מן שכבה לבנה קשיחה כזאת כואבת על הפטמה
מישהי יודעת מה זה?
{יש מצב כי היא נחשפת לאויר?}
מן שכבה לבנה קשיחה כזאת כואבת על הפטמה
מישהי יודעת מה זה?
{יש מצב כי היא נחשפת לאויר?}
מישהי אולי בכל זאת יודעת?
אולי פיטריה
כואב בלי קשר להנקה ?
אם כן אז כנראה כדי לבדוק
תחיה דולהשלי התחפשו לפיה טובה (והתפלספנו על כך שהפיה הטובה היא כמו כלה שנמחלים לה כל העוונות...)
וסוג של לוחם, מה משנה איזה? העיקר החרב.
ואחד מהגדולים התחפש לכושי - פאה שחורה מתולתלת וצבע צבאי שחור על הפנים.
כשהייתי עסוקה עם סעודת פורים הם חילקו את שלל הממתקים ממשלוחי המנות ביניהם ועשו חיים...
עכשיו צריך לקבוע תור לרופא שיניים
- הסמיילי תרתי משמע
.
היה כיף ומרומם.
הגדולים התחפשו לתימני וחסיד - תחפושות שאנחנו תפרנו
הבת לאינדיאנית ברגע האחרון היתה אמורה לספר תורה שתפרתי לה ויום לפני לא רצתה אותו
הבן הקטו אברהם אבינו
והתינוקת ... עוד לא
ים של ממתקים אני מקווה שעד ערב פסח הם יספיקו להתחסל
הינו בסעודה מושקעת ממש
מתנפחים ברד שערות סבתא וכ"ו
ועכשיו צריך להתחיל לתכנן איך לנקות![]()
אני מתנחמת שזכינו בחודש חנינה כי אם לא היום היה חול המועד.
בקיצור משמח
ועד אז בד"כ קל יותר לעשות וגינלי אבל לפעמים עושים גם בטני בשבוע 8 ומעלה.
תלוי בבודקת, במיקום ההריון ובמבנה גוף
לא הכל צריך להיות מושלם, יכול להיות שבאמת השכנה היתה באמצע משהו ולא שמעה או לא יכלה לענות, ואיפה בעלך פה בסיפור לא הבנתי, אבל נראה לי שכולם ירוויחו מזה שאת תלכי להתקלח, תשתי כוס תה ותחשבו ביחד על מה הולך להיות הערב.
מלחץ ועצבים דבר"כ לא יוצא שום דבר טוב...![]()
זה הכי יצר הרע שבעולם שמנסה להרוס לך את שמחת הפורים!
הכל יסתדר בסוף וגם אם לא בדיוק כמו שרצית זה בסדר.
הלחץ המטורף שאת מתארת כל כך מוכר לי..ואני בטוחה שעוד מעט העניינים ירגעו.
אני ברגעים כאלה כשמרגישה אבודה פשוט מבקשת מה' תעזור לי והתפילה מרגיעה אותי קצת וגם לרוב פועלת.
לגמרי מבינה אותך..
אולי את יכולה לנסות להתרכז איך את יכולה לשנות את האוירה ולקבל עזרה מבעלך.
המצב שלך עכשיו זה שאת מצפה שהוא יעשה איזה שינוי שכנראה הוא לא יודע מה או איך.
לפעמים הכבוד העצמי שלנו מונע מאיתנו לפתור את הבעיה.
למחר תשיגי משהו אחר.
היא מכריחה אותך ללמוד עם תינוקת וילדה קטנה למרות שיש סיכוי שמשכורת שלך לא שווה את המאמץ ומותר גם לעשות הפסקה לשנה - גם ככה זה יותר לביטוי עצמי
היא תצרח עליך בגלל אי-סדר. למרות שזה ממש לא נורא שילדים קטנים זורקים צעצועים וספרים. גדולים שלי זרקו כל הזמן
ובכלל לא צריך לתינוקת תחפושת - גם אם אימא שלך אמרה שכן.
