אחרי לידה קיבלתי מחזור (נראלי) והתחלתי סרזט שעשה לי דימומים, אחרי 4 חודשים צירפתי פרימולט שלא עזר, ואז הפסקתי לגמרי כדי להתחיל נוברינג. מאז שהפסקתי לא קיבלתי מחזור, מאחר לי בחודש
כמו כן, יש לי בחילותתתת ויש לי בטןןןן
מציינת שכל הזמן הייתי עם מניעה ככה שעל פניו אין סיכוי להיריון אבל אבאלה מה קורה לגוף שלייי
יכול להיות שמאחר לי בגלל הגלולות? יכול להיות שבכלל לא קיבלתי מחזור מהלידה (כי הנקה מלאה) ורק הסרטט עשה לי דימומים?
ההנקה, ושכל הדימומים הם מאמצעי המניעה...
מקווה שתיכנסי לרוגע❤️
אם כן אז דבר ראשון תעשי בדיקה
יכול להיות שתוך רגעים ספורים תגלי שלא תוכלי להרגע.
ועדיין אני בלחץ
בחיים לא איחר לי
כי אם את מניקה את כנראה לא מקבלת בגלל ההנקה
אם קיבלת אחרי הגלולות
זה היה אפקט של אחרי גלולות ולא באמת מחזור
יכול להיות שנגמרו הדימומים של ההתחלה, ועכשיו את בתקופה של שקט.
היי
הייתי בסקירה מאוחרת, שבוע 23.
הכל היה תקין תודה לה׳
אבל כשהרופא האזין לדופק הוא אמר שזה מהיר מידי.
הוא לא נראה לחוץ במיוחד, נתן הפניה לאקו לב עוברי.
שאלתי על מה זה יכול להעיד, הוא אמר ׳זה יכול להעיד על הרבה דברים ויכול להיות שגם יסתדר׳
באופן כללי הוא לא היה סימפטי כמו שאני מכירה אותו
בקושי נתן אינפורמציה ושתק רוב הבדיקה
(קיבלתי את זה מאוד בהבנה, העם שלנו עובר תקופה קשה ואי אפשר לדעת במי זה נוגע באופן אישי יותר)
אני תוהה אם התגובה האדישה שלו היא באמת אינדיקציה, אני קצת בלחץ… 😣
אשמח לשמוע אם מישהי חוותה או מכירה תופעה כזאת.
בטופס הבדיקה הרופא כתב ׳דופק עוברי מעל 200׳.
יש לי תור לעוד 3 שבועות ואין לי כוחות לדאוג… 😞
הריון חמישי ומרגישה פתאום שגדול עליי להיות אמא
הכל כל כך שברירי
כמה הלב יכול לשאת את הדאגה להם
רק שיהיו לנו בריאים 🥺
רק רוצה להזדהות איתך על מה שכתבת כאן ❤️
תזכרי שאת בהיריון, וזו תקופה רגישה שבה כל דבר נראה לנו כמו הר, וכל תחושה מועצמת פי כמה.
בע"ה עוד יגיעו זמנים של רגיעה, שבהם תוכלי גם ליהנות מהאימהות ולא רק להיחרד מכל דבר קטן ❤️ (ואני אומרת את זה גם לעצמי, כן? אני אחרי לידה, וזו גם תקופה רגישה. מנסה להרגיע את עצמי שבעוד חודשיים-שלושה הכול ייראה אחרת...)
שהגישה לתוצאות של בדיקות צריכה להיות מאוד זהירה.
כי לרוב זה באמת לא שווה את הדאגה שלנו.
הרופאים מחוייבים להגיד על כל דבר שהוא לא לגמרי תקין. כי אחרת הם חשופים לתביעות. וזו גם החובה שלהם כדי לא לפספס מצבים שבאמת צריך לדעת ואולי לטפל.
אבל ברוב גדול מאוד של המקרים, בסופו של דבר מתברר שהלחץ היה מיותר.
אז לבדוק מה שצריך בהחלט כדאי. אבל לדאוג - ממש עדיף כמה שפחות. גם כי הדאגה באמת לא תועיל לכאן או לכאן. וגם כי באמת סיכוי גדול שזו הלחצה מיותרת.
מה שכן, להתפלל זה תמיד טוב, וכשאני דואגת אני מנסה לנתב את הדאגה לתפילה...
בעז"ה שיהיה חג שמח ובשורות טובות!
טיפוס שכלי שכמוני. כמה זה קשה…
אני פשוט מחפשת מידע אופטימי להאחז בו כדי שהראש הקדחתני שלי יירגע. לשמוע שזה באמת יכול להיות לא משמעותי.
אני לא מוצאת ברשת התייחסות ספציפית למצב כזה. רק קראתי שדופק עוברי תקין הוא עד 160… מעל 200 נשמע לי גבוה מאוד 😥
אבל אולי להתייעץ עם הרופאת נשים/רופא שגם עושה סקירות
בהצלחה
וכתוב על האריזה שצריך לשטוף אותה לפני הנקה! (וגם הרוקחת אמרה לו את זה)
יודעות למה? זה אומר שהיא לא מכילה רק לנולין? (רשימת הרכיבים מופיעה שם ברוסית...)
הוא קנה גם משחת לנולין של רפאל, שזה זכור לי די בוודאות שלא צריך להסיר לפני הנקה, אבל פתאום נתקפתי בספק...
הבעיה שגם הבת שלי קנתה את המשחה של mommy care... (שלחתי אותה לקנות בשבילי לפני שידעתי שגם בעלי הלך לקנות)
טוב, אולי נמסור אותן לכאלה שיסתדרו עם זה 🤷♀️
ממילא עד ההנקה הבאה כבר כמעט אין כלום, לא?
לק"י
ה"תינוק" שלי חגג שנתיים אתמול, אבל לאחרונה יש לי קצת פצעים. ואני תוהה אם שווה לקנות.
