שאלת כפירה- למה בעצם ללדת וגינאלי?אנונימי (פותח)
למה לא עדיף קיסרי וזהו?
נכון שזה ניתוח והחלמה מניתוח, אבל גם בלידה יש להמון (רוב?) הנשים תפרים, לפעמים קשים ואם לא תופרים טוב ההחלמה קשה ועיקר הצרה שגם אחר כך סובלים מזה (אישות).
הצורה של הנרתיק נהרסת, רצפת האגן נהרסת, הלידה יכולה להיות קשה מאד מייסרת וארוכה והטראומה שאחריה...
למה לא ללדת קיסרי? לדעת מראש מתי זה קורה, לא לסבול בלידה... הנרתיק ורצפת האגן לא נהרסים ואין תפרים באזורים האלו, וההתאוששות אחר כך- לא פשוטה, אבל גם בלידה רגילה לא תמיד זה קל.

חברה שלי ילדה בלידה קשה מאד עם תפרים בפי הטבעת. אני יודעת שזה חריג, ועדיין... אני בחודש תשיעי, וזה הפחיד אותי נורא.
למה בעצם ניתוח כל כך גרוע?
לדעתי, שהיא דעת מיעוט- ניתוח בכלל לא גרוע+mp8
רק שהוא לא דרך הטבע, ולכן הסיכונים בו רבים יותר מלידה רגילה, ולא אפרט (מוזמנת לגגל).

ברוב המקרים הרגיל והטבעי עדיף- אבל ממש לא בכל מחיר.
כמי שהתנסתה גם וגם.
יש לא מעט שחושבות כמוך.שמן פשתן

אני מאמינה שהדרך הטבעית היא הטובה ביותר,

מה גם שבלידות מתקדמות הרבה יותר קל וההחלמה מהירה בדרך כלל, אם אין חס ושלום הסתבכויות.

את אומרת שהגוף נהרס, אני חושבת שניתוח בבטן הורס את הגוף יותר.

אי אפשר כ"כ הרבה ניתוחים - ז"א שהמשפחה תהיה קטנהאנונימי (3)

וגם בגלל הידבקויות, ובאופן כללי מה לעשות - לידה וגינלית בטיחותית יותר, גם לאמא וגם לתינוק.

ז"א כשצריך אז צריך, וכשיש מצב מכל מיני סיבות שלידה וגינלית מסוכנת אז ב"ה שיש קיסרי, אבל במצב הסטנדרטי הסיכונים של קיסרי גבוהים יותר.

אה, וחבל לי על כל סיפורי ההפחדה ששמעת. הלידות שלי היו חלומיות... מחכה בהתרגשות ללידה הבאה. שום דבר לא נהרס...

רצפת האגן כן קצת נפגעה (ב"ה שיש תרגילים וזה לא אל חזור!) אבל זה קורה בעיקר בגלל ההריון עצמו. הלידה / ניתוח פחות משמעותיים בהקשר הזה (כל אחד משניהם פוגע ברצפת אגן, אבל רק קצת).

אני כל פעם רוצה לסגור את ההודעה ואז נזכרת בעוד משהו - ההנקה כמובן! חוויה חלומית שבחיים לא הייתי מוותרת עליה, ואחרי לידה זה לרוב הולך יותר בקלות מאחרי ניתוח (אם כי בכל מקרה מומלץ להתכונן מראש... אבל זה כבר ממש נצלש...)

הפעם זהו באמת

לטווח ארוך, ניתוחים ותר מסכנים ופוגעים בגוף האישהתליה

וכמובן יש הגבלה במספר הילדים

גם קשה יותר לרדת במשקל אחרי ניתוח, לגוף לוקח זמן לעכל שילד,

אחרי לידה אחרונה הייתי בחדר עם מישהי אחרי ניתוחl666

היו לה כאבים ועד שהיא בכלל קמה ואחר כך בקושי הלכה. זה באמת ממש קשה. ויש לי חברה שהיו לה הידבקויות אחרי ניתוח - ממש סיוט.

וחוץ מזה בדרך כלל שום דבר לא נהרס בלידה הראשונה. הרבה פעמים קצת תפרים ששוכחים עליהם די מהר.

ובכלל גוף שלנו לא נועד שיחתכו ויתפרו אותו - זה פוגע בו. ואחרי קיסרי יש סיכוי קטן בהריון הבא לקרע ברחם ויותר חשוב להיות בהשגחה. ואת תהיי מחויבת למנוע זמן מסוים גם אם לא מתאים לך. 

בלת"ק. כמובן שאם צריך אז בטח שלנתח ולכל בכל מחיר לידה רגילהאנונימי (4)

אבל...

לידה וגינלית יותר "בריאה" לאם ולעובר, מה גם שניתוח טומן בחובו עוד סיכונים של, מה לעשות, ניתוח...

מה שאת מתארת זה לא לידה כמו שהיא אמורה להיותtagel
זה לא נורמלי וטבעי. בלידה הנרתיק לא נהרס, שרירי רצפת האגן לא נהרסים, זה הדבר הכי טבעי וטוב לגוף. לכך הוא נועד והוא מסוגל לכך. אל תלחצי. זה לא צריך להיות גרוע. זה תלוי בך, יש דברים שאת יכולה לעשות כדי לעזור לזה, למנוע את הדברים שטת חוששת מהם.

מה שאת מתארת נובע בעיקר בתפיסה מוטעת שלידה היא מצב שדורש "טיפול" ו"תיקון" רפואי ונגזרות ממנה התערבויות רפואיות לא נדרשות. ככל שהתרחקנו מהלידה כפי שבוצעה באופן טבעי כך ומהידע הנשי של חוכמת הלידה שעבר מדור לדור ככה התהליך השתבש.
הרי הקב"ה ברא אותנו בחכמה. הוא ציווה אותנו להביא ילדים, מן הסתם הוא נתן לנו את היכולת הנפשית והפיזית ללדת. במידה ויולדים בתנוחות טבעיות יותר ללידה מפחיתים בהרבה את הקרעים ומאיצים את הלידה. במידה ולא משתמשים בשיטת "נשיפה בלומה" ולוחצים לפי צורך ולא לפי דרישה - לא אמורים לפגוע ברצפת האגן. מיילדת עם נסיון יכולה מאוד מאוד לעזור למניעת קרעים. זו תורה שלמה וזה רק על קצה האצבע. ושחא ישתמע שלידה זה קלי קלות.. הרי גם במקורות כתוב שלוקח תקופה ארוכה להתאושש. וברור שהרפואה מצילה מאוד ומונעת מקרי מוות שפעם לא ניתן היה למנוע. אבל ההתערבויות הרפואיות נדרשות הרבה פחות משנעשה בהן שימוש.
אני בלידה ראשונה ביליתי רק ארבע שעות בבית חולים. לא היו לי תפרים, ותוך שעתיים עמדתי על הרגליים וקילחתי את הילדה שלי. הרגשתי מעולה ב"ה.
זה לא חייב להיות גרוע. זה יכול להיות נפלא. זה היה הדבר הכי קשה שעשיתי, ועדיין חווית הלידה שלי זכורה לי עוצמתית, מעצימה, מדהימה. מרגשת ונפלאה.
אהבתי מאד מה שכתבתתחיה דולה


תודה על הדברים!!נועה 28
אני לקראת לידה, ורוצה מאוד טבעי הפעם, ובאמת מאמינה שהגוף שלי יודע ללדת, ויעשה את זה טוב. חיזקת אותי ממש, תודה!!
בכל סוג של לידה יש סיכונים וסיבוכים אפשריים0 אלישבע 0
הדרך הטבעית ביותר לגוף ללדת זה בלידה וגינאלית.
עם זאת ב"ה שיש ניתוחים קיסריים שמצילים הרבה אמהות ותינוקות!

לגבי רצפת האגן - רוב ה"נזק" שנגרם לרצפת האגן נעשה בהריון עצמו. וב"ה שאפשר בהחלט לעבוד על רצפת האגן ולחזק אותו!

בניתוח שרירי הבטן נפגעים יותר, מה שפחות קורה למי שילדה בלידה וגינאלית.

ובאופן ככלי כמו שפתחתי - בכל לידה יש סיכונים, בלידה וגינאלית יש הרבה פחות.

והעיקר - תאמיני בעצמך ובגוף המופלא שהקב"ה ברא ובתהליך המדהים הזה שנקרא הריון ולידה!
זו שאלה טובהתחיה דולה

תראי,

לא עושים סטטיסטיקה ממקרה אחד,

ברור שיש נשים שיצאו עם נזקים מלידה וגינלית שעלו על נזקים מניתוח קיסרי. 

 

אבל כשאנחנו מסתכלות באופן כללי על סטטיסטיקות רחבות-

אין ספק שבניתוח קיסרי רבים הסיכונים על לידה וגינלית.

 

ב"ה שיש לנו את הכלי הזה שהוא באמת מציל חיים במקרים רבים.

ובכל זאת בואי נחשוב רגע על לידות וגינליות תקינות וניתוחים קיסריים שעברו חלק ככל שניתוח יכול לעבור חלק

 

במיוחד בציבור שלנו, נשים רוצות משפחות גדולות ב"ה,

אישה שיולדת בלידות וגינליות בד"כ תוכל ללדת הרבה יותר לידות מאשר אישה שבוחרת או נאלצת לעבור ניתוחים קיסרים.

למה? כי אחרי ניתוח חשוב לתת זמן לצלקת להחלים, כי עלולות להיות היבדקויות בחלל הבטן.

אפילו כניסה להריון עלולה להיות מסובכת אחרי ניתוח קיסרי גם כשכבר מפסקים למנוע. 

 

בואי נחשוב על הנקה, אישה שילדה בלידה וגינלית מבחינה הורמונלית החלב שלה יגיע מהר יותר כי הגוף שלה יודע שהיא עברה לידה, כי ההורמון שמייצר את הצירים הוא זה שמשחרר את החלב.

אישה שעברה ניתוח קיסרי תצטרך בגדול להתאמץ יותר בתחילת ההנקה, הן בגלל הכאבים בצלקת כשהתינוק עלול ללחוץ עליה (ולכן מומלץ להניק עם כרית על מקום הצלקת) וגם בגלל שהגוף "לא יודע" שהתינוק כבר בחוץ.

 

לגבי קרעים בפרינאום לעומת צלקת של קיסרי-

א. ב"ה לא כל אישה נקרעת בלידה, ולא בכל לידה. 
ב. תחשבי על חולצה שקצת נקרעה- קל לתפור אותה ולתקן אפילו בלי שכל כך יראו את התפר, אם גוזרים חולצה יותר קשה לתקן בצורה חלקה, תמיד יראו שיש שם תפר. 
ג. הצלקת של הניתוח היא גם פנימית וגם חיצונית במקום שבו היא לא אמורה להיות, בפרינאום המקום אמור להתגמש ולהתאחות וזה כי הקב"ה יצר אותנו בחוכמה ואת גופנו כדי שיפתח ויתגמש לקראת הלידה ויסגר ויתאחה בתקופה שאחרי הלידה.

 

 

והכי חשוב מכולם- התינוק.

כשתינוק נולד בלידה וגינלית זה המצב האופטימלי מבחינתו,

הוא מגיע בזמן שהקב"ה בחר בשבילו ולא בתאריך שרירותי שאנחנו בחרנו. 

הוא עובר בתעלת הלידה ויש לזה שני יתרונות עיקריים

1. ברחם התינוק שותה ושואף את מי השפיר והראות שלו מלאות מים, כשהוא עובר בתעלת הלידה הוא נסחט מכל המים וקל לו לנשום ברגע שיוצא לאוויר העולם. בניתוח קיסרי יש צורך לעשות סקשן כדי לשאוב לו את המים, זה אומר שהדבר הראשון שנכנס לו לפה במקום להיות שדה המנחם של אימו זה צינור קר ומכאיב. ואין תחליף לרושם ראשוני.

2. בתעלת הלידה של האמא יש חיידקים רבים שהתינוק עובר בהם ומתחסן בכל המחלות שאימו מחוסנת להם. היום יש אפילו נשים שמבקשות שבזמן הניתוח ישימו גזה בנרתיק ואחרי הוצאת התינוק יעבירו את הגזה עליו כדי שיקבל את החיידקים החשובים האלה. אבל את יכולה להניח שברוב הניתוחים התינוק פשוט מפסיד את ההזדמנות החיסונית הזו. 