את מסתירה מכל העולם את הקשיים שלך כי אימא שלך אמרה וקורעת את עצמך למרות ששכנות אם היו יודעות היו עוזרות בשמחה ומעריכות אותך עוד יותר .
היא פשוט שולטת לך על החיים בטענה שאת חייבת עזרה שלך. וזה לא בגלל שיש לך קשיים. גם אימא שלי ניסתה למרות שאין לי שום קשיים ועוד הרבה אמהות. הן נותנות קצת עזרה, מסבירות שאסור להיעזר באף אחד אחר, מכינות רשימת מטלות ודרישות שאי-אפשר לעשות בלי עזרה שלכן וזהו. לצערי אני גדלתי בחברה שמשפחה זה לרב אימא, סבתא וילד. כי סבתא רוצה להתערב ואישה צעירה מפחדת להיות בלי תמיכה שלה.
את חייבת להסתדר לבד ואם זה לא אפשרי אז להוריד משהו אחרת אימא פשוט תהרוס לך את הנישואין וגם את החיים
שלום לכולן,
לבקשת בעלי האוהב והדואג- בפעם האחרונה שהיינו ביחד, (ליל טבילה אם זה משנה הורמונלית.) הוא אמר שאני יבשה מאוד מאוד והוא יפצע אותי אם הוא יגע בכלל, וזה אחרי שבעה נקיים עם מלא פצעים ובודקות טהרה...
אני לא בהריון ולא מניקה. (ומעולם לא הייתי)
מדאיג? עובר? יש הצעות לפתרונות?
תודה.
אולי אלרגני אבל אוטם נקבוביות מעולה.
שמן שקדים הוא שמן מעולה ונדיר שיש רגישות אליו.
תשתי הרבה- זה ממש עוזר!
כמו שאמרו כבר לפני- שמן שקדים או שמן טבעי אחר.,
או ג'ל סיכה- פשוט לשים בכמויות גדולות (אפשר גם להעזר עם מזרק)
האם את יודעת מתי היה הביוץ שלך?
כי בימים שלפני הביוץ אמורות להיות יחסית הרבה הפרשות.
כדאי מאד לבדוק שאין פטריה או דלקת כמו שאמרו פה.
לשתות הרבה גם כן עוזר!
אני אישית לא אהבתי את ה KY (וצריך לשים לב, אמרו פה פעם שיש סוג עם קוטל זרע, שימו לב מה אתם קונים אם זה רלוונטי).
השתמשתי בג'ל צמחי של פמינה שהיה נעים מאד.
וגם חשוב שהוא ישקיע זמן במה שמכונה משחק מקדים, זה מאד משנה את המצב.
אני בן אדם שמן.
מילא הבדיקות הרגילות אצל הרופאה, אבל גם שקיפות וגם סקירה הייתי צריכה לעשות בא"ס וגינאלי.
וזה אצל רופאים..
אני נכנסת לסקירה, הוא מתבונן בי ואומר לי ננסה לראות מה רואים בבטן ואז נעבור למטה..
וגם כשהוא עשה בבטן הוא אמר לי להכניס את הבטן ולהרים אותה למעלה.. וסקירה זה חצי שעה..
כל הזמן הגוף שלי והמראה שלי הם ענייני הפרטי ופתאום מתעסקים בשומן שלי...
אה וגם בהריון הקודם וגם הפעם אמרו לי לעשות אקו לב עובר כי לא רואים טוב בגלל השומן...
נמאס לי.. זה מעליב... כל ההתעסקות הזאת וההנכחה הזאת.
מזל ששתי הרופאות שהייתי אצלן לא אמרו לי מילה או רמז שיש קושי להיות שמנה בהריון ועדיף שלא אעלה הרבה.. שמעתי על כאלה שכך אמרו להן..

אבל עדיין רק אנחנו ראינו את זה. בחודש רביעי כבר יכלו לראות עלי, ובתחילת חמישי - בגדי הריון...
