנו.
אבל הקב"ה שוב מראה לי מי מנהל את העולם
ובשבילי כרגע זו אכזבה וניסיון מלמעלה כי כן זה שינוי ממה שחשבתי על איך הלידה תהיה הפעם...
ועם כל התסריטים החילופיים זה לא היה באף אחד מהם

ועוד שאלות:
יכולה להיות טעות? לבקש מהרופאה שוב לעשות?
זה יכול לעבור עד הלידה?
כל לידה עכשיו אני יצטרך אנטיביוטיקה? או יותר מעקב על הדבר הזה?
הייתי יכולה לעשות משהו כדי שלא יהיה לי?

תודה בנות!!

בלי קשר לחיידק.

את מתכוונת לפתיחת וריד, נכון?

זה חשוב למקרי חרום.

גם אם אין gbs ואין כלום.

לא לוקחים סיכון בשביל נוחות.

ואני אומרת את זה למרות שיש לי רק וריד אחד טוב וגם הוא כבר מצולק וחפרו אצלי חצי שעה ורק בסוף הביאו את המומחית לורידים של חדר הלידה והיא הצליחה.. כך שזה היה סיוט רציני.

 

לגבי כל השאר לא יודעת מה לומר לך, רק שזה פרטים קטנים לעומת התמונה הגדולה והיא שאת ב"ה יולדת טבעי ובלי התערבויות וכולם בריאים ושלמים. כל כך רחוק מ"גוף מקולקל"!

בלידה הראשונה פתיחת הוריד היתה החלק הכי קשה וכואב בשבילי
עשו 4 נסיונות שונים, ובכל נסיון חפרו וחפרו ...... ורק בנסיון הרביעי הביאו כבר את הרופאה המומחית לזה שהצליחה...

בהריון האחרון, שהיה בסיכון, הזהרתי את האחות שקשה להכניס לי עירוי.. ואז, תוך כדי שאני מדברת איתה - העירוי כבר בפנים...
אבל כל כמה ימים חייבים להחליף עירוי, אז חוררתי כהוגן גם ככה..

וזה לא שאת צריכה לצאת על הציר הראשון. אני יצאתי בזמן שבמילא רציתי לצאת כשהצירים היו צפופים ובלתי נסבלים ..לא חיכיתי איתם שעות בבית אבל ממש לא הרגשתי שהלכתי מוקדם לבי''ח...בתחושת בטן שלי הרגשתי שצריך לצאת ובסה''כ לא חייב ארבע שעות לפני...באמת העיקר לקבל תוך כדי לידה פעילה גם אם זה שעה לפני..
נשמה גם אני דאגתי. אני גם רציתי לידה טבעית בלי התערבויות...
והיתה לי! וזה באמת כלום. פשוט נתון לא משמעותי כמעט .
תבואי כשהצירים כבר כואבים אבל אל תחכי לצירי לחץ..
קבלי אנטיביוטיקה וזהו זה מאחוריך.
אם תקבלי אין סיבה שהתינוק יקבל. ואצלינו בבי''ח לא היתה לזה שום השלכה.
ילדתי בחדר טבעי הכל טבעי ורגיל.
מציעה רק להתקשר לבית חולים לברר מה הנהלים שלהם-לוודא שאם את לא מספיקה לקבל אז לא לוקחים ממך את התינוק מייד אחרי שנולד. ותדעי שזכותך המלאה לסרב ולבקש שיחכו אם זה גם אם זה הנוהל שלהם זה לא חובה.
זה לאו דוקא ככה בכל מקום אולי רק בבתי חולים מסויימים אבל תבררי מראש שתדעי..

ובאמת אל תדאגי זה ממש כלום...

באיכילוב אמרו לנו שלא נותנים.
מנסים לברר על עוד ביח..

יכול לעבור עד הלידה (שמעתי שעבר עם תזונה נכונה)

לא מחייב שיחזור כל לידה (למרות שבדרך כלל כן, ולכן רופאים בכלל לא שולחים לבדוק אלא מראש כותבים GBS על התיק, תתעקשי לבדוק שוב)

שמעתי על מישהי שהצליחה עם תזונה נכונה להיפטר מGBS אם את רוצה פרטים אני אברר.

