פורום הריון ולידה (עמוד 4479)

אבל כשיש לנו משהו שלגמרי לא בשליטתנו ואין לנו שום דרך להשפיע עליו - זו ההזדמנות לתרגל אמונה תמימה. למסור את המפתחות לשמים... לבטוח בו שייטיב עם בתך, באיזו דרך שיעלה רצון לפניו.

יש לי היכרות קרובה עם נערה גבוהה מאוד, גם היא בת לשני גבוהים. במקרה הזה היא אכן יוצאת דופן בגובהה - אז? אז זה המסלול שה' בחר לה בעולם, והיא עוברת אותו בראש זקוף יש לה חברות אוהבות, והיא נראית מסתדרת טוב. אני יכולה לנחש שיש גם התמודדויות, אבל למי אין? מי לא יוצא דופן בשום דבר?

אה, ואני מכירה גם כמה זוגות נהדרים של גבוהה ונמוך. אהבה מאוד חזקה, שלא תלויה בשטויות חיצוניות.

בטחי בה' 

חוץ מהסתכלות רוחנית אני יכולה להציע הסתכלות טכנית:
אם את לא מתכוונת להרעיב אותה או להדיר שינה מעיניה, היא תצמח לאיזה גובה שהיא אמורה להגיע, בלי יכולת שליטה שלך.
וחוץ מזה שהגובה עכשיו ממש לא אומר על הגובה הסופי.
אני היום 1.77, והמשפחה שלי מזכירה לי שהייתי הכי נמוכה בכיתה עד סוף היסודי. בתיכון הייתי ממוצעת, אבל בגיל 20 עוד המשכתי לגבוה!
ו לחילופין, יש בנות שנראות גבוהות אבל מפסיקות לגבוה מוקדם.
בקיצור, שהבת שלך תהיה בריאה, ושתמצא חן בעיני אלוקים ואדם..

אני תמיד הייתי גבוהה.

בתמונה מיומולדת 9 אני גבוהה בראש או שניים מכל החברות...

אבל זה מתאזן בגיל ההתבגרות- כולן גבהו הרבה ואני עוד קצת...

גם הבנות שלי גבוהות. ילדה בת 5 וחצי בגובה של כיתה א או ב.

זה פשוט ככה, וזהו. כמו שיש עיניים ירוקות או חומות, ככה ילדה היא גבוהה או נמוכה.ואם ה' ברא אותה ככה אז הכל יהיה בסדר.

ואם מלחיץ אותך ענין השידוכים- אז חבל. יש מספיק בחורים גבוהים מאוד ואפשר גם להתחתן עם בחור נמוך יותר...

יש 2 בנות שנראות גבוהות לגילן, למרות שאני ובעלי לא מאד גבוהים.

 

ודדוקא כשאומרים לי- ואו איזה גדולה היא נראית, אני לוקחת את זה כמחמאה ונהנת...

 

גבוה זה יפה!

כל עוד זה לא גובה מוגזם- את אומרת שהיא נראית גדולה בשנה ממה שהיא, זה סביר ואפילו נחמד!

אני ובעלי יחסית נמוכים לנורמה וגם הבת שלי לפי המדדים נמוכה.

ואני "סובלת" מבעיה הפוכה שתמיד חושבים שהיא קטנה לגילה.

 

וכשמתייחסים לילד יותר גדול מהגיל שלו הוא באמת מתנהג כמו גדול וגם ההתפתחות שלו מתאימה לגיל גדול יותר ובעייני זה עדיף.

אמא יקרה,

מבינה מאוד לליבך, אני גבוהה מאוד (1.89) ובעלי קצת יותר גבוה ממני, יחסית לגברים הוא לא מאוד גבוה.

כמובן שהבן שלנו גם גבוה, הכי גבוה בגן שלו, ואני גם שומעת את ההערות האלה כ-ל- ה-ז-מ-ן-! ולמדתי להתעלם, מי שאומר לי חשבתי שהוא לפחות בן 4 (הוא בן שנתיים וחצי) אני משיבה בחיוך, נכון, יש לו סיבה טובה להיות גבוה, כמו ההורים שלו.

 

בתור ילדה, לא רוצה לבאס אבל לא ממש אהבתי את זה, ולפעמים הייתי נפגעת, עד היום אני מקבלת מאנשים הערות כמו למה את לא הולכת להיות בכדורסל וכו', זה לא נעים אבל למדתי לחיות עם זה. 

יש לי זכרונות ילדות מכיתות א'-ב' בבית הספר שכשקראו לכל הילדים הקטנים להיות ראשונים לא האמינו לי ואמרו לי שאני גדולה יותר. 

אך עם כל זאת אף פעם לא חשבתי למה לא נולדתי נמוכה יותר?! אמא שלי תמיד אמרה לי שככה ה' ברא אותי וככה זה הכי טוב והכי יפה. מה שאת תשדרי לבת שלך זה מה שהיא תחשוב ותרגיש, וזה הביטחון שיבנה בה. חשוב מאוד שתשדרי לה שגובה זה דבר יפה וזה ברכה מה', וכמובן להראות לה את היתרונות שבזה.

נכון שבכל המסיבות בבית הספר ובבני עקיבא אני עמדתי בשורה האחרונה כדי לא להסתיר בנות אחרות, אבל אף פעם לא הרגשתי קיפוח בגלל זה, היו לי חברות וסביבה שאהבה אותי, בזכות מי שאני ולכן לא יחסתי לגובה משמעות מיוחדת. דווקא חשבתי שהבנות הנמוכות מסכנות יותר כי אף פעם לא רואים אותם.

מקווה שהצלחתי לעזור עם כיוון החשיבה.

בהצלחה. 

 

 

והילדים שמחים בזה וגאים בזה!!!

הם רואים את ההערות על הגובה כמחמאה!!

 

מה הדאגה? שלא תעבור בדלת??

 

אז מה אם הילד נראה גדול יותר? למי זה מפריע??

גם אני הייתי כך, ותמיד אהבתי את זה.

 

נסי לחשוב מאיפה מגיעה התחושה השלילית כלפי זה: פגעו בך על זה פעם? למה זו נקודה רגישה??

אולי אם תפתרי את זה כלפי עצמך- תוכלי לשדר לילדה ביטחון ושמחה בזה.

