אז לכאורה לא
שאלת אחות?
לא מקנאה בך
המילה בעברית- פין- מתארת את הצורה של האיבר,
נרתיק- מתאר את הצורה.
אנחנו קוראים לו "איבר" בד"כ אבל הילדים יודעים שאפשר גם לקרוא לזה פין
לא נשמע כזה מעט
והיא בריאה ומרגישה טוב, כדאי להוריד מכמות המטרנה בהדרגה (אפשר לתת בכל פעם 180 מ"ל ולאט לאט להפחית).
ובאופן כללי, אם אין צורך להסתמך על המטרנה בגלל פרקי זמן של בקיעת שיניים מכאיבים שבהם טוב שיש משהו נוזלי מזין, אפשר בהדרגה לדלל את ההרכב של המטרנה ולהוריד אותה לגמרי מהתפריט.
ואוכלת הרבה פחות, ללא מטרנה בככלל.
היא יכולה , למשל, יום שלם לאכול כמה פרות או ארוחה שבה היא רק מנשנשת מלפפון.
והיא בסדר לחלוטין מבחינת המשקל.
וגם אם היא כן שותה הרבה מטרנה לא כזה סוף העולם. לאט לאט תורידו. בלי לחץ.
כי את לא רוצה...
אז ככה, נייר טואלט לא מקבל טומאה לכן דם עליו הרבה פחות בעייתי גם בכתם גדול, אלא אם כן הכנסת אותו ממש פנימה ולא ניגוב שטחי.
מצד שני, אם בדקת ממש מיד אחרי עשיית צרכים (לא חיכית עד 10 שניות) זה יותר בעייתי, גם עם נייר וגם בפחות מגריס (מטבע שנקל).
אם בכל זאת בדקת מיד אחרי, אבל ברור לך שזה מהטחורים, כי יש לך טחורים שמדממים מדי פעם, וכאב לך ביציאה וברור לך שזה מזה, אני אישית כבר לא שואלת, כי זה ברור לי, ואין מה ללכת לבודקת טהרה כשאני יודעת שיש טחורים פעילים. אם לא ברור לך - תשאלי.
סתם אני מתפלאת.
קרה לי לפעמים שהיה דם בניגוב, והרגשתי שזה לא קשור, הרגשתי מאיפה, והאמת זה גם דם אחר - זה דם טרי שאינו מעורב בהפרשות. הוא דליל יותר, לא צמיגי.
ולא העליתי בדעתי לשאול.
מרגישה קצת פושעת.. אתן צדיקות 
אבל אם היה לך ספק אם יש לך דימום לילד קטן, גם אם נראה לך ואת מרגישה שזה לא ממשהו מסוכן , לא היית מתיעצת עם רופא?
אם יש לך ספק על משהו שמסכן חיים, ואת בטוחה שלא , לא היית שואלת?
בשבילי הרב הוא המומחה בנושא ההלכה, וכיוון שזה קריטי לי כמו סכנת חיים - אני לא אסמוך על עצמי.
הוא מקבל את התיאור ופוסק לפיו,
לאישה יש רק את התיאור, ולא את הכח לפסוק לפיו.
מסכימה עם העיקרון,
לא מתמצאת ספציפית במקרה של טחורים,
ולכן הייתי שואלת (:
רציתי לצרף בהמשך לשירשור שפתחתי כאן יחסית לא מזמן, אבל הוא כבר שירשור ישן מידי, לכן כבר אי אפשר להגיב בו: הנה - הריון ולידה
הקישור להרשמה להטבה:
שווה את ה15 ש״ח?
בקבוק קטן של מאמ.
בקבוק קטן של מרכך כביסה.
ועוד כמה דוגמיות קטנות של שמן וכו..
לא שווה במיוחד את הנסיעה
יעל נ
מחכה ומצפהאז את יכולה לתת להן "להתרומם" מעל הבטן, וככה הן לא יהרסו.
(ככה אני עשיתי פחות או יותר. השקעתי בקניית עליוניות וסרפנים מתאימים להיריון, ופחות בחולצות).
הן טיפסו מעל לבטן (זה היה מעצבן מאד, דרך אגב).
אבל הן מאד תמודות ואני לובשת אותן מתחת לבגדים שממש מסתירים אותן, אז כנראה לא היה משמעותי.
זה מאד משנה של איזה חברה.
דווקא חולצות עם כותנה עלולות להימתח בצורה בלתי הפיכה.
חולצות הבסיס שלי הן לייקרה מ"הלל".
אני קניתי בתמנון מין טוניקה-חולצת בסיס כזו להריון, אפילו סגורה!!
מצאתי רק אחת בשחור אבל זה הספיק לי..
