האם זה קבוע?
רעיונות לאן אפשר לצאת?
מי עם הילדים בזמן הזה?
האם זה קבוע?
רעיונות לאן אפשר לצאת?
מי עם הילדים בזמן הזה?
אבל אם כבר -
מסעדה בערב/ ארוחת בוקר בחוץ/ גלידה וטיול על החוף
רוב הזמן שלנו יחד זה בבית אחרי שהילדים ישנים האמת. אפילו כוס יין במרפסת זה טוב לנו
מי שומר?
אם בהוקר - המסגרות
אם יצאנו בערב - סבתא
מזמינה בייביסיטר אחרי שהילדים במיטות אבל לא כולם נרדמו,
בדר''כ יושבים במסעדה כי זה הכי קל.
אבל פעם אחרונה יצאנו דווקא בבוקר למעיין בטבע ואכלנו ארוחת בוקר. את התינוק היונק אני מביאה איתי לא סומכת על אף אחד שישמור עליו...
לרוב ביום שישי ששנינו ביום חופשי והם במסגרות.
רעיונות- בית קפה/מסעדה/ גלידה/ פיצה, פיקניק במצפה, מסלול קצר בטבע
ורק לאיזה שעה וחצי לבית קפה או לשבת בחוץ איפושהו
מביאים בייביסיטר..
בגלל המילואים אז השנה יצא קצת יותר פעמים בבקרים של האפטרים..
אבל מעדיפה חיים סטנדרטיים בלי אף זמן זוגי לבד בחוץ מאשר מילואים🫢
של "שישי זוגי" פעם בחודש - שזה אומר שפעם בארבעה שבועות בערך אנחנו מתכננים את יום שישי כך שיהיה פנוי מכל עבודה ותורים, ויוצאים לבילוי בשעות הבוקר כשהילדים בלימודים. כל פעם משהו אחר (לרוב סתם ישיבה בטבע).
הלוואי שנצליח לחזור לזה בקביעות... כרגע יוצאים כשמרגישים צורך גדול וכשמתאפשר לנו טכנית.
ובייביסיטר תמיד, אין סביבנו משפחה.
בס״ד
כשהילדים במסגרות. קפה ומאפה בבית קפה השכונתי. או הליכה בפארק. או פיקניק קצר ביער עם קצת הליכה וקצת נגינה. תלוי תקופה…
סרט, סדנה, מסעדה, פארק, חדר בריחה, בריכה, טיול בטבע, שופינג ייחודי לשנינו, הופעה
בייביסיטר או בזמן שהם במסגרות
פעם היינו מקפידים על ימי שלישי לעשות שיחה של איך עבר היום/השבוע
ופתאום זה נעלם לגמרי, לא זוג של דיבורים, שנינו רודפים שקט כשהילדים ישנים, אז אף אחד גם לא יוזם🙈
מידי פעם כשמרגישים צורך, אני אפילו לא יודעת להגיד כל כמה זמן.
זה כזה פתאום ״וואי מלא זמן לא יצאנו, יאלה יוצאים בחמישי?״..
או שלפעמים נועצים איזה משהו בלו״ז כמו הופעה או יום הולדת ואז יוצאים.
ולפעמים סתם מנצלים הזדמנויות- תור כלשהו שממשיכים ממנו ליציאה, או איזה יום שהוא עובד מהבית ואני יוצאת מוקדם מהעבודה ..
האמת שימי שישי יוצאים על בסיס כמעט קבוע אבל לפעמים זה עם הילדים ולפעמים לבד ואז חייבים לחזור לאסוף אותם אז זה ממש קפה זריז..
לאיפה? בית קפה, ים, יער, הופעה, קניות..
קפה ומאפה במרפסת.
בדרך כלל הילדים במסגרות, וכשלא- הם כבר יודעים שהם צריכים לתת לנו ספייס.
השנה היו מילואים והיה גם זמן שהאיש היה בבית אבל אני עבדתי לפעמים אז בערך פעם בחודש.
אבל כן משתדלים מאד מאד שאם לא יוצא ממש לצאת אז כן לפנות זמן בבית אחרי שהילדים ישנים ופשוט להיות יחד (לשחק, ליצור, סתם לדבר.. או לראות משהו קליל)
פעם ראיתי אצל אפרת לקט (''אמא מאמנת'') עצה שאהבתי- לקבוע עם בייביסיטר קבועה יום ושעה בשבוע. עשינו את זה תקופה וזה היה מדהים.
