האם זה קבוע?
רעיונות לאן אפשר לצאת?
מי עם הילדים בזמן הזה?
האם זה קבוע?
רעיונות לאן אפשר לצאת?
מי עם הילדים בזמן הזה?
אבל אם כבר -
מסעדה בערב/ ארוחת בוקר בחוץ/ גלידה וטיול על החוף
רוב הזמן שלנו יחד זה בבית אחרי שהילדים ישנים האמת. אפילו כוס יין במרפסת זה טוב לנו
מי שומר?
אם בהוקר - המסגרות
אם יצאנו בערב - סבתא
מזמינה בייביסיטר אחרי שהילדים במיטות אבל לא כולם נרדמו,
בדר''כ יושבים במסעדה כי זה הכי קל.
אבל פעם אחרונה יצאנו דווקא בבוקר למעיין בטבע ואכלנו ארוחת בוקר. את התינוק היונק אני מביאה איתי לא סומכת על אף אחד שישמור עליו...
לרוב ביום שישי ששנינו ביום חופשי והם במסגרות.
רעיונות- בית קפה/מסעדה/ גלידה/ פיצה, פיקניק במצפה, מסלול קצר בטבע
ורק לאיזה שעה וחצי לבית קפה או לשבת בחוץ איפושהו
מביאים בייביסיטר..
בגלל המילואים אז השנה יצא קצת יותר פעמים בבקרים של האפטרים..
אבל מעדיפה חיים סטנדרטיים בלי אף זמן זוגי לבד בחוץ מאשר מילואים🫢
של "שישי זוגי" פעם בחודש - שזה אומר שפעם בארבעה שבועות בערך אנחנו מתכננים את יום שישי כך שיהיה פנוי מכל עבודה ותורים, ויוצאים לבילוי בשעות הבוקר כשהילדים בלימודים. כל פעם משהו אחר (לרוב סתם ישיבה בטבע).
הלוואי שנצליח לחזור לזה בקביעות... כרגע יוצאים כשמרגישים צורך גדול וכשמתאפשר לנו טכנית.
ובייביסיטר תמיד, אין סביבנו משפחה.
בס״ד
כשהילדים במסגרות. קפה ומאפה בבית קפה השכונתי. או הליכה בפארק. או פיקניק קצר ביער עם קצת הליכה וקצת נגינה. תלוי תקופה…
סרט, סדנה, מסעדה, פארק, חדר בריחה, בריכה, טיול בטבע, שופינג ייחודי לשנינו, הופעה
בייביסיטר או בזמן שהם במסגרות
פעם היינו מקפידים על ימי שלישי לעשות שיחה של איך עבר היום/השבוע
ופתאום זה נעלם לגמרי, לא זוג של דיבורים, שנינו רודפים שקט כשהילדים ישנים, אז אף אחד גם לא יוזם🙈
מידי פעם כשמרגישים צורך, אני אפילו לא יודעת להגיד כל כמה זמן.
זה כזה פתאום ״וואי מלא זמן לא יצאנו, יאלה יוצאים בחמישי?״..
או שלפעמים נועצים איזה משהו בלו״ז כמו הופעה או יום הולדת ואז יוצאים.
ולפעמים סתם מנצלים הזדמנויות- תור כלשהו שממשיכים ממנו ליציאה, או איזה יום שהוא עובד מהבית ואני יוצאת מוקדם מהעבודה ..
האמת שימי שישי יוצאים על בסיס כמעט קבוע אבל לפעמים זה עם הילדים ולפעמים לבד ואז חייבים לחזור לאסוף אותם אז זה ממש קפה זריז..
לאיפה? בית קפה, ים, יער, הופעה, קניות..
קפה ומאפה במרפסת.
בדרך כלל הילדים במסגרות, וכשלא- הם כבר יודעים שהם צריכים לתת לנו ספייס.
השנה היו מילואים והיה גם זמן שהאיש היה בבית אבל אני עבדתי לפעמים אז בערך פעם בחודש.
אבל כן משתדלים מאד מאד שאם לא יוצא ממש לצאת אז כן לפנות זמן בבית אחרי שהילדים ישנים ופשוט להיות יחד (לשחק, ליצור, סתם לדבר.. או לראות משהו קליל)
פעם ראיתי אצל אפרת לקט (''אמא מאמנת'') עצה שאהבתי- לקבוע עם בייביסיטר קבועה יום ושעה בשבוע. עשינו את זה תקופה וזה היה מדהים.
הכריח אותנו לצאת (היא פשוט באה, נקודה. וגם שיתפתי אותה שזה ליציאה זוגית ושלא תבריז ברגע האחרון וזה.. והיא היתה ממש תותחית ופעם שלא יכלה אשכרה דאגה שמישהי תחליף אותה)
זה היה מגניב לצאת גם לפעמים כועסים ומרוחקים כי לא נעים לבטל לה, ואני זוכרת אותנו פעם יושבים כעוסים על איזה ספסל ובלי כוח אחד לשני. אבל יצא מזה משהו מאד משמעותי. ובכלל זו אמירה זוגית שבעיניי ממש טובה ונכונה.
