היי,
ב"ה הריון שלישי
בשני הראשונים לא עשיתי חיסון לשעלת, ובזה משום מה הרופא שלי ממש מכוון שאני אעשה (אין איזה חשש ספציפי, סתם נראה לו חשוב)
אני בצורה אוטומטית סולדת מחיסונים..
יש דעות בעד ונגד?
היי,
ב"ה הריון שלישי
בשני הראשונים לא עשיתי חיסון לשעלת, ובזה משום מה הרופא שלי ממש מכוון שאני אעשה (אין איזה חשש ספציפי, סתם נראה לו חשוב)
אני בצורה אוטומטית סולדת מחיסונים..
יש דעות בעד ונגד?
לא הוכח שהוא מונע שעלת אצל תינוקות
בעצם כל מי שמתחסנת עכשיו מצטרפת לניסוי
ובדוחות של משרד הבריאות באתר שלהם אפשר לראות שלמרות שהוסיפו עוד חיסוני שגרה בילדות וכיום כשליש מהנשים ההרות מתחסנות אין ירידה בשיעור התחלואה בשעלת ואפילו לא ירידה במגמת העליה.
כלומר קשה להסיק שיש משמעות חיובית לתוספת החיסונית

ונראה לי שמי שמתחסנת אז כן יש יותר נוגדנים אצל העובר.
אה, אני לא עשיתי...לא רוצה להיות חלק ממחקר...
או עליה כללית.
כי אם עליה עד גיל חודשיים נראה שהחיסון משיג את מטרתו.
אבל את יכולה לחפש בעצמך באתר משרד הבריאות.
לא חלה שום ירידה או אפילו עצירה, אם היה השפעה על תינוקות קנים אני בטוחה שמשרד הבריאות לא היה מסתיר את זה, להיפך זו המטרה שלהם להראות שהחיסונים עוזרים
המשכתי לחפור על השעלת, ויש לי שאלה- אולי תוכלי לתת לי נקודת הסתכלות אחרת
בעיקרון לי לא אכפת להתחסן, החשש שלי הוא מהשפעה על העובר..
ועכשיו קראתי שבעצם החיסון עצמו לא עובר שיליה, אלא התינוק מקבל רק את הנוגדנים מהאמא
אז אם זה ככה, למה לא להתחסן?
ז"א נכון שהתועלת מוטלת בספק אבל גם לקבל את החיסון זה לא כזה נורא לעובר אז אולי זה שווה, לא?
של נשים שהתחסנו בהריון ונגרם להם מזה נזק.
אני אדגיש שאני ממש לא ממליצה לקבל החלטות בגלל מה שאני חקרתתי באופן אישי בשביל ההחלטות שלי אלא פשוט ממליצה לחקור ולשאול שאלות. אני אחפש לך את אחת העדויות,
אישה שכתבה בשמה המלא בפייסבוק ככה שאני נוטה לקחת את זה ברצינות. אני אחפש
Inga Shushan
אז ככה: עקב המלצת רופאת הנשים ובעקבות חברה בהריון שעשתה את החיסון והמליצה בחרתי בלב כבד יש לציין, לעשות גם אני את החיסון. לאחר שחפרתי באינטרנט ובפורומים ולא מצאתי שום מידע שלילי אודות החיסון השתכנעתי שזה לטובת התינוק כיוון שאני יפתח נוגדנים שיעברו דרך השילייה ישירות אל העובר. כביכול זה בוצע במטרה טובה... ואז- אחרי שבוע וחצי שבועיים התחיל שיעול מטורף נבחני משהו שבחיים לא היה. ניגשתי לרופאת משפחה היא קבעה שזה וירוס ואין שום קשר לחיסון. עובר חודש והשיעול לא עובר ונהיה ככ חזק שיוצאות לי העיניים מהחורים. פיתחתי ליחה ירוקה והרופאה נתנה לי אנטיביוטיקה. באותו היום התחלתי להקיא את נשמתי - אני כבר חודש וחצי עם שיעול ועכשיו גם מקיאה. ואז החלו דימומים. נסענו אני ובעלי למיון יולדות ושם נתנו