היי,
אחי מגוייס כבר בפעם הלא יודעת כמה ולצורך עידוד רוצה להפתיע אותו במתנה של תמונות משפחתיות שלנו שיהיה לו מזכרת מהאחיינים
. אשמח לשמוע רעיונות למוצרים שווים להדפסה של קולאג תמונות עליהן וכן כיתוב מעניין..
תודה!
היי,
אחי מגוייס כבר בפעם הלא יודעת כמה ולצורך עידוד רוצה להפתיע אותו במתנה של תמונות משפחתיות שלנו שיהיה לו מזכרת מהאחיינים
. אשמח לשמוע רעיונות למוצרים שווים להדפסה של קולאג תמונות עליהן וכן כיתוב מעניין..
תודה!
אפשר להדפיס על-
כוס,
חולצה,
מחזיק מפתחות,
כיסוי לכרית נוי,
שעון קיר,
תמונת נוי מזכוכית
מפיץ ריח לרכב
מגן לטלפון
מחזיק לטלפון
כוס טרמית
אשמח לעוד רעיונות!
מחדדת שמדובר בבחור רווק..
כוס קפה עם תמונה הכי בנאלי אבל משמח גם גברים
במיוחד אם הכוס תרמית ;)
יכולה לכתוב משהו כמו "נס שאתה דוד שלנו!"
להכניס שקיות של קפה שוקולדים/עוגיות
בעלי מצידו אין מה לשאול רב
מתלבטת באיזה רמה שווה ''לריב'' על זה וכן לגשת לשאול
מהניסיון שלך - התירו לך פעם הפסק כזה?
מדובר בהפסק של אחרי לידה,
כך שלפי הרב שלנו אין צורך גם במוך..
אנחנו אשכנזים הרב אמר שלא תופס.
בהדרכת כלות, היא הדגישה שאפילו דקה אחרי זה כבר לא נחשב..
שווה לשאול רב אבל לא לפתח ציפיות
אבל את יכולה לשאול בעצמך.
גם ככה זה לא רק עניין הזמן, יש עוד דרכים להתיר, למשל אם היה קינוח עמוק קודם. וזה בעלך לא ידע לענות ממילא.
אם את לא מסוגלת לשאול ובעלך הוא זה ששואל דברים כאלה, אז תשחררי לדעתי. לא שווה לריב.
בכל מקרה תעשי לך תזכורת לעשות הפסק מחר בבוקר שיהיה מה שבטוח אם תשכחי שוב מחר.
בעיקרון זה לא
אבל שווה לשאול
לפעמים יש משו פרטני שדרכו אפשר להתיר
בכולופן אם בעלך עקרונית לא רוצה הייתי הולכת איתו..
במיוחד שהפסק אחרי לידה יש לגמרי סיכוי שיפסל...
בלוח, זה בסדר.
אבל גם זה אחרי שאלת רב ולא ככה באופן גורף.
לבדוק אין מה להפסיד
פשוט לשלוח אפילו סמס לרב ולשאול
בעיקר שיש ילדים קטנים ולעיתים מתפספס
לעשות על הבוקר איך שקמים הפסק.
אם תצליחי לעשות עוד אחד לפני שקיעה, עדיף ואם לא, אז כבר עשית בבוקר
אני לא רב אז אין לי מושג מה הדין אבל שולחת חיבוק, מתסכל ברמות ומוכר לגמרי
בלוחות שונים.
ממש ממליצה להתייעץ עם רב.
רק לתחילת ספירת 7 הנקיים (שלא צריכים בהכרח להיות צמודים ל7 נקיים.
היו נסיונות קודמים?
אני כן הייתי שואלת, אולי משהו שעשית בלי מודע יכול לעזור
(לי לדוג פעם התירו הפסק על סמך טמפון שהוצאתי לפני שקיעה שהיה נקי לגמרי)
יש פתאום שאלות שיכולות לעזור...
ממכון פועה
יש כל מיני לוחות
ולפעמים יש הפרש של כמה דקות..
ממליצה מאודד לשאול
אל תשאירי את הז ככה
זה עלול ליצור משקעים... שישפיעו עוד ועוד...
חבל...
ומזל טוב ללידה!!!!
אני יודעת שעד 3 דקות זה עוד אפשרי. יכול להיות שגם 5 יהיה מי שיתיר.
בפרט שמחר ערב חג בתוך הבלגן לזכור לעשות הפסק…
נתקעתי עם הפסק חום והמדריכת כלות מהר התקשרה אליי שיש שיקלו בבין השמשות.
אז.. ברור שלשאול רב
לניו ברון צריך מוצץ מיוחד או שאפשר כל חברה?
אני פשוט רואה שיש מוצצים מ0-3 או מ0-6 השאלה אם זה מתאים לתינוק פיצי?
אז ה0-3 שלהם וה0-6 שלהם, זה אותו גודל של פטמה בדיוק. רק הפלסטיק בחוץ שונה.
ולשאלתך, זה מתאים מגיל 0 חודשים.. כלומר גם לניו בורן.

ברונזהעל סובניקס של nb
הוא מעולה ולא קטן הוא שימש אותנו עד גיל 3
כל המידות 0-6 בומבילות התינוקות שלי היו נחנקים מהם
ברונזהאחרונהחודש וקצת אחרי לידה ..
לידה מספר 7
בעל שהיה מושלם בהיריון קשוח ודאג לי.
שניה לפני לידה אמרתי לו...
אין לי כח ללדת ושנריב ותהיה עצבני ואני אפגע מכל פיפס ואתה תחזטוף קריזה כי כבר לא יהיה לך כח לקריות שלי ולעצבים שלי.. כמו תמיד ..
הבעל בתגובה:
מה פתאם זה לא יהיה ככה...אל תדאגי..
בפועל כיום:
בול ככה. אין לי כח לכלום לא אליו (כל הזמן עייף ולא מבין מה אני רוצה ומה אני רגשי) ואין לי כח לא לשום דבר. אני מותשת. אבל אני יודעת שתמיד זה ככה...
"כי בחיים הכל עובר"...
אז אני אופטימית. הכל עובר...
חחחחחח
זהו פרקתי...
שאת מצליחה להסתכל על התמונה במרחק של זמן למרות שעכשיו לא נעים ולא כיף...
