פורום הריון ולידה (עמוד 4413)

אני תמיד יורדת בהתחלה... וזה אחלה דיאטה כי התחלתי עם עודף את ההריונות... (אחכ בהנקה עליתי חזרה)

גם לי זה היה ככה וירדתי בתחילת ההריון 3 קילו ואז שקלתי 47..שעברו הבחילות התחלתי לעלות במשקל.. תשתדלי לאכול דברים יבשים, אורז, פרכיות, לחמניה/פיתה ריקה.. לאט לאט.. זה גם יעזור לך עם הבחילות כי שהבטן ריקה יש יותר בחילות..

בהצלחה, בקלות ובבריאות בע״ה

אני בשני ההריונות ירדתי במשקל בשליש הראשון. 

מאוד קשה עד בלתי אפשרי לאכול עם כל הבחילות האלה.. 

אל תדאגי העובר מקבל מה שהוא צריך, ואת תשלימי את החוסרים שלך בשליש השני, כן חשוב אבל להקפיד על חומצה פולית.

ומה שכן הייתי מקיאה...

 

לא שזה אידאלי, אבל אל תילחצי יותר מדי מנזקים. תשתדלי לאכול כמה שאת יכולה.

אם לא תאכלי- סיכוי סביר שתרדי במשקל.

למה זה מפחיד אותך?

 

באמת כמו שכתבו כאן, מאכלים יבשים.

אני חיסלתי כמעט קילו קרקרים בעצמי. 

וארוחת הבוקר הקבועה שלי היא פרוסות טוסטים.

 

תכיני לך דברים קטנים שתאכלי כל היום מדי פעם,

כשהבטן ריקה יש הרבה יותר בחילה.

לא חייב לאכול הרבה, אפילו לא כדאי. קצת קצת, כל פעם.

 

אומרים שזה עובר מתישהו.

אני זו שיעצתן לה על הביצים.. נכנסים בערך ביצים קשות וירקות חתוכים, וגם זה לפעמים. מים אני שותה בלי בעיה ב''ה, ופולית לוקחת.

אני לא לחוצה זה בעלי אומר שלא בריא לא לאכול..
לדעתי זה מאוד בריא אם זה מה שאני מרגישה
כנ''ל הירידה במשקל לא מטרידה אותי, יש לי מספיק די והותר.
רק לא רוצה שיהיו חוסרים..

וכשאת מסוגלת תאכלי...
יכול להיות שהאחות תנזוף בך אבל אם יש לך עודפי משקל אין עם זה שום בעיה (2 רופאי נשים ו2 רופאות משפחה אמרו לי שאומנם זה לא הכי בריא אבל לא נורא)

כשהבטן ריקה הקיבה מתכווצת. זה יכול לגרום לצרבות שעלולות להזיק לרירית העדינה של צינור המזון, או להגביר את הבחילות.

זה נכון שככל שאוכלים פחות, יש נטיה לאכול עוד פחות - מין רצון להישאר ריקה וקלילה בלי להתמודד עם עיכול של מזון (חס ושלום להבדיל, כמו במצבים של אנורקסיה). אבל אסור להגיע למצבים האלה.

 

אם את לא מקיאה, תכריחי את עצמך לאכול ביצה מקושקשת. את תראי שזה יקל על הבחילות ותוכלי לאכול לפחות קרקרים או אוכל יבש מהסוג הזה.

להחליף כל כמה שעות.

ברגע שהעליה תקינה הטווח הוא מאוד רחב ושוני בטווח לא אומר כלום...
שיהיה בשורות טובות!
הריון קל ומשעמם בשמחה בריאות והכי חשוב ביידים מלאות!

אם קשה לך לחכות עוד שבועיים, את יכולה לבקש בדיקת בטא באמצע הזמן, רק לראות שממשיך לעלות.

אבל באמת מה שאומר יותר מכל זה הדופק... זמן ההמתנה הזה הוא לא קל בכלל, עיקר כשכבר היה שק ריק...

מחזיקה לך אצבעות!

הלואי שימשיך טוב

לכן אין מה ללמוד כלום מפעם הקודמת לעכשיו. פשוט אין קשר.
ב"ה כפי שכתבו לך- העליה עכשיו תקינה ב"ה. ונשאר לחכות לבדיקת הדופק.
תרבי בתפילה ובע"ה שימשיך תקין עד הלידה!

תודה רבה על העידוד

העליה נראה באמת יפה!
אבל המחשבות מתישות!!
תסיחי את דעתך בכל דרך אפשרית והזמן פשוט יעבור.
בעזרת ה' רק בשורות טובות!!

לא הוכח שהוא מונע שעלת אצל תינוקות

 

בעצם כל מי שמתחסנת עכשיו מצטרפת לניסוי

וכן יש מסקנות חיוביות?
קראתי כך איפשהו.
כנראה זה גם תלוי מאד כמה שעלת מסתובבת בשטח. כי שעלת לתינוקות קטנים היא בוודאות מסוכנת, ואם החשש להדבקה גבוה, החשבון משתנה.
אני הייתי בפחד נוראי עד שהפיצית התחסנה.

ובדוחות של משרד הבריאות באתר שלהם אפשר לראות שלמרות שהוסיפו עוד חיסוני שגרה בילדות וכיום כשליש מהנשים ההרות מתחסנות אין ירידה בשיעור התחלואה בשעלת ואפילו לא ירידה במגמת העליה.