(יש לי רק ילדה אחת ממוצעת בגובה, והיא דווקא מרגישה את זה כמו סוג של נחיתות...)

אצלינו זה קצת מפתיע, כי גם אני וגם בעלי מעט גבוהים מהממוצע, אבל ממש לא באופן מוגזם, והקטנה היתה המון זמן מעל האחוזון הכי גבוה (פעם אחרונה שהיא הסכימה שימדדו לה את הגובה היא ירדה לאחוזון 92). אני מכירה כמה ילדים הגדולים ממנה בשנה ונמוכים ממנה...
האמת שבתור צעירה הרבה יותר אהבתי נמוכים, תמיד חשבתי שזה יותר חמוד להיות נמוך. כששמתי לב שאני גבוהה יחסית לחברות שלי זה מאוד הפריע לי בהתחלה, הרגשתי כל הזמן תקועה קצת מעל כולם (בעיקר כש כמה מהחברות הטובות שלי נמוכות מהממוצע). עברו כמה שנים עד שלמדתי להשלים עם הגובה שלי ולשמוח באיך שאני נראית.
דווקא עם הבת שלי אני מרגישה אחרת. היא פשוט היא, ואני הכי אוהבת אותה כמו שהיא. אז אם היא גבוהה במיוחד זה חלק ממה שאני אוהבת בה. כשאומרים לי שהיא נראית גבוהה וגדולה לגילה אני ממש מרגישה מוחמאת. (האמת שהיא גם בוגרת ומבינה באופן מרשים, אז הרבה פעמים כשמופתעים מהגיל שלה ואני אומרת שהיא באמת גבוהה, אז מוסיפים שגם בהתנהגות היא נראית יותר גדולה ואז זה באמת מחמאה...).
אני מקווה שכשהיא תגדל היא תרגיש את היחס שלנו לנושא, ותרגיש בטוחה ושמחה במראה שלה.
(גם לי יש פחד כלשהו שהיא תגדל לגובה יוצא דופן, אבל כמו שאמרו- אין לי שליטה על זה, חוץ מלהתפלל על זה, וההשפעה שלי היא בעיקר על ההרגשה המלווה לגובה, ודווקא לכן אני צריכה הכי לאהוב את זה ולשמוח בזה).

גם הבת שלי גבוהה במיוחד
וכל הזמן אומרים לי את זה בטיפת חחב וגם בבית
במיוחד שיש למי להשוות-אחיינית מתוקה שגדולה ממנה בשנה ובכול זאת נמוכה ממנה)
אני מתנחמת בעובדה שההורים שלי לא גבוהים
ומתוך 5אחים 2נמוכים(יחסת) ו2גבוהים (לא יודעת בדיוק אבל יותר מ1.82) ואני באמצע..
וגם יש לי גיסה שסיפרה שתמיד היתה הכי גבוה בכיתה/בגן ...תמיד, ובאיזה שהוא שלב,היא הפיסקה לגבוהה כאילו נעצרה ואז והחברות התחילו לגבוה והיום היא די ממוצעת(לדעתי עדין גבוה אבל רק טיפה מעל הממוצע)
מקווה שעזרתי/עודדתי באיזו שהיא דרך..

הרגעתן אותי מאד.

מדהים איזה כוח יש למילים.

ובכלל בפורום כאן יש אנשים ממש טובים...

תודה לכולן!

אולי ספר עם דפים מנוילנים? יכול להעסיק גם את האחים וגם את הקטנצ'יק כשיגדל

לי זה היה כיף בכל אופן

טיפול עיסוי/קוסמטיקה או משהו בסגנון

אם את רוצה לפנק את היולדת במשהו שלא היתה מפנקת את עצמה: שליחת עוזרת. ארוחת בוקר מפנקת. יום בבית החלמה. חלוק מגבת כיפי.או חלוק בכלל.
או משהו לילדים בבית. ועדיף לשאול אותה מה.
לפעמים הציוד שיש לתינוק כבר ישן ובלוי ושמחים להתחדש...

לילדים הגדולים ב"ה לא חסר

 

אז משהו לרך הנולד

או משהו מפנק לכל בני הבית

 

(ליולדת אישית אני פחות קשורה ולכן פחות מתאים לי להביא לה אישית משהו מפנק)

 

היא תמיד יודעת לקלוע במתנות לעניין

ואני לא מצליחה לחשוב על משהו....

סט מגבות.מצעים.זוג שמיכות.
או גיפט כארד לחנות שיש בה הכל והיא תוכל לקנות בדיוק מה שהיא צריכה,
או לשאול אותה.
הכי כיף לקבל משהו שצריכים ורוצים.

גם לי לידה שישית ובא לי שיפנקו אותי...

הציעו פה אחלה רעיונות

 

ולתינוק- נדנדה?  טרמפולינה. יקר?

 

בלידת השלישית כל דבר שימח אותי. הכי עזר לי זה ארוחות. במיוחד אהבתי שמישהי נתנה לי "נקניק" של פיצוחים. זה אחלה להנקה. היא גם הוסיפה סלט חצילים שווה לשבת. עצם ההתייחסות והעובדה שאמהות אחרות משקיעות מזמנן עבורי נתן לי הרגשה טובה מאוד.

יש מגבות עם אפשרות לסגירה של המגבת בצוואר של האם,וככה להרים את התינוק כשהידיים שלה פנויות.

זה מאוד נח!!

וזה בטיחותי? איפה קונים כאלה?

רק נותן לך אפשרות להרים את התינוק למגבת בידיים פנויות

איך זה עובד? ...

אלא במקום שתרימי את התינוק ואז תביא את המגבת המגבת קשורה אלייך ואת יכולה להרים את התינוק ישר למגבת שעלייך..

מישהי יודעת איפה אפשר להשיג את זה?

דולה מבחינתי היא אחת עם רגישות ועם אסרטיביות בו זמנית.

באופן אישי אני לא יכולה לסמוך בלידה על נשים רזות.

לזהות מתי נצרכת ומה היולדת צריכה ממנה. חוזק פיזי - מסאג'ים רבים למשך זמן.

יכולת זרימה - להיות נקראת פתאום ל-24 שעות לפעמים...