והדפוס של הבעל שחוזר על עצמו בתקופות שונות... מוכר.... אין . בחיים הם לא יבינו את הרכבת הרים הרגשית שאחרי לידה.
הוא גבר. בחור טוב שעושה הכל בשבילי.
אבל שאני הכי צריכה שיבין אותי או ירים אותי הוא לא שם. לא כי הוא רע... פשוט כי הוא לא קולט. או בלחץ או בלא יודעת מה ..
שה' ישמור אותו. מה אני אגיד?!?!
תודה לה' על השכחה.
חברה עשתה לי
אמרה שהמוצרים מותרים בהריון ובדרך כלל לא עושים כי החומר לא בטוח יתפוס פשוט בגלל ההורמונים
בקיצור עשיתי במוצש
והיום נהיה לי כזה מגרד בקו של הריסים
ואני רואה שיש לי כזה כמו בליטה קטנה הל העפעף
אין נקודה כזו כמו גרגר מלח במקום ממנו יוצאים הריסים אז לא ניראלי שעורה
אמא נלחצתי…
יכול להיות משו שהיור מגיב אליו רק עכשיו? כמעט 72 שעות אחרי?
ואפשר להתייעץ איתה קצת?
לא בשרשור כי זה כבר לטחון מים ולא יוסיף כלום.
ממני
השתגעתי כבר מדיעות
אני מחסנת חלקית
והתייעצתי עם אנשי רפואה לגבי זה
הגדולים שלי מחוסנים והקטנים לא, אחרי שנתקלתי במישהי בשכונה שלבן שלה קרה דבר נורא מחיסון
בדקתי חקרתי, גם ספרים וגם רופאי ילדים. קראתי עלוני יצור של החיסון בעצמו
הילדים שלי חלו במחלות ילדות ועברו את זה יפה ברוך השם
בסופו של דבר זו בחירה שלך ואחריות שלכם ההורים
מציעה לבדוק בכל המקורות ואז לקבל בחירה מושכלת.
אחד הילדים שלי חלה ברוטה בגיל 8 חודשים
לא נעים אבל נסבל.
כולם חלו באבעבועות אחד אחרי השני בגילאים שונים (מ10 שנים ועד 6 חודשים) - עברנו את זה.
הם בקושי חולים ב"ה.
בכלל, בדרך כלל לא חולים מהלידה ועד שנכנסים למסגרת.
לצערי יש לי כינים
ואני רוצה להיפטר מזה גם כי זה מגעיל אותי וגם בשביל הטבילה הקרובה (שאמן תהיה בקרוב)
אני מניקה תינוק בן פחות מחודש. יכול להיות שיש בעיה להשתמש בחומרים נגד כינים, שבד"כ כתוב עליהם שהם מתאימים מגיל חצי שנה? (כמובן לתינוק לא אשים, אבל אולי אניק אותו אחרי שאשים על עצמי או אח"כ כשעדיין יישאר הריח וכו'..)
חומץ ומרגרינה יעשו את העבודה
ולמניעה - סרקל. הספריי שלהם מעולה
הילדה שלי כמעט כבר שנה בלי כינים והיה לה ג'ונגל על הראש
יש כאלה שסירוק מספיק להם.
בהצלחה🙏
אני כבר לא סומכת על דברים "טבעיים" כי לצערי הכינים נמצאות אצלנו בבית כבר תקופה ארוכה (אצל הילדים גם כן) והן לא מתמגרות
לכן רוצה בכ"ז להשתמש בחומר ייעודי, למרות שגם הןא לא כ"כ עזר אצל הילדים..
אבל לא מניקה או מחזיקה את התינוק עם החומר, ודואגת לשטוף אותו היטב.
הריח שאולי נשאר - מי אמר שהוא יותר בעייתי מאשר ריח של בושם למשל?
גם כשזה משו שגם ביום רגיל היה מעצבן אותי
אבל לא הייתי בוכה ככה
ומרגישה כזו חתלתולה נטושה😫
ילד מתוק בן 4 וחצי
מאז שנגמל לילה לפני חצי שנה לא מפספס בכלל...
פתאום במים האחרונים מפספס כל לילה !
זה סיוטטט
הוא קם מן הסתם בבכי,האחים שאינו בחדר מתעוררים
עד שמחליפה לו הכל ומרדימה חזרה...
בקיצור סיוט
אין אצלן שום שינוי
לא מצליחה לחשוב ממה זה יכול להיות??
קרה מס' פעמים לבת שלי כשהיו לילות קרים ולא היתה לבושה היטב
או מצב רגשי כמו סטרס למשל, משהו שקרה עם ההורים או האחים..
שחוזרת להרטיב כל לילה פתאם
אני כן חושבת לפעמים שזה מתחיל ממשהו רגשי אפילו קטן.
ואז זה מתקבע ככה לתקופה ואז נעלם
אפשר לקחת לשרותים בתחילת הלילה הערך ולפעמים זה עוזר
ולהלביש קצת חם
אליכם בהפתעה?
יש לכם תמיד מה להגיש לאורחים? מה בדיוק?
מה בדיוק אתם עושים במצב כזה? איך מגיבים?
תניחו שמדובר בגיסים/גיסות שלא בקשר יומיומי איתכם. מדברים רק לפני חגים וכאלה.
אה אז בגלל זה היית עצבנית, עובדה שקיבלת..
לאאא
הייתי עצבנית כי היית חסר רגישות.
לא קשור לזה בכלל🥴
ילדה בת 5
ממש פתאומי
נבהלתי מאוד ולקח לי זמן להבין מה זה הרעש הזה
ממה זה נובע ומה עושים?
יש סדים לשניים
לא יודעת אם שמים גם לשיני חלב
רק אחרי שהלסת מפסיקה לגדול.
גיל 18 בערך.
האמת שלא כזה מפריע לי כרגע. אבל כשמתארחים כבר מתחילים להעיר לו הערות, כשהוא היה תינוק זה היה מובן, עכשיו הוא כבר מתחיל להיות ילד וזה פחות מתקבל.
זה נורמלי לגיל או כבר פחות? זה משהו שאני אמורה ללמד אותו? הגדול שלי התחיל לאכול מסודר לבד בגיל יותר קטן, ואצלו אני לא רואה שהוא בכיוון בכלל, ובשלב מסויים זה כבר ייראה גרוע. מצד שני הוא כל כך נהנה מחוויית האכילה שלא מתחשק לי להתחיל להעיר לו כל הזמן, והוא עדיין קטן סך הכל.
