פורום הריון ולידה (עמוד 4480)

ממש חשוב לי לדעת...

ויום אחד לא קרה כלום

ויקח שבוע עד שתהיו מוגנים שוב.

והיום הראשון עם דימום קל, כמו כתמים, ואז מחזור רגיל..

אז כן יכול להיות לדעתי..

את הגלולות לוקחים לפי הסדר, עם שבוע הפסקה, בלי קשר מתי יש או אין דימום.
וגם אצלי לקח זמן לדימום להגיע, בין שלושה לחמישה ימים, וזה גם לא היה קבוע לגמרי. ואחרי שמתחילים את החבילה הבאה הדימום כנראה יגמר תוך יום יומיים, לפחות אצלי.

חשבתי שאמורים לקבל אחרי שמפסקים וגם הדימום חלש ממש..
הרגעתן אותי..

תראי שזה יסתדר יותר בפעם הבאה. הכי חשוב לקחת לפי ההוראות

ברור שהחודש הראשון הוא לא דוגמא להמשך הגוף צריך להתרגל.
לוקחים 27 יום מקבלים אחרי 4 ימים וביום השלישי של המחזור (זא שבוע הפסקה) את לוקחת שוב את הגלולות ל21 יום..וחוזר... אלא אם את מושכת עד 3 חבילות ז'א עד 21*3 יום.
(אני ממליצה למשוך מקסימום 21*2 ז'א 2 חבילןת).
מהרגע שמפסיקים אמור להגיע אחרי 4 יום

דלקת בדרכי השתן שמתפתחת בעקבות יחסי אישות.

ויכול להיות שבכל אופן יש רגישות לנוזל הזרע בגלל נטילת גלולות.

ויכול להיות מחסור במגנזיום שגורם להתכווצויות או אפילו עוית ברחם או בשרירי הנרתיק.

האמת שחוץ מהכיווצים לא שורף לי או משהו כזה..עדין יכול להיות דלקת?
לגבי גלולות..לא לוקחת..
מגנזיום? מה זה? ומה זה עוית?
תודה על התגובה!

זה המגנזיום.

 

עווית זה שהשריר נתפס ומכווץ רגעים ארוכים.

 

תנסי להשלים את החסר עם אגוז ברזיל שעשיר במגנזיום : תאכלי ביומיים הראשונים אגוז שלם, ואח"כ תרדי לחצי-שליש, כי לא כדאי להגזים בזה.

 

מקווה שיעזור.

 

 

 

ליקוי אחר של רצפת האגן יכול להתבטא בכיווץ יתר בחלק משריריה (לעיתים כפיצוי על חולשה של חלק אחר), תופעה שתתבטא בקשיים בהתרוקנות (שתן או צואה), או בכאבים בזמן קיום יחסי מין.

 

לכל מי שסובל/ת מכאבים באגן הגדול או באגן הקטן (כאבי נרתיק וסוגרים בכלל )יתכן כי מקור הכאבים הוא ממקור עיצבי באגן הגדול או הקטן. בבדיקה ידנית ובאמצעות הדמייה ניתן לאתר את הבעיה ,אם מקורה מעצב לחוץ באגן.

אני מרגישה שמשהו לא תקין. במיוחד אחרי יחסי אישות. הלכתי ל2 רופאות נשים וכולם אמרו לי שהכל בראש שלי. אני יודעת שזה לא עניין בראש כי ב"ה מהיחסי אישות עצמם לא כואב לי. רק אח"כ.
בקיצור עכשיו עולה לי מחשבה שאולי אני כן צודקת ואולי צריך להיבדק.
אשמח לעזרה ויעוץ למי לפנות.

נסי לחפש מומחים לרצפת האגן, שיקום רצפת האגן.. ממש ממש בהצלחה!!!!

כמה זמן אתם מקיימים יחסים/ נשואים?
לי בתחילה היה פטריה שהכאיבה..הטיפול הוא בנרות/ קרם לשים גם עלייך וגם עליו...לבקש מהרוםא

לפעמים זו חולשה של המערכת ההורמונלית.

