שלום
מישהי בעלות שחלות פוליציסטיות או סתם מישהי שיודעת..
למי שיש שחלות פוליציסטיות לא תקבל מחזור בהנקה? זה קשור?
כנל לגבי הדימום אחרי הלידה- הוא יהיה מופחת?
לי יש שחלה פוליציסטית..
הצלחתי להניק עד גיל חודשיים ואחרי 3 או 4 חודשים (לא זוכרת בדיוק) קיבלתי מחזור
אבל אין אני יכולה לדעת אם זה יותר מהנפוץ או לא? הרי לא הייתי אף פעם מישהי אחרת..
אבל לי יש ואני לא מקבלת מחזור בהנקה
משתפת, כי זה מעצבן מאד, ואני לא רוצה להוציא את זה על בעלי (אפילו שזאת אמא שלו)
אז קדימה- תנו עידוד ותמיכה
אני שלושה שבועות אחרי הפלה. קצת בטן.
פגשנו את חמותי השבוע והגברת החליטה שברור! אני בהריון!
ו- הלכה ושיתפה את כל המשפחה!!!!!
(לא שיתפתי אותה הפעם בהפלה. זה ממילא לא עוזר. היא לא תבוא לעזור וגם לא אחיות של בעלי. זה רק יהפוך לנושא שיחה חדש במשפחה וכולם יטחנו עד דק למה יש לי כ"כ הרבה הפלות וכשאני כבר כן בהריון למה הוא בסיכון וכולם יתקשרו לחפור לי על זה וליעץ עיצות ולומר למי אני צריכה לפנות ויזכרו נשכחות שלקח לי 4 שנים לילד הראשון. אז תודה! מותרת על זה)
בקיצור, הבוקר אני מקבלת מיילים של מזל טוב נרגש מהגיסות שלי....
זה קצת הרבה כואב לאור העובדה שלכאורה הייתי אמורה באמת להיות עכשיו בהריון.
אבל, למען ה', מה אני אמורה לעשות? אני כבר מחכה לטלפון של סבתא של בעלי שתזהיר אותי לשכב במיטה ולנוח ולא להתאמץ.... ולשחיות של כולם עם כולם שאיך היא נכנסה להריון כ"כ מהר? תמיד לוקח לה הרבה זמן... בטח היא עשתה טיפולים(כי תבינו שהגיסות שלי חתמו מנוי עם אלוקים כל שנה ילד. ורק אני 10 שנים נשואה ורק(!?!?!?) שלושה ילדים... המסכנה של המשפחה. אז איזו התרגשות... סוף סוף היא בהריון מהר....
אוווווווווווף!
מה אתן הייתן עושות?
מה עדיף?
מצד אחד יש לי חלום על בית עם הרבה ילדים ומשפחה ברוכה,
אבל במציאות... אחרי כל הריון אני מרגישה צורך בהפסקה ארוכככה, כמה שאפשר. ומידי פעם אפילו עולות לי מחשבות כמו: למה אני חייבת להביא עוד? שניים זה מספיק לא?
הילדים מקסימים, הבעל תומך, ואני רוצה אבל: אין לי כוח!!!! איך יש בנות שיש להן כוח?
עוד מעט ילד שלישי ואני מנסה לא להתבאס מזה... אין לי כוח......
והחלום שלי? מה איתו? והחרטות שיבואו אחר כך (זה בטוח)..?
יש המון ילדים שמחכים לאימוץ\אומנה
כן, התהליך הוא ארוך ומייגע
אבל זה להציל ילד ולתת לו בית חם ומקום בריא וטוב לגדול בו.
(סתם מעלה רעיון קצת אחר...)
וקצת יותר ספציפית אלייך-
אומרים שהשלישי מגדל את עצמו ![]()
תני לעצמך לנוח בין הריון אחד לשני, אפילו חז"ל המליצו על שנתיים של הנקה(בזמנם זה היה מניעה)
החלום שלך טוב, רק שלא יהרוס לך את עצמך ואת המשפחה בדרך.
תתמקדי בילדים שיש עכשיו, בך, בבעלך, בבית שלכם.
תני לגוף להחלים ולקב"ה לשלוח לך את ההריונות שאתם צריכים כמשפחה.

זה אני. ויש לי נקיפות מצפון על זה...
אנונימי (3)
לי זה היה קורה הרבה.
אם הייתי בצער או במתח, הייתי מרגישה תנועות בודדות וחלשות כמו שאת מתארת.
כאילו העובר נהיה אפאתי גם הוא.