קרה לי עם כדורים אחרים. נראה לי שכדאי לנסות חברה אחרת. יש ביניהם הבדלים.
באופן אישי, אני לוקחת פריג'נטלי של סופהרב וחושבת שזה מצוין וחברה מצויינת והמוצרים שלה נחשבים עדינים יותר ביחס לחברות אחרות. (לא מרוויחה אחוזים או משו...)

לפותחת - גם אני לקחתי בתחילת ההריון את הכדורים האלו. וממש הייתי מקיאה אותם. הרופא החליף לי לכדורים מצוינים וקטנים יותר.

גם לחברה זו יש פרנטל.

זה נשמע בפירוש חריג.
רופא עם ניסיון יודע לזהות בעיות לפי סימנים לסוגי קשיים שונים.
גם אם אח"כ תרצי לפנות לרפואה אלטרנטיבית, לדוגמא, כדאי לזהות ולהגדיר את הנקודה.
זה עשוי להיות גזים -אם תדעי שרק זה הקושי, תוכלי למקד את הטיפול שלך בדברים שמקלים.
ייתכן שהשתבש לו משהו בנושא האוכל - חשוב לדעת.
אומרת מניסיון של תינוקת עם ריפלוקס, שלקח זמן מיותר עד שאובחן ...

תמדדי בפי הטבעת, עם וזלין, זה לא נורא כמו שזה נשמע. לוקח דקה.

הרופא שלנו אמר שתמיד אם הילדה קבצ'ית ולא מבינים למה כדאי למדוד חום.

ואפשר לתת פעם אחת אקמול כדי שיישן קצת אבל זה לא בסדר להגיד את זה אז יהי רצון כאילו לא אמרתי.

השאלה - זה שינוי מדפוס האכילה שלו הרגיל עד עכשיו? אם כן, אז כדאי להיבדק. או - לנסות לחשוב מה שינית בתזונה שלך בימים האחרונים שאולי גורם לאי שקט.

 

אבל אם זה המצב הרגיל כבר כמה שבועות, את יכולה לנסות גרעפווטר או סימיקול או בייביזים - אחד מאלה. ואם זה לא עוזר, אז כדאי לפנות לטיפול אלטרנטיבי - מוח אחד או הומאופתיה.

כמו שכתבו כאן, מנשא מממאוד מרגיע אותם (לדעתי התנוחה מקלה ומעסה את איזור הבטן כשצועדים) ושילוב של תרגילים ועיסויים עם סימיקול עבד מאוד טוב אצלי ואצל חברות שלי

עם הומאופתיה הייתי ממתינה בגיל הזה - לא ברור במה יש אלכוהול ובמה אין ואם את מניקה אז אולי תנסי לשנות את התזונה (כיוון שיש דברים שגורמים להם לגזים- בצל , פירות הדר ועוד..)

ההומאופתיה - את אחוז האלכוהול מתאימים לגיל. זה החומר המשמר בתרופה ההומאופתית, וחבל לא להסתייע בה בגלל זה.

 

חוץ מזה, לא חייבים לקחת הומאופתיה בצורת נוזל. אפשר, אם ממש נרתעים מכל אחוז אלכוהול, לבקש את התרופה בצורת גלובלים - כדורים קטנטנים של לקטוז החלב שמוסיפים להם את התרופה ההומאופתית.

 

מבטיחה לך שכל תכשיר אחר (שלא לדבר על מנות חיסון שתינוקות מקבלים בלי למצמץ) מכיל חומרים משמרים פי כמה יותר בעייתיים (ועושים את העבודה פחות ביעילות).

 

אנחנו גילינו שיש לו ריפלוקס.

ומה שעזר באמת מנשא וכל הזמן על הידיים. יש לך עזרה?

אפשר לעשות לו עיטוף או אמבטיות חמימות (או גם וגם, כי כל מה שמעניק לו חמימות ועוטף אותו יכול להקל עליו.

אני הייתי קופצת עם הקטנה שלי על כדור פיזיו ונותנת לה גרפווטר. הוא טבעי ומכיל תמציות צמחים שמקלים על הבטן. הייתי מנסה את זה ואם זה לא עוזר, אז כדאי להתייעץ עם רופא ילדים.

אני הלכתי עם הבת שלי לכמה רופאים.
עד גיל 3-4 חודשים אמרו שזה טבעי לגיל.
ואחרי-פשוט דברו שטויות.מרוב
שלא ידעו.
כשהיא היתה בת 7 חודשים וסבלה מלא.קמה כל חצי שעה מכאבים..סיוט..ישבתי אצל הרופאה ..רציתי שתפנה לבדיקת רגישות למזון.לא הסכימה. שוב ושוב הציעה לעשות עיסוי+עיטוף+סימיקול.
הסברתי לה שאנחנו עושים אפילו יותר מזה וזה לא עוזר.ורוצים משהו שמטפל בבעיה לא רק מקל על הכאב.

בסוף כל מה שהיה לה להגיד זה שניתן לה מים וזה הפתרון.(???)

רופא אחר אמר להאכיל רק אחת ל3 שעות.וזהו.

אני יודעת שזו שאלה מעצבנת אבל את בטוחה שהוא לא רעב...?

תראי, זה נשמע בול כמו תקופת הגזים, למען השקט שלך לכי לרופא, אני סבורה שהוא יגיד שזה גזים וישלח אותך הביתה.

אצלי עבד יופי שילובים. הייתי נותנת טיפות גרפווטר שמאוד הקלו וקצת אחרי הייתי מתחילה בשרשרת עיסויים, יש כל מיני סרטונים באינטרנט שמדגימים עיסויים שונים, נסי אותם עד שתראי שאחד מהם מקל על הקטנציק ותמשיכי איתו, אמבטיות חמימות בזמן גזים גם עזרו לנו מאוד.

וכשלא אכלה, בכתה... ברגע שהוספתי מטרנה (צמחית) היא נרגעה.

זה היה בגיל חודשיים. פשוט לא היה לה מה לינוק.

וכל זה אחרי שהנקה קודמת היתה 15 חודשים...

זו יכולה להיות קצת חוסר בשלות של מערכת העיכול- תנסי לקחת פרוביוטיקה, זה יעבור אליו בהנקה

 

או עיסויים: 2 אצבעות סביב הטבור רק בכיוון השעון או אצבע בכף הרגל, בשקע הגדול, שוב רק בכיוון השעון. שימי לב לא ללחוץ על הכרית של האגודל!! (לעסות בשתי הרגלים)

המגע יכול לעזור, וכמובן העיסוי משחרר גזים ומקדם את הפסולת החוצה.