מה אתן אומרות?
,
הילדים שלי אוהבים ממש מיץ של סלט אבל אני לא מרשה 'לשתות' מצלחת אז לימדצי אותם להעביר לכוס חדפ והם שותים
כנל לגבי שתייה. שותים מקש/ כוס בצורה מנומסת וזהו. לא מלקקים את הכוס.
לאט לאט הוא ילמד, לא הייתי נלחצת מהסביבה זה יותר חשוב לי אישית גם בבית
אבל כן אומרת לו, תראה איך אבא אוכל, איך אמא אוכלת, איך סבא וסבתא אוכלים (לא להשוות לאחים), אתה רואה אנשים גדולים שפותחים את הלחם ומלקקים את הממרח? את התפוחי אדמה בידיים? טובלים את היד בכוס? כי יש דבר כזה נימוסים ואיך מתנהגים ליד אנשים אחרים. משתמשים בסכו"ם, במפית, ובכלל משתדלים להישאר נקיים. אז בבית אני לא מבקשת ממך עכשיו שתפסיק להתנהג ככה, אבל אם אנחנו הולכים לאכול במקום אחר אני מבקשת שתעשה מאמץ לאכול בצורה נעימה ונקיה יותר. ולנסות לזכור להגיד לו 'השבת נאכל אצל --- בבקשה כשנהיה שם תשתמש בסכו"ם ואל תיעלב שאני אזכיר לך לאכול נקי.
כשיגדל ויהיה פחות מתאים ונעים לכם בבית שככה הוא אוכל אז בהדרגה להרגיל אותו לא לעשות ככה. אתה בגיל שצריך כבר ללמוד לאכול נעים תמיד. לנסות מאוד מאוד (כמובן בזמנים של כעס וחוסר אנרגיה קשה יותר אבל עד כמה שאפשר) שזה תמיד יהיה 'לא אוכלים ככה', ולא אישי- 'אתה אוכל לא נעים תתאפס על עצמך'.
ועוד משהו, ללמד נימוסים זה לוקח הרבה הרבה זמן להטמיע. אז לקחת נשימה, כשאפשר לשחרר אז להעיר פעם אחת בשבת לכל השבוע נגיד, וכשצריך להזכיר ולהזכיר שוב- בעדינות ולא בקול מול כל האחים, ברמיזה שרק הוא שומע. בהצלחה
ועדיין עושה חלק מהדברים שכתבת.. לא מרגיש לי מידי חריג
אבל אני כן מעירה על חלק, וחלק אני מרשה לעשות רק בבית
רק אחת אצלי ככה
אני נורא אסטתית וזה נורא מפריע לי אפילו הלכנו להדרכת הורים עד שנפל לי האסימון שזה לא פתיר
יש גם במשפחה עוד בסגנון וזה ממש לא לטעמי אבל למדתי להעלים עין כל עוד זה לא מוגזם
ילדים שיותר מתעסקים עם האוכל ויש שפחות
אני מכוונת לנימוסי אכילה מגיל קטן (לפני גיל 3) כל אכילה משותפת אני מכוונת איך אוכלים נכון, אני לא מנדנדת רק מסבירה פעם- פעמיים, אם כל ארוחה הילד מקבל הסבר בנעימות, הוא ילך וישתפר.
היא בת 4
ולאחרונה כן אני יותר מעירה לאכול עם כף והז כדי שיהיו לה הרגלי ניקיון בסיסיים
נגיד היה לה קטע לאכול עם ניידים אבל כל 2 שניות לנגב את היד בבגדים
כאילו נעים לה להרגיש את האוכל אבל גם שהיידים יהיו יבשות
והכי נעים לנגב לה בבגדים
א זעל זה גם השתדלתי לעבוד שתנגב במפית כי הבגדים היו מטונפים תוך שנייה..
אבל י שלה קטע תחותשי מטורף אני בת מת צריכה לראות מה לעשות עם זה
נראלי אפתח שרשור על זה🤣
נגיד כריכים-יש ילדים שלא אוהבים את הקונספט... אני שמה לבן שלי על הצלחת גבינה/חומוס/טחינה או כל ממרח אחר וליד זה פיתה, הוא יבחר אם הוא טובל את הפיתה, או אוכל את הממרח. (אני מעודדת בכפית, הוא עדיין מעדיף באצבעות🤭)
יש דברים שאני מתעלמת-כשהוא אוכל בידיים ורק מקפידה לתת לו דוגמא של אכילה עם סכום, גם מאכילה אותו לפעמים כדי לעודד את עניין הסכום.
לעומת זאת אם הוא משחק הנוזלים בכוס עם הידיים-אני פשוט לוקחת לו את הכוס ואומרת שמהכוס שותים יפה, וזהו, בלי יותר מדיי צומי שמחמיר את העניין
נד-נד
נד-נד
רדי, עלי ו-red
נד-נד
נד-נד
אולי יהיה כך לעולם ועד?
לפעמים למעלה,
לפעמים למטה,
מתי נהיה אני ואתה?
נד-נד
נד-נד
והמצברוח רק יורד...
תינוק שקול במאזניים
ואמא מרחפת בין ארץ לשמים -
נד-נד
נד-נד
עלה בן אדם ואל תרד!
במיוחד שאת רוצה להתעסק בעצמך ובתינוק, ולהנות ממנו...
לא בטוחה שהבנתי במה עוסק השיר..
. אסורים- בני זוג
ומצבי רוח- אמא
משקל תינוק שלא עולה מספיק?
פספסתי משהו?
נראה ממש מיוחד
שמעכשיו רק יעלה ❤️
חיבוק והרבה כח! שהתקופה הזו תעבור מהר
האם זה קבוע?
רעיונות לאן אפשר לצאת?
מי עם הילדים בזמן הזה?
אבל אם כבר -
מסעדה בערב/ ארוחת בוקר בחוץ/ גלידה וטיול על החוף
רוב הזמן שלנו יחד זה בבית אחרי שהילדים ישנים האמת. אפילו כוס יין במרפסת זה טוב לנו
מי שומר?
