לרופאת נשים בירושלים, איזור מרכז העיר, עם אולטרסאונד.
בבקשה עזרה!

אני די בטוחה שגם הוא בעייתי כשיש שאלות לגבי קרישת הדם, הרופאה הציעה לך אותו?
אבל בגדול לסרזט יש דימום הסתגלות ואחר כך יש נשים שבכלל לא מקבלות איתו ווסת ויש כאלה שמקבלות כל חודש ככה שהוא שזה יהיה מושלם עבורך או לא משמעותי.
וקרישיות יתר זו אחת ההתוויות לשימוש בסרזט.
אבל זה רק מהזיכרון ואין לי כח לבדוק.
ובכל מקרה מוזר לחשוב שהרופאה תתן לה דבר כזה כשהן דנות בבעיה הזאת.
מאז שהבן שלי התחיל מטרנה שלב 2 יש לו יציאות קשות והוא ממש מתאמץ.
מישהי נתקלה בזה?
עם מי אני צריכה להתייעץ כדי להחליף אולי לסימילאק? רופאה? על דעת עצמי?
תודה
לא בטוח שהוא יסכים כי הם מתרגלים לטעם של התמ"ל
האמת שנראה לי שבשלב הזה לא קריטי להמשיך עם שלב 2 במקום להחליף.
מה שחשוב זה לא להקדים שלב אבל אחרי גיל שנ הממילא כבר אין צורך בתמ"ל אז בטח שאפשר להמשיך עם 2
חלביתהבן שלי הרבה יותר אהב 3. טעמתי בעצמי ול 3 יש טעם קצת ונילי... יותר קרוב לטעם של מבוגרים (לעומת טעם של תחליף שלב 2 שהוא ממש תינוקי כזה.. אני לא הייתי מסוגלת להכניס לפה אפילו טיפה).
וכמו שכתבו - גם אני חושבת שאין בעיה בשלב הזה להשאר בשלב 2. הרי מגיל שנה הם לא צריכים מטרנה לתזונה (אולי לפינוק וכד', שאני לא מזלזלת, אבל לא לתזונה).
(יש על הקופסא את המס' שלהם)
אם אפשר להישאר בשלב 1
באים מוקדם בבוקר (כי הרי צריך לחכות שעה בין שתיית הסוכר עד לבדיקת הדם), לא היה צריך להודיע לפני אבל צריך להיכנס מיד כשבאים לבקש את הגלוקוז.
היה צריך לאכול ארוחה קטנה לפני בבית. זה לא אמור להיות בצום.
לגבי קופ"ח לא שכונתית - אני לא יודעת.
צריך לשאול, בד"כ יש כמה מקומות ספציפים שאפשר ולא בכל נקודת לקיחת דמים אפשר
אבל יכול להיות שבעבר לא היה זכרת ועכשיו יש, לכן בודקים בכל פעם מחדש.
אמרה לי- "לא אכלת לפני כן?"![]()
עניתי לה- "חשבתי שצריך לצום.."![]()
והיא הגיבה- "אז תאכלי כמה עוגיות.."![]()
אכלתי איזה 2 בסקוויטים.![]()
בקיצור, מה שאני רוצה להגיד זה שאפשר להסתפק במשהו קטן.
ולפי מה שהבנתי, סכרת היריון לא מושפעת מחבילת שוקולד יותר או פחות אלא ביכולת של הגוף במצב של היריון לווסת את רמות הסוכר... ז"א, גם מי שלא אוכלת הרבה מתוקים יכול להיות שיהיה לה סכרת היריון, וההפך.
פשוט כי יצאתי מוקדם ואני אף פעם לא רגילה לשתות ולאכול על הבוקר
ובדיוק עכשיו ראיתי בשם רופא מומחה לסוכרת בכללית שאפילו אם אשה שומרת כמה ימים לפני וצמה בכוונה
האם זה נקרא שהיא מרמה את הבדיקה והוא ענה שאין עם זה שום בעיה
כי כבר התחלתי לחשוב שאולי בגלל שצמתי הבדיקה לא היתה אמינה
אולי גם סתם וירוס ואלי בגלל ההריון..