הכריח אותנו לצאת (היא פשוט באה, נקודה. וגם שיתפתי אותה שזה ליציאה זוגית ושלא תבריז ברגע האחרון וזה.. והיא היתה ממש תותחית ופעם שלא יכלה אשכרה דאגה שמישהי תחליף אותה)
זה היה מגניב לצאת גם לפעמים כועסים ומרוחקים כי לא נעים לבטל לה, ואני זוכרת אותנו פעם יושבים כעוסים על איזה ספסל ובלי כוח אחד לשני. אבל יצא מזה משהו מאד משמעותי. ובכלל זו אמירה זוגית שבעיניי ממש טובה ונכונה.
אגב תוך כדי אני נזכרת במשהו חשוב
שזה נתן לנו עוגן דווקא בזמנים שמותרים לטווח ארוך..
בשנים הראשונות של הנישואים היו לנו ב'ה רצף של הריונות ולידות- תודה לה'. הרבה זמן שמותרים. והיציאה הקבועה היתה לנו עוגן חשוב של ביחד. אח''כ כשהיינו כן בלופ של שבועיים -שבועיים השתדלנו לצאת ערב *לפני * המקווה (כעצתה המופלאה של @באר מרים (כן כן העצה הזו הולכת איתי שתדעי ❤️ כבר שנים) ואז זה עוגן אחר..
בקיצור
ממליצה ממש על יציאה זוגית וחושבת שזה מאד משמעותי לזוגיות. וב'ה שיש אופציה של ביבייביסטר או באמת בבקרים בזמן של מסגרות למי שמתאים.
בהצלחה אחות!
לא עדיף כשמותרים?
מה עומד מאחורי זה
שלפעמים את יודעת איך זה
את במקום אחד
כולך מתכוננת כבר שבעה נקיים ומצפה שגם הוא יתרגש והוא לא בהכרח שם (לא בקטע לא טוב.. פשוט .. גבר)
או להיפך שיש מתיחות וריחוק
אז באר מרים הציעה פה לפני כמה שנים את הטיפ של לצאת לילה לפני.
וזה להתחיל את ההתרגשות והקרבה ליל קודם. יש איזה ריגוש דווקא בזמן שכמעט-כמעט אפשר. וזה באמת מקרב ומאפשר את היום של הטבילה לעבור בהתרגשות ובציפייה משני צדדים. סוג של התקרבות נפשית לפני ההתקרבות הפיזית.
אישית ראיתי בזה ישועות ❤️
מצחיק..
אני כמעט לא כאן בפורום..
(עוד לא נגמלת מההרגל להציץ כאן כל ערב לפני השינה...)
מצחיק שזוכרים אותי...
זה באמת הרגל מעולה! ככה מגיעים לטבילה מוכנים מבחינה נפשית...
בעיקר בזכות @קמה ש.
שהמליצה על זה והסביבה על זה םעם
ממזמן ממזמן...
האמת שזה מאוד מאוד משפיע עלינו לטובה
אנחנו לוקחים בייביסיטר לשעתיים ונוסעים לטבע קרוב
וכשהמצב הכלכלי מאפשר אז בית קפה..
יושבים בלי פלאפונים ומדברים
זמן זהב
מודה על זה מאוד מאוד
אבל יש תקופות שזה פעם בשלושה שבועות..
אגב
אצלנו הערב לא פרקטי
עד שכולם נרדמים אז נגמר הכוח
אז אנחנו מזמינים בייביסיטר לשעתיים אחרי צהריים
נגיד 5 עד 7
משאירים חה משהו לתת להם לארוחת ערב
ומשאירים להם את האופציה לראות סרט כל שהוא
וככה אפשר לקחת גם מישהי צעירה כי מקסימום הם יהיו שעתיים מול המסך..
ואנחנו נרוויח שפיות..
כשהילדים היו ממש קטנים זה לא היה יציאה ממש אלא ערב זוגי בבית..
)הייתי מכינה ארוחה מושקעת, שולחן ערוך וכו..(
אני לא הסתדרתי העם בייביסיטרים.. הרגיש לי הרבה יותר מדי עבודה להכין את הבית עבורה...
כשהם קצת גדלו היינו יוצאים לסיבוב ברחוב שלנו כשיש לילד הגדול פלאפון ואפשר להעביר אותנו תול 5 דקות...
בקורונה למדנו שאפשר לצאת לדייט ברכב בחניה של הבית שלנו...
בשנים האחרונות אנחנו יוצאים חוםשי כי תמיד י שילד מספיק גדול לשמור על הקטנים (ולאחרונה הקטנים כבר לא ממש קטנים(
כשהיה תינוק היינו לוקחים אותו איתנו כמובן...
יוצאים כל שבוע.. לאו דוקא למקום בתשלום.. גם סתם סיבוב בחוץ או ישיבה סתמית על ספסל..