אם בהוקר - המסגרות
אם יצאנו בערב - סבתא
מזמינה בייביסיטר אחרי שהילדים במיטות אבל לא כולם נרדמו,
בדר''כ יושבים במסעדה כי זה הכי קל.
אבל פעם אחרונה יצאנו דווקא בבוקר למעיין בטבע ואכלנו ארוחת בוקר. את התינוק היונק אני מביאה איתי לא סומכת על אף אחד שישמור עליו...
לרוב ביום שישי ששנינו ביום חופשי והם במסגרות.
רעיונות- בית קפה/מסעדה/ גלידה/ פיצה, פיקניק במצפה, מסלול קצר בטבע
ורק לאיזה שעה וחצי לבית קפה או לשבת בחוץ איפושהו
מביאים בייביסיטר..
בגלל המילואים אז השנה יצא קצת יותר פעמים בבקרים של האפטרים..
אבל מעדיפה חיים סטנדרטיים בלי אף זמן זוגי לבד בחוץ מאשר מילואים🫢
של "שישי זוגי" פעם בחודש - שזה אומר שפעם בארבעה שבועות בערך אנחנו מתכננים את יום שישי כך שיהיה פנוי מכל עבודה ותורים, ויוצאים לבילוי בשעות הבוקר כשהילדים בלימודים. כל פעם משהו אחר (לרוב סתם ישיבה בטבע).
הלוואי שנצליח לחזור לזה בקביעות... כרגע יוצאים כשמרגישים צורך גדול וכשמתאפשר לנו טכנית.
ובייביסיטר תמיד, אין סביבנו משפחה.
בס״ד
כשהילדים במסגרות. קפה ומאפה בבית קפה השכונתי. או הליכה בפארק. או פיקניק קצר ביער עם קצת הליכה וקצת נגינה. תלוי תקופה…
סרט, סדנה, מסעדה, פארק, חדר בריחה, בריכה, טיול בטבע, שופינג ייחודי לשנינו, הופעה
בייביסיטר או בזמן שהם במסגרות
פעם היינו מקפידים על ימי שלישי לעשות שיחה של איך עבר היום/השבוע
ופתאום זה נעלם לגמרי, לא זוג של דיבורים, שנינו רודפים שקט כשהילדים ישנים, אז אף אחד גם לא יוזם🙈
מידי פעם כשמרגישים צורך, אני אפילו לא יודעת להגיד כל כמה זמן.
זה כזה פתאום ״וואי מלא זמן לא יצאנו, יאלה יוצאים בחמישי?״..
או שלפעמים נועצים איזה משהו בלו״ז כמו הופעה או יום הולדת ואז יוצאים.
ולפעמים סתם מנצלים הזדמנויות- תור כלשהו שממשיכים ממנו ליציאה, או איזה יום שהוא עובד מהבית ואני יוצאת מוקדם מהעבודה ..
האמת שימי שישי יוצאים על בסיס כמעט קבוע אבל לפעמים זה עם הילדים ולפעמים לבד ואז חייבים לחזור לאסוף אותם אז זה ממש קפה זריז..
לאיפה? בית קפה, ים, יער, הופעה, קניות..
קפה ומאפה במרפסת.
בדרך כלל הילדים במסגרות, וכשלא- הם כבר יודעים שהם צריכים לתת לנו ספייס.
השנה היו מילואים והיה גם זמן שהאיש היה בבית אבל אני עבדתי לפעמים אז בערך פעם בחודש.
אבל כן משתדלים מאד מאד שאם לא יוצא ממש לצאת אז כן לפנות זמן בבית אחרי שהילדים ישנים ופשוט להיות יחד (לשחק, ליצור, סתם לדבר.. או לראות משהו קליל)
פעם ראיתי אצל אפרת לקט (''אמא מאמנת'') עצה שאהבתי- לקבוע עם בייביסיטר קבועה יום ושעה בשבוע. עשינו את זה תקופה וזה היה מדהים.
הכריח אותנו לצאת (היא פשוט באה, נקודה. וגם שיתפתי אותה שזה ליציאה זוגית ושלא תבריז ברגע האחרון וזה.. והיא היתה ממש תותחית ופעם שלא יכלה אשכרה דאגה שמישהי תחליף אותה)
זה היה מגניב לצאת גם לפעמים כועסים ומרוחקים כי לא נעים לבטל לה, ואני זוכרת אותנו פעם יושבים כעוסים על איזה ספסל ובלי כוח אחד לשני. אבל יצא מזה משהו מאד משמעותי. ובכלל זו אמירה זוגית שבעיניי ממש טובה ונכונה.
אגב תוך כדי אני נזכרת במשהו חשוב
שזה נתן לנו עוגן דווקא בזמנים שמותרים לטווח ארוך..
בשנים הראשונות של הנישואים היו לנו ב'ה רצף של הריונות ולידות- תודה לה'. הרבה זמן שמותרים. והיציאה הקבועה היתה לנו עוגן חשוב של ביחד. אח''כ כשהיינו כן בלופ של שבועיים -שבועיים השתדלנו לצאת ערב *לפני * המקווה (כעצתה המופלאה של @באר מרים (כן כן העצה הזו הולכת איתי שתדעי ❤️ כבר שנים) ואז זה עוגן אחר..
בקיצור
ממליצה ממש על יציאה זוגית וחושבת שזה מאד משמעותי לזוגיות. וב'ה שיש אופציה של ביבייביסטר או באמת בבקרים בזמן של מסגרות למי שמתאים.
בהצלחה אחות!
לא עדיף כשמותרים?
מה עומד מאחורי זה
שלפעמים את יודעת איך זה
את במקום אחד
כולך מתכוננת כבר שבעה נקיים ומצפה שגם הוא יתרגש והוא לא בהכרח שם (לא בקטע לא טוב.. פשוט .. גבר)
או להיפך שיש מתיחות וריחוק
אז באר מרים הציעה פה לפני כמה שנים את הטיפ של לצאת לילה לפני.
וזה להתחיל את ההתרגשות והקרבה ליל קודם. יש איזה ריגוש דווקא בזמן שכמעט-כמעט אפשר. וזה באמת מקרב ומאפשר את היום של הטבילה לעבור בהתרגשות ובציפייה משני צדדים. סוג של התקרבות נפשית לפני ההתקרבות הפיזית.
אישית ראיתי בזה ישועות ❤️
מצחיק..