בחודש שלישי הייתה לי בטן קטנטנהה כאילו אני צריכה לשירותים.. ובחודש רביעי הקרובים ראו וסתם ככה אנשים אז בחמישי..
בריון שני בחודש שלישי הקרובים ראו וב4 הייתה כבר בטן...
לצערי כבר מההיריון הראשון בגלל הנפיחות אני נראית בחודש רביעי....
וכך גם עכשיו בהיריון שלישי שבוע 12 נראית ברביעי לפחות...
וכן הבגדים הרפויים חובה כבר משבוע 6....
זה מבאס לעדכן את כל השואלים שזאת רק התחלה....
שעות אבל בכי מתבכין מיילל לא רגיל נודניקי כזה .בעלי אמר שזה שיניים זה הגיוני ? בת חצי שנה
אני לא מרגישה כלום בולט בחניכיים,אבל היא לא נראית טוב ומכניסה באובססיביות כל דבר לפה
מדברים קשים וחזקים היא נרגעת.שיניים באמת? מה זה פתאום מגיע?אין לה חום והיא בסוף החלמה מצינון..
לעזור לה
הרגעה נסי:
לא לתת לה מוצרים עם סוכר.
קרח על השיניים(חניכיים)./חמאה
לא להכביד באוכל. דבר שמתככך עם הכאב כל פעם!
נשכן להכניס לפריזר ורק כך לתת לה לנשוך
שמעתי שמאד עוזר משחה של האוזניים לשים על השיניים (חניכיים) לא זוכרת איך נקרא אבל חשוב ששמעתי גם שזה מזיק בצורה אחרת.
הרופא אמר לי לשים טיפה אוטידין על האוזניים.
הוא פשוט אמר לי שזה חומר הרדמה חלש שמחליש את הכאב.
זה הכל
אמר לי הרופא למרוח אותו על החינכיים.
וכדי לדעת אם זה אכן שיניים- תמרחי פעם אחת, פעמיים ותראי אם הוא יותר רגוע.
אם לא תפסיקי כי כנראה זה לא שיניים.
סתם זה בטח מסוכן...
ולמרוח בעדינות.
אם היא ממש לא יכולה לישון בגלל זה אולי תשקלי לתת לה אקמולי.
אבל הכי חשוב- שתדעי שזה עובר. היא תחזור לישון בלילה ואת לא תישארי עייפה לנצח.
איך יודעים?
חזרה לעצמה מקווה שלא סיממתי אותה...
זה לתינוקות?
נראה לי שאם מחליטים לתת משכך חום אז עדיף אקמולי או נורופן.
אגב, יכול להיות שהחום זה מהשיניים.
במעון של הבת שלי (בת שנה וחצי)הם ישנים 3 שעות בצהריים וזה פשוט המון.
היא ממש מסרבת לישון בלילה ועירנית רק בסביבות 10 זה בכלל שייך להתחיל.
הם אומרים שאלו הכללים וככה ילדים צריכים לישון.
האם זה באמת ככה בכל מקום? הללילךות ממש מתסכלים אותי, השאלה אם זה באמת ככה בכל מקום או שאולי יש סיכוי למצוא מקום ששם זה לא ככה...[
תודה
ולראות מה דעתם בעניין ואם גם להם זה מפריע.
במעון שלנו כשיש בעיה שהיא לא פרטנית אנחנו בדר"כ מדברות אחת עם השניה ואז עם המנהל
וזה מתקבל אחרת כשזה מגיע מכמה הורים יחד
(אפילו כשמישהי אחת מתקשרת ואומרת שזה מפריע לכמה הורים, ואז יותר מנסים למצוא פיתרון..)
נשמע לי ממש לא סביר לצפות מילד שישן 3 שעות בצהריים. אני לא בטוחה שהייתי מצליחה לישון 3 שעות בצהריים, ואני נמצאת במצב של עייפות מתמדת 
צריכה אותי כל היום היא על הידיים או ברצפה ורוצה שאעסיק אותה.יש לכם רעיונות מה לעשות?
