פורום הריון ולידה (עמוד 4515)

אפשר לדבר עם הדיקן של המכללה או אגודת הסטודנטים ולהשיג אישור זמני לא להגיע לקורסים.
או אפשר לעשות קורסים מקוונים.

להרבה נשים הבחילות עוברות מתישהו בשליש השני. 

חבל לך לוותר על הלימודים.

תנסי לסדר לך פטור לעכשיו ובבחינות כבר תסתדרי בע״ה..

 

מה עם כדורים, ניסית?

אותי זה ממש הציל בחודשיים שהקאתי כל היום והייתי חייבת לתפקד קצת.

סליחה על הלועזי אבל מאז שאני עם כל הרופאים והבדיקות..אני מפחדת שזה ימשיך עוד כי לא נראה שיש סוף/הקלה..

לקחתי עד עכשיו דיקלקטין אבל אני רוצה להפסיק, זו הפעם השנייה שאני מנסה..

אני מפחדת להמשיך לקחת זה גורם לעייפות וכאבי ראש מטורפים..

מחר אני מקווה לשמוע פיתרון חדש מהרופאת נשים החדשה..

או דברים טבעיים כמו ג׳ינג׳ר ועוד שעוזרים לבחילות?

אני לקחתי כדורים ממש חזקים שבעיקרון לא נותנים לנשים בהריון אלא ל״ע לחולים שעוברים כימותרפיה.

הם מאד עזרו לי אבל צריך מרשם והם גם מאד יקרים, נקראים זעפרן.

הם החזירו לי את השפיות. אבל אני לא יודעת אם את במצב קשה כמו שאני הייתי..

ואיך ידעת מתי להפסיק אותם? אני לוקחת דיקלקטין כבר חודשיים בערך וכל פעם שאני מנסה להפסיק אני חוזרת להקיא ברצף כמו בימים הראשונים (אתמול הקאתי כל כך הרבה, כל כמה דקות)

הבעיה שהכדורים גורמים לעייפות וסחרחורות, ושוב משביתים אותי ומחזירים אותי למיטה..

איך ידעת להפסיק את הזעפרן? אפשר גם בפרטי..

זה פחות משבית..

זה מה שלקחתי בשבועיים הראשונים, ראינו שלא מועיל אז ניסיתי גם נרות פראמין.. לא היתה שום השפעה :/

רק כשהייתי כבר בסכנת התייבשות או כשהייתי חייבת לנסוע לאנשהו ולתפקד.

הבחילות פשוט חלפו במהלך השליש השני ולא נצרכתי יותר לזופרן..

מקווה שגם לך הן יעברו כבר!!

יש לי חברה שהייתה בשמירה מאמצע ההריון עד הסוף בערך

ובמכללה ממש התחשבו בה 

הסכימו לה להיעדר מקורסים ולגשת למבחנים במועדים מיוחדים

להגיש עבודות במקום מטלות אחרות

היו איתה ממש סבבה 

תבדקי איך המכללה שלך תקבל את זה

קשה לדעת לפי מה שאת כותבת מה הבעיה,
היועצת רואה אותך, אותו, עוזרת לכם ביחד.
שומעת את כל הפרטים.
ולפי זה נותנת לך עצות ששוות זהב.
בהצלחה!!

בס"ד

אז הילד אוכל 80 הנקה וכל השאר בקבוק?? זה מספיק בריא לדעתי ואין צורך לאכול את עצמך.

אני הנקתי בדיוק ככה במשך שנה ו-8 חודשים!! את מאמינה??? ממש הרבה זמן.

זה שהוא השלים את מזונו עם מטרנה- לא עשה לו כלום. הוא אכל כמה שאכל והיה לו טוב במשך כמעט שנתיים.

 

אגב, זה שאכל מבקבוק עזר לי לגמול אותו ממש בקלות ובהדרגה מהנקה!! גם לך זה רק יעזור אחר כך אם את חוזרת לעבוד.

 

הילד שלי ברוך ה' חכם ושמח...ואני מרגישה שזה בזכות ההנקה. 

 

גם אני אכלתי את עצמי בהתחלה כשלא היה לי מספיק חלב, אבל לאט לאט הבנתי שקודם כל צריך אמא שמחה שמחבקת ואוהבת, וזהו.