או למרוח משהו אחר שיש לי בבית.
הייתי שמה וזלין, אבל הוא עוד יונק בלילה. ואין לי כח לנגב כל פעם.
של מאמי קר 50. לנסינו לדעתי יקר יותר.
אפשר גם למרוח שמן קוקוס, ולהשתמש בו גם בהכנת אוכל, וככה זה לא בזבוז...
אני אבדוק מחירים בבית מרקחת ואחליט
לק"י
ליובש רגיל בקרם ידיים. שאר מה שציינת פחות רלוונטי.
איפה קונים שמן קוקוס?
אגב היום פחות ממליצים על וזלין כי יש בו נפט... שמן קוקוס טבעי ולא מזיק.
לא שאני כל כך חסידה גדולה שלו, פשוט לעומת וזלין הוא הרבה יותר מומלץ
בכזה גיל פצעים יותר מחשידים לפטריה.
הייתי מציעה לנסות למרוח חומץ / סודה לשתיה מומסת במים / שמן קוקוס גם טוב / משחה כלשהי לפטריות שבמקרה יש לך בבית.
יכול להיות שהוא פצע אותי. כי השיניים הקדמיות שלו שבורות וחדות (אל תשאלי אותי איך הוא הצליח לשבור אותן. ילד פעלתן...).
הציל אותי במקרים של פצעים וממה שאני יודעת לא צריך לנגב לפני הנקה.
אפשר לקנות באינטרנט במיכל סבון טבעי או ערוגות
לא צריך לצלם
פותחים את הפונקציה של תרגום במצלמה ואז זה מתרגם במציאות רבודה
זה קיים כבר כמה שנים
ללכת לרופאה? יש כמה תורים פנויים עכשיו...
אין תסמינים אחרים.
רק להבין ממה נובע החום...
(לא הסכימה היום לקבל נורופן גם בתמל. בלילה היה חום וכן נתנו לה, אבל לפני שעתיים החום חזר)
אני מכירה שאם זה לא עובר אחרי 3 ימים אז לבדוק.
היא מתקשרת יפה?
כדאי לנסות להבין אם כואב לה עוד משהו הגרון או האוזן (אפשר ללחוץ בעדינות מתחת לתנוך לראות אם זה מקפיץ אותה/כואב לה בצד אחד יותר מאשר הצד השני)
אני הולכת לרופא רק אם החום נמשך שלושה ימים או אם יש כאבים ידועים (כמו באוזניים, שאז יש חשש לדלקת).
בעיקרון בסתם חום הדרך הכי טובה להחלים היא שינה... (וגם שתייה)
אם זה רק מאתמול ממש לא..
אם זה כבר 3-4 ימים אז כן.
והחום התחיל רק אתמול בערב, לשאלתכן.
אעדכן שהרופאה לא מצאה כלום והפנתה לבדוק דלקת בשתן ב"פיפייה" מהאחות (ככה היא קראה לזה!). היתה קצת מיובשת כנראה אז עד שהיא עשתה פיפי אחרי גלידה ושטיפות ידיים וכוסות מים מותחלות לרוב, כמעט כבר נסגרה המרפאה להפסקת הצהרים, וכשסופסוף האחות בדקה את זה היא ראתה שאין בסטיק את האינדיקציה לדלקת אבל יש משהו חשוד אחר.
אז נחזור לרופאה ב-4 לברר.
עדיין לא מסכימה נורופן.
עכשיו שוב נרדמה, ומבאס שלא הסכימה לשתות כמעט כלום. בקושי אכלה מעבר לגלידה 2 ביסים מפריכית פלוס כמה "קינמונים"
אבל כן חשוב שתשתה.
איך היא עכשיו?
הרופאה שללה דלקת.
אכלה בשמחה פיצה לא. ערב ושתתה מכוס ונרדמה לשנת לילה עם חום נמוך מאד במגע יד, בהמשך אמדוד... קנינו נרות לראשונה בחיינו אז כשתתעורר בלילה כי מן הסתם יעלה החום, נשים לה נר...
ועכשיו גיסתי באה אלינו לביקור עם הילדים שלה. אין לי כוח.
הלוואי שיהיה נחמד ושאצליח בקלות להיות נחמדה!!
אצל כל אחד משהו אחר.
הגיסה הספציפית הזו היא מן מושלמת כזו ומדברת בטון רך ומבין כזה כאילו היא הפסיכולוגית של כל העולם וזה משגע לי את המוח!!
פשוט גורם לי להרגיש כלום!!
וחוץ משלושה במשפחה הזו שהם מקסימים (ובתוכם בעלי החמוד) כל אחד שם מעצבן מסיבה אחרת!!
הייתי עובדת על פיתוח ערך עצמי ותחושת חשיבות ומשמעות
ממה שאת כותבת,היא כאילו מציבה בפנייך מראה שבה את לא 'שווה'. נקודה שכדאי לעבוד עליה.
כל אחד הוא טוב ושווה בדרכו
אז את לא מהנהנת כמו פסיכולוגית ולא מדברת בקול רך וענוג. ו..?
כולם עושים את זה? לא.
האם כולם לא שווים בגלל זה..? ממש לא
שולחת חיבוק 
פשוט הדיבור הזה גורם לשני להרגיש קטן.
כשיש לידי אנשים עם קול שמעצבן אותי.
אני מדמיינת שהאיש הזה הוא ציפור. ציפור צפצפנית. מצפצפת מצפצפת. נכון שציפור פחות תעצבן אותי?
ואז אני עונה אם אני נדרשת, אבל היחס שלי לדיבור איתה משתנה.
עשיתי את זה עם תלמיד בשנה שעברה, וזה עזר לי מאוד לנטרל את תחושת העצבים שהרגשתי מהקול שלו ומנימת הדיבור שלו.
