פורום הריון ולידה (עמוד 4319)

או להוציא באופן ידני. עצם הקירבה לתינוק מגבירה אוקסיטוצין אאל"ט שגורם לחלב לזרום יותר בקלות.

גם משאבה וכו' מגבירים את ייצור החלב כמובן,, אבל לא באותה מידה כמו הנקה ישירה.

 

שתיה משפיעה כמעט באופן מיידי על ההנקה, אבל גם אכילה - אומנם לאט יותר, אבל אם מפסיקים לאכול פחמימות למשל, החלב נעשה פחות משביע, וזה ניכר גם ביציאות של התינוק - הן נעשות סיביות וירוקות.

כואב תשאבי ותתני לו בבקבוק..

תפסיקי אותו, תנתקי אותו בעדינות מהפיטמה, תסתכלי לו בעיניים ותגידי בתקיפות "לא!".

מיד אחר כך תחבקי אותו ותנסו שוב.

 

הוא יודע לא לינוק עם השיניים. הוא פשוט סובל עכשיו ונושך כל מה שאפשר.

 

תמרחי משחת לנולין בימים כאלה כדי להגן על הפיטמה מסדקים ופצעים.

לא לתפוס את החולצה של אמא (נניח שהוא בדיוק באותו רגע עשה את זה)? לא לינוק עכשיו? (היי, אז למה אמא מחזירה אותי אחרי רגע? לא ברור...) לא לחשוב על הדובי?

בקיצור, נראה לי ש"לא" רק יעליב אותו ולא יכוון אותו איך לינוק נכון.

כדי לכוון אותו עדיף דווקא משפט חיובי, להגיד לו מה כן: להפסיק את ההנקה, ולהגיד לו, לפתוח פה גדול-גדול, הנה ככה, ולהדגים.

כל העיקרון זה להפסיק את הנשיכה תוך כדי הנקה. והם מבינים יפה מאוד.

אפשר להוסיף שזה כואב לאמא.

שזה גיל הנשיכות הקלאסי?

מהתיאור של הכותבת נשמע לי שהוא באמת לא נושך אלא יונק כמו שהוא רגיל. יש תינוקות שמתרגלים מלכתחילה לתנוחת הנקה שבה הלשון לא מכסה את החניכיים. לרוב האימהות זה יהיה כואב רצח והן ישנו את זה כבר בימים הראשונים, אבל יש כאלה שפחות רגישות, ולהן תפיסה כזאת מתחילה לכאוב רק כשהשיניים מתחילות לבצבץ (ויש כאלה שעוד פחות רגישות, שאפילו בשלב הזה התפיסה הזאת לא מכאיבה להן... פלא...)

שיניים שמתחילות לבצבץ זה לא כואב. תינוקות יודעים לינוק בעדינות בלי להשתמש בשיניים.

הנקתי גם בני שלוש שנים, עם מערכת שיניים שלמה, לא זה מה שמכאיב.

 

מה שמכאיב זה השלב לפני שהשן בוקעת, התינוק מחכך את החניכיים בכל דבר כדי להקל על הגירוי או הכאב אצלו. את זה צריך להפסיק. 

ציינתי שהוא בן חמישה חודשים ולא כל כך יעזור להדגים לו "הינה ככה, לפתוח פה גדול" וכו'.

 

וזה הסבר עם הדגמה, מובן הרבה יותר מ"לא" כללי, שאין לתינוק איך לדעת על מה הוא חל (והעלבון עצמו עלול לפגום יותר בהבנה, כך אני רואה אצל הילדים שלי בכל מיני הקשרים)

 

גם אני הנקתי בני שלוש, וגם לי לא כאב. כי בהנקה קלאסית הלשון מכסה את החניכיים. אבל יצא לי לראות פה ושם תינוקות שהורגלו לינוק אחרת, כשהלשון לא מכסה. ואז לפעמים קורה שכשהשיניים מתחילות לבצבץ זה נהיה מכאיב. אז זה הגיל ללמד תפיסה אחרת.

זה מצב שקיים. התרשמתי שזה המצב גם אצל הפותחת, ייתכן שטעיתי.

 

 

מנסיון הוא מבין, הוא הרגיש מה הוא עשה רגע לפני שאמרת לו לא והוא יודע לשייך את זה.
במיוחד כשהוא רואה שאת אומרת בעקביות "לא" כל פעם אחרי שהוא נושך, הוא כבר קולט מה גרם לך לומר וגם מבין מהטון שלך שזה לא נעים לך, גם אם הוא עוד לא מבין מה המשמעות של "לא".

