הבנתי שלהנקה יש סרזט.
1. האם הוא הכדור היחיד להנקה?
2. איזה תופעות היו לכן איתו?
3. חייב הנקה מלאה כדי שיהיה אפקטיבי? (טרם ילדתי אז אני לא יודעת אם אשלב עם מטרנה..)
אשמח לתובנות מנסיונכן האישי וקצת הסברים על המניעה באמצעות סרזט.
תודה
יש כמה כאלה,סרזט אחד מהן. עיקר החשיבות שלהן בהנקה היא שהן לא פוגמות בייצור החלב כפי שהגלולה המשולבת פוגעת. לא נטלתי בעצמי אך יש תיאורים רבים של דימומים יחד עם הנטילה,מה שיכול לבאס מאוד בתחום ההלכתי. אך כמו כל תופעת לוואי-לא לכולן זה קורה.
לקחתי לפני הרבה שנים גלולה שעשתה לי דיכאון (דיאנה, גלולה שונה לגמרי מהמדוברות פה. נותנים אותה בעיקר לאקנה והיא ידועה כגורמת לדיכאון).
רק אחרי חצי שנה של סבל חשבתי שאולי זה מהגלולה.
בשניה שאמרתי את זה לרופאה היא אמרה להפסיק מיד ורשמה משהו אחר.
אז אם מרגישים משהו לא טוב, או שיש המון דימומים או מיגרנות או מה שלא יהיה, וברור שזה מהגלולה, מנסים משהו אחר..
היו כתמים בשבועיים הראשוננים שלא אסרו אותנו.
כדאי להתחיל איתו כשכבר מותרים ואז קל יותר עם הכתמים, לשים תחתון שחור ולא להסתכל בניגוב.
יש הרבה שאין להן שום דימום איתו. שומעים בעיקר את אלה שיש להן בלגנים, אבל זה כנראה ממש לא הרוב.
ונראה לי שהוא גם השפיע לטובה על החלב. ולרוב גם אין איתו מחזור. בקיצור, תענוג.
לפי דעתי הסוד הוא בשחרור. יש בעלים שיש להם, מכל מני סיבות, עכבות.
לי ברור שלבעלי יש עכבות כלשהן בגלל החזרה בתשובה וההתחזקות שלו. עם הזמן הוא משתחרר, אבל זה לוקח הרבה זמן וגם מאמצים.
מצאתי כל מני שיטות כדי לשחרר אותו (וגם אותי), שלא יחשוב על זה אלא שישתחרר. אבל זה כמובן רק באישי או מישהו אחר יותר מקצועי שיתן לך עצות...
ממליצה לפנות לסקסולוג. או למרכז יה"ל
אם טוב לבני הזוג, גם חצי דקה וגם עשר דקות זה מעולה.
אני כבר רואה זוג תמים שסופר על השעון תוך כדי, כדי לבדוק שהם "בנורמה".
זו בעיה די נפוצה, אבל ברמה כזו זה גם גורם להם פחות להנות וברור שגם לנו ולכן כדאי טיפול.
וכן, ניתן לשלוט בזה. זה דורש עבודה, אבל אני מאמינה שאפשרי בעבודה של גוף ונפש.
ניסינו כמה דברים על אש נמוכה ולא הלך (תרגילים מסויימים וספרי אלחוש, אבל בלי ליווי ובלי הכוונה מספיקה), עכשיו רוצים לנסות שוב בצורה יותר מקצועית, אם תהיה הצלחה משמעותית, אמליץ לך ואז אולי יסכים יותר ללכת..
(אנחנו מנסים לחפש מטפל מיני דתי ומקצועי, המלצות יתקבלו בברכה!)
וסורי על הנצלוש, הקושי בשני הקצוות הוא לא קל, קשה לי לומר מה יותר מתסכל...
השאלה היא האם אתם נהנים מחיי הזוגיות שלכם, או שחווים קושי.
אצלנו, זה ברמה שגם בעלי נהנה פחות משהיה רוצה וחווה מזה תסכולים, ולכן הוא רוצה לטפל על אף הפאדיחות (והוא הגיע לזה רק עכשיו, אחרי 11 שנה שמוכן לקחת ברצינות את הנושא, אצלנו זה לקח תהליך ארוך..)