לפני 4 וחצי חודשים הפסקתי לקחת גלולות, אני עדיין מיניקה.
בדקתי כל שבוע בערך הריון עם סטיק- אין כלום.
עד לפני שבוע לא היה כלום ואז קיבלתי מחזור- שטפונות!! כאבי בטן, גב, פדים מתמלאים ממש מהר (פעם בשעתיים מלא מלא)
חשבתי שזה יגמר ויום כיפור היה לי ממש קשוח, הייתי חלשה... פתאום אתמול אני רואה בשירותים גוש קטן (סליחה על התיאור) ומאז הרבה פחות דימום וגם פחות כאבים.
בעלי טוען שאולי זו הפלה.
יכול להיות? אין לי כח להבדק!! ושיגמר כבר! מה הקשר מחזור בערב חג?
אחרי תקופות של מניעה טבעית (הנקה) או חיצונית (גלולות) הווסת שאחרי היא שיטפון.. ולא נדיר אצלי שיש לפעמים גם רקמות עם ההפרשות, מעולם לא ייחסתי את זה להריון שאולי נפל, הרבה פעמים זו גם לא היתה אופציה סבירה. תמיד הסברתי לעצמי שהקרומים הרירית הוואטאבר התעבו מהמניעה, אבל לא בדקתי את זה בכלל. אני לאחרונה אחרי כמה בדיקות מכוונות בגלל דברים אחרים ולא שמעתי על משהו לא תקין בנושא הזה, וכן נכנסתי להריונות בלי עניינים גם אחרי תופעה כזו.
לא יודעת אם ההשערות שלי נכונות, יודעת שהגוף שלי עבר את זה והתגבר
עד עכשיו בינתיים נכנסתי להריוןיחסית מה אחרי הפסקת גלולות, חוץ מאחרי הפלה.
ופה לא מחזור ולא הריון ואז כזה שטפון...
ממש ווסת מאסיבית כמו שאת מתארת.
זה קרה גם בלי קשר ליחסים.
נראה לי יש נשים שזו תגובה טבעית לשחרור מהמניעה
אצל המון נשים זו דרמה...
דימום מסיבי מאוד
תנוחי ותשתי הרבה
עכשיו רק מחכה שאצליח לעשות הפסק... אוף
באנונימי כי מתייעצת על זה בסביבה הקרובה גם..
מחפשת תופרת שיכולה לתפור שמלה מ-0, כולל הכנת גזרה לפי תמונה/שרטוט. אזור ירושלים
ואם אתן יודעות מחירים, אשמח לשמוע.
וזולה
בחורה מדהימה
תפני בפרטי
צריך הפניה? לקנות אותו? לקבוע תור לזה?
קופ"ח מכבי
אשמח לכל מידע,אין לי שום מושג על זה.
תודה!
אצלי, במכבי
לא הייתי צריכה לקנות, גם לא צריכה הפניה
רק תור למרפאת אחיות ובתור באפליקציה תראי שיש אפשרות לבחור - חיסון שעלת לנשים בהריון
אם יש לך עוד שאלות בכייף אנסה ממה שאני יודעת
קבעתי תור למעקב היריון/מדידת לחץ דם ואמרתי שצריכה גם חיסון.
כן משלמים אבל לא זוכרת איך בדיוק, אבל משלמים במקום. אן אצל המזכירה או שהחתימה על דף ואמרה לי שיגבו ממני תשלום בהוראת קבע
היי
הרבה זמן לא הייתי כאן
אני בעה רוצה להרות ואני משתמשת במקלוני ביוץ כבר כמה חודשים ומשום מה לא מראה ביוץ
אני די חושדת שהביוץ שלי על ה7 נקיים לדוגמא היום למשל יש לי כאבי מחזור ממש חזקים הפרשות מרובות הטבילה רק בעוד 3 ימים.. ועשיתי 3 פעמים בדיקות עם מקל ביוץ יצא שלילי.. יתכן שפשוט לא עובד עלי ?
התחלתי לקחת שיח אברהם יכול להיות תופעת לוואי של זה? אולי גירוי יתר או משהו כזה
אני כנראה עם שחלות פולצסטיות ממה שהרופאת נשים אמרה
מנסה די הרבה זמן אבל אני אחרי רקע רפואי לא פשוט מתפללת לה שרופא יעזור לי ולא יסרב
נגיד לשים לו משחק מלהיב מעבר לרגל שלך כדי שיאלץ לטפס מעליה
יש עוד רעיונות דומים אפשר לחפש ברשת...
אנחנו בפיזיו בגלל ילד אחר. הבת שלי עכשיו בת 8 חודשים ורק עכשיו התחילה לזחול גחון. אמרה לי הפיזיו שאמירים לזחול גחון עד גיל 9 חודשים ואחכ על 6, אז אל תילחצי
מצד שני תנסי לעודד אותה עם תרגילים, לשים מתחתיה חבילת טיטולים/כרית/ לדלג על הרגל שלך שאת יושבת על הרצפה זה יעודד אותה להתרומם
זה הגיוני? תקין? ככה הדימום נראה עכשיו (זאת לא לידה ראשונה אבל אני כבר לא זוכרת🙈)
ואני רואה את זה רק בניגוב כי לובשת תחתוני מחזור רב פעמיים (שהם בצבע שחור אז לא רואים עליהם כלום)
עזבו את זה שאני לא מבינה איך פיספסתי את זה עד עכשיו.
האמת שמתי לב לזה כמה פעמים אבל זה כל פעם היה כשהייתי באמצע משהו/ילד אחר היה צריך אותי ואמרתי לעצמי שאחכ אבדוק את זה וכמובן שכחתי.
אתמול החלפתי לו טיטול על הרצפה והשארתי אןתו על הגב (בדכ הופכת אוטומטית) וחזרתי אחרי כמה דקות והוא באותה תנוחה מסתכל על התקרה.