השן יצאה והוא פחות עצבני ופחות נושך כל דבר באטרף..כנראה באמת כאב לו.מסכן..לשאוב ולשים משחה עזר מאוד..

תודה

אפשר להפוך מיטת מטר רגילה למיטונת מחוברת להורים עם הברגה או משהו כזה..?
לבעלי יש ידיים טובות...

נראה לי סתם עושקים אותנו...

רק צריך לראות שעושים את זה בטיחותי מבחינת הגובה וההצמדות למיטה..

והצמדנו עם אזיקונים למיטה שלנו.
לא שמנו את הגלגלים של המיטת מטר.
כמובן שהמזרנים באותו גבוה (הבדל של אולי ס"מ)

מחברים למטה את הרגלים לרגלים של המיטה או לבסיס

אנחנו הורדנו דופן וחיברנו את המיטת תינוק עם ברגים למיטה שלנו, נשאר רווח קטן בין המזרון של התינוק למזרון שלי , הצמדתי את המזרונים ושמתי שמיכה מגולגלת ברווח שנשאר בין המזרון של התינוק לדופן המיטה בצורה שהמזרון שלו צמוד ממש למיטה שלי

לכוון לגובה שמותאם למיטה שלכם
ולחזק עם זוית וברגים

ואם לא רוצים לקדוח במיטה
שני ברזלים בצורת ח לדעתי גם יעשו את העבודה

את אחרי לידה? בהריון? 

מעריכה מאוד

גם חילופי ההורונים וגם את משתנה,

את מכילה בתוכך אדם נוסף

וזה קשה לעבד את כל השינויים האילו.

 

תשימי לב לאכול בצורה מסודרת ולישון טוב.

 

וכן, יש דבר כזה דיכאון בהריון כמו דיכאון אחרי לידה, חפשי באינטרנט שאלונים לזיהוי ותראי איך את מרגישה

יש נשים שכל העצבים יוצאים על הבעל

מצחיק אבל נכון...את בסדר גמור... אני אישית חווה דיכאון בהיריון (לא קליני, דיכדוך כזה)ולא אחרי לידה. ברגע שיולדת הכל עובר , גם הצרבת..יש כאלה שדווקא אחרי לידה מתפתח להן הדיכאון... תעשי מה שעושה לך טוב ותאמיני שזו רק תקופה וזה יחלוף.. וכמובן את לא אשמה בזה.. זה ההורמונים.. או כמו שאמא שלי אומרת, הבעל אשם זה מההורמונים שלו

הכל קשה לי, מצ"ב רוח ירוד לא מסוגלת שאף אחד יתקרב אלי, אפילו הילדים, מרגישה על הפנים, רגישה מאוד יכולה לבכות על כל דבר.
ברגע שהתינוק יוצא ממני אני בן אדם אחר לגמרי לגמרי

אבל ההפך, יכולה לראות את כולם חוץ מאת בעלי. כל העצבים שלי עליו.. נמאס לי מזה

והמשכתי לקחת (כדור אחד) גם בהיריון שאח"כ וגם אחרי הלידה (ואפילו העליתי לכדור וחצי, כי התופעות של הדיכאון החלו לחזור על עצמן).

לא הייתה כל השפעה על התינוק. הנקה בשילוב עם בקבוקים.

כמה זה כדור אחד? חשוב לי לדעת המינון

בכל אופן, שמה המדויק של התרופה שאני לקחתי הוא ציפראמיל. תשאלי בבית מרקחת מה המינון של כדור אחד שלה.

כי כל כדור יש בו חומר מעט שנה שעלול להשפיע אחרת.

 

אני מניחה שאם יגידו לך שציפרלקס דוקא לא טוב, יתנו לך שמות של כדורים אחרים שכן טובים בהנקה וכו' וצטרכי לשאול את הרופא שלך לגביהם. 

 

אני לא יודעת על ציפרלקס אבל מכירה מישהי שילדה שלושה ילדים מקסימים ובריאים עם לוסטרל (סרנדה) וגם הניקה אותם לאורך זמן. אצלה למשל לא היו כל תסמינים של גמילה לתינוקות, בע"ה גם אצלך יהיה כך! (רוב התינוקות לא עוברים תסמיני גמילה... רק מיעוטם)

 

שיהיה בבריאות שלמה שלך ושל התינוק בעזרת ה'!