אם בעלך לא חווה קושי בעניין, ואם את גם לא חווה מזה קושי אלא מצליחה להנות בדרכים אחרות (ועל זה כמובן גם צריך לעבוד ברמה שטוב לך להגיע אליה), אז אפשר לא לטפל. הטיפול דורש החשפות מסויימת וגם מאמץ ותסכולים בדרך. צריך רצון בשביל זה.
בעלי לא חשב שהמצב נורמאלי, אבל הוא לא ידע עד כמה לא, כשנחשף להגדרות זה די דיכא אותו, ולכן לא בטוח שכדאי להכנס לזה, השאלה העיקרית האם טוב לכם במצב הקיים או רוצים להשתפר.
שגם גברים צריכים להתאמן לפעמים של שרירי רצפת האגן שלהם. פה בדיוק.
אנסה ממש לתאר בצניעות, אם זה יותר מידי אז כמובן שאפשר לשנות או למחוק לי את הפוסט.
*מה שאני אכתוב איננו חו''ד מקצועית אלא ידע ונסיון*
בשלב המקדים אפשר לנסות לתרגל 'הרגעה' של האזור ע''י כיווץ השרירים באגן (הטוסיק והאזור). ואז כשקצת נרגע להמשיך במשחק מקדים ולחזור על התרגיל הנ''ל.
גם תוך כדי יחסים, לקחת הפסקות ממש קטנות, לכווץ את השרירים כדי להרגיע את האזור ואז להמשיך....
מקווה שהובן
לחשוב לפני שמציעים וניגשים להתכתבות בעניינים צנועים עם ניקים לא מוכרים.
גם בשביל הפותחת וגם בשביל מי שרוצה להציע עזרה.
דבר ראשון לא מורחים כשמתחיל לכאוב כבר קודם פורסים מגבת גדולה כהה שמיועדת לכך שתהיה מונחת לך בחדר ,
וכבר לפני משמנים טוב את המקום בדרך כלל אחכ לא אמור לכאוב.
שנית לעשות הרבה משחק מקדים קודם חיבוק נישוק והתעסקות ביחד עם מגע בלי או עם דיבור ועוד ורק אחכ ...
שלישית חלק גדול חשוב במוח לעבוד על העונג שבדבר...
ואם בעלך יראה שאת נהנת זה יעזור לו מאוד..
ואם בעלך לחוץ ממך זה רק מעקב..
יש שרשור נעוץ למעלה של ארוח עם מרים קליין שמתעסקת בנושא תקראי אותו! את יכולה גם לפנות אליה בטלפון והיא תדריך אותך או למשהי אחרת..
חבל זה מתנה שה" נתן שצריכים לדעת איך להשתמש בה ..
הגעתי למסקנה (א) לא לדבר איתו על זה יותר מדי, כי זה מביך ומצער אותו, (ב) לא ליזום יחסים כשהוא לא ממש בעניין - הוא מקסים וירצה לרצות אותי, אבל בפועל זה לא ילך טוב. כשהוא משתוקק, ובעיקר כשזה לא יום אחרי יום, זה יוצא הרבה יותר מוצלח, (ג) אם בכ"ז רואים שמתארך, משנים תנוחה לתנוחה שנוח להחזיק בה הרבה זמן וכך אין לחץ.
גלולות של הנקה (סרזט\מקרולוט) בשילוב עם פרימולוט למינעת כתמים.
(בעיקרון גלולות הנקה מונעות בלי הנקה, הבעיה היא הדימום- ולכן כדאי סרזט.)
אפשר גם להתיעץ עם רב לגבי שימוש בספוגיות (שיש להן אחוזים גבוהים יותר, אבל יש רבנים שאוסרים אותן)
אין בהן אסטרוגן- שהוא לרוב ההורמון ה"בעייתי" שבגללו אוסרים גלולות הורמונאליות.
כמובן שכל דבר כזה דורש התיעצות עם רופא!
מיקרולט\סרזט וכו'- מונעים הריון, אבל יכולים לגרום לדימום (לא תמיד, אבל כן ב70% מהמקרים שזה די הרבה..)
פרימולוט- מחזיק את רירית הרחם ומונע דימומים, אבל לא מונע הריון.
ושוב- אני לא רופאה. וזה לא מידע רפואי ואת צריכה להתיעץ עם רופא לפני מהלך כזה.