הכל בסדר. לדעתי את יכולה להמשיך כמו שאת ככה בלי לחצים. תינוקות אוכלים מה שהם צריכים וממש לא לפי הספר...והכמויות שאומרים לנו בטיפת חלב....

בהרבה מקרים (קרה גם לי אישית) כשהארוחה מתחלקת בין הנקה לבקבוק אז יש תהליך הדרגתי שההנקה מתמעטת והבקבוק דרוש יותר ויותר --- עד שההנקה נגמרת.

כמה בכיתי כשהילד כבר לא הסכים בכלל לינוק ממני כי כלום לא יצא      זה ממש שבר את לבי.

בילד הבא כבר הייתי חכמה יותר, ומיד כשראיתי שההנקה לא מספיקה לו הלכתי ליועצת הנקה. בפגישה איתה התברר מה גר לבעיה, והצלחנו לפתור אותה ב"ה.

לפותחת - ב"הצלחה!!

דרגה 4.
ואני פשוט לא יודעת מה לעשות!
לעשות ניתוק? כואב לי לחשוב שבגלל הכאב שלי בהנקה אז נחליט על ניתוק.
אבל באמת זה כאב בלתי נסבל כבר. וכמה אפשר עם פטמות סיליקון שגם איתן כבר כואב?
אולי עדיף לוותר כבר על ההנקה במקום לבצע? גם כה צריכה להתחיל ללמוד אוטוטו בע"ה ותכננתי לשאוב עהורו.
אבל אם אשבר ויהיה קשה לעמוד בזה? אז אולי עדיף כבר לוותר?
מבולבלת וצריך להחלחט בהקדם.

זה חשוב אחר כך לכל החיים, כשיש לשון קשורה זה גורם סיכון לבעיות באוזניים, בשיניים, בהגייה ועוד.

הווה אומר - גם אם בסוף לא תניקי, כדאי להזדרז ולעשות ניתוק.

אני ממליצה על ד"ר רועי פורר מירושלים (באים אליו מכל הארץ)
אין הנחה של קופ"ח: (
אבל מקצועי. אדיב ונחשב למומחה בתחום.
(לא כדאי לחכות כי ככל שהילד גדל זה כואב לילד יותר)

ותודה לכל המגיבות!

אם את בכללית מושלם יש השתתפות

אבל הבנתי שאפשר לעשות את זה בבי"ח בלי תשלום, או במחיר נמוך

אז אולי עדיף

יש היום אופנה רבתי לנתק, הרבה פעמים ניתן לפתור את הבעיה בלי זה. אחוז הפעמים בהם הלשון באמת מצריכה ניתוק הוא מאוד מאוד נמוך. אם באמת צריך- אז כל רופא אף אוזן גרון יכול לנתק, ואין סיבה שירוששו אותך.

 

גם לשלי יש דרגה 4,
אני יכולה לעודד שאנחנו החלטנו לא לנתק כשראיתי שבעזרת היועצת והעצות שקיבלתי ממנה זה נהיה פחות כואב והיום לא כואב בכלל.
זה נהיה פחות ופחות כואב ככל שהוא גדל כי באופן יחסי יש יותר לשון משוחררת.

אם זה עומד מול ויתור על הנקה או אפילו מעבר בלעדי לשאיבות אז ברור שעדיף לו הניתוק מאשר הפסקת ההנקה, לא נראה לי שיש בכלל שאלה.
האמת שהסיבה שאצלי גרמה לא ללכת על ניתוק זה בגלל שלוגיסטית זה היה מסובך אצלנו, אם זה פשוט לך יש דעות שכדאי לנתק כי זה חוסך עוד קשיים בהמשך בלי קשר בכלל להנקה.

אבל איך אפשר להתמודד עם הכאב?
מנסה פטמות סיליקון אבל עדיין כואב ממש. ואני פשוט רק משקשקת מכל הנקה שקרבה. כואב לי
איך הצלחת לעקוף את הכאב?
וקשה לי לחשוב על החלטה לניתוק. להכאיב לילד...

וכן אפשר לשפר את התפיסה. בהתחלה הייתי בוכה בכל הנקה, ואחרי עזרה למדתי איך להצמיד אותו כך שלא יכאב לי, והוא הצליח לינוק ב"ה כמות גדולה והיה על הנקה מלאה עד גיל מופלג. תנסי למצוא יועצת שתעזור לך לא עם העצה לנתק, אלא עם עצות פרקטיות איך להניק כך שלא יכאב לך.