 

 

זה ככה על קצה המזלג בלי להיכנס לסיבוכים אפשריים ולסטטיסטיקות הלא נעימות.

 

ב"ה שיש לנו את האפשרות הזו אבל עלינו לשמור עליה למקרים הנצרכים ולא להסתכן חלילה לשווא. 

לא הפותחת תחיה..את מתארת משהואנונימי (6)

שעושים לתינוק לאחר לידת קיסרי - סקשן האם זה קבוע או לעיתים רחוקות ??

 

ומה זה בעצם זה כמו שמקבלים חמצן או ממש מחדירים דרך הפה....

 

 

אחת שלצערי צריכה רק לעשות ניתוח קיסרי.

^^^תחיה??אנונימי (6)


הי אני לא חיה פה תחיה דולה

סקשן זה כמו הזה בטיפול שינים ששואב את הרוק? 
אז מכניסים את זה לפה כדי לשאוב את הקיבה

(סליחה, לא את הראות, כששואבים את הקיבה יש לראות מקום לגדול) 

איזה תשובה טובה.ומפורטת.תודה. זה הועיל לי . קוראת כאן.אנונימי (7)


כיף לקבל כזה פידבק תחיה דולה


אמאל׳ה!!!אנונימי (5)
סליחה על הנצלו״ש אבל זה נכון שברוב הלידות עושים תפרים?? (עוד לא ילדתי) נשמע מפחיד!!

ולגבי הקיסרי, אמא שלי עברה ארבע קיסרי וכל הזמן מזכירה את זה בתור הגיהנום הפרטי שלה. אני אישית מתה מפחד שאגיע לזה חלילה רק מכל מה ששמעתי ממנה. לא שיש לי נסיון מלידות פשוט ממנה.
היא מדברת הרבה על כאבים באזור הצלקות, ההחלמה הארוכה וכאלה, לא נשמע נעים.
היום ממש לאתחיה דולה


תודה! יש מה לעשות בנידון?אנונימי (5)
כדי שלא יהיו קרעים, או שזה תלוי במבנה גוף וכד׳?
יש מה לעשותתחיה דולה

עיסוי פרינאום,

תנוחות זקופות בלידה שמשתמשות בכח הכבידה

ללחוץ בלידה לפי התחושה של הציר ולפי הצורך שלך ללחוץ ולא לפי "הלחצות" מבחוץ. 

תודה לך!!אנונימי (5)
עיסוי פירנאום- שאלהp&y
עבר עריכה על ידי p&y בתאריך כ"ה באב תשע"ו 12:16
אני בשבוע 39+2 מה התדירות לבצע את העיסוי אם לא עשיתי קודם?
שמן שקדים הכי מומלץ? ומאיפה קונים?
תודה!
למה הם אומרים ללחוץ לא לפי צורך?אוף...מתוסכלת..אנונימי (7)


הרגו אותי בלחיצות האלה...התיאשתי מיכולתי ללדת אי פעם..אנונימי (7)


כי ככה יולדים יותר מהר וחדר לידה נוסף מתפנה להם יותר מהרmshlomo

וככה גם נקרעים יותר מהר ומזיקים לרצפת האגן יותר מהר...

בתור מי שב2 לידות היו לה תפריםאנונימי (8)

לא כ"כ מבינה אתץ ההיסטריה מזה...

 

אחרי שעברת לידה מה בכלל יש להשוות..  ופעם אחת היה לי טחורים וזההיה באמת סיוט...

נשמע לי קצת מפחידאנונימי (5)
שתופרים את המקום ועוד אחרי הלידה שמן הסתם גם ככה המקום כואב.
מזריקים זריקת הרדמה לעור לפני התפירה.mshlomo

לא אמורים להרגיש את התפירה.

אני גם פחדתי מזה אבל להפתעתיאנונימי (9)

זה היה החלק הנחמד כי מזריקים הרדמה והאזור שקודם כאב פתאום לא מרגישים שם כלום.

קרעים זה לא כזה נורא...לאההה
קצת כואב אחכ, אבל עובר תוך כמה ימים.
כדאי להשתדל למנוע, אבל לא להיות בלחץ. מקסימום...
הרבה מאיתנו עברו את זה ונשארנו בחיים;)
תודה לכן על התשובות!אנונימי (5)
הרגעתן אותי
כמו שכתבו לךדעה
לפני הלידה הראשונה השקעתי בעישוי פירנאום.
ולהתחבר לגוף שלך בשעת הלחיצות.
ילדתי ללא תפר תינוק בגודל 4,300
וכמובן שזה עניין של רצון השם כל אחד והנסיונות שלו.
כי על פי רוב ניתוח יותר כואב ויותר מסוכן מלידה רגילהmshlomo

לידה זה משהו טבעי שהגוף עובר, כשהקב"ה ברא את גוף האישה הוא ברא אותו ככה שיהיה מותאם ללדת תינוק. יש מספיק מקום באגן כדי שתינוק יוכל לעבור שם והקרעים בפרינאום זה בד"כ רק בלידה ראשונה.

בניתוח לעומת זאת יש הרבה יותר סיכונים והכאבים נמשכים הרבה יותר זמן.

*יש סיכון ממשי שכל הגוף יחטוף זיהום מהניתוח והאשה תצטרך להיות מחוברת לאינפוזיה עם אנטיביוטיקה לכמה ימים טובים.

*יש סכנה של הידבקויות ופגיעה בפריון האישה אחרי הניתוח

*יש סכנה שבהריון הבא הצלקת תיפתח (ולהרבה נשים יש גם סתם כאבים בצלקת לקראת סוף ההריון)

*יש קושי להניק בגלל התפרים בבטן וברחם

*חייבים לקחת אפידורל וגם לזה יש את הסיכונים שלו

*הדרך בה השיליה מתנתקת מהגוף היא לא טבעית ולכן לפעמים בימים אחרי הניתוח ההורמון של ההנקה לא מופרש טוב והיצור של החלב קצת פחות טוב

*לתינוק יותר בריא להיוולד בלידה וגינלית כי עצמות האגן של האם לוחצות לו על בית החזה ומנקות לו את מי השפיר מהריאות

*התאוששות מניתוח לוקחת חודש (בחודש הראשון כואב לאשה כשהיא צוחקת או משתעלת וגם כשהיא אוחזת את התינוק כדי להניק) התאוששות מלידה רגילה יכולה גם לקחת שעה וחצי (כלומר אחרי שעה וחצי אפשר לקום ולתפקד בלי חתך גדול בבטן שמעוטר בסיכות שהולכות להישאר שם 5 ימים...)

 

לעומת זאת נזקים לרצפת אגן בגלל לידה או בגלל תפירה לא טובה אלו דברים שניתן לתקן ע"י פיזיותרפיה או הליך כירוגי עדין.

ודרך אגב, הרבה מהנזקים שנגרמים לרצפת האגן הם בגלל ההריון ולא בגלל הלידה, ככה שאין הרבה רווח מקיסרי במובן הזה.

 

ועוד דבר: נכון שהתפרים כואבים ומקשים על חיי אישות, מצד שני בלידה וגינלית הנרתיק מתרחב משמעותית. לי אישית זה מאוד מאוד עזר בכל מה שקשור לאישות או לבדיקות של 7 נקיים. עד הלידה הראשונה סבלתי ממבנה צר, אחרי הלידה כל הבעיות האלו נעלמו כלא היו....

 

 

מעירה בניגוד לכולן: לידה ראשונה בגיל מבוגר הורסת את רצפת האגירושלמית טרייה

הנושא הזה לא כל כך מוכר כי לידה ראשונה בגיל מבוגר היא לא דבר נפוץ (מבוגר הכוונה 37 ומעלה).

וגם נושא רצפת האגן מוזנח מאד אצל רופאי הנשים.

כך שיש רופאים בעולם שממליצים למי שיולדת לידה ראשונה מעל גיל 37 ללכת לניתוח מתוכנן.

 

אני לא אומרת שהייתי משתכנעת מזה ללכתלניתוח בגלל הפחד מהחלמה מניתוח וכל שאר הסיבות שהוזכרו, אבל יכול להיות שצריך לקחת את זה בחשבון באמת.

אני ילדתי סביב הגיל הזה וחטפתי נזק רציני.

ולא, הנזק לא נגרם בהריון אלא בשעתיים לחיצות.

כל הזמן כולם אומרים שלחיצות הורסות, ופתאום כאן כולן כותבות שהרבה נזק נגרם בהריון?? מתפלאה על זה.

 

אז לפותחת, אם את לא בגיל מבוגר אז הנושא הזה פחות רלוונטי.

גם החברה שלך שעברה תפרים מטורפים (קרע בדרגה 4, הכי גרוע שיכול להיות זה נשמע) יכול להיות שלא תהיינה לה בעיות בתפקוד רצפת האגן אחרי כן. רק שההחלמה מייסרת.

ואם היה לה קרע כזה זה נשמע שהיתה לידת בזק או משהו כזה, וזה ממש ממש נדיר. אם רואים שיש חשש לקרע עושים חתך כדי למנוע את הקרע. חתך נקי ומסודר מתאחה הרבהיותר טוב.

 

(בזה אני ממש חולקת על תחיה עם ההסבר עם החולצה. זה לחלוטין לא נכון, מחילה.

ההבדל הוא שבאזור רצפת האגן החתך הוא קטן יחסית, משתדלים לחתוך עור ולא שריר, וחתך פנימי בנרתיק מחלים הרבה יותר בקלות מחתך חיצוני. עושים היום ניתוחים מסויימים דרך הנרתיק במקום לפתוח בטן מהסיבה הזאת. זה פשוט עולם אחרח. חתך בבטן חותך המון שכבות - שריר הרחם, שכבת שומן לא עלינו, שרירי בטן, עור וזה רק מה שאני יודעת.. אלה דברים הרבה יותר מאסיביים מהעור הדק של הפרינאום).

 

לרוב לידות ראשונות זה איטי איטי..

 

אז כדאי לך להתחיל תרגילים לרצפת האגן כבר עכשיו וגם לעשות עיסויים.

וגם לדאוג למיילדת טובה או דולה או כל דבר שהוא שאת יכולה לעשות.

 

ומצטרפת למה שאמרו על ניתוח, הוא יכול לעשות שלל בעיות בהמשך. וגם בעיות ברצפת האגן יכולות להופיע עם הגיל ולא רק בגלל לידות. אבל עדיין יש כאלה שחושבות כמוך ויולדות בניתוח מתוכנן, במיוחד בהוליווד.

תסבירי לי למה לוחצים שעתיים?mshlomo

איך שזה נשמע אם מישהי צריכה ללחוץ שעתיים כדי שהתינוק יצא לא עדיף פשוט לא ללחוץ ובינתיים לעשות סיבובי אגן או משהו כזה?

 

כי יש ירידות בדופק..ירושלמית טרייה

באמת לפעמים סתם חבל שלא מחכים ואומרים ללחוץ.

אצלי חיכו קצת, ואני כבר לא זוכרת מה בדיוק היה.

אבל הלחיצות הקשות היו כשכבר ראו ירידות בדופק ולא היתה ברירה.

גם עם הוואקום הרופא לא הצליח להוציא אותה, ניסה שני מכשירים שונים כמה וכמה פעמים תוך כדי שאני לוחצת.

בסוף הוא אמר לי שעוד ניסיון אחד והולכים לקיסרי. כמעט פרחה נשמתי אבל ב"ה קרה הנס.

 

אני רק לא יודעת אם היה אפשר לתת אצלי פיטוצין ולעזור להימנע מזה כי צירי הלחץ היו חלשים עד לא קיימים.

ואני לא זוכרת מתי פקעו את המים, אולי אם לא היו פוקעים היה אפשר לחכות יותר בלי ירידות בדופק, אע"פ שכנראה זה גם לא היה זז. יכולה לדמיין את עצמי עם פתיחה מלאה יומיים..

 

 

זה בטוח קשור לגיל דווקא?l666

ירידות בדופק יכולות להיות גם כשאימא צעירה. ולחיצות במשך שעתיים בטח יגרמו נזק גם לאישה צעירה.

אולי יש לך הסבר למה לידה ראשונה בגיל מבוגר יחסית נחשבת יותר מסוכנת וקשה מלידה חוזרת באותו גיל?

גוף הוא אותו גוף בעצם. אפילו עבר פחות דברים ואין עליו את ההשפעה המצטברת של הריונות ולידות קודמות?