אבל- זה רעיון שרופאה דתיה פעם אמרה לי, שרוב הרופאים לא יחשבו עליו.
ממס' ימים מסויים.
דבר שני - אסור לקחת יותר משבועיים ברצף.
את מדברת על מצב של שימוש בפרימולוט לדחיית מחזור.
יש לו עוד שימושים, ואז הכללים שונים.
אני לא יודעת בדיוק, לא למדתי רוקחות..
אני יודעת שפרימולוט פותחה בהתחלה כתרופה נגד הריון והתגלתה כמונעתדימומים אך לא הריון. וזה ממש נס כי אף פעם לא חשבו לפתח תרופה נגד דימום- כי לרוב העולם הדימום הזה לא משנה.
(בדיעבד משתמשים בה ברפואה גם לניקוי הרחם)
לגבי השאלה למה הרופאים בעד משולבות- אני לא יודעת.
יכול להיות פוליטיקה, יכול להיות שזה באמת אחוזים יותר נמוכים בלי הנקה.
אין הבדל בתוצאה בין מניעת הריון עם פרוגסטרון לבין כזו עם אסטרוגן.
סרזט מונע גם כשלא מניקים. יש נשם שמקבלות אותו (ואת דומיו-במשפחת ה"מיני פילס") ללא קשר להנקה,כי לא יכולות ליטול את המשולבות.
אישית אני לא מאוד מפחדת להשתמש גם אחרי התפוגה.
גם לסבון כלים יש תאריך אחרון לשימוש..![]()
בכל מקרה-זה לדעתי מופיע בחלק התחתון של השפופרת,זה שנמצא למעלה כשהיא עומדת על הפקק (מקווה שהובן חח)
הבת שלי בת קרוב לשנתיים ופשוט לא מוכנה להכיר את המושג של ללכת לישון! ואני פשוט חייבת להיות במנוחה ובעלי בעיקר מתפקד כרגע בבית והוא חייב את הזמן הזה לארגונים בבית. ובלי קשר אני יודעת כמה זה גרוע לישון בשעות מאוחרות ולא בריא לה. השאלה איך עושים את זה?
כל לילה זה פשוט סרט- רק אומרים לה את המילה לישון, היא מתחילה לברוח לנו ולהתחבא, בעלי מתקרב אליה היא מתחילה לצרוח בהסטריה- "לא לא לא" ופורצת בבכי היסטרי, הוא מנסה להרגיע אותה ואיכשהו מצליח לקחת אותה למיטה שלנו שם הוא מנסהלישון איתה ואז היא מתחילה- מים, טיטול, יתושים (כאילו מגרד לה אז היא צריכה משחה) וכו'. אחרי שזה נגמר היא מתחילה לצרוח שהיא רוצה אותי- אני מגיעה ולרוב מנסהלישון איתה והיא עדיין לא נרדמת, בסוף השעה כבר ממש מאוחרת ואז בעלי מרדים אותה בכוח על הידיים (פשוט מחזיק אותה ומנדנד אותה) היא בוכה אח"כ נכנעת ואז נרדמת. אנחנו מתארגנים והולכים גם לישון.
ואני שוב עם ההרגשה הרעה של למה זה צריך להיות ככה ולמה היא צריכה לישון בבכי כזה...
בבוקר היא בוכה שהערנו אותה כי היא ממש עייפה...
יש למישהי אולי עצות איך גורמים לה לרצות לישון? לאהוב ללכת לישון? היא הרי עייפה (בלי סוף משפשפת עיניים) ופשוט נלחמת לא לישון...
אשמח מאד אם מישהי תוכל לתת רעיונות משלה. אגב בררנו לגביי ייעוץ ש/ינה וזה המון כסף אז ממש מנסים שלו.
תודה רבה!
היה לי את זה עם הבת שלי, כמעט בת שנתיים.
עד שהחלטתי לשים לזה סוף, זה לא טוב לה ולא טוב לי ואני צריכה את השקט בלילה בכדי לסדר את הבית ולארגנו בקיצור אחרי הרבה הרבה ניסיונות טובים החלטתי שצריך להיות אמיצים ולגמור את סיפורי החגיגות.
