גם אני מתלבטת כבר תקופה אם להתפטר ולגדל את הילדים בנחת.

הכסף הזה.... 

למה המן הפסיק לרדת כשנכנסנו ארצה?

להבטחת הכנסה כי את לא עובדת ע"מ להיות עם ילד (עד גיל שנתיים) בבית...

אני לא עובדת כבר שנתיים. הפיצית בת שנה ב"ה.

קיבלתי אבטלה בזמנו, אבל לא חשבתי על הבטחת הכנסה!

ומכיוון שיש לנו רכב, איני זכאית.

ומה עם העסק הפרטי שלי? הוא נחשב לעניין הבטחת הכנסה?

עבודת ההוראה, פרט למעלות האחרות, מספקת ביטחון כלכלי ויציבות שאי אפשר להתעלם מהם.

ביטוח לאומי, פנסיה, קרן השתלמות, ביטוחים, משכורות חופשים ועוד.

יציבות כזו חשובה במיוחד כשיש בית עם הרבה ילדים לפרנס.

חבל אם את עובדת בה בלי לאהוב אותה, כי לזה אין פיתרון...

אגב, אם את מתפטרת ומושכת כרגע את הפיצויים- זה יורד לך מקרן הפנסיה בעתיד, אז זה לא ממש משתלם אם את לא חייבת את הכסף. אבטלה זה לחצי שנה- וזו לא המשכורת המלאה אלא כ80% ממנה.

לי זה נשמע כמו סוג של הרפתקאה כלכלית.

נדמה לי שבשלב בו את נמצאת בחיים- זה לא הזמן להיכנס לניסויים כאלה.

אולי לנסות להפחית מעט את המשרה בהוראה ובמקביל לפתח את העסק- ואם תראי שזה עובד- לאט לאט תרדי מההוראה לגמרי.

אבל אל תשכחי גם את החסרונות בעבודה עצמאית...

כשהייתי סטודנטית להוראה במיכללה, ממש הפריע לי שהיו לי חברות שאמרו שהן באו ללמוד הוראה, כי זה טוב לאימהות.

אני הגעתי ללמוד הוראה מתוך תשוקה לחנך, להעניק, לעבוד עם ילדים.

ועכשיו? לא נעים לי מעצמי הסטודנטית...

כשלימדתי אמרתי לעצמי-- וואי זה כ"כ קשה.. לא מתלהבת מלהיות מורה (כולל בעבודה מעשית שהיה לי ממש קשה..)[

ועכשיו כשאני עובדת במשהו אחר... אז המחשבות הן- וואי אני רוצה להיות מורה.

אז אולי עכשיו קשה ולא מהנה.. ואולי זה עניין של התחדשות? של הגיל שאת מלמדת? של המקצוע? 

הייתי עושה דבר שונה-

מחפשת אפילו בתשלום ייעוץ עיסקי שיעזור לי לפתח את העסק בצורה כזאת שאפשר יהיה לסמוך עליו מבחינת הכנסות

שעות העבודה בהוראה- ננניח לחצי משרה, (אבל לודא שאת השעות שהורדת ירשמו לך כחל"ת ע"מ שלא תפסידי את הקביעות עליהן),ובמקביל תפתחי את העסק שלך?

אם מותר לשאול ,באיזה טיפול רגשי מדובר? (אם את מעדיפה אפשר במסר)

אני עובדת חצי משרה, ועדיין סובלת כל יום כשאני רק חושבת על החזרה. 

אני מטפלת בשיטת מח-אחד, המוכר גם כקינסיולוגיה.

העניין הוא שברבות השנים הבנתי שהממסד החינוכי, עם המירוץ שלו לציונים, איבד את העבודה האמתית עם כל תלמיד. פיתוח הסקרנות והטבע האמיתי של התלמיד לא יכול להיעשות במסגרת המלחיצה של בי"ס.

ואני עוד מורה מקצועית בחטיבה-תיכון. לאנגלית. שיא ההלחצה והדרישות. וכמה שאעשה את זה ברכות ובהבנה, זה לא זה.

כיום אני חושבת לעצמי שאם היו לי את הכוחות, הייתי מגדלת את הילדים בחינוך ביתי. אם אני מאמינה בחינוך ביתי - אני חיה בדיסוננס. כי אני חלק מהמערכת שקשה לי איתה. 

(לא לזרוק עלי עגבניות. אני יודעת שאני מקצינה. זה המינוס בכתיבה מתומצתת בפורום)

היו שנים שאפילו ירדתי לשליש משרה. והמצב הכלכלי באמת לא משהו.

אבל עד מתי נרדוף אחרי הכסף? מתי נתחיל לחיות את החלומות שלנו?

היתה פה כתבה לא מזמן על הנס שאירע ללביאה פז-גרינוולד. וזה טילטל אותי. מי אמר שנצליח לחיות את החלומות שלנו, אם כל הזמן נדחה אותם לזמן "יותר טוב"?

חלמתי על בית מלא ילדים-

אז ויתרתי על החלום לשבת בבית. ילדים צריך גם לפרנס. ובד"כ משכורת אחת (אם היא לא של שר בממשלה/ ח"כ/ רופא בכיר/ יו"ר איזה משרד ממשלתי)- לא מספיקה לזה.