לשתות המון המון!
אחד כמו שאמרה גב' של ויסוצקי או כל חברה אחרת ומוכרים בסופר.
ויש סוג נוסף שזה זרעי שומר שממולץ לחלוט (כפית בכוס מים רותחים למתין 7 דק' ולשתות את המים) ואומרים שזה מגביר את החלב וגם עוזר לגזים..
ניראה לי שאפשר לקנות בחנויות טבע, כמו ניצת הדובדבן.
חולטים כמו שהסבירה הרש
אני קניתי את הזרעי שומר אני שמה כפית על כל כוס ואח"כ מעבירה בנפת משי קטנה שמוכרים כדי לסנן מתולעים .
מומלץ לשתות 3 כוסות ביום כדי להרגיש בשינוי . אצלי זה ממש עזר וכשהייתי שותה הם ממש היו רגועים.
ככה הסינון יותר טוב.
כמו אחרי כל לידה, גם הפעם אני מתלבטת.
מה זה מתלבטת? סוערת!!!
אשמח לקבל מידע, עצות וחיזוקים.
אז ככה:
אני מורה כבר שנים רבות. לא מרגישה שזה התפקיד שלי עלי אדמות.
במקביל יש לי עסק פרטי בתחום הטיפול הרגשי. עסק שנמצא על "אש קטנה".
אני מאוד מאוד מאוד רוצה לפתח אותו, גם כי זה יאפשר לי להיות אמא יותר שעות וגם כי אוהבת את זה מאוד. אבל...?
אבל כשיש ילדים-צריך לפרנס. לא נעים לומר-אבל בהוראה יש משהו מסודר ויציב מבחינת ההכנסה.
ועכשיו לשאלות:
אני יודעת שאישה שמתפטרת אחרי לידה, זכאית לפיצויי פיטורים ודמי אבטלה. לכמה חודשים היא זכאית? הבנתי שזה הולך לפי שנות העבודה, זה נכון?
האם אוכל לקבי דמי אבטלה אם יש לי בעצם עסק (שיקח זמן עד שאייצב אותו ואצליח לייצב את ההכנסות ממנו)?
השאלה של החיים: הנאה (בעבודה שלא תמיד ממש מכניסה) או פרנסה?
למה צריך להיות או עניים ומסופקים או עם כסף אבל לא מסופקים? אין אמצע?
את יכולה ללכת לעבודה שלא מספקת בשביל הכסף ובערב לעשות דברים שעושים לך טוב.
אנחנו בנויים כך שחלק מהיום אנחנו בנתינה, בהשקעת כוחות וחלק מהיום בטעינת כוחות. צריך שזה יהיה פחות או יותר מאוזן. אם את נותנת יותר כח ממה שאת מטעינה את לא מאוזנת,
אז חפשי מה כיף לך ומה מטעין אותך בלי להסתכן כלכלית.
חלק מהיום תהיי מורה, חלק מהיום תטפלי בבית, וחלק מהיום תקדישי לעצמך.
נשמע מסובך? אולי
החיים מסובכים לפעמים ;)
משחת הממליס- זו משחה טבעית ויעילה ברמות אחרות, היא גם מרגיעה וגם מרפאת.
מעבר לזה לדאוג שיהיו יציאות רכות על ידי שתיה מרובה, אכילה של דברים עם סיבים תזונתיים כמו פירות, ירקות, לחם מלא, אורז מלא וכו'
בשירותים להתנועע קידמה אחורה ולא ללחוץ, להגביה רגליים.
אפשר לשים בקערת פלסטיק עלי רוזמרין לשפוך עליהם מים חמים, לשים באסלה ולשבת מעל כדי שהאדים יגיעו לאיזור.