מהבוקר טיפטפתי לה שהיום היא הולכת לישון במיטה שלה כמו ילדה גדולה ואני אשיר לה ואתן לה יד ואשב לידה וכו' וכו'.
בלילה הכנסתי אותה למיטה כמובן שהיה בכיות וצרחות והחלטתי להתנתק ולא לשמוע.
ישבתי כל הזמן לידה ומידי פעם אמרתי לה לשים את הראש.
אחרי 10 דקות היא נכנעה ונשכבה ואז ליטפתי אותה ואמרתי לה שהיא ילדה גדולה.
בלילה השני הבכיות היו רק 5 דקות.
בלילה השלישי היה פחות.
ובלילה הרביעי היא אפילו לא בכתה רק דרשה שאשיר לה.
ומאז ועד היום הילדה טפו טפו הולכת לישון כמו גדולה.
אני יודעת שזה מממאאאווודדד קשה הבכיות שלהם וזה מעלה את כל נקיפות המצפון האימהיים אבל אין ברירה.
שכנעתי את עצמי כארבע חוד' ורק כשהרגשתי שאני אהיה חזקה ואעמוד בבכיות ביצענו.
כי אם נשברים פעם אחת הם קולטים את זה ואח"כ עוד יותר קשה.
הרבה הרבה הצלחה!
אמא_מאושרתניסיתם אולי לשאול אותה (מתישהו, ברגיעה..) אם כיף לה ללכת לישון (מניחה שתענה שלא..) ואז למה לא?
למשל אצלי הוא אומר כל הזמן שהוא פוחד..
לאחרונה גילינו שהרעש של המנורה הכחולה (כשהיא מחשמלת יתושים) מפחיד אותו, אז כשהוא נרדם אנחנו מכבים את המנורה
אולי היא צריכה יותר אור? אולי יש איזה דובי או ציור על הקיר שהם ממש חמודים באור אבל מפחידים בחושך? זה פתיר בקלות..
לדעתי השלב הראשון זה לשאול- למה היא לא אוהבת ללכת לישון.. משם אפשר להמשיך.
היא תמיד הייתה ככה? אצלנו זה היה ככה עד לפני כמה חודשים ועכשיו פתאום חזר בתוספת של התעוררויות היסטריות בלילה אחרי תקופה שחשבנו שעלינו על דרך המלך..
אני כבר בדקתי אוזניים בטן ותולעים אצל הרופא ילדים וכאתמול קחנו אותו לדיקור סיני.
הלילה היה קשה להירדם אבל לפחות הוא ישן לילה רצוף. מתכננת לקחת אותו לטיפול שני, אולי זה יעזור גם לשלב ההרדמה..
לגבי סדר שינה- אנחנו עושים. היא נהנית מהצחצוח שיניים, מהסיפור ורק שמגיעים ללישון היא נכנסת להיסטריה. ואם לא נגיד לה לישון אז היא פשוט תקום מהמיטה.
ופעם ראשונה- אני ממש מתלבטת על העיניין הזה. השאלה אם לתת לה לבכות לא יגרום לה עוד יותר לפחד ללכת לישון ולשנוא את זה יותר? אני לא יודעת אם ארגיש טוב אם עצמי אם אלמד אותה לישון ע"י זה שאתן לה לבכות הרבה. היא מסוגלת גם לצרוח שעתיים..
ולאמא מאושרת - אני לא בטוחההיא בגיל של לנהל איתה שיחות. לא נראה לי שהיא תענה.. לדעתי החוסר רצון לישון נובע מזה שמעניין לה לא לישון והיא לא רוצה להפסיד. נגיד אם נשים אותה לישון כשאנחנו ישנים היא הרבה פחות מתנגדת רק שאני ממש לא רוצה שהיא תישן קבוע במינימום 12 בלילה.
ותודהרבה על העצות- אנסה ליישם מה שנראה לי שיוכל לעזור...
עברתי לידה שקטה וב"ה אני בהריון ורציתי לשמוע מכן עצות איך לעבור את ההריון בנחת שמחה וכו...
תודה יומטוב
הקבה מנהל את הכל. והכל בידיו! הוא אומר לצמח "גדל", אז יגדל! אותו הדבר בנידון דידן, אם ה' ירצה ונחשוב מחשבות חיוביות כל הזמן אז הכל בעזרת ה' ילך למישרין!!