לי לחכות שעתיים עד לבדיקה של הגינקולוגית. בבדיקה עצמה כשבדקה פתיחה וחיטטה קצת יותר מידיי לפתח התפרץ שטף של דם בכמות מפחידה הרגשתי כמו בסרט אימה. אני כמובן נכנסתי להיסטריה ובכי מטורף, הרופאה שבדקה העירה את הרופאה הבכירה כי זה מצב חריג. כשזו הגיעה החלה לצרוח על כל הצוות בטענה שלא היו צריכים לתת לי לחכות שעתיים יש הפרדות שיליה ואברופציות- אין לי מושג מה זה וניתוח מייד!!! פתאום כל החדר התמלא רופאים כולם עסוקים בי והרופאה הבכירה צורחת עליהם לקחו אותי באלוקה וטסו לחדר ניתוח שמו לי מסיכה וניתחו. כל זה- כל החוויה המזעזעת הזו- שטוב שהסתיימה ככה ולא אחרת הייתה יכולה להימנע ממני והתינוק שלי אילולא הייתי עושה את החיסון הזה. הרופאה הזו אמרה שהבת שלה בהריון עכשיו והיא בחיים לא תתן לה לעשות את החיסון!!! הקטע עם החיסון הזה שכל גוף מקבל אותו אחרת.. יש נשים שזה לא עושה להן כלום ויש אותי. התינוק שלי נולד כאשר כבר בבטן היה במצוקה נשימתית וכשנולד היה מונשם והיו המון סיבוכים. אני כל כל מצטערת שעשיתי את החיסון, ומודה לה׳ שיצאנו מזה בשלום.
ויש סיכון מסויים.
גם מהצד ההפוך להידבק בשעלת זה סכנת חיים.
ולצערנו קרו מקרים של תינוקות שנפטרו משעלת. אז איזה סיכון עדיף?
מה שבטוח שסיפורים לכאן /לכאן תמיד יהיו. ככה שצריך לקחת הכל בעירבון מוגבל (חוץ מזה שלא הוכח שום קשר)
אשמח אם תכתבי... בינתיים לא שמעתי על משהו כזה.
ואגב אני לא הכרעתי, רק אמרתי שזה שהיה כזה סיפור לא אומר ולא מעיד על נחיצותו/אי כדאיותו של החיסון כי גם מקרים הפוכים היו.

בקבוצת הדולות שאני חברה בה דולה ליוותה אישה שאחרי הלידה השתתקה בפלג גוף תחתון, היא הגיעה לאחד המומחים בארץ שאמר שהוא רואה הרבה נשים אחרי לידה עם בעיות נוירולוגיות כאלה ואחרות שכולן קיבלו חיסון שעלת בהריון.
הבעיה שגם אצל ילדים המרפאות לא מוכנות לתעד שהיתה פניה עם בעיה אחרי החיסון כי הם טוענים שאין קשר.
אבל איך יעלו על קשר אם אף אחד לא מתעד?
אלה הדברים שמטרידים אותי ולכן אני חוששת מהחיסונים ויותר מזה- מההמלצות הגורפות.
אמא_מאושרתבאמת קשה לקבל את ההחלטה כי הדעות קיצוניות לכאן ולכאן
רגע אחד אני אומרת יאללה נלך לעשות ואחר כך קוראת עוד משהו ואומרת אולי לא..
חשוב לפחות לאסוף את כל המידע לפני שנגיע להחלטה, תודה!
הפעם אני ממש סובלת מכאבים ברגליים. בביה"ח זה היה ממש כאבים חזקים
וזה בכלל לא היה לי אחרי הלידה הראשונה. אצל הראשון בכלל לא הרגשתי את האפידורל אחרי הלידה!
בשיחרור הרופאה אמרה לי שאם הכאבים ימשיכו לפנות לנורולוג...
קיצר, מעניין לדעת אם זה באמת קשור לחיסון שעלת שעשיתי בהריון הנוכחי??
חבל שא"א לדעת בוודאות מה גרם למה... אבל סתם מעניין, אולי זה קשור...
אני באמת לא יודעת לענות על כל השאלות,
הלוואי שהיה חוקר עצמאי שיחקור את זה.