אגב תוך כדי אני נזכרת במשהו חשוב
שזה נתן לנו עוגן דווקא בזמנים שמותרים לטווח ארוך..
בשנים הראשונות של הנישואים היו לנו ב'ה רצף של הריונות ולידות- תודה לה'. הרבה זמן שמותרים. והיציאה הקבועה היתה לנו עוגן חשוב של ביחד. אח''כ כשהיינו כן בלופ של שבועיים -שבועיים השתדלנו לצאת ערב *לפני * המקווה (כעצתה המופלאה של @באר מרים (כן כן העצה הזו הולכת איתי שתדעי ❤️ כבר שנים) ואז זה עוגן אחר..
בקיצור
ממליצה ממש על יציאה זוגית וחושבת שזה מאד משמעותי לזוגיות. וב'ה שיש אופציה של ביבייביסטר או באמת בבקרים בזמן של מסגרות למי שמתאים.
בהצלחה אחות!
לא עדיף כשמותרים?
מה עומד מאחורי זה
שלפעמים את יודעת איך זה
את במקום אחד
כולך מתכוננת כבר שבעה נקיים ומצפה שגם הוא יתרגש והוא לא בהכרח שם (לא בקטע לא טוב.. פשוט .. גבר)
או להיפך שיש מתיחות וריחוק
אז באר מרים הציעה פה לפני כמה שנים את הטיפ של לצאת לילה לפני.
וזה להתחיל את ההתרגשות והקרבה ליל קודם. יש איזה ריגוש דווקא בזמן שכמעט-כמעט אפשר. וזה באמת מקרב ומאפשר את היום של הטבילה לעבור בהתרגשות ובציפייה משני צדדים. סוג של התקרבות נפשית לפני ההתקרבות הפיזית.
אישית ראיתי בזה ישועות ❤️
מצחיק..
אני כמעט לא כאן בפורום..
(עוד לא נגמלת מההרגל להציץ כאן כל ערב לפני השינה...)
מצחיק שזוכרים אותי...
זה באמת הרגל מעולה! ככה מגיעים לטבילה מוכנים מבחינה נפשית...
בעיקר בזכות @קמה ש.
שהמליצה על זה והסביבה על זה םעם
ממזמן ממזמן...
האמת שזה מאוד מאוד משפיע עלינו לטובה
אנחנו לוקחים בייביסיטר לשעתיים ונוסעים לטבע קרוב
וכשהמצב הכלכלי מאפשר אז בית קפה..
יושבים בלי פלאפונים ומדברים
זמן זהב
מודה על זה מאוד מאוד
אבל יש תקופות שזה פעם בשלושה שבועות..
אגב
אצלנו הערב לא פרקטי
עד שכולם נרדמים אז נגמר הכוח
אז אנחנו מזמינים בייביסיטר לשעתיים אחרי צהריים
נגיד 5 עד 7
משאירים חה משהו לתת להם לארוחת ערב
ומשאירים להם את האופציה לראות סרט כל שהוא
וככה אפשר לקחת גם מישהי צעירה כי מקסימום הם יהיו שעתיים מול המסך..
ואנחנו נרוויח שפיות..
כשהילדים היו ממש קטנים זה לא היה יציאה ממש אלא ערב זוגי בבית..
)הייתי מכינה ארוחה מושקעת, שולחן ערוך וכו..(
אני לא הסתדרתי העם בייביסיטרים.. הרגיש לי הרבה יותר מדי עבודה להכין את הבית עבורה...
כשהם קצת גדלו היינו יוצאים לסיבוב ברחוב שלנו כשיש לילד הגדול פלאפון ואפשר להעביר אותנו תול 5 דקות...
בקורונה למדנו שאפשר לצאת לדייט ברכב בחניה של הבית שלנו...
בשנים האחרונות אנחנו יוצאים חוםשי כי תמיד י שילד מספיק גדול לשמור על הקטנים (ולאחרונה הקטנים כבר לא ממש קטנים(
כשהיה תינוק היינו לוקחים אותו איתנו כמובן...
יוצאים כל שבוע.. לאו דוקא למקום בתשלום.. גם סתם סיבוב בחוץ או ישיבה סתמית על ספסל..
לפעמים קונים משהו קטן לאכול..
אולי פעם בחודש חודשיים יוצאים לארוחה קצת יותר מושקעת..
לדעתי ההרגל הזה ממש חשוב כי זה אומר שלפחות פעם בשבוע יש לנו זמן ממש איכותי לשוחח.
אנחנו ממש מקפידים בזמן הזה לא לשוחח על עניינים טכניים וגם לא על הילדים. זה קשה אבל שווה...
אפילו בחול המועד כבר שנים שלמדנו שערב אחד אנחנו משאירים את הילדים לבד ויוצאים רק אנחנו (או שולחים את כולם החוצה ונשארים לערב זוגי בסוכה...)
לאכול איפשהו- מסעדה, פיצה וכד'.
לפעמים מנצלים את היציאה לעוד משהו באזור, אבל לא תמיד.
בשגרה משתדלים כל ערב לשבת קצת יחד ופעם בשבוע לעשות את זה יותר מיוחד ולעשות משהו יחד בבית.