 

או אוסטיאופטיה: הבת שלי לא הפסיקה לצרוח שזה היה נורא, והטיפול עזר לה מדהים. עכשיו אנחנו הולכים לשמור מראש סכום כסף מהמתנות ללידה בשביל טיפול. מראש.

עוזר כמעט לכל תינוק, בצורה מיידית (או במקום או עד יומיים)

מדהים!!!!!

 

אולוי קפיצת גדילה מוקדמת שבגלל חוסר בשלות כזה או אחר הוא מסתבך עם העיכול אבל חייב את התוספת.

 

ניסית אולי לבדוק צורך בחיתוך לשון? (הקרום שמחבר את הלשון לחייך התחתון, והקרום שמחבר את השפה העליונה לחניכיים)

אם הלשון שלו תפוסה, הוא יכול לא לאכול טוב, וממילא לבלוע המון אויר באוכל, ואז הוא גם רעב וגם מלא גזים.

 

תתייעצי עם מדריכת הנקה, יש להן נסיון מעולה בדברים האלו.

את יכולה גם לגגל "ליגת לה לצ'ה" הן מדריכות בהתנדבות.

תצליחי

אם הוא לא חולה, נסי להוסיף לו מטרנה. אולי הוא פשוט רעב. יתכן שאין לך מספיק חלב או שאיכות החלב שלך ירודה. אם הוא יקבל מטרנה ויפסיק לצרוח כל כך הרבה ויתחיל לישון יותר -- סימן שהוא היה רעב, ועכשיו הכל בסדר ב"ה. לדעתי עדיף לתת מטרנה חלבית. מאז הסיפור של רמדיה, לא הייתי לוקחת צ'אנסים עם מטרנה צימחית שהיא מזון שהורכב במעבדה במטרה לחקות את המזון הטבעי לתינוק -- חלב אם. מה אם שכחו להכניס ויטמין זה או אחר, מינרל זה או אחר וכו'? לא כדאי להסתכן. אפשר גם להכין דייסה סולת שמיועדת לתינוקות עם חצי חלב וחצי מים [כי חלב אם שונה מחלב פרה והילד עלול להתקשות לעכל חלב פרה מיד בהתחלה.] תכיני את הדייסה הזאת לפי ההוראות על האריזה. דייסה משביעה מאוד למרות שהיא עשויה חצי חלב וחצי מים.

שנשמע בשורות טובות ושיהיה לך הרבה נחת מהבן.

הי,

בכלל לא הייתי רשומה כאן, אך היה לי כל כך חשוב לענות לך

שאפילו עשיתי את המאמץ להרשם....

הבת השישית שלי סבלה גם מבכי מגזים מחוסר שינה ומעליה מאוד קטנה במשקל בחודש הראשון

זה לא אופייני לילדים שלי, בשקילה הראשונה בטיפת חלב אני מקבלת בדרך כלל מנה הגונה של נחת...

בהמלצת רופא הילדים הפסקתי לצרוך מוצרי חלב לגמריי

וראה זה פלא לאחר שבועיים הילדה התחילה להיות רגועה, אוכלת, ישנה כמו שהכרתי עד עכשיו.

היום היא בת שנה ואני מתנזרת ממוצרי חלב, יש חלב סויה בשביל הקפה.... לא נורא בכלל

אולי תנסי לשבועיים לא לגעת בחלבי בכלל

ותראי מה קורה

בהצלחה רבה

מחזיקה לך אצבעות!

 

 

גם אצלנו היה מצב דומה, והפסקה של אכילת מוצרי חלב (אגב, רק לכמה חודשים, לא עד סוף ההנקה) עזרה מאוד.

 

לגבי רעב או לא - זאת גם הייתה בעיה אצלנו, אבל לא פתרנו אותה ע"י מטרנה אלא ע"י זה שהעליתי בהרבה את מינון השתיה והמנוחה שלי. 

בטח תשאלי איך אפשר לנוח כשהוא כל הזמן בוכה - אז כמו שאמרו לפני, לשים במנשא, לטייל איתו עד שהוא נרדם וללכת לישון איתו כשהוא עדיין עליך. אצלנו זה האריך את זמן השינה שלה בהרבה מאוד, וגם אני זכיתי לישון! 

אצלי, למזלי הטוב, חוסר סידן מתבטא מיד [יום או יומיים אחרי שהגוף חווה חוסר סידן אני מתחילה לקבל התכווצויות שרירים. תחילה אולי אחד ביום, ברגל. אח"כ זה בהדרגה מתפשט ליותר פעמים ולאברים אחרים. לפני שסוף סוף הבינו מה הבעיה -- היו לי כבר אולי 10 או 15 התכווצויות קשות ביום. אבל, יש כאלה שאצלן חוסר הסידן לכאורה לא מורגש. אלא באופן "שקט" הגוף גוזל חלקים מהעצמות. את זה אי אפשר להחזיר. הגב פשוט מתפרק. כמו אצל הרבה זקנים.

אז מה לעשות?

ראשית כל, בגיל שנה -- יתכן שבתך כבר לא אלרגית לחלב. נסי, בהדרגה, לתת לה מוצרי חלב. כמובן, שגם את צריכה לחזור למוצרי חלב. אם אי אפשר, אז את חייבת לקחת גלולות של סידן עם מגנזיום וויטמין D. סידן סיטראט נספג בגוף הרבה יותר טוב מאשר סידן ביקרבונט שזול יותר. [בלי הנוכחות של המגנזיום וויטמין D הגוף לא יכול לנצל את הסידן. לכן יש להקפיד לקחת את הסידן יחד עם המגנזיום וויטמין D]. יש לקחת את התוספים האלה ביחס של  1000 מיליגראם סידן על 500 מיליגראם מגנזיום ולפחות 400 יחידות וויטמין D ביום. כדאי לפזר את זה במשך היום, ולא לקחת בבת אחת, כדי לא להקשות על הכליות.קחי את זה עם כוס שתיה. עדיף לקחת את זה לפחות בשתי נאגלות. למשל חצי מהכמות עם ארוחת הבוקר והחצי השני עם ארוחת הערב.

בהצלחה, והרבה בריאות לך ולבתך.