כלומר קשה להסיק שיש משמעות חיובית לתוספת החיסונית

גרמת לי לחשוב שיש אמת באינסטינקטים שלי
עכשיו אחרי חפירה באינטרנט החלטנו אני ובעלי שלא לעשות.
תודה!

ונראה לי שמי שמתחסנת אז כן יש יותר נוגדנים אצל העובר.

אה, אני  לא עשיתי...לא רוצה להיות חלק ממחקר...

אני חושבת שיותר משנה ממליצים לנשים להתחסן בשעלת ומשרד הבריאות אומר ששליש מהנשים מתחסנות.

או עליה כללית.

כי אם עליה עד גיל חודשיים נראה שהחיסון משיג את מטרתו.

אבל את יכולה לחפש בעצמך באתר משרד הבריאות. 

לא חלה שום ירידה או אפילו עצירה, אם היה השפעה על תינוקות קנים אני בטוחה שמשרד הבריאות לא היה מסתיר את זה, להיפך זו המטרה שלהם להראות שהחיסונים עוזרים

המשכתי לחפור על השעלת, ויש לי שאלה- אולי תוכלי לתת לי נקודת הסתכלות אחרת

בעיקרון לי לא אכפת להתחסן, החשש שלי הוא מהשפעה על העובר..

ועכשיו קראתי שבעצם החיסון עצמו לא עובר שיליה, אלא התינוק מקבל רק את הנוגדנים מהאמא

אז אם זה ככה, למה לא להתחסן?

ז"א נכון שהתועלת מוטלת בספק אבל גם לקבל את החיסון זה לא כזה נורא לעובר אז אולי זה שווה, לא?

של נשים שהתחסנו בהריון ונגרם להם מזה נזק.

 

אני אדגיש שאני ממש לא ממליצה לקבל החלטות בגלל מה שאני חקרתתי באופן אישי בשביל ההחלטות שלי אלא פשוט ממליצה לחקור ולשאול שאלות. אני אחפש לך את אחת העדויות,

אישה שכתבה בשמה המלא בפייסבוק ככה שאני נוטה לקחת את זה ברצינות. אני אחפש

Inga Shushan

אז ככה: עקב המלצת רופאת הנשים ובעקבות חברה בהריון שעשתה את החיסון והמליצה בחרתי בלב כבד יש לציין, לעשות גם אני את החיסון. לאחר שחפרתי באינטרנט ובפורומים ולא מצאתי שום מידע שלילי אודות החיסון השתכנעתי שזה לטובת התינוק כיוון שאני יפתח נוגדנים שיעברו דרך השילייה ישירות אל העובר. כביכול זה בוצע במטרה טובה... ואז- אחרי שבוע וחצי שבועיים התחיל שיעול מטורף נבחני משהו שבחיים לא היה. ניגשתי לרופאת משפחה היא קבעה שזה וירוס ואין שום קשר לחיסון. עובר חודש והשיעול לא עובר ונהיה ככ חזק שיוצאות לי העיניים מהחורים. פיתחתי ליחה ירוקה והרופאה נתנה לי אנטיביוטיקה. באותו היום התחלתי להקיא את נשמתי - אני כבר חודש וחצי עם שיעול ועכשיו גם מקיאה. ואז החלו דימומים. נסענו אני ובעלי למיון יולדות ושם נתנו לי לחכות שעתיים עד לבדיקה של הגינקולוגית. בבדיקה עצמה כשבדקה פתיחה וחיטטה קצת יותר מידיי לפתח התפרץ שטף של דם בכמות מפחידה הרגשתי כמו בסרט אימה. אני כמובן נכנסתי להיסטריה ובכי מטורף, הרופאה שבדקה העירה את הרופאה הבכירה כי זה מצב חריג. כשזו הגיעה החלה לצרוח על כל הצוות בטענה שלא היו צריכים לתת לי לחכות שעתיים יש הפרדות שיליה ואברופציות- אין לי מושג מה זה וניתוח מייד!!! פתאום כל החדר התמלא רופאים כולם עסוקים בי והרופאה הבכירה צורחת עליהם לקחו אותי באלוקה וטסו לחדר ניתוח שמו לי מסיכה וניתחו. כל זה- כל החוויה המזעזעת הזו- שטוב שהסתיימה ככה ולא אחרת הייתה יכולה להימנע ממני והתינוק שלי אילולא הייתי עושה את החיסון הזה. הרופאה הזו אמרה שהבת שלה בהריון עכשיו והיא בחיים לא תתן לה לעשות את החיסון!!! הקטע עם החיסון הזה שכל גוף מקבל אותו אחרת.. יש נשים שזה לא עושה להן כלום ויש אותי. התינוק שלי נולד כאשר כבר בבטן היה במצוקה נשימתית וכשנולד היה מונשם והיו המון סיבוכים. אני כל כל מצטערת שעשיתי את החיסון, ומודה לה׳ שיצאנו מזה בשלום.

לא מצליחה להבין איך היא מקשרת בין ההקאות והפרעות השליה לחיסון?
זה יכול לקרות בהריון גם בלי חיסון...

שזה כתוצאה מהשיעולים
בשעלת הם אמורים להיות דיי חמורים, ואם זה ככה במשך כמה שבועות טובים..

ויש סיכון מסויים.

גם מהצד ההפוך להידבק בשעלת זה סכנת חיים.

ולצערנו קרו מקרים של תינוקות שנפטרו משעלת. אז איזה סיכון עדיף?