או סדר יום שמתאים לאמא יש לכם? נגיד כשהיא יושנת לנקות ולבשל ומתי לאכול ומתי לנוח?
ועוד מעט פסח. מה יהיה?
עוצו לי עיצה.
נ.ב אני אוהבת להיות איתה ולא את עבודות הבית
מזדהות?מבינות אותי?
אוף אם היתה לי טבחית ועוזרת ו....
אני לא מספיקה לחיות...
איך הזמן עובר הרגע נולדה וכבר כמעט בת חצי שנה...
אה.......
פרקתי,מרגישה יותר טוב,תודה
עוזרת הוא מרגיש שזה לא מוסרי...אני משכנעת אותו שמי שעובדת בזה אוהבת את זה,וזה קצת עובד אבל הוא הדביק אותי בחשש,וגם אני מתבישת להכניס הביתה מישהי...לבלגן ...וגם חדירה לפרטיות שלי -ביתי הוא מבצרי![]()
וגם זה עולה כסף ודי הרבה ככה הבנתי ...
2. אני רוצה לבשל הרבה מאותו דבר אבל בעלי אוהב אוכל מגוון וגם אם יש הרבה אוכלים הרבה מכירה את זה?
אשמח לתגובה ולעוד רעיונות,
ממך ומאוד נשים
תודה....על השיתוף מנסיונך...
היא יושבת בעגלה/סלקל/שמיכת פעילות לידך, ואת מכינה אוכל, ומסבירה לה תוך כדי: "הנה, עכשיו אני מקלפת את הגזר. הגזר בצבע כתום, את רואה? והנה אני חותכת אותו. הסכין מסוכן, רק לאמא מותר לגעת. ועכשיו אני מכניסה לסיר, ושמה אותו על הכיריים. את רואה איך האש נדלקת?"... וכו' וכו'...
או למשל: "עכשיו אמא תחפש מאיפה באות כל הנמלים הקטנות האלה, כדי לגרש אותן, כי אנחנו לא רוצות שהן יהיו פה ויעלו עלייך, נכון?" 
כך את גם מנקה ומבשלת, גם מעסיקה אותה וגם מעבירה לה שיעור בכלל הדברים שמקיפים אותה בחיים
.
מקווה שעזר לך.
התחלתי להיזכר איך קוראים לי ...
יש עיצה איך לגרום לה לישון טוב ?...
תודה נשמות טובות
מאוד מפתח את השפה ומולץ לכל אחת!
על הגב, כמובן. היא נהנית ואת חופשיהלעשות מה שאת צריכה.
ממליצה מאוד.
אישית- אני לא יודעת מה הייתי עושה בלי המנשא, בעיקר בשעות של השכבה וימי שישי עמוסים.
לכן היא על הגב. הגב בנוי לסחוב משקלים כאלה (שלי לפחות...אבל אני מטבעי גבוהה וגדולה)
אז ב"ה אנחנו כבר אוטוטו בשבוע 24, היריון תקין (פשוט ברכה!!).
בקשר למעקב היריון-
כיוון שמדובר בהיריון בסיכון גבוה (שק אחד..),
הרופאה העבירה אותנו להמשך מעקב לד"ר גיאלצ'ינסקי.
מישהי מכירה? אשמח להמלצות וכו'...
ובנוסף, האם אכן יש עניין להגיע כל שבועיים למעקב או שאפשר לפתוח רווחים טיפה (3 שבועות).
ומתחילים לחשוב יותר על הלידה עצמה.
האם בהיריון כזה אכן מומלץ לקחת רופא פרטי ללידה?
האם אכן הכרחי לעשות זירוז במידה ולא ילדנו עד שבוע 36-7?
ואם יש דגשים או טיפים נוספים, אשמח לקרוא.
תודה.
תחיה דולהלא הייתי מזלזלת בכל שבועיים מעקב.
לא מכירה את הרופא, מאיפה הוא?