אני כמעט לא כאן בפורום..
(עוד לא נגמלת מההרגל להציץ כאן כל ערב לפני השינה...)
מצחיק שזוכרים אותי...
זה באמת הרגל מעולה! ככה מגיעים לטבילה מוכנים מבחינה נפשית...
בעיקר בזכות @קמה ש.
שהמליצה על זה והסביבה על זה םעם
ממזמן ממזמן...
האמת שזה מאוד מאוד משפיע עלינו לטובה
אנחנו לוקחים בייביסיטר לשעתיים ונוסעים לטבע קרוב
וכשהמצב הכלכלי מאפשר אז בית קפה..
יושבים בלי פלאפונים ומדברים
זמן זהב
מודה על זה מאוד מאוד
אבל יש תקופות שזה פעם בשלושה שבועות..
אגב
אצלנו הערב לא פרקטי
עד שכולם נרדמים אז נגמר הכוח
אז אנחנו מזמינים בייביסיטר לשעתיים אחרי צהריים
נגיד 5 עד 7
משאירים חה משהו לתת להם לארוחת ערב
ומשאירים להם את האופציה לראות סרט כל שהוא
וככה אפשר לקחת גם מישהי צעירה כי מקסימום הם יהיו שעתיים מול המסך..
ואנחנו נרוויח שפיות..
כשהילדים היו ממש קטנים זה לא היה יציאה ממש אלא ערב זוגי בבית..
)הייתי מכינה ארוחה מושקעת, שולחן ערוך וכו..(
אני לא הסתדרתי העם בייביסיטרים.. הרגיש לי הרבה יותר מדי עבודה להכין את הבית עבורה...
כשהם קצת גדלו היינו יוצאים לסיבוב ברחוב שלנו כשיש לילד הגדול פלאפון ואפשר להעביר אותנו תול 5 דקות...
בקורונה למדנו שאפשר לצאת לדייט ברכב בחניה של הבית שלנו...
בשנים האחרונות אנחנו יוצאים חוםשי כי תמיד י שילד מספיק גדול לשמור על הקטנים (ולאחרונה הקטנים כבר לא ממש קטנים(
כשהיה תינוק היינו לוקחים אותו איתנו כמובן...
יוצאים כל שבוע.. לאו דוקא למקום בתשלום.. גם סתם סיבוב בחוץ או ישיבה סתמית על ספסל..
לפעמים קונים משהו קטן לאכול..
אולי פעם בחודש חודשיים יוצאים לארוחה קצת יותר מושקעת..
לדעתי ההרגל הזה ממש חשוב כי זה אומר שלפחות פעם בשבוע יש לנו זמן ממש איכותי לשוחח.
אנחנו ממש מקפידים בזמן הזה לא לשוחח על עניינים טכניים וגם לא על הילדים. זה קשה אבל שווה...
אפילו בחול המועד כבר שנים שלמדנו שערב אחד אנחנו משאירים את הילדים לבד ויוצאים רק אנחנו (או שולחים את כולם החוצה ונשארים לערב זוגי בסוכה...)
לאכול איפשהו- מסעדה, פיצה וכד'.
לפעמים מנצלים את היציאה לעוד משהו באזור, אבל לא תמיד.
בשגרה משתדלים כל ערב לשבת קצת יחד ופעם בשבוע לעשות את זה יותר מיוחד ולעשות משהו יחד בבית.
כשאנחנו יוצאים זה בזמן שהילדים במסגרות, למרות שיהיה לי מי שישמור- סבתא, דודות.. אבל פחות אוהבת להטריח אנשים ואני גם ככה לא ממש אוהבת לצאת בערב.
בת השנתיים מקיאה הרבה בנסיעות, ממש סיוט
ולא משנה כמה זמן אחרי אוכל נוסעים, שעה שעתיים ואפילו שלוש. זה התחיל מרגע שהעברנו לכיסא עם כיוון הנסיעה. יש איך למנוע את זה? ממש קשה לכולם ובכלל לא נעים, בעיקר לה, המסכנונת. וכמעט לא נוסעים בגלל זה...
ואם אי אפשר למנוע ממש, אז רעיונות להקל ולייעל את הסיטואציה יתקבלו בברכה.
למצוץ חצי לימון.
אם לא מסכימה ראיתי שגם מציצה של סוכריה על מקל יכולה לעזור..
תדליקו מזגן שיהיה קצת קריר באוטו או לפתוח קצת חלון.
תלמדי אותה איך להחזיק שקית ולהקיא לתוכו שלא תתלכלך, עם הגיל היא תלמד וככה לא יהיה כזה ביג דיל.
תנסו להכנס לאוטו בזמן שהיא עייפה ותוכל להרדם.
אפשר לנסות גם את הצמיד נגד בחילות של סופר פארם- סי בנד. זה לפעמים כן מנע הקאות, אבל לא את הבחילות עצמן.
ובעיקר- לחכות ולקוות שזה יעבור עם הזמן. ליבי איתך.זה קשה נוראאא לראות שככה סובלים וזה ממש מקשה לנסוע סתם כך.
אולי זה המנח של הכסא שכנראה השתנה? ואולי הכיסא הספציפי? המקום ברכב?
כי בד"כ דווקא נגד כיוון הנסיעה מפריע וגורם לבחילות, וכשמעבירים לכיסא בכיוון הנסיעה הרבה פעמים זה מפסיק. בגלל שאת אומרת שזה התחיל רק אז, אולי אפשר למצוא כיסא אחר/ מנח בזוית קצת שונה / מיקום אחר שיעזור.
המליצו לי את זה פה בפורום וזה מקל מאד
טיפות לפי משקל הילד לתת כרבע שעה לפני הנסיעה
זה גורם להם קצת לישנוניות ואז הם לפעמים נרדמים שזה גם מונע
אז בהמשך לחדשות הנפלאות פה
פוצון הקטן, חסד ה׳ הגדול! - הריון ולידה
שב״ה פוצון השלים את כל הפער ההתפתחותי
ושזה לא גנטי
וואוו
היום היינו בבדיקת שמיעה כדי להזמין מכשיר חדש במקום זה שאבד
(אחד מתוך שניים)
ו...
הבדיקה יצאה תקינה!!!!! לגמרי!!!!!! נס!!!!!