חלמתי על רווחה כלכלית ולא על מחנק ומצוקה-

אז ויתרתי על החלום לעבוד רק במה וכמה שבא לי.

מה לעשות??

אלו החיים.

אדם לעמל יולד.

נכון שהדרישות היום תובעניות ביותר.

מחליטים על מה לוותר.

בוודאי שלא התכוונתי להתפנק ולא לעשות כלום.

העניין הוא הפחד שלי מלעזוב עבודה עם הכנסה מסודרת, ולהתחיל עסק שייקח זמן עד שייתייצב, אבל עסק שיש בו שליחות גדולה.

אני מאמינה שאנחנו כאן כדי לחיות מתוך שמחה ומתוך הגשמת האני, מתוך זה שיש לכל אחד שליחות. ואני מאמינה שיש לי שליחות כמטפלת, לא כמורה.

הגשמת האני - לא מתוך ריקנות ואנוכיות, אלא מתוך זה שהקב"ה ייעד אותי לתפקיד כלשהו, ואני מאמינה שמה שאדם נמשך אליו - זה הייעוד שלו.

אם את מורה לאנגלית ולא מתאימה לך המסגרת הלוחצת של בית הספר אז יש לי שתי הצעות:

הוראה פרטנית. גם תרוויחי יותר וגם תהיי אדון לעצמך.

תללי"ם - הוראה לתלמידם חולים בביתם. http://www.tlalim.co.il/

זאת שליחות גדולה גם כי הרבה פעמים אלו ילדים שצריכים את החיוך והתמיכה, ונשמע שלך יש את זה , וגם כי הם באמת צריכים מישהו מקצועי שישלים להם את הפערים עד שהם יבריאו. היתרון פה הוא שהעבודה היא בבקרים בשונה מהוראה פרטנית שאז צריך לעבוד אחרי הצהריים או בערב. יתרון יותר גדול של זה הוא שאת מקבלת תלוש, מה ששומר לך על הפנסיה (והפנסיה היא דבר חשוב!).

חוץ מזה, לא רוצה לייאש, אבל להצליח לפרנס מהתחום שלמדת זה מאוד מאוד קשה.

קשה להגיע לאנשים, קשה לשכנע אותם שזה עובד והכי קשה לשכנע אותם להוציא מאות שקלים על כל טיפול. ואם את אמא לקטנים אז כנראה שתוכלי לקבל רק בבקרים - וגם זה יגביל.

אישית הייתי דוחה את החלום הזה לאחרי שהילדים יתחתנו בעזרת השם.

זה נכון שיש הבדל בין 2 ל8 ילדים.

וזה נכון שההוצאות גדולות (לא אסטרונומיות),

אבל ככה ה' רצה שנחיה? לא מסופקים ורודפים אחרי הפרנסה?

אני לא בטוחה שאני יודעת מה התשובה.

למה צריך להיות או עניים ומסופקים או עם כסף אבל לא מסופקים? אין אמצע?

את יכולה ללכת לעבודה שלא מספקת בשביל הכסף ובערב לעשות דברים שעושים לך טוב.

אנחנו בנויים כך שחלק מהיום אנחנו בנתינה, בהשקעת כוחות וחלק מהיום בטעינת כוחות. צריך שזה יהיה פחות או יותר מאוזן. אם את נותנת יותר כח ממה שאת מטעינה את לא מאוזנת, 

אז חפשי מה כיף לך ומה מטעין אותך בלי להסתכן כלכלית.

חלק מהיום תהיי מורה, חלק מהיום תטפלי בבית, וחלק מהיום תקדישי לעצמך.

נשמע מסובך? אולי

החיים מסובכים לפעמים ;)

ומה שאני רוצה לומר לאמהות צעירות או טרם אמהות:

צאו לממש את היכולות שלכן לפני שעול הפרנסה  גוזל את החופש לבחור!!!

זה שהשיטה תופסת תאוצה  לא אומר שכל מה שכבתי לא נכון.

מהיכרותי, מה שכתבי נכון לכל תחומי הטיפול הפרטיים בכלל, והאלטרנטיביים בפרט. אלא אם כן את מציעה טיפול ייחודי שבודדים בארץ עושים אותו. וזה לא הסיפור הנידון...

דבר שני - לצערי הרב אני רוצה לומר לך שכשאין כסף אז גם הנפש יכולה לסבול - יש לא מעט משפחות שהתפרקו לצערנו הרב בגלל מחסור בכסף, יש לא מעט אנשים שחיים במתח ולחץ תמידיים בגלל חובות לא עלינו, יש אנשים שלא היה להם מספיק כסף לטיפולים ותרופות מצילי חיים, יש ילדים שסוחבים תחושת מסכנות או מחסור גם לבגרות שלהם וזה ממש משפיע על הבחירות שלהם בחיים, יש אנשים שלא יכולים לקבל את הטיפולי נפש שהם צריכים כי הם יקרים מדי בשבילם וזה רק מה שעולה לי עכשיו. ושאף אחד לא יידע מכל הרשימה הזאת, אמן!

והרי מעלת השאלה לא אמרה שהיא שונאת להיות מורה לאנגלית, אלא שהיא לא אוהבת את מקום העבודה. לכן היא יכולה לשנות מקום עבודה וככה גם להמשיך לפרנס וגם לא לפגוע בנפש שלה.

