בוקר טוב ושבוע טוב!
אני רצה לקנות מנשא לתינוקת שלי, כרגע בת 4 שבועות. חשבתי על בייבי ביורן, אבל ראיתי שזה תנוחה לא כ"כ טובה לתינוק, וגם היו כאלה שאמרו שזה לא נוח כשהתינוק גדל.
אני רוצה מנשא פשוט ללבישה,וגם שיתאים לאנשים בגבהים שונים (בעלי למשל הרבה יותר גבוה ממני), וגם שיתאים עד גיל מאוחר (שנה וחצי שנתיים).
אשמח לשמוע המלצות מבעלות ניסיון.
תודה
אנחנו אוהבים את מנשא טליה שהוא מנשא סיני, עונה על כל הקריטריונים שלך, גם בן ה4 שלנו לפעמים נישא עליו 
מצד שני הוא דורש קשירה ולמידה ולכן אם את בעניין של משהו שהוא הקלקה וזהו אז "יאמו" הוא גם מעולה ממה שאני רואה מנשים סביבי.
שניהם כמובן בתנוחה שמתאימה גם לך וגם לתינוק
ממליצה. אפשר לשאת עד 20 קילו. (מבחנת המנשא, לא יודעת אם מבחינתך...). את אחת הילדות שלי נשאתי על הגב עד גיל שנה וחצי, ואז היא מרצונה ירדה ולא רצתה עוד כמעט.
הוא מאוד פשוט ללבישה לוקח כמה פעמים עד שלומדים איך לבוש אותו לנשאיה על הגב אבל ברגע שקולטים- גם אתם וגם התינוק זה ממש לוקח חצי דקה.
מבחינת הגובה- יש רצועות שמכווננות כך שלא אמורה להיות בעיה.
לפי מה שהבנתי- יאמו הוא חיקוי ישראלי של ארגו. יכול להיות שהוא מצוין- אין לי נסיון איתו.
תחיה דולהאחרונהנוהל תלונות על מטרידים-
לשלוח צילום מסך או להעתיק את תוכן ההודעה ולשלוח לאחד מהמנהלים/ות
אם אתם באמצע טלטלה משפחתית, וממילא היא לא מפריעה לזוגיות,
אני הייתי משאירה אותה לידי שתספוג חום ותמיכה. יש תינוקות מאוד רגישים. ואת אומרת שהיא נאחזת בך חזק - בתקופה כזו זה לא הזמן להרגלים חדשים.
אם מתאים לך, אפשר לקחת אותה לטיפול הומאופתי או אלטרנטיבי אחר כדי להפיג את עוצמת הקושי.
לא שאני נגד הטיפולים שהוצעו, הם בטח יכולים לתרום לך ולה, אבל בגדול הטיפול הכי טוב זה החום והאהבה שלך.
גם בלי הטלטלה המשפחתית, להרבה תינוקות בגיל הזה יש חרדת נטישה. זה שלב טבעי ובריא בהתפתחות, והדרך הכי טובה לעבור אותו טוב זה לתת להם ביטחון שהם לא נטושים.
אז אולי בגלל הטלטלה הבת שלך לוקחת את זה קצת יותר לקיצונות. לא נשמע לי ממש מדאיג. אפשר לפנות לעוד טיפולים לסיוע, אבל בגדול - תסמכי על עצמך. את ממש בסדר, ומה שאת נותנת לה זה הכי חשוב.
רק מזכירה ששר הבריאות ליצמן קרא לה "שפעת מכסיקו" כדי לא לומר שם של חיה טמאה.. האמת, צודק.
כתוב על זה עכשיו הרבה בוואינט.
לפני כמה שבועות זה חזר, ויש הרבה חולות, לא יודעת למה בעיקר נשים, וגם כמה ילדים.
זה מאד מסוכן לנשים בהריון, מישהי במצב קשה גם עברה קיסרי תוך כדי שהיא מונשמת.
בקיצור, הם ממליצים שם לנשים בהריון להתחסן מהר.
מלחיץ.
ובאמת נשים בהריון כמו גם ילדים,חולים כרוניים וקשישים נמצאים בקבוצת סיכון למחלה קשה יותר ולכן להם מומלץ החיסון.
לא בקטע להלחיץ אבל גם לפני היום אני המלצתי בחום על החיסון.