לי זה כן נראה קשור לגילmshlomo

אני מכירה כמה וכמה נשים שהתחתנו מבוגרות וילדו פעם ראשונה אחרי גיל 35

לחלק היה קושי להרות, לחלק היו סיבוכים בהריון ולחלק בלידה.

אומרים שאם אשה ילדה לפני גיל 35, אז אחרי כן כל התהליך יהיה יותר קל, אם לא, עולם הרפואה כבר מראש מתייחס יותר ברגישות לאשה במצב כזה (דוחף יותר מהר לטיפולי פוריות, לניתוחים קיסריים, לבדיקות מי שפיר וכו')

כן, העור והשרירים וכו' פחות גמישים. כמו שיש קמטים בפרצוף..ירושלמית טרייה


מזדהה מאוד.גם לי היה כמעט ככה.וטוב שהסברת.רק אמונה


מוסיפה לכל מה שכתבו לך ..קייט מידלטון

כי זו הדרך שבה הטבעית לעומת התחליף, וכמו תמיד התחליף לעולם לא יהיה טוב כמו המקור,

כמו שפעם חשבו שחלב אם זה פאסה, ותחליף חלב זה הדבר המודרני, והיום מגלים שתחליף חלב הוא רק תחליף, ונס שיש אותו - כדי שתינוקות לא ימותו בלי הנקה, אבל אי אפשר להשוות אותו לחלב ... הוא מספק הרבה פחות ממה שחלב האם מספק, לפי מה שידוע היום, ואני בטוחה שיגלו עוד.

 

ככה גם בלידה, המצאה של בני אדם אף פעם לא תהיה טובה מהמקור, ועם כל מה שידוע , ועוד יתגלה לידה נרתיקית זו ה- דרך האידיאלית וברור שהיא הכי טובה לאם ולילד.

 

ומצרפת קישור לכתבה שעומדת על חלק מהדברים האלו , אבל אני בטוחה שיש ועוד יגלו עוד .

 

http://www.rambam-medicine.org.il/category/%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94

לא הייתי מוותרת בחיים על חווית הלידהדעה
וזו סיבה מספיק טובה ללדת טבעי!
את השאלה הזאת אני שואלת כל הריון...אני84
כאחת שעברה גם ניתוח וגם לידות רגילות-מנסה לעזור

אין כמו לידה רגילה!
עברתי ניתוח אחד וכל מיני סוגי לידות: ואקום, עם אפידורל, בלי אפידורל וכו'.

אבל אני תמיד חוזרת ואומרת שלידה זאת חוויה אדירה!!!
כל הצירים והלידה עצמה והתינוק שמגיח לאוויר העולם.

ואת חשה הכל- מרגישה ומתרגשת!

 

וזה ששמים מייד את התינוק עלייך- זה אושר בלתי ניתן להשגה!
אני מאוד אוהבת ללדת. זאת חוויה אדורה ליולדת, לבעלה ולכל מי שמסביב.

 

וזה לא כמו בניתוח שאת שוכבת בלי לראות ולהרגיש כלום...

ורק מראים לך את התינוק אח"כ בחטף...

אני נותחתי ב-10 בלילה ורק יום למחרת ב-8 בבוקר יכולתי לרדת מהמיטה ולהחזיק לראשונה את בני הבכור.

 

וההתאוששות אחרי הניתוח- סיוט!
כאבי תופת בכל סיבוב במיטה. בקימה. בישיבה. בהנקה.

א"א להתעטש וא"א לצחוק מרוב הפחד מהכאבים.

ואפילו לעמוד זקוף- היה סיוט!

כאב לי מאוד בגב- מהאפידורל וההרדמה

וכאב לי בבטן מקדימה מהחיתוך של הניתוח.

וזה לא מתקרב לתפרים של לידה.

היתה לי לידה בלי אפידורל שהייתי ממש לא מוכנה אליה.

באתי וילדתי. הייתי היסטרית לגמרי.

והיה לי קרע מאוד גדול שהגיע עד פי הטבעת.

אבל התאוששתי הרבה יותר מהר מהניתוח. מבחינת קרע של לידה או תפרים של ניתוח.

 

והיה לי די קשה להניק אחרי ניתוח. ולקום בלילות וכו'.

 

ואחותי למשל- עברה 2 לידות רגילות ואח"כ ניתוח בגלל מצב עכוז.

וגם היא כל הזמן אומרת שהיא לא נהנתה בלידה האחרונה קרי ניתוח-

כי את לא מרגישה את כל התהליך.

אין כמו לחוות לידה רגילה!
 

מה שכן- ה' הטוב והרחמן שלח לנו ברוב חסדיו חכמה לאנשים שאם יש סכנה לאם או לתינוק- אז מנתחים.

אם אין ברירה ויש מצוקת עובר, עכוז, מצב חירום וכד'-

אז אין ברירה! ויש את דרך הניתוח הקיסרי!
אבל לא הייתי בוחרת ללכת ע"ז מלכתחילה!
 

והיתה לי גם אחת הלידות שהרופר מאוד הלחיץ אותי שיהיה שוב ניתוח.

ובכינו והתפללנו וב"ה ילדתי לידת ואקום והיה נפלא!!!

אז, שוב, כאחת שעברה גם וגם-

אין כמו לידה טבעית שהבורא ברחמיו העניק לנו מלכתחילה!
זאת חוויה אדירה!!!!!!!

 

מאחלת לך שתלדי טבעי ותרגישי טוב ושכל רגעי הלידה יחרטו בזכרונך כחוויה נהדרת ומזמינה...

הרבה ס"ד!

 

 

ממש חוויה הציריםיעל מהדרום
לק"י

יש לי ילד אחד בינתיים, וילדתי אותו בניתוח.
ולמען האמת, כשאמרו לי שצריך לנתח- שמחתי להתפטר מהצירים. סתם היה סבל ועצבים הכאבים האלה.

(לא שאני רוצה ללדת בניתוח שוב, אבל יש בזה גם דברים טובים. וב"ה התאוששתי מהניתוח יחסית מהר).
ת'אמתמנסה לעזור

את הילד הראשון עברתי בניתוח.

התחלתי לידה רגילה עם זירוז בגלל מיעוט מי שפיר וקיבלתי צירים וכו'.

אבל כשהודיעו לי שאני נכנסת לחדר ניתוח בגלל ירידה בדופק העובר ואי התקדמות הלידה-

הדבר היחיד ששמחתי היה בגלל הברית!

כי נותחתי בשבת ושבוע לאחר מכן היה חג ושבת רצוף...

ולא היה שייך לחגוג ברית עם כל המשפחה המורחבת שלי בעלי ולמצוא להם מקומות לינה ליומיים....

 

אבל עברתי אח"כ גם לידות רגילות ב"ה וזה היה הרבה יותר מרגש ומיוחד!

היום עם אפידורל- זה הרבה יותר קל לעבור את הצירים...

(עברתי גם לידה אחת בלי אפידורל וזה באמת היה סיוט!!!)

 

אני נאחלת לך שבכ"ז תוכלי ללדת בפעמים הבאות בלידה רגילה ועם אפידורל

ותביני את ההבדל!!

זאת חוויה מיוחדת במינה!!!

אני גם מאחלת לעצמי ללדת רגיל! בעז"היעל מהדרום
לק"י

גם הסיבות לניתוח הן בדר"כ לא ארוע משמח (אצלי היתה ירידה בדופק של העובר, מי שפיר עכורים והלידה שלא התקדמה).

אבל מכאן ועד לקרוא לצירים "חוויה" זה כבר נשגב מבינתי
חחח כנראה שיש גם חויות קשות..שעדין הם חויה..חחחרק אמונה


נכוןמנסה לעזור

גם אצלי היה ירידה בדופק ולידה שלא התקדמה.

 

אבל לא רשמתי שהצירים היו חוויה...

אפילו רשמתי לך שעברתי לידה אחת בלי אפידורל (כי לא הספקתי לקחת ולדתי מהר) אבל זה היה באמת סיוט!!
 

אבל ברגע שקיבלתי בלידה קודמת ולידה הבאה אפידורל- אלו הלידות שהיו הכי הכי חוויתיות בשבילי!!

 

(בכלל, בלידה הרביעית, מיד כשהגעתי לבי"ח עם צירים ממש חזקים ותכופים- כל דקה, שיגעתי את האחיות ואת בעלי שישגע אותם שיתנו לי מיד אפידורל.

הייתי בפתיחה 2 אבל פחדתי לעבור שוב לידה בלי אפידורל!

והמילדת באמת אמרה לי: את אומנם בפתיחה של 2 אבל יש לך צירים עם מרווח של דקה!
את צ'יק צ'אק יכולה ללדת אם לא תקחי אפידורל. את לא רוצה?

אמרתי לה: ממש לא! אין סיכוי! אני חייבת אפידורל לפני שיהיה מאוחר.

ובאמת קראו למרדים ועד שהכין את הכל וכו' הייתי כבר בפציחה של 4 ואחרי עירוי נוזלים וכ'.

האפידורל עצמו היה סיוט כי א"א לזוז איזה רבע שעה והיו לי צירי תופת אבל אח"כ זה כבר התחיל להשפיע ותוך שעה ילדתי- מהאפידורל, זה היה ממש תענוג!
 

ד"א: בניתוח שעשית, לא עשו לך הרדמה אפידורלית?

כשהתחלת לידה- לא הספקת לקחת אפידורל?

אז איך הרדימו אותך בניתוח, הרדמה כללית?

לקחתי אפידוראל וילדתי בהרדמה חלקית בזכותויעל מהדרום
ומצטטת את המשפט שממנו הבנתי שהצירים הם גם חוויהיעל מהדרום
"אבל אני תמיד חוזרת ואומרת שלידה זאת חוויה אדירה!!!
כל הצירים והלידה עצמה והתינוק שמגיח לאוויר העולם"
האהאאהמנסה לעזור

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

יפה. גם אני.מנסה לעזור

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

זה היה ממש מרגש! אבל אפילו לא הראו לי אותויעל מהדרום
לא הראו לך אותו בחדר ניתוח??מנסה לעזור

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

לא הראו לי...כנראה בגלל שהדופק לא היה סדיר או משהויעל מהדרום
לק"י

כשהגעתי לחדר אחרי ההתאוששות- בעלי הראה לי תמונות שלו.
וארבע שעות אחרי הלידה הביאו לי אותו סוף סוף (אחרי שאמרו לי קודם שיביאו וזה לא קרה).
וגם ניסיתי להניק אותו!
יפה מנסה לעזוראחרונה


חוויה לא מהסוג הרגילקייט מידלטון

אבל כן עוצמתית במיוחד.

צירים זה כואב, אבל הכאב לבד לא יוצר את החוויה, בעיקר מה שנחרת זה הרגשות מסביב,

אם חוץ מהכאב יש רגשות חרדה, פחד, הרגשת חוסר שליטה, אז החוויה שנשארת היא שלילית,

ואם הרגשות האחרים הם של התמודדות, הרפיה והתמסרות לחוויה - בהחלט יש חוויה חיובית.

 

ואפשר פשוט לקחת אפידורל, ואז בדרך כלל אין רגשות של פחד וחרדה, (במקרה שהוא עוזר)

ונשארת רק ההתרגשות, ההיי  (זה זמן הורמונלי במיוחד) אבל החוויה של ההתמודדות יורדת .

אני חושבת שזה תלוי סיטואציהמילכה
לרוב הנשים עדיף ללדת רגיל. אצל רוב הנשים הלידה, גם אם היא קשה- עוברים את זה ובסופו של דבר מחלימים שוכחים ורוצים עוד..
ועם זאת יש מקרים שאכן עדיף קיסרי. אני נולדתי ענקית (סביבות 4900) ובנפלאות הגנטיקה ילדי נולדים גדולים (4200). לידה כזו בדר"כ תהיה קשה יותר וסיכוי גבוה יותר לניתוח. בראשון ניסיתי רגיל וזה נגמר בשעות ארוכות ומסויטות של פתיחה מלאה ולחיצות, ניתוח חרום ותינוק בפגייה עם דלקת ראות מזיהום כתוצאה מהזמן הארוך של הפתיחה מלאה. אצל השני, שידעתי שהוא גדול וכבר הייתי אחרי ניתוח אחד, הלכתי על ניתוח אלקטיבי, וטוב שכך. החוויה היתה פי אלף חיובית. ולא נרשמו בעיות בהנקה ב"ה.
לסיכום, ניתוח בעיני זה לא כ"כ גרוע, אבל בסיטואציה רגילה לא הייתי בוחרת בו לכתחילה.
נכוןמנסה לעזור

זה גם מה שרשמתי.