הוא פשוט פוחס את הפטמה ומכאיב..

כי באמת מבחינת הכאב- אני לא אומרת שזה לא שיקול אבל אני מניחה שזה לא מנע ממך לעשות ברית מילה לילד כי האמנת שזה טוב לו אפילו שאנחנו כל כך רוצות להימנע מזה.
גם חיסונים זה כואב..
הכאב של זה הוא באמת ריגעי, וברוב הפעמים זה משפר פלאים את ההנקה

מה עשיתי כדי שפחות יכאב?
שוב, זה מה שהיועצת לימדה אותי ואני מניחה שזה די ספציפי לכל אישה אבל בגדול לנסות תנוחת הנקה אחרת שאת יותר יכולה לשלוט בתפיסה שלו ויותר לעזור לו לינוק בעצמו.
אני לא אומרת שלא-
ההתחלה היתה סבל. ממש בכיתי תוך כדי ההנקות ומזדהה מאד עם מה שכתבת על הפחד מההנקה הבאה,
שילבתי גם שאיבות כדי להקל על עצמי אבל תוך כמה שבועות כבר כאב פחות ולא היה צורך בשאיבות.

באמת באמת אני הכי ממליצה להיות בקשר צמוד עם היועצת, בלעדיה אני די בטוחה שלא הייתי מצליחה אפילו שזו היתה הנקה שלישית שלי ולי בעצמי מעבר לנסיון יש ידע מקצועי, זה באמת לא פשוט. 

לדעתך עדיף לנתק?
ושוב תודה רבה!

אנחנו גילינו את הלשון קשורה בגיל 3 שבועות.
נניח עד גיל חודש וחצי כאב ברמות של סבל, עד גיל 3 חודשים היה לא נעים-לא נורא. 
אחר כך כבר בכלל לא.

לגבי ניתוק-
לוגיסטית היה קשה לי לנתק מכל מיני סיבות כלומר אם רופא היה מגיע אלי הביתה לעשות ניתוק הייתי מנתקת באותו יום,
הייתי הופכת את העולם בשביל זה אם לא הייתי רואה עליה במשקל שזו היתה הבעיה המהותית ביותר

או אם הייתי רואה שאין שום שיפור בכאב שלי בהנקה כי להמשיך ברמות כאב כאלו לטווח ארוך זה באמת לא הגיוני..

ברגע שראיתי שהוא עולה במשקל (בהתחלה היינו פעמיים בשבוע בטיפת חלב לשקילה) ולאט לאט יש שיפור בכאב (מעבר לשינוי בתנוחה גם מרחתי משחות וכאלה כדי לטפל בפצעים) החלטתי שנרד מזה.

יש סיבות אחרות לניתוק שאומרים שזה יכול לעכב את הדיבור אבל בגלל שזו רק דרגה 4 (גם אצלנו זו היתה הדרגה) החלטתי שלא נעשה את זה אבל אפשר להתיר עד גיל שנה אז עוד נוכל להתחרט עדיין..

פטמות סיליקון מומלץ?

כי לאורך זמן זה לא מומלץ, ברור שכפתרון זמני זה יכול ממש להקל הבעיה שקשה אחר כך להפסיק את השימו שבהם.
הייתי עושה את זה בהתייעצות עם היועצת הנקה כדי שלא יהיה לרעתנו בסופו של דבר.

בהצלחה רבה! 
ממש הייתי באותו מקום שלך לפני כמה חודשים ואני ממש מזדהה עם הקושי הזה,
מקווה שמעודד אותך שאני מדברת על זה לגמרי בלשון עבר, הוא יונק מלא עכשיו, עלה במשקל ושבר אחוזונים ללמעלה ויונק מצטיין מקווה שגם את במהרה תהיי אחרי זה

כל היום להיות עם ההנקה. צרחתי מכאב. הגוף כאוב כל כך.
הצלחתי לשאוב בין לבין מעט. אבל..
שיהיה בריא בל"ע. הנקתי וראיתי שהוא עוד רעב, אחרי שעה וחצי קיבל 50 שאוב. לא נרגע. שאבתי לו עוד 50 ושוב לא נרגע. הנקתי מעט.
ועדיין בכה. עד שנשברנו וקיבל 60 תמ"ל
מילא הכאבים בהנקה. אבל אם החלב לא מספיק לו והוא לוקח תמ"ל. בשביל מה כל הסבל?
|עצוב|
( הכמויות הגיוניות? הוא לא תינוק גדול.. אולי שוקל 3.600 וכמעט בן חודש..