לפעמים קונים משהו קטן לאכול..
אולי פעם בחודש חודשיים יוצאים לארוחה קצת יותר מושקעת..
לדעתי ההרגל הזה ממש חשוב כי זה אומר שלפחות פעם בשבוע יש לנו זמן ממש איכותי לשוחח.
אנחנו ממש מקפידים בזמן הזה לא לשוחח על עניינים טכניים וגם לא על הילדים. זה קשה אבל שווה...
אפילו בחול המועד כבר שנים שלמדנו שערב אחד אנחנו משאירים את הילדים לבד ויוצאים רק אנחנו (או שולחים את כולם החוצה ונשארים לערב זוגי בסוכה...)
לאכול איפשהו- מסעדה, פיצה וכד'.
לפעמים מנצלים את היציאה לעוד משהו באזור, אבל לא תמיד.
בשגרה משתדלים כל ערב לשבת קצת יחד ופעם בשבוע לעשות את זה יותר מיוחד ולעשות משהו יחד בבית.
כשאנחנו יוצאים זה בזמן שהילדים במסגרות, למרות שיהיה לי מי שישמור- סבתא, דודות.. אבל פחות אוהבת להטריח אנשים ואני גם ככה לא ממש אוהבת לצאת בערב.
וגרים מחוץ לעיר..עקרונית יכולה להגיע תוך 45 דקות אבל זה על הנייר. פקק אחד וזהו..חניה..
בקיצור יש לכן פתרון?
אם אני מפספסת זה עד חודש הבא.
כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.
התור בשעה של פקקים?
שיהיה בהצלחה!!
הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.
אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?
מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..
אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...
זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..
אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..
אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס
ושישי, מקווה שיהיה בסדר
תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות
כן
והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...
וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..
בהצלחה רבה!!
לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.
גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.
בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.
הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.
אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק
הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.
אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם
רק שהם לא😂
אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)
והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ
וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו
הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם
ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים
שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי
ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…
אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)
בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!
והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)
יצא מבולגן
לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…
ה' יעזור…
אינסטלציה
לימודים יחסית קלים
אינסוף עבודה, תמיד תמיד יהיה צריך, אין תחליף למקצוע.
בכל אופן, אצלנו בבניין יש אינסטלטור שעובד שעות נוספות, והם גם לוקחים הרבה...מרשים לעצמם כי אי אפשר בלעדיהם.
עוד רעיון-
מורה לנהיגה, אחלה עבודה אחלה כסף. (ותחסכי הרבה לילדים שלך...
ואת עם מניעה?
קטעים שלא תכננת
אחלה מתנה לשנה החדשה
תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️
נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..
מונעת עם דיאפרגמה 😉
חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי
הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן
רק טוב
כאמור, דיאפרגמה 😅
אם אפשר לשאול
איך מנעת עם הדיאפרגמה?
הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?
כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃
מוציאה רק 6 שעות אחרי...
ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉
פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈
ולי בדיקות של לייף היו אמינות.
אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?
בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷
משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה
(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)
במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים
ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...
קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש
אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈
כתבתי כאן לפני חודש
בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה
אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים
בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר
ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין
השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות
ואני נשארת בבית עם הילדים.
אבל
קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!
קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות
וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה
קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה
ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.
אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי
ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים
אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.
אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף
קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום
שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה
האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?
כנראה שלא אכפת להן
כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!
ומצד שני-
השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!
אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה
או שלא?
מה היית עושה?
אם כסף זה לא בעיה לקחת את הלימון להפוך ללימונדה
להשקיע ולקנות אוכל טעים ומפנק לחג, למצוא חברה שגם לבד ולקבוע איתה לסעודה
להכין אוכל שבעלך לא אוהב ואת כן
מנחלה שאת תמצאי דרך להנות מהמצב יהיה לך תחושה טובה יותר ותצליחי גם לסלוח.
אני חושבת שבהרבה סיטואציות יש לנו בחירה איך להתנהל במצב, זה המצב שלך כרגע, איך את הופכת אותו להכי נפלא שיש
שאולי תהיה מתקפה
ובלי קשר
צה"ל נערך באילת ובערבה
יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן
ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת
במקום להתעסק בחג ובקדושה
אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו
זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.
והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.
אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.
בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?
פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.
והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל
גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.
אבל:
דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.
דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.
הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:
"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)
ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.
שיוכח אחרת
(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)
שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.
ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?
לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.
בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.
יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום
כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..
בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!
עושה מאד טוב לנפש.
שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!
איזור דרום
הלוואי ויהיה לכן
ד"ר רוני איצקוביץ
עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים
אבל נראה לי שהוא לא זול...
יקרנית בטירוף
אבל שווה כל שקל.
ערבי. באשקלון
עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.
הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו
אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...
הערבים שטיפלו בילדים שלי
היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם
וזה תחום קשה
הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד
לק"י
אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.
לק"י
והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.
ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!
(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).
יותר מתאים לפורום אמהות השלב הבא, אבל פה יותר פעיל🤪🫣
מישהי במקרה מכירה לעומק? קראה את הסדרה?
הבת שלי התחילה והיא ממש על זה. שמעתי ממישהי שהיא מרשה לבת שלה עד ספר 3 כי בהמשך הסדרה מוזכרות גם מערכות יחסים חד-מיניות, אבל זוכרת ממי שמעתי.
אשמח אם יש מישהי שיכולה להפריך או לאמת לי את המידע הזה😳
הספרים הראשונים קלילים ובסדר, בהמשך הסדרה הופכת לטיפשית ונכתבה בבירור ע"י AI (לא ממקור רשמי, רק לפי ההרגשה). לא זכור לי יחסים חד - מיניים, אבל יכול להיות שיש וזה לא מרכזי. בת כמה הבת שלך? יש שם הרבה עיסוק במי יהיה החבר של הגיבורה, אבל בצורה נקייה יחסית
היא בכיתה ז'.
עד איזה ספר הוא קליל ובסדר?
מהספר הרביעי בערך זה מאוד מורגש שהוא נופח ע"י AI. הפסקתי לקרוא בספר השביעי, כי נמאס לי
ובסדרה הזו לא הרגשתי בכלל
מה גם שכשספר 7 יצא הAI עוד היה בחיתוליו... או שבקושי נולד
כי ספר 7 יצא באנגלית ב2018.
אני מאד מאד אהבתי את הסדרה מלבד הספר 8.5 שהיה מיותר
9.5 גם יכלו לוותר עליו, אבל היה יותר טוב
אולי משהו בתרגום? אני לא זוכרת עכשיו דוגמאות אבל זה ממשהרגיש לי ככה
אולי זה רלוונטי יותר באחרונים אבל אני לא הרגשתי שסגנון הכתיבה השתנה.
כאלו מן הספר.
אני אהבתי את הסדרה, אבל לבת שלי לא נתתי לקרוא.
חשבתי לתת לה השנה, אבל החלטתי לחכות עוד קצת.
אבל היא עד עכשיו קראה רק ספרות חרדית, אז אני כנראה לא פונקציה....
קראת את כל הסדרה?
מסכימה לשתף למה לא נתת לה לקרוא? בת כמה היא?
ומחכה להמשךאמהלההיא גדולה.. מאד, 17+
תולעת ספרים שלא נראתה כמוה בעולם, אבל היא אף פעם לא קראה ספרות לא חרדית
בעקרון אני חושבת שזו סדרה מצוינת, ממש נקייה
בגלל שכן יש טיפה ענייני זוגיות חשבתי לתת לה רק בשנה הקרובה.
וכן, אני אהבתי מאדאמהלההיא אמנם צעירה ברוחה אבל לגמרי לא עונה להגדרה של נוער צעיר
לא מידיעה אבל כי בספריה אצלנו הם מקוטלגים ז-ח וספרים עם יחסים חד מיניים מסוננים משם החוצה ולא נכנסים לספריה בכלל ובטח שלא לצעירים...
מה שאומר שיש בו כנראה קשרים זוגיים מינימליים, גג נשיקות אולי, אבל לא מעבר לזה.
אבל הילדים שלי קראו נראה לי את כל הסדרה (הצעירה יותר בת 9)
ממש מקווה שזה בסדר
אני לא מתחילה לעמוד בקצב שלהם... ובכלל לא אוהבת פנטזיה ומד"ב
כשהרגשתי שהיא ממש נכנסת חזק לתיאורים של כאב פיזי של הגיבורים. עשה לי כואב רק לקרוא (משהו עם צללים או זרמים... לא זוכרת... באזור 6-7 ככה).
הסדה ממש מרוחה. ממש.
לא זוכרת יחסים חד מיניים, אבל כן יש התאהבות בין הגיבורים (סופי הגיבורה בקשרי ידידות עם 3-4 בנים, ויש ממש תהיה לאורך הסדרה עם מי תתחתן בסוף...)
זה לא נראה לי גרוע מהארי פוטר.