נכון שיש חלומות, אבל אם החלומות אומרים להיכנס ללחץ כלכלי אז אולי כדאי לדחות אותם קצת.

כל מה שאמרתי עד כה נכון לפשוטי העם כמוני. למי שממש חזק באמונה כל זה כנראה לא ככ רלוונטי.

ומוסיפה שגם עבודה שנראית חלומית, יכולה להפוך מתסכלת ולא אהובה אחרי עשר שנים.

קרה לי ולהרבה חברות.

..."הרי מעלת השאלה לא אמרה שהיא שונאת להיות מורה לאנגלית, אלא שהיא לא אוהבת את מקום העבודה. ...."

אני לא אוהבת את ההוראה.

מקום העבודה דווקא בסדר גמור.

וזאת בדיוק הדילמה שלי:

האם מימוש חלומי יכול לא להניסני ללחץ כלכלי.

מצחיק,אבל גם אני מורה לאנגלית בעל יסודי וקשה לי מאוד עם הלחץ והקצב. גם מחפשת רעיונות להסבה.

מבינה מאוד!

צריך להתפלל על זה שה' יתקננו בעצה טובה מלפניו.

בהצלחה.

היו שנים שלימדתי בכוונה הקבצות חלשות, כדי לתת לתלמידים קצת ביטחון ואמון בעצמם. אבל זה קשה בכיתה שיש בה כמה תלמידים וכל אחד לחוץ מכיוון אחר.

מה גם שבסוף שנה עדיין מודדים לפי התקדמות ואי אפשר לרוץ מצד אחד ומצד שני להקנות ביטחון ביכולות...

יש להם עורכי דין שמתמחים בדברים מסוג זה, כך שתקבלי תשובה מדוייקת.

ולגבי שאלה אחרונה שלך - מי חוץ ממך יענה?..

רק את יודעת מה חשוב לך יותר.

חוץ מזה, יתכן וכאשר ילדים יגדלו התשובה תהיה ברורה יותר.

אבל העניין הוא שאני רוצה להסתייע בינתיים בתשלום כלשהו.

אם אתפטר-לפחות אקבל דמי אבטלה, עד שארגיש שהעסק זז....

נדמה לי שיולדת שמתפטרת אחרי לידה זכאית לדמי אבטלה, כאילו פוטרה.

ולכן הכי טוב שתשאלי בביטוח לאומי. ממה שאני יודעת, יולדת שמתפטרת כדי להיות בבית עם התינוק מקבל מיי דמי אבטלה, וגם פיצויים.

אבל את צריכה לבדוק מה קורה אם את לוקחת שנה חל"ת. איך זה נחשב לדמי אבטלה? פיצויים לא תקבלי, אני מניחה, כי את לא מתפטרת. אבל אז נשמרות לך הזכויות.

אני מאוד מבינה את ההתלבטות שלך. השאלה היא האם עשית סדיקה כמה את יכולה להתפרנס מהעסק במקום שבו את גרה? שווה להשקיע בייעוץ בתשלום כדי לקבל את ההחלטות הנכונות. אנחנו הרי לא יודעים כמה משכורת את צריכה ואם זה ריאלי. האם בעלך יכול להגדיל הכנסה ואם יש לך גב כלכלי אחר.. אולי תפני למעוף? תוכלי לקבל שם ייעוץ בעלות מוזלת. אני פניתי אליהם והגעתי למסקנה שמה שחשבתי לעשות כנראה לא מספיק כלכלי כרגע וגם ידרוש ממני יותר השקעה ממה שרציתי, אבל עלה לי רעיון אחר שבינתיים מתבשל..

בהצלחה לך וגידול נעים!

האמת היא שהייתי במעוף לפני כשנה וחצי.

הגעתי למסקנה איתם שזה "שוק טוב " כי זה פונה למגוון אוכלוסיות.

כמורה לאנגלית - אני יכולה גם לטפל בלקויות למידה וקשיים עם אנגלית (זה אשכרה עובד! אני כל פעם המומה מזה מחדש!)

זה מטפל במכלול מחסומים (הרטבות, גמילה מטיטולים, מחלות כרוניות, חרדות למיניהם, סרבני מוצצים/בקבוקים, דיכאונות לפני ואחרי לידה ועוד מליון קשיים)

בקיצור: בגדול-יש "שוק".

אבל? איך עושים את זה  בפועל? פה אני תקועה.

האם יולדת שהתפטרה זכאית לדמי אבטלה?

אישה שהתפטרה מעבודתה, לפני הלידה או אחריה, יראו בה כמי שהפסיקה את עבודתה מרצונה, כלומר תתחיל לקבל דמי אבטלה רק לאחר 90 ימים מיום שהפסיקה את העבודה (עליה להמציא אישור מהמעסיק). על-פי חוק פיצויי פיטורין התפטרות של יולדת דינה כפיטורין, אך היא אינה נחשבת כסיבה מוצדקת לעניין עזיבת העבודה לפי חוק ותקנות ביטוח אבטלה. יחד עם זאת, התפטרות של יולדת שנדרשת לעבוד שעות עבודה ארוכות, או משרה מפוצלת, או שמקום עבודתה מרוחק ממקום מגוריה, תוכר כהתפטרות מוצדקת, בכפוף לאישור המעסיק על דרישות המשרה.

http://www.btl.gov.il/About/faq/%D7%90%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%94/Pages/default.aspx

אני באמת מודה לך על העידכונים החשובים האלה!

