פורום הריון ולידה (עמוד 4485)

בהצלחה!!!

http://www.aom.co.il/?p=9

לא היה קטן במיוחד אבל בהחלט השתולל ונתן כמה בעיטות כואבות.

לא חושבת שזה קשור למשקל

אצלי הוא ב''ה במשקל תקין 

קראתי שעכשיו יש לו פחות מקום בבטן

והוא נהיה גדול אז כשהוא בועט את ממש מרגישה את הרגל

וכשהוא זז את ממש מרגישה את הגב או כל דבר אחר

פשוט מרגישים יותר

אצלי גם לפעמים יש בלוטה במקום שהוא נמצא עד שהוא זז

רק אם התוצאה גבוהה מ 140 עושים העמסת סוכר מלאה של 100 ג' וגם אז יש הרבה שיוצא להן תקין.

אם היה 138 גם היה נחשב תקין...

1) דלקת אוזניים. במצב כזה יכול להיות מכאיב מאוד לבלוע.

האם הוא בוכה בשני הצדדים? יצא לך לנסות תנוחות שונות ולראות איך מגיב?

אם מדובר בצד מסוים, בתנוחה מסוימת - זה מגביר חשד לדלקת אוזניים.

 

2) זרימה מהירה. אני לא יודעת אם זה יכול לצוץ פתאום בגיל שלכם, אבל תבדקי. קורה לך שאת מנתקת אותו ורואה שממשיך זרם של חלב?

 

3) בלבול פטמות. האם הוא מקבל גם בקבוק? אם כן יכול להיות שהוא מצפה לזרם כמו בבקבוק, ונהיה מתוסכל מזה.

 

4) לא מצליח להוציא מספיק חלב. האם הוא מרטיב חיתולים יפה? אם לא, כדאי לבדוק ברצינות את הכיוון הזה.

 

5) ריפלוקס. גם כאן אין לי מושג אם יכול לצוץ פתאום אם עד כה היה בסדר, אבל אולי המבינות יגידו.

 

6) אולי החלפת בושם או דאודורנט, והריח לא נעים לו?

 

אל תתייאשי, לכל אחת מהבעיות האלה יש פתרונות. רק צריך קודם לאבחן...

פטריה בלשון, ומה מצב החלב שלך...אולי מתעצבן על הקצב- מוגבר או מועט...

אני לא יודעת למה אצלי זה גם קרה,רק המליצו לי כמה שיותר מגע עור לעור, אמבטיה משותפת ואפילו הנקה בה (אצלי זה עזר אך רק באמבטיה), שהייה ביחד נניח במנשא כששניכם נוגעים בעור זה של זה, והנקה כשהוא מסטול רדום. כלומר- ניסיון להחזיר אותו לטבעיות, אני לא יודעת מה השתבש.

היה בקבוק מתישהו?

פעם בשבוע הוא אוכל מבקבוק חלב שאוב

 

על דלקת אוזניים לא חשבתי...

 

תודה!

 

זה אכן קורה בשני הצדדים. ולפעמים יש לי זרם מואץ ולפעמים איטי... לא כ"כ נראה לי קשור לעוצמת הזרימה.

 

לגבי 6, חחח.. לא החלפתי דאודורנט או משהו...

 

מרטיב טיטולים, עולה במשקל ב"ה. מה שכן הוא לא עושה קקי כמעט בכלל אני מקווה שזה לא עצירות, כי הוא לא נראה סובל.

 

אני באמת בלילה מניקה בשכיבה והוא מסטול רדום, וזה קצת יותר נח,אבל אני רואה אותו מתוך שינה משתולל ממשהו שמציק לו.. מסכן..

 

הקטע עם האמבטיה מסובך לי... כל שעתיים נתקלח? גם נראה לי לא ראוי שיראה כך את אמא שלו אפילו שהוא חסר דעת.. 

 

איך בודקים פטריה בלשון?

תודה רבה!!!

ליונק בגיל הזה מותר לעשות יציאה גם פעם בשבועיים וזה תקין.

מה את אומרצת? יכול להיות שהוא פיתח חיבה עזה לבקבוק שלו, וזה העניין?

בכל מקרה העצות של קפה קפה נשמעות לי מצוינות.

כשהוא בוכה אני מוציאה אותו ונרגע ואז אני רק שמה בתנוחת הנקה ומתחילות צרחות. אז באמת יתכן שזה אזניים..

 

צריך לפנות לרופא משפחה או אף אוזן גרון?

 

או פשוט בגלל שהוא לא עושה, ואז כשהוא יונק זה גורם לצורך ביציאת מעיים.

כשאת מפסיקה אותו מלינוק, קפלי את הרגליים שלו ותלחצי בעדינות את הברכיים לכיוון הבטן. זה יעזור לו לשחרר.

 

זה חדש שהוא בקושי עושה?

אולי את צריכה לשנות משהו בתפריט - אולי לאחרונה את אוכלת משהו שעוצר במיוחד?

זה שהוא לא עושה זה ככה 3 שבועות, פעם אחת הוא עשה, ניסיתי לקפל לו את הרגליים וכל הדברים שטובים לגזים ועצירות.. זה לא עוזר.

לא שיניתי מהתפריט, להיפך, אני אוכלת דווקא דברים שממש לא אמורים לעשות עציאות אלא להיפך.

ויכול להיות כיוון נוסף -שאתם בעיצומה של קפיצת גדילה.

בדרך כלל בגיל 3 חודשים, התינוק יונק יותר בתכיפות כדי להגביר את ייצור החלב ולהגדיל את הכמות (כמו שבמטרנה עוברים מ120 ל 180 מ"ל).

 

זה בדרך כלל לוקח כמה ימים. במהלך הימים האלה התינוק לא רגוע בהנקה כי הזרם לא משביע רצון , והוא אוכל בתכיפות גבוהה יותר, ולפעמים גם אין לו צורך ביציאת מעיים למשך מספר ימים, פשוט כי לא אכל מספיק קלוריות.

 

אם זו קפיצת גדילה, תנוחי, תשתי הרבה, תאכלי טוב ותניקי כמה שהוא רוצה. בעז"ה הכמות תגדל והימים האלו יהיו מאחוריכם.