כשתתקרבו יותר ללידה יהיה לכם יותר קל להחליט איזה תמיכה תהיה הכי טובה במקרה שלכם. לא תמיד רופא פרטי זה טוב כל כך. אפרט בע"ה מחר-מחרתיים כשיהיה לי יותר זמן.
ממליצה לעשות קורס ייעודי לתאומים ולקראת הלידה יותר קל לבחור איך להתנהל כי יודעים בדיוק מה יהיה
הייתי הולכת למפגש בודד כדי להתכונן באופן ממקוד,
להבין מה הולך להיות בלידה, לקבל מושגים לגבי האפשרות של חלילה פגות, הנקת תאומים ועוד

יש לי גם תאומים, שהיו בשני שקים ועם שתי שליות.
לגבי המעקב - לא זוכרת את התדירות.
לגבי הלידה - אני אישית לקחתי רופאה פרטית, כי היה חשוב לי להיות רגועה ולהכיר מראש את מי שמטפל בי. אבל קחי בחשבון שזה הרבה מאוד כסף.
לגבי זירוז בשבוע 36-37 - לא שמעתי דבר כזה! בכל אופן, רוב הסיכויים שגם ככה תלדי בשבועות האלה (בתקווה שלא לפני...).
עוד מעט כדאי לכם לחשוב על אחרי הלידה - אם אתם לא קונים לפני, אז כדאי להתחיל לברר ולהחליט איזה מוצרים אתם רוצים (איזו עגלת תאומים, למשל), כדי שאחרי הלידה לא תצטרכי להתרוצץ. וגם לחשוב מי יוכל לעזור לכם אחרי הלידה, כי צריך קצת יותר עזרה בטיפול בתאומים מאשר בתינוק יחיד.
בהצלחה ובקלות!
(ואני בין הממליצות עליה כאן
)
ומוסיפה: זה עוזר לעבור הכנה ללידת תאומים, אפילו רק מפגש אחד אם זו לא לידה ראשונה, כי זה תהליך לידה שונה, וגם ההנקה שונה מעט בהמשך.
כלומר שליה אחת אבל שני שקים, נכון?
אם כן, זה כב רמעט יותר רגוע.
ממליצה על קורס הכנה ללידה של תאומים. היה משמעותי למרות שלא השתמשתי בסוף (קיסרי) הרגיע מאוד ובקשי הדרכה גם על הנקה, אני מאוד מליצה.
ותקפידי על המעקב- הוא חשוב.
אני שנה וחודשיים אחרי לידה, מניקה בעיקר בלילה ושואבת פעם אחת בעבודה,
לפני יותר מחודשיים הפסקתי סרזט ועדיין לא קיבלתי מחזור, זה הגיוני?
יש מצב שאני בהריון בלי שום תופעות לוואי?
(לא רוצה לבדוק ולהתאכזב...)
אם עד עכשיו זה לא בא, זה אומר שכל עוד אני מניקה לא אוכל להכנס להריון?
תודה לכולם!!!
אבל אפשר להכנס להיריון עם הנקה היא לא תמיד מונעת באופן מולחט (מכירה כמה מקרים)
אני עד שלא הפסקתי כמעט ממש להניק (פעם בשבוע בערך) לא קיבלתי ואז מיד קיבלתי וב"ה מיד נכנסתי..
לדעתי כדאי לך לבדוק אם את בהיריון אם את לא מקבלת בזמן הקרוב.. כדי לדעת מה קורה עם הגוף שלך ולראות אם יש לך חסרים של דברים בדם..
היו לי כ"כ הרבה תופעות לוואי בהריון, שאני בספק אם יקרה שאהיה בהריון ואני לא אדע על כך,
קצת אחרי שהפסקתי עם הגלולות היו לא כל מני תופעות בגוף שלי,
אז חשבתי שאני בהריון ויצא שלילי והתבאסתי, לא מתחשק לי לבדוק "סתם", לא רוצה להתאכזב...
אם אני לא בהריון ולא מקבלת, זה דורש בדיקת רופא נשים? / רופא משפחה?
