אני בגילך, ועכשיו נולד לי בן אחרי 4 בנות. (בקרוב אצלך!)
מכירה את תחושותיך, רגשות אשמה ואכזבה בגלל אובדן הבן, שגוררים רגשות אשמה כלפי הבנות ואכזבה מעצמך על עצם זה שיש לך רגשות כאלה...
אני חושבת שאת עוד במערבולת רגשית של יולדת טריה, כשתצאי מזה ותסתכלי במבט רחב יותר תראי שיש סיכוי, כמו שאמרו לך יש שיטות, כמו תזונה מסויימת ועוד עצות שתוכלי לקבל במכון פועה, ובעיקר בעיקר - וזה מה שעבד אצלנו - תפילות.
חוץ מזה אם אומרים לך מסביב "מה את מתלוננת, בנות זה הכי טוב, ותגידי תודה, ויש כאלה שלא זוכות וכו וכו"... אל תקשיבי, אל תתעצבני ואל תכנסי לרגשות אשמה שאת לא כזאת אסירת תודה כמו שראוי. ההרגשה שלך טבעית לגמרי והיא נועדה כדי שתשתמשי בה ותמנפי אותה להתפלל בכוונה לה'!! קצת כמו האימהות שהיו עקרות (להבדיל) כי הקב"ה התאווה לתפילתן, כך כתוב. וכמו שהן לא היו אשמות בכך, גם אצלך זה מאת ה' ואת לא אשמה בכלום. צאי מזה...
- ואני בטוחה שעוד כמה חודשים אחרי שתרגעי תוכלי לחוש בעצמך איזה אושר זה שיש לך ארבע בנות. וגם אם זה כל מה שה' יתן לך ולא עוד, זו מתנה עצומה וענקית.