עכשיו כשחושבת על זה, גם במיטה אם נרדם עם בקבוק הוא נשאר על הגב עד שאני הופכת אותו.
חוץ מזה הכל נראה לי תקין.
הוא זוחל מעולה, מרים את עצמו למדרגה.
מה עוד אמורים לעשות בגיל הזה?
ומה אני אמורה לעשןת עם זה שהוא לא מתהפך?
אם פיזיוטרפיה אז עד שיהיה תור הוא כבר יהיה בן 4
תתחילי אצל רופא ילדים והוא יפנה אותך אם צריך הלאה.
ולגבי התורים הם ארוכים אבל זה משתנה לפי גיל המטופל. נגיד בהתפתחות הילד הם מחוייבים לזמן מענה שונה לגילאים שונים. אז אל תדחי
להביא את הרגל מעל הרגל השנייה ואז לגלגל אותו לבטן..
יש פה דוגמא בסרטון
קצת תרגול וזה יכול לעזור
הבעיה שהוא כבר בן חצי שנה ומתהפך רק מהגב לבטן.
ילד מוזר חח
מכירה תרגילים הפוכים?
למצוא ביוטיוב.
בעיקרון כשהם על המרפקים ליישר להם יד אחת ולעודד שיניחו ראש על המזרן. משם פשוט יותר להתגלגל לגב
איך להניח להם את הראש עם הקיפול של הרגל?
אחרי זה לגלגל אותו עם קיפול של הרגל ו עיסוי עמוק
תנסי לערב את רופא הילדים שייתן תור בהקדם. או להתחיל בפרטי...
הבן שלי אמנם היה מעוכב יותר מזה (הוא גם לא זחל), אבל הוא בהחלט הספיק לקבל פיזיותרפיה בקופה. (ובהתחלה הלכנו באופן פרטי לפיזיותרפיסטית שהיא גם אוסתיופאתית).
כדאי להתחיל כבר עכשיו בתהליך. ויכול להיות שבינתיים תקבלו ייעוץ טלפוני מהקופה לדברים שאפשר לעשות בינתיים. (ככה היה לנו לאחרונה בכללית כשפנינו לטיפול של קלינאית תקשורת)
בהצלחה!
את יכולה לעזור לו בבית, לוקחים רגל ועושים איתה אלכסון על הרגל השניה...
ואז לעזור לו מעט להגיע לכיוון הגלגול.
כך כמה פעמים, אח"כ הצד השני.
זה מה שהפזיו' למדה אותי בזמנו אצל התאומות
כי הוא מתפתח יפה אז כנראה לא בעיה אמיתית.
יש המון תרגולים ביוטיוב איך ללמד תינוק להתהפך ותנסי להקדיש לזה קצת זמן כל יום, אני הייתי מנסה בבית לפני שמתחילים עם הכאב ראש של התפתחות הילד
בסוף זה מה שעושים גם בפיזיותרפיה רק עם ליווי יותר מקצועי
פרק זמן של עד חודש ממה שאני מכירה.
תנסי לקבל הפנייה מרופא הילדים שלך לאבחון, בגיל הזה זה גם ללא עלות בכלל מהקופה
בעיני עוד עין מקצועית שרואה את הילד נותנת ליווי מקצועי זה ממש מבורך
מנסיון אצלנו, אמנם ילדה עם עיכוב משמעותי ושלל דברים נוספים קיבלנו תור תוך שבוע, אז מה אכפת לך לנסות, מקסימום יגידו שהוא מושלם ויתנו לך כמה תרגילים
הבן שלי התהפך רק בגיל שנה + כשכבר עמד, ועשה כמה צעדים כשהוא נתמך... ועדיין הלכנו לפיזיו עד שהתהפך. הפיזיו אמרה שזה חשוב לחיזוק חגורת הכתפיים, ספציפית התהפכות מהגב לבטן.
זה לא משהו קריטי ברמות של לקבוע דחוף ופרטי, וגם מבחינת הפיזיו היה לנו תור פעם בשבועיים ולא פעם ביומיים...
זה בנחת, זה לא מלחיץ.. אבל כן חשוב כי יכול להשפיע על יציבה נכונה על תפקודים אחכ. הבנתי שאפילו על כתיבה בגיל גדול יותר, כי הרבה תפקודים קשורים לחגורת הכתפיים.
ויש לי כאבי ראש מעצבנים, לפעמים דפיקות לב מהירות וגלי חום הזויים.. זה לא נרגע עד שאני מתקלחת עם מים קפואים..
ולא באלי עם הכאבים ראש לקחת אקמול כל שניה..
מה עושים?
וזה הגיוני בכלל בשלב הזה?
כדאי ללכת לקופה לעשות אצל האחות סטיק
היי יקרות, אשמח לעצתכן
המתוקה שלי בת 9 חוד' ועוד ישנה איתנו בחדר, במיטה.
האיש שלי עוד כמה שבועות מתגייס למילואים לחודשיים ואני תוהה לעצמי אם כדאי להרגיל אותה לישון בנפרד.
חסרון: היא מתוקה ולפעמים ממש כיף לישון איתה ביחד, במיוחד כשהאיש שלי יהיה במילואים אז ארגיש פחות לבד בלילה.
יתרון: זמני ההרדמה שלה לפעמים ארוכים מהרגיל וזה די מגביל שהיא לפעמים צריכה שנחבק אותה ונישן לידה כדי להרדם, ובמילואים אצטרך כל טיפת זמן שיש בשביל להתאפס על החיים, הבית והלימודים.
תודה לקוראות ולעונות
וקחי בחשבון שכל שינוי שתעשי- יכול להיות רגרסיה בתקופת המילואים
העיקר שתבחר מה שנכון וטוב לה בסיטואציה הנוכחית...
לא צריך להציב בפנינו רף כזה של מה אולי אמור להיות האידאל כמצפן לכל בחירה
בטח לא במצב לא שגרתי כמו מילואים
ובאופן אישי לא מזדהה גם עם ההמלצה
אבל באמת עניין של דעות ומותר לכל אחד לחשוב אחרת וזה מצוין
אני אישית דוקא מאוד בעד להפריד
עזר לי מאוד עם 3 מהילדים שלא ישנתי כמעט והיו רק צמודים אלי כל הלילה וקמו מלאאא
וכשהעברתי. מגיל חצי שנה והלאה
פשוט תוך כמה לילות ישנו מהממםם והיה טוב לכולנו בזכות זה
נתן לי סוף סוף לישון נורמלי
וכל היום נראה אחרת אם ישנים
וגם לימד אותם להרדם יותר נורמלי וגם עצמאי בהמשך
במילואים אני משתדלת לבחור מה שעוזר לי בכאן ועכשיו כמה שיותר
לא לפזר אנרגיות
מצד שני לא תמיד יש כח לתהליך הסתגלות לשינויים
אז צריך להרגיש אם זה נכון לך
אולי יותר קל לך להשאיר ככה
בעיני מההשיעשה לך יותר קל וטוב זה עדיף
נשות המילואים? כי אני גם אחת כזו...
בעיני חלק מהבחירה מה נכון זה גם לקחת בחשבון המלצות של גורמי מקצוע.
מתאים לה- אחלה
לא מתאים לה- גם אחלה
אין פה שום הצבת רף
היא עד גיל חצי שנה
כנראה שמעבר לזה זה רצוי אבל לא חובה
שאגב הן ממשש לא וודאיות ומוחלטות
ולהציב אותן במצב ההז.הז רק להעמיס על המצפון בהחלטה
ובעיני
הז מיותר
אם היא תרגיש שנכון לה להשאר איתו -כי זה טוב לה ולתינוק א ז מצוין
מאמינה שאנחנו לא חולקות ובתכלס אומרות אותו הדבר
והבנתי שגם את מגוייסת
פשוט בחויה לשי נשים כאלה מסורות וקהש להן גם ככה לסחור במה שנכון וטוב להן מרוב מצפון ורצון להיות הכי הכי טובות לילד
ולי בתקופה האזת לא נכון להעמיס רף גבוה של ציפיות
ולי כאמור ההמלצה האת היא ממש לא מתאימה כי וואלה משעתיים שינה בלילה הלהעביר חדר גרם להם ליושן לילות כמעט לשמים
אז לי אין התלבטות
ולכן בעיני העקרון זה החלטה שלה לפי מה שטןב לה ולא לפי מה מומלץ
אבל צודקת וטוב קם לדעת ולהכיר את ההמלצה אני ממ שלא התכוונתי לחלוק עליך 🥰
ובכללי אלופות כל האמהות במצב ההזוי הזה ועוד רק טובת התינוק לנגד עינהם ממ שראוי להערכה
אבל לקח לה מלא שעות להרדם שם והייתי חצי לילה על כסא בחדר שלה והבנתי שאני לא אשרוד ככה כמה לילות
אבל גם הייתי באמצע סמטר, אולי עכשיו בחופש אני כן אצליח
מצד נוסף, היא עוד לא ביססה מוצקים ככ אז היא כן מתעוררת כמה פעמים בלילה לבקבוק
לכן זה היה עוד גורם שהשאיר אותה איתנו
לא אכפת לי כעיקרון להתחיל עם הרדמות עצמאית במיטה נפרדת אצלינו בחדר, הבעיה היא שיש לנו מיטת תינוק גדולה כבר בחדר ליד ובשביל להעביר אותה אלינו אני אצטרך לפרק ולהרכיב מחדש..
וכשהיא אצלינו אז היא עוד במטחברת = ישנה ממש איתי צמוד.
אני חושבת לעבוד על זה במילואים, ולא לפני, לא חכם?
יכול להיות שתספיקו לעשות שינוי לפני המילואים
ואז במילואים עצמם זה תהיה הקלה גדולה
ויכול להיות שבמילואים עצמם תהיה רגרסיה - ודווקא אז יהיה לה צורך להיות קרוב אליך וכל ההשקעה לפני כן תהיה לשוא (ילדים מגיבים למילואים בצורות שונות... בן ה5.5 ובת ה4 ישנים כבר מזמן בחדרים שלהם- וכל לילה במילואים הם קמים ועוברים אלי...)
מחליטה בהתאם למה שיתאים לך עכשיו, ולא בהתאם למה שיתאים לך אחר כך.
אם עכשיו את רוצה שהיא לא תישן איתכם, בסדר גמור.
מקסימום אחרי זה תחזירי אותה.
מילואים זה דבר שיכול להשתנות ברגע אחד. לי דווקא עוזר לנסות לנהל את השגרה שלי כמה שיותר (כשהוא לא במילואים), וכשהוא יוצא אז לשנות בהתאם לצורך.
אם לא הייתי עושה ככה, כל השנה הזו לא הייתי מצליחה לעשות כלום
הי, ילדתי לפני בערך חמישה חודשים לידה ראשונה ואני מניקה (הנקה מלאה אבל לא ממש כל 3 שעות)
קיבלתי כבר כמה מחזורים מאז הלידה (כנראה שההנקה לא בדיוק מונעת לי... ) אבל הם היו מחזורים סטנדרטיים לגמרי, אצלי זה אורך בד"כ עד 6 ימים וככה באמת היה.
אבל לפני שבוע וחצי (לפני 11 יום) התחיל לי מחזור רגיל לגמרי, אחרי שישה ימים הרגיש לי שזה כבר נגמר וזה באמת לא מכתים לי כלום מאז, אבל יש כמו דימום חלש חלש בצבע ורוד כזה (סליחה על התיאור המדויק...) שממשיך כבר חמישה ימים בלי להפסיק... כל פעם שאני מנסה לעשות הפסק זה יוצא מלוכלך מאוד ובניגוב אני רואה מידי פעם כתמים ורודים חלשים. הלכתי ביום השמיני בערך לרופאת נשים והיא עשתה בדיקה פנימית וא"ס ולא ראתה כלום, אתמול הלכתי לאחות בודקת והיא ראתה שם פצע קטן אבל היא טענה שזה לא משהו שאמור לגרום לכזה דימום וזה יותר נראה לה משהו מהרחם.
האחות טענה שהכל בסדר ופשוט לחכות עד שהדימום ייפסק אבל חוץ מהבאסה שזה לוקח כל כך הרבה זמן אני ממש לחוצה, בחיים אבל בחיים לא היה לי מחזור יותר ארוך מ7 ימים, גם לא המחזור הראשון אחרי הלידה ולא שום מחזור אחר, אני לא מכירה את הצורת דימום הזאת וזה ממש ממש מוזר לי.... אין לי שום כאבים וחוץ מעייפות מעצבנת שאני לא בטוחה שקשורה לזה אין לי שום תחושה אחרת, אבל עדיין מלחיץ אותי הסיפור הזה.... יש מישהי שיש לה מושג מאיפה זה נובע?
תודה!
לא עשיתי בדיקת הריון כי אני לא מרגישה שום דבר שקשור להריון, וגם באולטרה סאונד לא ראו כלום...
הלכתי כבר לבודקת, היא באמת ראתה פצע אבל קטן מאוד וגם די גבוה, היא אמרה שזה לא משהו שאמור לגרום לדימום שרואים על ניגוב וגם בבדיקה זה אמור להיראות כמו נקודה קטנה ולא עד מלא דם ורוד כזה כמו שאני רואה.....
זה התחיל כמו מחזור רגיל לגמרי, עם דימום חזק ממש, רק אחרי כמה ימים זה הפך לדימום חלש... איך יכול להיות בהריון דימום חזק כמו מחזור? אם כן זה בטח בעיה, לא?...
הרבה מהם מסתיימים בידיים מלאות
ויש גם שלא.
אישה שמקבלת וסת סדירה, לא מונעת ומקיימת יחסים- היא אישה שיש סיכוי שהיא בהריון
ואם היא סובלת איזשהו שיבוש הורמונלי- הריון יכול להיות הסיבה לכך
את זה שלא ראו כלום באולטרה סאונד? אם זה היה הריון בטח כבר היו רואים שק או משהו, לא?
באופן אישי מישהי שככה התחיל לה ההריון.
הכי פשוט לעשות בדיקת הריון ביתית
וממש מוזר שזה לא הייתה השאלה הראשונה של הרופאה.
ושהיא לא הפנתה אותך לבטא.
אופציה אחרת ומוכרת לי מקרוב לצערי-
חוסר איזון הורמונלי
או דימום בין ווסתי לא מוסבר
אז הגיוני יותר שזה חוסר איזון הורמונלי?
ממש מפחיד אותי כי הריון שמתחיל ככה נשמע לי לא כזה טוב...
כנראה שההנקה לא מונעת לך.
ולא חושבת שזה סימן על טיב ההריון במידה וישנו,
כדאי פשוט לבדוק
(הגיוני מאוד גם שזה לא הריון)
מאז הלידה.
והרבה הריונות מתחילים עם דימומים ומסתיימים ב"ה בידיים מלאות.
אבל במקום להיות עם מלא תהיות
פשוט תתחילי עם בדיקה ביתית
לשתן הראשון פשוט...
הבדיקה יצאה לי חיובית.... מה עכשיו עושים?
יכול להיות שאת בתחילת הריון תקין, עם דימום
ויכול להיות גם שהיה הריון צעיר שנפל אבל הבטא עוד לא התאפסה.
לכן תעשי שתי בדיקות דם בהפרש של יומיים
שיהיה בשורות טובות ❤️
אם זה הריון תקין עם דימום לא צריך להזהר יותר?
זאת אומרת שיש עדיין מה לעשות בטא שנייה עוד יומיים?
כן בודקת הכפלה, בעצם אולי זה מיותר בכזה בטא.... לא יודעת.
אבל בכ"א הייתי פונה לרופאה לבדיקה חוזרת.
אני אישית לא הייתי מתאפקת, ושואלת אותה איך היא לא העלתה את זה כאופציה ראשונה....
בעזרת ה' הריון תקין! בבריאות וידיים מלאות
בגלל שההריון התחיל בדימום כבד כמו מחזור אז כדאי לוודא שהוא תקין. האמת שבבטא כזאת אמורים כבר לראות משהו בא"ס...
בחדר, ומפספסים כזה דבר
עדיף ללכת לטכנאית
ואני אומרת את זה מנסיון שבשבוע 7 הרופא לא ראה כלום כלום וטכנאית כן
אבל כבר אמורים לראות משהו באולטראסאונד.
אם כי, לפעמים מה שרואים יותר מלחית מאשר מרגיע... כלומר יכולים לראות התחלה של הריון אבל עד שאין דופק לא יודעים אם הוא מתפתח או ח"ו לא.
וראו את השק ועדיין לא דופק... אבל בקשר לדימום נראה שהכל בסדר וכנראה שיש מחסור בפרוגסטרון או איך שלא קוראים לדבר הזה... מחר אני עושה בדיקת דם לודא שזה הסיבה.
ויכל מאוד לעזור
גם אם לא חסר בבדיקות אפשר לקחת
אמהלההאמת שזה היה די לא צפוי אני עדיין מתאוששת מהטראומה של לידה קודמת... אבל אני תמיד שמחה לקבל מתנות... 😊
ושתצליחי תמיד לראות רק את הטוב.
מאחלת לך הריון תקין וקל ולידה קלה קלה- פיצוי על הקודמת.
ילדים צמודים זה ברכה עצומה, וגם אתגר גדול, שבעז"ה יהיה רק טוב. (לי אין בכלל צמודים, אבל זכיתי לברכה כפולה אחרת... תאומות, אז מבינה בזה קצת)
וגם למדת משהו חדש על עצמך... ההנקה אצלך לא מונעת....
ואני באמת אקח את זה בחשבון פעם הבאה..רוצה לשאול שאלהאחרונה האמת שדי צפיתי שזו תהיה התוצאה.... לכןאמהלההופתעתי כ"כ שהרופאה לא דבר ראשון בדקה את זה...
ממליצה מאד להתייעץ עם רב לגבי הצום.
בשורות טובות יקרה
תרגישי טוב
רוצה לשאול שאלההיי, הרופאה המליצה לי להתחיל לקחת ויטמין די (טרימסטר שני). די פקששתי.. אני יכולה לקחת כמה טיפות ביום מסויים כדי להשלים על ימים אחרים ששכחתי? איך זה עובד? (אם הבנתי נכון, אז באופן שגרתי מומלץ לקחת טיפה אחת ביום).
תודה לעונות
פעם רופאה אמרה לי לתת לאחד הילדים.
היא אמרה שאפשר במקום שתי טיפות ביום, לתת 14 טיפות פעם בשבוע.
אולי יהיה יותר קל להקפיד
מראש תקני של 1000 ואני מכירה שממליצים גם לקחת 2 ואפילו 3 בבת אחת במיוחד אם ידוע לך שחסר לך. תחשבי שתינוק לוקח 400 ליום...
נספג בגוף טוב יותר...
בעולם אחד
עכשיו ערב:סוכות
שמחה ונקיון של אחרי יוה'כ
בונים סוכה
קונים דברים לחג
מקשטים את הסוכה
התרגשות והתחדשות
מתכוננים לארוחות חג חגיגיות
בוחרחם בשמחה 4 המינים
בעולם אחר
האבא במילואים
אין מי שיבנה סוכה, וגם אין בשביל מה, גם ככה האבא לא אמור לצאת לחג בכלל
אין קישוטים כי אין מה לעשות איתם
האמא עצבנית כי עייפה ומותשת וגם בלילות לא נרדמת מהדאגות לאבא בחזית
אמכ מתוסכלת מנסה להשיג מאיפושהוא 4 המיניפ לילדים לפחות
סליחה שאני פורקת
מודההשאני פשוט מקנאה
כל השנה כמעט הוא היההבמילואים
שום חג ןשום כלום
3
רק לשרוד את היום זה המשימה
אבל לשרוד את החגים זה משימה ענקית.
ה' תעזרנו
אני יודעת שיש עוד כאבים ועוד דבריפ ולא כולן שמחות בחג. מתפללת לכולכן לכל הישועות
צערך הוא צערנו.
עד שלא כל החיילים והחטופים יהיו בבית בע"ה בבטחה
אין לנו שבת ואין לנו חג ואין לנו חיים
וזה באמת מעומק הלב
חיבוק גדול את לא לבד!!!!!!!
חגים זה טריגר לא פשוט.
לגבי הקישוטים, תקשטו את הבית אם קשה לכם להתארגן על סוכה.
זה ממש משמח וממלא!
תתלו שרשראות ותמונות, וברכות ומוביילים.
ועוד כיד הדמיון..
אחרי המעשים נמשכים הלבבות, אחרי שמחת הילדים בע"ה תידבקי גם את בשמחה ובאופטימיות שלהם.
תחילת שנה, זו הזדמנות שהכל התהפך לטובה ובע"ה השנה החדשה תביא איתה ישועות ונחמות!
תחשבי כשהכל ייגמר, תסתכלי אחורה וכמה תהיי גאה בעצמך!
תדמייני איך כשתהיי סבתא, הילדים יבקשו ממך שתספרי לילדים שלהם על ההתמודדות בתקופה הזו..
את בונה עכשיו במו ידייך את ההיסטוריה!
אמן שה' ישלח לך כוחות יש מאין 🤗🤗
מקווה שלפחות שותפות גורל יעודד אותך קצת
❤️❤️❤️
אולי אני אבקש סליחה שאני בעולם המקביל?
ולא מספיק שותפה
ה' שם אותך בנסיון הזה קודם כל ההערצה והודיה גדוךה לך אבל זה לא אומר שזה לא קשה
האמת מתכווצת רק מלקרוא חיבוק גדול ותודה גדולה
מתפללים עליכם וחושבים..
ומכירה את המקום הזה ממש ... אומנם בעלי לא במילואים עכשיו,אבל גם בתפקיד מסויים שנעדר הרבה מן הבית גם בשבתות, חגים וכו'. וזה גם בשביל הציבור. פיקוח נפש.
רוצה להגיד לך שכתבתי הודעה לרב שמואל אליהו שהיום כיפור שלנו לא כמו של כולם. וזה קשה לי מאד. והוא ענה לי שהיום כיפור שלנו במעלה הרבה יותר יותר גדולה והלוואי על שאר האנשים להיות במעלה שלנו וכנ"ל החיילים(זה הרב הוסיף על החיילים.. לא אני)
אז לכי תדעי, אולי בזכותכם גם נחתם עם ישראל לשנה טובה. וכל דמעה שלך וכל צער שלך ה' אוסף ברחמים , שוקל אותה ודן את עם ישראל לחיים טובים ולישועות בזכותך.
תודה לך יקרה
שעל כל צער שלך ה' יחזיר לך טוב כפל כפליים.
אין לך על מה להצטער
חיבוק!
לטובת מי שאין לה פייסבוק:
שקעתי, אבל קמתי.
זה פוסט קצת אחר, אשמח שתקראו ותצטרפו אליי.
כבר כמה שבועות שאני קוראת פוסטים בקבוצות פייסבוק.
של נשים מדהימות שפשוט נשברות.
ואני רוצה להביא פה את נקודת המבט והניסיון שלי.
אני יפעת, אישה של גל, אמא ל-3 בנות. נכנסתי להיריון עם פרוץ המלחמה, עכשיו הקטנה בת שלושה חודשים, אנחנו בסבב נוסף.
בעלי קפץ בשמחת תורה, אני עברתי לגור אצל ההורים המדהימים שלי, כי אני גרה בדרום ואין לי מקלט.
בשבועות הראשונים הייתי שבר כלי. הורמונלית עם בחילות. צריכה לתפקד בשביל 2 בנות. בוכה המון, לא מצליחה להחזיק השכבות.
הותר לפרסום ראשון שאני מכירה - התקף חרדה.
כשהגוף שלי הגיב ככה, הבנתי שאני חייבת, פשוט חייבת להתחזק, לצמוח מהמשבר. אני לא יודעת כמה זמן זה ייקח. הבנות שלי צריכות אותי, העובר שצומח לי בבטן צריך אותי ובעלי צריך אותי חזקה.
ואז שיניתי גישה.
הייתה לי הבנה עמוקה - אני חייבת לעמוד בפני עצמי, לא להיות תלויה באף אחד. גם לא בבעלי, שהוא בעזה ואני לא יודעת מה יהיה.
התחלתי לעשות עבודה עצמית אינטנסיבית. לאסוף את כל הכלים שצברתי עם השנים ועם המשברים שהיו לי במהלך החיים, ממש מילדות.
התקופה לימדה אותי המון על עצמי, כמה כוחות יש לי.
אני בלתי מנוצחת! יש לי את עצמי!
כמובן שנשברתי בדרך. בכיתי המון, לא תפקדתי בעבודה, צעקתי על הבנות שלי ולא ישנתי בלילות.
כשגל חזר, סיפרה לי הגננת של האמצעית שהיא סיפרה לה שאבא חזר ואמא כבר לא בוכה.
זה כאב לי, אבל ידעתי בכל ליבי שעשיתי מה שיכולתי וזה חלק מהחיים.
עכשיו אנחנו בעיצומו של סבב ב׳.
כל כך פחדתי ממנו. איך הגוף שלי יגיב כשהוא יחזור ל7.10, ללחץ ולחרדה.
וגיליתי שאני הרבה יותר חזקה. כי יש לי את עצמי חזקה ומתפקדת.
אני בוכה, קשה לי ועצוב לי. אני נותנת לעצמי לשהות ברגשות הקשים.
אבל אני יודעת שאני אקום מיזה.
אני כותבת את זה לא כדי שיגידו לי שאני אלופה ולביאה. אני לא. אני פשוט לקחתי אחריות על המצב הנפשי שלי, את השאר אני לא יכולה לשנות.
אין לנו מושג איזה עוד משברים מחכים לנו.
אבל אני רק יודעת שאנחנו יכולות ומסוגלות לפתח חוסן. לכל משבר שלא יבוא. כדי לא להרגיש קורבנות של המצב, אלא להרגיש תחושת מסוגלות גבוהה, להצליח לנהל את עצמי בתקופות קשות.
ולהיות בלתי מנוצחות! אנחנו יכולות!
אהיה אמיתית ואגיד שאני לא יודעת לאן היוזמה שלי תלך. אבל,
אני מזמינה אתכן, להצטרף לקבוצה שתעסוק בחוסן. איך אנחנו מחזקות את עצמנו כדי לעבור את התקופה הזאת ואת המשברים שנצטרך לעבור בהמשך.
המטרה שלי היא קבוצה שבה נשים יוכלו להתחזק ולפתח חוסן בעזרת כלים שניתנים מתוך הקבוצה.
כל אחת מגיעה עם סל של קשיים.
אבל גם עם סל של חוזקות.
מי שתצטרף לקבוצה,
גם תיטען בעצמה וגם תטעין אחרות מסל החוזקות שלה.
כי יש לנו את עצמנו.
תצטרפו אליי!
ו… תשתפו🙏🏽
לינק לקבוצה - צומחות ממשבר:
https://chat.whatsapp.com/CJ1SvbMkXZ82OMp6I2jFZt
חיבוק ענק. רק לבכות איתך לרגע.
והלוואי שתסעו לאנשהו משמח ושתלכי לקנות לך תכשיט מהמם. מגיע לך כל כך!
שולחת לך הרבה הרבה חיבוקים❤️❤️❤️
כתבת כ"כ נוגע, מרגישים את הלב העצום שלך,
אני כל כך מעריכה אותך ❤️ שככה את נותנת למען העם! תודה רבה ❤️
יש המון המון יוזמות מכל הסוגים , אשמח תשלחי לי הודעה ונוכל מעט שבמעט להביע הערכתנו ולתת מעט כוח.
להשכיב את הילדים ירדתי רגע לרכב. שמעתי מכל כיוון קולות פטישים, שמחה וצחוק, שירי סוכות, והדמעות פשוט זלגו.. בדרך כלל זה ערב כל כך מיוחד בבית, ועכשיו הוא היה כל כך ריקני וחסר 🥺 וזה אחרי ראש השנה לבד, ולפני סוכות לבד..
ממש הרגשתי שאני חיה בפלנטה אחרת מהשכנים והחברים, וזו חוויה ממש קשוחה.
מאחלת לכם עוד הרבה חגים ביחד עם שירים ושמחה.
הלבד הזה ככ קשה.
בעלי לא לוחם אז רק מעט חגים עשינו לבד בגלל המילואים, וזה לא משתווה לקושי שלכן אבל הלב איתכם
אין לי מה לומר על זה. רק חיבוק, ולעצום