ב- 4 הריונות קודמים לא אמרו כלום
ועכשיו עושים לכל הנשים בהריון בערך בשנה האחרונה
הבנתי מהאחות שהגוף לא מחוסן לזה כי חוסנו שהינו קטנים
לא יודעת בעד או נגד אני עשיתי ולא היו ברוך ד' תופעות מסוימות
בהצלחה
לכל זמן ועתהמחקרים בנושא לא כאלה מקיפים, אין מספיק ידע על החיסון הזה ובכלל לא ברור איך ולמה אישרו אותו
יש כאלה שטוענים שיכול להיות קשר בינו לבין מוות בעריסה ל"ע ל"ע
חוצמזה שבכל חיסון יש המון חומרים משמרים וחומרים אחרים שמגיעים גם לעובר בסופו של דבר
ובטח שעוד לא ברורה ההשפעה שלו על העובר לטווח ארוך
מן הסתם הפחד הוא לא מהזריקה עצמה, אלא ממה שהיא מכילה..
חוצמזה שאני בטוחה שאחיינית שלך יצאה הרבה יותר מחושלת ומחוסנת בסופו של דבר מהמחלה,
והנוגדנים יישארו אצלה לטווח זמן ארוך יותר מכל ילד שאמא שלו קיבלה חיסון
ב"ה שזה נגמר בטוב, למרות שאני לא מקנאה באחותך, בטוחה שעברה עליה תקופה בכלל לא קלה..
אגב גם יעילות החיסון מוטלת בספק, ככה שלא בטוח שאם היתה מתחסנת זה היה נמנע..
קיצר לא פשוט להחליט, אני דיי מבולבלת..
השאלה על מה זה מבוסס. לא צריך להאמין לכל מיני המצאות.
שעלת לא חזרה בגלל אנשים לא מחוסנים. עובדה שגם מחוסנים חולים בה, ולאו דווקא בצורה קלה יותר.
ובכל חיסון צריך לבחון האם הוא מועיל?
אם באמת כמו שתחיה כותבת- מאז הכנסת החיסונים אין שינוי, ועדיין יש עליה ברמת התחלואה, אז זה מראה שהחיסונים לא משפיעים.
אז מה היה מעפן? מה לא הלך?
קטרו בהנאה...
פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח
אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.
לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.
•לערוך שולחן מראש, מוקדם
•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...
•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג
•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...
אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.
•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.
•אוכל מיוחד שאין בד"כ.
•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...
•חידון. חידות בציורים...
אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום
רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....
וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.
אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים
שום דבר חיצוני/אורחים.
עורכים שולחן סדר מפואר
לבושים בבגדים יפים
בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים
את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...
יש אוכל טעים
והכל נראה חדש ונקי.....
בהצלחה לכם.
בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.
שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.
זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.
אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.
מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).
השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.
ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב
למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?
אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה
והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר
אז לאיפה זה נעלם??
ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר
כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.
לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין
לא יודעת למה זה ככה קשה לו
דפוק
אין לי מילה אחרת
גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו
באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה
ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד
שוכבת פה בוכה
כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.
מרגישה אישה לא מוערכת
ממש ככה
ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי.
ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות
ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה
כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם
לא כי אני רוצה באמת
אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.
אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה
התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה
למרות שיצאה ממני גם לפניה
והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער"
-מצטער שמה?
שאני לא עונה על הציפיות שלך
השם תשלח לו שכללללל
מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד
@בעלי
שלא בטוח שהעניין זה המאמץ הפיזי.
מהתגובות האחרות שלך נראה שיש משקעים או איזשהו קושי זוגי, והוא מתבטא עכשיו במתנה שרצית ולא קיבלת.
אני מבינה כמה זה כואב
וכמה את מחכה להוכחה שהוא אוהב אותך בדרך הזו
אבל אני מרגישה, שאת מעמידה אותו למבחן
את מרגישה שאולי הוא לא אוהב? לא מעריך?
אז את רוצה לבחון את זה
ואומרת איך את רוצה שזה יראה
אבל האמת היא, שגם אצל זוגות שמאוד טוב להם יחד, אולטימטומים זה משהו שלא תמיד עובד בצורה מוצלחת.