לפעמים המשך התכווצות הרחם בגלל מחסור בסידן, ויטמין D, אולי אשלגן אולי מגנזיום.

 

תקחי פרינטל בימים שלפני הפסק טהרה ותקחי לסירוגין - יום כן יום לא ב7 נקיים.

 

אל תדאגי,
זה סימן חולשה של הגוף וצניחת טונוס של הרחם
( רפיון )
תנסי לחזק עם צמחי מרפא יש מקצוע כזה- הרבליסט קליני שעוזרים לרפא עם צמחי מרפא..
אם תצטרכי המלצות מכירה מישהי טובה בירושלים.
וגם מסטיק תימני מחזק.
וגם כדאי שתבדקי ברזל ..
בעזרת ה' תתחזקי וזה יהיה מאחורייך...

(סליחה קפץ )

ב"ה בתחילת הריון שני שחיכינו לו

ומאושרת ממנו עד אין סוף !

אבל אני כל הזמן לא רגועה/לחוצה/עצבנית בלי סיבה 

הגיוני? זה עובר ? מה עושים ?

לא היה ככה בראשון 

להתחזק במונה..הרבה תפילות.

ויטמינים או לפחות תקפידי לאכול ביצה ליום: מחסור בויטמיןB3 ,B12, אולי גםB2 גורם לעצבנות.

אלו בדיוק הויטמינים שההריון שואב מהמאגרים בגוף בתחילת ההריון.

היא מדהימה ובצפון-קריות. אינלי מושג לגבי טווח מחירים

אני בן אדם יחסית פסימי אבל בסדר בסה"כ. בהריון הרגשתי פחד מטורף מהלא נודע- ההריון, הלידה, כלכלה, חינוך בעתיד ובערך מכל דבר שחשבתי עליו עלו לי דמעות בעיניים...

אין מה לעשות, תקופת ההריון היא תקופה באמת רגישה ק"ו לטיפוסים כמוני וכמוך... לגבי משבר האמון, מאד ייתכן שקיימים אצלך משקעים שלא פתורים ופתאום ההריון מצד אחד מאד מקרב והוא יצירה משותפת של שניכם, אבל קשה לך להשתחרר מהעבר ולכן אולי העצבות? אולי את לא בטוחה מהן הרגשות שלך כלפי בעלך...

למרות הקושי, לדעתי זו דווקא יכולה להיות מקפצה שבזכותה יותר תפתחו אחד לשני, תשתפו ותאהבו אחד את השניה... כמו מתנה כזו פתאום..

ואולי בכלל התכוונת לעצבות אחרת??

תרבו לדבר על העבר, ההווה ובעיקר העתיד הטוב המשותף. בלו יחד ועם חברים ומשפחה וחשוב מאד תצאי מידי פעם גם לבד עם חברות! זוהי תקופה מיוחדת ותהליך לא רק פיזי אלא גם יצירת הורים לעתיד והוא דורש הרבה כוח פיזי ונפשי...

לגבי המראה, מבינה לליבך, אך אני אישית דווקא חושבת שמראה אישה בהריון הוא מדהים וכ"כ כמו דצריך להיות!!! זה לא רק מראה עגלגל ומלא חיות אלא באמת פלא מהלך וזכות עצומה להיות שותפה לקב"ה... אולי אם תראי את זה כך, יוקל לך ותזרחי אפילו יותר...

אני קוראת כמה וכמה פעמים את מה שכתבת ופשוט מרגישה טוב. בסדר. דמעות כרגיל.
תודה על המילים, הן בדיוק במקום הנכון.
מאמצת את הלדבר.
אנחנו מדברים, אבל עוד לא יצא לי לפתוחת חששות.
רק היום זרקתי לו לראשונה את זה.
תודה לך.
מרגישה שהצלת אותי.