 

מה שבטוח שסיפורים לכאן /לכאן תמיד יהיו. ככה שצריך לקחת הכל בעירבון מוגבל (חוץ מזה שלא הוכח שום קשר)

שאמנם הוכח קשר בין החיסון למקרים, אבל מצד שני גם ממש לא הוכח קשר בין החיסון למניעת המחלה
יכול להיות שיש מעט סיפורים של הסתבכויות מהחיסון, אבל מצד שני גם התמותה מהמחלה היא מאוד נמוכה ב"ה.
כלומר הטיעונים בעד ונגד החיסון דיי מאוזנים וקשה להחליט חד משמעית.

הקטע הוא שקיימים בעלי אינטרסים שרוצים למצוא הוכחות בעד החיסון ואין ממש בעלי אינטרסים להוכחות שכנגד ובגלל זה כשהמצב מאוזן ככה זה גורם לי להרגיש שאולי הצד שנגד החיסון צודק יותר, כי הוא מגיע בלי עורכי דין (מקווה שהאנלוגיה מובנת..)

אשמח אם תכתבי... בינתיים לא שמעתי על משהו כזה.

 

ואגב אני לא הכרעתי, רק אמרתי שזה שהיה כזה סיפור לא אומר ולא מעיד  על נחיצותו/אי כדאיותו של החיסון כי גם מקרים הפוכים היו.

יצא בטעות
לא הוכח בין המקרים לחיסון אבל גם לא הוכח שהחיסון מונע..

בקבוצת הדולות שאני חברה בה דולה ליוותה אישה שאחרי הלידה השתתקה בפלג גוף תחתון, היא הגיעה לאחד המומחים בארץ שאמר שהוא רואה הרבה נשים אחרי לידה עם בעיות נוירולוגיות כאלה ואחרות שכולן קיבלו חיסון שעלת בהריון.

 

הבעיה שגם אצל ילדים המרפאות לא מוכנות לתעד שהיתה פניה עם בעיה אחרי החיסון כי הם טוענים שאין קשר.

אבל איך יעלו על קשר אם אף אחד לא מתעד?

 

אלה הדברים שמטרידים אותי ולכן אני חוששת מהחיסונים ויותר מזה- מההמלצות הגורפות.

באמת קשה לקבל את ההחלטה כי הדעות קיצוניות לכאן ולכאן

רגע אחד אני אומרת יאללה נלך לעשות ואחר כך קוראת עוד משהו ואומרת אולי לא..

חשוב לפחות לאסוף את כל המידע לפני שנגיע להחלטה, תודה!

זו מדיניות שהם לא מתעדים אצל ילדים?

שעלת זה החיסון עם תופעות הלוואי הנוירולוגיות שאחר כך שיפרו את ההרכב שלו?

להתייחס אל הנתונים הסטטיסטיים שמציג משרד הבריאות כאל נתונים שהאמינות שלהם לא מוטלת בספק.

 

תמיד תמהתי לאן נעלמים הנתונים על נזקי חיסונים.

הפעם אני ממש סובלת מכאבים ברגליים. בביה"ח זה היה ממש כאבים חזקים

וזה בכלל לא היה לי אחרי הלידה הראשונה. אצל הראשון בכלל לא הרגשתי את האפידורל אחרי הלידה!

 

בשיחרור הרופאה אמרה לי שאם הכאבים ימשיכו לפנות לנורולוג...

 

קיצר, מעניין לדעת אם זה באמת קשור לחיסון שעלת שעשיתי בהריון הנוכחי??

 

חבל שא"א לדעת בוודאות מה גרם למה... אבל סתם מעניין, אולי זה קשור...

כלומר, האם הנשים הללו שסבלו מבעיות נוירולוגיות שונות, לקחו אפידורל בלידה, ואולי השילוב של חיסון שפעת/שעלת ואפידורל יצר את זה?


נ.ב. אני לקחתי חיסון שעות בהריון, בלב כבד אמנם ולאחר מלא התלבטויות, ילדתי ב"ה בלידה טבעית לגמרי.

ב"ה לי ולתינוק שלום.

אני באמת לא יודעת לענות על כל השאלות,

הלוואי שהיה חוקר עצמאי שיחקור את זה.

במיוחד בירושלים.

ב- 4 הריונות קודמים לא אמרו כלום

ועכשיו עושים לכל הנשים בהריון בערך בשנה האחרונה

הבנתי מהאחות שהגוף לא מחוסן לזה כי חוסנו שהינו קטנים

לא יודעת בעד או נגד אני עשיתי ולא היו ברוך ד' תופעות מסוימות

בהצלחה

זה משפיע גם עלי וגם על העובר.
לא חפרתי יותר מידי על הבעד ונגד.. יצא לי אז עשיתי.

הייתה בסכנת חיים

קיבלה את זה בלידה ובערך 10 ימים לאחר הלידה החיידק השתולל והיא אושפזה בטיפול נמרץ.
הייתה מאושפזת תקופה ארוכה וזה היה ממש מסוכן.
למה לקחת את הסיכון הזה??
אגב אחותי גם השתעלה לקראת סוף ההריון.
היא פחדה לעשות את החיסון (אל תשאלו אותי למה בחורה שעןמדת ללדת מפחדת מחיסון) אבל מה שבטוח הוא שלא להתחסן זה סיכון

המחקרים בנושא לא כאלה מקיפים, אין מספיק ידע על החיסון הזה ובכלל לא ברור איך ולמה אישרו אותו

יש כאלה שטוענים שיכול להיות קשר בינו לבין מוות בעריסה ל"ע ל"ע

חוצמזה שבכל חיסון יש המון חומרים משמרים וחומרים אחרים שמגיעים גם לעובר בסופו של דבר

ובטח שעוד לא ברורה ההשפעה שלו על העובר לטווח ארוך

 

מן הסתם הפחד הוא לא מהזריקה עצמה, אלא ממה שהיא מכילה..

