פורום הריון ולידה (עמוד 441)

בסוף גיליתי שעדיין יש לי חבילה של קוואקר דק. אבל הזמנתי קוואקר והגיע שתי חבילות של קוואקר עבה שאצטרך לעשות ממנו משהו אז שומרת לי את התגובות 👍

@בארץ אהבתי תודה נראה לי שבאמת אנסה

@רקלתשוהנ תודה מבינה מה שאת אומרת. במתכון הזה יש גם קמח ואז זה כן מתאחד עוד לפני שמוסיפים את ה קוואקר, אז אולי כן יצליח

@סתם שם 1 תודה אולי זה מה שאעשה בסוף

של "זה ברור"

מאמינה שיש גם ל"כיטוב"

הדבר שאני עוד לא מצאתי בוואקום זה סולת. וממש אשמח לשמוע אם יש

אבל אני כן עושה עם המהיר הכנה.

אני גם מכבי

אבדוק לגבי בערב

למרות שזה לא בהכרח עוזר כי אז צריך למתוא פיתרון לילדה…

דרך מוקד זימון תורים?

להעמסה לא צריך נכון? פשוט מגיעים מוקדם וזהו

את קובעת לאחות ואז מבקשת ממנה חיסון לשעלת.

לא חייבת דרך זימון תורים אלא פשוט דרך האפליקציה.

להעמסת סוכר את לא צריכה לקבוע פשוט תבואי מוקדם למעבדה

עדיין מצץ אצבע (אצלו זה היה שתי האצבעות האמצעיות 😵‍💫)

דיברנו איתו, הוא מאוד רצה להפסיק

גם הרופאת שיניים אמרה שזה כבר משפיע על השיניים

והסכים שנשים לו מרה על האצבעות.

ב"ה תוך ימים בודדים הוא נגמל מזה לגמרי! אפילו בשינה כבר לא מכניס אצבעות. 

אבל שמנו לה רק בלילה בזמנו... אז אולי ננסה לשים לה גם ביום, תודה

להפסיק

אני עצמי מצצתי אצבע, כמה שניסו לגמול אותי לא עזר כלום. בסוף התייאשו ממני ולא הרבה זמן אחר כך הפסקתי. זה היה קרוב לבת מצווה.

אני מכירה מישהי שמוצצת אצבע מילדותה וכרגע בשנות העשרים לחייה... וממש לא באלי שזה יהיה ככה עם הבת שלי...

יש לזה מחיר חברתי מעבר למחיר הבריאותי

מה שניסיתי להגיד זה שלדעתי שהסיכוי שמציצת אצבע תחלוף גבוה יותר אם היא לא תהפוך לאישיו בינך לבין הבת שלך (כלומר שאת רוצה לקחת את זה ממנה).

אם הבת שלי מביעה רצון להפסיק אני אומרת לה שאני מוכנה לעזור לה ולחשוב יחד על דרכים שיכולות להקל עליה להפסיק, אבל אני סמוכה ובטוחה שיום יבוא והיא לא תזדקק לזה.

קרובה לגיל 30

עם מספר ילדים

שני תארים

מרוויחה מעל 35 א"ש בחודש, חכמה, ברמה, ומנהלת צוות

ולא - מצליחה - לגמול - את - עצמי

כמובן שזה לא לעיני זרים, ורק במיטה, והילדים לא יודעים.

אבל זה משפיל אותי, כלפי עצמי...

אז לטובתה, איכשהו, תגמלי אותה בגיל הזה.

מעריכה שכתבת, ואני חייבת לומר שכאב לי לשמוע שאת מרגישה מושפלת. כי זה אינסטנקטיבי ואני חושבת שלהרבה מאיתנו יש שטיק כזה או אחר...

לי למשל יש קטע שאני משחקת בשיער בצורה מוזרה כשאני מרחפת, ואני בכלל לא שמה לב כשאני עושה את זה.

זה לא מפריע לי ברמה של לטפל בזה.

אבל אם זה משהו שמפריע לך, ראיתי בשיטוט קצר  עכשיו באינטרנט כלמיני מקומות שמטפלים במציצה אצל מבוגרים. אולי שווה לך לבדוק..

האם משפיע על השיניים שלך?

אם זה לא יגיע ממנה - אין לכם שום דרך לשלוט על זה.

אני ממליצה מאוד על הטרמה. בשלב הראשון לחפור על זה שזה מזיק לשיניים, לאצבע, וליחס מהסביבה, ואז להוסיף לחפירות שאצבע זו שיטת הרגעה מצויינת שמתאימה לתינוקות וילדים קטנים. במקביל להעצים ולומר בכל הזדמנות שהילדה כבר גדולה מאוד, תוך שימוש בדוגמאות ספציפיות. ואז לעבור לשלב המשמעותי - ילדה כל כך גדולה, עוד מעט כבר תצליח להסתדר בלי מציצת אצבע.