פשוט, אולי, אם יש תקשורת טובה, אז אם מישהי תגיד לבן הזוג "תקנה לי מתנה לחג ותכתוב לי מכתב", והוא ירגיש שזה גדול עליו, הוא יגיד לה "מאמי, אני הכי אוהב אותך. אבל לקנות תכשיט, זה גדול עליי. גם לכתוב אני לא יודע טוב, באמת אעשה הכל בשבילך. אם את רוצה נלך יחד אם זה יעשה לך טוב, אולי תקני לעצמך ואני אביא לך?" ואז יביא לה בערב החג זר פרחים או יתן לה לנוח בזמן שהוא עובד ומנקה. או כל דבר אחר.
אבל כשיש פחות פתיחות, אז אולטימטום (מובן ככל שיהיה), פשוט דוחק את הצד השני לפינה.
ומה שאני מנסה להגיד (ואולי זה לא נכון בכלל), שאולי הצורך שלך במתנה זה סימפטום לקושי אחר.
ואם כן, לא נכון לעשות עכשיו תנאי "בא נראה אם הוא כן יקנה לי משהו ואם כן זה יוכיח שהוא... (תשלימי את החסר)"
אלא לראות בזה כהזדמנות לכך שיש עוד דברים לעבוד עליהם יחד, כדי להגיע למצב שבו את מרגישה אהובה, בלי קשר למתנה לחג או לא.
זה רצון הכי הגיוני ולגיטימי בעולם.
אני פשוט חושבת שיש כל מיני דרכים להגיע אליו
אבל בשביל זה צריך להסתכל לעומק
מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...
אז אני אתחיל...
אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית
מצאתי עבודה שתפורה עלי בול
אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.
תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא
הביא לי משהו שכל כך מדויק לי...
ומה איתכן?
לא חייבים משהו גרנדיוזי..
איזשהי גאולה
משהו שהתהפך או השתנה לטובה,
כיתבו לנו: )
פסח כשר לכולן
פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל
בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח
התחלתי מוקדם, אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.
ממש תחושת שחרור
ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה
מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..
שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי
שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית
אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.
האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅
ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄
כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..
אלא של אתגר מתמשך...
אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות
לא של גאולה כמו בדמיון שלנו
מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...
וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי
אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).
לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.
בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.
אז זו הגאולה שלנו😊
(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך
משחק קלפים חמוד ממש!
קנינו שנה שעברה במשנת יוסף ולא זוכרים את הכללים של המשחק. אשמח מאוד אם מישהי מכירה ויכולה להסביר
משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")
להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:
מטרת המשחק
להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".
מהלך המשחק
* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.
* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).
* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".
* אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.
* אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.
* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.
קלף "גנב האפיקומן"
זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".
טיפים למשחק:
* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.
* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.
חג שמח ובהצלחה בחיפושים!
יש כמה משתנים:
ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר
צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום
רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון
בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.
בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.
שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.
איך עושים את זה?
כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.
במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.
במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.
המשחק הוא הצלבת מידע.
נחזור לדוגמא שלנו:
אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.
אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.
אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:
אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.
ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..
ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.
מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה
הוא אמר לשטוף טוב וזהו
תודה רבה
עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר
שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף
כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.
תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח
אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.
אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.
לא יכולה לפרט.
צירופי מקרים לא סבירים.
הסתבכות כלכלית בזמן ההכי לא נכון.
אתגרים שונים עם 3 ילדים
מצב רפואי ונפשי סבוך
הכל ביחד
אה וערב פסח כמובן
מרגישה כמו בני ישראל לפני ים סוף
צועקת אל ד' מהבוקר, מרגיש צורך לעורר רעש בשמיים.
אם מישהי מוכנה כשקוראת לבקש מד' שישמע לתפילתי ויעזור למשפחה שלי אודה לה מאד
שתראי ותרגישי ניסים גלויים!
כל כך לא פשוט.
מתפללת בשבילך...
בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!
אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...
מתואמתמתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️
שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!
שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!
שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