לא לחינם כתוב "פתחו כחודו של מחט ואני אפתח לכם כאולם". ע"י מחשבה נכונה ה', רואה שאת באמונה איתנה הוא שולח סיעתא דישמיא, שהכל יעבור בשלום!!
בשורות טובות.
פשוט יש מחשבות על הלידה שהיתה ואיך יהיה הפעם ובכלל איך להגיע ללידה בחויה חיובית??
זה לא פשוט הריון ולידה לאחר אובדן.
ליוויתי כמה זוגות כאלו אחרי לידה שקטה. ועלול להיות באמת בדרך פוסט טראומה,או התקפי חרדה. הרבה אמונה שליחים טובים. אני גם ממליצה על ליווי ותמיכה בלידה. וכמובן הרבה תפילות וסיעתא דשמיא.
בהצלחה! בשורות טובות!
אמא_מאושרתאני רק ממשיכה להשמין.. 
אבל הייתי בודקת אולי שהכל בסדר בדם, ואולי גם את בלוטת התריס.. אני לא מבינה גדולה בזה אבל יודעת שיש לה קשר לתיאבון ועייפות
למרות שסביר להניח שזה סתם הורמונים או ההריון..
כי הגוף מקופל וזה אומר שנפח הריאות קטן יותר
שינה על הבטן היא לא מזיקה כשלעצמה אלא מגבירה את הסיכון למוות לעריסה בגלל החשש שלא יהיה מעבר אוויר מספיק לתינוק.
כמו להבדיל שנסיעה בלי חגורה היא לא מסוכנת כשלעצמה אלא רק במקרה של בלימה חזקה/תאונה ל"ע.

עם מחירים לא בשמים, ברחוב רבי עקיבא..
לא יודעת איך קוראים לה.. ובכללי אני קניתי חולצות ושמלות בתמנון ועוד כלמיני חנויות שוקיות כאלה כמו מיני אלנבי וזויה..
מישהי יודעת אולי אם יש הקלות לאישה בהריון בנוגע לרכישת בגדים בעומר?
נגיד, היפותטית, אם כבר אין מה שיעלה עליי..?
מעיקר הדין מותר לחדש בגדים בימי העומר, ואף לברך עליהם שהחיינו (אם הם בגדים שלפי ההלכה כשמחדש אותם מברך שהחיינו) שחידוש בגדים נאסר רק בימי בין המיצרים אבל בימי העומר מעיקר הדין מותר,
אלא שמי שרוצה להחמיר ולחדש את הבגד לשבת, עדיף ותבוא עליו ברכה.
אבל מעיקר הדין מותר גם ביום חול אם צריך.
ורק בימי בין המיצרים אסור.
תודה 
את החשש מייבוש. אז זה לא ודאי אלא חשש - אבל לא הייתי לוקחת את הסיכון.
וזה מה שהגיבה לך היועצת: "תודה שקראת וטרחת להגיב. אני שמחה שלך היה ניסיון מוצלח עם ילדייך. את מציינת שסבלת רבות מגודש ודלקות - סימן שאספקת החלב אצלך היתה שופעת. לא כל אמא מתברכת בשפע כזה, ולכן ההשפעה עליה עלולה להיות פחות חיובית.
יש השערות לגבי דרך פעולתו של הכרוב, כפי שתיארת, אבל המנגנון שבו הוא פועל לא לגמרי ברור. לאורך השנים אני וחברותיי למקצוע נתקלות לא מעט במקרים של נשים שהשתמשו בכרוב זמן ממושך (אני זוכרת במיוחד מקרה אחד שבו אמא נרדמה עם העלים... וקמה עם ירידה ניכרת שלקח לה כמה ימים לשקם) וחוו השפעה לרעה, כך שהייתי נזהרת מלפטור אזהרות של נשות מקצוע בעניין"
במיוחד אם את מניקה.
זה לא משנה לאנטיביוטיקה. משנה אם יש לך גודש או לא.
וגם אם יש גודש, לא כדאי לשאוב יותר מדי כי את מגבירה את ייצור החלב ועלולה להחמיר את הגודש.
אין לך מה לחשוש מכרוב. כרוב לא מייבש חלב. כדי להיווכח את יכולה להתנסות בזהירות - ספרי לנו על התוצאה
.
כרוב לא מייבש חלב
.