שיבדוק את כל הכיוונים - אוזניים, פטרייה, רעיונות אחרים אם יש לו...

אם זה קורה בשני הצדדים וגם כשאת מחליפה תנוחה (יש למשל תנוחת פוטבול) - אז פחות סביר שזו דלקת, אבל אם יש לך אינטואיציה כזאת תבדקי את זה.

אני בהיריון שני, וגם עכשיו וגם בהיריון הקודם הגודל של העובר כל הזמן היה גדול בשבועיים ממה שמתאים לאותו שבוע, בהיריון הראשון הוא נולד 4 ק"ג, נראה מה יהיה עכשיו.. בכל מקרה זה ממש לא נורא, הרופאים לא ממש מייחסים לזה חשיבות. 

בהצלחה.

קרה שעשיתי בדיקת דם ביום חמישי למלא דברים וזה הגיע רק בראשון כנראה היה עומס אבל פעם אחרת בחמישי הגיע באותו יום)

הם ישלחו לך מייל שיש תוצאות.
תלחצי עליו ותגיע לאזור שלך תכניסי את הקוד..
זה מאוד פשוט והתוצאה אמורה להגיע כבר היום.

והיו תוצאות כבר באותו יום ....בערך ב4 ואני במכבי...נכנסתי דרך האתר עם הקוד האישי

ביחד עם הבדיקה של הבטא, הרופאה נתנה עוד מלא בדיקות אחרות.

 

באתר כתוב שהגיעו תוצאות חלקיות, אבל אין בהם hcg או beta/

 

יכול להיות שיש להורמון הזה שם נוסף? או שפשוט התוצאה הספציפית הזו טרם הגיעה??

 

ה' יברך אתכן!

 

בעיקרון במאחודת זה נקרא hgc

ואת גם אמורה לראות ליד שכתוב שלילי/חיובי באנגלית כמובן

כ"כ מבינה אותך על המתח...

זה ימים שכל דקה בהן עוברת ככ לאט.

בע"ה בשורות טובות!!!

או לפחות ממש דומה. גם אני במכבי.
מוזר שעוד אין תשובה לבדיקה הזאת.

אם מתאים לך, את מוזמנת להוריד את הקובץ, לטשטש את הפרטים שלך ולהעלות לשירשור, כך נוכל לעזור לך יותר.

יש סיכוי שזה עוד לא הגיע אבל די מוזר.

כנראה יהיה מחר..

 

אצטרך לכבוש את סקרנותי עוד קצת

 

תודה לכן.. אעדכן בעז"ה..

ורק הבטא הגיעה יומיים וחצי אח"כ.. כבר חשבתי ששכחט לבדוק והייתי במתח ממש חחח
בשורות טובות

ב"ה!!!!!!!
את ככל הנראה בתחילת שבוע 5, א"א לדעת בדיוק.
תקבעי לעוד כשבועיים - שלושה תור לרופא נשים, לא"ס ראשוני.
תמשיכי לקחת חומצה פולית, ותשתי הרבה מים!

בהצלחה!

זה הגיוני, חישבתי עם מחשבון הריון, ולפי ווסת אחרונה אני בשבוע 4+3..

 

קבעתי תור לעוד 3 שבועות.

 

אני כל כך מתרגשת ואין לי איך להשיג את בעלי..

 

תודה לך שאת מתרגשת איתי..

 

מצטרפת להמלצות של ג'נדס...

את ממש בהתחלה שיהיה המשך ארוך קל ומשעמם בבריאות ובידיים מלאות...
תקביעי תור לשבוע 8 אפילו אפשר גם טיפה אחרי. לרופא שלך יש אולטרסאונד בחדר? אם כן אז הוא בטח יעשה לך בעצמו אם לא אז בטח הוא יתן לך הפניה לאולטרסאונד לקביעת גיל ההריון (לוודא שלא מדובר בביוץ מאוחר וכו') תקפידי על חומצה פולית ותקשיבי לגוף שלך הוא עובד עכשיו 24 שעות ביממה לייצר בנאדם קטן מההתחלה ועד הסוף יכול להיות שיהיו לו דרישות בהתאם...

באמת מרגש!!
כמו שאמרו- לקבוע תור לרופא, להקפיד על חומצה פולית ושתיה מרובה..

שיהיה בקלות ובכיף!

וואי קשה שבעלך לא יודע... 

 

כיף לבשר כאלה בשורות

לכולן זה כואב , ולכולן זה פוצע ,
עד שהילד לומד בעצמו איך להכניס טוב ונכון .

גם אני עברתי פציעות , ושרף וכאב ,
וכמעט הרמתי ידיים .
אבל ..
ברגע שמתרגלים , זה עובר !!!!
זה לא כואב יותר , וכל אלה ששולפות , גם את תגיעי לשם עוד קצת ..
ההתחלה תמיד קשה בכל דבר .

שיהיה לך בהצלחה בעז"ה

 

יש שיטה שנקראת הנקה אינסטינקטיבית, והרבה נעזרות בה במצבים מאתגרים כאלה (שהם נפוצים הרבה הרבה יותר משנדמה לך).

הסבר על רגל אחת:

ביגוד - פלג הגוף העליון של האמא חשוף. אם אפשר שגם פלג הגוף העליון של התינוקת יהיה חשוף - נהדר. אם זה לא נוח לה, אז בגד דק ככל האפשר (כמובן שהחדר יהיה מחומם היטב).

תנוחה - אמא יושבת שעונה לאחור, בין ישיבה לשכיבה. התינוקת מונחת עליה בתנוחה אורכית (כלומר הגוף שלה מקביל לאמא, לא לרוחב). הראש בסביבות החזה (קצת מעל, קצת מתחת, לא משנה).

תהליך - במצב כנ"ל, רוב התינוקות יתחילו "לחפש", להיעזר בידיים לזחילה קלה, לנקר פה, לבדוק שם. צריך סבלנות (בשביל זה כדאי להתחיל במצב שהתינוקת לא הכי רעבה). ייקח כמה דקות, בסוף היא תמצא את המקום הנכון ותתביית עליו מעצמה. סיכוי גבוה מאוד שהתפיסה תהיה מצוינת.