אבל זה עדיין מבאססס

שאר השאלות- לא יודעת...

אולי תנסי להשאר עוד קצת מורה עד שתייצבי את העסק וכך לא תפגעי כלכלית בצורה משמעותית...

אני חושבת שאם תצאי מהוראה יהיה לך קשה לחזור לכן כדאי לך לשקול את זה היטב.

בהצלחה!

וכבר לפני שבוע וחצי ראיתי ילדים מוכרים בצמתים

אנחנו בד"כ כן שמים דגלים על האוטו, השנה ספציפית לא כי שכחנו/ לא היה בחנויות במקום מספיק בולט כדי שנזכור לקנות.

מבחינת אבא שלי, מאז הגירוש קשה לו מאוד לתלות דגלים.

באותן חנויות ששנה שעברה כן היה?

אצלנו גם לא מכרו בצמתים, אבל כן שכנים עשו הזמנה מרוכזת וקנינו דרכם.

לק"י

אבל אתמול ראית דגל שהוא שילוב של ישראל וארה"ב😳

הזוי.

(לא יודעת מאיפה זה בא. אולי בעקבות המלחמה האחרונה שהיא בשיתוף עם ארה"ב. אבל בואו לא נגזים).

תמיד היה נראה לי לא קשור, דוקא השנה שהרגשצי שמי שהציל אותנו מהגרעין זה בכלל טראמפ ולא ביבי אמרתי לבעלי שבא לי לשים כזה ולא אחד רגיל בתור הכרת הטוב.

בסוף לא ראיתי כלום בחנות אז יצא שאין שום דגל חחח

אני תמיד שמה וממשיכה עם זה עוד הרבה אחכ עד שזה כבר מאבד צורה..

(או ששוברים לי את הדגל😐 קרה לי שנה שעברה)

ילדתי בשערי צדק

והעברתי המון המון שעות של צירים בלתי נסבלים במיון

כי לא הייתי פתיחה 4 אלא 3.5

לא נתנו לי חדר לידה עד שביקשתי אפידורל

אז חשוב לי לדעת דבר ראשון ששם יש סיכוי שיתנו גם אם אני פלא פתיחה 4 ולא רוצה עדיין אפידורל

וגם כמה נורא להעביר שם צירים במיון?

כי בשערי צדק זה היה מזעזע

וגם שהמיילדות (עברתי כמה וכמה עד שילדתי) יהיו אנושיות ומכבדות

ויקשיבו לי בלי להתנשא עליי

והרופאים כנ"ל

והמחלקה

איך זה בלי ביות? ואיך זה עם?

כמה יולדות בחדר?

כמה פרטיות?

כמה נותנים למלווה להיות איתי?

לגבי אפידורל לא לקחתי והכניסו אותי לחדר לידה הרבה לפני פתיחה 4 בשביל שתהיה לי מקלחת צמודה פרטית. לא ממש העברתי צירים במיון, העברתי קצת במחלקה ואז בחדר לידה. המיילדות היו מדהימות אחת, רופאים לא ממש פגשתי כי ב"ה הלידה הייתה טבעית ובלי סיבוכים, פגשתי רופא במיון ובפעם הבאה רק כשבאו לתפור. מי שפגשתי היה אחלה ממש, שאלו לפני כל דבר שעשו והסבירו מה עושים.

הייתי ביות מלא והיה מוצלח, כן התאכזבתי קצת מהמענה בנושא ההנקה, ציפיתי ליותר נוכחות של יועצות הנקה. רוב האשפוז שלי היה בשבת אז אולי בגלל זה והאחיות כן השתדלו לרוב לתת מענה בנושא. הייתי במחלקה החדשה שתיים בחדר חלק מהזמן אבל רוב הזמן היינו לבד, יש גם חדרים פרטיים לחלוטין, לא זכינו;) בכל מקרה החדר היה מהמם! נתנו לבעלי להיות איתי 24/7 וגם אמרו לי שלא שואלים את החברה לחדר אם אפשר כי זה זכותי כיולדת שיהיה לי מלווה (היא גם הייתה עם בעלה), כן אסור למלווים להתפנות בשירותים בחדר שזה לגמרי הגיוני.

נשמע טוב

הלכת לסיור לפני הפעם הראשונה שילדת שם?

ידעת כשהגעתם בדיוק לאן ללכת ?

איפה חונים?

אני מפחדת להיאבד שם  חחח

הכניסו אותי פעמיים לחדר לידה בפתיחה 3.5. גם בלי אפידורל.

במיון עצמו תלוי- בשלושת הלידות ביליתי במיון כמה זמן עד שנכנסתי לחדר לידה

בראשונה היה שבת והיה שקט, נתנו לי להיות שם במקלחת והיה ממש בסדר.

בשתי הלידות הבאות מצאנו פינה שקטה יחסית צמוד למיון להעביר בה את הצירים, גם היה בסדר .

מיילדות בעיניי זה עניין של מזל/סייעתא דישמיא- בלידה הראשונה היו לי 3, השתיים הראשונות היו דיי "פרווה" והשלישית כן הרגשתי תחושת התנשאות כמו שאת מתארת.