שהבורא הרחמן נתן שכל לאנשים שיש מצבים שעדיף לעבור ניתוח...

 

בנוסף לכל מה שכתבו, יש סיבה לכך שהריון אחרי קיסרי,חילזון 123

ובטח הריון אחרי קיסרי שני, נחשב הריון (ולידה) בסיכון.

אחרי כמה לידות וגינליות עוד הריון לא נחשב הריון בסיכון.

ח'-למה? מניסיוני הנוכחי, ב"ה,אין כל התייחסות להיריון כבסיכוןבת נוגה

גם אחרי 2 קיסריים.

התיעצות אמצעי מניעה אחרי לידהאנונימית בהו"ל

אז מחר יש לי תור לרופאת נשים אחרי לידה ואני לא מפסיקה לחשוב על איזה אמצעי מניעה אני רוצה.

ניסיתי להתקשר היום כמה פעמים להתייעץ עם מכון פועה אבל כנראה אין שם נציגים היום

אז חשבתי להעזר בחוכמת ההמונות

בעצם אחרי החתונה ועד ההריון הראשון הייתי קצת עם גלולות וגם בין ההריון הראשון לשני וזה ממש לא עשה לי טוב מבחינת המצב רוח והחשק.

אחרי הלידה השניה שמתי התקן נובה טי (לא הורמונלי) והיה לי מדהים! הרגשתי מחוברת לעצמי ובעלי התלהב כי אף פעם לא חווה אותי ככה.

אבל זה עשה לי ווסתות מאוד ארוכות וכואבות והייתי רוצה לנסות משהו אחר בכלל זה

מבחינת בעלי הוא חושב שזה עדיין שווה את זה כי למרות שהזמן שבו אנחנו מותרים הוא קצר יותר אנחנו בכל זאת יותר יחד מאשר עם גלולות כי יש חשק. וגם הוא מקבל אישה נחמדה יותר באופן כללי כשלא שולטים בי ההורמונים.

אבל ניסיתי לחשוב אם יש פתרון שהוא טוב יותר, חברה המליצה לי פעם על נובהרינג

ניסיתי אחרי הלידה השניה לחודש והיה לי ממש מוזר התחושה בנרתיק

הבנתי שאולי לא הכנסתי עמוק כמו שצריך, איך זה אמור להרגיש? וזה לא מפריע באינטימיות?

וזה משפיע על מצבי רוח וחשק?

הצ'אט המליץ לי על התקן הורמונלי במינון נמוך

מישהי יודעת לספר לי על זה?

ובכללי אשמח לשמוע מנסיונכן, די בלחץ להגיע מחר לרופאה עם כיוון מסוים

אגב, אפשר לבקש ממנה כבר באותה הזדמנות להכניס התקן אם אבחר בזה?

תודה מראש!

קוראת הכל

עוקבתניקזמני

לגבי הנובה טישימושית

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

אני לבנתיים חזרתי שוב ושוב להתקן הלא הורמונליקנקן שבור

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

יש דיאפרגמה (לאחר שאלת רב)פרח חדש

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

זה עדיין נחשב לפחות אחוזי מניעה, וגם פחות נחשימושית

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

אני באמת לא בטוחה שזה פחות באחוזיםפרח חדש

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

בסקרים על מניעה, אחוז המניעה שלו נמצא פחות מאחוזשימושית

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

האמת שאני לא ככ סומכת על מה שאומריםפרח חדש

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

הסקר שראיתי (הייתי חלק ממנו) מראה אחרתשימושית

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

ובכל אופן אם אין סיבה להחליף מניעהשימושית

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

נכון. עדיין בהרגשה שלי אניפרח חדש

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

לא הייתי קוראת לזה הימור שימושית

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

יתכן וזה קשור לזה שהתקן זה משהו שאי אפשרפרח חדש

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

בהחלט גם קשור לזהשימושית

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

גם את זה בדקתי, אני רוצה משהו בלי התעסקות בכללקנקן שבור

תודה!

אם ההתקן לא עושה לך בעיות אז בטח שזה עדיףפרח חדש

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

מסכימה עם כל מילה, ב"ה שאצלי טפט טפוקנקן שבור

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

אצלי לצערי לא היה הבדלפרח חדש

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

את רגישה לעגילים שלא מזהב?שימושית

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

אני היחתי מנסה התקן הורמונלימקרמה

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

אולי שווה לנסות לא הורמונלי מסוג אחר?שלומית.

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

תודה רבה לכולן, קוראת ומחכימהאנונימית בהו"לאחרונה

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

ממש קשה ליאובדת חצות

הילדים עלו לכיתה א וזה משמח ומרגש ב"ה

אבל מרגיש לי כבד כל הסיטואציה

השבוע הזה הרגיש כמו נצח

ועוד לא התחלתי שיעורים פרטניים ואת כל המערכת האמיתית שלי בעבודה

לארגן תיקים, לשדל אותם לעשות את זה איתנו, להכין אוכל, להשתגע כי הם בררניים ואחרי שטרחת לתאם עם כל אחד מה הוא אוהב לראות שלא אכלו כמעט כלום,

פתאום זה לוקח מלא זמן

פתאום זה פחות קליל מהגן ויותר דורש ומחייב

זה מתערבב לי ונוגס לי בזמן שגם ככה לא היה לי עם מטלות הבית והעבודה שלי

שולחים שיעורי בית פתאום בשעה שש בערב אחרי שחשבתי שאין כלום וזה מפתיע

ועוד צריך לעקוב אחריהם באפליקציה אחרי החגים

וואיייי זה ממש מלחיץ וקשה

גם ככה היה לנו לא פשוט עם התנהלות והתארגנות

פתאום במקום להנות איתם אני רוצה כבר לסיים את המטלות וזה מרגיש גם להם כבד ורציני ומחייב

במקום פשוט ללכת לגינה ולהנות כמו פעם

איך הופכים את ההתנהלות לזורמת ופחות מלחיצה לי ולהם? מי יכול לתת לי לו"ז לכיתה א אחר הצהריים?

היום חזרתי מפורקת מיום עמוס בביצפר

שמתי להם טלויזיה והלכתי לנוח

אח"כ כשקמתי שניהם בכו וצרחו (לא מווסתים)

אחד רצה להזמין חבר מהגן וכשהוא לא יכל הוא ממש בכה וצרח והשני בכה וצרח שהוא רוצה גינה

ואני פשוט רציתי להתחרפן

כואב לי הראש

ועוד לא הכנו מערכת

והבית עם כביסות וכלים

ועוד לא הכנתי שיעורים לעצמי למחר מה הולכת ללמד

אתמול ישבתי עד 12.30 בלילה להכין כי אחד הילדים בכה שכואבת לו הרגל והייתי צריכה להרגיע אותו

אני חייבת לו"ז ערב

מרגיש שהכל נהיה יותר מורכב ומסובך בהרבה ואני צריכה שוב להוריד משעות העבודה כדי לצלוח את כיתה א עם שניים

אני פשוט לא יודעת איך להתנהל נכון ולסנכרן אותם ואותי במתכונת החדשה

עוד לא דברתי על חוגים והסעותאובדת חצות

שכבר ניסינו שני חוגים לכל אחד

וההתנהגות שלהם והעקשנות והסירובים לעזור/להתקלח/מאבקים

אני יכולה לישון מוקדם ולהשאיר את הבית נוסע או שוב לא להכין שיעורים למחר ולהיות בלחץ לעבודה שלי

או שהכל יהיה פיקס ולישון מאוחר מאד

מציעה לך לחשוב על שעה שבה מבחינתכם הם צריכיםשמשית123

להיות במיטות, ומשם ללכת אחורה לכל משימה ועוד קצת מרווח להתמרחויות.

יש לי ילד בכיתה א בשעה 19 הוא אחרי מקלחת אוכל. אם את צריכה זמן להתאושש אחרי עבודה אז ממש לא לרשום לחוגים.

באיזה שעה אתם חוזרים הביתה?

כשהם ילכו לישון בשעה סבירה זה ישפיע גם על היכולת שלהם לשתף פעולה ( לא פותר את כל הבעיות, אבל עוזר מאוד), יישאר לך זמן למטלות הבית ותוכלי לישון בשעה סבירה ולחזור פחות גמורה מהעבודה.

הודעות ששולחים בשעות מאוחרות, האמת? שולחת פתק שלא עשינו כי קיבלנו את ההודעה מאוחר ולהעלות את העניין באסיםת הורים.

אני לאט לאט למדתי שתחילת שנה זו הצפה והרבה הודעות ולהחזיק ראש, יודעת שאחרי החגים דברים נראים אחרת

כשהילדים רוצים להזמין חבראובדת חצות

ואני אומרת לא הם ממש בכו וצרחו

יצא לי החשק להזמין להם

ומצד שני מבינה את הצורך החברתי

אבל התגובה שלהם הפתיעה אותי

שמתי להם מסך והלכתי לנוח שעה

וכשקמתי לאחד הייתה ציפיה שאזמין חבר

והשני רצה ללכת לגינה

ושניהם צרחו והיו לא מווסתים

ונראה לי שהזדקנתי בשנה

לא הייתי חד משמעית איתם והתבלבלתי שהיה

איך אתן מתנהלות מול זה?

לפי מה שמתאים ליהמקורית

הרצונות שלהם זהנחמד אבל זה צריך להתאים גם לי. בטח במשו לא אקוטי כמו לפגוש חבר

אמרת לא והוא מתבאס? תני לו. לא חייב לרצות אותו. הוא יצרח עד שיירגע,תתני לו חיבוק ותמשיכו הלאה בחיים

איזו שעה זו היתה?שמשית123

אני גם תמיד מסכימה להזמין ללכת, אפילו שיש לי ילדים גדולים שיכולים ללכת לבד ולחזור לבד אם אני מרגישה שזה ישבש את הלוז ולא מתאים לי, אז לא

גם אצלי התחיל כיתה אילד בכור

ובכללי התחלות חדשות

הם חוזרים ממש מוצפים

וטלוויזיה זה עוד יותר מציף

אז לא אומרת לא להביא אם את צריכה רגע לנוח, פשוט להבין שזה התוצאה של אחרי ולנשום עמוק לקראת זה

אני מעדיפה לשבת איתם רגוע כשהם חוזרעם ואז להוציא משחק שלא הוצאנו מלא זמן- פליימוביל, מגנטים

ולשכב על הספה לידם כשהם נכנסים לקטע

קופסאות אוכל- הכנתי איתם ביחד טבלה של מה מכינים כל יום. הם החליטו מה כל יום, רק דברים שהם אוהבים. שוקולד מסכימה ביום שישי. ואז זה ממש מסודר לנו ולהם

קופסאות אוכל מכינה בערב

ושיעורי בית אצלנו זה בקטנה עכשיו.. אז לפעמים כשחוזר מהבית ספר ולפעמים בערב כשרגועים יותר

מה עם בעלך? אנחנו מנסים לסדר את הבית תוך כדי המקלחות וההרדמות ומה שנשאר אז אחרי שנרדמים

רק לגבי המערכת- בגיל הזה (וגם אחרי) אני מכינה להםיעל מהדרום

לק"י

אלא אם כן, יש להם רצון להכין בעצמם. וגם אז צריך להכין איתם או לבדוק שהכינו נכון.

יבוא יום והם יכינו. תורידי מעצמך דברים מיותרים.

הלוז שלי לכיתה אהמקורית

היה צהרון

וחוג אחד בשבוע לכל ילד ונגמרתי

אם את שואלת אותי זה נחמד אבל לא מאסט. יותר חשוב בעיניי לשבת איתם על שיעורים ולצאת לגינה/ לעשות ערב בבית. החיים עמוסים וסה קשוח אחרי יום עבודה להתחיל חוגים גם, בטח כשאת ככ עמוסה. אז הייתי חושבת על זה שוב, מבחינת תדירות וכמות ונחיצות

מעירה מוקדם משכיבה מוקדם

מערכת אני דואגת להם כי לא ציפיתי מהם לדאוג לזה בטח לא בתחילת שנה

לדעתי הבעיה היא שאת עובדת גם אחרי שעות העבודה, והרבה. זה גוזל ממך מלא אנרגיות וזמן

הייתי הולכת לכיוון של הפחתת עבודה יומיומית מהבית ככל הניתן. את גם בנאדם.

מה יש להכין מערכת בא'?חילזון 123

מה יש להם חוץ מחשבון ועיברית?