עד שהיא מגיעה אפשר לנשום להרגעה (אפשר לשיר - זה גם כיף לתינוקת וגם מסדיר את הנשימה היטב), ללטף אותה, לעודד...

זו כמובן לא שיטה להנקה באוטובוס, אבל חכי עם זה עוד קצת. אחרי שמגיעים לשלב שההנקה זורמת מסתדרים גם באוטובוס.

 

להסבר נרחב יותר של המנגנון + תמונות (לא צנועות) להמחשה, את יכולה לקרוא כאן:

http://www.beofen-tv.co.il/alon/2011/03/biological-nurturing/

 

 

היום את תראי אותי באוטובוס מרימה ומניקה בקלות כזו. אבל זה ממש לא היה כך בהתחלה. הרבה קושי, פצעים,כאבים, תינוקי יונק דם כל מה שתעלי בדעתך.
הנקה הרבה פעמים קשה בהתחלה עד שמתרגלים.
אבל זה שוה את זה בסוף.
בהצלחה יקרה.
הרבה נחת

לכולן זה קשה בהתחלה. יש לי 4 בנות, עם כל אחת מחדש היתה התחלה כזאת קשה- כואב, לא מצליח, קצת מתסכל.

אבל את תראי שזה יסתדר הרבה יותר מהר ממה שנראה לך. וגם את תרימי והופ עוד שבועיים או שלושה...

כמעט לכל הנשים זה קשה. מעטות הן הנשים שלא נאבקות על ההנקה. בטוחה שאם תשאלי את הנשים ההן באוטובוס הן יספרו לך שבהתחלה גם להן היה קשה.

 

לי עזר לאחוז את העטרה ולנסות לכווץ אותו כדי שיותר יכנס לפה של התינוק

אומנם יחיסת היה לי קל בהשוואה למה שנשים מתארות
אבל עדיין - כמעט היה לי גודש, והקטן לא נתפס טוב.. ועיפות גוברת וגזים.. וכל האכלה מלא מלא מלא זמן
וכיום הרבה הרבה יותר טוב.
לי זה מאוד השתפר אחרי שחתכנו לו את הלשון שהייתה קשורה- אולי כדאי לבדוק.. (ממליצה על ד"ר רועי פורר מירושלים..ואני לא מקבלת אחוזים או משהו... ;) )

היו לי חודש וחצי של כאבים.
הלכתי עם חזיה ופדים של הנקה כל הזמן, כולל בשינה, לא כי היו נזילות (להפך, כנראה לא היה מספיק) אלא כי כאב לי כל דבר שנגע.
וזה השתפר! ונעשה כיף!
אני מודה שגם היום, אחרי כמעט 11 חודשים, לפעמים יש לי גודש וכאבים קלים, אבל נראה לי שזה רק אני.

רק הערה שאולי אולי תעזור:
לא צריך להכניס את כל העטרה ממש.
מה שחשוב הוא שהשפתיים של התינוקת תהיינה מופשלות החוצה, במיוחד השפה התחתונה, ושהשפה התחתונה גם תהיה בקצה העטרה.
אם השפה העליונה יוצאת איפשהוא באמצע העטרה זה לא חשוב. רק התחתונה חשובה כי איתה התינוקת "סוחטת"אותך. שימי לב שאותה היא מזיזה בכל מציצה, את העליונה לא.

אני די בבאסה מהמצב כי לא אוכלת טוב
ואני מתה מכאבים בצורה כזו שכל הנקה מבטיחה לעצמי שזזה למטבח להכין לה מטרנה..

היא נולדה שבוע אחרי התאריך ובכל זאת המשקל שלה היה נושק ל3...
כרגע שבוע אחרי היא ירדה במשקל וכמעט חזרה לאיפה שהיתה. האחות אמרה לי להניק כל שעתיים שלוש ולא לתת לה למרוח יותר מזה. כלומר להעיר אותה באמצע שינה.
אז אני כל היום איתה ההנקה מניקה מנסה מנסה מנסה שתינו מותשות שתינו בוכות היא ישנה לשעה ואז שוב צריך להעיר אותה.
אגב ניסיתי את ההצעה של בהתהוות לא עבד..
יכול להיות שאחרי בקבוק שנתנו לה בתינוקיה בלימהסכמה שלי ופטמת סיליקון עבד האינסטינקט הטבעי?

למרכזה קצת את השד. כלומר אם היא יונקת מצד ימין, למשוך אותו קצת שמאלה, לכיוון מרכז הגוף, ואז לתת לה לתפוס. אם מצד שמאל - למשוך קצת ימינה. לא יודעת למה, אבל זה ממש עוזר.

והאחות צודקת, עד שלוש קילו חייבים להאכיל כל שלוש שעות (וצריך גם לוודא שיש מספיק חיתולים רטובים). וואי, זה בטח קשה לך...

קחי נשימה ארוכה.... תקופה ויעבור...

ביומים הראשונים אני מוסיפה תמ'ל אם  הנקתי של 40 דקות והם עדיין רעבים 

למה? כי הנקה בלי הפסקה עושה פצעים מאוד כואבים - כלומר בכל מקרה יש פצעים בהתחלה - אבל ככה זה עוד נסבל

ואני אישית צריכה כמה שעות לישון ואז יש חלב, בדרך כלל זה מסתדר תוך כמה ימים

והכי חשוב זה בלי לחץ - תינוקות מרגישים לחץ ונלחצים בעצמם ואז זה פשוט לא הולך

הנקה בלי הפסקה עושה פצעים מאוד כואבים

אז חשוב לי לציין לטובת מי שקוראות שזה לא חייב להיות ככה.

אם התפיסה לא הכי טובה, אז זה נכון - כמה שיותר ארוך יותר מכאיב.

ואם התפיסה לא הכי טובה גם הרבה פעמים לא מגיע מספיק חלב,

ואז נוצר מצב כמו שתואר פה עוד בשרשור שלפעמים זה גם לא מסתדר עם הגיל והנקה יורדת לטמיון. כשעוברים לבקבוק אחרי הנקה יש תינוקות שזה מחזק אצלם את התפיסה הלא טובה וככה מכפיל את הבעיה.