 

בקשר לבאסה - זה בהחלט מעצבן ):

אם הלידה שלך לא מידי קצרה את יכולה בהחלט להספיק להיות בבית, אבל הבנתי שזו לידה שניה שקשה לדעת כמה זמן היא תיקח ... וזה בהחלט סיכון

 

הגוף שלך הולך איתך... בעזה אפשר ללדת מקסים עם GBS וזה כמה דקות של אנטיביוטיקה, לא נורא...

תתעודדי!

א) נדמה לי שאכן יכולה להיות טעות (סיכוי נמוך מן הסתם)

ב) זה יכול לעבור עד הלידה

ג) יש גם דרכים לנסות להעביר את זה, נסי לגגל. כל מיני שני שום ועניינים כאלה. תוכלי לנסות שבוע ואז לבקש להיבדק שוב

ד) יש אצל חלק מהרופאים דעה מיושנת שאחרי פעם אחת GBS צריך אנטיביוטיקה בכל לידה. הרוב כבר לא אומרים ככה. אבל כן קיימת המלצה של משרד הבריאות להיבדק בכל הריון אחרי פעם אחת GBS (לסתם אישה הם לא ממליצים להיבדק, רק בקבוצות סיכון, וזו אחת מהן)

לקחת עד בדיקה ולטבול בקורסידול 

או שם דומה זה אמור להיות שטיפת פה לחניכיים ולשים באיזור שם

פעמיים ביום למשך כמה שבועות ואז להיבדק שוב.

שמעתי מהדולה שלי שהיא גם עשתה לי הכנה ללידה.

לפעמים זה עוזר

 

אם התשובה החיובית היתה בבדיקת שתן,ולא במשטח שספציפי לבדיקה הזו,אז תא משנה מה יצא לך אם תעשי עוד תרבית,בכל מקרה תצטרכי לקבל אנטיביוטיקה.
לגבי הוריד פתוח-
לי זה היה סיוט נוראי בלידה הראשונה,הציק לי יותר מהצירים,והיו לי צירים חזקים במשך יומיים באישפוז בבי"ח...
בלידה השניה,כשהתקבלתי אמרתי לאחות שבאה לחבר לי את זה,שבלידה הקודמת זה הציק לי הרבה יותר מהצירים...אז היא הציעה לעשות ליד שורש כף היד,על הצד שכלפי מעלה..וממש כמעט ולא הרגשתי את זה,חוץ ממתישהו שבטעות נתקעתי עם היד במיטה ואז זה התנפח,וכאב נורא,אז קראתי למיילדת שתסדר את זה,ולאט לאט זה נרגע וחזרתי לא להרגיש את זה..

שאם עושים שוב בסוף תשיעי ויוצא שלילי,לא צריך אנטיביוטיקה בלידה,לעומת זה בתרבית ככלשידווע לי לכל הדעות לא משנה מה יצא בתרבית חוזרת,תצטרכי אנטיביוטיקה בלידה.
למה זה?לא זוכרת

פעם בשבוע 20 כשהתגלה ופעם בלידה.
זה נחשב למקום יותר פנימי של החיידק שכבר טיפס והגיע למערכת השתן

לא אמרתי שלא מקבלים,אמרתי שיש גישות שאם עושים עוד משטח בסוף תשיעי ויוצא שלילי,אז יש גישות שלא צריך לקחת אנטיביוטיקה,אם יוצא חיובי גם פבעם הנוספת ברור שצריך..

אבל מעניין...נגיד בהריון הבא אולי כן אעשה משטח ואם יצא שלילי לא נראה לי אקח כי אי פעם היה לי בשתן .

שכשזה בתרבית אין טעם לעשות שוב תרבית,כי בכל מקרה צריך אנטיביוטיקה אוטומית מאז והלאה בכל הלידות,כשזה במשטח יש דעות שאם עושים שוב משטח בסוף תשיעי ויצא שלילי יש רופאין שיגידו שלא צריך אנטיביוטיקה בלידה.
לא התכוונתי שאם יצא חיובי בתרבית יש טעם לעשות משטח..