ואז לדבר איתה, ולהציע לה להחליט תאריך יעד, נניח ראש השנה או יום הולדת (תחילת הלימודים לא הייתי בוחרת, כי זה גם ככה עיתוי עמוס מבחינה רגשית). אח''כ לחפור על זה שוב ושוב שבתאריך המדובר הילדה תיגמל בעז"ה ממציצת אצבע.

ככל שמדברים ומזכירים וחופרים על הנ''ל, זה יעבוד טוב יותר, אבל רק אם היא תהיה שותפה לתהליך!

כשמתקרבים תדברו איתה ותחפשו עצות איך היא תצליח - שגם היא תציע רעיונות. רק רעיונות שיעלו בשותפות איתה יש להם סיכוי להצליח.

תדברו גם על זה שזה יהיה קשה. היא רגילה להירגע ולהירדם עם אצבע. זה יהיה מאוד קשה. צריך למצוא תחליף. תתכננו מראש רעיונות לתחליפים להירגעות ולהירדמות.

בהצלחה!

אבל כן בכמה סיטואציות דומות לזה (כמובן במלל מותאם לסיטואציה).

יש לי בת 11 שעדיין מוצצת

חכמה

מתוקה

מוכשרת ונבונה

לרוב מוצצת רק בשעת השינה

וכבר רוצה להגמל מהמציצה

רק מה לעשות והאצבע חוברת לגוף

זה לא משהו שניתן לזרוק לפח ואין יותר.

ניסינו מרה, פלסטר, חבישת האצבע, חבישת כל היד, מבצע,  פרס. כלום לא עובד.

אני כרגע הרפיתי

להרגשתי ביום שהיא באמת באמת תרצה היא תגמל.

אני מחוברת מאד לשיטה שלך @יראת גאולה 

וזה עובד מאד טוב בתחומים שונים. לצערי הגדול-לא במצב הזה.

כך מהניסיון של אחותי ושל הבת שלי. שתיהן הפסיקו בגיל 11 (הבת מצווה "איימה" באופק), וממש הכריחו את עצמן לא למצוץ יותר.

לפני כן כל הניסיונות והעזרות שניסינו להציע להן לא הועילו...

לא משנה מתי הוא נרדם, תוך רגע כולו עם אנרגיות😅

גיליתי מקודם שהטיטול שלה מלא, אז החלפתי לה וקיוויתי שזה יעזור. כרגע עוד לא (אבל היא כבר הגיעה לשלב הבכי העצבני, אז אולי ככה היא תירדם בסוף)

ואני גמורה וכבר בלי סבלנות בכלל

אם לא נרדמים מביאה להם ספר בובות משחק אפילו אוכל למיטה

ואני לא בחדר אעתם

וככה אמנם כל רגע ניגשת למשהו אחר חח

אבל לפחות י שמרחב גם פנוי 

אבל איך אוכפים את זה על שובבונת בת שנתיים וחצי? (מקודם ממש החזקתי אותה בכוח שלא תצא )

האמת שגם הגדולים יותר יוצאים, אבל להם יותר קל להסביר או להכריח לחזור למיטה...

ככה פלאים.

הקטנה שלי לפעמים נרדמת ואני יודעת שאשלם על זה מחיר אבל לפעמים מחיר השקט שישנה שעה באחהצ/ערב שווה לי אחכ את הקושי להרדים ואני לא נלחמת להרדים נותנת לה שתסתובב תשחק ומעצמה היא נכנסת בסוף למיטה. כשמפריעה לאחרים להרדם בהסתובבות שמה לה קצת מסך עד שהם נרדמים וככה לא מסתובבת.. הבאסה זה אם בבוקר מעירים אותה מוקדם ואז היא עייפה והגלגל חוזר על עצמו. בשגרה באמת נלחמת שלא יקרה בחוםש חסר סיכוי לא מתאמצת אפילו..

אפילו בעלי התעורר ממנה (ומשני מפריעים אחרים), עד שהצליח להירדם אחרי היום המתיש שהיה לו...

הוא הכריז שהוא יודע מה האיראנים ישלחו עלינו במתקפה ה"מתוכננת" שלהם: טילים מלאים בתינוקות ערים שמסרבים לישון!

אני מנקה פסח כבר שבועיים

ועדיין לא ילדתי

כל יום של ניקיון אני אומרת לעצמי הנה היום זה הקינון הסופי

ואין שינוי!!!!!!!!!!!!!!

אני לא מגזימה תקשיבי ניקיתי את המחסן - שלא נגעתי בו מאז המעבר דירה לפני כמעט 3 שנים

ניקיתי ארונות עליונים בחדרים

כאילו משהו לא מוסבר אבל פתאום יש לי מלא כח..

שזה היום האחרון לדאוג לכביסות.

מהיום-

אם אלד עד תשעה באב, אעזוב בית עם ערימת כביסות הולכת וגובהת.

למה לי זה לא קרה לפני הלידות?

עזבתי בית הפוך בשתי הפעמים..

בראשונה עוד קצת כיבסתי דברים אבל בשניה בכלל לא חשבתי שאני עומדת ללדת

חבל, סדר פסח אחת ל.. לפני כל לידה יכול לשמור טוב על הבית😅

לי הקינון מתחיל מוקדם (עכשיו התחלתי תשיעי ואני יולדת בד"כ 39-40) ועד הלידה הבית מספיק להתהפך מחדש🥴

ללידה הקודמת יצאתי מבית הפוך לגמרי😖

אז לפחות את לא מבזבזת את הזמן על לסדר סתם😅

אז יש תקווה😉

ו@חזקה בעורף אני כל כך מזדהה, ואצלי זה התחיל מחודש שישי ככה!!

היו ימים שאמרתי לבעלי שאין לי כח לעצמי. בא לי לנוח בספה ולהסתכל על התקרה והרגליים פשוט לקחו אותי לכל מקום בבית😂

ובגדול הייתי בנאדם מאוד מבולגן. עברתי שינוי רציני בהריון הזה.

משו בזה שה׳ קובע מתי מכניס לי רוגע😅

בכל מקרה יכולה להגיד לך שהבת שלי נולדה 2.600 בשבוע 39 ובחסדי ה׳ ינקה מקסים מההתחלה

ברוך ה׳ ברוך ה׳ באמת הלך טוב אז זה לא בהכרח קשור למשקל

ולהכי גדול שנולד בשבוע 39 היה הכי קשה והייתי צריכה להלחם על ההנקה

לדעתי מצויין שאת חושבת ונערכת, אבל קחי בחשבון שכנראה זה לא קשור רק לשבוע הלידה

הייתי מתייעצת עם יועצת הנקה איך הכי כדאי להיערך. אולי כבר להצטייד במשאבה טובה?

זה ממש ידוע שלשון קשורה מקשה על יניקה.

מניסיוני-

ילדתי בשבוע 37

והיא ינקה מצויין מהרגע הראשון! הרבה יותר טוב מאחותה שנולדה ב-39

(ברור שיש פה גם אלמנט של ניסיון שלי, זו הייתה השניה)

אצל הגדולה שלי היא בכלל לא רצתה לינוק כמעט כל היממה הראשונה כי פלטה מי שפיר ובהמשך אחרי שעלינו על הגל היא ינקה סבבה

בקיצור בעז"ה מקווה בשבילך שהפעם ההנקה תלך טוב ובקלות.. לא הייתי נותנת לשבוע לידה משקל לגבי זה

אני רואה שבאמת נראה שהשבוע הוא פחות פרמטר פה. אולי המשקל. יש דרך "להשמין" את העובר כדי שיגיע לשבוע 37 במשקל של שלושה קילו לפחות? (או שאולי עדיף לא לנסות להתערב בזה...)

בכל אופן, לשון קשורה אני בהחלט מתכוונת לבדוק מיד אחרי הלידה ככל האפשר. (מישהי יודעת אם אפשר לבקש מפרופ' יודסין לבוא לשערי צדק? או שזה יהיה שיקול נוסף ללדת בעין כרם... אם כי הדולה שלי גם מומחית בזה, אולי אבקש ממנה לבוא לבדוק...)

משאבה - לא רואה טעם. אני לא מתכוונת לשאוב באופן קבוע אם הכול תקין (אני גם ככה נשארת עם התינוקות בבית עד גיל שנה לפחות). מקסימום אשתמש במשאבות של בית החולים, כמו שעשיתי כשהתאומים היו בפגייה...

בשבוע 38 בדיוק במשקל 2660 ינקה מעולה מהרגע הראשון.

כך שבמקומך לא הייתי בלחץ להשמין את העובר...

אני יודעת שבשערי צדק יש את ד"ר ארליכמן שגם מומחה בלשון קשורה, ואפשר לקפוץ אליו למחלקת ילדים

אל תנסי להשמין את העובר. הם משמינים מחוץ למה שהם אמורים רק אם יש סכרת הריון. וחלילה שלא תהיה. אחרת לא סביר שיזיז לו, רק יזיק לך.

לעניות דעתי אין קסם- לבדוק לשון קשורה מיד. ולהיות עם סבלנות לתהליך. לחבר, לסחוט קצת לפה שלו, בסוף זה יבוא. לא התנסתי בקיסרי מוקדם. האלקטיבי שלי היה ב38. אבל האחרים נולדו ב- 40/41 אז כן יחסית היה אולי פחות ''מבושל''.  אבל הוא היחיד שלא נתנו לו מטרנה. לקח לו יום יומיים אבל בסוף הכל הסתדר ב''ה. 

מתחת ל3 קג ולא היה בעיות בהנקה (אחרי 3 חודשים היו עניינים אבל לא צמוד)

חושבת ש

א. השבוע כן קצת משמעותי. אבל לכאורה ב37 זה כן צריך להיות בסדר. אולי תנסי לתזמן את התאריך לסוף השבוע ה37?

ב. מאוד צשוב לבתחיל להניק (לסחוט) כמה שיותר קרוב ללידה, ולהקפיד כל 3 שעות... מאוד מאוד חשוב לייצור החלב, במיוחד אחרי קיסרי (מנסיון..)

בהצלחה!

וגם הייתי יוצרת קשר עם יועצת הנקה שמקבלת קרוב אלייך עוד לפני הלידה להתייעצות טלפונית ואחרי הלידה למקרה הצורך

בהצלחה ובריאות!

אבל מהלידה האחת שילדתי----

ילדתי בשבוע 37, תינוק במשקל 3 קילו בדיוק.

וינק מעולה מהרגע הראשון.

אז זה כבר לא בשליטתך... רק שהפעם תדעי לבדוק

דווקא התינוק שלי שנולד הכי קטן )2.670) ינק מושלם מהרגע הראשון.

אחד התאומים שלי היה 2.700 בלידה וינק מעולה. שניהם ינקו מעולה ונולדו בקיסרי בשבוע 38.

הבעיה שלא היה לי מספיק חלב ומהעומס של תאומים גם לא יכולתי להשקיע בזה יותר מדי.

והיתרון הגדול בבקבוק זה שהאבא עכול להיות שותף מלא להאכלות....

כמה קיסריים, בשבוע 36 היה קצת קשה ההנקה כי נרדם והתעייף כל הזמן, כעבור שבוע בערך הסתגרה ההנקה.

2 אחרים, קיסריים בשבוע 37 ו38+0 לא היו שום בעיות עם הנקה, גם כשנולדו במשקל יותר קטן המשקל של התינוק שנולד בשבוע 36..

סביב 2.5 קילו.

בעז"ה ילך בקלות ושמחה

הגדולה נולדה בשבוע 37, במשקל 2260.

בימים הראשונים היה לה קשה לינוק, אבל זה הסתדר די מהר.

נראה לי שזה שהיא בכורה, ולא היה לי נסיון בהנקה, זה הוסיף לקושי.

האחרים נולדו בשבועות 38-39, במשקל סביב 2500, לא היו בעיות.

כל אלו נולדו בלידה רגילה, לא בקיסרי.

הקטן שלי נולד בקיסרי בשבוע 34 והיה פג.

בהתחלה הוא לא יכל לינוק בכלל.

בפועל הוא התחיל לינוק בגיל חודשיים, וזה הלך ממש חלק. לא האמנתי שהוא יתחיל לינוק בכזאת טבעיות.

בקיצור, הכל אפשרי.

נראה שבאמת מה שהכי משמעותי פה זה הלשון הקשורה. אז בע"ה אבדוק את זה כמה שיותר קרוב ללידה. (אולי אפילו תהיה איתי ביממה הראשונה דולה/אחות שהיא גם יועצת הנקה, ואז היא תוכל לבדוק)

בע"ה יהיה בסדר...

כבר בחדר לידה היה אלוף, למרות שהמשקל היה נמוך לכל הדעות

בלידה של 39 היו קשיים רציניים

ומקווה שהתגובה שלי תהיה בסדר ולא תכאיב לך..

את הגדול שלי(שנולד 3.300) הנקתי פעם ראשונה כ12 שעות אחרי הלידה, ומאז המשכתי להניק אותו בקלות ב"ה עד כמעט גיל שנתיים.

את הקטנה הנקתי מיד בחדר לידה, והיא נולדה פצפונה(2.700) וינקה בסדר גמור+

לי אישית נשמע שלשון קשורה הכי משפיע על קושי בהנקה, גם מבחינת מה שאני מכירה ומבחינת ההגיון

ב"ה גם לי יש עבר מוצלח עם הנקות, כולל אחרי קיסרי

ואני באמת מבינה שהלשון הקשןרה היא הדבר המשמעותי פה, וזה משמח אותי - כי זה דבר שבכלל לא בשליטתי מצד אחד, ומצד שני יחסית קל לפתור אותו...

@שפוש - אם אלד בשערי צדק באמת אנסה לאבחן אם יש לשון קשורה בעזרת יועצת הנקה כבר ביממה הראשונה, ואז מיד לקבוע תור ליודסין במקור ברוך לניתוק במקרה שצריך...

תודה!

אצלי היה את זה פעמיים- בעין כרם חתכו יום אחרי הלידה, בשערי צדק לא עושים את זה.

אם את מתכוננת לזה מראש, את יכולה פשוט לשאול יועצת הנקה במחלקה. ואם יש לשון קשורה לקבוע ישר תור לד"ר יודסין במקור ברוך (אפשר להגיד למזכירה שזה תינוק שרק נולד,ואז הן מנסות להכניס יותר מהר, ככה היה אצלינו)

אם הוא עולה טוב, יכול להיות שהילד שלך חרוץ, ותוך כמה דק' מסיים את הארוחה וכבר הוא שבע.

אם הוא לא עולה במשקל - בדקתם לשון קשורה?

כמה זמן הוא יונק?

כמה פעמים ביום בערך הוא יונק

הוא יונק קצר? מעדיף בקבוק? לא אוכל מספיק ולא עולה טוב במשקל? מאוד מוסח תוך כדי בקבוק והנקה?

וזה שאוהב אוכל זה דווקא טוב, יהיה לך יותר קל לבסס אצלי מוצקים בעזרת ה'

הוא בן חצי שנה

אני מציעה הנקה- מסרב

מציעה פירות עם קוואקר - נענה בשמחה ואוכל כמות יפה!

שותה מים, אם אשים בבקבוק ללב שאוב לא ירצה לשתות.

ובלילות- יונק המון! יכול לקום גם 8 פעמים בלילה

הטיטול בבוקר עמוס, לפעמים בורח לבגדים.

למה במהלך היום הוא מעדיף פירות/מרק ירקות טחון ופחות מסכים לינוק?

ולכן יותר כיף לאכול אוכל מעניין (טעם, מרקם, סביבה מעניינת)

אולי לכן בלילה הוא מעדיף לינוק יותר..

ניסית להציע הנקה ביום, בחדר חשוך ובשקט?

ובכל מקרה, בכזה גיל אני חושבת שאפשר לעבור לארוחות ביום והנקה בלילה (ולשים לב שאוכל אוכל בריא ומזין)

אצלי יש זמנים שמקרין לירכיים

כפות רגליים ושוקיים זו סתם תופעה נחמדה אחרת של הריון

הכל כלול מה שנקרא

תקפידי על מגנזיום 

מאד עוזר

שזה התפסות של רצועות ברחם שמקרינות לשם.

ממליצה לך איקווילבריו עוזר גם לסימפי

כואב לך בלחיצה על העצם מתחת לשיער הערווה?

זה המדד הבלעדי לסימפי

התאור שלך נשמע גם מתאים לכאב עצבי מקרין 

כי לפעמים מאבחנים סתם

לשאלתך- אני חושבת שזה קיים

אמןר להיות במיקום שקרוב לשפתיים? או גם יותר גבוה טיפה

זה סימפי?

צורת האריזה יכולה ממש להשפיע אם זה יראה מכובד או זול.

הייתי הולכת על מקס סטטק- יכול להיות שם אחלה מציאות

תבחרי נושא ותרכיבי ערכה
 

לדוג-

קערה יפה, שתי כפות עץ מגניבות, מסחטת לימון צבעונית ושתי מגבות מטבח קטנות

מפה, ראנר, חובקי מפיות, נרות ריחניים

תבנית עוגיות מגניבה, כפפות סיליקון,  מרית, צנצנת זכוכית עם מכסה (ומתכון לעוגיות)

קנקן מגניב, כוסות יפות, תבניות קרח, מגש עץ ומאורר ידני קטן

בקיצור- יצירתיות

לעטו  בצלופן יפה

והכי חשוב ברכה יפה 

זה בעיני קצת

אבל אם תקני מתנה מעוצבת יפה ומכתב יפה זה עדיף

להביא פתק החלפה.

הם לא מביאים אוטומטית ומבאס להיתקע בסוף עם משהו שלא אוהבים. (קיבלתי כמה מתנות משם שהעברתי הלאה..).

כי קראתי שוב מה שכתבת, והבנתי מה שכתבת....

במחירים האלה

קניתי סטים מאוד יפים בנעמן

עזרתם כמו תמיד ☺️

אבל לא היה ברירה, אף אחת.לא לקחה יוזמה והילדים שלי ממשיכים שם שנה הבאה

ב"ה זה מאחורי...

אני עוד מחכה לאמא שתרים ברוב טובה את הכפפה..

לק"י

מטפלת פרטית, ולא התארגנו יחד.

מסיימים שנה 5 איתה וממשיכים עוד שנה ב"ה.

אני רוצה ללכת לחפש משהו סימלי בשביל ההערכה. וכמובן שכותבת משהו אישי.

לק"י

היא בת 50+

אבל אולי באמת משהו כזה.

צינצנות ובכל צינצת שמו תה בטעם שונה. שמו את הצינצנות על מגש וארזו בצלופן. יש בסטוקים וכאלה בזול.

מתנה מהממת, זולה וגם שימושית

שמן הדס  עם שמן בסיס ביחס של 1:25 (נראה לי . אבל המח שלי לא במקום. אם בקבוק של 10 מל צריך למהול עם 250 מל בסיס זה נכון היחס שעשיתי?)

ותמרחי במפשעה -לא קרוב לפי הטבעץ איפה שהגומי של התחתון כזה

זה מעלעם אותם!!!

הבת שלי עכשיו היה לה צרחות כל הלילה כל פעם אחרי ששמתי לה נרדמה ותוך כמה ימים נגמר הסיפור.

מה שכן בהתחלה התעוררה מספר פעמים ולא הבנתי איך תמיד זה עשה פלאים.

מסתבר שקניתי חברה שכנראה לא ממש אמיתי

ממליצה על 'שלוס' או על 'עומר הגליל ' יותר יקר אבל כנראה בצדק...

וגם ממש הקפדתי איתה בימים האלה לא לאכול סוכר.

ותנסי גם להביא לו גרעיני דלעת ואיכשהוא שיאכל שום חי

אולי ברוטב לסלט או משהו זה ילך

אני לא הבאץי לה ועבר

אם לא מציק לו אז למה להשתגע?

או שאת מחפשת פתרון במקום הרופא?

אם את מחפשת פתרון מיידי עד הרופא פשוט לא הייתי עושה כלום.

אגב אצלנו שולחים פניה לרופא באפליקציה והוא שולח מרשם.

לא צריך לחכות לתור בשביל זה.

תכתבי שראית תולעים וזהו. אין לרופא מה לבדוק בעצם.

הורמוקס כבר לא הזיז ולא היתה לו שום השפעה.

גרעיני דלעת טבעיים- 20 בבוקר ו20 בערב, אחרי כמה ימים התולעים נעלמו.

אבל צריך להתמיד בזה וילדים לא תמיד אוהבים את הטעם שלהם..

שכחתי איך קןראים לתרופה

בגדול,

עד שלא נעלם לגמרי

כל יום החלפתי מצעים, וניקיון טוב

למה זה סופר מדבק

גם תשיעי + גם סיור + גם באוגוסט + גם עם הילדים

אמאאאאאאאאאאאאאאאא

אני במקומך הייתי נשארת בבית

תקשיבי אתת אלופה רק על היכולת לחשוב על זה

דווקא יותר קל עם הילדים מחוץ לבית🤫

יהיה לי זמן להישאר בבית אחרי הלידה בעז"ה!

כי זה סיור עם הרבה מלל

עיר דוד הרבה יותר חוויתי, יש להם עוד סיורים חוץ מהסיור עם הנקבה שאולי פחות מתאים בהריון

פשוט מחפשים משהו שיתאים לתשעת הימים, ובכותל, סיור על החומות או סתם להסתובב ברובע אנחנו עושים הרבה🤷

הקטנה אז רק התרוצצה ובעלי היה צריך לרדוף אחריה ולא יכולנו להקשיב להסברים כמו שצריך.

וגם יש מעברים מאוד צרים - לא יפריע לך?

והאמת שגם אני מחפשת המלצה למשהו כזה... אבל מעדיפה עם כמה שפחות הליכה 🤭 (חודש שביעי, ילדים מגיל שנתיים וחצי עד 16.5). אם למישהי יש עוד רעיונות אז אשמח לשמוע...

אבל וואלה זה כבר מוגזם

וזה גם מלפני ההריון פשוט בעלי פחות הרגיש כי מאוווד רציתי הריון אז ׳התגברתי׳ לעשות סקס חחח

ועכשיו שברוך ה׳ יש- לא דחוף לי ואם לא נוח לי אני לא רוצה

נהיה לי שפשפת בשפתיים החיצוניות…

די זה יבש מוגזם זה לא סבבה

שמישו יפתור לי את זה😅

אם את קופצת כשהוא נוגע במקומות מסוימים יכול להיות שזה פשוט לא נעים לך

בהריון יש המון שינויים פיזיולוגיים שממש משפיעים.

שינויים עצביים, הורמונליים, עייפות קשה ןעוד...

אתם כנראה צריכים מסכך טוב

אולי תעזור הרבה הדרגה, להתחיל במגע לא מיני אלא חברי ולתת זמן לגוף 

שימוש בחומר סיכה הוא נורמלי ונפוץ.

אם מרגישים אפילו קצת יובש, כדאי להשתמש בו כדי לא להגיע לכאב 

בהריונות אני עם רמת חשקים באזור המינוס מאה

איך שההריון מסתיים הכל חוזר בכפול ומשולש מאה

אני הייתי ממליצה לדבר על זה בכנות

על ההבדל

אולי תנסי מאמר מסודר בנושא

כי זו תופעה מוכרת וידועה

הייתי ממליצה לחכות לטיפול לאחרי הלידה..

(כיף לך שאצלך זה אחרת! כותבת בשביל לנרמל לאחרות…)

בפן המיני שנעשה דברים ׳רק בשבילו׳ או שלא נעים לי שהוא עושה משהו

ומכוד חשוב לו שתהיה לי הרגשה טובה

ממש קשה לו שאני נלחצת ככה

אני ממש מתכווצת ונלחצת ונהיית לא רגועה

יש לי קצת בעיות בגימוי גוף. לא היסטרי אבל את יודעת לכולנו יש דברחם שמפריעים…

ואני אישית מרגישה שמאז הלידה לפני כמעט שנתיים איבדתי חלק גדול מאוודד בנשיות שלי

כאילו אימהית

לא נשית

אם זה אחרי הלידה הלחץ שתוך כדי משו יישפך חלב ממני

או חייב להיות בשקט שקט שקט כדי לא להעיר את הילד

לקיצור משו נחסם

וזה לא עבר…

וקיוותי שבהריוו זה יעבור כי בהריון הראשון היה לי ממש חשק מוגבר

ולא עבר

ואני יודעת שזה טבעי שאין חשק

אבל בעייני לא סבבה שבועיים שלוש לא לקיים יחסים…

זה חסר לי

זה קשה לי

זה כואב לי

את מרגישה שזה רגשי, את מאמינה שבלי הקושי הזה צהיי יותר משוחררת ושמחה

אז נשאר רק למצוא מטפלת טובה

מטפלת מינית לסקסולוגית

ואיך אני יכולה לדעת אם ללכת למישי באפיק הזה או סתם טיפול ריגשי?

למיטב הבנתי סקסולוגית לא מספיק מביאה את הצד הרגשי

ולכן נשמע שיותר יתאים לך מטפלת מינית (רק שימי לס ללכת למשהי מוסמכת עם הכשרה ראויה)

קשה

ופשוט מיידעת את הרופא שלא הפסקתי ושיתחשב בזה בחישוב ההשלכות של הבדיקה

רק חבל שלא אמרת להם מפורשות שתשמחי לביקור

כי אני במקום שלהם גם לא הייתי נכנסת כדי לא להכביד עלייך

תחשבי בעלך במילואים ואת גם לבד עם הילדים 

מה עכשיו את צריכה על הראש גם מבקרים?

אוף, מבאס שאת מבואסת  

גם אם עשו את זה כי לא רצו להכביד, זה מבעס.....

יש כאלה שקונות בגד לברית ברגע שהן יודעות על מין היילוד (אני..)

יש כאלה שלא עושים כלום עד אחרי הלידה

וברצינות,

נראלי הפעם אני אכין איזור תשיעי סתם כדי לא להתיש את עצמי בהתכוננויות מוקדמות שיגרמו לי לחכות כבר שזה יקרה

לגבי עונות מצטרפת לשאלה

פעם קודמת ילדתי ממש בסוף החורף - אביב

הפעם תחילת חורף

אני מתכננת להשאיר הכל

ולהוסיף כמה אוברול פליז,

גופיות ומכנסיים יש לי בשפע..

לי את עניין הדימומים, אבל אפילו בזה הוא לא הצליח... בוודאי שלא עזר לי להכנס להריון.

ד"א, גם מהפורום פה וגם מהחיים... אני יודעת שבדיוק להפך- פרימולוט גורם להרבה נשים לבעיות במחזורים שאחריו

לקח לי כמה חודשים

ובררתי עם חברה שגם לה זה קרה פעמיים

וגם לי..

בפעם השניה ניסיתי שנה בלי ואז אחרי שלקחתי נכנסתי.. 

ובפעם השניה באמת נכנסתי להריון.

ההסבר שלי הוא שזה בגלל ששחררתי בנפש.. כי לפני כן היה לי מחזור קצר מדי (להרגשתי. מבחינה רפואית היה אפשר להיכנס ככה להריון) ובכל הזמן של הטהרה הייתי בלחץ מזה שהמחזור עומד להגיע ויהיה לי עצוב ומבאס (גם פחדתי שהמחזור הולך ומתקצר כל הזמן)

ברגע שידעתי מתי המחזור עומד להגיע (כשאפסיק עם הפרימולוט) אז יכולתי להיות בנחת יותר עם הימים של הטהרה, ובגלל שהגוף היה בנחת הוא גם הצליח להיקלט להריון.. (זה לא שחיכיתי כ"כ הרבה זמן, כן? זה היה בערך חצי שנה של מחזורים)

והבנתי מעוד כמה חברות...

אבל לא יודעת לגבי מהלך החיים. לא יצא לי לקחת

מיד אחרי החתונה...

לקחתי פרימולוט חודש וחצי לפני ואחרי החתונה רצוף

נכנסתי להריון במחזור השלישי אחכ

אבל אחכ חישבנו שהיינו אסורים בביוצים האלה

אז בעצם אין לדעת

את רוצה שהמערכת שלו תפעל כמו שצריך? אז למה לקחת יזום?

מקסימום יעשה בצד בדרך לגינה או בגינה.

אולי לפני שינה או נסיעה ארוכה לקחת יזום, גם ילדים גדולים שולחים לשירותים לפני נסיעה ארוכה,

אבל במהלך היום תני לו ללמוד את הסימנים המקדימים,

אחרת איך ידע לזהות בזמן?

הוא צריך ללמוד להכיר את הגוף שלו, את יכולה לעזור לו לזהות, למשל כשמתחיל להחזיק לשאול אותו אולי אתה מרגיש ששיש לך פיפי?

לא להגיד לו לך לשירותים, פשוט להעלות לו למודעות שעכשיו יש לו תחושה כלשהי, שהיא מסמנת שיש עוד מעט פיפי.

אם הוא אומר שלא, לא לשכנע אותו. אחרי שיברח לו כמה פעמים הוא ילמד לקשר בין הדברים.

ככל שלוקחים אותו יותר יזום, הוא לא לא ידע להשליך בין התחושה הפיזית לבין הפירוש שלה וממילא לא ילמד ללכת בעצמו.

נראה לי שראיתי פעם שזה קורה אם לא שותים מספיק. ואולי מדלקת.

תהיי עירנית

כשהראש יורד למטה אז התחושה מזכירה את הצורך להתפנות לגדולים

פחות רווח תולעים אצל מבוגרים

אבל קיים 

או שהעובר לוחץ לך על השלפוחית

או דלקת בדרכי השתן

או שצריך פיזיותרפיה של רצפת האגן

זה הדברים שאני מכירה לפחות

כותבת כאן כי אולי זה משנה 

מבינה שלא מסוכן

בכל אופן אמשיך לעקוב 

באמת הייתי קצת צמאה, שתיתי עכשיו חצי ליטר בלגימה אחת

ואני ממש מרגישה שם תנועות 

תנועות ממש ממש נמוכות

אבל לא ברור מה גורם לתנועות שם כי העובר גדול 

כי יש מוקד טרם של שבת פה, אולי שווה לי ללכת וככה להתחיל טיפול

אם יש לך בית מרקחת קרוב פתוח

לפעמים העובר לוחץ בצורה מסויימת על שלפוחית השתן וקשה לה להתרוקן עד הסוף

היה לי את זה בהריון האחרון

מה שעזר

סליחה על התיאור,

תנסי לעשות בתנוחות שונות

נניח באמבטיה בעמידה

לקקי, בהריון הראשון, בחודש תשיעי,  הייתה לי תחושה חזקה מאוד של צורך בקקי אבל לא יצא כלום😖 אמא שלי אמרה לי לסוע ישר למחלקת יולדות, הגעתי בפתיחה מלאה, מסתבר שזה היה צירים ופשוט לא ידעתי🤫

קראתי לאחות שתיתן לי אישור לקום לשירותים (עם אפידורל) ואז היא הודיעה לי שרואים את הראש כבר ושהיא מתחילה לעשות לו תסרוקת לברית עד שיתקדם 🤭

אני חושבת שזה קשור לתנוחה של העובר

לפעמים הוא ממש לוחץ על שלפוחית השתן

ואז או שיוצא לי טיפטיפה או שלא יוצא בכלל

וזה ממש מעצבןןןן

אולי תעשי קצת תנועתיות כדי להזיז אותו טיפה

וגם הצלחתי להתפנות כזה בקטנה

בטח התנוחה שלו משפיעה.. כי מאז המקלחת יש גם תנועות מכובדות ממש ;)

התנועות ממש למטה?

שיגעתי את בעלי ועצרנו בשירותים ציבוריים דוחים בטירוף. ולא יצא כלום. הגענו לבית חולים רבע שעה אחר כך ואחרי 10 דקות כבר ילדתי..

העובר לחץ על השלפוחית חזק..

אמא שלי אמרה לי לבדוק אם זה ממש כל הזמן או בגלים כזה

אחרי שהיא שאחה שמתי לב באמת שזה בא והולך וזה היה התחלה של צירים 

וזה גם יכול להיות סימן שהלידה כבר ממש קרובה

בכל מקרה טוב שאת בודקת דלקת בשתן כי חשוב לשלול את הכיוון הזה בטח בהריון

והתחושה של הצורך לעשות בלי שיש מה חזרה כמה פעמים במהלך השבת

שמתי לב שזה קורה סביב מלא תנועות אז כנראה זה הוא שלוחץ

תודה לכן ממש על המענה בערב שבת