אצלי הם לוקחים כמעט הכל כל יום ודי.

לא הייתי משדלת אותם להכין איתך. אפשר לחכות עם זה.

אוכל - תחליטי איתם תוכנית מראש לכמה ימים ותכיני להם זריז לבד.

תודיעי להם שחברים תזמינו רק בהמשך אחרי החגים.

ומסכימה שזה עמוס ומלא דברים קטנים ומעצבנים בבת אחת. אחכ זה מתאזן לדעתי.

אצלינו יש גם מדעים/ הלכה/ משנה ועוד....יעל מהדרום

לק"י

אבל אני בהחלט מכינה לה בעצמי.

לפעמים היא רוצה להכין, אז מכינות ביחד.

בחודשים הראשונים בכיתה א?חילזון 123

וגם אם יש, זה דברים שנשארים בתא לא?

וגם אם אין תא, בכיתה א' אין קיצושע או חומש הכל חוברות דקות

ההתחלות קשות 🤍כתבתנו

זה בהחלט שינוי משמעותי, ולוקח זמן להתניע את זה. זה הכי הגיוני וטבעי שעד שזה יכנס לשיגרה יותר מוכרת והמשימות יקחו הרבה פחות אנרגיה- זה יהיה איטי ומעצבן ודורש ריכוז גבוה ויותר כוחות כדי להשתלט.

לא כיף, חיבוק גדול, בעזרת השם אחרי תקופת הסתגלות לחוצה יותר זה אמור להסתדר.

עד אז, להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי כולכם. לא להצליף בעצמך על כל טעות, גם לך קשה ומותר להיות אובדת עצות 😉, טעויות הן חלק מהחיים והן מדייקות אותנו ומציבות לנו מטרות שיש דרכים להתקדם אליהן. לחבק את הילדים ולהיות איתם בזה גם אם אמרתם להם לא, ואגב, לגמרי יש בהם כוחות לשרוד כשאומרים להם לא.

ובבקשה, אל תשמעי את זה בטון מנוסה ומתנשא, כל כך מכירה שהתקופה הראשונה של שינוי גדול היא כבדה פי שמונה מהשיגרה שתגיע. ומה שרובנו חוות כל פעם עם ילד אחד- אצלכם זה כפול! אז זה באמת נורמלי ההרגשה שדברים יצאו מאיזון ואני מעריכה שתוך שבועיים שלושה זה יהיה בעזרת ה' מאחוריכם. בהצלחה יקרה, זה באמת לא פשוט.

אצלינושיפוראחרונה

משאירים הכל במגירה בכיתה, חוץ מחוברת קריאה שחוזרת הביתה לשיעורי בית כל יום. אין אצלכם מגירה בכיתה להשאיר חוברות?

ולא בסדר ששלחו שיעורי בית ב6, הייתי מוותרת באותו יום...

לא חייב חוגים אם זה מעמיס. השנה לא רשמתי אף ילד לחוג כי הרגיש שזה יותר מדי בשבילי.

כל החוסר ויסות הרגשי ישתפר עם הזמן. הגיוני שהם עדיין מוצפים מתחילת שנה.

ולגבי אוכל, לא להתרגש מזה שלא אוכלים. חבל, זה יוצר לחץ סביב האוכל. אולי תעקבי בשביל עצמך כדי לראות מה אוכלים ומה פחות (נגיד שמתי לב על אחד הילדים שלי שאם אני מביאה לו אותו כריך יומיים ברציפות אז ביום השני הוא פחות אוכל ומאז אני יותר משתדלת לגוון) אבל אל תדאגי, הם לא ירעבו...

אצלינו הדבר היחיד שהשתנה בלוז צהריים בתחילת כיתה א' זה 10 דקות שיעורי בית שהתווספו.

אתם ממש בתחילת שנה, לאט לאט תלמדו איך לסדר את הלוז בצורה יותר יעילה, וכולם יסתגלו ויהיו יותר רגועים. אל תרגישי שהמצב כרגע זה המצב הנתון לכל השנה. שיהיה בהצלחה!

משפחית שעושות את החג בבית עם המשפחה הגרעיניתכי לעולם חסדו

יש לכן טיפים?

איך להלהיב את הילדים? איך לשמוח למרות העומס הבלתי נגמר תודה לה'?

איך לחלק משימות ככה שגם אנחנו ההורים מספיקים לאכול?

ובכלל טיפים לאווירה

אצלנו כל ההתלהבות היא סביב הסימניםחזקה בעורף

מכינים כמובן את הסימנים הרגילים, אבל גם חושבים לפני על כל מיני סמנים מיוחדים וטעימים. הילדים מתים על זה❤️

דוגמאות מהשנים הקודמות:

קולה- שנשמע בקול אבא ואמא

ביצת עין (הגומי הזה) - שנראה את הטוב בכל אחד

בננה - שיבנה בית המקדש (החליטו שזה מתאים🤷🏽‍♀️ אני זורמת)

חטיפים - שיחזרו כל החטופים (ב"ה כבר לא רלוונטי)

וחוץ מזה כמו סעודת שבת רגילה… לא הבנתי מה השאלה באיך לחלק משימות?

אהבתי!הבוקר יעלה

יש רעיון לעוד ברכות מתוקות?

השנה עדיין לא עשינו סיעור מוחות וקניות🤫חזקה בעורף

באמת כדאי כבר להתחיל…

אבל הכי ממליצה לך לתת לילדים שלך לחשוב על רעיונות, כשזה בא מהם זה הרבה יותר כיף ויוצר חיבור יותר לחג❤️

רעיון מתוק, הולכת לנסות את זה השנה שימושית

אצלו הולך גם, שומר שה' ישמור עלינוסטודנטית אלופה

אוכל שווה ברמה הכי גבוהה, קינוחים ברמת שףממתקית

זו הנחמה הכי גדולה שלהם שלא חוגגים עם משפחה.

מה הכוונה לחלק משימות? בחג עצמו? כדי שתספיקו לאכול?

אתם אוכלים יחד איתם בסעודות החג

אם הכוונה בין ההכנות לחג, שתספיקו לשבת בנחת ולאכול- אז תלוי בגילאי ילדים...

אחד מקלף, אחד חותך, אצלי יש אחת גדולה שאחראית על העוגות

אחד אחראי על ריקון האשפה ואחד אחראי להעסיק את הקטנים...

אנחנו לרוב עושים ראש השנה לבדשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 13:07

מסדרים את הסימנים על השולחן ביחד עם הילדים, נותנים להם תפקידים כמו לפרוט את הרימון ולחתוך את התפוח. זה כבר ממש מרגש. מתחילים את הסעודה עם הסימנים, אומרים ביחד את הברכות וטועמים ביחד. יש לנו גם ברכונים מיוחדים לברכות. בדרך כלל יש לכל ילד דבש קטן מהגן והם ממש אוהבים את זה.

לוקחים את הילדים לתקיעות שופר.

הכי פשוט הכי אווירת חג.

וואי בדיוק רציתי לפתוח נושא כזה שימושית

כמה טיפים שהגעתי אליהם במהלך השנים-

קודם כל – קופסת חג. לכל חג יש לי קופסה שאני שומרת משנה לשנה, עם משחקים, קישוטים ודברים מיוחדים לחג. השנה נפתח אותה ביום שישי בבוקר בע"ה, כדי לתת להם זמן להתרגש ולהתלהב. ילדים קטנים ממש מחכים ומתלהבים כל פעם לפתוח ולהיזכר בדברים שיש שם.

על השולחן – תיבות שנה טובה. ליד כל מקום שמה תיבת דואר אדומה קטנה, וכל אחד מכין כרטיסי שנה טובה לאחים, להורים וכו'. זה ממש חמוד, והילדים נהנים לקבל ולפתוח את הכרטיסים.

אני גם שמה לכל אחד צלחת קטנה עם סימני החג, ומכינה לכל ילד מקום עם השם שלו. ככה גם השולחן נראה חגיגי וגם חוסכים את ה"אני רוצה לשבת פה!" 😅(לפעמים הם רבים בכל אופן אבל זה חוסך לפחות חצי מהמריבות)

בסעודה – אנחנו מכינים דברים שמתאימים ברמה לילדים, וגם הם רוצים לשתף את מה שלמדו בגנים ובבית ספר אבל אחרי החלק הזה הם לגמרי יכולים ללכת לשחק,

מבחינתי הם לא צריכים לשבת ליד השולחן כל הסעודה. אנחנו אוכלים ומדברים בהתאמה לשיח בוגרים, ואם אחד הילדים רוצה לבוא לאכול – אני מביאה לו. אני לא רודפת ולא משכנעת. אכל מנה אחת? מצוין.

בוקר החג- ביום התפילה ארוכה, אז חשוב לי שהם יאכלו משהו משביע לפני הסעודה, אז לפני או אחרי התקיעות, תלוי מתי אנחנו הולכים לשמוע שופר, עושה קידוש ומביאה להם סלט פירות ולחמניה ממולאת בשר טחון, זה משביע ומזין אותם ועוזר להם להיות רגועים

לוח זמנים גדול וברור- לילדים שלי (וללהרבה ילדים בכללי) חשוב לדעת מה עושים ומה בא אחרי מה, אז אני לוקחת גליון גדול ומכינה מסלול שמתחיל בכניסת החג ומסתיים בצאת החג, לאורך זה מציירת סמלים שמסבירים מה עושים (משחקים, קידוש, תקיעות, משחקים שוב, סעודה, מנוחה וכו') וחלון סימון וכל פעם מעהבירה את החלון סימון למה שעושים עכשיו. זה ממש מפקס אותם...

ועוד משהו שעוזר לי מאוד – שקיות הפתעות. אני מכינה לכל ילד שקית עם כמה דברים קטנים כמו חטיפים קטנים ופרסים מהכל בשקל, ונותנת אותה בזמן שאני רוצה להתפלל. זה נותן לי בערך רבע שעה-עשרים דקות של שקט.

ולא לשכוח שלא כל מה שעובד שנה אחת עובד פיקס גם בשנה שאחריה. צריך לראות את הילדים, את העייפות ואת מה שמתאים באותו רגע ❤️

וואווו!!!! איזה השקעות!!!! מהמםםםם!שיפור

מהמם, איזה יופי!נעומית

מקסים. אפשר רעיונות של מה את מניחה בקופסאת החג?ממתקית

למשל בראש השנה- קישוטי שולחן של רימון וכו? מה עוד אפשר?

ככה-שימושית

משחקים- שופרות, רימונים/דגים/חלות עגולות/גזר וכמה דברים בסגנון הזה מפלסטיק למשחקי דמיון, סולמות וחבלים שמכרו פעם באיזה דוכן בקניון עם סמלים של ראש השנה

משחק זיכרון ופאזלים ל ראש השנה, חוץ מזה כמה משחקי קופסא ששמורים רק לראש השנה ויום כיפור

ספרים על ראש השנה

קישוטים- פלייסמטים תפוחים ופלייסמטים בצורת דגים, חבקי מפיונים שונים, קישוטי פלסטיק קטנים של רימונים, תפוחים, שופרות חיתוכי שנה טובה, מאזניים וכו'

יש לי גם חבק לבקבוק יין של שנה טובה,

התיבות דואר האדומות הקטנות ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה.

עוקבתבוקר אור

חג הוא מלהיב מעצם טבעומתואמת

מזה שהוא מתקיים רק פעם בשנה

אצלנו גם ממציאים סימנים לכל מיני מאכלים, וגם אצלנו יש משחקים מיוחדים לכל חג, שנשמרים בארון למעלה (פאזלים בעיקר).

ואני משתדלת לכתוב לכל אחד מבני המשפחה פתק קטן לסיכום השנה שלו ולתפילה על השנה החדשה, ומצרפת לזה פרס קטן. (אני באמת צריכה לדאוג לזה השנה, תודה על התזכורת🤭) שנה אחת גם יצרתי פאזל מתמונה משפחתית, וכל ילד קיבל חלק ממנו והם היו צריכים להרכיב אותו יחד.

והייתה שנה שגם יצרתי קובץ סיפורים על הסימנים - סיפרתי אותם לאורך הסעודות, והילדים היו צריכים לנחש באיזה סימן מדובר. (אולי השנה אמחזר את זה, כי הקטנים דאז גדלו ויוכלו עכשיו להשתתף)

מעבר לזה, אני חושבת שחשוב להשקיע בתפילות - מחזורים למי שיכול להתפלל, מחזור לקטנטנים בשביל הקטנים, ובעיקר - הסבר לילדים לפני שאני מתפללת בעצמי, שעכשיו משתדלים לא להפריע... (נראה אם זה יצליח השנה)

כבר כמה שנים אנחנו עושים בביתמנסה לענות

כי זה הכי נוח מבחינת הילדים

והשנה גם שאלנו אותם והם אמרו שהכי טוב בבית..