תנסי להתעודד, לשתות ולאכול משהו נחמד, ולהסיח את הדעת מזה.
בעז"ה תראי שהבעיטות יחזרו.
אני כבר מזמן לא בעניינים - את בטוחה ששבוע 27 עדיין לא שלב למעקב תנועות?
לדעתי אם אין רופא עם מוניטור זמין באזור יפנו אותך למיון
סביר להניח שהכל בסדר, אבל לכי בשביל השקט הנפשי שלך..
בשורות טובות! תעדכני..

תוצאות מעולות, מצלמת בירושלים תמונות סטודיו וחוץ
תינוקות בעיקרון לא אמורים להיות צרודים.
אבל- במקרה של צרידות מלידה יש אבחנה שיכולה להיות מאוד מסוכנת (לרנולומה) ועדיף לטפל בה כמה שיותר מוקדם,
לכן ממש לא הייתי מחכה!
גרנולומה.
וזה לא חייב להיות, אבל יכול להיות.
אם ממשיך, הייתי ממליצה כן ללכת עוד כמה חודשים לאא"ג לפחות בשביל השקט הנפשי (יש להם אמצעים יותר טובים לבדיקה מאשר רופא ילדים, כלומר- הם יכולים לראות את הגרון יותר לעומק ולא רק 'להציץ' מלמעלה)
הייתי במצבך..
פשוט יכול להיות שהתרחש כבר ביוץ (הסרזט לא מונע ביוץ באמת) ואז תגיעי למחזור.. ככה שאי אפשר לדעת מה יקרה. יכול גם להיות בלגן ודימום שלא נגמר.
בכל מקרה כדאי להפסיק עם הסרזט כי הדימומים האלה אומרים שרירית הרחם נעשתה דקה וחלשה מדי והיא נושרת כל הזמן.
אם את רוצה להיטהר מהר ייתכן שדווקא כדאי לך למנוע לחודש עכשיו עם גלולות משולבות רגילות.
זה פוגע קצת בהנקה אבל לא כתבת אם את עדיין מניקה.
מה שהיה אצלי - אחרי עשרה חודשים מהלידה והנקה מועטה התחילו הדימומים הלא נגמרים האלה..
אחרי איזה חודש של דימומים (וגם ניסיון להכפיל מינון של סרזט שעצר את הדימום אבל החליש אותי בטירוף) הרופאה אמרה לי שאסור להכפיל מינון (תודה, למדתי על בשרי שהיא צדקה) ונתנה לי מינס.
מינס זאת גלולה משולבת חלשה שפגעה בהנקה רק מעט.
אבל בגלל שהיא חלשה היו עדיין דימומים - הצלחתי להיטהר אבל לקצת זמן.. אבל בכל זאת היא הכניסה קצת סדר למערכת. אחר כך הפסקתי גם אותה ובהדרגה המחזור התנרמל. אבל עדיין היה חזק בטירוף ולקחתי גלולות לעוד חודש מתישהו כי הרגשתי שאני מתעלפת מהדימום.
בקיצור: תלכי לרופאה!
וזה ממש לא אומר שיש בעיה.
בכל מקרה מקבלים את ההודעה הזו.
אם היתה בעיה היו מתקשרים אלייך מיד.
של סרטן צוואר הרחם. חשוב מאוד לעשות אותה פעם בשנה
המטפלת לא ראתה את הבקבוק 
היה בתוך תיק במקום נעים (לא מזגן)
מה עושים?
יש לך גם טעם מוזר בפה כשאת אוכלת?
ובו זמנית גם הייתה ליפטריה בהנקה ולקטנה על הלשון...
לקטנה מרחתי דקטרין אורל ג'ל
היה לי את זה גם בלי הנקה...
עבר לי לגמרי אחרי שבוע בערך.
ממליצה מאוד על כדורי אצידופולוס ואכילת יוגורט.
ממש ככה!!
אבל מומלץ כדי לראות שבאמת אין לך צירים.
נשמע שלא וזה איזה וירוס כי את אומרת שגם בעלך והבן
אבל, עדיין, שבוע 33- לא הייתי לוקחת סיכון.
עדיף ללכת ולגלות שהכל בסדר, אפילו אם זה קצת לא נעים,
מלהשאר כשיש בעיה.
אבל בעלי מספר לה על ההריון ממש מוקדם בדרך כלל.. למה לא?
הוא גם רוצה להתרגש עם ההורים שלו..
זה בשבילו בכלל לא בשבילה