הבעיה שרופאת המשפחה שלי היא חברת משפחה והיא לא מעודדת הריונות צפופים (מבחינתה כמה שנים טובות בין לבין ואיזה 3 ילדים מקסימום), ואין לי כוח להגיד לה שהפסקתי גלולות (בקשתי מרשם לגלולות שלא "תחשוד")
תודה!
הגוף כבר מכיר את התהליך ויחזור אליו ברגע שההורמונים של ההנקה ירגעו..
אוף באלי שירגיעו אותי... יצא ארוך... סליחה....
אני היסטרית בנושא טהרה וכל פעם שמגיעים 7 נקיים רף הלחץ והמתח עולה ועולה.....
כל נקודה קטנטנה בצבע חום אני נלחצת וכל היום מסתכלת על הלבנים בהיסטריה...
וזה עוד בלי לדבר על ההתראגנות למקווה שלוקחת לי איזה יומיים וחצי והיסטריה בלי סוף. סתם לדוג' - גזיזת ציפורניים ידים ורגלים לוקחת שעה. ניקוי אזנים רבע שעה. חפיפת ראש איזה 4 פעמים.... בקיצור טירוף שמתחיל כאן ולא יודעת איפה נגמר...
וזה הקדמה בשביל שתבינו עם מי יש לכם עסק.....
אנחנו ב7 נקיים. וגם ביום הראשון וגם ביום השני היו בדיקות נקיות אבל כתמים בגוון חום- אדמדם על התחתון.
בעלי שלח את כל המראות הנ"ל ביחד עם סימון לרב שלנו, והוא אמר שמה שהיה ביום הראשון אוסר- ובשני- מותר.
בעצם זה אומר שכאילו הטבילה נדחית ביום ממה שחשבנו בהתחלה.
ולי ממש קשה עם זה. הצבע של הכתם היה נראה לי בדיוק אותו דבר...... אז איך זה הגיוני שיום אחד מותר וים אחד אוסר?
אני ממש לא מצליחה להשתחרר מהחרדה הזאת...
וגם- אם תגידו שחלק היה קטן מגריס- אז הסתכלתי שוב על הלבנים של היום השני כשהם חזרו מהרב- ובאמת מצד אחד זה היה נראה קטן מגריס- אבל מהצד השני ( שזה בעצם הצד שהיה קרוב לגוף) זה היה גדול מגריס. אז אולי הרב הסתכל מהצד הלא נכון ( ה
רי יכול להיות שזה יקרה!!!!)
אוף באלי ששכנעו אותי סופית להירגע ולשחרר.
כי אחכ זה לא יוצא לי מהראש וכל הזמן בין הליל טבילה לפעם הבאה שנאסרים (בע"ה שיהיה רק אחרי הלידה הבאה)מאני חושבת שאנלא באמת טהורה וזה סיוט...
אוף פרקתי...
אני לא מצפה לפסיקה הלכתית, רק להוריד מעל ליבי...
את לא המקרה הראושן שהוא רואה,
בוודאי יש לו שכל ישר לראות את כל הדברים שהזכרת- גודל, צורה, צבע, כיוון...
אם הרב פסק שאת טהורה- את טהורה.
תמשיכי בלב שמח.
קודם כל אמונת חכמים- מה שהרב אמר נכון.
את יכולה לשאול מדוע וכו', אך זה רק ילחיץ אותך יותר.
הסירי דאגה מליבך,
הרב לקח על עצמו את האחריות כשענה לך ולך אין שום בעיה מול רבש"ע.
דבר נוסף- כדאי ללכת למישהי מנוסה שתלווה ותייעץ לך, איך להפרד מהחרדה והלחץ בנושא.
אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים.
אפשר למאמנת אישית, אבל לדעתי בנושאים עמוקים ורגישים כאלו צריך ללכץ למישהי עם יותר נסיון במקצועות הנפש.
ואם יש לכם רבנית שאת קרובה אליה,
תתארי לה את המציאות והיא תוכל או לעזור לך או להפנות אותך לאדם הנכון.