 

אבל כשמצליחים להגיע לתפיסה מצוינת אז גם הנקה ממושכת לא גוררת כאבים בכלל!

 

לכן העצה העיקרית היא להיפגש כמה שיותר מהר עם יועצת הנקה ולסדר שהתפיסה תהיה טובה.

לפותחת, אני ממש מקווה שהפגישה שלך במוצש תהיה טובה!

לא יהיה חלב

וגם תינוק רעב שמוצץ לריק יתעייף ויתעצבן ולא יתפוס טוב או יישן וזהו

במיוחד כשזה ילד ראשון ועדיין לא מזהים כל מיני דברים

ויועצת הנקה - פותחת השרשור כבר ראתה אותה ועוד מישהי כתבה שבת שלה כמעט מתה , העיקר לפנות ליועצת שתייעץ משהו

ואני זוכרת גם יועצת בבית חולים אחרי לידה ראשונה, אז היא עזרה, הוא תפס טוב, ינק כל מה שהיה, התנתק ובעוד עשר דקות ביקש עוד וככה בלי הפסקה, לברית הגעתי בלי כוחות ובוכה מעייפות, העיקר שיש הים יועצת הנקה, יועצת שינה, מאמנת אישית, מטפלת בכל דבר אפשרי

כמעט תמיד זו אחות רגילה שעברה "הכשרה" של איזה חצי שעה.
 יש מעט מאוד בתי חולים שמעסיקים יועצות מוסמכות ibclc - וגם אז בתנאים של בית חולים אפשר להשיג הרבה פחות מפגישה פרטית.

עזרה לי מאד!!
והייתי איתה באופן פרטי פעמיים לפחות.

והייתי בשערי צדק.

שלגמרי בזכותה אני מניקה!

בלידה הראשונה לא הצלחתי להניק. בכלל.
ראיתי שזה גורם לה סכנה (ירדה במשקל תוך יומיים כמעט בקילו והתייבשה) שאבתי חודש וויתרתי.

בלידה הזאת ב"ה הצלחתי להניק. והילדה ב"ה יונקת טוב ואוכלת ועולה במשקל.

מה שלמדתי על עצמי-
קודם כל לא בכל מחיר. אם זה פוגע בי או בתינוקת לוותר זה אומר להציל חיים.
דבר שני להתייעץ עם יועצת הנקה ולהניק בכל מיני צורות.
תנסי לחפון את כל העטרה ולהכניס לה לפה. וגם אם בהצחלה זה יכאב לאט לאט היא תתרגל ותאכל כמו שצריך.

בהצלחה יקרה!!

לחפון את כל העטרה ולהכניס לה לפה זה בעייתי.

בשביל תפיסה טובה ממליצים היום לקרב את התינוק לשד, לא את השד לתינוק.

תודה ויישר כוחך.

ילדתי את הבת שלי לפני חצי שנה ומהרגע הראשון ההנקה הלכה  לי מזעזע! כל פעם שהייתי באה להניק אותה הייתי נאבקת איתה עד שתסכים להתחיל (!!) לאכול.. שלא לדבר על כמה זמן היא הסכימה לינוק..כל תחילת הנקה איתה התחיל בצרחות והאבקות (שלי ושלה). אחרי 4 חודשים של תחנונים מצד בעלי הפסקתי להניק ואני באמת מרגישה יותר שמחה.. אז אם את מחליטה להפסיק את תשארי האמא הכי טובה בעולם.. תאמיני לי- התינוק יעדיף אמא בריאה בנפשה מאשר עוד כמה חודשים של הנקה.. אני לא מזלזלת בהנקה כי זה באמת חשוב אבל לא להשתגע עם זה.. אל תקשיבי לכל אלא שאומרים לך לא להפסיק לנסות כשזה בא על חשבון הבריאות הנפשית שלך. שיהיה בהצלחה!

במצבי היום אני מזדהה עם כל אישה שמספקת על האבקויות כואבים
יש לי התחושה שמי שלא עברה אתזה לא מסוגלת לדמיין את עוצמות התיסכול ובכאב.
ואת עוד עברת אתזה 4 חודשים!!את רואיה להערצה! קשה לי לדמיין את עצמי עוד יום ככה.
ובכל זאת אני כרגע לא במקום של לוותר.
זו ילדה ראשונה יש לי את הזמן והכסף להשקיע
אני באופן אישי מאוד מאוד מעוניינת להצליח.
אמא שלי לא הניקה את הילדים שלה כי לא הצליחה. היא הראשונה להטיף לי לקחת תחליף..
בעלי,בעד הנקה ומאוד תומך ומפנק אבל הצהיר כבר כמה פעמיים שכייון שמדובר בגוף שלי ובאנרגיות שלי הוא לא רשאי להביע עמדות ושארגיש בנוח לעשות מה שנוח לי הוא תמיד יהיה לצידי..
אני לא מנסה בגלל מכבש לחצים חברתי/סביבתי אלא כי אני באמת מוצאת את זה כחשוב.

רוצה לדעת שניסיתי הכל לפני שעברתי לבקבוק.
לבנתיים קשה.
הגיעה היועצת איתה הכל עבד. היא הלכה והכל חזר לקדמותו.
לא מצליחה לחבר אותה שסוף סוף מצליחה כואב תופת..
אם יש למישהי דווקא סיפורי עידוד.. אשמח לשמוע.
ומחליפה יועצת ליועצת הנקה שלישית!
תבוא בעזה מחר בבוקר..

אמנם אין לי את הרשות לומר לך מה לעשות, בפרט שכבר התאמצת כ"כ,
אבל אני ממש חושבת כמוך, שאם את מסוגלת ורוצה, למצות את כל האפשרויות כדי כן להצליח בהנקה.
ובעז"ה, עוד כמה שבועות תוכלי גם את רק לשלוף... ואמא טריה שתראה אותך תקנא...

שלי היה קשה בהתחלה כמו שאמרתי למעלה ..
ושילבתי עם מטרנה בנוסף ..

ומגיל 4 חודש לערך אני רק מניקה בלבד בלי תוספות של מטרנה ..
ובהמשך באו המוצקים וכולי.. , ועד היום אני מניקה עדיין .