מאחלת לך שהכל יעבור בנעימות, שלב אחרי שלב בנחת ובבטחון ואנא ממך, מחשבות חיוביות בלבד!

גם לאנשים שלא בהריון...

גם לגברים..

אבל ליתר ביטחון אולי כדאי להיכנס למיטה, לנוח עד שזה חולף.

יותר טוב..השאלה אם זה אמור לעלות לי סימני שאלה...?!

אולי התאמצת קצת יותר מדי לאחרי בדיקה כזו.

לענ"ד סביר שיהיו דקירות קלות. 

 

אם את לא שקטה, תתקשרי למוקד אחיות.

אבל בכל זאת היא ננזפה שלא הגיעה במהירות האפשרית להיבדק.

 

מסקנה שלי: כנראה שצריך להיות ערניים גם לשינוי הזה מהדפוס הרגיל של התנועות, ולגשת להיבדק.

וכמו במקרים אחרים - לפעמים זה תקין ולפעמים מעיד על מצוקה של העובר. אם מקדימים להיבדק אפשר להציל חיים.

 

 

גם שינוי שגורם להרגיש פחות וגם שינוי שגורם להרגיש יותר. בשורות טובות!

איזה כיף שהיה בדיוק כמו שחלמת

 

המון מזל טוב!!

מזל טוב!! שתגדלו אותה בנחת בשמחה ובהצלחה!!!!

סתם  להשכלה כללית , לא צריך בדיקת רופא במיידי אחרי מים מקוניאלים?

אצלי בלידה בבי"ח היה מקוניום במים, דליל, שבוע 38+1 ,

שמו את פיצקלה עלי טיפה, וישר עלו לבדוק לגבי זה.

 

אם המים היו יורדים לפני היינו צריכים להגיע לבי"ח. עוד נס שהם יצאו יחד עם הראש.

וכמובן שרופא ראה אותה יום למחרת.

עשית לי חשק.
אבל אין מצב..אני פחדנית בקטע הזה!!
אשרייך על האומץ והרבה מזל טוב,!!

תהני ממנה ומהילדים, והתאוששות קלה ומהירה בעז"ה.

רק טוב!!!

כמה סבלנות היית צריכה! ואוו, כל הכבוד לך 👏🏻 👏🏻 איזה סיפור לידה מהמם! הלוואי עלי כזה אומץ...

שתזכו לגדלה בנחת באושר ובבריאות שלמה

פשוט מקסים! איזה סיפור קסום ויפהפה! המון המון נחת ושמחה!

איזה לידה חלומית, כך מגיע לדולה שעוזרת לכל כך הרבה חיים להגיע לעולם ותומכת באמהותיהם, מגיע לך לידה ניסית כזאת... אפילו עשית לי חשק לעבור עכשיו שוב לידה... חחחח ...סתם ... ממש לא.... 

 

הרבה נחת ושם מקסים

שתזכי ממנה לנחת רב בעז"ה

את החלק הראשון הייתי בטוחה שאני כתבתי: 

"בחיים לא היה לי שלב לטנטי או צירים שהתחילו ונעלמו. אני כבר לא מכירה את עצמי ואת הגוף שלי. "

ככה היה לי לפני יותר משבוע!!! נכנסתי למקלחת - והצירים נעלמו!

גם הבוקר הייתי בטוחה שלפי כל הסימנים - הנה זה מגיע. ופתאום הפסיק.

אני באמת מרגישה שאני כבר לא מכירה את הגוף שלי (בכ"ז- אחרי 7 לידות הייתי בטוחה שאני מכירה אותו...)

 

מאחלת לעצמי לידה חלומית כמו שלך.

 

התאוששות מהירה לשתיכן!!!

מדהים איך בכל לידה אנחנו לומדות,וגודלות עוד. אמא חדשה נולדת גם.

מקסימה, איך ריגשת!

נחת ובריאות,

כיף שזכית ללידה חלומית כמו שרצית.