ברור שהכי חשוב שבע"ה תהיה לידה בריאה וילד בריא! צריכה פשוט לעכל קצת..
התייעצנו עם עוד רופאה שאני ממש סומכת עליה והיא באמת אמרה שלא לשחק עם זה כי לא שווה לקחת את הסיכון.. למרות שיש ביח שאפשר לחתום על ויתור.
וברור לי שעדיף שאני יקבל את האנטיביוטיקה ולא הפיצי שיוולד בע"ה.
הבעיה שאני באמת לא יודעת איך הכל יתפתח במיוחד שבלידה הראשונה קיבלתי זירוז כי היה מיעוט מים ועוד משהו שאני לא זוכרת.
אני באמת יחפש אם שיטות להעביר את זה.

וממש תודה לכולכן! עודדתן והכנסתם לפרופורציה!
בעז"ה שיהיה בבריאות וזה באמת הכי חשוב

זה באמת לא נורא, גם אני קבלתי -ונראה לי שבכלל לא הייתי צריכה כי עשיתי בדיקה בתחילת ההריון...

 

כדי שהוא לא ידבק מהחיידק, שמעתי על כאלו שקיבלו פעמיים כי הלידה התארכה.

אל תעמיסי על עצמך.. ועל הגוף שלך,תני לו זמן להתאושש!
(מבינה את הבאסה! לי לקח שנה (לפחות)לחזור למשקל שלפני ההריון...)
הכי חשוב בהדרגה, ובבריאות..
אני הכנסתי לי לראש שזה המצב,כרגע..והוא עוד ישתנה, בל עכשיו הכי חשוב לי זה.....(להיות רגועה, להניק, לאכול אול מזין, להיות סבלנית...)
תעדי לך גם רשימה כזו,אפילו אם היא רק בראש.
שיהיה בהצלחה!

אשתדל ליישם

חודשיים וחצי אחרי לידה שנייה. מעדיפה לא להסתכל במראה והולכת להתנחם במשהו טעים כל פעם שכן מסתכלת...

גם אני מניקה מלא ובלידה הקודמת ירדתי תוך 3 חודשים את כל מה שהעליתי בהריון פלוס עוד כמה קילו ועכשיו מה? ירדתי עשר קילו ב3 שבועות הראשונים ומאז זה נתקע ועליתי איזה 20 לדעתי.

אוף איזה מעצבן, גם עלי שום בגד לא נסגר, אני הולכת עם חצאיות הריון.

עכשיו אני רוצה להתחיל קורס לחיזוק השרירים (רוצה לבוא איתי?) ובא לי להתחיל לעשות הליכות וללכת לבריכה, כושר תמיד טוב ובריא וכמובן שעדיף על להתחיל להוריד באוכל...

חחח ההתנחמות במשהו מתוק אחרי הבאסה במראה- זה כזה אני ;) ואז נקיפות מצפון שמוסיפות לתיסכול. גלגל...
אני גם רוצה להתחיל קורס לחיזוק השרירים או הליכות או בריכה (נשמע לי יותר מדיי גם וגם וגם במיוחד שתכף תתחיל עבודה ואז בכלל בקושי יישאר זמן למשהו) אבל קשה לי לבצע. באמת בת זוג למאמץ ייתן לי את הpush אבל באיזה איזור בכלל את גרה?

מבואסת שיש לי בטן אחרי 3.5 חודשים..
מניקה מלא ובקושי אוכלת... ופשוט אין לי זמן לעשות הליכות או ללכת לחדר כושר/בריכה...
מתנחמת בזה שבעלי דווקא אוהב את זה

אותי לא מנחם או מנחם חלקית בלבד שבעלי ממשיך לטעון שאוהב אותי ואת המראה שלי...

אבל כן מעודד אותי לראות שאני לא לבד בסירה.
תודה על התגובות!

וגם עודד אותי שאתמול מישהי בפארק החמיאה לי על איך שאני נראית אחרי לידה (ובמקביל התבאסה על איך שהיא נראית אחרי לידה. כזה נשים...!)
והמחמאה הגיעה דוקא ביום שממש הייתי מדוכאת מהשומנים...
אז שמחתי שלפחות הבגדים קצת מסווים את המציאות הנשקפת לה במראה.