אז עצתי, כפי המלצת משרד הבריאות, לכל הנשים ההרות (בכל שבוע של הריון) לגשת להתחסן. בנוסף קחו עמכן את הילדים מגילאי חצי שנה עד חמש שנים.
ילדים חולים במחלות כרוניות כמו אסטמה, סכרת ועוד - מומלץ בכל הגילאים.
בברכת חורף טוב ובריא ורפואה שלימה לחולים!
אני בהיריון והבן שלי בן שמונה חודשים ולכן אולי באמת נתחסן. האם מותר לי להתחסן עכשיו אם אני לוקחת אנטיביוטיקה? ומה לגבי הבן שלי שקצת מצונן - הוא יכול?
..לקחת רק אחרי כמה ימים שמרגישים טוב.
אנטיביוטיקה זה כנראה די משמעותי.
לקטנה שלנו נתנו את השם הכי נפוץ בישראל (נראה לי ב2013...) ובעיני הוא כ"כ מיוחד ומלא משמעות.
וגם לזו שמעליה יש שם מאוד נפוץ אבל בעיני הוא כ"כ מיוחד וכ"כ שלה.
או על שם מישהו אהוב.
האנשים עצמם הם אלה שנותנים את התוכן והמשמעות לשם שלהם ולא להפך.
אנונימי (פותח) אני פה כי אכפת לי ממך) אבל אם לא אז מאוד לא נעים לי אבל גם קשה לי לראות קשר. (אני כמעט בטוחה שזה לא שהתינוקת בכתה אחכ כל הלילה ולכן היא לא יכלה לישון ופספסה בגללי את הדקות שינה האלו) וכל כך השתדלתי לא להעיק.גם לא בתור יולדת אלא סתם בתור אחת שמזדהה עם זה שחברה עוברת שינוי מסוים ואז מרגישים שזה כבר לא אותו קשר כמו פעם וגם אני לפעמים לקחתי את זה קשה אבל מתישהו הבנתי שפשוט החיים משתנים ואין אפשרות כל היום להיות בקשר עם חברות מהעבר אז אני מנסה להתרכז עם החיים של ההווה, עם הילדים שלי, שכנות וכ' ופשוט לא לקחת אישית ולא חייבים לדבר כל הזמן, לפעמים אפשר לדבר למשל פעם בשנה....
ובתור יולדת באמת לפעמים זה לא תמיד נוח מיד לדבר ויש מעבר להורות והמון שינויים אז אני ממליצה פשוט לא לקחת אישית ונשמע לי שהאמירה הזאת שהפרעת לה זה לא אמיתי (אבל כמובן לא יודעת להגיד בוודאות) ואם את מאוד רוצה לדבר איתה אז פשוט תשלחי הודעה מתי נוח לך לדבר ותראי לפי התגובה ואם נראה לך שבאמת לא מתאים לה אז אולי כדאי להרפות מיזה...
(אמנם לא התארסתי בגיל 17, אבל כן נהייתי אמא לפני הרבה מחברותיי) -
זה באמת קשה לשמור על קשר עם חברות שלא באותו מצב משפחתי כמו שלך. לא רק שאין הרבה נושאי שיחה משותפים, אלא יש גם פחות זמן ופנאי נפשי לחברות.
יכול להיות שזו רק אני, ויש כאלה שכן מצליחות בכך, אבל נראה לי שכדאי לקחת את זה בחשבון.
ואם היא אמרה לך בשיחתכן את מה שאמרה (שזה קצת חסר טקט לדעתי
) אז אולי באמת כדאי קצת לשמור מרחק מפניה, ולא לצפות לקשר קרוב כמו בעבר.
בכל אופן, כדאי ללמד עליה זכות - יולדות טריות הראש שלהן לא תמיד במקום, ובהחלט יכול להיות שבהמשך היא כן תרצה את חברתך וקרבתך.
אשרייך! את נשמעת חברה מסורה ומקסימה.
אני כמעט לא מדברת בטלפון עם חברות מאז הלידה.
אין לי חשק.
זה מבזבז תמיד יותר זמן ממה שתכננתי, זה זמן יקר לי, השיחה מנטרלת אותי - אני לא מאלה שיכולות לעשות דברים תוך כדי.
ולהתכתב כל כך כיף!
כל אחד כותב מתי שנוח לו. גם מגילות.
את יכולה להתרחק לזמן מה, ובעוד אפילו חודש, לכתוב לה מה שלומה ולקשקש משהו על עצמך, ותראי אם ואיך היא תגיב.