כל הכבוד שהיית פתוחה לשינויים,

הרבה מזל טוב לך, לבעלך וכל המשפחה!

יש לי כמה שלא נוגעים בפירות וירקות, או בגבינה עד היום. התפריט שלהם מאודדדדד מצומצם ובכל זאת עם זה הם מסתדרים ושמחים.

 

מה עושים? מוצאים מה בדיוק הם אוהבים ומשתדלים לא לבלבל להם את השכל עם כל מיני אפשרויות שלא מדברות אליהם, כי אחרת הם מנתקים מגע ולא מוכנים לנסות יותר.

 

אני יכולה לכתוב מה שלי אוהבים:

ציפס 

פסטה -ככה כמו שהיא, רק עטופה בשמן זית - להחזיק ביד 

קורנפלקס עם חלב 

ביצה עין או רכה - שטובלים פיסות לחם בצהוב (בהמשך - חתיכות חביתה אבל נטו - לא ליד גבינה, לא ליד עגבניה, מקסימום עם מעט קטשופ)

קוביות חזה עוף מוקפץ בשמן זית (כמה דקות, שלא יצא יבש)

אולי גם חתיכות עוף

פנקייק! (ויש בו קמח מלא, שמנת, ביצים, פודינג וניל, מטוגן במעט שמן זית)

טוסט

 

באמת שזהו בערך. מאז שהם תינוקות ועד היום (בני 16,9,6) מה שעזר להגיע אל התפריט היו הילדים הבררנים הגדולים יותר...

ממש תודה על התגובה המושקעת, הרעיונות והעזרה.

גם שלך היו יונקי מלא עד גיל מאוחר?

עד גיל 3.

 

 

את יודעת אולי עד איזה גיל זה בסדר להתבסס כמעט רק על הנקה?

אני מרגישה כל כך אשמה בזה שהיא לא אוכלת מוצקים.

חוששת ממש שזה שהיא מתבססת כמעט רק על הנקה זה יכול להביא לחוסרים אצלה.

ותוכלי אולי לתת לי דוגמא לתפריט יומי (כולל הנקה) שנתת לילדייך?

צריך להשתדל אבל לא להרגיש רע אם לא מסתדר.

וגם, אצלי הם כל הזמן נסוגו מבחינת אכילת מוצקים בכל פעם שהצמיחו שן חדשה. ככה שהיה טוב שהיתה לנו ההנקה להסתמך עליה.

 

אם היא אוכלת דיסת קוואקר, וקצת בננה, ועוד משהו מבחינת חלבון - משהו שמכיל ביצה, ו/או עוף, זה לא רע בכלל.

 

תשתדלי להוסיף פחמימה לבוקר המאוחר/צהריים - כמו תפ"א או פסטה, ומנת חלבון.

 

את יכולה לנסות להכין מילקשייק ממים + שקדים/אגוזים +תמרים טחונים. אם היא אוהבת את המרקם של הקוואקר, היא מן הסתם תסתדר עם המרקם של המילקשייק, וזה מחזק. זה למשל מתאים לאחה"צ, או לבוקר.

 

נזכרתי - אפשר בבוקר גם רבע פיתה עם קוטג'.

 

אני אישית זורמת עם מה שיש באותו רגע בבית ומה שיש לי כוח להכין, לכן אני לא כל כך יכולה לתת תפריט מסודר. ראיתי שאם אני מחפשת לדבוק בתפריט מסודר בשבילם, אני נעשית מדוכאת... רק מלחשוב על זה שאין כל הרבה אפשרויות...

אבל העיקרון הוא שעם הילדים האלה אפשר לחזור שוב ושוב על אותם מס' מזונות - בתנאי שיהיו מזינים - וזה גם מספק אותם, וגם מסדר אותם מבחינת הויטמינים והמינרלים שהם זקוקים להם.

 

אני אשתדל בעז"ה לחשוב על רעיונות נוספים .

תני לה את המרחב להתנסות וללמוד לבד.