יותר קשה לחזור לגזרה.
הגוף פחות משחרר. ומבחינה נפשית זה לא הולך ונהיה קל יותר. (לפחות עבורי)

3 לידות ראשונות (כולל קיסרי)- לא חזרתי לעצמי...

 

לידה רביעית- כולם מחמיאים לי שרזיתי ואיך עשיתי את זה?

 

 

נו ואיך עשית את זה? יש לך טיפים עבורי?

לא. לא עשיתי משהו מיוחד...

 

אולי מה שהמנהלת שלי אמרה: זה כנראה מרוב שאת רצה אחרי 4 ילדים?

 

מה שכן-

בעבר, אחרי הלידות הקודמות, הייתי יושבת לאכול ארוחה מבושלת וחמה עם בעלי די מאוחר בערב.

בסביבות 8,9- אחרי שהשכבנו את הילדים.

זה לא בריא לאכול בשעות כאלה אבל זה מה יש!
 

אחרי הלידה הזאת- אני מבשלת יותר מוקדם ואוכלת ביחד עם הילדים (ארוחת הערב אצלנו היא הארוחה המבושלת/ הבשרית) או שאוכלת את השאריות שלהם

 

ואחרי המקלחות וכשהם הולכים לישון- אני מניקה את הקטן ונרדמת יחד איתו...

 

יש בזה 2 חסרונות:

1. שאני כבר לא יושבת לאכול עם בעלי מסודר כמו פעם. ולא ביחד...

2. שאני "קורסת" מוקדם והולכת לישון הרבה יותר מהר מפעם.

בעבר היו מספיקות לי 5-6 שעות שינה בלילה...

 

אבל כנראה שיש כאן יתרון שאני לא אוכלת בשעות מאוחרות ולא מכבידה על הגוף שלי כבעבר.

לפי דעתי זה מאוד משפיע!!

 

 

רזיתי מאוד בתקופת האירוסין (לפני כן לא הייתי מקלה אבל נראיתי טוב), וממש נהייתי רזה מאוד.

אני שנתיים אחרי לידה ומעולם לא הצלחתי לחזור למה שהייתי, לא במשקל ולא במראה.

היה לי מאוד קשה בהתחלה, עד שיום אחד התעצבנה עלי בת דודה, שיש לי קשר קרוב איתה,

ואמרה לי: מה את רוצה?! לפני כן היית בחורה, עכשיו את אמא!! ואין סיכוי להיות אותו הדבר.

טוב, אז כן יש כאלו שמצליחות לחזור להיות כמו לפני הלידה, אבל גם אם לא,

לי עזר להזכיר לעצמי איזה אוצר יש לי בתמורה, ושבשביל בעלי אני הכי יפה בעולם גם ככה....

בסיום תקופת ההנקה. ז"א שנה ויותר אחרי הלידה. אבל מאוד משתדלת לעשות כפיפות בטן כל החיים חוץ מבהריון. ונראה לי שרואים תוצאות. בד"כ גם כשהמשקל שלי לא חוזר לעצמו לפחות אין לי בטן. ממליצה מאוד להקדיש לזה מס' דק' ביום. אבל גם לזכור שיש פה עניין של גנים ולא תמיד יש מה לעשות. מכירה נשים שעושות ספורט קבוע והן לעולם לא חזרו לעצמן. וצריך לקבל את המציאות כמו שהיא ולהשתדל להודות על מה שקיבלנו. למרות שזה בפירוש לא קל.

יש לציין שאני כעת בשבוע 19..

אין לך אף פרמטר שמצדיק את זה כרגע, וגם בהריון שהיה לא בטוח שאוטרוגסטן היה עוזר.

 

מציעה לך לקבל חוות דעת מרופא/ה נוספת. כדאי אפילו לשלם באופן פרטי בשביל חוות דעת כזו.

 

זה נקרא אנדומטרין. בגלל שהיו לי צירים מוקדמים בהריון הקודם היה צריך להתחיל מוקדם כי מהריון להריון זה יכול להתחיל יותר מוקדם.