לשטוף הרבה את האיזור אבל בלי סבון.
לגבי נשירה-
כמה זמן את אחרי הלידה?
כירורג שהלכתי אליו בעקבות המכה הזאת שלא כתובה בשום מקום, אמר לא להתקרב לאורז בכלל.
גם לא מלא.
מקסימום אורז עיראקי, שהוא שחור.
הוא עם סיבים תזונתיים שלהפך גורמים ליותר יציאות.
אבל כמובן עם כל הדברים האלה- לכל אחד יש את הרגישויות האישיות שלו.
סוג של אורז.
וכמובן המלצה של רופא אחד לאישה אחת לבין המלצה גורפת לכלל העולם 
גם אני אישית לא אוכלת שום אורז אבל זה לא אומר שאורז זה דבר לא אכיל.
זה מה שהוא המליץ ע"מ למנוע עצירות.
אני משערת שזו המלצה גורפת.
תקווי להיות מבנות המזל שזה יעצר להן עוד מעט.
אבל אם לא אז להקפיד על תזונה טובה עם ברזל
הוא פשוא נראה יפה יותר למטופלת.
מבחינה רפואית אין משמעות (כך כתוב ב'מדריך הישראלי להריון ולידה', נכתב עם ד"ר עמוס בר כמדומני)
*סמיילית*זה הפיתרון לחכמים שאינם יהירים 
אבל לא בביטחון..
הוא מספיק בקיא כדי לתת דרוג לאבחנה שלו..
הפטמות שלי היו יבשות ואם הייתי מטפלת ומשמנת אותם לפני הלידה לא הייתי סובלת כל כך אח"כ.
העניין הוא לשמן, לא כ"כ משנה עם מה. אפשר אפילו שמן זית.
(חבילה סגול בהיר כזה)
אני שמתי ומאוד עזר
כשקניתי נדהמתי מהמחיר יחסית לגודל אבל חצי שנה אחרי עוד נשאר לי מלא
היא רוצה את קירבתך, כשתהיה בטוחה בקרבתך תתרחק כבר בעצמה. זה בסדר גמור מה שאת מתארת.
אני רואה את זה באופן עיקבי,
ככל שאני מנסה "לשחרר" בכח את הילדים הם יותר נצמדים אלי
ככל שאני מאפשרת להם לבחור להיצמד אלי או לשחק הם קצת איתי והרבה רחוק.
אז בסיטואציה של אחד לאחד אני בעד למצוא לך ספר מעניין לקרוא על הריצפה, קצת היא תיצמד אליך ואחר כך תלך לשחק..
(אני לא הפותחת)נועה נועהילדה מתוקה ששיחקה עצמאית אפילו בלעדי, לפרקי זמן יפים, וכנראה גם בזכות זה ממש מקדימה את גילה מבחינה מוטורית ב"ה. ובזמן האחרון פשוט נהייתה דביקית ברמה שהיא לא מוכנה אפילו לשחק כשאני לידה. רק ידיים-ידיים-ידיים. וזה ממש מתסכל גם כי אני מנוטרלת (וכבד לי, היא לא תמיד מסכימה אפילו לשבת איתי, רק לעמוד) אבל בעיקר כי אני מפחדת שזה ממש יעצור לה את ההתפתחות. מה עושים?
הגברת בת חצי שנה ממש עוד מעט.
זה בסדר גמור, זה כל כך בסדר גמור.
תמצאי דרך שאת יכולה לענות על הצורך שלה בקרבה בלי שזה יתיש אותך אבל אני מבטיחה לך שכשהיא תרצה לזחול את ממש לא תצליחי להפריע לה להתפתח.
תקראי את הפוסט שצירפתי למטה, זה יענה גם על השאלה שלך.
אולי שיניים שמתחילות לבקוע, אולי אוזניים.
איך אפשר לשחק כשמשהו מטריד וגורם סבל? בזמנים כאלה הם צריכים אותנו כדי שנקל עליהם.