א. להוריד לחץ דחוף!הם מרגישים ואז עוד יותר לא רוצים.בדוק.

ב.מסתכלים רק על החצי צלחת הריקה-מה זאת אומרת?
לא מתייחסים לכמות. לא מתרגשים מלזרוק.
מה שאכלה-מצויין!גם אם ציפית ליותר.
לא רצתה בכלל?לא נורא.בפעם הבאה.

תנסי אפילו אם זה מאולץ.
אחרת זה משגע.

ג. תני לה להתנסות לבד אם רק ככה היא מוכנה.גם אם זה נראה רק משחק.
גם אם זה מלכלך.
רק ככה היא תלמד.
גם הבת שלי רצתה רק לבד. ועוד לא ידעה להשתמש בכפית.אז נתתי בעיקר דברים שיכולה להחזיק ביד.ומדי פעם גם דברים בכפית.והיא אכן רק שיחקה..עד שיום אחד פתאם ראיתי שהיא אוכלת יפה בכפית!

ד.סבלנות.זה תהליך שלוקח זמן.אל תסתכלי מסביב על כל האלה שישר מתלהבים מאוכל.
יש גם הרבה אחרים.

ה.תינוק שבע במיוחד מהנקה לא ירצה לאכול מאחר וזה לא ירגיש לו מועיל אלא רק משחק.
אם הוא יונק כל שעה-שעתיים אל תצפי שיאכל כמות.
זה כמו שאחרי המרק בערב שבת לא רצים לאכול מנה עיקרית..כי הבטן כבר חצי מלאה.
אל תפחדי,תורידי הנקות לא קורה כלום בכזה גיל אם יינק אחת ל3-4 שעות.

ו.נסי לגוון ולהציע דברים חדשים.

את כל הנ'ל כתבתי כאמא לילדה בת שנה+7 חודשים שגם עשתה לי בית ספר ..ועדיין לא קל אבל בהחלט משתפר.
סבלנות.נחת.יצירתיות.
בסוף-כולם אוכלים!

יש לנו ילד במעון (פרטי) שלא אכל כלום בתחילת השנה חוץ ממטרנה
וכיום- אוכל הכל. (לפחות מה שאוכלים במעון)

פשוט כשהוא ישב ליד האחרים וראה שהם אוכלים(לחם+ ממרח או פירות וירקות חתוכים ..) הוא רצה גם ועכשיו אוכל יפה מאוד וכל כמה זמן מקטינים לו את כמות המטנה (מ200 ירדנו ל60 כבר.. )
לפי שהולך לישון עדיין שותה מטרנה..
ועוד אחד שהיה רק יונק ואוכל רק גרבר והיום אוכל לחם עם אבוקדו /חומוס/ממרח אחר + פירות וירקות טריים (כבר לא רוצה כמעט גרבר)
ראה את האחרים ורצה גם.

הייתי מנסה לתת לו לאכול יחד איתך ומביאה לו חלק קטן ממה שאתם אוכלים ובמשך כמה ימים מנסה מאכל אחד

נגיד חביתה+ ירק כלשהו בבוקר, פרי בצהריים - תחתכי לעצמך גם.. אגס/תפוח שיתרגל גם למרקם בעיקר הייתי מנסה בבוקר, בצהריים ובערב הם פחות רוצים בד"כ..


אני יכולה להעיד שהקטן שלי (כולה 4 חודשים, האחרים בני שנה- שנה וחצי) רואה אותם אוכלים ורוצה גם..

כלומר, כל דבר טעמה כפית וחצי ואז העיפה לרצפה...
כשסיימתי להניק (מסיבות אחרות), פתאום גילתה שאוכל זה גם משביע ולא רק משחק... והיום אוכלת כמעט הכל (שנה וארבע).
מאוד מאוד עוזר, כמו שמישהי כתבה, לאכול עם ילדים אחרים. אולי כדאי אפילו להזמין במיוחד בשביל זה

תאכילי אותה תוך כדי שהי מסתובבת בבית ומשחקת. שהאכלה לא תהיה עיסוק מרכזי אלא נלווה.