ובגיל 3 חודש לערך , התחלתי לשלוף בלי כאבים יותר .

צריך כוח רצון גדול כי זה מאד מאד קשה !!!

ממש זוכרת בבי"ח, בלילה, בחדר הנקה של התינוקיה, כל הנשים המנוסות יושבות ומניקות בנחת, בלי הנד אפעף, ורק אני מסתבכת עם כרית ההנקה, פטמת הסיליקון, ואיך בכלל להחזיק את הפיצית הזו..

 

היא דווקא אכלה בסדר, אבל היו פצעים עם דם, וכאבים, ופחדתי מכל הנקה...

 

במצטבר היו שתי יועצות הנקה של בית החולים, עוד אחת פרטית (כשהייתה היה מצויין, אח"כ לבד לא הסתדרתי), ובסוף מה שהציל אותי הייתה המשאבה ורופאת הילדים שקצת סתרה חלק ממה שאמרו יועצות ההנקה (למשל היא ממש לא אהבה את הגישה של הבאת התינוק אל הפטמה כמו שלימדה יועצת ההנקה...). הפצעים עברו וב"ה היא ינקה ואכלה רק חלב שאוב, בלי תוספות! אומנם עוד לקח לי זמן עד שהרגשתי ממש בנוח עם ההנקה (עד גיל גדול החזקתי אותה בתנוחת הגיטרה, ולא בתנוחה הקלאסית, שזה קצת מסרבל...), אבל בסוף גם זה הגיע.

 

לא יודעת מה יעזור אצלך, אבל בע"ה כל ההשתדלות אינה לחינם!

 

כל הכבוד על כל המאמצים, ההשקעה... 

 

 

לינוק בסדר

בחודש הראשון ממש כאב, בלי קשר לכלום ולא היה צריך יועצת הנקה 

ואחכ עבר והכל בסדר.

אז אולי סבלנות....?

בהצלחה!!

 

חמותי אמרה לי לשים ויטמין D על הפטמות, זה עוזר להן להתרכך... גם שמן זית מרגיע

ומרגישים שפחות כואב

פטמות מסיליקון
אצלנו זה עבד מצויין
היה כואב ממש בהתחלה
והשתמשנו בפטמות ורק אחר כך התרפא
בהצלחה

אם זה נוח לך, ולא גורם לגודש, אין בעיה.

לא כדאי עם ברזלים שלא יעשה חסימה של צינוריות

מאוד לא ממליצה. לי אמרו שזה בסדר, לבשתי וגרם לי לדלקות חוזרות

אני שמה ולא נרשמו בעיות... ב"ה

 

לדעתי תנסי, ואם תראי שמתחיל להיות בעיות אז תפסיקי עם זה...

אין כזב דבר ריבוי תנועות
יכול להיות שהתנועות נהיו פשוט יותר מורגשות בשלב הזה

אבל כל דבר שמרגיש לך לא רגיל כדאי אולי לבדוק בשביל השקט הנפשי שלך
מקסימום זכית לעוד הצצה לקטן/ה

כשיש שינוי באופי התנועות צריך להיבדק.

ריבוי גם יכול להעיד על מצוקה.

כאילו בלילה ישנתי, אבל מאז שקמתי..

לנסוע עאו לא?

זה רחוק...

ואני מעובדת היום...

הרופאה שלי בפירוש אמרה לי שלא מודאגים מריבוי תנועות בדכ
אלא רק ממיעוט.
יכול להיות שהעובר הקטן גדל ולכן את כבר מרגישה אותו יותר או ששינה תנוחה..
מעניין אותי אם הלכת ומה אמרו במוקד?

והאחות אמרה שהיינו כבר צריכים לנסוע בלילה..

ממש כעסה עלינו..

ב"ה ב""ה הכל היה בסדר

רקמפרסמת לכולם שנדע שצריך לשים לב לזה...

בע"ה שיהיה רק בטוב... 

יכול להיות אדמת.

הסמיכות של החום לפריחה, והתיאור שתיארת מתאימים.

 

ועד שנגיע מחר לרופא-
זה מדבק?
אני בהריון, חוששת מזה..

אל תדאגי מדי.

 

הוא חוסן? את מחוסנת?

 

אם זו אכן אדמת, אז ממילא נחשפת לוירוס עוד קודם, כ 7 ימים לפני הופעת הפריחה.

אם הוא חוסן, זה יכול להיות סתם וירוס אחר.

 

 

לא לדאוג מדי, תראי מחר. בעז"ה הכל יהיה בסדר.

ורק רופא יכול להבדיל בינהם. אדמדמת היא הרבה יותר שכיחה ככה שאין לך מה לחשוש מאדמת בע"ה. 

 

התופעות נבעו מהחיסון או שאין קשר?

 

דחינו את זה, בגלל שהיה לו חום

זה דווקא סביב הפה, ובכפות הידיים והרגליים.

אין הבדל מצד זה, ההבדל הוא בסוג הפצעים שרק רופא יכול לאבחן.

1. למה לא נעים? הוא אמור לתת לך שירות. ואם הוא לא יכול לתת לך את השירות שאת מעונינת בו, אז את הולכת לרופא אחר שכן. מה פה לא נעים? אם בכל זאת לא נעים לך-  אז תלכי לרופא האחר גם לבדיקה של ה6 שבועות וזהו, אין לך מחויבות כלשהיא לרופא שלך.

 

2. אני במקומך הייתי כותבת משהו, מהלב. פשוט את מה שאת מרגישה, בלי יומרה ובלי נסיון להגיד משהו אחר. רק מה שיש לך בלב וזהו. אני מניחה שכל התיחסות תחמם לה את הלב.

א. תגידי לו שאתם מעדיפים התקן אחר או שאת יכולה להגיד שאתם עדיין לא סוגרים על עצמכם..
למרות שלדעתי תגידי את האצת וזהו. זה לא שהוא חזכור את זה להריון הבא. והוא מעביר את זה. ככה שלדעתי אין בעיה אהל אם לא נעים לך תגידי שאתם עדיין מתלבטים.
ב. לדעתי בנתיים לא לרשום כלום. את מקסימה שאת רוצה לרשום לה. אבל לדעתי צריך לזמן קצת לעבור. אולי בהמשך ללכת להביא משו מתוק/ארוחה טובה ואם היא תרצה לדבר מצויין אם לא אז לא. לדעתי לא כ"כ ממולץ מכתב עכשיו. אבל זו רק דעתי.