בשניה היא היתה בסדר אבל לא הייתי הרבה זמן בחדר לידה והיה צריל בסוף התערבות רפואית, אז היא לא ככ הרגישה לי דומיננטית.

בשלישית - מיילדות מדהימות גם במיון וגם בחדר לידה. ב"ה.

אשפוז-הייתי בזמן מלחמה עכשיו, אז אולי לא משקף- החדר היה מלוכלך, לקח זמן עד שהביאו לי כרית ושמיכה. היתה רק אפשרות של ביות (שמבחינתי זה היה טוב). הצוות ברובו היה נחמד. האוכל בסדר. היינו שתי יולדות בחדר. לא יודעת לגבי מלווה כי לא ניסיתי. בהצלחה בהחלטות

ומזל טוב

מקווה ממש שלא יתחיל עוד איזה מבצע בדיוק כשאצטרך ללדת

כי הבנתי שממש צפוף שם בזמן מלחמה

וגם כשזאת לידה ראשונה הם חושבים שיקח לך זמן אז נותנים להסתובב יותר.

אני בלידה ראשונה הגעתי בפתיחה 4 ואמרו לי להסתובב.

אבל זה לא היה כל כך נורא ביקשתי כדור פיזו ונתנו לי להיות במקלחת של המיון אז העברתי ככה את הצירים עד שהכניסו אותי לחדר לידה.

אם מעניין אותך לידה ללא אפידורל אז החדרי לידה הטבעים שם מהממים וגם המיילדות היו ממש מעולות.

בביות מלא 2 יולדות בחדר נתנו למלווה להישאר גם בלילה.

על הילד הראשון לא יודעת להגיד על הלידה כי ילדתי לפני שהגעתי לבי"ח. אבל אחכ ביקשתי ונתנו לי להיות בחדר לידה להוצאת השליה ולהתאוששות. והמיילדת הייתה סופר רגישה ועזרה לי עם הכול (במיוחד שאמא שלי לא הספיקה להגיעה אז היא ממש 'מלאה' את מקומה). 

השני, הלידה הייתה טובה. הכניסו אותי ישר כשהגעתי בפתיחה 5 לחדר לידה. עשו רק בדיקת פתיחה במיון אפילו לא מוניטור. לידת מיים טובה. מיילדת לא ממש בסגנון שלי אבל הייתה ממש בסדר גמור. נתנו חופשיות כמה שאפשר. בהתחלה קיבלו אותי 2 מיילדות כדי לתקתק את הקבלה מהר. קיצר, היה ממש טוב. 

והייתי עם שתיהם במחלקה ג בביות מלא. היה ממש טוב. נעים. שקט. אחיות טובות ונעימות (קצת ערביות, אבל הרוב לא). לא היה כמעט ערביות במחלקה. היינו 2 יולדות בחדר והיה ממש ממש טוב. 

היה איתי כל הזמן מלוות. ונותנים חופשי ביקורים. אם מפריע ליולדת השניה אפשר להיות בחדר אוכל הסמוך (הוא ממש קרוב) ויש שם ספות ואזור אירוח. 

האוכל בשפע. לא עפתי עליו. אבל אני בררנית מטבעי. הוא כן היה נחשב טוב. 

שעצ. לא ילדתי אבל בררתי עליו הרבה. לא רציתי בגלל העומס. בגלל שהם פחות בקטע של לידה טבעית. ובגלל העומסים (3 בחדר הרבה פעמים יכולים להיות במסדרון וגם בקבלה יכולים להתקע.)

לאחרונה.

מיון יולדות וחדר לידה יחס מדהים. הגענו גם בזמן רגוע יחסית.

האשפוז פחות. אבל לא יודעת מה קורה המקומות אחרים.

מוזמנת לשאול ספציפית..

הרבה יותר זורמים עם היולדת והמחלקה מקסימה

בעין כרם דרשו ממני להיות על המיטה והיתה סטודנטית ששאלה אותי שאלות באמצע הצירים. והמחלקה היתה לא משהו

מלא מלא ערבים שם? 🙈

רעש בנשימה אומר שהאוייר לא עובר בצורה חלקה. לפעמים יש לזה כל מיני השלכות, וחבל לסבול מזה.

נשמע כמו חסימה כלשהי: פוליפים/שקדים/מחיצת אף עקומה וכדו'...

אלרגיה מחמירה את החסימה,

מבינה שהייתם כבר אצל א.א.ג. ושלח לבדיקות נוספות אז נשמע שאתם על זה.

במקביל בינתיים טיפול באדים, עדיף חמים (מכשיר אדים/מקלחת חמה/כוס תה עדיף עם נענע, רק זהירות מכוויות).

ספריי של מי מלח גם יכול להקל.

לקחת בחשבון שאף סתום פוגע מאוד באיכות השינה, שינה עם ראש מוגבה יכולה לעזור.

כדאי אולי גם טיפול תרופתי נגד אלרגיה, אנטי היסטמנים וכדו אבל לברר עם רופא מה מתאים לגיל ולמשקל.