התינוקת שלי העדיפה שאכניס לה עם היד שלי לפה שלה ולא עם כפית או מזלג.

וכך לאט לאט התחילה להתרגל למרקמים וטעמים.

עוד עיצה מניסיון של כמה מילדי-

יש תינוקות שלא אוהבים אוכל מרוסק ודייסתי אלא דווקא מעדיפים את המוצק כפי שהוא.

ועיצה אחרונה- תבלי רגיל גם את האוכל שלה. עם מלח ותבלינים.

אבל לפותחת - לא הייתי מאמצת עצה כזאת בלי התייעצות אישית עם תזונאית בקשר להשפעה לטווח ארוך על בעיות אכילה.

אכילה בהיסח הדעת, תוך עיסוק אחר - זה ממש מנוגד להמלצה הרווחת. אני מניחה שיש מקרים מסוימים, סוגים מסוימים וקיצוניים של הפרעות אכילה שבהם זה הפתרון המומלץ, אבל ברוב המקרים זה רק יחמיר את הבעיה.

האמת, שלצערי זה מה שאני עושה לפעמים. אם היא בכסא אוכל אני חייבת לתת לה משהו להתעסק אפילו כוס וכפית עם קצת אוכל בפנים אחרת היא צועקת ורוצה לצאת . אבל הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מנסה לתת לה אוכל כשהיא על הידיים שלי או מטיילת בבית. אני לא אוהבת את זה בכלל, זה גם לא נוח לי אבל לפעמים אני מרגישה שאין ברירה ורק ככה היא תאכל. ועכשיו הלחצת אותי שזה יכול רק להחמיר את הבעיה ):

אם המצב נראה לך עד כדי כך חמור, אז כדאי לפנות לתזונאית - לאבחן אם יש בעיה, ומהי, ומה הטיפול הנכון (לגורמים שונים שמפריעים לאכילה יש טיפולים שונים זה מזה).

אני ממליצה לפנות לטובה קראוזה, מניסיון של חברה שהיא עזרה לה מאוד. מבינה גדולה גם בענייני הנקה, ותוכל להגיד לך אם המצב הוא כזה שכדאי להפחית הנקה או להפך - שהנקה זה מה ששומר עליה במצב טוב כרגע (יש מקרים כאלה ומקרים כאלה).

זה בדיוק מה שצריך לעשות. ולא צריך לעשות מכל דבר ענין.

 

בתור התחלה, לתת ביד חתיכת שניצל  או לחם למשל, ושתסתובב עם זה בבית ותנגוס פה ושם, זה בסדר גמור.

אפשר לנסות גם בחוץ, בגינה.

 

אוכל זה לא עונש. צריך להנות ממנו.

בסופו של דבר היא תזכור את ההנאה ותהיה מעוניינת לחוות אותה שוב, גם כשהיא ישובה בכיסא.

אני לא יודעת מה החוק אבל את יוצאת לפי שתי הדעות

ואם אני רןצה לצאת לחופשת לידה בתחילת חודש תשיעי, אני צריכה להגיד יותר מוקדם?

אבל בכל מקרה- במהלך ההריון תודיעי מוקדם מספיק מתי את מתככנת לצאת כדי שיתארגנו למילוי מקום מתאים.

לא הצלחתי למצוא באינטרנט מידע..

מתי זה יקרה יכול להיות- זה מעיד על כך שהלידה ממש בפתח בע"ה ... זה יכול להשתחרר כמה שעות לפני לידה אבל יכול להשתחרר גם בטווח של כשבועיים לפני... אין חוקיות.

 

בריאות הצלחה וידיים מלאות

אבל הטווח רחב.
יש לכם בן? אני הייתי בחרדות מברית בשבת

אבל אני בכלל לא בחרדות מברית בשבת..
פשוט רציתי לדעת אם באמת להתכונן ללידה בשבת ושלא יהיה חילול שבת..