ואף על פי כן, הם ממשיכים להתפתח - אל תדאגי.
ככה זה תינוקות - ב"ה פורצים קדימה, ואז נדמה שההתקדמות נעצרת חלילה או שיש נסיגה, אבל בעצם הם עובדים על פרויקט חדש...
.
שוקולד חלבישלום,
זהו ההריון הראשון שלי ואנחנו מחפשים עגלה. (אמנם שבוע 29 אבל שנינו עובדים די קשה אז התחלנו כבר בסקר על עגלות)
אני מתלבטת בין הגרקו evo, evo xt לבין האינגלזינה קוואד.
אשמח מאוד לשמוע חוות דעת מתוך ניסיון. את האינגלזינה קוואד כמובן שאקנה רק אם אמצא במחיר שהוא סביר.
חשוב-אנחנו שנינו גבוהים, לא אנשים קטנים ויש לנו לא מעט מדרגות ליד הבית. נוחות וקיפול הן עניין חשוב מבחינתנו!
תודה רבה רבה!
נוחה, מתקפלת קטן, כלילת המעלות ואף נאה, עולה 3000.
לנוחות ההורים הרבה ממליצות גם על בייבי ג'וגר.
לא מכירה את האינגליזינה.
כי גם הרגילה יכולה להראות כבדה ומסורבלת..
לי כל העגלות כבדות..
בינתיים לא המציאו עגלה שמרחפת במדרגות ומתקפלת מעצמה אז קשה לי מאד.
וגם אם היה שני קילו זה לא מה שישנה.
עד שלא תימצא העגלה שמרחפת במדרגות וכו'..
באיזשהו שלב התינוק שוקל יותר מהעגלה וזה כבר קשה איך שלא יהיה.
בדקת לאיזה גיל הסלקל הנ"ל?
אם זה עד גיל שנה לכמה זמן זה רלוונטי לכם??
בגיל שנה אפשר כבר לקנות טיולון קליל עם קיפול מטריה, זה מה שאנחנו מתכננים אי"ה בקרוב. כמובן לתינוק עדיף הכבד והנוח, אבל אפשר להתפשר מתישהו..
הוא מומחה בעגלות ויכול לעזור לך
בעלי גבוה מאוד ואין לו שום בעיה איתה...
יתרונות הגרקו- קלה במשקל וקלה לקיפול, עולה מדרגות בסבבה, סל ענק, אפשר לחבר סלקל, טיולון לשני הכיוונים שנשכב כמעט עד הסוף.
אנחנו לא קנינו בכלל אמבטיה- מהתחלה שמנו בטיולון לכיוון שלנו, זה בא עם מן שק שינה כזה כך שהתינוק מוגן מכל הכיוונים. אם תהיה לכם עריסה ואתם לא צריכים אמבטיה לשינה קבועה, תשקלו את הענין.
היא באמת קצת גדולה בקיפול, אבל אפשר לפרק ממש בקלות לגלגלים ולעגלה עצמה ואז להנדס בתא מטען של כל מכונית (מניסיון).
http://www.zap.co.il/model.aspx?modelid=841985
יש לנו את התאומים של זה, וממש מרוצים. לםני זה קנינו b agile והיינו מרוצים גם ממנה. בדיעבד הייתי לוקחת את הביבה, כי היא זולה יותר ומתקפלת שהמושב בחוץ. ככה נשאר נקי יותר.
גם לי הקטינו בשבוע וחצי וככה ילדתי בדיוק בשבוע 40 ולא בשבוע 41+3
ולא הייתי צריכה לעשות מוניטורים וכו'....
זה טוב כי אז לא יהיה מעקב היריון עודף יותר מדי מוקדם 
מספרת מתי שאני רוצה, בלי לעשות חשבונות 
יעל...אני לא מצליחה להתאפק ולא לספר להורים...