 

חוצמזה שאני בטוחה שאחיינית שלך יצאה הרבה יותר מחושלת ומחוסנת בסופו של דבר מהמחלה,

והנוגדנים יישארו אצלה לטווח זמן ארוך יותר מכל ילד שאמא שלו קיבלה חיסון

ב"ה שזה נגמר בטוב, למרות שאני לא מקנאה באחותך, בטוחה שעברה עליה תקופה בכלל לא קלה..

אגב גם יעילות החיסון מוטלת בספק, ככה שלא בטוח שאם היתה מתחסנת זה היה נמנע..

 

קיצר לא פשוט להחליט, אני דיי מבולבלת..

השאלה על מה זה מבוסס. לא צריך להאמין לכל מיני המצאות.

לא כי היא פחדה שזה לא טוב.
אנידווקא דיי מאמינה למחקרים וחושבת ש
היום אנחנו צריכים להתחסן בגלל כאלה שלא מתחסנים וממשיכים לחלות ולהדביק אנשים. לדעתי התחסנות זו השתדלות שלנו עבורנו ועבור הסביבה.

שעלת לא חזרה בגלל אנשים לא מחוסנים. עובדה שגם מחוסנים חולים בה, ולאו דווקא בצורה קלה יותר.

ובכל חיסון צריך לבחון האם הוא מועיל?

אם באמת כמו שתחיה כותבת- מאז הכנסת החיסונים אין שינוי, ועדיין יש עליה ברמת התחלואה, אז זה מראה שהחיסונים לא משפיעים.

אני לא חושבת שהתינוקת הייתה יוצאת מחוזקת אם ל"ע היה סוף אחר..

שוב, באמת א"א לדעת האם אם הייתה מתחסנת זה היה מונע אבל אני מאוד לא אוהבת את הטעה הזו.

כן כדאי לנוח כמה שיותר ולא להתאמץ יותר מידי בשביל שלא יהיה דימום...

השיליה כסתה חלק מהצוואר אז תקופה מסוימת היה אסור יחסים (וגם זה צריך לשאול רב!! כי יש דרכים שזה כן אפשרי!!)

יכול להיות שבגלל שאצלך זה אפילו לא מכסה אז לא אמרו לך גם את זה...

אבל כדי להיות בטוחה אולי תתקשרי למרפאה ותבקשי לדבר עם רופא/רופאה כלשהי.. זה מה שאני עשיתי

בדיקת הריון כי היועצת הנקה ביקשה.‏ המקלון היה לידה ואחרי 5‏ דקות כשיצאה שלילי היא אומרת:‏ "ברוך ה'!!מעולה!‏


ואני אומרת לה-‏ זה לא מה שאומרים כשיש תשובה חיובית?‏
אז לרגע היא התפדחה ואמרה שנפלט לה.‏ אבל זה באמת ב"ה וטוב שכך.זה לק קל ילדים צפופים וצריך לנוח וכו' וכו'‏..

שלי יותר צפופים,

וגם לי פעם זרקה משו אז הוצאתי אותה החלשה והקטנה ...והמסכנה.

אמרתי לה בבטחון  כן מי שיש לא חיים לא קלים באמת לא מבין את האושר שבילדים ולא מבין איך מסתדרים עם זה...

ספרתי לה איך אני ובעלי משותפים בהכל..

ואז רק נשאר לה לקנא עד שהיא זרקה לי טוב אנחנו צריכים ללמד ממכם הדתיים ...

תרגישי טוב עם עצמך! את תשמעי את זה כל הזמן..

בכל אופן כך אצלי..

לא ידעתי שזה מה שאומרים לאישה בהריון

שהייתי בהריון והייתי יחד עם שני הקטנים.

תמיד יהיו את האנשים האלה, שמחי ותהיה גאה בעצמך.
היא סתם חצופה

תשמחי באושר שלך. מזל טוב, ושיהיה בקלות

שהשם זיכה אותך בעוד פיקדון יקר והכניס אתכם לעוד שותפות אתו

ותודה על זה

זה ההבדל שהן ואחרים לא מבינים  וכך צריכים להסתכל ולהתעודד

המשפט בנושא וממשיכות אותו בגוף התגובה.

מה זה בכלל עניינה.

אף אחד לא ביקש ממנה להביע דעה!

 

 

אנשים תמיד מוצאים מה להגיד כשהרווחים גדולים 'מסכנים הם גדלים לבד' כשהרווחים קטנים 'איך אפשר לגדל ככה כמה תינוקות בבית'
כשאת יוצאת לעבוד 'ואיך את מצליחה לשלב בית עם עבודה זה לא בא על חשבון הילדים?' כשאת נשארת בבית עם הילדים 'לא משעמם לך? מסכן בעלך צריך לעבוד קשה' וכו...
על אותו מצב אנשים יגידו לך דברים מנוגדים 'מסכן למה הוא עם מעיל חם' 'מסכן שימי לו גם שמיכה וכובע שלא יהיה לו קר'
זה מעצבן אבל צריך לדעת לסנן...