אמרו לנו בעבר שהרמה של הלקות שמיעה היא בינונית-חמורה...
הוא עם מכשירים מגיל שנה, עכשיו כבר כמעט 3.
אנחנו רואים כבר תקופה שהוא עונה גם בלי המכשירים
גם מרחוק
אבל לקבל גושפנקא כזו זה פשוט נס!!
יחזרו על הבדיקה אחרי החגים
ועוד בנוסף היו לו בכלל ״פקקים״ באזנים
ולמרות כל זאת הבדיקה תקינה!
״בינתים אל תשימו לו את המכשיר״.
תודה ה׳!!!!!
פוצון קטן - מתניה חיים,
כי גם לסבא שלי וגם לסבא של בעלי קראו מתתיהו (מתי) - ממש נדיר
והוא אוצר שקיבלנו מהקב״ה.
הטוב כי לא כלו רחמיך.
שתבשרו ותתבשרו תמיד רק בבשורות טובות
ותודה על השיתוף
זה כ"כ נותן כח וחיזוק בימים אלו

חדשות נפלאות!! שרק נמשיך לשמוע בשורות טובות כאלה!!
זוכרת כמה הלקית את עצמך שהאיחור שלו בגללך ושאת לא אמא טובה ולא משקיעה בו מספיק ולא ולא ולא?
עכשיו תטפחי לעצמך על השכם ותגידי לעצמך כמה את כן! אמא טובה מסורה ומשקיעה! תראי כמה הוא התקדם בזכותך! בזכות כל ההתמדה בתרגילים, ההשקעה והדאגה, שיהיה במקום הכי טוב שיקדם אותו, הטירחה לקבוע את כל התורים והמעקבים ולקחת אותו אליהם, והנה ב"ה התוצאות גלויות לעיניכם. אלופה שאת! ותודה לה'!!
גרמת לי לדמוע שוב מהתרגשות 
תודה שאת זוכרת את זה...
פוצון - נוטריקון פלא עצום
לא רוצה להרגיש מסכנה! - הריון ולידה
מעתיקה:
לא רוצה להרגיש מסכנה
קיבלנו מה' את פוצון במתנה
והוא ילך בעזרת ה' למעון שיקומי
רק ששכחתי להגיש טפסים לביטוח לאומי
אז בינתים הכל מתעכב
בגלל הדחיינות וחוסר תשומת לב
וצריכה לקבוע עוד כל מיני תורים
ובין לבין להתכונן לשיעורים
כי ברוך ה' התחלתי עבודה חדשה
וההתמודדות עם משמעת ממש קשה
כי בטעות נהייתי מורה
וחוזרת ממש גמורה
והבית הפוך והפוצונים צריכה את אמא
ואני לא מצליחה להסתכל קדימה.
ועכשיו בלי חרוזים כי נגמר לי הכח
פוצון הקטן עוד לא זוחל על שש
וגם בזחילה שלו הוא נוטה לצד אחד.
וכל מיני אנשי מקצוע עוזרים לנו
ונמאס לי להרגיש חלשה ומסכנה
ובעלי הצדיק עושה המון
ואני עצלנית.
לא רוצה שירחמו עלי
לא רוצה להרגיש שאין לי כח.
לא רוצה עצות
אני יודעת שכבר עברתי דברים קשים מזה
וב"ה ממש על השפע.
רק רוצה חיבוקים.
הולכת להפעיל מכונת כביסה
יש פה הרים וגבעות...
מחי

מתואמתבתור אמא לילדה עם מכשיר שמיעה - לא חשבתי שזה בכלל אפשרי!
נס עצום ומדהים! בע"ה שכל הבדיקות בעתיד יצאו תקינות!
וכמובן שכאן נכנס לו ״מר ספק״ -הocd::
-אולי הקלינאית טעתה
-אולי זה הצלחה חד פעמית
אולי ואולי ואולי...
בעלי אמר שהמחשבות האלה הן ממש יצר הרע
ה׳ נותן לך נס, תאמיני בו.
בינתים אני בוכה פה.
תודה ה׳,
תודה חברות יקרות.

ממש מרגישה חלק מהשמחה הגדולה הזאת
בעז''ה שיהיו לכם תמיד תמיד רק בשורות טובות ומשמחןת
אמן
ב״ה
באמת פשוט אושר גדול
ששתמשיכו לראות את ברכת השם בכל תחום ותחום
איזה מרגשת את!
תודה!!
בשבוע הבא זה 10 שנים לחתונה ההיא.
כמה גדלתי מאז.
ואתמול ביקרנו את הרב שלי מהמדרשה,
והחיה מאוד מאוד מרגש.
שליווה אותי בהתמודדות עם OCD
חשבתי שלא אוכל להתחתן
ובכל המסע שעברתי עם הגירושין
ואחרי זה
שחשבתי - מי ירצה אותי?
והוא ראה את הילדים ואת בעלי היקר
ואמרנו שהכל זה נס!!
חסדי ה'
בעלי במילואים, אמור לחזור מחר.
הבית הפוך
הילדים בחופש
רציתי להכין מרק עוף
לסדר את הקניות (שנסעתי עם הילדים אליהם, שעה נסיעה הלוך ועוד חצי שעה חזור)
לאכול ארוחת ערב
להכניס מכונה (כי אין לילדים מה ללבוש ואין מצעים)
להספיק לקרוא או קצת לנשום
מחר אנחנו יוצאים בבוקר למשהו שקבענו מראש, אז אין לי זמן מחר לזה. הכל צריך לקרות היום. אולי בעלי יצטרף מחר ואולי לא יספיק.
אבל צריכה גם לחשוב על ארוחת צהריים למחר לכולנו
ואני צריכה ללכת לישון בשעה נורמלית
נראה לי שזהו.
מאיפה אני מתחילה?
להעמיד כביסה
לטאטא הכל לערימה בסלון
לפנות שיש
לשים עוף וירקות בסיר עם כף מלח
ואז לאכול ולשתות בנחת
ותראי אם יהיה לך כוח תעשי עוד משהו אם לא תלכי לישון
הכי חשוב לישון!!
כל השאר יחכה!!!
בהצלחה יקרה!!
חיבוק מרחוק על רשימת המשימות!!