הבן שלי עם תסמינים קשים של שקד שלישי/חסימה אפית - בן 14 כיום וכבר שנים שהוא סובל

עשינו צילום ויצא שיש חסימה קטנה, עשה גם את הסיב אופטי ויצא בסדר כך שלא הומלץ על ניתוח רק לעקוב וקיבל ספריי לאף

הלכנו לפרטי רופא אנושי וטוב אז סומכים עליו , כך הבדיק  עברה בסדר גמור בשבילו

וגם, הייתי בטוחה מתיון אחוז שזה ניתוח כי מה הסיכוי, אבל לא...

אצלי הוא מטופל ביישור שיניים אז יתכן שיש קשר

האף אוזן גרון טוען שהסיבה אופטי יותר מדוייק

אבל היא לא הסכימה לעשות

רעשים בלתי נסבלים

לקחתי אותו לאף אוזן גרון אמר שיש סטייה במחיצה אבל לא משמעותית כרגע בשביל ניתוח

וגילו לו אלרגיה לקרדית האבק אז הוא מתמלא נזלת דיי מהר ברוב ימות השנה.

לא ישרה. מעט עקומה

גנטיקה מבעלי

אבל בעלי בסוף היה צריך ניתוח כי הוא גם שבר את האף אח"כ.

העומס של מעייני הישועה לא מדבר אליי בכלל.

ולא ילדתי בביות מלא
הייתי במחלקת האשפוז החדשה, נהניתי מכל רגע. ביקשתי להישאר עוד לילה...

השאלה גם מה זה בשבילך פינוק?
אצלי זה האוכל בשפע שמוגש נקי וטעים 

חדר נקי ומפנק
אחלה תינוקיה, אחיות זורמות ממש.
מה עוד הייתי צריכה?
 

נראה לי בגלל החוויות של אמא שלי משם לפני 30 שנה 😅

ואולי גם כי יש שמועה שאומרת שהם פחוצ מקצועיים אם חס וחלילה משהו מסתבך

הייתה לי חוויה שחורה שם ...

חוסר מקצועיות החל מהקבלה שהרופאה אמרה לי למה העלית כל כך הרבה במשקל ,יכולת לגרום סכרת לתינוק...(ביום שבאתי ללדת..כאילו מה המשפט הזה שייך?)

להמשיך בכך שנתנו לי זירוז ללא אפשרות לאפידורל ,סבלתי 16 וחצי שעות עם צירים לידה ,ירדתי על ארבע בבכי התחננתי ואמרו לי אין מקום בחדר בכזו נונשלנטיות מחרידה...בלי להסביר מה הזירוז עושה ולמה לצפות והאם יש אפשרות אחרת ...סך הכל הגעתי עם ירידת מים, היו צריכים להכניס למחלקה בסיכון ולהמתין יומיים שתתפתח לידה וגם לא הציעו את זה...

אחר כך המיילדת חתכה אותי בצורה לא מקצועית וגרמה לי לדימום יתר וכתוצאה מכך ההמוגלובין ירד ל6 וקיבלתי מנת דם..

אחר כך באשפוז כשחמותי באה לישון איתי, הייתה שם מאבטחת שנכנסה לחדר והכריזה שהמלווים ילכו הביתה ושהיא עושה סיבוב ושהיא חוזרת שהיא לא תהיה כאן. חוצפנית ברמות התחלתי לצעוק עליה ולהגיד לה שזה לא חוקי בכלל ושתצא מהחדר שלי. אחר כך אמא שלי פגשה בה בשחרור והטיחה בה והיא עשתה את עצמה לא מבינה על מה מדובר. הייתה שם גם רופאה שהתחילה לצחוק עליי שאני מסטולה מהאפידורל כי אני אומרת שילדתי בשלישי והיא טוענת ברביעי..

בקיצור....

לא ממליצה....

ואת כל הפרטים האלה אני זוכרת היטב למרות שעברו 11 שנים לצערי.

ילדתי שם 4 פעמים

לידה אחרונה תאומים

מאוד מקצועיים . הסבירו הכל בנחת ונתנו אפשרויות בחירה להחלטתי.

צוות מדהים, מקצועי ומסור. בדגש על מקצועי.

יש לך שם גם פגיה לכל מקרה.

מה גם שהמחלקות שם חדשות, יש אפשרות לבקש בחדרים הפרטיים ,מקסים שם. מרגיש בבית. כל הזמן עוקבים אחרייך ואחרי התינוק . קיבלנו שי ממועדון היולדות שם גם. בגדול הם ממד זורמים עם מה שאת רוצה. לגבי כשרות יש אפשרות כמובן לכשרות מהודרת, לנו הספיקה כשרות רגילה, לא ניסינו את המהדרין.

יש שם גם את העמותה הזו שכחתי את שמה שעוברת ומציעה קפה תה עוגה... הבנתי שיש גם עמותה שמביאה אוכל לשומרי כשרות למלווים . כל פעם שביקשתי אוכל גם עבור בעלי הביאו לנו. יש בחדר הפרטי ספה נפתחת למיטה למלווה מקלחת ושירותים בחדר פרטי ללא יולדות נוספות. לגבי הדלתות אני לא זוכרת כי אני לא יצאתי לטייל ונשארתי בחדר.