בשרוול ובסגירה זה חולצת בסיס רגילה ולמטה פשוט הבד נשפך עד הירך
לא יודעת איך הם קוראים לזה אבל זה מצוין!
דבר שני שהשתמשתי זה חולצות בסיס עד מעל הבטן (חצי) הבעיה איתן זה שהייתי צריכה מידה גדולה יותר והשרוול היה קצת רפוי והפתח לא מספיק סגור (שמתי הפוך כשהגב מקדימה והפתח מאחורה ועדיין זה לא היה מספיק..)
לזה קוראים מחלה בריאה.
וכן, רובנו מרגישות בדיוק ככה.
את השבוע המדויק אפשר לראות באולטרסאונד (אם תעשי אותו ממש בהתחלה. אם אני לא טועה עד שבוע 10 או 12 אפשר לדעת גיל הריון מדויק לפי אולטרסאונד)
כל שאר ההרגשות, כולל עייפות וחוסר חשק הם תופעות נורמליות להריון
במצב של בחילות והקאות קשות, יש תרופות שאפשר לקחת. תתיעצי קודם עם רופא וקחי בחשבון שהן לא זולות בכלל.
לקראת חודש רביעי הבחילות מתחילות להרגע
העיפות לקראת חודש חמישי
אם את נגעלת מיחסים, זה גם בסדר ואופייני להריון.
תנסי לבדוק, לכל אחת יש משהו שמרגיע לה קצת את הבחילה ומשהו שמגביר.
יש כאלו שעוזר להן דברים חמוצים כמו לימון, מיץ אשכוליות וכו'
אפשר לנסות גם ללעוס קרח.
אם קשה לך עם ריחות תנסי להתרחק מהם. תקני שמפו, דאודורנט ואבקת כביסה בלי ריח וכו'
והעיקר, תשתפי את בעלך בקושי, שינסה להבין ולתמוך
ולא לדאוג- לוקח קצת זמן אבל זה עובר והמשך ההריון עובר בכיף (חוץ מההרגשה של הכובד....)
אחרי הכל- זה שווה את זה.
מנסיון
מה קרה?
למה אין לך כח ?
פעם היה לך?
זה מהלידה ככה?
הסביבה והחברה הם מקור הקושי?
הם לא מתאימים לך?
בעצמך - את מוצאת סיפוק?
יש לך בן זוג תומך?
למה החברה והסביבה גמרו לך את החיים?
את יכולה לפרט?
לעבור לריאלית. גם במחיר גבוה.
אני מזדהה 
(תמיד מפריע לי שהסמיילי מחייך כל כך למרות שלא פשוט 
).
מה שאני עושה - משתדלת למצוא נקודת אור במצב, להיצמד אליהן ולהעצים אותן, למרות מה שאת אומרת שזה לא נורמלי. זה כנראה נורמלי למצב נכון לעכשיו. לפחות אל תתייסרי בביקורת עצמית.
חזקי ואמצי.
אמא_מאושרת1. כאבי בטן של רעלת הריון... איזה כאב זה? - חוץ מזה שהוא בבטן העליונה.. איזה סוג כאב?
2. הכאב יכול ללכת ולבוא? או שהוא פשוט נשאר?
3. אם יש רעלת ישר מילדים? בניתוח? אין סיכוי ללידה רגילה? (לחברה שלי היה ועשו לה מיד ניתוח ואז גם התינוקת היתה קצת פגה )
אני שואלת כי יש לי כאבי בטן ובשני לילות האחרונים היה יחסית חזקים.. הקטע שאחרי כמה זמן זה נעלם..
ובלי קשר לכלום אני אחת שסובלת מרגישות בבטן למאכלים מסוימים, עצירות כשאני לא אוכלת...
מתלבטת אם זה כאבים חריגים או לא
פשוט בפעם האחרונה שהייתי אצל האחות היתה עליה דרסטית במשקל ואם יש עוד סימנים אז כדאי שנבדוק את זה..
בהריון הקודם היה לי חשש והבדיקות היו סתם מעצבנות ומתישות אין לי כוח וזמן בכלל לזה!!
יצא יותר ממה שתכננתי :/ אשמח ממש לעזרה!
מאפיין אותו- ממושך.. הולך ובא.. דקירות.. צירים.. התכווצויות?.??
והכל היה תקין חוץ מעליה חדה במשקל- שזה אחד מהסימנים לרעלת.... אולי לא הובנתי... האחות אמרה שבגלל שאין עוד סימנים חץ מהעליה במשקל לא בודקים.. אבל בגלל הכאבי בטן אני מתחילה לחשוש..