רוצה לשמוע מהשטח

יש שם עור ספרים אבל אותם אני פחות מכירה.

תלוי מה הוא אוהב/צריך..
מה הסגנון?
לדעתי הכי חשוב זה הפתק.

ומשו טעים בפנים

וזה הספיק לו...

זכור לי גם שאבחנו אצלי משהו בהריון ואמרו שאפשר לטפל רק אחרי
באמת אפשר לתרגל קיבל בינתיים

היא אמרה שזה לא אפקטיבי בהיריון אלא רק לעשות תרגילי קיגל. זה היה קורה כשהייתי מקיאה. עכשיו אחרי הלידה אני כבר לא מקיאה אז היא שוב לא נותנת לי הפניה לפיזיותרפיה...

כל אחת זכאית להפנייה לפיזיותרפיה אחרי לידה
אבל לא בטוח שאני צודקת
@תחיה דולה

תתעקשי.

כל אחת זכאית.

תגידי לה בביטחון את זה אז היא תתקפל.

גם הרופא שהיה לי אחרי הלידה אמר שלא צריך (הוא בדק ואמר שלא צריך, ועוד היה לי ביד מכתב מאורוגניקולוגית עם הפניה). אבל היה לו את השכל לא להתווכח והוא אמר לי בזלזול קל :"אני לא אמנע ממך פיזיותרפיה אם את רוצה, אבל את  לא צריכה".

תתיעצי עם פיזיו של ריצפת האגן

חוץ מהדימום המוזר יש גם קצת כאבים בבטן תחתונה.

 

קיצר, השאלה אם צריך לבדוק את זה?

אולי חלילה נשארה חלק מהשלייה ברחם. ואם הכל טוב, אז לפחות נרגעת! גם שווה!

בהצלחה!

אגב גם אצלי היה ממש סיוט עם המחזור אחרי הלידה, התאזן בסוף

מה שמדאיג קצת אצלך זה יותר הכאבים .

כדאי לבדוק

למרות שהייתי בביקור אצל רופאה אחרי 6 שבועות?

איך בודקים את זה?

 

הבעיה עם רופאה זה עד שיש תור...

אני מכבי  בירושלים.

מישהי מכירה פתרון למקרים דחופים?

אני לא מירושלים אבל בעיר שלי יש מיון נשים של מכבי. מגיעים בלי תור ויש רופא ואחיות.

תבררי במוקד.

לך שאין שאריות שיליה בתור שהיית אצלה אחרי 6 שבועות?

היא עשתה בדיקה פנימית. פאפ אולי קוראים לזה?

אני לא יודעת מה זה בודק...

אני לא מבינה בזה, לא יודעת איך בודקים אם נשארו שאריות, הכי הגיוני לי שבאולטראסונד אבל ההגיון שלי לאו דווקא נכון

זה ודאי לא מחזור.

מחזור מגיע פעם בחודש.

צריך לודא את המקור לדימום אם זה משאריות שיליה או מפצע באזור.

תנסי לבקש מהרופא תור דחוף, כלומר שיכניסו אותך בין התורים.

ואז זה פחות מחודש...

 

אם לא היה את הדימום המוזר של היום (שכבר הפסיק) לא הייתי חושבת בכלל לבדוק

נשמע לי מוזר. מחזור לא אמור להגיע 5 או 6 ימים אחרי הטבילה.

אגב, הכרתי מישהי שהיה לה סיפור דומה (קיבלה מחזור כמה ימים אחרי הטבילה. פעם אפילו קיבלה בליל הטבילה) היא הלכה לרופא והיתה לה בעיה כלשהי ברחם, משהו עם הקרישה של הדם שם. לא זוכרת בדיוק.

תבדקי את זה.

אז זה בסדר לחכות ליום ראשון? אין מרכז עד אז..

חיכית עד עכשיו. לא חושבת שיהיה אסון גדול אם תחכי עוד כמה ימים.

את לא צריכה לדאוג. לרוב הבעיות יש פתרון.

אותה אחת קיבלה כדור לחיזוק המערכת והכל הסתדר.

שוב, יכול להיות שמדובר בפצע או סתם שיבוש הורמונלי.

בינתיים- חיבוק גדול. זה קשה ולא נעים, ובתקופה הזאת הקרבה לבעל חשובה מאד וזה קשה כשאין את זה.