הגיוני מאוד שאין לך עדיין מספיק חלב בשבילו כי הוא לא יונק טוב, אז הגוף מייצר פחות חלב...

אני הפסקתי הנקה ליום-יומיים ונתתי תמ"ל ושאיבות, כך הגוף הצליח לרפא את עצמו, אח"כ המשכנו בשאיבות והנקה בתדירות יחסית גבוהה עד שהסתדרה כמות החלב.

 

אם כשאת חוזרת להניק נפתחים שוב פצעים הייתי מליצה לך לנתק את הלשון, זה לא כואב לילד, הוא רק נבהל מהסיטואציה ונרגע אחרי שניה, ובאמת רואים פלאים אחרי בהנקה, חבל על כל רגע של תסכול וסבל...

 

בכל מקרה הייתי ממליצה ללכת לכירוג ילדים/אף אוזן גרון (תבררי בקופה לך אם יש מישהו מסויים מומלץ בשביל לשון קשורה)

 

והמלצה חמה: אם בכל מקרה את מפסיקה להניק, תהיי שלמה עם זה ותשמחי שהקב"ה נתן לנו אפשרות להאכיל את הילדים שלנו גם במצבים שאנו לא מסוגלות (פיזית ונפשית).

 

הרבה הצלחה!!!

 

בעיה שצצה היא שהוא כבר לא רוצה לינוק כל כך ובוכה. ואני לא מוותרת ובוכה יחד איתו מכאבים
ינק כמעט שעתיים והמשיך לבכות אז הבאתי לו 90 שאוב.
מה עושים? |נואש|

לעשות ניתוק.
אני מרגישה כאבים עזים אחרי. אבל מורחת לנסינו א זה מקל שלא יווצרו פציעות. וחוששת מהניתוק כי יש שאומרים שלא כדאי.
לגבי כמויות- לא שאלתי..

ובכולן הוא מחץ לי את הפטמה והכאיב.

תנסי להניק אפילו 5 דק' כל צד ואז לתת מבקבוק כדי שלא יחווה תסכול שלא יוצא לו אוכל...

אם הוא לא תופס טוב ופוצע אותך ה אומר שגם לא יוצא לו מספיק אוכל והוא נשאר רעב...

חבל על התסכול של שניכם...

לניי. והבבנצי שהבעיה היחידה היא הכאבים שלי.
הלשון הקשורה גורמת לכך שלא ינק מספיק? ( כאמור הוא דרגה 4 )
ביצעת ניתוק?

לתפוס טוב את הפטמה ואז לא יוצא מספיק חלב והם לא אוכלים מספיק.

 

לי יש שני ילדים לראשון ניתקתי, אחרי ירידה משמעותית במשקל וחוסר רוגע ברור. 

ולשני לא, הוא למד עם הזמן לתפוס נכון ועד גיל חודש כבר ינק מצויין

 

 

אני לא יודעת מה זה אומר דרגה 4 בלשון קשורה,

אם עדיין את חוששת מניתוק תנסי ללכת ליועצת הנקה  נוספת לשמוע חוות דעת.

 

הרבה הצלחה!

 

את מתכוונת בדרגה 4 ללשון אחורית, לשון קצרה? 

לי היא פשוט "פחסה" את הפטמה והוא בהחלט לא ינק מספיק טוב ולא ייצרתי מספיק חלב.

הניתוק - יכול לעזור בעקרון, אבל גם אחריו זה תהליך של למידה ללמד אותו להשתמש בלשון כמו שצריך ולינוק טוב.

בדרגה הזו, לרוב אין בעיות הגייה וכאלה (שוב אם מדובר על לשון אחורית והבנתי טוב) אבל כן יכולות להיות בעיות בהנקה.

ביינתיים, עד שיינק נכון, עדיף לא לתת לו לינוק שעתיים רצוף אלא 10 עד 20 דקות מכל צד ואחר כך לשאוב כדי להגביר את החלב.