תודה רבה! הרגעת אותי.. (:
לא תמיד כאב מוכיח על רעלת. לי היה רעלת בלי כאבים
סימנים של רעלת:
לחץ דם גבוה
חלבונים בשתן
בצקות
עליה דרסטית במשקל
את רואה הבזקי אור, סוג של ניצנוצים בעיניים
כאבי ראש חזקים
עפ"י רוב כשמגלים רעלת מיילדים מיד ובניתוח, גם אם התינוק יהיה פג.
בפ11ילאטיס יש תרגי53לים שעלולים להחמיר
בעיות.
א. שהשרירים שמחזיקים את הרחם במקום חלשים, והרחם לאט לאט נופלת מהמקום אל תוך הנרתיק. אם זה לא מטופל הרחם פשוט תצא מהנרתיק. מפחיד אבל גם ממריץ לטפל. הרופאה בטח רואה שלב ראשוני מאד ולכן ממליצה לטפל אחרי הלידה.
ב. פיזיותרפיה לרצפת אגן ותרגילים לחיזוק רצפת האגן. תרגילי קיגל.
ג. תתחילי ללכת לשיעורי פילאטיס לפחות 3 פעמים בשבוע, ולעשות תרגילי קיגל- לכווץ את רצפת האגן כאילו את מתאפקת לפיפי,"למשוך" את כל האזור כלפי מעלה, למשך 10 שניות. לחזור על כך 10 פעמים ברצף, 5 פעמים ביום. סה"כ 50 כיווצים ביום.
עוד דברים: לא להתאפק כשאת צריכה פיפי, לא להרים דברים כבדים, לא להתאמץ בשירותים.
אני לא רופאה, כל המידע מדברים ששמעתי/קראתי באינטרט.
בהצלחה!
מוזר שהמדריכה שלך לא אמרה לך כלום.
מרגישים משהו בפנים עמוק, המדריכה שלי תארה את זה כמו אצבע. זה די דומה.
זה חשוב לדעת - בזמן הביוץ צוואר הרחם מתרכך ועולה כלומר מתרחק פנימה.
בזמנים אחרים הוא יכול להיות קשה וסגור יותר וגם קרוב יותר למטה כך שהוא מורגש יותר בבדיקות.
זה ידע ממש חשוב, תנסי לשים לב ותראי.
מהסיבה הזו, כשבודקים עם עד, לא לבדוק באמצע, אלא להיצמד לדפנות הנרתיק.
לפעמים עם בודקים לעומק באמצע - במרכז חלל הנרתיק, עלולים לחכך את פי צוואר הרחם (מרגיש נוקשה כמו שריר או אפילו יותר).
פי צוואר הרחם עטוף בריקמה ואם מחככים אותו בטעות עלולים לראות דם - טהור. למעשה אינו בא מהרחם אלא זו הריקמה החיצונית של פי צוואר הרחם.
ומי שבדקה לעומק לאמצע, והרגישה את הקשיות של זה, וראתה עד לא נקי - שתשאל רב. ניתן להתיר משום שזה בא מאותה ריקמה.
העצה הכי טובה כרגע היא שכשהוא ישן את ישנה, כדי שיהיה לך כוח לחגיגות לפנות בוקר..
קשה מאוד לסדר לקטנטנים את הזמנים.
אפשר לנסות לא להדליק אורות, לדבר בשקט, לעשות אוירה של לילה.
בעז"ה כשהוא יעשה הפסקות ארוכות יותר בין האכלה להאכלה תוכלי להעיר אותו כל יום קצת יותר מוקדם אחרי ההפסקה הארוכה שהוא עושה, ולנסות לסדר לו את זמני השינה.
העצה הכי טובה כרגע היא שכשהוא ישן את ישנה, כדי שיהיה לך כוח לחגיגות לפנות בוקר..
קשה מאוד לסדר לקטנטנים את הזמנים.
אפשר לנסות לא להדליק אורות, לדבר בשקט, לעשות אוירה של לילה.
בעז"ה כשהוא יעשה הפסקות ארוכות יותר בין האכלה להאכלה תוכלי להעיר אותו כל יום קצת יותר מוקדם אחרי ההפסקה הארוכה שהוא עושה, ולנסות לסדר לו את זמני השינה.
העצה הכי טובה כרגע היא שכשהוא ישן את ישנה, כדי שיהיה לך כוח לחגיגות לפנות בוקר..
קשה מאוד לסדר לקטנטנים את הזמנים.
אפשר לנסות לא להדליק אורות, לדבר בשקט, לעשות אוירה של לילה.
בעז"ה כשהוא יעשה הפסקות ארוכות יותר בין האכלה להאכלה תוכלי להעיר אותו כל יום קצת יותר מוקדם אחרי ההפסקה הארוכה שהוא עושה, ולנסות לסדר לו את זמני השינה.