אם היא מניקה יפה, מן הסתם כבר עברו יממה או שתיים מאז הסתימה בצינוריות, ואין צורך להמשיך לשאוב - המשך שאיבה תיצור שוב תנאים של גודש וחשש לדלקת נוספת.
וגם - "חלב שעמד" זה לא מדוייק - אין הכוונה לחלב מזוהם לכאורה "שעמד" בשד ועכשיו (כמה יממות אחרי שהתפרצה הדלקת) צריך לסלק אותו. לא ככה זה עובד. אותו חלב כבר מזמן לא נמצא בשד, הוא רוקן בהנקה.
דלקת נוצרת בגלל סתימה בצינוריות החלב כתוצאה מגודש או מסיבה אחרת (לפעמים מסיבה רגשית כמו לחץ, מתח או עומס). כאמור - החלב כבר רוקן, ועכשיו הגוף מתמודד עם זיהום שנוצר במקום הסתימה. ולכן מעבר לטיפול בגודש ובדלקת אין צורך להמשיך לשאוב.
הסיפור שלי הוא כזה:
אני כרגע תשע חודשים לאחר לידה, מניקה הנקה מלאה ולא קיבלתי כלל עדיין מחזור,
מבערך ארבע/חמש חודשים לאחר הלידה אני עם דימומים רוב הזמן, ואם כבר מצליחה לטבול אז זה לזמן קצר מאד
בכל מקרה עכשיו אני עם דימומים ולא מצליחה לטבול שוב, ולאחר כל הבדיקות שעשיתי - אין עדיין סיבה לדימומים.
בעזר מציון המליצו לי לקחת פרימולוט נור למשך שלש חודשים ברציפות ולמנוע את הדימומים (הם טוענים שאין בעיה בזה)
ובמקביל אני מעונינת להתחיל עם מניעה - ואני הולכת על נובהרינג, ואין לי כ"כ כוחות נפשיים להתחיל להשתמש במניעה ולסבול מכך מדימומים נוספים של המניעה
מה אתן אומרות אני יכולה להתחיל לקחת פרימולוט נור וגם להתחיל להשתמש בנובהרינג - וכך אמנע את הדימומים שיש לי וגם את הדימומים שיכולים להיות מהנוברינג?
;אולי הדימומים בכלל לא מטמאים?
לגבי שימוש בשני הדברים צריך להתייעץ עם רופא
היו פעמים שהם באמת לא טימאו אותי,
אבל כשהיו דימומים יותר חזקים כבר נטמאתי, ואז להיטהר כבר הלך מאד בקושי,
יש לי רופאה מאד נעכסית ומאד מעצבן להתייעץ איתה,
לכן רציתי לשמוע קודם מהנסיון שלכם ואחר כך אני קובעת לה עובדה.
שלום!
אני גרה בבני ברק, ומחפשת דולה ללידה הקרבה בעז"ה
זו תהיה לידה רביעית, והפעם החלטתי לנסות עם דולה
מתלבטת אם זה בכלל מתאים לי....
חשוב לי מישהי שתוכל לתת תמיכה בזמן הצירים, כי אני מאד רוצה ללדת ללא אפידורל.
שיחות וכאלה לא מעניין אותי בכלל כי כמו שאני מכירה את עצמי
כשכואב לי אין לי סבלנות לאף אחד
לכן אני באה לחדר לידה אך ורק עם בעלי, וגם הוא יוצא מסוחרר נראה לי מה"תצא, תבוא, תלך, תגיע"
לפעמים בא לי ששהוא יהיה לפעמים לא יכולה לראות אף אחד מול הפרצוף
נראה לכן עם דולה זה יכול להיות בסדר?
אני לא רוצה שאף אחת תצא פגועה ממני...
וכן, המלצות - יש למישהי?
אני נעזרתי פעמיים בדולה בשם רייזי שפירא
אישה מקצועית, עדינה ונעימה. מאד נהניתי
גם הפעם אקח אותה בע"ה
הנה הטלפון שלה:
03-8080010
וגם המחיר שלה סביר לגמרי
ונראה לכן דולה מבינה לא להפגע אם בזמן מסוים אין סבלנות אליה?