תהיי חזקה. אני מאמינה שהכל יבוא על מקומו בשלום.

בהנקה( ואולי גם סתם אחרי לידה) יכולים להיות כל מיני שיבושים הורמונליים ואם זה כבר נגמר , נראה שזה בכלל לא מחזור אלא דימום הנקה או משהו דומה, רפואית זה תקין ז( אני לא רופאה פשוט היו לי דברים כאלה בתקופות הנקה), וגם הלכתית בכלל לא בטוח שנאסרתם , תשאלי רב, היה לי גם פעם דימום שבודקת ראתה שהוא בכלל בא ממשהו בצוואר הרחם שמאוד שכיח אצל נשים בתקופת הפוריות ולפעמים מדמם עקב שינויים הורמונליים רפואית זה תקין לגמרי והלכתית לא מטמא - נחשב דם פצע כי לא יוצא מהרחם, בקיצור תשאלי רב מה לעשות ואולי בהזדמנות גם רופאה , אם זה דימום קל לא נראה לי שיש מה להילחץ זה קורה בתקופות שאחרי לידה

חיכיתי שאולי מישהי תרגיע אותי..

מאמינה שזה קריטי לחכות עד יום ראשון אבל תדאגי להבדק, שלא סתם תדממי ובסוף תגלי שהיה לחינם ופשוט היה צורך בטיפול. 

אגב 6 שבועות אחרי הלידה, כשהיית אצל הרופאה, עשתה לך אולטרסאונד?

לא עשתה אולטרסאונד רק בדיקה פנימית. אף פעם לא עשו לי אולטרסאונד אחרי לידה.

אז יחד עם הכאבים שאת מספרת עליהם, הגיוני שזה שאריות של שיליה.

הדימום הוא כמו מחזור או קרישי דם?

ואחכ אולי מחזור או כלום.. לא ברמות שאת מתארת
אולי מדובר בשאריות שיליה עשית אולטרסאונד ארי הלידה?

מה כתוב בתופעות?

לא הייתי לוקחת סיכון.
לקחת אותו כמה חודשים, הציל אותי בערך- מלהקיא 8 פעמים ביום, רק פעמים שלוש..

זה לא היה לי בעיה, גם ככה לא אכלתי ואם אכלתי אז הקאתי...

כשחליתי בדלקת ראות לקחתי סירופ אקספקטורנס או משהו, ונהגתי ככה מרחק של שעה נסיעה בינעירונית, בקושי הצלחתי לשמור על העיניים שלי פקוחות.

 

רק כשחזרתי הביתה, וחיפשתי מה רשום על התוית, ראיתי את האזהרה הזו...

אבל זה בטח משפיע אחרת על כל אחת וגם משנה כמה כדורים את לוקחת ביום

לא תמיד על בטן ריקה, כי זה היה גורם לי להקיא.

בשבועיים הראשונים הרגשתי עייפות מוגברת, אחר כך זה פחת והתרגלתי. בחודשים מתקדמים יותר כן נהגתי עם הדיקלקטין כי לא הרגשתי עייפות.

לפעמים יש אשליה ש-הנה אני ערנית...
עולים לאוטו ופשוט מרחפים... לא קולטין את השטח בצורה מדוייקת..

אני הרגשתי את זה שונה מעייפות- מעיין ריחוף כזה- חוסר הבנה של המציאות...

תרגישי טוב!!!!!

אני מתפקדת אבל לאט....
ואתמול נחתתי מעייפות...
מצידי לישון גם עכשיו
מקווה שזאת תופעת הסתגלות שתחלוף אחרת לא יודעת כבר אם זה שווה את החוסר בבחילות והקאות.

עם הבחילות בכלל לא יכולתי לתפקד...

אם המחזור אכן מגיע כל 28 יום זה מראה שהגוף של חזר לעצמו בחינה הורמונלית?

גנטית.

 

ואם כן, יש כל מיני רמות. ורוב כיום הרמות ניתן לתקן. והרבה דיסלקטיים יכולים היום לקרא!!

 

ומעל הכל יקרה!! חשבי טוב ויהיה בעזרת ה' טוב! תתפללי וחזקי בבטחון בה'!!

 

ובעזרת ה' יהיה אך טוב מה'. ובשורות טובות!!

זה כמובן עובר בתורשה, אבל הרי יש גם הגנים שלך  ויש הסתברות סטטיסטית לגנטיקה.