זהו מתלבטת במה להתחיל
כי הסבלנות שלי על הקצה
וכמובן שכחתי לכתוב את הכי חשוב - שהילדים עוד לא נרדמו, אז קצת מפריעים לי בתחילת התוכניות😅
יאללה מקווה שירדמו מהר, אנסה אחרי זה לתקתק בחצי שעה כמה שאני יכולה.
פסטרמה / טונה / גבנ״ץ / גבנ״ל / נפוליאון / ממרח עגבניות / זיתים / טחינה / חומוס /סלט ביצים / חמאת בוטנים? זה מה שעשינו הלילה פה במקרה דומה לשלך. אחרי שכל היום התלבטתי מה להכין ולא מצאתי כוחות לשום דבר.
אם הילדים ישנים יש לפנייך שעתיים ואז תלכי לישון סביב 23:00. נשמע סביר?
להעמיד עכשיו את המרק כי זה מה שלוקח זמן להתבשל. 5-10 דק מקס׳
לשבת לאכול. 25 דק׳
לאפס את הבית (אהבתי את הרעיון של אוהבת את השבת. עד חצי שעה עבודה בערך עם טיימר).
מקלחת (?) וספר במיטה לפני השינה. חצי שעה.
בהצלחה מהממת ואלופה❣️
אתן עוזרות לי להתאפס.
תודה רבה!
רק שירדמווו כבר ואוכל להתחיל
פיצה קנויה בתנור?
)או משהו אחר מהקפואים הקנויים אבל זה נראה לי הכי מפנק)
אפשר לשדרג עם קצת זיתים ועוד קצת גבנץ וזה נהיה מפנק יותר
תגידי לילדים שמי שלא הולך לישון צריך לסדר את הבית לכבוד אבא שמגיע מחר 🫣
אבל תכלס... אני ממש מרגישה שקשה לי לעשות דברים כשאני רעבה..
וגם ההשכבות קשות יותר . אז קחי לך רגע לאכול משהו אפילו אם את יושבת לידם עד שיירדמו אז לקחת איתך לחדר ילדים.
מבחינת סדר של הבית תנסי לשחרר. מה שתעשי יהיה טוב! וגם מה שלא.
כשבעלי חוזר מהמילואים אני משתדלת שיהיה נקי ומסודר ומזמין ומפנק כי זה עושה טוב להיכנס לבית נקי ומרגיש שחשבו עליך והשקיעו בנעימות שלך... לפעמים גם מזמינה נערה בשביל זה. אבל אם זה לא מסתדר הוא ישמח לדעת שישנתי טוב ודאגתי לעצמי ושמח מאוד להושיט יד בבית. אפילו פעם אחת כשחזר לבית מבולגן אמר לי ואוו.. אפילו לבלגן הזה אני מתגעגע... ואז מסדרים כולם ביחד וגם אפשר לפרגן לו איך הוא הציל אותך מהבלגן שלא הצלחת להשתלט עליו 😄
העניין הוא שהסורר הקטן הוא בן 3, אז אני לא באמת יכולה להגיד לו שיישאר ער עכשיו ויסדר 
כרגע הוא יושב לי על הראש בזמן שאני אוכלת, בטענה שהוא רעב (הכי כיף להיות רעב אחרי ארוחת ערב, מקלחת וקריאת שמע, נכון?)
אבל לפחות אכלתי
עכשיו אהיה עם יותר סבלנות
זה משנה את פני התמונה לגמרי!
מקווה שהבחור כבר נרדם ונותן לך שקט 💗
ושאת תלכי לישון בהקדם!
הכי חשוב
תאכלי! חביתה בקטנה או משהו כזה
אם יש לך אפשרות להזמין משהו הביתה הכי טוב!
ככה תהיי רגועה
אחכ להפעיל מכונה שתספיקי להכניס למייבש לפני שתלכי לישון
להרדים ילדודס
להתקלח בעצמך
ואם יש לך כח- אז רבע שעה של סדר קוסמטי של הבית
לגבי צהריים למחר- להזמין פיצות וסלאמת
מרק עוף- למה צריך? חח הייתי מחזלשת כל מה שלא קריטי
מקווה שעזרתי לך❤️
בכל אופן באמת הכי חשוב זה לישון... שיהיה לך כח לאיש שלך מחר ולילדים
מרק עוף - כי אין באמת מה לאכול בבית כרגע (יש חומרי גלם, לא מוכן)
וכל השבוע האחרון הוא לא אכל נורמלי, לא ישן נורמלי. אז בא לי שהוא יגיע הביתה ויהיה לו את כל זה...
מרק עוף אפשר להעמיד זריז בבוקר
וחברה לימדה אותי טיפ
המרק עוף יוצא הכי טעים אם נותנים לו הרתחה ראשונית של המים ים העוף והירקות ומלח ואז ישר אחרי מעבירים לאיזה 5 שעות לאש הכי נמוכה- הלהבה הקטנה, על הכי נמוך שלה..
העוף יוצא רך רך..
א זאת יכולה להעמיד בבוקר ולהשאיר אותו להתבשל עד שאתם חוזרים על להבה קטנטנה...
בצהריים יהיה מוכן..
הכנתי מרק, סידרתי את המטבח
נכנסתי להתקלח.
יוצאת בנחת כדי ללכת לישון
בפינה של החדר שלנו הבן שלי עמד בשקט מכוסה בשמיכה חוץ מהראש, חיכה שאסיים.
אבל כל כך כל כך נבהלתי
גם ככה אני כל היום במחשבות
ראיתי אותו שם פשוט נפלתי לרצפה וצעקתי בבהלה.
מסכן שלי איך הוא נבהל
התחלנו לבכות שם ביחד.
עכשיו מנסה שהוא יחזור לישון.
אוף איזה עולם
וואי מפחידדד
חיבוקקקק
ואל תדאגי בשבילו מחר תצחקו על זה ביחד
תהפכו את זה לבדיחה משפחתית
למרות ש, וואי כמה שזה פתאום נותן לקושי לצאת... וזה גם בריא 🫂🫂
ואיזה אלופה את!! כמה הספקת! רוצי לישון שיהיה לך כוח למחר...
איזה פחד
אוף
מתי הצלחת להירגע?
איזה מלחיץ!
מסכנים שניכם!
חיבוקק
תודה רבה על הדאגה!