שולחן-שמים קישוטים מיוחדים על השולחן- ראנר מיוחד / מפה חדשה / מפיות וכלים חדפ חגיגיים (כדי שלא אצטרך לשטוף כלים כל החג.. מוריד עומס). היתה שנה שהבת שלי הלכה אתי לחנות ובחרה קישוטים לשולחן וכל שנה היא שמחה לערוך ולקשט אתם.

סימנים-גם אנחנו ממציאים עוד סימנים והילדים ממש מתלהבים וחושבים גם בעצמם. למשל- מנגו-שנתמוגג משמחה, קינואה-שלא נקנא באחרים, קולורבי-שנשמע בקולו של הרבי בננה-שנתבונן בטוב שה' נותן לנו וכו'.

תפילה-אפשר לקנות לבנים טלית. לקטנים-להכין שקיות עם ערבוב של חטיפים כדי שיתנו להתפלל, להביא משחקים קטנים שאפשר לשחק על הרצפה בשקט, להביא כלי רכב-בימבה וכו' שיוכלו לשחק מחוץ לבית הכנסת

טיפיםאמאשוניאחרונה

ההורים מכינים מעטפות עם שמות בני המשפחה, וכל אחד כותב כרטיס ברכה/ ציור לאחרים.

מעסיק אותם יופי בערב חג.

הייתה שנה שהיחס בין האחים היה מאתגר במיוחד, עשיתי פרוייקט שכל אחד קנה מתנה לאחים שלו והביאו אחד לשני בערב חג.

עצם זה שכל אחג בא איתי בנפרד לחפש מתנות, שהיו צריכים להשקיע מחשבה מה ישמח כל אחד, שקנו מיוזמתם משהו בשביל האיר, ובסוף עוד הביאו לו את זה,

ממש עשה טוב לאווירה משפחתית.

באמת הרגשתי שמשהו זז להם מקנאה ותחרות לנתינה ופירגון.

זה היה חד פעמי כי באמת דרש השקעה ממני בלכוון ולדבר, ולעודד אותם לחשוב טוב.

זה היה תהליך שלם.

אבל אולי זה יכול לתת השראה.

אפשר נניח להכין בנק מילים, וכל ילד צריך לבחור מילה שמאפיינת כל אחד מהאחים, ואתם תוסיפו גם עוד כמה.

את ההכנה אפשר לעשות עם הצאט שיתן רשימת מילים ולהדפיס ולגזור

ואז הם רק צריכים ליישם.

אפשר גם שכל אחד מכין משהו לחג. מנה אחרונה, עריכת שולחן, דבר תורה, חידון, וכד'

אפשר אחד תוכן אחד משהו פיזי.

מה שזורם לך.

אם אפשר כדאי לקנות משחק שווה לחדש בחג, זה יכול להעסיק שעות.

אחרי החג להחביא עד כיפור.

אם יש לך קטנים, אולי כדאי שבעלך יתפלל בותיקין כדי שתוכלו לאכול בשעה נורמלית ובכלל, שלא יהיה חצי יום בבית כנסת כי יומיים רצוף ולדאוג לכל הארוחות והכל, באמת יכול לצאת קצת קשוח.

להכין את הקטנים לתקיעה שופר. (בקטע שלא יבהלו שזה אזעקה או בכללי ילדים עלולים להיבהל)

אפשר להשמיע ביוטיוב כדי שיבינו ולא יהיה תיאורטי.

כדאי להכין אוכל שנוח לתת לילדים בחופשיות שלא עושה הרבה לכלוך ולא חייב לחמם.

למשל שבלולי פיצה או שניצלונים.

שלא ינשנשו ביסקוויטים כל היום עד הארוחה.

אם יש גדולים לעשות רשימת תורנות.

4 ארוחות צריך יותר סדר מבד"כ.

מי עורך, מי מפנה, מי רוחץ כלים.

אם יש בעיות עם המקומות, כדאי לדון/ להחליט מראש ולשים כרטיסי שמות,

עדיף טנטרום שעה לפני הארוחה ולא דקה לפני שהכוס קידוש כבר ביד.

בסעודות בערב כדאי להאכיל טת הקטנים בזמן התפילה ככה שבזמן הארוחה עצמה הם יוכלו לפרוש לשחק ואתם תוכלו לאכול ולשבת עם הגדולים יותר ולהנות מאווירת החג.

לנשום עמוק ולזכור שעם כל העומס, בסוף אתם בבית שלכם ויש לכם גמישות מלאה בקבלת החלטות. לא להתקבע על מנהגים, לאט לאט תמצאו את המינון האידיאלי.

לדאוג למשהו שישמח אותך בחג. אולי את מאלה שכרגע לא חושבות שזה מה שיטריד אותם ובעיקר דואגות לתפריט וקניות ולו"ז ותעסוקה לילדים,

אבל אז מגיע החג וזה כן עלול להיות קצת מבאס.

אז גם אם אין לך זמן לחפש שמלה/ מטפחת/ בושם

לפחות איזה פינוק קטן (אפילו משהו אכיל)

דיברתי על גמישות, אבל בא לי לשתף שליל הסדר הראשון שעשינו בבית שכחנו לדאוג לקערת סדר. רבע שעה לפני הדלקת נרות חיפשנו אלתור,

לא היו לי קעריות חד"פ או מכלי הפסח.

מצאתי חבילת מנגטים סגורה

ומגש עגול חד"פ (האלה של המשלוחי מנות) גם כן חדש שקניתי ולא השתמשתי ולא נגע בחמץ.

הדבקתי מנג'טים על המגש והרי לנו קערת סדר.

במילים אחרות- תהיו סלחנים מול המציאות, לוקח זמן ללמוד איך עושים חגים בבית. הכל טוב!

לנשום עמוק, בסוף הכל עובר, מטעויות לומדים, ובסוף זוכרים את הדברים הטובים.

שנה טובה וחג שמח!

בכי רב בבוקר - גן חדש תקין?shiran30005

בן 3 וחצי התחיל גן שפתי/התפתחותי (הגיע ממעון) ועדיין יש בכי רב שהוא לא רוצה ללכת, לא כיף לו שם, זה מתחיל מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר שלא רוצה לקום מהמיטה, שואל קודם "יש גן"? ואז מתחיל בכי, לא מוכן להכנס לכן הכל סביב בכי. כל הילדים האחרים רגןעים ורק הוא בוכה

הגיוני? הוט הגיע ממסגרת של מעון, זה גן קטן, הצוות נראה בסדר והוא עדיין ככה כל בוקר

אני קיבלתי ים המלצות על הגן הזה ומשמיים בעירייה הןא שובץ לשם, אבל הרגשה שלי שהצוות קר כזה, לא מכניסים הורים לגן -מוציאים ומכניסים את הילדים מהדלת, אין ווטצאפ שמעבירים תמונות, כי כך בעצם אנחנו יןדעים שהילד בסדר,לא יןדעת גם לי מרגיש לא משהו. כמובן שאני לא משדרת לילד כלום כלום.

לעבור גן? נראלי לא יתנו לי כי שוב זה גנים שפתיים וזה לא לפי בקשת ההורה, מצד שני גם הילד לא משהו

בבית הוא פשוט גמור, או שהוא עייף או שבאמת קשה לו רגשית והוא ככה, רגילה לילד שמח אנרגטי

מה הייתן עושות? דיברתי עם הגננת אמרה שיש לו קושי ממש סביב ארוחת בוקר ובקושי אוכל אבל חוץ מזה הוא בסדר

איך הוא היה בתחילת שנה בשנים הקודמות?שימושית

היה אחרת לגמרי לכןshiran30005

אז היא הכיר את הצוות ואת רוב הילדים ופה זה חדש לו, אבל אני רואה ילדים אחרים שכבר סבבה ואצלי זה כאיחו יום ראשון שלו

עצם זה שקיבלתי המון המלצות על הגן שם עודד אותי אבל בפועל זה שונה ממש, לכן לא מסתדר לי

הצוות נשאר אותו צוות מאז שהמליצו על הגן?שיפור

הבן שלי גם עדיין לא הסתגל לגן (בן 3)שימושית

אבל זה לא מוזר לי כי גם בשנים קודמות היה לו קשה למרות שהכיר ילדים,

ועכשיו שהוא נכנס לגן חדש לגמרי אני לא מצפה אפילו להסתגלות עד שבועיים אחרי סוכות...

ולפעמים הרושם שיש לנו בהתחלה הוא לא הרושם שנקבל בהמשך אז אני כן הייתי נותנת הזדמנות וגם מדברת עם הגננת בערב לראות מה אפשר לעשות.

אוי😥 קשוח... וממש מבאס שאי אפשר להיכנסשיפור

ואין וואטסאפ עם תמונות. לפחות מעודד שקיבלתם המלצות.

אבל התחלתם ממש לפני שבוע, זה נשמע לי קצת קיצוני, אבל עדיין הגיוני לשלב הזה. גם לי יש ילד בגן שממש מחורפן בבית מאז תחילת הלימודים, ויש בקרים שבוכה בפרידה. בכללי אני מכירה אותו שלוקח לו זמן להסתגל ולרוב זה קורה רק אחרי החגים. אם שבועיים שלושה אחרי החגים הוא עדיין יהיה ככה, אז הייתי מתחילה לחשוב על הכיוון של להחליף גן.

אני אחכה עוד קצת כמובןshiran30005

כי ההתנהגות שלו מוזרה גם בבית. אולי כי עוד קשה לו

הוא אומר "לא כייף לי שם בכלל"

תיכף יוצאים לחופשת חגים אז כל הרצף נקטע

גם הבן שלי בתחילת כל שנה אומר שלא כיף לושיפור

אולי גם שווה לנסות לדבר עם הגננתשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 12:58

איך אפשר לעזור לו. אולי אפשר להכין לו ספר על הגן החדש עם תמונות מהגן עם הצוות ולהקריא לו בבית. ואולי לגננת יהיו עוד רעיונות.

מקליט כמובן- גם כשהכל בסדר ובטח אם יש חששטרכיאדה

ולגבי תמונותשיפור

אני משערת שלא מצלמים מסיבות סודיות. אולי אפשר לבדוק את האפשרות לצלם רק אותו בשבילך כדי שתוכלי לדבר איתו מה עשה בגן באותו יום.

תראי איך הוא בחגיםממתקית

הוא נוסע בהסעה לגן?

עונה כצוות פרא בגן עיכובנויה12345אחרונה

קודם כל לגבי הכניסה של ההורים לגן, גם אצלנו לא נכנסים, לא כי אנחנו מסתירות משהו, בעיקר כי כל הורה פועל אחרת, יש כאלו שנשארים הרבה זמן, מתחילים שיחות עם הצוות, עם הילדים ומפריעים להתנהלות של הגן.. אז מעבר לכמה ימי הסתגלות שבהם כן נכנסו ההורים, משהו כמו יומיים שלושה וזהו, נפרדים מהילד בדלת והילד נכנס לגן.

לגבי הבכי, יש לנו עדיין ילדים שבוכים, ויש כאלו שעדיין בוכים כל היום כמעט, הם עדיין קטנים, באים ממעון, כמו הבן שלך, ולא מכירים את שאר הילדים וזה יותר קשה.

אני לא הייתי ממהרת להסיק שקורה שם משהו, הייתי מציפה את המורכבות מול הגננת ורואה איך אפשר לעזור לילד.

הכל נשמע לי הגיוני חוץ מזהבאתי מפעם

שלא מכניסים הורים ומביאים אותם לדלת.

באיזה קטע? מה אנחנו בקורונה?

היה מפגש הכרות לפני תחילת השנה? נכנסתם פנימה?

בדיוק מה שעלה גם לי!מנסה לענות

אנחנו לא בקורונה.

הבן שלי גם התחיל גן

הוא בוכה כל בוקר שלא רוצה ללכת

אני משחקת אתו קצת בגן ואז הולכת

מוציאה אותו מוקדם ולא משאירה לצהרון…

הגננת שולחת תמונה שנרגע.

אומרת גם לעצמי לקחת עוד קצת אוויר.. יהיה בסדר

בהצלחה!