 

עדיף מלאה.

פשוט כל יום להכין קערה עם טחינה ולאכול- בסלט, עם לחם מלא, קרקרים או אפילו בכפית.

מעלה ברזל, חלבונים, סידן ועוד המון ויטמינים..

ואולי יקפצו עלי אז אכתוב מאנונימי...

יש מחקרים רבים שמוכיחים שצריכת חלב פרה גורמת לגוף להפריש סידן מהעצמות וזה למרות כמות הסידן האדירה שמצוייה בו, בשל כמות הזרחן.

אחת הדרכים הטבעיות לעצור אוסטופורוזיס שזה הידלדלות העצם ובריחת סידן ומתבטא בכאבי עצמות והמון סבל זה להפסיק לגמרי לצרוך מוצרי חלב, ואני יודעת מקרוב על אמא של מכרה שלי שזה עזר לה בפירוש עד שהמשיכה.

לכן, מי שרוצה לצרוך מוצרי חלב כדאי לצרוך מוצרי עיזים.. ואני לא משווקת של מוצרי עיזים
דרך נפלאה אמנם לא הכי זולה לצרוך סידן זה דרך שקדים, וממרח שקדיה..מומלץ מאוד מאחת התזונאיות הגדולות בארץ שלמדתי אצלה.

וכל אחת תעשה כרצונה רק הרגשתי צורך להאיר למי שרוצה באמת לשפר את מצב הסידן בגופה ולא לדרדרו חלילה..

כן, אני יודעת שיש המון מחקרים בעד צריכת החלב רק שבדרך כלל מי שמממן אותם זה תנובה טרה ועוד...

דרך אגב, אם זה לא היה נושא שככ טעון במחלוקת הייתי מזדהה בכיף!

גם אני יודעת שמי שמממן את המחקרים אלו החברות של מוצרי החלב.

חלב גם גורם ליחה (שעלולה לגרום לדלקת ריאות וכו')

בנוסף לבדיקה אצל רופא, בדיקה שהוא לא רעב, שהחיתול לא לוחץ, שלא קר/חם לו מידי...

שמה קישור לדרך החזקה שעוזרת להרגיע

 

 

 

בהצלחה

גם אני ניסיתי כמוך כל מני נדנודים ותנוחות ולא הכל עוזר. כנראה שמה שטוב על תינוק אחד לא תמיד טוב על כולם.

בגלל זה ממליצה לך לנסות כל מני תנוחות , שיטות ותכשירים עד שתמצאי את מה שהכי מרגיע אותו. לוקח קצת זמ אבל משתלם מבטיחה. אצלנו למשל בנוסף לגרפווטר מה שעוזר לקטנה שלי זה עיסויים עדינים בבטן, כל יום לפני השינה זה מאוד מרגיע אותה ומשחרר

אחלה חנות. מחירים סבירים מאוד! מוזמנת לשאול שאלות נוספות

יש חנות נוספת בגבעת שמואל הבנתי שיותר זולים השאלה מה את צריכה לקנות

אנשים באים מכל האזור אליה.

יש עוד חנות, בהומלס פלייס בגבעת שמואל (הקצה השני של העיר), לא יודעת לגבי מחירים שם.

גם היא עם מחירים סבירים. יש תחרות בין 2 החנויות..

מה שחשוב זה לשתות.

אחר שיעברו הבחילות תתחילי לאכול..

לדעתי, אם זה ניתוח מתוכנן זה כבר יותר טוב מניתוח פתאומי.

אני עברתי ניתוח פעם אחת, זה כואב מאוד בשלשה ימים הראשונים, והכאב פוחת והולך די מהר. בברית של הבן שלי כבר הרגשתי ממש טוב יחסית, עמדתי ואפילו הלכתי עד לאולם ברגל. (כ8 דק' הליכה)

 

העיקר בע''ה שתצאי בידיים מלאות ובריאות!

לא כזה נורא כמו שכולם מספרים. את הכאבים של הצירים אין לך לפני  אם זה מתוכנן...

יש כמה ימים כואבים בהתחלה אבל מתדלקים על הרבה אופטלגין ואיבופן ומסתדרים יופי.

בכללי- יש כאלו שקשה להן מאד, אבל הרוב עוברות את זה מהר וקל.

 

מאחלת לך שתעברי את זה קל כמוני- ואפילו יותר!!!

אולי תתייעצי עם עוד רופא?

אולי יש משהו ברפואה המשלימה שיכול לעזור?דיקור\רפלקסולוגיה?

 

בכל אופן עברתי שני ניתוחים והיה בסדר גמור ב"ה. לא כזה מפחיד.

חשוב לנסות להתחיל ללכת ולקום מהמיטה כמה שיותר מוקדם. ככה ההחלמה קלה יותר.

ומצד שני לנוח הרבה ולא לנסות לחזור לפעילות מלאה בבית מהר מדי.

להתכונן להנקה. לבדוק אם יש אופציה להניק כבר בחדר ניתוח.

 

יש שיגידו שההחלמה לא קשה כמו שחשבו ויש שיגידו שהיא ארוכה וקשה מאוד.

אני יכולה לומר לך שתשמחי בכך שאת יודעת עליו מבעוד מועד, כך שלא תצטרכי לסבול בכלל לפני. לא מהפן הפיזי ולא מהטראומה הנפשית, הלחץ והדאגה בחדר לידה.

אני חושבת שניתוח מתוכנן הופך את החוויה לקלה יותר.

אני הובהלתי לניתוח לאחר צירים קשים ופתיחה 3 שלא התקדמה כמעט 24 שעות בגלל עובר במצג פנים. כל מה שדמיינתי שיקרה בלידה הראשונה פשוט התפוצץ לי בפנים והותיר אותי פגועה וכואבת.

הכאבים בשעות שלאחר הניתוח היו בלתי נסבלים, חוסר החיוניות והניידות שיגע אותי בטירוף. כאב לי הגב והצוואר מהמיטה הלא נוחה הזאת. וללכת לשירותים לבד, היה הדבר הכי טריוויאלי והכי לא אפשרי שקרה לי..

סליחה על פרץ העצבות, אבל כל פעם שאני חושבת על זה אני מתחילה לבכות.