גידול קל
ובשורות טובות!!

מה אומרים?

"הצטערתי לשמוע", "איתכם בכאבכם" "אתם לא לבד, אנחנו כאן" וכד'

אם זה רלוונטי - לשלוח עוגה/ פשטידה, הרי גם היא יולדת בדיוק כמו כל יולדת אחרת

 

בעיני, הכי גרוע זה התעלמות מהמצב, גם ככה עצוב לה וקשה..

 

 

קופקטית, מהירה ונוחה.

שווה את ההשקעה! לדעתי...

הדימום לווה בכאבי מחזור אופייניים?

הייתי בודקת בבדיקה ביתית או דם. שתיהן אמינות בשלב זה (אם זה דימום השתרשות).

המסיבי כן לווה בכאבי מחזור, והדימומים, לא אולי טיפה מיחושים בבטן אבל יש לי מיחושים גם מבלי קשר לדימום..כך שאני לא יכולה לקשר.. אני מפחדת להתאכזב נראה לי מוזר שהיה לי דימום טרי יומיים, ובכל זאת אני בהריון....מכירה מקרה דומה?

לא ממקור ראשון. אבל גם בפורומנו היקר ראיתי הרבה יותר מפעם אחת, וגם זה אפשרי כדימום השתרשות.

אולי תחליטי עם עצמך שאת עושה בדיקה בשביל התרת הספקות. לדעת אם יש משהו חשוב שעליך לדעת. בלי להיקשר רגשית לבדיקה.
אם זה לא הריון, חשוב להיות מודעת לשינוי כזה במחזור, למקרה שזה ישנה.

כאן לתמיכה!

מוצאים זמן לדבר ולשתף בנחת גם אם זה בבית על פינוק מיוחד שקנית במכולת- מיץ שאוהבים או עוגנ חטיף גלידה או מה שעושה לכם את זה.
האקסטרה השקעה הזו לבד מפילה חיות. משתפים גם בקושי ובתחושה שלא מספיק קרובים.. זה בדרך כלל מקרב לכשעצמו.
חושבים על פתרונות ביחד ומה כזוג מוכנים לעשות בשביל זה. בייביסיטר? להזעיק את הסהתא איזה ערב?
ללכת לבילוי עם תוכן כמו הופעה מוסיקלית או הצגה או סטנדאפ, משהושמרחיב אתהנפש ונותן כוחות.
בהצלחה

לפעמים אני מעדיפה שנהיה אסורים תקופה בשביל להתגעגע

מן הסתם היא התכוונה שברגע שמפנים  זמן מיוחד שמקדישים זה לזה, לשיחה או בילוי, מחדשים את הגעגוע.

דברים חיצוניים כמו לחייך ולהיות נעימים כאלה כמו בתקופת האירוסין... חחח

להתעורר ע"י דברים חיצוניים כמו להתלבש מושך, להתאפר, להתבשם... זה מעורר גם את הגבר וגם את האישה. אפילו לעשות סתם דברים חיצוניים זה

את יודעת להבחין בשינוי אצלך, זה בהחלט יכול להעיד.

אומנם אי אפשר לסמוך על זה לחלוטין, אבל מי שמודעת לשינויים במראה, זה יכול להעיד.

היא מן הסתם כבר אוכלת מוצקים, אז זה לא שהיא לגמרי תלויה בך..
את יכולה בתור התחלה לעשו. רק בוקר, צהריים, ערב פעם אחת
בהמשך רק בוקר וערב
בהמשך רק ערב
ולאט לאט לשחרר גם מזה..
בהצלחה!!

מוצקים , היא אוכלת כמו ציפור ..
ביס כאן ביס שם וזהו !

מארוחה מלאה היא תאכל רק ביס ממלפפון נגיד וזהו .
זה כלכך מדכא אותי .

החלטתי להפסיק לה במכה אחת .
זה תקין זה בסדר ?

גם שלי לא רצו מוצקים וזה היה קשה..
אני לא בטוחה שזה טוב בבת אחת. גם מבחינתך- גופנית,
וגם מבחינתה.
גם הגוף שלך צריך להתרגל לשינוי, וגם היא..
נסי להמעיט לה בהנקות, כפי שכתבתי
ולשלב דברים אחרים, כמו דייסות שאת מכינה, מרקים- אולי אפילו לתת את כל זה דרך בקבוק, בתור התחלה. ולא ישירות דרך צלחת.. לעשות את זה בהדרגה.
אולי היא סוג של תשבות רעב בכמה ימים הראשונים ותאכל מעט, אבל ברגע שהיא תבין שזו המציאות החדשה היא תטעם..

בסבלנות, ובהצלחה!

אנסה לגמרי ..מקווה שאני אצליח

גם לי היו תינוקות של או הכל או כלום שהתישו אותי, ולא היתה ברירה אלא לגמול אותם, למרות שאחרים הנקתי עד גיל 3.

 

שנה וחצי זה יפה מאוד מאוד. אשרייך.

 

אם החלטת לגמול - דבר ראשון תקני כרוב. אל תתחילי בלי זה.

זה ענין של כשלוש יממות לא פשוטות, ואז החלב מתמעט מאוד,וכמעט נפסק לגמרי.

 

הכרוב יעזור לחמם את המקום כדי לשמור על זרימה קלה מאוד, קבועה (לשים רפידות, אם את נוטה לטיפטופים), כך שהגודש לא יהפוך לדלקת חלילה.

עדיף לא לשאוב בכלל. עם כרוב אפשר להסתדר בלי לשאוב.

 

אפשר גם לגמול יותר בנחת ובאריכות, להוריד כל יום ארוחה, אבל זה לא כל כך מתאים לפעוטות שצמודים להנקה.