ללא בושה,
זה שווה כל רגע של רוגע ושלווה אח"כ!
ויקרין על הבית בעוד תחומים בע"ה.
(סה"כ את מתחילה מנק' חיובית של יראת שמים, רק נשמע שאיבדת את האיזון, או שחסר ידע וכד'..)
ברכה והצלחה.
"בנחת"
בדיקת טהרה- בנחת.
התארגנות למקווה- בנחת.
למה לוקח שעה לגזור ציפורניים? למה לחפוף 4 פעמים את הראש?
אני לא בטוחה איך ההלכה רואה את זה, אבל לי זה תמיד נראה שאני מנקה את הליכלוך הפיזי ומי המקווה נותנים לי את הטיהור לנשמה
אז בשביל הניקוי הפיזי לא צריך לחפוף 4 פעמים (אלא אם את גרה בג'ונגל, ואני מניחה שזה לא המצב.). ואת הניקוי לנשמה תשאירי למי המקווה..
תעשי את מינימום הבדיקות שאת חייבת (לט לאט תוסיפי עוד, תביאי לעצמך את הזמן),
תסמכי על הרב בעיניים עצומות (אם הוא טועה חס ושלום- זה לא בתחום אחריותך!)
ונראה לי שהרב מסתכל מכל מיני צדדים לפני שהוא פוסק
והוא לוקח בחשבון שיקולים נוספים בפסיקתו (אם אפשר לתלות שזה פצע לדוגמא).
תעשי נשימות הרפיה לפני.
פשוט תשחררי! זה מקל מאד.
אני עושה את כל הבדיקות ובעלי הולך לרב בד"כ, ומה שהוא אומר אני מקבלת וזהו.
יש במקווה אצלנו דף בו כתוב הפירוט של כל הבדיקות והניקיונות שצריך לעשות לפני המקווה וליד כל אחד כתוב כמה זמן לעשות, לדוגמה: בדיקת הגוף, מקסימום שתי דקות וכו'.. אין שם שום בדיקה שדורשת יותר מחמש דקות (למעט האמבטיה כמובן) ובסוף כתוב שהכי חשוב- אחרי שהאישה יוצאת מהמקווה, שתאמין בלב שלם שהיא טהורה ולא תתחיל להרהר- אבל עשיתי כך או לא עשיתי כך..
בקיצור, לא צריך להגזים וצריך להאמין שבע"ה עם כל הטרחה שלנו ודאי שמה שעשינו הוא מספיק.
אז לי זה היה בעבר הרחוק גם כמעט בדיוק אותו דבר ואז דברתי עם חברה שלמדה הדרכת כלות ומתעסקת עם זה והבהרנו ענינים מה ההלכה דורשת מה אני עושה מה אני יעשה ומאז זה נעלם לגמרי !!!!
נניח לא הבנתי מה זה לא לא הסתכל על הטישו מה אני מרמה את הקבה, ואז ישבה והסבירה לי מה ההלכה דורשת.
דוגמא ההלכה אחרי 7 נקיים לא דורשת לבדק ולהסתכל היא הביאה לי מדרשי חזל הסבירה לי מהתחלה דברים שלמדתי לפני חתונה.
ואם היה לי טיפת דם ולא ראיתי כל הזמן ההיתי בתחושה אולי אנחנו אסורים .
היא הבהירה לי את ההלכה [אני בתימצות לא לקחת הלכה ממני אולי אני מחסירה פרטים] שאם בזמן שמותרים לא הרגישה לא ראתה והיה דם לא עברה על חטא ,
הבהרנו תהלכה מה דורשת בניקין הגוף מה צריך מה נדרש בחפיפה .....
ברגע שהבנתי ולמדתי בדיוק מה ההלכה דורשת עברו לי כל הפחדים.
בהקשר לרב ,רב מקבל הסמכה ואל תדאגי הוא יודע בדיוק מה הוא עונה גם לי קרה פעמים שלא הבנתי אבל הם מקבלים הסמכה ויודעים...
בהצלחה