הייתי היום בטיפת חלב (לידה שלישית) ומילאתי את השאלונים על דיכאון אחרי לידה ואלימות בבית. בשאלון של אלימות בבית הייתה שאלה האם את חוששת מתגובות לא צפויות של בעלך ועניתי 1 (אני חושבת שזה היה "לעתים רחוקות") בכל השאר היה לי 0.
אח"כ קראתי שאם תשובה אחת היא יותר מ - 0, זה לא טוב.
האחות התחילה לשאול אותי קצת מה קורה בבית וכו, אני מטבעי טיפוס משתף פעולה, במיוחד בדברים האלה אז עניתי לה בכנות, שבעלי הוא טיפוס כעסן. אם משהו לא יוצא כמו שהוא רוצה או ציפה הוא מתרגז. הוא לא צועק, לא מרביץ ולא מקלל. לפעמים יוצאות לו מילים מאוד פוגעות שאח"כ הוא בכלל לא זוכר שהוא אמר אותן...
זו מציאות שאני חיה אותה המון שנים ומה שהטריד אותי זה שלא חשבתי כמה זה בעייתי. אני יודעת שזה לא בסדר ואני לא צריכה לחשוש ולהשתיק את כל הבית כל פעם שהוא חוזר עצבני מהעבודה, אבל כל הזמן סיפרתי לעצמי שזה לא מצב כזה גרוע. גם אני בעצמי טיפוס עצבני ובניגוד אליו, שכשהוא מתעצבן הוא מסתגר בתוך עצמו, אני צורחת עליו עד שזה עובר לי...
היא שאלה אם דיברנו על זה פעם, וברור שכן, הוא אמר שכשהוא היה צעיר יותר הוא ממש לא היה שולט בעצמו, היום הוא למד לתעל את הכעסים שלו והוא מתמודד איתם הכי טוב לבד. הוא פשוט מסתגר או יוצא לעשן או משחק במחשב עד שזה עובר לו. מאחר שאני לא יכולה להבין איך אפשר להתמודד עם כעס בלי להוציא אותו החוצה, אני לוחצת עליו כשהוא עצבני עד שהוא מתפרץ...
מקווה שאני ברורה קצת קשה להסביר ככה בחצי הודעה ואני גם מוטרדת מזה שהיא אמרה שזה מטריד....
לא יצא לי לדבר איתה רציתי לעכל את זה רגע.
מה עושים עכשיו, בעצם....?
אם מישהי מבאר שבע במקרה 
) 
), אז הוא היה שואל - מה תרצי שאגיד לך?
.
.