כשאנחנו יוצאים זה בזמן שהילדים במסגרות, למרות שיהיה לי מי שישמור- סבתא, דודות.. אבל פחות אוהבת להטריח אנשים ואני גם ככה לא ממש אוהבת לצאת בערב.
יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.
כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)
וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.
אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות
לק"י
אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.
וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.
ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.
ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.
2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.
בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.
ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....
(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).
עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית
בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)
וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈
בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻
קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅
והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים
והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.
כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.
לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.
אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב
ההחלמה היתה קשה קשה קשה
מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.
השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה
מה היה ב2 הלידות האחרות?
יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.
הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת
שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..
קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא
מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק
במיוחד אם זה מחמיר
ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2
לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול
בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו
לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל
כאב בסדר הזה
תפרים
הנקה
צירים ולידה
בכל הלידות אני יולדת על הגב.
חלק עם אפידורל חלק בלי….
הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.
מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.
לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.
חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?
לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.
שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️
שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות
והיו לי לידות טובות.
הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.
ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר
לילדים שלי נמאס מעוף…
מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).
חוץ משניצל וחמין 🙏
אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם
או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).
אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז
טורטיות יותר טעים
מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים
מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.
כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח
מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים
חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה
ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית
כמה שבועות אחרי הפלה.
כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.
יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.
לא היה גבול לאושר.
כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.
אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..
חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.
ואז, זה נגמר.
אז יש את הצער הגדול.
אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.
אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.
כואב לי כל כך.
בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,
מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.
האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,
הצדדים,
מקדימה- שיפולי הבטן.
יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.
אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים
ואילו הכאבים באגן חדשים.
למי לפנות?
כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.
בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.
מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?
קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..
תודה מראש..
מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת
חיבוק♥️ תרגישי טוב!
ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,
והבטא כבר מאופסת..
מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף
אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח
אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק
אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב
בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים
החכמתי. תודה
יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?
אני סבלתי מזה כמה פעמים
ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה
השאלה שלי- איך עולים על זה?
אני בלי חום.
אם מרגיש כואב או אי נעימות.
זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד
אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...
יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....
גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.
ולמרות זאת החולשה המשיכה.
לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;
חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..
יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...
וכן לאמר...
יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.
העיסוי חיצוני כמובן
נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.
בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!
(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(
ממש משתתפת בצערך.
הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.
בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.
אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.
אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה
רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.
יותר בתחום של ספורט קיצבי.
כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.
אבל מוכנה לנסות.
אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..
ותודה!
תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.
מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.
ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.
אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).
אשמח להמלצה בפרטי.
אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.
תודה!
ועל התמיכה.
זה נותן כח..
שהשם יברך אתכן בטוב!
אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?
כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...
ליל שבת
סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח
דגים -50 שח
מרק קובות ביתי 30 שח
שבת בבוקר
בשר 80 שח
ממולאים או אורז עם עוף 50 שח
סעודה שלישית סלטים
מלבד זאת חלות 50 שח
עוגות ופיצוחים וחטיפים 80
התחילו לי בימים האחרונים
זה לא מרגיש צירים
לאורך היום פשוט כואב ממש
מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור
אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה
אבל הרחם מתחיל לפעול
אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?
כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..
השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו
כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה
זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה
לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..
תשתי הרבה ותהיי במנוחה..
הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף
עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות
אוףף
דרך כללית
זה לא מופיע בראשי
אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה
תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה
בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.
את יודעת מה לעשות הלאה?
או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.
ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות
כמה זמן את אחרי איחור?
סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?
שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..
הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.
אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..
בהצלחה בהחלטה!
עברתי לזה בלית ברירה
הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים
זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי
אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)
ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.
להשתמש במניעה לשווא
כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז
נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן
אבל אין לזה סוף ככה
צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)
ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)
אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...
יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.
הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה
כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים
אם להימנע כי יש חשש
אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.
ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה
אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש
אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.
להיכנס להריון.
ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס
הם מתעלמים מהעובדות בשטח
ומתייחסים רק ליום הביוץ
כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ
בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).
ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה
עם קוטל
אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו
עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות
בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.
מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום
אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם
האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום
אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל
לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד
אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים
וגם עם התקן זה קרה ויקרה
וכנל עם גלולות וטבעת
בקיצור
זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות
והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו
אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%
נכנסתי אתה
האמת בלי ג'ל
ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת
על כל השאר מאוד הקפדתי.
היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.
עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר
והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה
אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.
מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל
אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה
נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד
זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר
והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה
זו הגנה גבוהה
אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר
דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?
אז היא בודקת גם את זה
שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם
ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות
התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.
נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....
אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין
צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.
מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)
כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות
גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת
התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא