פורום הריון ולידה (עמוד 4410)

אני ממליצה לך להתקשר עכשיו למכון פוע"ה.

מהם תקבלי תשובה ובע"ה עוד היום את מצליחה=)

02-6515050

לא מבינה איך אפשר לעשות הפסק עם כתמים על עד..

מבחינת הגדרה הלכתית

הפסק יכול לצאת נקי אחרי ניקוי טוב ויכול מאוד להיות שרב יפסוק לך לא לעשות מוך.

לכן כדאי מאוד להתייעץ עם המכון. 

ז״א שיכולים להיות הפרשות אבל הצבע שלהם זה מה שקובע.. ממליצה לך להתייעץ עם בודקת טהרה..

מדוע זה ככה מבחינה פזיולוגית?

אף פעם לא קרה לי שנגמר הדימום לכ"כ הרבה זמן ופתאום שוב חזר.

מישהי יודעת למה זה קרה מבחינה פזיולוגית?

גם הגודל הכי קטנטן שיש יכול לאסור

שיבושים הורמונליים, מחסור במינרלים וויטמינים, דלקות בדרכי השתן, אפילו הריון.

 

 

של הרחם, טונוס מעט רפוי.
יש צמחים שמחזקים
וגם פרחי באך עוזרים

מניקה פעוט בן שנה ורבע, המחזור התחיל לפני כמה חודשים וקיבל דפוס שונה לגמרי. מחזור חזק יומיים- שלושה ופתאום הפסקה של יום ואז עוד קצת שאריות חומות ליומיים. גם אני התפלאתי על ההפסקה הזו..

אם זה טהור. יכול מאוד להיות שזה כן.

בהצלחה!

ממליצה מאוד לשתות לימון.
לי היה משהו כזה בתקופה של מחזור סדיר, לא בהנקה, ולימון ממש הציל אותי.

לסחוט לימון שלם לכוס ולשתות?

באיזה שלב של הוסת?
תודה רבה

ביום הראשון / שני סחטתי 4-5 לימונים, הכנתי לימונדה שנשמרה במקרר. ופשוט התאמצתי לשתות מזה כמה שיותר. (באופן אישי, ערבבתי עם תרכיז תפוחים... מממ טעים..).‏
תנסי לעשות חיפוש כאן בפורום, בעבר כתבו 'כללים' יותר מסודרים.

אצלינו אחרי חודש הצלחנו להגיע ליום השלישי בשבעה נקיים ואז הייתה שאלה לרב

הוא אמר לנו אל תצפו ואכן צדק הדימום חזר

רק אחרי חודשיים וחצי הצלחנו להיטהר ב''ה

 

 

 

 

בגדול- אל תצפי לפני חודש וחצי.

 

בהצלחה!

אומרים שהממוצע להפסקת הדימום הוא 6 שבועות.
אבל יש נשים שלוקח להן 3 חודשים ויש נשים שלוקח להן שבועיים.

כן חשוב לדעת על דימומים אחרי לידה שהאופי שלהם הוא שהוא נעלם וחוזר.

לכן ההמלצה האישית שלי, במיוחד בזמן כזה מוקדם הוא לחכות יומיים שלושה לפחות לפני שמפתחים תקוות שנגמר או מנסים לעשות הפסק.

הפסק אבל בלי לפתח ציפיות בכלל זה באמת מאוד מוקדם אבל אני אישית הייתי אוכלת את עצמי אם הייתי יודעת שיכלתי לטבול יותר מוקדם וסתם דחיתי.

מסוגלת פיזית -אם לא היו תפרים. אם היו תפרים אולי כדי להתייעץ עם רופא לגבי בדיקה פנימית.

גם לי היה דימום מאוד קצר - שבוע וזהו 

ואחריו לא היו כתמים בכלל. 

בגלל שהיו לי תפרים חששתי לעשות בדיקות והפסק וחיכיתי עוד שבוע.

טבלתי בסופו של דבר שלושה שבועות אחרי הלידה בלי שום בעיה של כתמים.

תשמחי על מזלך הטוב

באמת לא התאים לי כ"כ קרוב ללידה.

אז שאלנו רב והוא התיר רק לטבול 

לא יודעת מה הסיבה אבל בד"כ שמירה זה לנוח לשמור.
לפי דעתי לכי להבדק להסיר ספק.. גם עוד מעט בע"ה שבת..

העובר שלך חשוב יותר מכל שמחה! ולא משנה אם זה יהיה אפילו חתונה של אחות בר מצווה של אח וכו
תבהירי את זה טוב ורק יעריכו אותך או ירחמו עליך
כרגע זה מספר א ח ד בסדרי העדיפויות
מבאס נורא מניסיון... אך ללדת פג או להסתבך רפואית עוד יותר מבאס
בהצלחה ובשורות טובות!

אח. בשמירה- גם אם זה שמירה שאסור לי להרים דברים כבדים, להסתובב הרבה וכד? זה לא שאני כל היום בשכיבה.. ולאירוע נסענו באוטו עד האוטובוס ומהאוטובוס אספו אותנו.. וכנל בחזור

תלמדי מזה להבא. ראית שזה גרם לך ככל הנראה לא להרגיש טוב. תסיקי מכך מסקנה לעתיד. וכן..צריך לוותר על דברים בתקופה הזא.אבל זה שווה אתזה

לכן כתבתי להבא ראית שזה גורם לך כאבים (וזה נשמע צירים) אז אל תנסי שנית... לי כמה רופאים אמרו שנסיעות זה ממש גרוע ואני כם חשה בעצמי שזה עושה לי הרבה יותר רע מאשר ללכת קצת...

אם יש היפרדות קרומים או היפרדות שיליה, כל עצירה פתאומית מסכנת את ההריון.

ונסיעה באוטובוס מאוד מטלטלת.

 

גם אם השמירה היא על רקע התכווצויות וצירים, נסיעה היא מאמץ מיותר.

ואם זה עבר אז סביר להניח שהכל בסדר.

הרופא בכלל לא אמר כלום על נסיעות.. ועד הנסיעה הזאת, כל הנסיעות היו בסדר..הלחצתן אותי :/

ואין דימום, ב"ה לא קרה כלום.

תשמרי בשכיבה עוד, עד שאת לא מרגישה יותר כאבים.

אני הייתי במשקל של חודש שמיני בערך תקופה ארוכה אחרי הלידה.

והרי הפשושית יצאה ויצאו עוד כמה דברים, אז מה זה אומר?

שנכנסו רוגאלאך.

שימי לב.

קל להכניס, קשה להוציא..

אחותי פעם אמרה לי שמסביב לגיל 30 הרבה נשים מתרחבות במבנה באגן.

כמובן, אני לא יודעת בת כמה את ואם זה קשור בכלל...

בפרט אחרי הלידה הראשונה

עצמות האגן מתרחבות כתוצאה ממאמץ הלידה.
זו לא השמנה.

וממש שמתי לב שהאגן התרחב אחרי הלידה!

כל צורת הגוף השתנתה.

וכן, כמו שירושלמית כתבה, יצא תינוק חמוד ועוד כמה דברים, אבל נכנסו רוגלך ושוקולדים

אני כנראה לא מברות המזל שההנקה מרזה אותן, אלא להיפך :/

או פשוט לעשות ספורט באופן כללי (שריפת קלוריות)

נהיו לי סימני מתיחה על האגן אחרי הלידה. מבאס.

רופאים מעולים ומנוסים

ד"ר זרח מרק
ד"ר אלחרט

באמת מקסים. עדין ומתחשב, הסביר לי הכל בסבר פנים יפות.

לבדיקות שהצילו אותי מלידה מוקדמת.

נחמדה מאוד מאוד. היא הרופאה היחידה שאני מוכנה ללכת אליה.

וכן האם צריך לחכות הרבה זמן בתורים?

ובעוד מקומות לא זוכרת כרגע. תתקשרי למוקד ותראי.

מבחינת התורים אני חושבת שסביר אבל אני כבר לא זוכרת

ד"ר ליבשין.
שכחתי את השם הפרטי. אבל גם בעלה עובד,
אז צריך לבקש דווקא אותה..
היא מקבלת ליד התחנה המרכזית, ודי זמינה.
קבעתי תור מהיום להיום כמה פעמים..
02-5380528

רופאת נשים הייתי אצל רופאה לא כ"כ נחמדה אז לא אומר את השם שלה.
ועכשיו אני עוברת לרופאה להריון בסיכון גבוה, אז כנראה לא רלוונטי לך.

היא מתוקה ממש ומאוד נחמד לבוא אליה, אבל לדעתי היא לא כ"כ יסודית ומקצועית.. היא מאןד טובה לדברים פשוטים ולמעקב הריון אבל מעבר היא לא כ"כ מבינה..

היה חשוב לי המידע הזה

לא יודעת אם היא עדיין עובדת, אבל הייתה לה מרפאה עם בעלה ליד תחנה מרכזית. ממש מקצועית.

יש לכם במשפחה אנשים עם ראש גדול מהמומצע?תבררי...

ללדת ראש קטן זה יותר קל כנראה...

אבל לפעמים בא.ס הם טועים ולא תמיד יש מה להילחץ...

ראש גדול ב 4 שבועות,
אך לא דאגתי כי במשפחתי ובמשפחת בעלי וכל ילדי עם ראש גדול, לאולטרסאונדית אמרתי שעכשיו אני בטוחה שזה הילד שלי

אבל זה לא קשור לראש כי התינוק נמוך, רק הפתיחות לא מתקדמות, והמים לא יורדים,
ובלי עין הרע לידות עם ראשים ענקים בלי תפרים

רק טוב יצמח לך אם תפרדי ממנו. וטוב שהוא מעוניין להיפרד, זה הופך את הגירושים להרבה יותר קצרים ופשוטים.

 

אומנם זו תקופה לא קלה, אבל בהשוואה למה שעברת, זה יהיה הרבה פחות קשה.

ב"ה שכרגע אין ילדים שכבר נולדו. ואת הקטנטן שצומח לך בבטן תוכלי, בעזרת ה', לגדל ביישוב הדעת ובנחת.

 

תצליחי יקרה.

 

מן הסתם יש כאן נשים שיוכלו לעזור בצד הטכני של התהליך.

הוא כל הזמן משנה את דעתו ויש לו חבר עו"ד וכבר לא נשאר לי כסף להלחם איתו בבית דין אזרחי.

אני מפחדת שגם אם הוא סוף סוף ישאר באותה החלטה של גירושים ויבוא יחד איתי לבית הדין הרבני הם לא יתנו לנו להתגרש בגלל שאני בהריון ויציעו שלום בית, קראתי על זה הרבה באינטרנט ואני לא יודעת מה אני אעשה אם זה יקרה..אני ממש באפיסת כוחות כבר ממנו ומכל התהליך הזה.

אם את מנויה וגמורה בדעתך שאת רוצה להתגרש (וזה די נשמע שזה מה שמומלץ לך לעשות..כי עכשיו האלימות היא כלפייך,אבל למה הילד יצטרך לסבול מזה?!?)

אז אם יש לך יכולת,פני לעו"ד לענייני משפחה,אולי לפגישות ייעוץ שייתן לך הכוונה..

ואם אין לך יכולת פיננסית,תגשי לסיוע המשפטי..יש גם שם עו"ד מצוינים שזה התפקיד שלהם ..

בהצלחה!

נ.ב.
גם כאשר ביה"ד שולח לנסות שלום בית,לא תמיד זה עולה יפה (הם שולחים לגישור כזה ..) ואז אפ' יכולה להיות המלצה של העוסית לגירושין...

בקיצור,זו יריעה רחבה מאוד,ואל תסיקי מסקנות רק מנה שקראת באינטרנט..

ואני כותבת לך את מה המידע בתור מנהלת משרד עו"ד..

בהצלחה בכל אשר תפני!!

אני תמיד יורדת בהתחלה... וזה אחלה דיאטה כי התחלתי עם עודף את ההריונות... (אחכ בהנקה עליתי חזרה)

גם לי זה היה ככה וירדתי בתחילת ההריון 3 קילו ואז שקלתי 47..שעברו הבחילות התחלתי לעלות במשקל.. תשתדלי לאכול דברים יבשים, אורז, פרכיות, לחמניה/פיתה ריקה.. לאט לאט.. זה גם יעזור לך עם הבחילות כי שהבטן ריקה יש יותר בחילות..

בהצלחה, בקלות ובבריאות בע״ה

אני בשני ההריונות ירדתי במשקל בשליש הראשון. 

מאוד קשה עד בלתי אפשרי לאכול עם כל הבחילות האלה.. 

אל תדאגי העובר מקבל מה שהוא צריך, ואת תשלימי את החוסרים שלך בשליש השני, כן חשוב אבל להקפיד על חומצה פולית.

ומה שכן הייתי מקיאה...

 

לא שזה אידאלי, אבל אל תילחצי יותר מדי מנזקים. תשתדלי לאכול כמה שאת יכולה.

אם לא תאכלי- סיכוי סביר שתרדי במשקל.

למה זה מפחיד אותך?

 

באמת כמו שכתבו כאן, מאכלים יבשים.

אני חיסלתי כמעט קילו קרקרים בעצמי. 

וארוחת הבוקר הקבועה שלי היא פרוסות טוסטים.

 

תכיני לך דברים קטנים שתאכלי כל היום מדי פעם,

כשהבטן ריקה יש הרבה יותר בחילה.

לא חייב לאכול הרבה, אפילו לא כדאי. קצת קצת, כל פעם.

 

אומרים שזה עובר מתישהו.

אני זו שיעצתן לה על הביצים.. נכנסים בערך ביצים קשות וירקות חתוכים, וגם זה לפעמים. מים אני שותה בלי בעיה ב''ה, ופולית לוקחת.

אני לא לחוצה זה בעלי אומר שלא בריא לא לאכול..
לדעתי זה מאוד בריא אם זה מה שאני מרגישה
כנ''ל הירידה במשקל לא מטרידה אותי, יש לי מספיק די והותר.
רק לא רוצה שיהיו חוסרים..

וכשאת מסוגלת תאכלי...
יכול להיות שהאחות תנזוף בך אבל אם יש לך עודפי משקל אין עם זה שום בעיה (2 רופאי נשים ו2 רופאות משפחה אמרו לי שאומנם זה לא הכי בריא אבל לא נורא)

כשהבטן ריקה הקיבה מתכווצת. זה יכול לגרום לצרבות שעלולות להזיק לרירית העדינה של צינור המזון, או להגביר את הבחילות.

זה נכון שככל שאוכלים פחות, יש נטיה לאכול עוד פחות - מין רצון להישאר ריקה וקלילה בלי להתמודד עם עיכול של מזון (חס ושלום להבדיל, כמו במצבים של אנורקסיה). אבל אסור להגיע למצבים האלה.

 

אם את לא מקיאה, תכריחי את עצמך לאכול ביצה מקושקשת. את תראי שזה יקל על הבחילות ותוכלי לאכול לפחות קרקרים או אוכל יבש מהסוג הזה.

להחליף כל כמה שעות.

ברגע שהעליה תקינה הטווח הוא מאוד רחב ושוני בטווח לא אומר כלום...
שיהיה בשורות טובות!
הריון קל ומשעמם בשמחה בריאות והכי חשוב ביידים מלאות!

אם קשה לך לחכות עוד שבועיים, את יכולה לבקש בדיקת בטא באמצע הזמן, רק לראות שממשיך לעלות.

אבל באמת מה שאומר יותר מכל זה הדופק... זמן ההמתנה הזה הוא לא קל בכלל, עיקר כשכבר היה שק ריק...

מחזיקה לך אצבעות!

הלואי שימשיך טוב

לכן אין מה ללמוד כלום מפעם הקודמת לעכשיו. פשוט אין קשר.
ב"ה כפי שכתבו לך- העליה עכשיו תקינה ב"ה. ונשאר לחכות לבדיקת הדופק.
תרבי בתפילה ובע"ה שימשיך תקין עד הלידה!

תודה רבה על העידוד

העליה נראה באמת יפה!
אבל המחשבות מתישות!!
תסיחי את דעתך בכל דרך אפשרית והזמן פשוט יעבור.
בעזרת ה' רק בשורות טובות!!

לא הוכח שהוא מונע שעלת אצל תינוקות

 

בעצם כל מי שמתחסנת עכשיו מצטרפת לניסוי

וכן יש מסקנות חיוביות?
קראתי כך איפשהו.
כנראה זה גם תלוי מאד כמה שעלת מסתובבת בשטח. כי שעלת לתינוקות קטנים היא בוודאות מסוכנת, ואם החשש להדבקה גבוה, החשבון משתנה.
אני הייתי בפחד נוראי עד שהפיצית התחסנה.

ובדוחות של משרד הבריאות באתר שלהם אפשר לראות שלמרות שהוסיפו עוד חיסוני שגרה בילדות וכיום כשליש מהנשים ההרות מתחסנות אין ירידה בשיעור התחלואה בשעלת ואפילו לא ירידה במגמת העליה.

כלומר קשה להסיק שיש משמעות חיובית לתוספת החיסונית

גרמת לי לחשוב שיש אמת באינסטינקטים שלי
עכשיו אחרי חפירה באינטרנט החלטנו אני ובעלי שלא לעשות.
תודה!

ונראה לי שמי שמתחסנת אז כן יש יותר נוגדנים אצל העובר.

אה, אני  לא עשיתי...לא רוצה להיות חלק ממחקר...

אני חושבת שיותר משנה ממליצים לנשים להתחסן בשעלת ומשרד הבריאות אומר ששליש מהנשים מתחסנות.

או עליה כללית.

כי אם עליה עד גיל חודשיים נראה שהחיסון משיג את מטרתו.

אבל את יכולה לחפש בעצמך באתר משרד הבריאות. 

לא חלה שום ירידה או אפילו עצירה, אם היה השפעה על תינוקות קנים אני בטוחה שמשרד הבריאות לא היה מסתיר את זה, להיפך זו המטרה שלהם להראות שהחיסונים עוזרים

המשכתי לחפור על השעלת, ויש לי שאלה- אולי תוכלי לתת לי נקודת הסתכלות אחרת

בעיקרון לי לא אכפת להתחסן, החשש שלי הוא מהשפעה על העובר..

ועכשיו קראתי שבעצם החיסון עצמו לא עובר שיליה, אלא התינוק מקבל רק את הנוגדנים מהאמא

אז אם זה ככה, למה לא להתחסן?

ז"א נכון שהתועלת מוטלת בספק אבל גם לקבל את החיסון זה לא כזה נורא לעובר אז אולי זה שווה, לא?

של נשים שהתחסנו בהריון ונגרם להם מזה נזק.

 

אני אדגיש שאני ממש לא ממליצה לקבל החלטות בגלל מה שאני חקרתתי באופן אישי בשביל ההחלטות שלי אלא פשוט ממליצה לחקור ולשאול שאלות. אני אחפש לך את אחת העדויות,

אישה שכתבה בשמה המלא בפייסבוק ככה שאני נוטה לקחת את זה ברצינות. אני אחפש

Inga Shushan

אז ככה: עקב המלצת רופאת הנשים ובעקבות חברה בהריון שעשתה את החיסון והמליצה בחרתי בלב כבד יש לציין, לעשות גם אני את החיסון. לאחר שחפרתי באינטרנט ובפורומים ולא מצאתי שום מידע שלילי אודות החיסון השתכנעתי שזה לטובת התינוק כיוון שאני יפתח נוגדנים שיעברו דרך השילייה ישירות אל העובר. כביכול זה בוצע במטרה טובה... ואז- אחרי שבוע וחצי שבועיים התחיל שיעול מטורף נבחני משהו שבחיים לא היה. ניגשתי לרופאת משפחה היא קבעה שזה וירוס ואין שום קשר לחיסון. עובר חודש והשיעול לא עובר ונהיה ככ חזק שיוצאות לי העיניים מהחורים. פיתחתי ליחה ירוקה והרופאה נתנה לי אנטיביוטיקה. באותו היום התחלתי להקיא את נשמתי - אני כבר חודש וחצי עם שיעול ועכשיו גם מקיאה. ואז החלו דימומים. נסענו אני ובעלי למיון יולדות ושם נתנו לי לחכות שעתיים עד לבדיקה של הגינקולוגית. בבדיקה עצמה כשבדקה פתיחה וחיטטה קצת יותר מידיי לפתח התפרץ שטף של דם בכמות מפחידה הרגשתי כמו בסרט אימה. אני כמובן נכנסתי להיסטריה ובכי מטורף, הרופאה שבדקה העירה את הרופאה הבכירה כי זה מצב חריג. כשזו הגיעה החלה לצרוח על כל הצוות בטענה שלא היו צריכים לתת לי לחכות שעתיים יש הפרדות שיליה ואברופציות- אין לי מושג מה זה וניתוח מייד!!! פתאום כל החדר התמלא רופאים כולם עסוקים בי והרופאה הבכירה צורחת עליהם לקחו אותי באלוקה וטסו לחדר ניתוח שמו לי מסיכה וניתחו. כל זה- כל החוויה המזעזעת הזו- שטוב שהסתיימה ככה ולא אחרת הייתה יכולה להימנע ממני והתינוק שלי אילולא הייתי עושה את החיסון הזה. הרופאה הזו אמרה שהבת שלה בהריון עכשיו והיא בחיים לא תתן לה לעשות את החיסון!!! הקטע עם החיסון הזה שכל גוף מקבל אותו אחרת.. יש נשים שזה לא עושה להן כלום ויש אותי. התינוק שלי נולד כאשר כבר בבטן היה במצוקה נשימתית וכשנולד היה מונשם והיו המון סיבוכים. אני כל כל מצטערת שעשיתי את החיסון, ומודה לה׳ שיצאנו מזה בשלום.

לא מצליחה להבין איך היא מקשרת בין ההקאות והפרעות השליה לחיסון?
זה יכול לקרות בהריון גם בלי חיסון...

שזה כתוצאה מהשיעולים
בשעלת הם אמורים להיות דיי חמורים, ואם זה ככה במשך כמה שבועות טובים..

ויש סיכון מסויים.

גם מהצד ההפוך להידבק בשעלת זה סכנת חיים.

ולצערנו קרו מקרים של תינוקות שנפטרו משעלת. אז איזה סיכון עדיף?

 

מה שבטוח שסיפורים לכאן /לכאן תמיד יהיו. ככה שצריך לקחת הכל בעירבון מוגבל (חוץ מזה שלא הוכח שום קשר)

שאמנם הוכח קשר בין החיסון למקרים, אבל מצד שני גם ממש לא הוכח קשר בין החיסון למניעת המחלה
יכול להיות שיש מעט סיפורים של הסתבכויות מהחיסון, אבל מצד שני גם התמותה מהמחלה היא מאוד נמוכה ב"ה.
כלומר הטיעונים בעד ונגד החיסון דיי מאוזנים וקשה להחליט חד משמעית.

הקטע הוא שקיימים בעלי אינטרסים שרוצים למצוא הוכחות בעד החיסון ואין ממש בעלי אינטרסים להוכחות שכנגד ובגלל זה כשהמצב מאוזן ככה זה גורם לי להרגיש שאולי הצד שנגד החיסון צודק יותר, כי הוא מגיע בלי עורכי דין (מקווה שהאנלוגיה מובנת..)

אשמח אם תכתבי... בינתיים לא שמעתי על משהו כזה.

 

ואגב אני לא הכרעתי, רק אמרתי שזה שהיה כזה סיפור לא אומר ולא מעיד  על נחיצותו/אי כדאיותו של החיסון כי גם מקרים הפוכים היו.

יצא בטעות
לא הוכח בין המקרים לחיסון אבל גם לא הוכח שהחיסון מונע..

בקבוצת הדולות שאני חברה בה דולה ליוותה אישה שאחרי הלידה השתתקה בפלג גוף תחתון, היא הגיעה לאחד המומחים בארץ שאמר שהוא רואה הרבה נשים אחרי לידה עם בעיות נוירולוגיות כאלה ואחרות שכולן קיבלו חיסון שעלת בהריון.

 

הבעיה שגם אצל ילדים המרפאות לא מוכנות לתעד שהיתה פניה עם בעיה אחרי החיסון כי הם טוענים שאין קשר.

אבל איך יעלו על קשר אם אף אחד לא מתעד?

 

אלה הדברים שמטרידים אותי ולכן אני חוששת מהחיסונים ויותר מזה- מההמלצות הגורפות.

באמת קשה לקבל את ההחלטה כי הדעות קיצוניות לכאן ולכאן

רגע אחד אני אומרת יאללה נלך לעשות ואחר כך קוראת עוד משהו ואומרת אולי לא..

חשוב לפחות לאסוף את כל המידע לפני שנגיע להחלטה, תודה!

זו מדיניות שהם לא מתעדים אצל ילדים?

שעלת זה החיסון עם תופעות הלוואי הנוירולוגיות שאחר כך שיפרו את ההרכב שלו?

להתייחס אל הנתונים הסטטיסטיים שמציג משרד הבריאות כאל נתונים שהאמינות שלהם לא מוטלת בספק.

 

תמיד תמהתי לאן נעלמים הנתונים על נזקי חיסונים.

הפעם אני ממש סובלת מכאבים ברגליים. בביה"ח זה היה ממש כאבים חזקים

וזה בכלל לא היה לי אחרי הלידה הראשונה. אצל הראשון בכלל לא הרגשתי את האפידורל אחרי הלידה!

 

בשיחרור הרופאה אמרה לי שאם הכאבים ימשיכו לפנות לנורולוג...

 

קיצר, מעניין לדעת אם זה באמת קשור לחיסון שעלת שעשיתי בהריון הנוכחי??

 

חבל שא"א לדעת בוודאות מה גרם למה... אבל סתם מעניין, אולי זה קשור...

כלומר, האם הנשים הללו שסבלו מבעיות נוירולוגיות שונות, לקחו אפידורל בלידה, ואולי השילוב של חיסון שפעת/שעלת ואפידורל יצר את זה?


נ.ב. אני לקחתי חיסון שעות בהריון, בלב כבד אמנם ולאחר מלא התלבטויות, ילדתי ב"ה בלידה טבעית לגמרי.

ב"ה לי ולתינוק שלום.

אני באמת לא יודעת לענות על כל השאלות,

הלוואי שהיה חוקר עצמאי שיחקור את זה.

במיוחד בירושלים.

ב- 4 הריונות קודמים לא אמרו כלום

ועכשיו עושים לכל הנשים בהריון בערך בשנה האחרונה

הבנתי מהאחות שהגוף לא מחוסן לזה כי חוסנו שהינו קטנים

לא יודעת בעד או נגד אני עשיתי ולא היו ברוך ד' תופעות מסוימות

בהצלחה

זה משפיע גם עלי וגם על העובר.
לא חפרתי יותר מידי על הבעד ונגד.. יצא לי אז עשיתי.

הייתה בסכנת חיים

קיבלה את זה בלידה ובערך 10 ימים לאחר הלידה החיידק השתולל והיא אושפזה בטיפול נמרץ.
הייתה מאושפזת תקופה ארוכה וזה היה ממש מסוכן.
למה לקחת את הסיכון הזה??
אגב אחותי גם השתעלה לקראת סוף ההריון.
היא פחדה לעשות את החיסון (אל תשאלו אותי למה בחורה שעןמדת ללדת מפחדת מחיסון) אבל מה שבטוח הוא שלא להתחסן זה סיכון

המחקרים בנושא לא כאלה מקיפים, אין מספיק ידע על החיסון הזה ובכלל לא ברור איך ולמה אישרו אותו

יש כאלה שטוענים שיכול להיות קשר בינו לבין מוות בעריסה ל"ע ל"ע

חוצמזה שבכל חיסון יש המון חומרים משמרים וחומרים אחרים שמגיעים גם לעובר בסופו של דבר

ובטח שעוד לא ברורה ההשפעה שלו על העובר לטווח ארוך

 

מן הסתם הפחד הוא לא מהזריקה עצמה, אלא ממה שהיא מכילה..

 

חוצמזה שאני בטוחה שאחיינית שלך יצאה הרבה יותר מחושלת ומחוסנת בסופו של דבר מהמחלה,

והנוגדנים יישארו אצלה לטווח זמן ארוך יותר מכל ילד שאמא שלו קיבלה חיסון

ב"ה שזה נגמר בטוב, למרות שאני לא מקנאה באחותך, בטוחה שעברה עליה תקופה בכלל לא קלה..

אגב גם יעילות החיסון מוטלת בספק, ככה שלא בטוח שאם היתה מתחסנת זה היה נמנע..

 

קיצר לא פשוט להחליט, אני דיי מבולבלת..

השאלה על מה זה מבוסס. לא צריך להאמין לכל מיני המצאות.

לא כי היא פחדה שזה לא טוב.
אנידווקא דיי מאמינה למחקרים וחושבת ש
היום אנחנו צריכים להתחסן בגלל כאלה שלא מתחסנים וממשיכים לחלות ולהדביק אנשים. לדעתי התחסנות זו השתדלות שלנו עבורנו ועבור הסביבה.

שעלת לא חזרה בגלל אנשים לא מחוסנים. עובדה שגם מחוסנים חולים בה, ולאו דווקא בצורה קלה יותר.

ובכל חיסון צריך לבחון האם הוא מועיל?

אם באמת כמו שתחיה כותבת- מאז הכנסת החיסונים אין שינוי, ועדיין יש עליה ברמת התחלואה, אז זה מראה שהחיסונים לא משפיעים.

אני לא חושבת שהתינוקת הייתה יוצאת מחוזקת אם ל"ע היה סוף אחר..

שוב, באמת א"א לדעת האם אם הייתה מתחסנת זה היה מונע אבל אני מאוד לא אוהבת את הטעה הזו.

כן כדאי לנוח כמה שיותר ולא להתאמץ יותר מידי בשביל שלא יהיה דימום...

השיליה כסתה חלק מהצוואר אז תקופה מסוימת היה אסור יחסים (וגם זה צריך לשאול רב!! כי יש דרכים שזה כן אפשרי!!)

יכול להיות שבגלל שאצלך זה אפילו לא מכסה אז לא אמרו לך גם את זה...

אבל כדי להיות בטוחה אולי תתקשרי למרפאה ותבקשי לדבר עם רופא/רופאה כלשהי.. זה מה שאני עשיתי

בדיקת הריון כי היועצת הנקה ביקשה.‏ המקלון היה לידה ואחרי 5‏ דקות כשיצאה שלילי היא אומרת:‏ "ברוך ה'!!מעולה!‏


ואני אומרת לה-‏ זה לא מה שאומרים כשיש תשובה חיובית?‏
אז לרגע היא התפדחה ואמרה שנפלט לה.‏ אבל זה באמת ב"ה וטוב שכך.זה לק קל ילדים צפופים וצריך לנוח וכו' וכו'‏..

שלי יותר צפופים,

וגם לי פעם זרקה משו אז הוצאתי אותה החלשה והקטנה ...והמסכנה.

אמרתי לה בבטחון  כן מי שיש לא חיים לא קלים באמת לא מבין את האושר שבילדים ולא מבין איך מסתדרים עם זה...

ספרתי לה איך אני ובעלי משותפים בהכל..

ואז רק נשאר לה לקנא עד שהיא זרקה לי טוב אנחנו צריכים ללמד ממכם הדתיים ...

תרגישי טוב עם עצמך! את תשמעי את זה כל הזמן..

בכל אופן כך אצלי..

לא ידעתי שזה מה שאומרים לאישה בהריון

שהייתי בהריון והייתי יחד עם שני הקטנים.

תמיד יהיו את האנשים האלה, שמחי ותהיה גאה בעצמך.
היא סתם חצופה

תשמחי באושר שלך. מזל טוב, ושיהיה בקלות

שהשם זיכה אותך בעוד פיקדון יקר והכניס אתכם לעוד שותפות אתו

ותודה על זה

זה ההבדל שהן ואחרים לא מבינים  וכך צריכים להסתכל ולהתעודד

המשפט בנושא וממשיכות אותו בגוף התגובה.

מה זה בכלל עניינה.

אף אחד לא ביקש ממנה להביע דעה!

 

 

אנשים תמיד מוצאים מה להגיד כשהרווחים גדולים 'מסכנים הם גדלים לבד' כשהרווחים קטנים 'איך אפשר לגדל ככה כמה תינוקות בבית'
כשאת יוצאת לעבוד 'ואיך את מצליחה לשלב בית עם עבודה זה לא בא על חשבון הילדים?' כשאת נשארת בבית עם הילדים 'לא משעמם לך? מסכן בעלך צריך לעבוד קשה' וכו...
על אותו מצב אנשים יגידו לך דברים מנוגדים 'מסכן למה הוא עם מעיל חם' 'מסכן שימי לו גם שמיכה וכובע שלא יהיה לו קר'
זה מעצבן אבל צריך לדעת לסנן...

הא ימדוד את העובר ויחליט לבד מה התאריך וסת אחרון המשוער

 

לגבי המשפחה- גם לי קשה.. וכבר מתחילים לשאול אותי  אני בהריון...

תדברי עם בעלך ותחליטו מה מתאים לכם..

 

ולפעמים גם באמת צריך עזרה כדי לתפקד ואם יודעים יותר קל לבקש...

בעלי יעשה מה שאני אבקש... מבחינתו לספר לכולם לפני שבועיים כבר. נראה לי שאחכה עד האולטרסאונד לראות דופק ואז נספר

לגבי גיל ההריון - הם בכל אופן מתייחסים לפי האולטרא סאונד, יכולה לומר שאת לא יודעת ויכולה לומר שהיה לא מסודר, זה לא אכפת להם.
דייסת קוואקר זה מזון מצויין, אם הוא מסכים הייתי נותנת בלי שום נקיפות מצפון! קרקרים ושניצלים קצת פחות... אולי תחשבי על אוכל זמין וטעים שהוא קצת יותר בריא?

תודה על התגובה! בעיקרון אני משתדלת מאוד לאכול בריא. לפני ההריון הקפדתי בטירוף ועכשיו אני משתדלת פשוט הכל עושה לי בחילה. איזה פיתרון יש? אני קונה דברים שיהיו בבית אבל אז גם הם עושים לי בחילה. 

אני מגזימה טיפה כמובן כי אני משתדלת מאוד לאכול הרבה ירקות, טחינה וכאלה. אבל לפני הייתי מכינה קינואה ועדשים, קציצות טובות וכל מיני דברים... ופשוט לא מסוגלת לחשוב על זה בכלל עכשיו.

אכלתי ביצה ומוצרי חלב ובשבת התארחנו ושם אכלתי נורמלי (לרוב הקאתי )

לכו לפארק יפה. בשעת בוקר או ערב, בשום אופן לא בצהריים!!!!!

עדיף יום מעונן. אם יש שמש-תעמדו במקום מוצל. חשוב שגם כל הרקע יהיה מוצל. שלא יהיו הבדלים חדים בתאורה של התמונה.

לצלם על האופציה של צילום פורטרט. 

לדאוג שברקע לא יהיו שמים, אלא עצים/קיר או משהו אחר. השמיים מאד מוארים ויוצאים שרופים..

 

פוזות יפות-תכתבי צילומי הריון בגוגל ויהיו לך שפע רעיונות.

 

בהצלחה!

כדי לקבל תוצאות יותר נעימות לעין...

כסף מיותר אבל אםזה פיספוס אז נשיג (בת 5 חודשים)

היום, כשלכל אחד יש מצלמה, לדעתי זה בזבוז להוציא כסף על צילום מקצועי. אם יש את הכסף - אז בשמחה, זה באמת יפה. אבל זה לא שבלי זה לא יהיו לכן מזכרות מהגיל הזה של התינוקת...

אבל בלי כל קשר את יכולה לצלם אותה.
אני גם צלמת אבל עוד לפני שנכנסתי לתחום לקחתי מצלמה ביתית פשוטה שמתי את ביתי על שטיח/שמיכה יפה השארתי אותה רק עם טיטול ועטפתי אותו עם חולצה שלי שמהשרוולים עשיתי פפיון גדול וצילמתי.
גם עכשיו שאני הרבה יותר מבינה בתחום אני נהנית לראות את התמונות האלה.

כמובן עם סרט גדול ויפה.

את צריכה לחפש באזור שלך לא חסר מקומות עם דשא ופרחים.. ולגבי פוזות אין ככ בגיל הזה אבל את יכולה לנסות לשים אותה בתוך סלסילה גדולה שהיא שוכבת.
ובגיל הזה בדרך כלל הם מרימים ראש מאד יפה אז תנצלי את הימים החמים קחי אותה למקום עם דשא שימי אותה על הבטן ותעשי לה כמה תמונות אפשר ,גם שהיא שוכבת על הגב ואת מצלמת אותה מהצד...
בקיצור תזרמי עם זה..
בהצלחה

הכי נח לי.

רק כשהיא ישנה אחרת זה סכנת נפשות.