 

ולך אני ממליצה לנוח כמה שיותר לאחר הניתוח, להתאמץ להסתובב במחלקה מיד מהרגע שיאפשרו לך. לאכול ולשתות כמו שצריך, גם בשביל חזרת האנרגיה וגם בשביל היציאות. ולהיות עם התינוקי בכל רגע אפשרי.

 

 

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, ואת התחושה המיוחדת הזו של להחזיק את התינוק בפעמים הראשונות, כי כל הצרות שמסביב מתגמדות מול הרגעים האלו....

 

מזל טוב ובשורות טובות בעז"ה.

 

כמובן שכל אישה וגופה

 

לי אמרה הרופאה - שמבחינת סיכויי הכניסה להריון - הסיכוי (או סיכון...) להיכנס להריון תוך נטילת גלולות וללא הנקה - הוא זהה כמו בתקופת ההנקה (היעילות של הגלולה לא פוחתת) אולם יתכנו דימומים כשלא משולב עם הנקה

 

לבחירתך - לחכות עד שיגיע דימום ואז להחליף גלולות, או לגשת לרופא מיד בתום ההנקה

 

(סתם לידיעה, לי אישית לקח חודשיים עד שהגיע מחזור לאחר הפסקת ההנקה והמיקרולוט)

ככה אמרה לי מומחית גדולה להנקה.

(אחרי הלידה הראשונה היא שאלה איך ההנקה ואמרתי לה שטובה. היא שאלה אם כואב ואמרתי לה שטיפה. ואז היא הנחתה אותי איך התינוק צריך לתפוס - כך שיהיה מושלם.)

אבל מניחה שהגיוני שבימים הראשונים יש רגישות כלשהי.
ואני הייתי אצלה שבועיים לאחר הלידה.

אבל כן כאב לי בשבוע הראשון לא כאב רציני וכל היועצות הנקה אמרו לי שהיא תופסת ממש טוב וזו פשוט רגישות של המקום שעוברת.

הגיוני שכואב קצת בהתחלה..

יש מוצר יקר שאפשר להשיג בחנויות טבע של חברת טבעוני שקוראים לו ביוטיב.

לוקחים אותו כל החודש.

זה בעצם שמן בורא'ג באיכות מעולה בכמוסה.

שמן הבורא'ג ידוע בפעילותו מחזקת הרחם.

טיפה פחות יעיל אבלנגם טוב- אפשר גם לקנות את השמן הזה בתור שמן וזה עולה פחות ולקחת אותו כתוסף 15 טיפות בבוקר ובערב. לפני וסמוך לארוחה.

שמן גם טוב אבל פעילותו חלשה ועדינה יותר- נר הלילה לבליעה.

כדאי מאוד לעשות התעמלות קבועה שתחזק את הגוף.

וגם כדאי לבדוק את מצב הברזל והויטמינים בגוף

בהצלחה !

יש לי 3 ילדים שיהיו בריאים.הקטן בן 4.כולן סביבי יולדות בזמן האחרון... אפילו הילדים שלי כבר דורשים עוד אח או אחות.אבל הכל משמים.הוא יודע מתי נכון לנו עוד ילד אם בכלל...

יש להם המון הצלחות עם שחלות פוליציסטיות
וזה טבעי ויכול לעזור לך בכל ההריונות העתידיים
בשורות טובות

אין לי ממש תשובה למה ששאלת,אני רק יכולה לחזק את ידייך ולשלוח לך חיבוק! !!
ואולי תציעי לילדים כשהם מבקשים ממך עוד אח שיתפללו על זה כי צריך לבקש מהשם..ככה תחזקי גם אותם ותרויחי שהם מתפללים על זה גם...

המון הצלחה עם ההתמודדות הלא פשוטה! !

אם הפיטמה יוצאת קצת מעוכה זה אומר שהתפיסה לא נכונה.
טוב שאת שואבת לה, אבל כדאי לפגוש יועצת הנקה במהירות..
ו-- אל תתיאשי!! בעז"ה תעלו על הגל וגם את וגם היא תהנו מההנקה..

ההנקה לסחוט מעט חלב ולמרוח על הפצע.צריך לשים לב שבזמן ההנקה הקטנה תופסת את הפטמה וגם את ההילה שמסביב )או איך שתקראי לזה(.את יכולה לללכת לטיפת חלב בדרך כלל יש מי שעוזרת שם. תנסי אולי לחפש מדריכים באינטרנט. כמובן שעדיף לשאוב מאשר לתת תחליף חלב אבל יש סיכוי סביר שתתיאשי וחבל.

וזה ממש נראה שהיא תופסת טוב.

מתוסכלת כ"כ ומפחדת מההנקה הבאה...

ממש כדאי ללכת ליועצת הנקה (אבל רק אחת מוסמכת! IBCLC). כמה שהולכים יותר מוקדם, יותר סיכוי לפתור את הבעיה. קצת יקר, אבל אם זה יחסוך לכם מעבר לתמ"ל זה בטווח הארוך זול מאוד. מעטות הנשים שמצליחות לשרוד על שאיבה בלעדית...

אבל ממליצה לפנות לליגת לה צ'ה.

יש להם גם מפגשים שממש יכולים לעזור ולתמוך בהנקה. 

האם יש סיבה שבגללה את רוצה לעשות סטריפינג? אצלי היו קצת האטות דופק אז עשו לי בטרם (אחרי שהלכתי להבדק על מיעוט תנועות) עשו לי ב12 בלילה בבוקר קמתי עם צירים ובצהריים ילדתי יש כאלו שזה משפיע עליהם ויש כאלו שלא בעיקרון אם אין סיבה לעשות אז לא כדי כי זה בהחלט יכול לאסור (יש דעות שאוסרות מיד ויש כאלה שרק עם יש דימום התחילו לי כתמים אחרי אבל נאסרנו רק כשכבר הגעתי לבית חולים.) אפשר לעשות אצל כל רופא נשים. את צריכה שתהיה לך פתיחה מינימאלית בשביל זה.