הא ימדוד את העובר ויחליט לבד מה התאריך וסת אחרון המשוער

 

לגבי המשפחה- גם לי קשה.. וכבר מתחילים לשאול אותי  אני בהריון...

תדברי עם בעלך ותחליטו מה מתאים לכם..

 

ולפעמים גם באמת צריך עזרה כדי לתפקד ואם יודעים יותר קל לבקש...

בעלי יעשה מה שאני אבקש... מבחינתו לספר לכולם לפני שבועיים כבר. נראה לי שאחכה עד האולטרסאונד לראות דופק ואז נספר

לגבי גיל ההריון - הם בכל אופן מתייחסים לפי האולטרא סאונד, יכולה לומר שאת לא יודעת ויכולה לומר שהיה לא מסודר, זה לא אכפת להם.
דייסת קוואקר זה מזון מצויין, אם הוא מסכים הייתי נותנת בלי שום נקיפות מצפון! קרקרים ושניצלים קצת פחות... אולי תחשבי על אוכל זמין וטעים שהוא קצת יותר בריא?

תודה על התגובה! בעיקרון אני משתדלת מאוד לאכול בריא. לפני ההריון הקפדתי בטירוף ועכשיו אני משתדלת פשוט הכל עושה לי בחילה. איזה פיתרון יש? אני קונה דברים שיהיו בבית אבל אז גם הם עושים לי בחילה. 

אני מגזימה טיפה כמובן כי אני משתדלת מאוד לאכול הרבה ירקות, טחינה וכאלה. אבל לפני הייתי מכינה קינואה ועדשים, קציצות טובות וכל מיני דברים... ופשוט לא מסוגלת לחשוב על זה בכלל עכשיו.

אכלתי ביצה ומוצרי חלב ובשבת התארחנו ושם אכלתי נורמלי (לרוב הקאתי )

לכו לפארק יפה. בשעת בוקר או ערב, בשום אופן לא בצהריים!!!!!

עדיף יום מעונן. אם יש שמש-תעמדו במקום מוצל. חשוב שגם כל הרקע יהיה מוצל. שלא יהיו הבדלים חדים בתאורה של התמונה.

לצלם על האופציה של צילום פורטרט. 

לדאוג שברקע לא יהיו שמים, אלא עצים/קיר או משהו אחר. השמיים מאד מוארים ויוצאים שרופים..

 

פוזות יפות-תכתבי צילומי הריון בגוגל ויהיו לך שפע רעיונות.

 

בהצלחה!

כדי לקבל תוצאות יותר נעימות לעין...

כסף מיותר אבל אםזה פיספוס אז נשיג (בת 5 חודשים)

היום, כשלכל אחד יש מצלמה, לדעתי זה בזבוז להוציא כסף על צילום מקצועי. אם יש את הכסף - אז בשמחה, זה באמת יפה. אבל זה לא שבלי זה לא יהיו לכן מזכרות מהגיל הזה של התינוקת...

אבל בלי כל קשר את יכולה לצלם אותה.
אני גם צלמת אבל עוד לפני שנכנסתי לתחום לקחתי מצלמה ביתית פשוטה שמתי את ביתי על שטיח/שמיכה יפה השארתי אותה רק עם טיטול ועטפתי אותו עם חולצה שלי שמהשרוולים עשיתי פפיון גדול וצילמתי.
גם עכשיו שאני הרבה יותר מבינה בתחום אני נהנית לראות את התמונות האלה.

כמובן עם סרט גדול ויפה.

את צריכה לחפש באזור שלך לא חסר מקומות עם דשא ופרחים.. ולגבי פוזות אין ככ בגיל הזה אבל את יכולה לנסות לשים אותה בתוך סלסילה גדולה שהיא שוכבת.
ובגיל הזה בדרך כלל הם מרימים ראש מאד יפה אז תנצלי את הימים החמים קחי אותה למקום עם דשא שימי אותה על הבטן ותעשי לה כמה תמונות אפשר ,גם שהיא שוכבת על הגב ואת מצלמת אותה מהצד...
בקיצור תזרמי עם זה..
בהצלחה

הכי נח לי.

רק כשהיא ישנה אחרת זה סכנת נפשות.

לא מבינה איך אפשר לגזור במספריים של התינוקות עם הפלסטיק מסביב - נראה לי שאפשר לגזור עם זה רק כשהציפרניים כבר בולטות נורא, והן תדקורנה ותישברנה הרבה לפני כן.

 

עם כל התזוזות של התינוק, פחדתי מהלהב שלהן...

ממליצה בחום על הקוצץ שמוכרים ב"mother care", הוא קטן, יעיל מאוד, מעולה עד שאני ממשיכה איתו גם לגילאים הבוגרים יותר : )

(לא יודעת אם קיימים סניפים שלהם בארץ עדין?)

אני לא הסתדרתי עם הפלסטיק ,לא גוזר כמעט כלום אני משתמשת מברזל הרגילות הדקות, שמה על משטח ההחתלה תופסת את היד טוב ושרה שירים להסיח את דעתם שלא ינסו לתפוס לי את זה או יזוזו..

ציק, צאק, ומסימת.

זה שלמעלה יש לו ראש עגול..
ממש טוב ובטיחותי!