יחסי האנוש שלי צריכים קצת ליטוש כשאני מאד מאד כאובה
אני תמיד קונה את זה למתנות,
המטפלת של הבת שלי אמרה לי שהיא לא מרשה לעצמה לקנות את זה וכמה זה העסיק תבת שלה.
יש לי כמה בבית והילדים מאוד נהנים מיזה יום שישי שאני רוצה שהם לא יסתובבו בבית אני ויששו בלאגן עם משחקים אז אני אומרת מי שלא רוצה לישון שישב במיטה עם ספר מעסיק לי את כל הילדים מגיל שנה ומעלה..
אם תרצי המלצה לספר אגיד לך משו שמתאים לטווח גילאים....
ספר לילדים רק שכל הדפים עם נילון על מנת לשמור על הספר לאורך שנים.
מה שאני קונה תגדולים 30/20 סנטי" זה עם סיפורים לילדים עם תמונות גדולות יפות וברורות,
יש ספריים חינוכיים ויש פחות עם מסרים יש עם תמונות ברורות וגדולות ויש פחות...
לכן לא כדאי לקנות בחנויות של חילוניים שלרב אין בהם מסר...
בלי קשר יש גם ספרים מנוילנים קטנים ודקים כמו הסדרה של אלי שבערך 10 שח לספר..
אם כיווצת 10 שניות צריך להרפות 20
(בדוגמא שקראתי דובר על 3 שניות כיווץ.. זה מעט או מספיק?)
בהריון הקודם הייתי בפילאטיס לנשים בהריון והמדריכה אמרה שהיא פשוט כל הזמן מכווצת..
תנסי פשוט לעשות את זה כל פעם שאת נזכרת ואם את רואה שאת לא מצליחה אז תקבעי זמנים קבועים- למשל, בקימה בבוקר, לפני השינה. זה ממש לא לוקח הרבה זמן ובאמת מאוד חשוב.
(ורק משהו קטן לגבי שערי צדק כדי שלא יהיה לשון הרע- ילדתי שם כמה פעמים והם מזמינים את כל היולדות לסדנה של חצי שעה- שעה בנושא הזה. אני ממש זוכרת שהן קראו לכולם והיה את הסדנה כל יום או יומיים. כמובן שלא כולן הולכות.. בנוסף, בתינוקיה שם יש חוברות מצויינות עם כל מיני תרגילים מומצלצים לאחרי הלידה שלי אישית עזרו לשטח את הבטן מהר מאוד, ב"ה)
היי בנות חייבת לשמוע אם לעוד מישהיא קרה .אני ממש פוחדת
הריון ראשון שבוע 24 הגעתי לסקירה מאוחרת ושם גילו שצוואר הרחם שלי קצר מאוד
הטיסו אותי למיון ,ומאתמול אני פה . קרה לישי?ואם כן עד איזה שבוע הצלחתם להחזיק?ויש המלצות?פליזתענו לי
לא צריך להלחץ, צריך לנוח, יתנו לך בבית חולים טיפול מתאים.
אני הייתי ככה משבוע 30 ובסוף ילדתי ב38
ואת זוכרת מה היה האורך שלך? יש לי בין 6 ל4 סנטימר כשזה אמור להיות 25
בשבוע 28 היה לי 10 מ"מ. אושפזתי ל-3 ימים (כי היה יו"כ ולא יכלו לשחרר) והחזקתי מעמד עד שבוע 35.
תחזיקי מעמד ותשמרי על עצמך ועל העבורצ'יק. זה הזמן לבקש ולקבל עזרה
וגם צריך להתייחס לנתון של לפני כמה שנים הייתה החתונה... הרבה השתנה בתחום במשך השנים (נדמה לי שאנחנו, למשל, עוד שילמנו לפי חישוב של דולרים...)
דייסת סולת?
דייסת קוואקר?
הבן שלי לא מוכן לעבןור למוצקים, ובכללי אוכל מעט מדי.
הכנתי כמה פעמים והיה דוחה.
מה אני עושה לא נכון??
אני קונה בד"כ את האבקות דייסה של B&D (יש להם כמה סוגים שלא כוללים שום תוספות)
רק ממיסים את זה בקצת מים חמים.
ואז אפשר להכין כל פעם כמות פיצפונת בלי לעבוד קשה מדי. ובלי להתבאס שחלק נזרק אח"כ.