ככה זה הרבה פעמים בחינוך מיוחדDoughnut

ההורים לא נכנסים לגן עצמו והצוות מוציא להם את הילדים, זה נוהל סטנדרטי בהרבה מקומות.

עבדתי תקופה במעון שיקומי, ההורים היו מחכים בכניסה והצוות היה מוריד את התינוקות מהכיתות למעלה עד הפתח.

סתם לתשומת הלב...ממתקית

לא שולחים תמונות בגנים שפתיים- צריך אישור מכל ההורים, אסור ככה לשלוח

את יכולה לבקש אישית שישלחו תמונות רק של הבן שלך במהלך היום, לא כל הגננות אוהבות את זה...זה עלול להפריע למהלך סדר היום כשהן שניה מוציאות טלפון.

בחינוך מיוחד- שפתי- לרוב לא אוהבים לתת להורים להיכנס, כי יש ילדים עם בעיות שונות וזה עלול לעשות להם לא טוב וכו.... למה אמא שלו באה ושלי לא... בד"כ יש הסעות.

צוות קר- תבדקי ותעכבי, יצרת קשר עם הגננת? אם לא זה הזמן, תסבירי לה שקשה לו, והוא צריך תשומת לב ויחס וחיבוק בבוקר כשמגיע.

נכון.מתואמת

בגן של הבת שלי ביקשו אישור מכל ההורים לצלם את הילדות ולשלוח את התמונות של כולן לכל הילדות הביתה.

בגן שלה דווקא מכניסים את ההורים לגן אם הם באים, ומעודדים לזה אפילו, אבל האמת שאני יותר מבינה את הגישה ההפוכה, שלא רוצים לבלבל את הילדים, מה שיכול לקרות כשהורה נכנס, ולכן הגיוני לא לתת להורים להיכנס לגן.

בכל אופן, פותחת יקרה, יש מקום לתחושות הבטן שלך, אז תמשיכי לעקוב❤️

זה בכל הגנים ככה לא רק שפהאפונה

ונשמע לי הזוי שלא נותנים להורים להכנס.

אצלינו שולחים תמונות...מחתימים על זה בתחילת שנהיעל מהדרום

לק"י

וגם בעבודה שלי שזה חנ"מ- נראה לי שמותר לשלוח להורים תמונות רק של הכיתה הספציפית. נראה לי שגם חותמים על זה.

בצהריים אני מבינה שמשחררים ילדים לכניסה לפי ההורים שמגיעים, כדי שלא יקרה מצב שבבלגן של הורים שיוצאים ונכנסים יצא ילד שלא אמור לצאת.

בבוקר אני גם לא מבינה מה הבעיה להכנס (עד שעה מסויימת), אבל אולי זה שונה קצת כי זה חנ"מ.

חיזוק לנושא שלא קשור לפורום, אבל יש פה אוסף נשיםקנקן שבור

מדהימות עם המילים הנכונות תמיד, אז מרשה לעצמי

מנסה לכתוב בלי שיזהו, אז סליחה אם זה קצת מעורפל

יש לי איזה מכרה רחוקה, שאם תקבל משהו שהיא מאוד רוצה ופועלת לקבל אותו, אני אפסיד.

לא הפסד לדורות, אבל כן הפסד כספי יחסית משמעותי, וגם תקופה של חוסר נוחות שממש מטריד את שלוותי.

עכשיו אם זה לא היה פוגש אותי בצומת, הייתי הכי מפרגנת לה בעולם, ואפילו עוזרת לה לקבל מה שהיא חולמת עליו.

יותר מזה, בכמה משפטים שאזרוק למישהו, אני כנראה יכולה לטרפד לה, זה לא יהיה הפסד בשבילה לתמיד, זה רק ידחה מה שהיא רוצה בכמה זמן, אבל לי (לנו) זה ייתן מרווח נשימה שאנחנו ממש צריכים.

ברור לי שאני לא אגיד כלום, אני לא אקלקל לה

צריכה ממכם חיזוקים שמה ששלי שלי, ומה ששלה שלה, והכל ממנו יתברך

תודה מראש

זה ממש מטריד את שלוותי

מחזקת אותךאפרסקה

זה נשמע כמו ניסיון מאוד קשה.

קשה לפרגן במצב כזה, ולא בטוח שאני הייתי מצליחה לפרגן במצב כזה (הכוונה לשמוח באמת בשמחתה).

לטרפד לא הייתי מעיזה, כי לכי תדעי אם יבוא יום והיא תשמע על זה בצורה הפוכה מאיזה מישהו וזה יגרום לאי נעימות מאוד גדולה. סיפורים היום מתפשטים כמו אש.

וחיבוק על ההתמודדות!

תודה שכתבת!קנקן שבור

אני לא אטרפד כי זה אסור לי הלכתית

אז מבחינתי זה מספיק

אבל היצר הרע עובד שעות נוספות באילו ואם...

ואפילו לפעמים עולה בי תפילה או משאלה שזה יטורפד לה ממקום אחר (זה לא כזה מופרך, אבל אני כמובן לא אגרום לזה לקרות)

ומנסה ממש לחזק את עצמי שכל אחד ומה שמוכן לו משמים

וואו איזה מצב קשה. חיבוקקופצת רגע

האמת שלא ממש הבנתי את הפרטים,

וכתבת שבכוונה כתבת מעורפל.

אבל יכול להיות ששווה לך להתייעץ עם רב? זה מתאים לך/לכם? כדי להבין מה הדבר הנכון לעשות. יש דברים שאם זה בא על חשבונך אולי זה לא נחשב לטרפד לה אלא לדאוג לעצמך?

תודה, אני אנסה קצת להבהיר את זהקנקן שבור

זה לא המקרה, כי אם אספר את המקרה יזהו אותי

אבל זה על אותו עיקרון

נניח שהיא אמורה לקבל קידום בעבודה, שהקידום הזה יגרום לתקופה (מדגישה שזה לתקופה, כי אח"כ זה אמור לחזור לקדמותו בע"ה) להרעה בתנאים שלי. דבר שידעתי מראש כשנכנסתי לעבודה שיכול לקרות והסכמתי לזה.

בין היתר אני ארד לתקופה בשכר שלי, ואצטרך לעבור לעבוד ממקום שפחות נוח לי ורחוק לי משמעותית מהבית, אבל שוב ידעתי שזה יכול לקרות מראש.

עכשיו יש אופציה, שאם המעסיק ישמע נקודה ספציפית אצלה, הוא פחות ירצה לגייס אותה עכשיו, בנקודת זמן הזאת, וידחה את תחילת העבודה שלה לתקופה אחרת, שלי תסתדר הרבה יותר טוב מבחינת כל הנ"ל ואז כל ההרעת תנאים לא תשנה לי כל כך.

אני יודעת על הנקודה הזאת כי אני מכירה אותה קצת, אבל הוא לא יודע ואני כמובן לא אגלה לו. אבל לא מופרך שהוא ישמע את זה ממקום אחר. ההעסקה שלה עדיין לא סגורה מאה אחוז, נראה בכיוון טוב.

ולה עצמה, זה ממש קריטי דווקא עכשיו לקבל את העבודה הזאת

לכן אין פה מקום לשאול רב, זה זכותה, ואני ידעתי על זה מראש.

יוואו איל אני מבסוטה שהצלחתי למצוא דוגמא שתסביר ממש את הנקודה, ועדיין שזה לא יהיה המקרה שלי

תודה השם

ותודה לך שהגבת

וואי נשמע ניסיון קשהרקאני

ערב ראש השנה עכשיו

אולי תתפללי שבזכות שאת עומדת בניסיון

תהיה לך שנה טובה ומוצלחת במיוחד בתחום הזה

ותעריכי את עצמך

לפעמים מרוב שברור לנו שלא נעשה משהו שאסור

אנחנו לא מעריכות את עצמנו על זה

כן ברור שלא תעברי על ההלכה

אבל עדיין מגיעה לך הערכה על ההתגברות

תודה, על מילים מדוייקות בשבילי, מעריכהקנקן שבור

❣️רקאניאחרונה

גם אני עברתי היום התמודדות מעצבנת בסגנוןשמשית123

רציתי לעזור, ובסוף דברים השתנו כך שהעסקה שהצעתי בעצם פגעה בי (לא באשמתה) אבל היא לא הציעה לי לחזלש את העזרה והתחלתי להרגיש איך הלב מתעצבן ומתרעם.

אז קודם ממש ישבתי ואמרתי לעצמי שזה בסדר, ומכעיס שדברים לא הסתדרו, באמת משהו שהיה לי מאוד חשוב שלא יצא לפועל רק בגלל העזרה שהצעתי בהתחלה.

ואחרי זה חיזקתי את עצמי שה' יכול לסדר הכל, ושום דבר לא מסובך בשבילו, ואם הדבר שלא הסתדר טוב בשבילי אני מבקשת שזה יסתדר בקלות, ואם לא אז שאצליח לקבל את זה בשלוות נפש. זה הכניס בי הרפיה כזו שבאמת שימחה אותי..

בהצלחה רבה גיבורה ♥️

זה נשמע ממש קרוב או דומה לסיטואציה שליקנקן שבור

כי גם פה במקרה שלי היא ידעה שזה הולך לפגוע בי, אבל יודעת גם שאני מודעת לזה והיא נקלעה לאירוע בטעות, זה יכול להיות כל אחד אחר שאני לא מכירה.

ועדיין היה לי קצת מקום בלב שבגלל ההכרות שלנו היא תנסה לחפש משהו אחר ולא לגרום לי להיות במצב שהוא ממש לא טוב לי, אפילו שזה לתקופה.

תודה שכתבת, חיזקת אותי ממש

ושולחת לך חיבוק חזרה והרבה כוח, השם ישלם לך ממקום אחר יש לו שפע אינסופי!

עוד מישהי נתקלה בתופעה?? (תופעות של אנטיביוטיקה)אהבה.

אז שהבן שלי היה ממש קטן נתנו לו אנטיביוטיקה והוא נהיה משוגע ממנה, כאילו קיבלנו ילד אחר.

היה לו פתאום התקפים של זעם וצרחות ודברים באמת מוזרים. לא מצאתי סיבה לזה ולכן חשבתי שזה קשור לקפיצת גדילה או משו, למרות שזה התחיל ממש ביחד עם האנטיביוטיקה .

לפני יומיים התחלנו שוב מוקסיפן- ואותו דבר! בהפרש של שנתיים אומנם

אבל הילד מחורפן. בחיים לא ראיתי אותו מתנהג בכזאת צורה.

הלכתי איתו ברחוב והוא השתטח וצרח שהוא רוצה נקנקיה חחחחח באמצע הרחוב! זה סיפורים שאני תמיד שומעת אבל לא הייתי חולמת שהוא יכול להתנהג ככה. הוא ילד עדין ומתוק וחכם וסופר מתקשר, ופתאום הכל בצרחות, הכל בטירוף.

בלילה הוא נרדם רק באחד בלילה אחרי כל מיני דברים מוזרים שהוא פתאום רוצה

הבוקר קם בשש צרח במיטה- חשבתי שקרה לו משו, אני רצה אליו ואני שומעת אותו צורח גלידהההה גלידהההההה

חחחח מה זה ההזיה הזאת??

מציינת שהוא גם חוזר לעצמו בין הגלים של השיגעון הזה.

בבוקר הכנתי לו מטרנה לבקשתו וכשסיימתי התחיל לצרוחחחחחח ואני כבר איבדתי את זה- צעקתי עליו די די די די

אחכ הוא ישב עם עצמו ושיחק ואז אמר בטון של צעקה כמו שעשיתי לו- די די די אני רוצה מטרנה חדשההה חחחח

הוא כזה חמודדדד

מישי שמעה על הדבר הזה??

זה הגיוני בכלל??

שמעתי על משהו דומה עם כדורי שינהשיפור

האמת הייתי סומכת על תחושת הבטן שלך שזה מהאנטיביוטיקה. לא יודעת אם זאת סיבה לא לתת, אולי לנסות לבקש סוג אחר.

שאלתי את הצ'אט והוא אמר שזה קשור!אהבה.
  • בעלון הרשמי של אמוקסיצילין מופיעות כתופעות לוואי נוירולוגיות/התנהגותיות: היפראקטיביות הפיכה, אי־שקט (agitation), חרדה, נדודי שינה, בלבול ושינויים בהתנהגות.