ואני גוזרת לה כשהיא ישנה.
הכי נוח

היא אמרה שזה יכול להיות גם שק נוסף של עובר שלא התפתח.

אלה שרירנים, התעבויות של דופן הרחם.
נפוץ בגיל מבוגר יותר.
הבעיה איתם היא רק אם הם מפריעים להיכנס להריון, או מכאיבים, או גורמים לדימומים. אחרת אפשר להתעלם.

עושים מעקב מיוחד בהריון בגלל זה? או שממשיכים כרגיל?

אם זה זה אז בדרך כלל זה נסגר לבד תוך 3 חודשים ואין צורך במעכב אחרי זה ואם לא אז נראה לי שזה ניתוח לא מסובך

יש המון אפליקציות כאלו של אימון יומי.
תחפשי משהו לנשים שעובד על שרירי בטן.
היתה לי פעם אחת ושכחתי מה היה השם שלה.
אם לא אז גם ביוטיוב יש בלי סוף סרטונים של אימונים קצרים.

לגבי דיאטה רצינית- לא מבינה בזה ממש.
רק יודעת שכשאכלתי מסודר בלי שטויות בין הארוחות תמיד רזיתי, וההיפך..

עוזר ממש בימים הראשונים, בשביל להכניס את הבטן המדלדלת-

להכניס אותה פנימה (בערך 10 פעמים כל פעם) כשאת שוכבת על הגב, או עומדת עם רגליים אחת מאחורי השנייה ומותר גם לעזור לבטן להיכנס עם הידיים...

 

יום אחרי הלידה, אמא שלי ראתה אותי ואמרה לי את הפטנט הזה, ויצאתי מבית חולים יחסית למה שהיה במצב ממש טוב ולברית בכלל הגעתי כמעט בלי הבטן הזו...

 

תרגישי טוב

 

הרבה הרבה מזל טוב!

לפחות 6 שבועות אחרי הלידה.
בעלך שמח, יש לכם ילד בריא ב''ה.
שהבטן תחכה חודשיים

התעמלות רצינית זה לא שייך. זהירות ממש

לנו אמרו בבי"ח הליכה רגועה...

אם תשדרי לו שאת יפה ככה,זה יהיה בסדר

נכון שהתעמלות רצינית אפשר להתחיל רק כשישה שבועות אחרי לידה (וגם זה באישור רפואי),

אבל בהחלט אפשר להתחיל לעשות תרגילים לחיזוק הבטן אפילו יום אחרי הלידה!

בשערי צדק יש חוברות שמפרטות את התרגילים שאפשר לעשות יום- יומיים אחרי הלידה.

אני עשיתי אותם כבר בביה"ח, 3 פעמים ביום (זה לא תרגילים קשים) ויצאתי מביה"ח בלי בטן כמעט.

לצערי, אני לא ממש יודעת להסביר לך פה את התרגילים אבל זה בעיקר על העיקרון של כפיפות בטן. תחפשי באינטרנט ובטוח תמצאי משהו.

לגבי התזונה- לא מומחית בזה אבל העיקר הוא באמת לאכול מסודר- 3 ארוחות גדולות ועוד 3 קטנות ביום. לא לאכול בין לבין, לשתות הרבה מים (אומרים שמים עם לימון על הבוקר עוזר לחילוף החומרים וגם מרזה, אבל לשתות עם קשית כדי לא להזיק לשיניים עם החומציות של הלימון). להשתדל לא להפריז בארוחות ולא לאכול דברים עתירי שומנים.

הכי טוב ללכת לדיאטנית שתבנה לך תפריט שמתאים לך, אפשר ללכת דרך הקופה.

בהצלחה רבה!

הכי חשוב- להיות חזקה עם הרצון שלך, אחרת זה מתמוסס תוך שניה (הרבה יותר קל לעלות מאשר להוריד...)

הפיזיותרפיסטית שלי גם אמרה שהתרגילים שיש בחוברת של שערי צדק לא טובים לרצפת האגן, אבל אולי לא לכל אחת זה משמעותי.

הדבר היחיד לבטן שאפשר לעשות זה לשכב ולהכניס אותה, ולהשתדל לפני כן לכווץ ריצפת אגן.
אחרת את מכניסה את הבטן אבל דוחפת החוצה את ריצפת האגן..

יש את כל סוגי התרגילים שמותר לעשות עוד בבי"ח
וגם תרגילים בהריון עצמו

גם עם מניעה עלולים להרות

אני הרבה פעמים מתעוררת באמצע הלילה ולוקחת אותו למיטה...

ובמיוחד אחרי שהילדים נרדמים ואנחנו מתחילים לדבר ואת הערב המשותף שלנו, כמה שהוא מנסה להתגבר על זה ואני מתעצבנת ומנסה לדבר איתו על זה לא עוזר, דרך אגב אני זוכרת בתור ילדה שאבא שלי היה גם כך
נשמח לשמוע למי יש פתרונות, המצב הזה מתסכל את שנינו

כך אמר לנו יועץ אחד

לא זוכרת מה

משהו שהנשים מגיעות מעולם מסוים

והגברים מעולם שונה

לי זה גם קורה.