(אני ממש לקראת לידה ראשונה ולא אומרת מנסיוני)... יצא לה הפקק הרירי בערך יומיים לפני הלידה...

יצא שבועיים וחצי לפני אבל זו לא חכמה, פושע אחד בבי"ח (שעוד מעיז להקרא רופא... ) פצע אותי 3 שבועות לפני הלידה ועשה לי כזה דימום, שלמזלי הפקק יצא כבר בספירת הימים שלפני השבעה נקיים.....

לפני שלושה שבועות....

הפקק הרירי יצא ביום שישי בבוקר וילדתי בראשון בצהריים.

הייתי ממש בחרדות לא ללדת בשבת בגלל הברית

למרות שברור שלכל נשמה יש את הזמן המתאים לו לרדת לעולם.

שיהיה בקלות בע"ה

הייתי בטוחה שזהו-הצירים תיכף מתחילים (חוץ מהלידה הראשונה - אצל כולם זה יצא ממש בלידה)

ו...לא קרה כלום.

זו ממש הפרשה רירית גדולה? או גם קטנה מספיק?

זה עם דם?

וגם לגבי ירידת מים??. אם אני רואה קצת רטוב בתחתון זה גם נחשב??

לא ברור לי בכלל איך בודקים

 

סורי לפני לידה ראשונה

בעיני זה קטן  ואדמומי. אותנו זה אסר

ירידת מים- תחליפי תחתון ושימי פד. תעכבי אם רטוב

 

זה תלוי בכל מיני גורמים

בסוף זה לקח שבועיים....

אצלך בעזה זה יהיה פחות.

איזה הרגשה זאת? :0

בעיקר בטן קשה שמלווה בתחושות שמתחילות בגב התחתון ועוברות לבטן.

 

לפעמים זה לא יהיה בסדר הזה, אלא ההיפך.

אני רק מרגישה כאבים בבטן התחתונה של לחץ כזה, אבל זה לא ממש כןאב לי: 0

רק בבטן. בהתחלה לחצים כמו שאת מתארת, אחר כך כאבים כמו של מחזור שהולכים ומתחזקים.

 

שיהיה בשעה טובה בעז"ה. 

 

בינתיים תשני טוב!!! אחרי זה זה כבר מותרות...

פפפפפפ

ממש מרגיז!

נשמע שהיא די שקועה בעולמה. מסכנה.


אני רק יכולה לומר שברוך שלא עשנו מחסרי הטאקט.
זה בהחלט עידוד, ותקוה לעתיד ילדינו שלומדים מאתנו..

מקווה מהמם משופץ ונקי ובלניות מדהימות ומאירות פנים יש גם דתיות לאומיות וגם חרדיות.
פשוט תענוג.

את יודעת את המספר שלו? ומה השעות פתיחה?
ותודה רבה לך! !
אני לא מהאזור ככה שממש עזרת לי

http://www.netanya.muni.il/?CategoryID=2364&ArticleID=4529
זה המקווה הראשון ברשימה!
בהצלחה ובשמחה

פתיחה מזמן שקיעה בערך וסגירה בחורף בערך בין 21:00 ל 22:0

תזכי למצוות צדיקה

בסטרומה 13 נתניה. מקווה מאוד נקי ונעים. בלניות נחמדות (פחות בסגנון הדתי לאומי). לגבי שעות פתיחה אני לא יודעת (אני מניחה בסביבות 5.. 5 ו...עדיף להתקשר ולברר).

המספר של המקווה: 09-8822329.