  • יש אפילו דיווח רפואי ותיק על שינויים התנהגותיים בילדים לאחר amoxicillin-clavulanate.

  • במחקר שעקב אחרי תופעות לוואי בילדים, דווח גם על היפראקטיביות שיוחסה לאמוקסיצילין.

  • מצאתי גם דיווח מ-2026 על מקרה של agitation בעקבות אמוקסיצילין, אם כי זה היה במבוגר ובתגובה הרבה יותר חריגה, ו

עכשיו אני נזכרת שהוא קם בלילה ואמר אמא אני מפחדאהבה.

וואי אני בשוק מזה

תנסי לזכור או לכתוב לךיראת גאולה

ובפעם הבאה שיצטרך אנטיביוטיקה (בתקווה שלא תהיה חח) - תבקשי מהרופא סוג אחר.

מעניין לבדוק אם עכשיו זה אותו סוג אנטיביוטיקה שקיבל בעבר.

קרה לנו משהו כזה עם תרופה לייבוש נוזלים באוזניים. ובאמת בתופעות לוואי היה כתוב דברים כמו עצבנות וחוסר שקט.

זה אותה תרופהאהבה.

השאלה אם להפסיק עכשיו?!

שאלה לרופא... אולי יחליף לסוג אחראורוש3

לא הייתי סומכת על הצ'טאפרסקה

בעיניינים רפואיים. הוא חרטטן לא קטן והוא ימצא לך תמיד איזה מחקר נידח שלא עבר ביקורת עמיתים שמאשר בדיוק את החשש שלך, כדי להתחנף אלייך ולרצות אותך.

בכל מקרה מסכימה שזה ממש מוזר והייתי אומרת לרופא פעם הבאה שתהיו אצלו

חשוב לדווח לרופא עכשיויום שני

לכל תרופה יש תופעות לוואי נדירות ויש נפוצות.

הרופא מקבל החלטה אם לשנות תוך כדי טיפול.

בנוסף, חשוב שזה יהיה כתוב בתיק הרפואי של הילד

במיוחד שהתופעה חוזרת בפעם הדשנייה.

איזה חיידק יש לו?פרח חדש

כי סטרפטוקוקוס יכול לעשות תופעות נוירולוגיות שמשפיעים גם על ההתנהגות

דלקת באוזןאהבה.

האמת שיש לו מלא פעמים דלקות באוזן (עניין תורשתי) ואני ממש נמנעת מאנטיביוטיקה.

הפעם הזאת הוא כבר שלושה שבועות עם חום עולה ויורד, צינון שיעול וכו, אז ברור שהאוזניים גם יצטרפו לחגיגה.

הלכנו איתו לרופא שהביא ישר אנטיביוטיקה בגלל האוזן. אני לא רציתי לתת וחיכיתי ובאמת חום ירד.

אבל אחרי שבוע שוב עלה ואז הוא התחיל גם להקיא והיה ממש לא נעים, הלכנו איתו למיון כנראה שהתייבש מרוב ההקאות..

לא ראו משו חוץ מאודם באוזן, ובבדיקות דם עליה במדדי דלקת, אז הם מניחים שזה דלקת אוזניים (למרות שאין אוזניים חריפות ) (ומה הקשר ההקאות)

עשינו גם צילום חזה, תקין בה

בכל מקרה מתחילים אנטיביוטיקה בגלל החום הגבוה והאוזן

לא יודעת🤷🏻‍♀️🤷🏻‍♀️

נשמע שצריך אנטיביוטיקה מדדי דלקתאורוש3

זה המדד הכי טוב. אבל תפני לרופא שיראה אולי לתת סוג אחר. יכול להיות אבל שההתנהגות היא מהמחלה עצמה. חום גבוה וגם בכללי מחלות זה משבש הכל. לפעמים אצלי אחרי המחלה כבר, היה עוד שבוע של עייפות ועצבנות.

רק לגבי הקאותדרקונית ירוקה

באוזן יש את מרכז שיווי המשקל של הגוף לפעמים כשיש דלקת היא יוצרת לחץ על האיזור הזה וזה גורם להקאות. כמו שיש אנשים שמקיאים בנסיעה

כשהילד שלי היה עם דלקת חריפהוהרי החדשה

נתתי לו תרופה שהיה בה סטרואידים ובתופעות לוואי היה עצבנות וחוסר שקט והוא באמת הפך לילד אחר וזה היה מלחיץ. כשסיימנו את התרופה הוא חזר לעצמו...

אצלו אין דלקת חריפה וזה לא עם סטרואידיםאהבה.

דיברתי עם הרופאאהבה.אחרונה

הוא רוצה לעשות עוד בדיקה פיזית כדי לשלול החמרה של הדלקת או משו אחר ואם לא ימצא סיבה אחרת לאי שקט יחליף את האנטיביוטיקה

רב להתייעץ איתו על סכרת ביום כיפורהבוקר יעלה

מחפשת רב שמבין ברפואה ובסכרת הריון לשאול שאלת רב.

פעם שעברה ששאלתי את הרב שלי הוא פחות הבין בזה לכן לכתחילה מעדיפה לשאול מישהו שמבין.

ובאופן כללי אם למישהי יצא ככה ביום כיפור, מה עשיתן?

אולי מכון פועה?קל"ת

מכון פועהענבלית

היו שנים שצמתי, והיתה פעם ששתיתי מרק מזין בשיעורים.

זה תלוי מאד מה מצב הסוכרת

לי הם אמרו לצום למרות שהרופא אמר לא לצום..אולי בקרוב

גם לי בעבר. ולמרות שהרופאה אסרה עלי לצוםקנמון

ובסוף רב אחר פסק לי עם יותר הקלות- כלומר לאכול ולשתות לשיעורים וגם ככה בקושי שרדתי.

מאז אני מפחדת לשאול אותם בצומות כי חוששת מפסק הלכה מחמיר שלא אעמוד בו

רב או שגם רופא?הבוקר יעלה

מעניין

שאלתי את הרופא ועם זה בעלי (דאז) שאל במכון פועהאולי בקרוב

והם אמרו לצום כשהוא אמר חד משמעית לא לצום.. ועוד הייתי כמה ימים אחרי מי שפיר

זה נגיד מוזרהבוקר יעלה

חשוב לציין שאני לא מחפשת הקלות

אבל רוצה משהו שיש לו ידע שחלילה לא יפגע העובר

ואם זה בסדר לא לצום זה מקובל עלי

סליחה שאני מתערבתעל הנס

בדיקת מי שפיר לר רלוונטית כאן אם עברו כמה ימים,זה פרט לא משמעותי אלא אם כן עברו פחות מ48 שעות.

גם לי רופא אמר בשיא הנחרצות לא לצום בכלל,אפילו לא שאלתי רב כי זה היה הריון רגיל ללא סיכון.

כשהייתי בהריון בסיכון זה היה אחרת.

מעניין... כי לרופא יש ידע מקצועי ומכיר את הסיפור לממתקית

לעומק.בד"כ רבנים אומרים לשאול רופא ומסתמכים על חוות דעתו.

נכון, אבל חלק מהרופאיםשלומית.

הם לא יר"ש ומעדיפים לומר לכולן לא לצום, גם אם אין סיבה מיוחדת.

לכן צריך רופא שמבין גם את חשיבות הצום וגם את המצב הרפואי

בדיוקשיפור

אני מכירה ששואלים רופא ירא שמייםשיפור

לא תמיד יש כזה זמין...ענבלית

בהרבה ערים יש מוקד עם רופא ירא שמייםשיפור

לקראת יום כיפור.

יש את הרב מרדכי הלפרין, שהוא גם רופא.מתואמת

ממה שאני יודעת,קנמון

צריך להתייעץ עם רופא ירא שמים (כדי שידע את המורכבות ואת חומרת הצום ולא ישר יאמר שאסור לצום) ועם הדעה שלו להגיע לרב

מכירה כזה?הבוקר יעלה

אפילו אם את מכירה רופא/ת משפחה ירש זה טובמרגול

הם הרבה פעמים יודעים, ואם לא- יותר סביר שמכירים את מי לשאול

הם כנראה יצטרכו לשאול אותך פרטים יותר ספציפיים כדי להבין את המקרה שלך

אני לא מכירה בכלל רופאים דתייםהבוקר יעלה

אין בקהילה שלכם? במרפאה האזורית?מרגול

הלוואי שהייתי יכולה לעזור לך, אבל אני לא בקרבה מספיק בשביל לבקש להעביר מספר…

אולי תנסי להתקשר למוקד אחיות של הקופה ולשאול אותן אם יש אופציה כזו סביב הצום?

עוקבת גםציונה.

הרופאה שלי אמרה לי שאני לא יכולה לצום

עוד לא דיברתי עם הרב שלנו

אבל כזה מרגיש לי שישר היא אמרה לי לא לצום ולבדוק סוכר בשבת כשאני יודעת שזה ממש בעייתי..

צריך רופא שמבין את החשיבות על שמירת הלכהעל הנס

רופא נשים שלי באחד ההריונות אמר לי לא לצום ללא שום סיבה מיוחדת,הריון רגיל לחלוטין.

מצד שני כמעט כל ההריונות שלי הם הריונות בסיכון פלוס סכרת,ושם ממש לא לקחתי שום סיכון.

רב שמבין את המשמעות של צום במצב הזה,ידע לעשות את השיקולים נכון.

מצד שני זו פסיקה פרטנית לחלוטין כי כל אחת הגוף שלה מתנהג אחרת בסכרת,לאחת הסוכר יגיע בצום למצב מסכן חיים במיידי ולשניה לא יהיה שום בעיה במצב הזה.ויש כאלו שבצום הסוכר גבוה מידי וכ'ו

לא לצום זה אומר שיעורים?הבוקר יעלה

תלוי כל מקרה לגופו ולרמת הסכנהעל הנס

גם ליהבוקר יעלה

הרגיש לי שזה הנחיה גורפת כי היא אמרה שהיא לא אוהבת שצמים בהריון..

מצד שני להרגשתי גם רבנים ממהרים לומר את הלא.

שלי הייתה סכרתמתיכון ועד מעוןאחרונה

הרב פסק לי כן לבדוק סוכר בשבת כי זה ספק פיקוח נפש, לא זוכרת בדיוק מה עשיתי שזה יהיה בשינוי. אני זוכרת שכל ילד שינן את אחת התוצאות כדי שארשום במוצ"ש.

אני התייעצתי עם רופאה יראת שמיים שנתנה לי הנחיות מה צריך ובהתאם לזה פניתי לרב, יש ב"ה היום הרבה רופאים יראי שמיים שניתן להתייעץ איתם.

אני אגיד גם באופן כללי שהרבה פעמים רופאים יראי שמיים מקילים יותר, בעלי לדוגמא מסיבה מסויימת קיבל הנחייה מרופא מסויים דתי אמר לו להפסיק לצום בכלל צומות קלים, וראש המחלקה שהיא לא דתייה אמרה שאין שום בעיה ושיצום בלי שום חשש.

לפני כיפור מתפרסמים מוקדיםרק לרגע 1

של רבנים ורופאים

לא יודעת אם זה מתאים לפי כל הפסיקות אבל זה מיועד בדיוק לשאלות כאלו

הרב מנחם בורשטייןואני שר

אם יש לך איך להגיע אליו,

מקל מאוד בפסיקה פרטנית (זה לא כמו להתקשר למכון פועה),

ולנו זה התאים כי סומכים על הכתפיים שלו

מבחינת ידע רפואי אני לא יודעת בדיוק אבל נשמע לי הגיוני שהוא מתמצא בתחום

תודה!הבוקר יעלה

איך מגיעים אליו?

שאלה טובהואני שר

אני יודעת שלתלמידים שלו יש גישה בקלות (ישיבת מרכז הרב למשל),

לא יודעת אם המספר שלו מסתובב חופשי

עורכתקנמון

אולי תנסי לבקש את המספר/שיחזירו תשובה דרך המכון ?נפש חיה.

02-6515050

ראיתי את זה, אולי יעזורשמשית123
איך עוברים טיפול שיניים עם ילדה בת 3 וחצי?שירה_11

התחילה להתלונן שכואבת לה השן

בכללי היא בחרדה מרופאים היא ממש ממש לא אוהבת

אפשר לצלוח את זה? אני מתכוונת ללכת איתה מחר על הבוקר לרופא שיניים אפילו לא יודעת לאן

מממ כנראה כי זה טעיםאפונה

לא עולות בדעתי עוד סיבות

אולי יעניין אותך