הלשון קצרה והוא פוחס לי את הפטמה.
אני פשוט לא יודעת אם להחליט לנתק אע לא

אם לא היה אותם הייתי מתייאשת אחרי שלוש שבועות...
התחלתי איתם בגיל שלוש שבועות אחרי שהייתי אצל כמה יועצות הנקה וכלום לא עזר..

וגם עם הפטמות סיליקון נפצעתי והיה סיוט...
המשכתי עם הסיליקון עד גיל שנה

אז פטמות סיליקוןזהלא בהכרח דבר שלילי...

הבעיה שהן יכולות לגרום למיעוט חלב, לא תמיד מצליחים איתן לטווח ארוך ועדיף להשתמש בהן זמנית בלבד אבל קשה להיגמל מהן.

לכן אני לא ממליצה בעצמי להשתמש בהן אלא מפנה ליועצת הנקה שזו המקצועיות שלה.
בדיוק כמו שלא אמליץ למישהי לקחת אנטי' כי הגרון שלה כואב כי אולי היא צריכה ואולי לא, אני לא רופאה ואין לי מושג אם זו דלקת או וירוס..

ממליצה להתייעץ שאכן אין צורך לנתק מלבד ההנקה.
יש דרגה של לשון קשורה שעלולה להפריע בהגיה
ולכן אם זה המצב, עדיף לנתק בגיל הזה ולא בגיל מאוחר יותר...

לגבי הכאבים, אני ראיתי שכשיש פצעים, אני משנה תנוחות ואז התינוק לא תופס בדיוק על הפצע וזה הרבה פחות כואב, למשל תנוחת בייסבול היתה מעולה אצלי.
וגם, כמה שאפשר ללכת בלי חזיה ולמרוח נלונין.
ומידי פעם להחליף הנקה בשאיבה. המשאבה אמנם מייצרת חלב לפעמים פחות טוב, אבל אם שואבים חלש, זה לפחות לא נוגע בפצעים הקיימים. זה גם הרבה פחות כואב וגם עוזר להם להבריא.

לא צריך להוציא על זה הון אצל רופא פרטי!

 

וזה לא כואב לתינוק כשגוזרים את זה...

(לפי מה שהסבירו לי כשניתקנו לבן שלנו זה עור מת שמחבר את הלשון לפה)

 

ואם את מחליטה שלא לחתוך, הייתי ממליצה ללכת בכל מקרה לרופא שיבדוק,

כי לפעמים את הלשון קשורה, אז גם השפה העליונה מחוברת ללסת וה יכול להפריע לדיבור.

אז כדאי להתייעץ אם כדאי לנתק או לא.

 

בהצלחה במה שתבחרי!!!

הגיוני ביותר שהחמוד יוכל לינוק בקלות רבה יותר ובכך להגדיל  לעצמו את כמות החלב שיש לך, ואז תוכלי להנות מלהניק אותו עם שפע חלב.  אמנם לא מהיום למחר, אבל בהחלט מהיום לעוד ימים ספורים.

בהצלחה!

לא בכללית...
אבל שמעתי שיש שמעדיפות להשכיר מיד שרה.

העוצמה של המנוע שלהם הרבה יותר טובה מהחשמליות שקונים..
את רק צריכה לקנות את הערכה של השאיבה שעולה 60 שקל.
אני השתמשתי בזה ואני ממליצה..

חוץ מזה יש לי גם ידנית של מדלה שהיא ממש טובה אבל מעייפת ושורפת מלא זמן שאפשר לישון בו

ואיך אני יודעת שהיא מתאימה למשאבה מיד שרה?

אני כרגע בלי משאבה בכלל והתינוק אוכל כל 4-5 שעות. ובנתיים מפריע לי שמצטבר...

אני גם ממליצה לקחת משאבה מיד שרה לפני שקונים אחת יקרה. אולי זה יתאים לך גם. לי נתנו משאבה של ספקטרה והיא ממש סבבה.

זה 180 או 200 ש"ח פיקדון שאותו מקבלים חזרה כשמחזירים את המשאבה, ועוד 60 ש"ח לערכה שקונים שם שהיא שלך. כל שלושה חודשים צריך להתקשר להאריך, מותר להאריך עד שנה. אחרי שנה אמרו לי שעולה 20 ש"ח לחודש...