התחלתי זירוז ביום שלישי ,התאשפזתי במחלקה בסיכון ואחרי פחות מיממה ירדתי לחדר לידה . אחרי הלידה העבירו למחלקה ב' החדשה שם היינו עד יום ראשון . אני יודעת שנותנים 2 לילות אבל יכול להיות בגלל התאומים רצו לראות שהכל בסדר ושאני בסדר כי היה לי חום אחרי הלידה ,לא יודעת למה אבל משמיים יצא ככה ,אז לא יודעת אם זה לכולם כי בשאר הלידות הייתי לפעמים יומיים ולפעמים 3-4 ימים . בכל מקרה אחרי השחרור הלכנו למלונית שיבא בייבי בתל השומר ממליצה חוויה נהדרת ונותן המון כח לפני החזרה הביתה במיוחד כשיש עוד ילדים .... המון מזל טוב ובהצלחה !

ילדתי שם פעמיים.

הם בהחלט מקצועיים.

לגבי החוויה האישית..

לידה ראשונה חוויה מזעזעת. אפס יחס.

השאירו אותי בחדר עם כאבים, יושבת על המיטה בלי לזוז כי ככה ביקשו, צועקת ואף אחד לא בא.

כשסוף סוף הגיעה המרשימה לא בדקו פתיחה - כשהסתובבתי המיילדת הייתה בהלם. התינוק היה בספינות פלוס 2.

בלידה האחרת שהייתי שם, בגלל המלחמה, לא כי רציתי.

בחסד ה' הובלתי את הלידה כמו שרציתי.

היה נראה שהמיילדת לא ככ שולטת בליילד לידה פעילה אבל לומר לזכותה היא ממש השתדלה וזרמה איתי!

הייתה חוויה מתקנת 💖

לכן צריכים לבוא בטוחים בעצמנו ולכוון את המיילדת.

לגבי האוכל- בשתי הפעמים קיבלתי חמגשית (כי ביקשתי מהדרין) והמלווה לא יכול היה לקבל. רק אם נשאר משהו ולרוב אמרו שאין גם בשביל המלווה. הייתי צריכה לחלוק את המנה שלי עם המלווה (כי רציתי כמובן).

לגבי שבת- אין שם אווירת שבת בכלל..

ילדתי גם בשיבא וב"ה היה מדהים. המיילדת, יש שם חדר אוכל, מלא שומרות תו"מ, מהדרין, יותר אווירת שבת.

תמיד תשמעי סיפורים לכאן ולכאן.

המון הצלחה ובידיים מלאות!! 💓

יודעצ שבסוף זו חוויה אישית.

יש שם עמותה בשם ''חסדי יואל'' שמפעילה שם בשבתות מערך אוכל מהדרין מטורף. בחינם. יש אפשרות לאכול בחדר האוכל שלהם ויש אפשרות לקחת מחדר האוכל ויש אפשרות לקבל לחדר. אוכל טעים ובשפע..

הייתי פעמיים אחרי לידה בשבת בלינסון וקבלנו מהם אוכל גם לבעלי. טעים ובכמויות.

יש להם גם אפשרות לינה למלווים (לא היה בזמני חדרים פרטיים עם מלווה).

האוכל מהדרין של ביה''ח עצמו הוא אכן בחמגשיות (אבל טעים).

בשבת חסדי יואל לגמרי ממלאים את הפונקציה.

(לגבי שאר הדברים ששאלת- מבחינת החוויות שלי שם הם מקצועיים מאוד ולא דחפו להתערבויות לא נצרכות והיו קשובים אלי מאוד. ויש לי לידות ארוכותתתתת.. עברתי כמה וכמה מיילדות בלידה.. ועדיין היו סבלניים וקשובים אלי מאוד. גם באשפוז הרגשתי שיש מענה לבקשות שלי. עזרו בכל מיני פרוצדורות רפואיות שלא בהכרח היו צריכים לדאוג להם. למשל פתיחה של לשון קשורה.. ממליצה מאוד)

מעתיקה לך מהאתר את המידע על חסדי יואל:

לינה למלווי חולים בשבתות וחגים

יש לתאם עם האחראי מטעם ''חסדי יואל'', לינה בקרוואן בשטח בית החולים. כ"כ אפשר לפנות לרב בית החולים או למפקח השבת לדירות אירוח של בית החולים הנמצאות בסמיכות מקום.

לינה למלווי חולים גם בכל ימות השבוע

יש לתאם עם האחראי מטעם ארגון החסד "עזרה לתקווה", קבלת חדר בהכנסת אורחים ברח' קפלן, בטלפון: 03-9691717.

ארגון חסד למתן ארוחות

בבית החולים פועל ארגון ''חסדי יואל''. האוכל כשר למהדרין, בהכשר הבד"ץ, חדר האוכל ממוקם בקומה 1- , בנוסף ניתן לקבל ארוחות שבת בהזמנה מערב שבת בטלפון 1800-30-30-44.

אבל קשה לי לשנות מבלינסון

ושמעתי שיש שם מנתח פצצה

איכילוב לוקח בפער את כולם

לגבי הכשרות לא יודעת לענות לך

שבת שלמה הייתי עם בעלי היה תענוג

לא מנסיון אבל שמעתי המון טוב על בלינסון

 7 לידות ב"ה

מרוצה מאוד לפני ואחרי הלידה.גם במחלקה הריון בסיכון מדהימות.