לא מבינה איך אפשר לגזור במספריים של התינוקות עם הפלסטיק מסביב - נראה לי שאפשר לגזור עם זה רק כשהציפרניים כבר בולטות נורא, והן תדקורנה ותישברנה הרבה לפני כן.

 

עם כל התזוזות של התינוק, פחדתי מהלהב שלהן...

ממליצה בחום על הקוצץ שמוכרים ב"mother care", הוא קטן, יעיל מאוד, מעולה עד שאני ממשיכה איתו גם לגילאים הבוגרים יותר : )

(לא יודעת אם קיימים סניפים שלהם בארץ עדין?)

אני לא הסתדרתי עם הפלסטיק ,לא גוזר כמעט כלום אני משתמשת מברזל הרגילות הדקות, שמה על משטח ההחתלה תופסת את היד טוב ושרה שירים להסיח את דעתם שלא ינסו לתפוס לי את זה או יזוזו..

ציק, צאק, ומסימת.

זה שלמעלה יש לו ראש עגול..
ממש טוב ובטיחותי!

ואני גוזרת לה כשהיא ישנה.
הכי נוח

היא אמרה שזה יכול להיות גם שק נוסף של עובר שלא התפתח.

אלה שרירנים, התעבויות של דופן הרחם.
נפוץ בגיל מבוגר יותר.
הבעיה איתם היא רק אם הם מפריעים להיכנס להריון, או מכאיבים, או גורמים לדימומים. אחרת אפשר להתעלם.

עושים מעקב מיוחד בהריון בגלל זה? או שממשיכים כרגיל?

אם זה זה אז בדרך כלל זה נסגר לבד תוך 3 חודשים ואין צורך במעכב אחרי זה ואם לא אז נראה לי שזה ניתוח לא מסובך

יש המון אפליקציות כאלו של אימון יומי.
תחפשי משהו לנשים שעובד על שרירי בטן.
היתה לי פעם אחת ושכחתי מה היה השם שלה.
אם לא אז גם ביוטיוב יש בלי סוף סרטונים של אימונים קצרים.

לגבי דיאטה רצינית- לא מבינה בזה ממש.
רק יודעת שכשאכלתי מסודר בלי שטויות בין הארוחות תמיד רזיתי, וההיפך..

עוזר ממש בימים הראשונים, בשביל להכניס את הבטן המדלדלת-

להכניס אותה פנימה (בערך 10 פעמים כל פעם) כשאת שוכבת על הגב, או עומדת עם רגליים אחת מאחורי השנייה ומותר גם לעזור לבטן להיכנס עם הידיים...

 

יום אחרי הלידה, אמא שלי ראתה אותי ואמרה לי את הפטנט הזה, ויצאתי מבית חולים יחסית למה שהיה במצב ממש טוב ולברית בכלל הגעתי כמעט בלי הבטן הזו...

 

תרגישי טוב

 

הרבה הרבה מזל טוב!

לפחות 6 שבועות אחרי הלידה.
בעלך שמח, יש לכם ילד בריא ב''ה.
שהבטן תחכה חודשיים

התעמלות רצינית זה לא שייך. זהירות ממש

לנו אמרו בבי"ח הליכה רגועה...

אם תשדרי לו שאת יפה ככה,זה יהיה בסדר

נכון שהתעמלות רצינית אפשר להתחיל רק כשישה שבועות אחרי לידה (וגם זה באישור רפואי),

אבל בהחלט אפשר להתחיל לעשות תרגילים לחיזוק הבטן אפילו יום אחרי הלידה!

בשערי צדק יש חוברות שמפרטות את התרגילים שאפשר לעשות יום- יומיים אחרי הלידה.

אני עשיתי אותם כבר בביה"ח, 3 פעמים ביום (זה לא תרגילים קשים) ויצאתי מביה"ח בלי בטן כמעט.

לצערי, אני לא ממש יודעת להסביר לך פה את התרגילים אבל זה בעיקר על העיקרון של כפיפות בטן. תחפשי באינטרנט ובטוח תמצאי משהו.

לגבי התזונה- לא מומחית בזה אבל העיקר הוא באמת לאכול מסודר- 3 ארוחות גדולות ועוד 3 קטנות ביום. לא לאכול בין לבין, לשתות הרבה מים (אומרים שמים עם לימון על הבוקר עוזר לחילוף החומרים וגם מרזה, אבל לשתות עם קשית כדי לא להזיק לשיניים עם החומציות של הלימון). להשתדל לא להפריז בארוחות ולא לאכול דברים עתירי שומנים.

הכי טוב ללכת לדיאטנית שתבנה לך תפריט שמתאים לך, אפשר ללכת דרך הקופה.

בהצלחה רבה!

הכי חשוב- להיות חזקה עם הרצון שלך, אחרת זה מתמוסס תוך שניה (הרבה יותר קל לעלות מאשר להוריד...)

הפיזיותרפיסטית שלי גם אמרה שהתרגילים שיש בחוברת של שערי צדק לא טובים לרצפת האגן, אבל אולי לא לכל אחת זה משמעותי.

הדבר היחיד לבטן שאפשר לעשות זה לשכב ולהכניס אותה, ולהשתדל לפני כן לכווץ ריצפת אגן.
אחרת את מכניסה את הבטן אבל דוחפת החוצה את ריצפת האגן..

יש את כל סוגי התרגילים שמותר לעשות עוד בבי"ח
וגם תרגילים בהריון עצמו

גם עם מניעה עלולים להרות