וגם כשזה עובר בתורשה, זה יכול לקבל פנים שונות ורמות שונות של קושי.

 

הבשורה הטובה היא שילדים דיסלקטים הם ברובם ילדים עם אינטליגנציה גבוהה במיוחד שיכולים לפצות על הקושי על ידי כשרונות אחרים.

והבשורה הטובה יותר היא שאפשר לרפא דיסלקציה ולצאת ממנה לגמרי .

 

חלק מילדינו סבלו מדיסלקציה קשה - לא זיהו אותיות, לא היו מסוגלים להתייחס לדף תרגילים בחשבון בגלל שהספרות היו מתהפכות להם (למרות שבע"פ הצטיינו בתרגילים מורכבים במספרים גבוהים). כבר היינו מנויים בספריה לעוורים בנתניה על קלטות שמע של ספרים - בשביל זה צריך לקבל אישור מיוחד אחרי איבחון וכו' - רק שתביני באיזה דרגת קושי הם היו.

 

אנחנו הלכנו על שיטה של הליכה אינסופית תוך מיקוד המבט, ללא צורך בהוראה מתקנת (פרטים אצלי באישי אם תרשמי ניק, פשוט כדי לא לפרסם בפורום).

ב"ה כולם למדו לקרוא ולכתוב. הגדולים כבר נבחנו את מבחני הבגרות - לא תאמיני - 5 יח"ל הסטוריה בכתב!

ובחסדי ה' למדו בישיבות גבוהות ללא קושי. והקטנים גם הם התגברו ומתפקדים כתלמידים לכל דבר בבית הספר.

 

לנו לקח זמן עם הגדולים להבין במה מדובר ולמצוא פתרון, אבל עם הקטנים התחלנו כבר בגן חובה ברגע שנצפו בעיות, וב"ה הצליחו יפה בלימודים.

 

הסירי דאגה מליבך . תמיד טוב להתפלל שהכל יהיה על מי מנוחות בלי קשיים והתמודדויות מיוחדות, אבל גם אם כן, יש לדיסלקציה פתרון.

 

 

 

 

וסליחה לפותחת אם לא כווני לאמת....

כל הכבוד לכם על ההתמדה והכוחות

ממש מעודד לדעת שאפשר ככה להצליח.

לי ולבעלי יש כל מיני נתונים 'מעניינים'

אז אני קצת דואגת על הילדים,

וכיף לדעת שמצליחים להתגבר על זה!

ולא המשך דימום מהלידה? כמה זמן עבר מאז שנטהרת?

לא טבלתי עדיין

שנה לא קיבלתי

לא בטוחה לגבי נורופן
צרגישי טוב!

נר כזה שאת מחדירה ועוזר להתנקות.. לא היה לי אחרי זה יציאות גדולות עד הלידה( יום וחצי בערך.. ) אבל גם אחרי הלידה לא היה לי/ היה ולא יצא בגלל שכאב ללחוץ..

לפעמים כשמלאים זה יכול לעצור את הלידה.

כמעט לא מרגישים כלום, אח"כ הולכים לשירותים ומרוקנים הכל.

 

שאלו אם אני רוצה והסכמתי ואני לא מתחרטת בכלל.
מתכננת לחזור על זה בע"ה גם בלידה הקרבה, זה היה לי מצויין.

אם באותו יום/יום לפני- לא חובה אלא אם כן אכלת הרבה ביום הזה.. אם יותר מזה(עצירות, טבעי..)מאד ממליצה! זה יכול להקל מאאד גם על הלידה עצמה וגם על ההתאוששות.

זה יציאות רבות.
אז רק בראשונה, עשיתי חוקן כנוהל.
מאז לא עשיתי אף פעם.
הכל מעולה, לא נרשמו תופעות מביכות ב"ה

כי בבשלב הלחץ הקריטי התינוק יושב בדיוק שם וזה ממש לא נעים ללדת ככה.
בנוסף זה מקדם לידה ידוע

בדקת את הברזל/מחסני ברזל ויטמינים שונים בבדיקות דם?

 

צריך לדעת את המצב הגופני הכללי שלך, כדי לענות על השאלה הזאת.

 

אבל בעיקרון תת תזונה של האמא עלולה לפגוע בעובר.

חוצמיזה לפי הבדיקות דם הכל תקין, הברזל טיפה נמוך

אני שוקלת 58 שקלתי 55. 