בלידה האחרונה שהייתה בקיסרי היה לי סיבוך וזו הייתה מחלקה חדשה מאוד

עם כמה נשות צוות חדשות

הרגשתי דווקא מהמבוגרות זלזול

הייתי לבד הרבה שעות בגלל סיבה מסוימת וממש ישבתי ובכיתי מכאבים

והיו רגעים שלא התייחסו וזלזלו ממש ואני אישה עם סופר כוח סבל וזה ממש התיש אותי כל הסיפור הזה.

אם תרצי אכתוב לך בפרטי את המחלקה ותבקשי לא ללכת לשם

הלידות קודמות החוויה הייתה טובה בפער!!!! עם מלא אמפתיה והכלה למגוון מצבים.

מוסיפה- שהחדרים לבד זה חלום!!!! אני יולדת רק בקיסרי שמבחינתי זו הייתה מתנה להיות לבד בחדר למרות שגם עם עוד אחת בחדרים החדשים זה לא נורא בכלל.

לכתחילה את יכולה לבקש חדר לבד ייתנו לך ברצון.. אלא אם יש עומס מטורף

אז חיכיתי בחדר כמה שעות עם עוד מישהי ואז העבירו אותי

האוכל נחמד.

שבת יש דתיים אבל זה לא בית חולים דתי וגם לא ילדתי בדתי אף פעם

אז לא יודעת איך האווירה

אני באה לשם בגלל המקצועיות ואני גם בהריונות בסיכון גבוה

כך שאין לי ברירה והסיכון גבוה שם מדהימים!!!! אין דברים כאלה

אם ההסתרה גובה כ"כ הרבה השקעה, אולי אפשר לוותר על זה?

לפחות לסביבה הקרובה תספרי ותרגישי בנוח

המון מזל טוב

אפשר לא לספר

אבל לא להתאמץ להסתיר.

בצורה בולטת מאודדד

מוכר ככ!!

האמת כן השתדלתי ללבוש רחב עד שבוע 14 כזה..

שיהיה קצת סודי לבינתיים..

אולי סריגים?

או סרפנים?

בע"ה שיהיה לך בבריאות ובקלות!! וילד בריא בע"ה 

(ואולי עוד מעט יהיה שוב מלחמה ולא תתראי עם הרבה אנשים🫣) 

גרה רחוק ממרכזי קניות, ואני מותשת וחלשה עם נפילות לחץ דם,

הלואי שיחזרו משלוחים סדירים משיין!

רק תדעי שלפעמים יוצאת כזאת בטן

קטנה וחמודה

ונראית הריונית

כשזה לא הריון....

אז אפשר להכחיש ולהגיד וואי השמנתי וכזה

לא הזוי

הבטן שלי נראית ממש הריונית עגולה ויפה, בהריונות קודמים לא יצאה לי כל כך מוקדם, אבל עכשיו ממש בולטת, וברגיל אין לי בטן כמעט, אז זה חריג.

אבל מקווה לשחרר לאט לאט את הפחד ולהצליח לשתף יותר. בתפילה שההריון ימשיך להיות בריא ולהתפתח תקין🙌

אבל גם לנו אין משפחה/ חברים שמסתדר לחגוג איתם ופשוט יצאנו לטייל!

בלי על האש ועם טיול שמותאם לקטנטנים והיה ממש כיף!

אולי תחשבו על כיוון כזה?

שמעתי שיש אחות בתינוקיה ערביה

אני ממש נהנתי.

אין לי מושג לגבי אחות ערביה, אבל בכל התינוקיות של בתי החולים בארץ יש אחיות ערביות.

אולי במקרה יש איזו מחלקה או שתיים בלי, אבל בכל בתי החולים יש

אני בכל מקרה לא שמתי בתינוקיה בלי קשר לאיזה אחיות היו שם 

ואיל האוכל שם?

צוות תינוקיה מושלם, יכול להיות שהייתה ערבייה לא זוכרת אבל הייתי שנה אחרי בבית החלמה אחר ובלי השוואה בכלל. הדסה בייבי מקצועיות ונחמדות, אוהבות את התינוקות ממש!

מבחינת אוכל יש שפע ו2 ארוחות בשריות ביום שבשבילי זה היה פלוס. לא יודעת אם ברמת מסעדה אבל טועם סבבה ומגוון.

גם שירות חדרים טוב היה לנו איזה תקלה מיד באו לתקן והציעו לנו להחליף חדר.

בתינוקיה יש מטפלות רוסיות ואחת ערביה. (רובן בכלל לא אחיות רק מטפלות. ואחיות ערביות יש בכל בי"ח ומחלקת תינוקות בארץ....)

רוב הזמן התינוק היה איתי כי בשניה שהתחיל  לבכות קראו לי, גאם אם זה היה 2 דקות אחרי שהבאתי אותו וסה"כ רציתי ללכת לאכול....

אז החלטתי להשאיר אותו אצלי גם בלילה והבאתי אותו רק כשהלכתי לאכול, תמיד היה לי טלפון מהם להגיע....

יש 2 ארוחות בשריות ביום. אותי זה אכזב כי אוהבת יותר חלבי והיה לי כבד מדי בשרי גם בערב.

אני פחות נהניתי מהאוכל

גם היה לי לא נעים הרישום שעושים לכל יולדת שהגיעה ומסתכלים לה בצלחת כמה שניצלים לקחה......

אבל יש שם שקט מושלם, חדר נקי ונעים.

הייתי אח"כ בביכורים ונהניתי כפליים