בעבר זה היה יותר לעיתים תכופות

עכשיו זה יותר לעיתים רחוקות

בעלי היה אומר לי שהוא עושה את זה כי באמת הוא מתכנן לקום עוד

ולעשות דברים ובמיטה הוא מפחד שהוא ירדם עד הבוקר

מה שהיה באמת קורה גם בספה הוא היה נרדם עד הבוקר

 

אני חושבת שאם נראה להם כמה אנחנו אוהבים אותם

והקושי שלנו נובע מזה שאנחנו נשים ויש לנו יותר את הצורך של הרגשת השותפות הביחד

 ואולי לבוא איתם להבנה

שאנחנו מבינות אותם איך שהוא.

שאם  לא איכפת לו, שישתדל כמה שהוא יכול וזה מאד ישמח אותנו 

 

 

איך אפשר לעשות עוד בשביל הביחד

(אולי את יותר מידי צועקת עליו מכתיבה לו פקודות)

מה שמקשה מאד לגבר לתפקד

במבט לאחור עכשיו כשאני חושבת על זה 

כשאני הייתי כזאת, הוא היה יותר יושן בספה

 

בלי קשר לזה מאז כשהלכתי עם בעלי ליעוץ

יש לבעלי יותר הבנה שאני לא האשה הרעה

כמו שהוא לפעמים הייתי מקבלת הרגשה כזאת

הוא הסביר לו את הצד הנשי מאיפה בא הרמת הקול שלי

ושאני סך הכל אשה ושהטבע של אשה שבעלה יהיה מרוצה ממנה

 

למשל שאני הייתי אומרת לבעלי קצת בלחץ תנקה  או תישטף כלים

הוא היה אומר לי עוד מעט

וביעוץ בעלי אמר שזה בגלל שאני מכתיבה את זה בפקודה

ונתן לנו את התידרוך איך להסתכל על זה במבט הנכון

לי הוא אמר להשתדל לא לתת פקודות

ולבעלי הוא אמר כשאני כן נותנת  שיבין שזה בא מזה שאני רוצה לתקתק את הבית

וכשאני לא מצליחה אז אני כביכול מתביישת  ואז מגיעה הצעקה לעזרה שניתנת בעמצעות פקודות בלחץ 

           

                                                                                                                    מקווה שעזרתי

תנסו שינוח כמה זמן בתחילת הערב, ואז הוא יהיה יותר ערני בהמשך?

זה מה שאנחנו עושים...

גם אני מחכה לאיזה פתרון בנושא..
אבל בינתיים, כמה מחשבות שעזרו לי:
לדבר על זה. בצורה חכמה, לפי כל 'הכללים' של אמירת ביקורת לבן זוג... (אוירה טובה, בלי האשמות, להסביר מה חשוב לי אישית וכו)
אצלנו, הסברתי שאני מצפה לקבל התנצלות בבוקר, קצת טיפשי אבל לי זה עוזר.
לדעתי האישית, יש לזה קשר לתזונה. כלומר, אני משוכנעת שבימים שבעלי אוכל טוב יותר ולא משלים בערב ארוחה של יום שלם, זה יקרה לו פחות.
עוד משהו, עשינו 'כללים' מינימליים שבלעדיהם א"א לישון
(פעם לא הייתי מבינה: איך אתה מסוגל להירדם בלי פיזמה? צחצוח שיניים? קריאת שמע? לסדר את כל הבית? היום ברור לשנינו שאפשר לוותר על הרבה דברים, אבל המינימום המוסכם עלינו הוא להכניס אוכל למקרר, ולסדר דברים שמסוכנים לילדים)
ואחרון חביב- להנמיך ציפיות... אני כבר מכירה שבתקופות שיש לבעלי עומס בעבודה, הוא ישן על הספה / רצפה / עם הילדים... אז משלימה עם זה מראש ומשתדלת לתת לו כוח לעבור את התקופה הזאת..

שהוא נח כשחוזר מהעבודה.. או מקלחת מעוררת.
ומתי שזה לא עוזר..כנראה הוא ממש עייף!

ממש כאבים בכל השיניים
ניסיתי לעבור למשחת שיניים פוראוור והיא עזרה לי פלאות. הלוואי ויעזור לך משהו
יום אחד כשהתבלבתי וציחצחתי במשחה הרגילה חזרו הכאבים והרגישות לכן אני בטוחה שהמשחה היא זו שעוזרת לי כרגע. עד התור לרופאת שיניים שיש רק עוד חודשיין

לא יודעת אם זה מה שיש לך...

אשריכן בנות ישראל שמוסרות נפשן

רק מרגישה קצת ליחה פנימית והאמת ממזג האויר בימים האחרונים מרגישה יובש באף

גם לפני הלידה וגם אחרי, לחץ חזק שגרם למגרינה הרופא שיניים לא הבחין ממה נגרם

וגם כך מההתכווצויות של לאחר הלידה 

מסינןסים ומיגרנות ביחד משהו מפחיד
רק אנטיביוטיקה מרופא א. א. ג הצילה אותי

סבלתי קשות.

על אנטיביוטיקה

תלכי רק לא. א. ג
בפעם הראשונה הלכתי לרופא משפחה שלח אותי לצילום. הראה דלקת. והביא לי אנטיביוטיקה.
אחרי 3שבועות שוב חזרו כאבים מטורפים מהצוואר עד הראש למעלה הרגשתי שהראש שלי נופל מרוב כאבים. אז הבנתי שנאנטיביוטיקה שהרופא משפחה הביא לא עזר.
הלכתי לא. א. ג שלחה אותי לסיטי סינוסיטיס הביאה אנטיביוטיקה שמיועדת לדלקת בסינוסים והכל עבר ב'ה

שזה מקום מגורה והתינוקת יונקת זה ממש גורם לי ללחץ בשיניים

קרה למישהי דקירות כמו כאב חד באוזן כתוצאה מלידה?