לא בתת תזונה בכלללל

מה שאת כבר אוכלת תשתדלי שיהיה בריא ולא ג'אנק. שיהיה בבריאות!

אבל שתשקול אם כדאי להכניס פחדים...

אחותי בת 18 באה להיות איתי אחרי הלידה, והיא הגיעה ישר לחדרי לידה, לא למחלקה. ועד היום יש לה טראומה מהצרחות שהיא שמעה שם..
לשיקולכן..

מבחינתי הלידות שלי כולן היו חוויה טובה.
אבל אם ילדה בת 18 (בוגרת ככל שתיהיה) היתה שם, כנראה היתה מזדעזעת ומגיעה ללידות שלה עם טראומה.
תמצאי לך מלווה אחרת.

בתור נשואה עם ילדים זה מפחיד...

הבת שלי למשל לומדת אחיות, ואני מתכוונת להיעזר בה בלידה בעז"ה.

סתם שואלת, לא יודעת.

בכל מקרה הכוונה היתה שהיא תעזור בלי להיחשף ללידה עצמה.

 

אלא אם כן, לא נספיק להגיע לביה"ח (מה שכמעט קרה לא פעם - מגיעה ממש על הקשקש ), ואז אני מרגישה רגועה שיש לי אותה.

פעם בנות היו באות ללידות וגם לטבילות של אמא שלהן.

 

לבנים אסור לראות את אביהם אבל זו לא ככה אצל הבנות

נניח אבא לא יכול לקחת את בנו למקווה???לפני שבת?

הוא צריך לטבול בנפרד מהם, לא בנוכחותם.

לא נוכחתי אף פעם בלידה (חוץ משלי) אבל לדעתי זה מפחיד גם כשלא נוכחים ואולי אפילו להיות נוכחת יכול להקטין את הפחד- כי מה שאתה לא יודע תמיד יכול להצטייר כהרבה יותר מפחיד מהמציאות..
וחוצמזה שאצל הרוב הצורך בילדים חזק בהרבה ובגלל זה אני בכלל לא חושבת שזה בכלל משהו שיכול לעשות איזשהו עניין.
זאת התחושה שלי, כמובן שאת מכירה אותה הכי טוב..

זה עניין של טיפוס...
אם היא מבינה במה מדובר ולא מפריע לה - אחלה!

לדעתי העניין זה הבשלות הנפשית.
אני לקחתי פעמיים דולות נשואות אמנם אך ללא ילדים עדיין.
אחת עם נסיון כדולה ובת 30+ והשניה צעירה וחדשה בתחום.
ובוודאות היה הבדל משמעותי.
הצעירה כמעט ולא הועילה ולא ידעה להשתלב.

חברה שלי ליוותה בגיל הזה ויצאה נפעמת והיתה לה חוויה מדהימה.

זה נראה לי ממש תלוי בבחורה, תשאלי אותה.

אם היא תרצה תני לה לקרוא על לידה, תעשי איתה תיאום ציפיות מה את רוצה,

זה יכול להיות חוויה נפלאה לשתיכן

כדאי שלידה תיזכר לה בתור חוויה חיובית. אם את מאופקת, היא יכולה מאוד להינות מלהיות איתך. בסה"כ היא יכולה מאוד לעזור והיציאה של התינוק ממש מרגשת.

אם את היסטרית וצורחת, לא יודעת כמה זה כדאי... 

היא מאוד בוגרת אני מתלבטת בעיקר כדי שלא לגרום לה טראומה.
לידה ראשונה

אולי אם תגדירי מה המטרות יהיה לך יותר קל להחליט.

עד הלידה....

ובהודעה שאליה הגבתי היא כתבה לידה ראשונה מוזמנת להסתכל שוב

והייתה להן חוויה נפלאה.

לדעתי זה ממש תלוי באופי של הבחורה.

והייתה לי חוויה מדהימה!!
גם חוויה רוחנית מאוד טובה.
ב"ה הייתה לה לידה קלה ומהירה.

זה קולסטרום, החלב הראשוני.
יש נשים שזה מופיע אצן כבר בחודש שישי ;)
בקשר לטפטופים וכאלה, את יכולה לשים רפידות הנקה שיספגו.
בשעה טובה וידיים מחאות בעז"ה!

הם בד"כ מעדיפים בשלב הזה הנקה או בקבוק על אוכל

הם מחזיקים לבד ונהנים

יש מוצץ נשכן שאת שמה בפנים פרי והם מוצצים את זה.