בזמן בדיקה הרופאה מפרידה בין קרומי מי השפיר עם האצבעות וזה גורם להפרשה של הורמונים מזרזי לידה אחרי זה הולכים הביתה לא כמו זרוזים אחרים שאם התחילו איתם חייבים להשאר בבית החולים וללדת בזמן הקרוב. יש כאלו שזה משפיע עליהם מייד ויש כאלו שלא משפיע בכלל ויולדות אפילו אחרי שבועיים אם אין סיבה רפואית לקדם את הלידה לא צריך להתערב מצד שני אם כדי רפואית לזרז את הלידה זאת האפשרות הכי טבעית שכדי לנסות לפני זרוזים רציניים

הדסה אורי קלוש נתנה לי תמצית שעזרה לי לדמם חזק

בע"ה שלא תצטרכי התעירבות רפואית

נתנה לי תמצית לריקון שאריות

לי זה קרה והרופאה הסבירה לי שזה ייצא עם המחזור הראשון וזה מה שקרה..אפילו לא ידעתי..רק שחזרתי לביקורת אחרי המחזור כבר לא היו שאריות.
אז תורידי לחץ ובלי קשר לזה היסטרוסקופיה זה לא כזה נורא..גם אותה עברתי בענין אחר(הפרדת הידבקויות).
בכל מקרה אני בטוחה שלא תגיעי לזה.תרגישי טוב!

כי אני בשבע נקיים ואמרו שיכול להתחיל כתמים

לא השתמשתי בו אף פעם..

הייתי במעקב וברוך ה הכל יצא בדרך טבעית. 

אגב לגבי הסרזט כדי למנוע דימומים וכתמים כדאי לקנות כמה חבילות ולשים אחת בתיק אחת באוטו ואחת בבית אפילו בתיק של התינוק/ת ולקחת בשעה קבועה! לדוגמא אם החלטת שאת לוקחת ב10 בבוקר אז תקפידי לקחת בטווח של 5 דקות בלבד כלומר לקחת את הכדור בין 9:58 ל 10:03.ככה תוכלי להימנע מבעיות ותקלות.כי הסרזט נורא רגיש לאיחורים אפילו הקלים ביותר.אני אומרת את זה מניסיון אישי,במשך שנה וחודשיים לקחתי סרזט עם הנקה ולא ראיתי שום כתם ואפילו לא קיבלתי מחזור.

שיהיה בהצלחה

?

ובעצם מה שאת אומרת שלקחת סרזט באותה שעה יכול למנוע דימומיפ מהרגע שמתחילים לקחת גם בשבעה נקיים?
וממתי זה מתחיל למנוע? ממתי שלוקחים?

את זה תשאלי את הרופאה שלך. 

כן.זה מונע את הדימומים מההתחלה אם את מקפידה על השעה.

זה משפיע 10 או 7 ימים לאחר שמתחילים לקחת)תסתכלי בעלון)זאת אומרת שאם את כבר באמצע הנקיים אז תצטרכו להשתמש במניעה נוספת כי עדיין אי אפשר לסמוך על הסרזט.

ואני 3 שבועות אחרי לידה.

הביאה סרזט.

מה שכן כדאי להתחיל רק כשטהורים כדי לא להסתבך עם דימום הסתגלות.

מי אמר לך מתי יגיע המחזור? 

בלי קשר למניעה, יש הרבה נשים שאחרי לידה לא מקבלות מחזור מיד. 

ביחוד אלו שמניקות מלא. 

אז לא ברור לי למה הרופאה מחכה למעשה, מה היא אומרת לך לעשות בנידון

 

והתגובה לסרזט אינדוודואלית, אם כי לרבות זה מונע מחזור לתקופה ארוכה. 

אז אם באמת מחכים למחזור, כדאי לקבל הכוונה מהרופאה מה לעשות בהקשר של מניעה.

דבר ראשון טוב שגילית מוקדם!

דבר שני-ברוב המקרים הכדורים שהרופא נותן גורמים לרחם להתכווץ ולהוציא החוצה את השאריות.

דבר שלישי-איזה יופי שכבר אין דימום!זה כבר ברכה.
גם אם חלילה יתעכב או שזאת כן שיליה ויקח זמן עד שיוציאו אותה-אז לפחות תוכלי להטהר.אפילו עבור כמה ימים זה שווה.

אני 3 חודשים אחרי לידה.עם שארית שיליה ואמורה לעבור היסטרוסקופיה..הכדורים אצלי לא עזרו..והדימום בא והולך עדיין.
באמת לא כיף.
אבל המצב שלך עוד יכל להשתנות לטובה מהר.
גם אצלי בעצם.כי אצל ה' הכל אפשר.

עם הצינורית את השארית כשהמנתח רואה במסך את חלל הרחם.

זה הליך קצר .
בהרדמה.

אבל אל תלחצי,באמת לרוב זה יוצא טבעי או עם כדורים

מה זה הכדורים האלה? אמרה לי טבעי...לחכות חודשיים
וממש תודה עודדת אותי

בטוחה שגם ךך זה יעבור והכל לטובה..רפואה שלמה בע"ה במהרה ושיעבור בקלות

אולי בגלל שראתה שארית מזערית היא בחרה לחכות שיצא טבעי.

אני ישר קיבלתי כדורים לכיווץ הרחם.

וגם מרגיז! !

את מדברת איתה המון?

מציעה כמה אפשרויות ;

אולי תפחיתי ממפגשים ושיחות שבינכן?

שייך להגיד לה שזה קשה לך שהיא משווה אותך לאחרות כשמה שאת צריכה ממנה זה הבנה ותמיכה? או לשלוח סמס?
אומר בזהירות שאפשר להסביר שזה מרחיק אותך. ...ואולי זה ירתיע אותה ..

בגדול מה שיעזור כמעט בטוח זה להפחית מפגשים כך שיהיה סיכוי שכשהיא תראה אותך היא ככ תשמח ולא תרצה להרחיק אותך..

ברוך השם שבעלך עוזר ומבין, תתמקדי במשפחתך החדשה והמתפתחת...

המון אושר בעזה!

אנחנו מדברות הרבה ויש ביננו קשר טוב,
מדברות בעיקר בטלפון,
אנחנו מגיעים אליהם פעם ב3 שבועות כך שזה לא הרבה.
אני לפעמים מדברת איתה פחות אבל יש פעמים שהיא מתקשרת.

ובקשר לעזרה מבעלי,לא נעים להגיד
אבל יש לי הרגשה שהיא מקנאה,כי אבא שלי לא עוזר כמוהו בבית.
וגם אני לפעמים מתלבטת אם היא אולי צודקת
כי בעלי עובד קשה מהבוקר עד אחה"צ,
מצד שני אני ממש מתחשבת בו ונותת לו רק לשטוף כלים..
אם זה ביום שישי,אז הוא בבית ולא עובד
ואז הוא עוזר יותר וגם שוטף את הבית.