וסוג של נפילת מתח לאחר הלידה.

עזר לי מאוד לישון טוב.

והחריקת שיניים והדקירות זה בעיקר בגלל ההנקה

המקום מגורה והתינוק לוחץ מה שיוצר את הכאבים בשיניים. זה דעתי...

זה בגלל הלחיצות !

לדעתי תלכי  לא.א.ג בהקדם

לחץ אדיר על השיניים שגורם לכאב באוזן

נגרם בעיקר מלחץ.

ממליצה לך לקבוע תור לרופא פה ולסת(מקבלים הפניה מרופא א.א.ג)

כדי למצוא פתרונות

כדאי עכשיו מאשר לעולם לא..

זה יכול להקרין על האוזניים וליצור כאבים מאד קשים

זו תופעה מוכרת.

הלכתי לרופא השיניים וקיבלתי סד-לילה (מן פלטת פלסטיק קשיחה שמתלבשת על השיניים העליונות שישנים איתה בלילה.)

תוך כמה ימים כבר היה שיפור ב"ה

אם מתחזק תחשבי על האופציה של להיבדק. היום/מחר תלוי עד כמה זה רציני.

 

יכול להיות שהתאמצת יותר מידי, לי אישית קרה לא מעט ופשוט כל פעם הייתי מורידה הילוך וזה עבר.

פשוט כואב. כמו כאב מחזור. זה לא בפעימות....

עכשיו אני נחה אז זה די השתכך... אבל כשאני נעמדת... זה חוזר

מתן שתן בתכיפות, קצת צריבה, נפיחות של הבטן.

לפעמים הכאב ממש זהה לכאבים של מחזור. וגם מחמירים בעמידה.

 

את ידעת מה? קחי אקמול. אם זה ישכך את הכאב תוך חצי שעה, כנראה שזו דלקת.

 

אם יש לך בבית ראש סלרי או אפילו סלרי עלים, או שורש פטרוזיליה או אפילו פטרוזיליה עלים - תאכלי. זה מקל.

ותעשי חליטה מהעלי פטרוזיליה ותשתי.

 

תרגישי טוב. ולא לדאוג. אם זה לא פעימות, זה לא צירים ככל הנראה.

אין לי צריבה במתן שתן ב"ה... ולא ממש תכוף... אפילו פחות ממה שאמור להיות כי אולי לא שותה מספיק...

 

אני חושבת שזה ממאמץ... ב"ה שאם זה לא בפעימות אז לא צריך להיבדק! מרגיע...

 

ותודה!

תודה על המידע.
איך ניתן לאבחן בוודאות? עשיתי שבוע שעבר תרבית שתן ויצא שלילי.

אם עשית שבוע שעבר אז נשמע שלא, אלא אם כן התחילה לך הדלקת רק אחרי הבדיקה.
לא מבינה בזה מספיק.

נחתי ושתיתי ובבוקר לא היה זכר, ב"ה!!

חברה סיפרה לי שיש לה...

תסתכלי הרבה זמן. את תראי דפיקות קטנות ומהירות כאלה..

או מערכת העיכול של האם... 

גם בשבוע 40 א"א לראות את דופק העובר על הבטן. זה פיזית לא אפשרי.

לקח לי הרבה מאוד זמן להיכנס להריון, בפעם הקודמת שהצלחתי להיכנס להריון הוא נגמר בזה שבדיוק בשלב הזה העובר מת. וגיליתי את זה רק בשקיפות עורפית. 

אח"כ שמתי לב שבאמת הרגשתי הרבה יותר טוב, בלי בחילות וכו' בערך בזמן שהעובר הפסיק להתפתח.

ועכשיו כבר כמה ימים שפתאום אין לי בכלל בחילות, צרבות, עייפות כאילו אני לא בהריון פתאום. וזה ממש מלחיץ אותי.

לא יודעת אם לרוץ לרופא הראשון שיהיה פנוי בימים הקרובים או לחכות לשקיפות.

יש איזה מין שלב של שקט הורמונלי בשבועות האלה. ואח"כ הבחילות וכל הסימנים מתחדשים כי שוב הגוף צריך לספק מהמאגרים שלו לצורך עליה נוספת ברמה של ההורמונים של ההריון.

זה קורה לי כל הריון.

 

בעז"ה בשורות טובות.

 

אולי בשביל השקט הנפשי, בגלל הרקע שלך, תלכי למוקד נשים?

האמת שאני לא עוקבת אחרי השבועות. בכוונה. נראה לי כבר עברתי  10 שבועות.

אבל סוף שבוע הבא יש לי שקיפות עורפית.

בכל קופת חולים קוראים לזה אחרת.

תתקשרי למוקד של קופת החולים שלך ותשאלי לאן את צריכה לפנות במקרה של צורך דחוף בבדיקה.

 

אולי עברת את השבוע של הבחילות?

אני מבינה את הלחץ שלך, אבל בחילות או אי בחילות הן לא סימן לכלום ולא מעידות על תקינות/ אי תקינות ההריון.
מקווה שהפעם יהיו בשורות טובות!

אם רלוונטי לעכשיו ,לשכב על הצד  ולאכול מתוק לפני...

תרגישי טוב וגם העוברי...