הלכתי לישון ב3:00
קמתי ב8:00
יצאנו, נהננו
בעלי בבית ב"ה
התאוששנו 
היום הבן שלי שואל אותי, מה אמא לא חשבת שאני אעמוד שם?
לא מותק, לא ציפיתי שב1 בלילה תעמוד בשקט בלי לזוז מכוסה בשמיכה מסתתר בפינת הדלת. לא יודעת למה זה לא עלה לי לראש (לא אמרתי לו, אל תדאגו)
תודה לכולכם שהייתם כאן. באמת ממש עזרתם לי וחיממתן לי את הלב
מהממת שאת.
היה לי משהו דומה בשבת - היינו אצל ההורים שלי, ונכנסתי לחדר שבו ישנתי עם התינוקת כדי להתלבש בפיג'מה. ופתאום אני שומעת את הקול של הבן הגדול שלי מתחת למיטה!
מסתבר שהוא חיפש מקום להתלבש בו בפיג'מה (השירותים היו תפוסים, והפינה שבה שאר הילדים התלבשו לא הספיקה לו), וזה המקום המקורי שהוא מצא...
לצערי נזפתי בו די קשות... זה באמת היה מבהיל! (תחשבו שכבר הייתי מתחילה להתלבש ופתאום הוא היה צץ מתחת למיטה...)
אין מה לומר, ילדים הם עם מקורי 😅
אשרייךעל כל מה שעשית!!
מתחת למיטה?
וואי זה ממש שיא.
חמודים שלנו
שאלו יהיו האתגרים איתם נתמודד😉
מתואמתיש לך כישרון לתיאורים קולעים
וכשצריך- קורעים!
מחפשת חנות מומלצת בשירות ואיכות ומחירים טובים לספה. אזור לוד/רמלה/ראשלצ וכו'
אם למישהי יש המלצה אשמח לשמוע. תודה!
אין אולם תצוגה, מזמינים ממנה ישירות אפשר אצלה בבית כמה דגמים ואת כל המניפה של הבדים.
מתכננת ביחד איתך בדיוק את הספה שאת רוצה, במחיר ממש זול.
יש לנו ספה ממנה שנה+ ונראת מעולה.
אם את רוצה אחפש את המספר שלה
החלטתי לאוורר את החדרים של הילדים, הזזתי מיטות, ניקיתי קירות עם אקונומיקה (שיא המספק)
שטפתי רצפה, החלפתי מצעים
ושם זה נעצר כי נגמר לי הכח 🥴 ולשחק עם הילדים כי אני בחופש אז עד ש.. וארוחת ערב בסוכה ומקלחות, השכבות, מדיח
וזהו חח
הייתי בטוחה שבסוף היום הבית יהיה מבריק
ומתסבר שפחות.. הרבה פחות..
😑
והאמת דאצלנו בבית של ההורים שלי חול המועד זה חצי שבת לא מתחזקים כמעט את הבית אז אני ממשיכה את המסורת🤣🤣
ולא לעשות כלום
וחיכיתי המון זמן להזדמנות לרענן נקיון בכל מיני מקומות שאני ממש לא מגיעה אליהם באמצע שבוע בשוטף.
לק"י
תמיד תוכלי להמשיך לקרצף מחר😅
הבית שלנו ממש הפוך. אתמול חזרנו מהבית של ההורים שלי, והיה לי מרץ לארגן דברים. גם הבוקר המשכתי עוד.
מקווה להמשיך הלילה.
ומחר אני עובדת ואין לי חשק. מרגישה כאילו אני פותחת שנה חדשה אחרי שבוע וחצי של חופש😂
ובחג אולי נארח מישהי לסעודה, אז כדאי שהבית יהיה במצב טוב.
סיימתי עם השטיפה והסדר בסלון בבוקר
לא אגיד שסיימתי והכל טיפ טופ, כי הבית אף.פעם לא נגמר ב"ה חיים בו ואנחנו בחופש עכשיו. אבל בכל זאת, רציתי להספיק קצת
איזה קטע שאת עובדת מחר.לא ידעתי שבחנ"מ יש ימי לימודים בחוה"מ. אבל תכלס, בטח קשה להם. יצא 11 ימי חופש כולל שבתות
לק"י
לילדים על הרצף. לא בטוחה).
ולא בפסח. מזל. רק חסר לנו לקרצף לפסח כדי שנוכל לאכול שם😅
והיינו בחופש בין כיפור לסוכות. ההגדרה של הימים שונה. הלוואי שהיו מחליפים ביניהם.... המזל שזה קייטנה, אז הצוות נרשם מתי שהוא רוצה.
רוב מה ששפשפתי היה גם עם ספוג פלא שהוא עדין
היה רק חלק קטן שהוריד צבע והשתמשתי בסקוטצ' חזק, אבל זה היה גואש ולא יכלתי לראות את זה יותר
רק לרגע9והוא הוריד לי מהקירות גואש שחור ומעצבן כמעט בלי לקרצף. תענוג
כמעט התחלתי לנקות את שאר הקירות בבית איתו אבל מהר מאוד חיזלשתי. יש גבול😅
טוב שאת פה!
שמחה שיצא לך טוב
עוד מעט אני אכתוב הסברים מה זה השרשור הזה וגם אתייג את כל התיוגים, בינתיים אני פשוט לוקחת זמן רינה רגע להיות פנויה לילדים 
אבל בגדול ממש- זה שרשור שכותבים בו זמנים שלוקחים על עצמינו להתנתק מהפלאפון או מהאינטרנט ומעודדים אחת את השניה בנושא. מוזמנות להצטרף כולן!!!
אשמח להיות מתויגת....
אני היום השתדלתי בצהריים להיות בלי.. לא הרמטי, אבל הייתה השתדלות
בעזרת ה' נתייג אותך 
ומעכשיו עד 10 מנסה לגמור ולשלוח הזמנה מנקסט לילדים לחגים ולסתיו. יאללה, רבע שעה ממוקדת על זה ואז סוגרת את המחשב.
מנסה שוב לצהריים עד ההשכבות.
לעבוד, בעזרת ה' להיות יעילה וממוקדת בעבודה.
לוקחת גם עד 12.
תודה שהערת את השרשור...
הצלחתי לעשות דברים אחרים ולא שרפתי שעתיים אבל כן פתחתי פה ושם...
איך היה לך? איזה כיף שהצטרפת!
לא כולל וואצאפ