ברוך השם שהקשר בינכן טוב!

בכל זאת כדאי שתשימי לב, אם היא אומרת דברים שמחלישים אותך או את הקשר הזוגי זה כבר לא ככ טוב.

אז אולי להסביר שזה עניין של סדר עדיפויות והתנהלות הדדית בינכם ושתשמחי שלא לדבר על הנושא הזה.

ואולי כל פעם שעולה הנושא אז להעביר נושא באלגנטיות ..?

לא מכירה אותך ואת אמך אבל נראה לי חשוב לדעת להציב גבולות..

לדעתי כמובן..

כי אני לא יודעת איך לדבר איתה ומה להגיד..

העיקר שהיא תבין שאת לא בעניין לדבר על הנושא הזה ושזה לא נעים לך..

ככה נראה לי.

מנסיון עדיף לשתף בקושי בשלב מוקדם מאשר לסחוב ..

את יכולה לומר בפשטות, וזה יוציא ממך את התחושה הלא טובה, וככה היא לא תוכל להתכחש,
ואת יכולה לרמוז

הכי חשוב שלך זה יהיה ברור שהנושאים האלו לא יעלו כי זה לא נעים לך
וכבר תפעלי לפי מה שטוב לך..

כבר גדלת ברוך ה' ..ויש לך חיים וזכותך לחיות בצורה שנעימה וטובה לך..

ועצה ממני- אל תגדילי את הקושי, תתייחסי אליו בפשטות. .

בהצלחה יקירה,

חנוכה שמח ומאיר! !

כלומר, אם היא לא גרה איתכם או משהו בכיוון, מה מקור המידע שלה?

למעשה את נותנת לה את המידע, ולא מוצא חן בעיניך מה שהיא אומרת עליו.

הפיתרון הפשוט בעיני הוא לא לספר לה מה שאת לא רוצה לשמוע את הדעה שלה עליו.

נניח שבעלך עושה הכל בבית ואת לא עושה כלום (ואני מבינה שזה ממש לא המצב), עניינו של מי זה מלבדכם?

לכם טוב ככה? יופי, ב"ה. 

לא צריך לערב בעניינים הפרטיים שלכם אנשים אחרים. 

 

לי יש דברים שאני רוצה לשנות בי ובבית. 

אם אני משתפת בזה אנשים - יחד עם זה נלווית גם דעתם בנידון, לטוב ולמוטב. 

אם אני לא משתפת, לפעמים יותר קשה לי, כי אני כן רוצה לספר למישהו, ואולי לקבל עידוד, אבל מצד שני, אין פוטנציאל לביקורת בנידון. אני לא חייבת לתת אח"כ דין וחשבון לאף אחד חיצוני. 

וזאת בחירה שלי, איך להתנהל בתחום הזה. ובכל נושא בפני עצמו. 

בררתי קצת ואמרו לי שבהנקה משתחרר איזה הורמון שמוריד את החשק.

 

צריך לעשות מאמצים אחרים כדי להעלות את החשק.

עד חצי שנה אחרי הלידה- מקובל מאד.

ידוע ברפואה גם עד שנה ואפילו שנתיים.

בדכ התסמינים זה הפרשות וגרד/ עיקוץ

ואת מרגישה את הראש. זה מאוד אופייני לשלב זה של ההריון. כנ"ל לגבי ההפרשות המרובות.

למי שפיר יש ריח אופייני, הם מימיים וחסרי צבע אא"כ חלילה מדובר במים מקוניאליים.

וגם אנחנו אוסרים את עצמנו מפתיחה 2-3, אבל אני רואה עכשיו בספר תורת הטהרה, ע"פ פסקי הרב עובדיה יוסף זצו"קל:

 

 "אישה מעוברת שאחזוה צירי לידה, והיא עומדת לכרוע ללדת, ולא ראתה עדיין דם כלל, אין בעלה צריך לפרוש ממנה באותה שעה, ולכן מותר לו לאחוז בה ולסייע בידה, ואינה טמאה לא משום יולדת ולא משום נידה. ובפרט אם היא זקוקה לעזרתו של הבעל, שמותר לו לתמוך בה ולסעדה כל שלא ראתה דם" (פרק 13, סעיף ט"ז).

 

ועוד: " אישה שירדו ממנה מים היוצאים בשעת הלידה, הרי היא טהורה, ורק אם יצא דם עם המים, הרי היא טמאה משום נידה. ואם יצאו ממנה מים, ואינה יודעת אם היה דם עמהם, הרי היא טהורה, ואין לחוש שמא נתערב בהם דם" (פרק 13, סעיף י"ז).

ולכן מותר.

 

ומי שנוהגת לפי פסקיו הרי הם מותרים עד הסוף.
הרב שלנו פסק עד שרואים דם\רמת כאב רצינית עד שאי אפשר ללכת או לדבר \פתיחה 4.

אבל אנחנו אשכנזים..
כנראה שיש הבדל בפסיקה. וזה מענין מאוד כי בדכ בענייני טומאה וטהרה אין הבדלים.

בהרבה סעיפים הרב עובדיה יוסף מקל יותר מהפסיקה האשכנזית בכל הנושא של טהרת המשפחה.

או מפתיחה 10 או מאז שרואים דם המוקדם מבין ה2.

אמר מפתיחה 4 או ירידת מים עם דם או כשמתחיל דימום... למיטב זכרוני.
והאמת שמעתי על הפסיקה הזאת אך לא מצאתי איפה זה כתוב..

או שזה רק הרב עובדיה?

על פי הספר "איש ואשה" של הרב קנוהל והרב אריאל.

מה זה אומר?? :0

ההגדרה הרפואית ללידה פעילה זה מפתיחה 3

הרב שלנו אשכנזי ופוסק לפי הרב וואזנר שפסק שמותר עד שרואים דם.
בלידה ראשונה ירד בפתיחה 4.
בשניה בפתיחה מלאה.

גם הרב עובדיה פוסק כך.

יש דעות לפי פתיחה מסוימת.

וגם יש דעות כמו שפסקו לכם.
אבל זה הדעות המחמירות יותר.

שמפתיחה 4...