ולא להעלב מכלום.
אצלי לפחות התקופה אחרי הלידה היתה טראומטית ממש.
כי לא תמיד יש כוח וזמן לבשל
לקנות מאכלים זמינים, כי אין הרבה כוחות לבשל.
כמו- אגוזים, שקדים, פירות, לחם דגנים, יוגורט, חלבה...
ואם יש כמה שעות של כח, להכין כמות ולהקפיא. כמו- קציצות, פשטי' קישואים ועוד.
שזה אומר לטרוח להכין הרבה בשרי לשבת כך שיישאר לרוב השבוע,
להכין קציצות ושניצלים וכאלה,
סלט ביצים או ביצה קשה כל בוקר,
והרבה ירקות מבושלים כתוספות.
ומרקים.
ממש לעשות כל יום סעודת שבת כזאת, אפשר לפצל אותה לשתי סעודות, ולהשתדל להעלים עין מהוופלים והרוגאלאך שעומדים על השיש.
והרבה מים כמו שאמרו.
חלבונים משביעים מאד וגם מזינים - זה חשוב מאד בהנקה.
אצלי בעיקר בסוף ההריון הייתי מקנאה באלו שכבר ילדו כי הן כבר אחרי
אבן חןאלה שבועות שבהם הרחם גדלה והרבה פעמים מרגישים מתיחות של הרחם
ותחליפי. לשבוע הקרוב לא תהיי מוגנת.
שבוע הבא אנחנו יוצאים לנופש באיזור חיפה והכרמל..
יש לכן רעיונות למקומות שווים ונחמדים ללכת אליהם..
אני בחודש רביעי אז גם צריך להתחשב בזה..
טיולים- נחל שיח, נחל כלח, קיסריה, חוף דור הבונים, פארק הגשרים בנשר, מסלול חביב מנזר סטלה מריס למערת אליהו.
אתרים- בית שערים, הגנים הבהאים, מסעדת יטבתה 
אולי מוזיאון המדע בחיפה, מקום מקסים לילדים.
אפשר למצוא כרטיסים מוזלים בהסתדרות המורים או בויזה וכדומה..
כנראה את מרגישה את דופק הדם בעורק הראשי שמספק דם לרחם.
אם אכן מדובר על זה, אני מניחה שכן, יש עוד נשים שהרגישו/מרגישות את זה.
ובכל אופן, זה בסדר גמור להרגיש את זה.
לצערי מתחילה להבין שלא יתאפשר לי להמשיך להיניק בצורה מלאה. התינוקת בת 3 חוד' ועולה בקושי בקושי במשקל משום מה.
השבוע עלתה 75 גרם. זה כ"כ מדאיג כבר.
אני באופיי טיפוס של או הכל או כלום. תמיד כשהפסקתי אז הפסקתי. פתאום בעלי הציע שאולי אחה"צ/בלילה איניק?
איך מלמדים את הגוף לעבור לצורה כזו? הרי עיקר כמויות החלב הן בבוקר... איך לא אתפוצץ מגודש כשארצה להוריד מינוני הנקות..?
הגוף עובד על ביקוש והיצע אז זה לא מסובך לעבור להנקה חלקית
אבל אם זו העליה במשקל נשמע שיש בעיה שצרך לפתור ואולי יתאים בכלל להישאר עם הנקה מלאה.
להפסיק סתם את ההנקה או לעבור לחלקי בלי לעבור קודם אצל יועצת הנקה זה חבל מאד!
הגיוני מאד שקשור למניעה
להתפנות בחושך, ככה ממילא לא רואים בדיוק מה הצבע וקל "להתאמן" לא להסתכל.
וכן אפשר להרגיל את עצמך לעצום עינים/להסתכל למעלה בזמן הניגוב כדי לא לראות.
סתם חבל להיאסר לחינם.
את נשמרת כדי לחזק את שלום הבית.
זה ממש לא לעבוד על עצמך. אין מצווה לחפש כתמים כדי להיאסר מדרבנן
תחיה דולהכידוע בחופשת לידה יש זמן לחשוב על דברים ברומו של עולם וגם על דברים פחות מהותיים כמו הנושא הזה
אחרי לידה לא תמיד במצב רוח בשמיים ולכן מתנה (כמובן גם יחס חם / ארוחת צהריים) מאוד משמחת.
מעניין אותי לשמוע מכן -
א. אילו דברים הייתן שמחות לקבל לאחר לידה...