העצה הכי טובה כרגע היא שכשהוא ישן את ישנה, כדי שיהיה לך כוח לחגיגות לפנות בוקר..
קשה מאוד לסדר לקטנטנים את הזמנים.
אפשר לנסות לא להדליק אורות, לדבר בשקט, לעשות אוירה של לילה.
בעז"ה כשהוא יעשה הפסקות ארוכות יותר בין האכלה להאכלה תוכלי להעיר אותו כל יום קצת יותר מוקדם אחרי ההפסקה הארוכה שהוא עושה, ולנסות לסדר לו את זמני השינה.
חן שחרמסכימה עם הדברים שנאמרו מעלי:
להניק בלילה בחושך ובשקט.
אם ביום התינוק ישן רצוף, להעיר אותו.
לדעת שלוקח זמן עד שהתינוק מתרגל לישון בלילה, בינתיים תשתדלי לישון ביום, כשהתינוק ישן.
הם רגילים מהרחם לישון כשהאמא בתנועה ולהתעורר כשהי רגועה יותר.
לוקח לזה זמן להתאזן.
תשתדלי להיות איתו יחסית באוירת לילה. לא להדליק מלא אורות וכו'.
ותשלימו את השעות בבוקר...
יש הרבה תינוקות שהופכים ת'יום ללילה וללילה ליום.
היתה לי תינוקת שהיתה מתעוררת קבוע בין 12 בלילה ל-6 בבוקר.
נרדמת בין לבין ללא יותר מרבע שעה.
אבל אח"כ היא התאזנה והתהפכה לרגיל...
אין לי עצה איך לגרום לו לישון.
יש לי עצה אחרת: פשוט לזרום איתו, בשלב הזה אין שום סדר יום וסדר לילה, וזה ישתנה.
תנסי לישון איתו, וכשהוא ער- להיות ערה איתו. גם אם זה בלילה.
שלום,
אני מניקה כבר שנה, ובשבוע האחרון מרגישה ממש חולשה... ברמה שאין לי כוח ללכת לעבודה, לארגן את הילדים בערב....
אלך לעשות בדיקות דם לראות אם חסרים ויטמינים
אבל רציתי לשאול את המנוסות- אולי ההנקה הממושכת גורמת לחולשה? את הקודמים לא הנקתי כל כך הרבה, התינוק הנוכחי לא מוכן לשתות מטרנה, אז הוא יונק המון (כבר בן שנה וחודש..)
דבר שני- תינוק בן שנה וחודש אמור לינוק כמה פעמים בלילה? ישן איתי ויונק מידי פעם....
מעניין לשמוע אם אני לא היחידה...
תודה!
אבל אצלי כולם עוד ינקו בלילה בגיל כזה
אולי "סתם" את לא מרגישה טוב בימים האחרונים? אולי את בהיריון?
וגם אני מניקה עדיין - כן, גם בלילות - תינוקת בת שנה ושבעה חודשים.
אומרים שעדיף שהתינוק לא יישן עם אמא אם רוצים שלא יינק בלילה - אצלי זה עוזר רק לפעמים.
בן שנה ושבעה חודשים וקם בלילה לינוק... ואז ישן עם אמא עד הבוקר כי אין לה כח להשאר ערה ולהחזיר אותו... למה לא לנצל את זה בשביל לישון? לי לא מגיע?
אל תחכי לבדיקות דם.
לא כל דבר גם אפשר לבדוק.
פשוט תקחי ודי.
חוסר בויטמיני בי מורגש מאד ומשתפר מאד מהר אז את כבר תדעי.
אם את כבר לוקחת פרינטל, תוסיפי Bקומפלקס וברזל (רצוי עדין) לכמה ימים ואח"כ תרדי במינון לפעמיים-שלוש בשבוע (את כבר תשכחי לקחת ).
אם לא לקחת עד עכשיו, קחי כמה ימים של Bקומפלקס כדי להתאושש, ואח"כ תעברי לפרינטל.
שימי לב - בBקומפלקס בדרך כלל אין חומצה פולית וגם היא חשובה מאוד לתחושת החיוניות הכללית.
וגם אין בו ברזל - שוב, גם במקרה הזה , צריך להוסיף ברזל עד שעוברים אל החומצה הפולית.
בין ההריונות הספקתי לטפל בהן אך נשארה עוד עבודה רבה. אני מפחדת להגיע לאחרי הלידה בלי לטפל כי אז עם ההתאוששות זה יכול להיות כבר יותר מידי זמן לחכות וכאבים וכו' וצריך להיזהר שישימו עליך טוב טוב סינר עופרת, על כל הבטן, וצריך לכסות גם את הצוואר - בלוטת התריס.
...