 

אחרי שלוש יממות, בדרך כלל השד חוזר להיות רך, וכמעט מרוקן (זה השלב להפסיק עם הכרוב, כדי שהזרימה הקלה שהוא יוצר תיפסק, ולא יווצר עוד חלב.

 

זה לא שלב פשוט משום שגם לך וגם לתינוק מאוד קשה, וצריך לחבק הרבה, ולהסיח את הדעת, ולעניין במזונות אחרים ופעילויות מעניינות אחרות, (ולפעמים גם להתמודד עם תסכול של התינוק שהוא מבטא בהנפת אגרופים ובעיטות...) בזמן שאת עצמך גדושה וכואבת - וגם המצב הרוח וכו' .

 

אבל לפעמים אין ברירה.

תתארגני מראש עם כל מיני דברים טעימים בשבילה, ומשחקים, וגם עזרה של בעלך.

 

לי היה עקשן אחד שניסיתי לגמול בגיל שנתיים, והוא פשוט שכב למרגלות המיטה שלי כל הלילה ומירר בבכי.... בסוף נשברתי - כנראה לא לחלוטין הייתי שלמה עם זה.

במקרה הזה זה היה טוב, כי הוא היה רגיש לחלב והמשיך להגיב קשה לצמיחת שיניים, כך שזה היה לתועלת שנשברתי והמשכתי להניק אותו בסבלנות עד גיל שנתיים וחצי.

בגיל שנתיים וחצי, כשהוא כבר היה בגן, נסעתי לאחותי ליומיים והשארתי אותו לבעלי שהסתדר איתו יפה, ובינתיים החלב שלי נגמר.

 

בהצלחה.

קשה מאד חחח
אני מקווה שאצליח כאן בגיל הזה ,
ובאמת יהיה קשה .. אני חושבת שבמהלך היום יהיה יותר קל מה שיהיה קשה יותר זה יהיה הלילה ..
היא קמה בלילות לינוק וזה מתסכלללל

הקטנה שלי (בת שנה וחודש) גם מכורה להנקה וגם בקושי אוכלת מוצקים, אבל גיליתי שאם אני לא נמצאת איתה - היא מסתדרת יפה מאוד.

היא אצל מטפלת? יש אפשרות שמישהו אחר ישמור עליה בלעדייך למשך כמה שעות טובות? ושאותו מישהו יציע לה אוכל ושתייה אחרים. אולי כך היא תיגמל, לאט לאט. (אני גם בעד לגמול בהדרגתיות. מבחינתי אני הולכת לכיוון הזה כבר מעכשיו - מנסה לרווח את הזמנים בין הנקה להנקה).

היא רק איתי כל היום ..
ושבעלי היה איתה כמה פעמים .. לא צלח
צרחות ובכי עד שחזרתי ..

טיפ למוצקים שאולי יעזור לך, אצלי גם לא היה לזה ביקוש כלל. ואפילו דחיה אם אפשר לומר, אולי רבע ממה שנכנס לפה יוצא בטיטול חח
ואני הייתי על סף ייאוש אבל ידעתי שאין ברירה, אז התחלתי לתת מתובל. מה שאני אוכלת, אני מועכת ונותנת גם לו..וזה פשוט פלא. הוא אוכל נהדר!
וממה שהבנתי יש תינוקות שלא אוהבים את האוכל התפל ומסרבים לו. וכשהם טועמים מתובל הם כן מגלים עניין. אם לא ניסית ואין לך בעיה עם זה, אז אין לך מה להפסיד ייתכן שתופתעי.
ולגבי ההנקה, אני בשלב של התחלת המוצקים, הפחתתי אולי 2 הנקות ביום. ואני רק חושבת על גמילה מלאה ולא בא לי שיעבור הזמן. כל כך נהנית ומתענגת מכל רגע...
מצד שני, ממש לא מתחשק לי להגיע לגיל שנתיים שלוש כשאני עוד מניקה. גם אם זה פעם אחת ביממה.
אבל איך שאני חושבת לעשות זה בהדרגה, במהלך היום זה יהיה פחות קשה. אבל בלילה אני ממש בחששות.
בכל אופן שיהיה בהצלחה בעזרת ה'!

אני מנסה לתת לה הכללל !
כל מה שאנחנו אוכלים היא מקבלת גם .. לא רואה סיבה שלא
היא בת שנה וחצי היא גדולה כבר .

הבעיה שגם את זה היא לא רוצה בקושי רב
טעימה כאן טעימה שם ..

מתי התחלת איתה את המוצקים?

ובהתחלה הייתה אוכלת ממש ממש יפה עד גיל 8,9 חודש שהתחיל לרדת .. ובגיל שנה לערך החליטה שהיא רק טועמת ולא מעבר לכך

האמת שניסיוני מועט בעניין הזה..מקווה שיהיו מנוסות ממני לתת לך טיפים טובים יותר..
הלוואי שהיא תחזור ותמצא עניין בזה שוב...

בהצלחה!!!

תודה רבה רבה

מחייב אולי בדיקה אצל רופא.

יכול להיות מחסור בויטמינים שגורם לחוסר תאבון למוצקים (לאו דוקא ברזל).

 

את מתארת תינוקת שאכלה יפה ובהדרגה איבדה את התאבון. אם זה לא לפרקי זמן של בקיעה וצמיחת שיניים, וזה משהו שמאפיין אותה ברציפות מגיל 8-9 חודש, זה יכול להעיד שמשהו לא תקין.

 

כדאי לבדוק לפני שעושים צעד שמפסיק את מקור התזונה הבלעדי שלה כרגע.

הרופאה בדקה אותה .. הכל בסדר ב"ה

סתם נטו מפינוקי

עברנו את זה לפני חדשיים... ועבר בסוף

גם אצלי כמעט לא אכלה מוצקים וגם התעוררה בלי סוף בלילה.
ולא הצלחתי להוריד בהדרגה, פשוט לא הצלחתי להתמודד עם הבכיות..
רק כשהחלטנו סופית שדי, עם הרבה אחריות של הבעל זה עבד.
ורק אז היא גילתה שאפשר לאכול אוכל אמיתי עד כדי שביעה
המלצותיי:
לדאוג לאוכל זמין וטעים‏. אני נתתי גרבר, אולי אפילו מעדן וכדומה. בלילות- אם אפשר שהאבא יקום זה משמעותי מאוד. אולי גם להרדים בערב.
וכן, אחרי כמה ימים זה פשוט עבר!