בעלי דווקא צוחק על כל השגעונות שלי.
היום ישבנו בחצר והוא סתם חפר עם הסנדל (שעליו) באדמה ונתקפתי בגועל בלתי יתואר.
ביקשתי ממנו שיפסיק עם הרגל באדמה כי זה לא נעים לי.
אבל פשוט לא הצלחתי להמשיך להתרכז במה שהוא אמר כי נגעלתי בלי שום סיבה מזה שהרגל שלו עדין נוגעת באדמה באותו מקום ששיחק בו עם הרגל.
עצרתי אותו וביקשתי אם הוא יכול להזיז את הרגל כי
פשוט נגעלתי ממש מהמחשבה על המגע עם האדמה.
כמו המחשבה על אוכל שעושה לי בחילה וישר יש לי בחילה.
שנינו התחלנו לצחוק מהיציאה המוזרה ביותר שקרתה לי.
אין לי עצות, רק שיתפתי ביציאה טריה שלי.

אני בהיריון שני גם מוצפת בהורמונים, כל ערב בערך בוכה בלי סיבה ומתעצבנת מכל שטות, בעלי מדהים ומכיל הכל, מקווה שלא ימאס לו באיזה שהוא שלב.

 

כן חשוב להגיד שאת מעריכה את הסבלנות שלו ואת ההבנה, זה יתן לו כח להמשיך ככה.

 

בקשר ללימודים, אני גם הייתי סטודנטית בהיריון ראשון וגם עבדתי בנוסף, ובעלי בקורס מחוץ לבית רוב ההיריון, לדעתי הדרך היחידה לשרוד זה להוריד הילוך, אני ויתרתי על חלק מהקורסים והשלמתי אותם בשנה שאחריה, בעצם שנה ג הייתה שנתיים, נכון שזה ממש לא אידיאלי, אבל אחרת לא הייתי שורדת, ולגשת למבחנים עם תינוק בן שבועיים כשכל הגוף שבור מלידה ראשונה זה לא פשוט בכלל, על גבול הבלתי אפשרי. מציעה לך לשקול את זה, וגם אם פורשים אז יש יותר זמן להתמקד במה שניגשים ומקבלים ציונים גבוהים יותר.

 

בהצלחה רבה!

והעיקר שזה עובר לעובר.. לא בעייתי בכלל )

יודעת אם וצריך לחכות עד שיעבור?

בהצלחה!! !

אם אפשר בצינון והיא אמרה שצריך להיות לגמרי בריאה ושהיא לא ממליצה לעשות. אמרתי לה שזה בעיקר כדי שהעובר יתחסן גם והיא אמרה שלא צריך ופשוט להרחיק מאנשים. מה אומרות?

ואם הוא מעל 3 קילו ועולה במשקל- אז לדעתי תני לו לישון ותשני גם את, ותקומו שניכם מבסוטים...

אין שום סיבה להיצמד לחבילות שלמות.
ולהוסיף כמה כדורים, נגיד שבוע, כנראה יצליח בלי דימומים והרבה פחות מהפכה לגוף.

את רק תתקעי עם חבילה חצי משומשת אבל זה לא נורא..

יש עליהם מספרים.. איך אני אדע מה לקחת?

רק הארבע האחרונות שהן לבנות הן גלולות פלצבו, כלומר אינן עושות כלום.

אפשר היה גם פשוט לא לשים אותן שם ולא לקחת כלום ארבעה ימים, אבל כדי למנוע מנשים להתבלבל ולשכוח עשו כך.

 

בגלולות משולבות אחרות עושים שבוע הפסקה ואז באמת פשוט יש 21 כדורים בחבילה, כי הפסקה של שבוע היא פחות מבלבלת (מפסיקים ומתחילים מחדש תמיד באותו יום, שלא כמו בהפסקה של ארבעה ימים).

 

ובקיצור, את יכולה לדלג על הכדורים הלבנים, כמו שאת עושה כשאת מחברת שתי חבילות, ולהתחיל ממספר 1 בחבילה השלישית ולקחת כמה ימים. ואז תישארי עם חבילה מותחלת.. תשמרי לך אותה להזדמנויות כאלה..

 

חשבתי שזה אומר שהן אחרות...

ממש ממש תודה!