גם לי הורידו שבוע, ולקראת סוף ההריון צצה בעיה התפתחותית מפחידה, וכדי לברר באופן מוחלט עד כמה המצב בעייתי, ואם יש צורך בהתערבות, רצו לעיין מחדש באולטרסאונד הראשון שבו שינו את הגיל, לבדוק אולי ההחלטה הזאת לא הייתה מוצדקת (ואם ככה אז המצב תקין ולא מפחיד) - והתברר שמכל האולטרסאונדים דווקא את זה איבדתי! והוא הכי מוקדם ולכן הכי אמין!
חשוב לשמור את הדפים האלה היטב!
חצי שנה אחרי לידה, בדר"כ כחודשיים-שלוש אחרי הלידה כבר מתחיל לי וסת יחסית סדירה (30-36 יום), אני בהנקה מלאה, עכשיו התחלתי מדי פעם להביא קצת אוכל אבל בדר"כ מניקה (הקטן איתי בבית)
הפעם הדימומים שלי הם כמעט כמו כתמים, זה כמה ימים שיש ממש בקטנה, הפרשות לא רציניות וזהו, המרווח ביניהם נע בין חודש וחצי לחודשיים.
כבר כמה פעמים בדקתי הריון (היו לי בחילות, תחושות בבטן ועוד כל מיני דברים וחשבתי שאולי זה השתרשות)
אני לא מונעת
זה הגיוני? מוזר? מישהי יודעת?
אמרו לי שיכול להיות בגלל ההורמונים אבל אני לא רגילה לזה (לא שזה מפריע לי, להפך, אם זה תקין אז זה ממש נחמד, לקבל בלי ג'יפה..)
מה אתן אומרות?
עד שהיא כבר לא כ"כ רצינית ועד שאני חוזרת למשקל ![]()
אבל משהו מוזר עם כמות הדימום- זה אף פעם לא היה! את חושבת שזה בגלל שהיא מונעת?
ואז זה אוסר.. וזה גם בערך שבוע..לא משהו חד פעמי.
אבל, הלוואי.. מתאים לי דווקא לוותר עוד קצת על הדימום המאסיבי
אם יכול להיות שרופאה אומרת משהו אחד ורופא משהו אחר? לא יודעת, מן הסתם כן... כמו שאת רואה.
בכל מקרה לא הייתי נלחצת, את כבר בשלב שאפשר ללדת, וכשיתקדם משהו - תרגישי כבר...
בשעה טובה!
הרופא במיון טועה.
אם את לא שקטה, את יכולה לפנות שוב למיון להיבדק.
עדיף לגשת למרכז לבריאות האישה או מוקד רפואה דחופה מהסוג הזה. ככה לא תצטרכי לשלם על הגעה לניון ללא הפניה.
למה בעצם שלחה אותך הרופאה למיון? היא חושבת שאת בתהליך לידה? יש חשש כלשהו?
כי אם אין חשש, את יכולה לנסות לנוח בבית. יתכן שהכאבים יחלפו, ומצב הפתיחה והמחיקה ישארו כמו שהם, עוד שבוע - שבועיים עד הלידה.
הרופא במיון טועה.
אם את לא שקטה, את יכולה לפנות שוב למיון להיבדק.
עדיף לגשת למרכז לבריאות האישה או מוקד רפואה דחופה מהסוג הזה. ככה לא תצטרכי לשלם על הגעה לניון ללא הפניה.
למה בעצם שלחה אותך הרופאה למיון? היא חושבת שאת בתהליך לידה? יש חשש כלשהו?
כי אם אין חשש, את יכולה לנסות לנוח בבית. יתכן שהכאבים יחלפו, ומצב הפתיחה והמחיקה ישארו כמו שהם, עוד שבוע - שבועיים עד הלידה.
פתיחה של 2.5 זה לא אומר שאת קרובה ללידה,
יכול להיות שתסתובבי ככה עוד כמה שבועות.
ואולי כן תלדי בימים הקרובים.
מציעה כדי להקל על הכאבים לעשות אמבטיה טובה, הרפיה וללכת לישון.