אז הפסקת במכה אחת ?
ואיך עבר ?

איך היה איך היא קיבלה את זה ?
מעניין אותי .

לבינתים החלטתי להוריד את כלל ההנקות הלא קשורות , אלא שהיא מנשנשת ..
והחלטתי להשאיר את החשובות לה , בוקר אחרי קימה , צהריים לפני שינה , ובלילה לפני שינה ..
במהלך הלילה נראה איך יהיה היום . מיייייאש

מה את עשית בלילות ? אשמח לשמוע

ניסיתי להוריד בהדרגה במשך שבועיים בערך ופשוט לא הצלחתי. כנראה שכן ירדו קצת הפעמים אבל זה לא היה זה.
אז כן, הפסקתי בבת אחת. כלומר, נשברתי איזה 3 פעמים אחרי שהחלטנו, אבל זהו.
השתדלנו לתת הרבה פינוקים לקטנה גם באוכל וגם בכלל. יצאנו הרבה החוצה.
אה, ועשינו את זה כשהיינו אצל ההורים- גם יציאה מהשגרה וגם היו עוד ידיים לפנק ולהרגיע.
בעלי לקח אותה המון גם ביום ובעיקר בלילה. אין לי מושג איך הצליח להרגיע אותה (לפעמים יצא איתה החוצה בשעות הקטנות..). פשוט לא קמתי אליה בכלל. כשהתעוררה, הערתי את בעלי והוא קם והרגיע אותה. (ניסינו להפסיק את ההנקה בלילה עוד קודם, אבל עד שהוא לא לקח אחריות מלאה זה לא עבד).
ועוד משהו, לדאוג שתאכל היטב לפני השינה. במשך השעתיים-שלוש לפני השינה לדחוף כמה שיותר אוכל

ונתת לה משהו אחר ? בקבוק במקום ?
אצלי היא לא אוכלת מבקבוק בכלל .

שנסיתי פעם אחת לגמול אותה הכנתי לה דייסה בבקבוק ..
היא הסתכלה על הבקבוק כאילו זה בדיחה חחחח ומשחק .

וגם שהרגלנו אותה לישון במיטה לבד ולא איתנו בעלי זה שעזר ותמך ועשה הכל ..
ואז אני באתי והרסתי שוב עם ההנקה

כלכך מדכא ,
בינתיים החלטתי במשך שבוע לנסות לתת רק 3 פעמים , ובלילות חחח להפסיק לגמרי !!!
נראה היום היום הראשון שלנו , עד עכשו דרשה ורצתה .. ובסמוך לשנ"צ מקבלת ..

בינתיים הולך בסדר , נראה איך יעבור עלינו הלילה .
אם הלילות בשבוע הזה יצליחו , לאט לאט אוריד לה בהמשך היום גם ..
מקווה שאצליח

גם שלי לא הסתכלה בכלל על הבקבוק, אבל לא התפלאתי, כי גם הגדול חשב ככה בזמנו...
כן נתתי, ועדיין, דייסה (לא מטרנה) ב‎צלחת. כי זה מאוד משביע ושמים בזה ויטמינים. אז לילד שלא אוכל מספיק אוכל מגוון זה נראה לי חשוב.
האמת, אם יכולתי, הייתי ממשיכה עם הנקה אחת-שתיים ביום. זה ממשיך לתרום להם גם כשזה קצת...

מקווה שאצליח מהיום , עד עכשו הלך סבבה .
נראה מה יהיה בלילה שזה הכי קשה .

תודה רבה לכולן :-*

ולא היתה בעיה.

 

התחלנו עם המידה הקטנה, וממנה התקדמנו, אבל אני זוכרת שאחד התינוקות התלהב דווקא מהגדולים די בהתחלה.

למה מסוכנים?

לא ידוע לי על בעיה.

מוצצים בצבע צהוב

מסוג גדול

מספר אצווה (רשום מאחורה בחבילה) 41/4/14

שמיוצר ונמכר אחרי יוני 2015

 

רק על המצוצץ הספציפי הזה יש בעיה וביקשו להחזיר

שאר המוצצים עברו בהצלחה את הביקורת של מכון התקנים ואין בהם את הבעיה הזו

 

בכל מקרה במוצצים הפשוטים האלה-

כדאי להחליף כל פעם שיש פגם הכי קטן,

 

בגלל זה הם עולים כ"כ זול, 

שלא נתחשבן ונחליף בלי בעיה  

בליווי התינוק שלי...
הרופא דבר ראשון אמר שהוא צריך לבדוק אם המוצר שלו בסדר.
ולשאלתי הוא הסביר לי, שמוצצים כאלו גדולים בתוך פה קטן עלולים לגרום לבעיות אורטודנטיות. ולכן חשוב להקפיד על מוצצים אורטודנטיים, בגודל של הילד, ולא גדולים יותר.

שהכל תקין. אבל ליתר בטחון, כשיש לך תור אצל רופאת נשים, תבקשי שתבדוק גם את הענין הזה.

 

זה רק בצד אחד?

דקירות קטנות שבאות והולכות?
כן זה תקין השד גדל ומתחיל להתכונן להמרה
הקולסטרום שהוא החלב הראשוני מגיע כבר בשבוע 16..
אצלי רק צד אחד גדל וכאב ואז הצטרף השני..
אז לפעמיים גם זה אפשרי.

זה כאבים לא באיזור מסויים אלא בכל השד ויש את זה בשניהם.

דקירות קטנות שבאות והולכות?
כן זה תקין השד גדל ומתחיל להתכונן להמרה
הקולסטרום שהוא החלב הראשוני מגיע כבר בשבוע 16..
אצלי רק צד אחד גדל וכאב ואז הצטרף השני..
אז לפעמיים גם זה אפשרי.
אם זה כאב רציני יותר וממושך ולא כזה שבא ועוזב אחרי כמה דק אולי שווה להבדק.

הכנה של השד להנקה.