 

בהצלחה

כשאת שואלת את המשאבה

א. לשכב חצי שעה ואז לקום ולראות אם יש פתאום נזילה יותר משמעותית

ב. לשלול בריחת שתן (לפי ריח)

ג. יותר נוזלי מהפרשות לאחר אישות. כמו מים.

ד. לשים פד יבש ולראות אם ובכמה זמן מתמלא...

 

בהצלחה ובשורות טובות!

כי לפעמים זה גזים ואז האוכל רק מכביד עליה.

לי פטמות סיליקון עזקו מאוד. בהתחלה רק ככה הצלחתי להניק. ואחרי חודש וקצת התינוקת הסכימה לינוק בלי הפטמות סיליקון. ( גם לי היו פטמות שטוחות)
בהצלחה!

אבל כן צריך כאן עין מקצועית, שתשב איתך על כל הנתונים ותגיע להערכה מושכלת של ניהול הנקה שיהיה לך הכי מתאים ומועיל.

עוד לא אבדה תקוותנו! לגמרי לא! אפשר וסביר בהחלט להגיע להנקה מלאה שהיא הרבה יותר כיפית לשתיכן ומתגמלת משאיבות סביב השעון.

פני ליועצת הנקה מוסמכת IBCLC. כמה שיותר מהר לטפל בבעיה - יותר קל לפתור אותה.

בהצלחה!

http://www.iaclc.org.il/188568/%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%94

עם הגדולה שלי הבאתי יועצת הנקה הביתה,

היא הסתכלה איך אני מניקה,נתנה לי עצה פה ועצה שם ואמרה שבסך הכל זה נראה בסדר.

התקשרתי אליה אחרי שהיא הלכה ואמרתי לה שהילדה לא מוכנה לינוק אז היא אמרה-

'תראי,מה שחשוב עכשיו זה שהיא תעלה במשקל אז תשאבי ותתני לה בבקבוק'..הזוי!!

כמובן ששילמתי לה כהוגן..

כך שאני לא בטוחה שאני מעוניינת לקחת שוב יועצת..

אשמח לעוד כיוונים אפשריים..תודה!

אני שואלת כי כל אחת יכולה לקרוא לעצמה יועצת. גם אם היא בקושי למדה משהו על מבנה הפה של תינוקות, על רקמת השד, או על כל נושא רלוונטי אחר.

אם את רוצה יועצת שבוודאות למדה ונבחנה על החומר הרלוונטי והידע שלה עומד בדרישות, חייבים לוודא שיש לה הסמכת IBCLC.

ואם היא כן הייתה מוסמכת... צר לי. יש גם כאלה, וכמה מבאס שנפלת עליה.

אבל מבחינתי, גם אם אלך לרופא אוזניים פרטי בהמון כסף והוא יגיד לי איזה שטות כמו 'תנקי את המוגלה עם קיסם אוזניים כל ערב לפני השינה והדלקת תיפתר מעצמה' - אז אני אתבאס מאוד שזרקתי את הכסף ואת הזמן שלי לשווא, אבל לא אחליט בגלל זה לא ללכת לרופא אוזניים אחר. להפך.

לשיקולך כמובן.

שאלת למעלה אם יש לנו השערה. אז יש לי *השערה* בבקשב בבקשב קחי בעירבון מוגבל. אני לא יועצת הנקה ולא ראיתי אותך ולא אותה וחסורים לי אלף נתונים, זו ממש רק השערה לפי כמה מילים שכתבת.

אני משערת שהיא מתפתלת כי היא לא מרוצה מהזרימה. אני משערת שהגוף שלך לא קיבל הזדמנות טובה להכיר אותה וללמוד כמה לייצר לה, ובינתיים הוא מייצר לה פחות משהיא צריכה. וזה בצדק לא מוצא חן בעיניה.

העניין הוא שכן מייצרת מספיק או לא מייצרת מספיק זה כמעט אף פעם לא גזירה משמים. זה לגמרי דינמי ותלוי בהרבה נתונים שהם בשליטתנו. יש איך ללמד את הגוף כמה חלב צריך לייצר לתינות הזאת. צריך לעשות תשאול מפורט, להבין איך ומתי ואיפה וכמה היא יונקת, ולראות מה מבין כל הדברים האלה - גורם אחד ו יותר - משבש את הייצור, ומה הדרך הנכונה להחזיר את ההנקה למסלול. בשביל זה צריך יועצת. פטמת סיליקון לא תעשה את זה. כשהחלב בתהליך התמעטות היא לא תגביר אותו.