ב. האם אתן מעדיפות לקבל כסף / גיפט קארד/ מתנה.
ג. מהם הדברים העיקריים שקיבלתן לאחר לידה ומה הכי שימח אתכן...
בע"ה גם אני אענה בהמשך...
או כסף
היו דברים שקיבלתי ולא היה איפה להחליף ופשוט העברתי הלאה...
אבל קיפט קארד הכי משמח
הכי הייתי שמחה לקבל ארוחות מוכנות, מפנקות ומושקעות, שיחסכו ממני את זמן ההתעסקות (וע"מ שאוכל באופן מסודר. וטעים)
ומנקההההה. לא משתלטת על הבלאגן גם אם אני רודפת אחריו.
ו...מדיח כלים.
הכי שימח אותי - לקבל תינוק בריא אחרי הלידה 
זה עזרה בבית וארוחות מבושלות ומזינות.
אחרי הלידה קיבלתי בעיקר בגדים וצעצועים...
הצעצועים שימושיים עד היום וזה ממש כיף.
יש מלא דברים שבחיים לא הייתי קונה, אבל זה כיף שיש אותם!
בא להיות בבית כמה שעות.. לשמור על התינוק, לבשל אוכל, לאפשר לי להתקלח, לנוח
אני זוכרת ביומולדת של הבן שלי בגן, באיזה שהוא שלב כמה ילדים שקשה להם לשבת הרבה התחילו לזלוג החוצה לחצר, והסייעת קמה לסגור להם את הדלת שלא יצאו, אז הגננת סימנה לה "תני להם, שיצאו". זו נראתה לי גישה כל כך חכמה ובריאה. ילדים בנויים לרוץ ולקפוץ המון בשטח, וזה ממש בריא וטוב להם. זה יפה שגננות מכירות בזה, ולא שבויות בקטע שהן ילַמדו את הילדים 90% מהזמן ורק טיפה זמן לאפשר משחק חופשי...
היה סדר יום מאוד ברור
בבוקר משחקים על השטיח ותפילה
ארוחת בוקר
יצירה
משחקי מוטוריקה
הפעלה
סיפור
חצר/ג'ימבורי
כל זה עד 11.30 ואז-
ארוחת צהריים והתארגנות לשינה
שינה
ארוחה קלה
משחק על השטיח והתארגנות של סוף היום (טיטולים וכו')
עד 8: משחקי רצפה חופשיים
8:30 תפילה ושירי בוקר
9: א. בוקר
פה הפעילות משתנה:
זה יכול להיות יציאה לחצר עם בימבות, יציאה לגן משחקים,
יצירה עם גואש/מדבקות/כיד הדמיון הטובה, שירים וריקודים, הפעלות עם כדור וכו'
12:30 היא כבר נותנת להם א. צהריים בשרית
13:00-15:00 שנ"צ
כשהם קמים היא נותנת להם פירות, מי שרעב אז גם כריך
ומשחקים בפאזלים, משחקי הרכבה וכו'
עד שאמא באה
וסתם בסוגריים, פשוט מקנאה בך שהוא עדיין איתך!!!! עם כל הקושי, זה פשוט תענוג!
שהיא מלמדת אותם המון שירים ותנועות בידיים (הם נורא אוהבים)
וגם מספרת להם סיפורים
ואז היצירות קשורות לסיפור או לשיר.
נגיד היא לימדה שיר על עננים, אז הם צבעו בגואש כחול עננים וכן על זה הדרך
מטפלות במשפחתון צריכות להתמודד עם הבעיה שיש להן כמה ילדים דונים, שלכל אחד מהם צרכים אחרים, וצריך איכשהו לספק את כולם. חלקן עושות את זה בצורה ממש מעוררת התפעלות, אבל עדיין זה אתגר - לכל תינוק צורכי שינה שונים, יש כאלה שבשלים ורוצים לשמוע המון סיפורים ועוקבים וכאלה שמשתעממים אחרי רגע, יש כאלה שצריכים המון מגע ותשומת לב וכאלה שרק מחפשים לרוץ ולקפוץ... יש לך יתרון עצום שאת עם הבן שלך לא צריכה לשבור את הראש איך לעשות שכל אחד ירוויח - את יכולה לזרום איתו ומה שאת רואה שטוב לו, וזה גם יכול להשתנות מיום ליום ולא להיות קבוע.
?