א. עכשיו יהיה בן שנה
ב. ניסיתי עם האבקות המוכנות של מטרנה גם, וזה היה ממש לא טעים- להוסיף סוכר/ דבש הופך את זה ללא בריא?
ג. לעדיין טרייה- כשאת מתארת הכנה את מתכוונת לשים בסיר על האש?
תודה לכן!!
גם הבת שלי לא אהבה אבקות קנויות עכשיו אוכלת כל ערב דייסה (ואני אוכלת איתה זה ממש טעים) כן סוכר ודבש זה פחות בריא אבל בלי זה זה לא טעים תנסי להוסיף ממש קצת ולראות אם הוא אוהב אם לא תוסיפי עוד קצת (עם דבש הייתי נזהרת בהתחלה וכמובן רק כשהוא בן שנה)
וזה לא צריך להיות טעים לך... ![]()
יש לי דוגמיות של מטרנה ורוצה לנסות לטעימות.
מרתיחים כוס מים. מוסיפים חצי כוס קוואקר _זה ממש מספיק לגיל הזה)
נותנים לזה לרתוח ואז מנמיכים את האש ומבשלים עוד כמה דקות.
מקררים, ומוסיפים סילאן או פרי מרוסק.
שלי לא אהבה את האבקות דייסה ככה אבל ממש בלעה את זה עם המטרנה.
זה יוצא יותר נוזלי.
אצלי הן אוכלות ישר ולענין...לומדות להסתדר עם הכפית מהר מאוד.והקטנטונת אוכלת יפה את כל הדייסה שאמא בישלה...
אני מכינה מראש מים רתוחים בתוך צנצנת, כשהם מתקררים אני שמה בקערה או כוסית כ30 או 40 מים ואליה אני שופכת מהאבקה של הדיסה כמה כפיות ואחרי זה אני מערבבת טוב שלא יהיו גושים עם יש גושים או שזה יותר מדי אבקה ניתן להוסיף עוד מים במידה והוא או היא לא מסכימים מוסיפים בשביל הטעם מעט מהסימלאק או המטרנה שהוא אוכל בשביל הטעם, ככה המעון עושה אני מכינה לו בלי המטרנה והוא אוכל את זה משתדלת להאכיל אותו ביחד עם מרק או רסק תפוחים כדי שיהיה טעם. אני נותנת בין פעם לפעמיים ביום לפעמים בכלל לא רק כדי שימלא אותו או לפני לילה אומרים לתת כדי שזה יעזור להם לישון טוב.
תדלגי על הדייסה ותנסי פירות מתוקים או רסק תפוחי עץ. ממש לעשות אותם מעיכים ולתת לו לשחק איתם ולשים על האצבע שלך. גם גזר טוב לזה. אני גם נתתי אוכל רגיל לחלוטין - מה שהיה בשולחן שבת והיא ממש נהנתה. הייתי מרסקת הכל ושמה בנפרד על הצלחת וגם מקרבת את הכסא אוכל לשולחן בזמן שאכלנו. ככה היא הרגישה חלק מהעניינים. היא עברה מילדה שלא התלהבה מאוכל לילדה שפתחה קצת יתר התלהבות. אפילו את הבקבוק תני לו ליד השולחן, שימי לו כפית, כוס וצלחת שממש ירגיש חלק. מדהים מה ההשפעה החברתית. זה בעצם מה שקורה גם במעון שכולם עושים את אותו דבר ביחד.
naergelאחרונה
נועה נועהבדר"כ יש במכולות ובסופרים קמח תירס. יש גם בחנויות טבע. הוא צהוב וגס יותר מקורנלפור. אני מכינה במיקרוגל. מים רותחים וקמח תירס בכלי ביחס של חמש לאחד. אפשר מים מהברז אבל זה לוקח יותר זמן וצריך לבדוק שהדייסה מבעבעת כדי לדעת שהמים רתחו במיקרוגל. אחר כך מוסיפים מלח ומה שרוצים. יש ילדים ותינוקות שהתרגלו לטעם בלי סוכר או סילאן. אפשר להוסיף ממרח שקדים- יש לזה גם מתיקות
לגדולים: להוסיף צימוקים/אגוזים ולא צריך להמתיק את הדייסה בכלל (לדעתי המלח הכרחי). מעדן וארוחה מלאה לצמחונים