אם מתחילה לידה הצירים כבר יעירו אותך, אם זה צירי הריון כל הסשן הזה יעזור להרגיע אותם.
מה שבטוח, אין לך מה לחפש בבית חולים בשלב כזה ומעולה שהוא שיחרר אותך
נניח שלא היה לך מידע על פתיחה או אי פתיחה, היית חושבת זה זמן טוב לצאת לבית חולים? כי אם כן, אז תצאי. תסמכי על עצמך.
לפעמים קורה שהדפוס של הלידות משתנה אבל אני מבינה את העצבים שלך, זה באמת נשמע מוזר כשאת מסבירה שזו לא לידה ראשונה.
לא אמורה להבין להיכן את הולכת! היא עדיין לא בגיל.
תגידי לה שאת הולכת לבקר אשה ערירית.
בדרך הלוך למקווה הוא לא חייב להיות רטוב.
סירוק - מסרקים היטב ואוספים לקוקו, אפשר עם יותר מגומיה אחת.
אחרי הטבילה
מי שחובשת מטפחת, יכולה להניח מתחת למטפחת מגבת קטנה.
מי שרוצה לייבש מעט את השיער, יכולה להמתין במקווה עם מגבת יבשה על הראש.
אפשר ללבוש מעיל ולחבוש את הכובע של המעיל על הראש.
ועוד כהנה וכהנה...
בהצלחה.
לפני הטבילות הרגילות.
וצריך לומר לבלנית, שזאת טבילה ראשונה להרטבה, לא לטבילה.
(תמיד צריך לטבול רטובים כי אז המים מגיעים לכל מקום, אבל בשבת טובלים פעם אחת לפני כמות הטבילות הרגילה שלך כי אסור לרחוץ את כל הגוף במקלחת).
השיער צריך להיות חפוף ומסורק היטב, תאספי בבית שלא ייקשר.
אפשר לסרק עם האצבעות לפני הטבילה, לא במסרק.
אחרי הטבילה אפשר להספיג את השיער במגבת אם אני זוכרת נכון מהספר של הרב אליהו. להיזהר לא לסחוט.
שתוכלי בנחת לצחצח שיניים ולבדוק שאין חציצה, ולעיין במיוחד בציפורניים, לבדוק שלא נשאר משהו מההתעסקות בבישול לשבת אם נעשה לאחר החפיפה.
עדיף לא לקלף ולחתוך ירקות לבישול באותו יום - סלק, גזר, קישואים וכד' משאירים משקע צבעוני על כפות הידיים. אבל אם נשאר אחרי החפיפה, לא חוצץ.
להסיר שאריות איפור לפני החפיפה.
שלה עד שהיא תסיים, הייתי נשואה טרייה אז ויכולתי ולפעמים אם יש 2 בלניות אז הן מסכימות לשמור על תינוק , ראיתי נשים שמגיעות עם תינוק או פעוט, או להשאיר ילדים אצל חברה לחצי שעה, אני חושבת שאם חברה אחת תדע מחוסר ברירה אז זה לא נורא
אבל זה תלוי גם בבלנית.
בפעם הראשונה לא הבאתי ואז היא בעצמה אמרה לי.. אבל אני מביאה רק את הקטן.
זה לא דבר שעושים,
בעקרון לדחות טבילה זה די חמור, לא?
אולם אין לי ילדים.
לפי דעתי- תביאי את הקטן לפחות איתך והגדול ילך עם בעלך,
או שתבקשי משכנה שלא הולכת לתפילה שתשמור- ואולי עדיף שמישהו אחד ידע כי בעלך לא יכול לקחת את שניהם.
כמובן שאם בעלך כן יוכל להישאר עם שניהם בבית ולהתפלל לבד- זה עדיף.
להרים טלפון לבלנית תמיד עוזר!
ממליצה בחום
חפשי ביד2, מצאתי חדשה בחמישים שקל!