 

ולגבי המיילדת שבדקות הראשונות שלך להורות הרסה לך את כל הביטחון העצמי... טוב, עדיף שאני אשתוק ולא אדבר עליה. עצוב ומכעיס ומקומם אותי כשאני שומעת שטויות כאלה של מיילדות. אם הן היו מבינות כמה כוח יש בידן לערער אימהות טריות... :-/

 

הרבה הצלחה לך יקרה, עם יועצת או בלי.

 

היא היתה יועצת מוסמכת,אבל לא שמעתי עליה המלצות,

סתם ראיתי את האתר שלה.. (טעות שלי)

לפי מה שנראה לגבי זרימת החלב-אולי היא נחנקת מהזרם..יש דבר כזה,לא?

כאן יש תיאור מפורט יותר, תראי אם זה נשמע לך מתאים:

http://www.tutys.co.il/%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%A3-%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%91%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%94/

 

(אני יודעת שכתבת למעלה שאין לך מספיק חלב, אבל תסמינים של ייצור יתר יכולים להיראות די דומים לתסמינים של ייצור חסר, ואם נראה לך שהיא נחנקת שווה לבדוק אם זה העניין.)

שכתוב עליהם כל מיני נפלאות, מעניין אותי אם מישהי ניסתה.

אבל בשביל התפרים הם הרבה יותר טובים מהאלו פירסט שגם הוא מאוד טוב!!

אני השתמשתי וזה מאוד עזר והרגיע את המקום..

אישית אני ממליצה!

דימום יכול להעיד על חלילה היפרדות שליה ויש עוד דברים שהוא מעיד עליהם.

 

 

בשורות טובות ולידה קלה בידיים מלאות.

היו לי צירים (אז לא ידעתי שזה צירים....)
ופתאום התחיל דימום לא מסיבי בכלל.
אז רצנו לבית חולים והייתי בפתיחה 6 (אחרי 7 שעות עם כאבים בבית).

תמיד בדימום חייבים לבדוק...

לא אדום!

אבל מעורב בהפרשות, טיפה סמיך יותר.

והבנתי שזה היה הפקק.

וזה המשיך גם בצירים.

 

לפותחת - כדאי ללכת, יש סיכוי שלא יכניסו אותך מיד ותצטרכי לחכות, אבל אולי לא הרבה.

אל תתעכבי. את צריכה להיות בבית חולים בשביל מה שלא יתפתח.

 

בשעה טובה טובה בעז"ה.

ושיהיה בשעה טובה!

שתהיה לך לידה קלה קלה. בשמחה ובאושר.

אולי הוא לא זקוק ליציאת מעיים פעם ביום? אולי לא להתאמץ על זה כל כך. אלא אם כן את מרגישה שזה מציק לו.

האם מוצדק ללכת על זה לרופא?
(אני מתביישת ללכת לרופא בשביל שטויות..
במיוחד שהייתי אצלו לפני פחות משבוע...)

אפשר אפילו בטלפון.

 

ואף פעם אל תתביישי לשאול - לא הבישן למד.

את אחראית לבריאות התינוק שלך, אין מה להתבייש.

אבל התשובה לא סיפקה.
היא אמרה שזה תקין לא לעשות עד 4 ימים לתינוק בגיל כזה.
במקרה שלי התינוק רוצה לעשות רק לא מצליח..

תודה

ירקות טריים, פירות, דגנים מלאים.

עגבניות, פירות הדר, נחשבים פחות עוצרים.

 

(בהנחה שאת מניקה).

תראי אם זה מועיל לו.

 

ואם זה תמ"ל, תשקלי להחליף חברה.

וחסה וכו.
ביומיים האחרונים מקפידה יותר אבל עדיין הוא לא עושה לבד. אני עוזרת לו כל פעם שרוצה לעשות.
הוא סובל וזה מפריע לו לינוק אז לפעמים לא שובע ב100%.

אשרייך על ההנקה.

 

אולי יש משהו שאת אוכלת שעוצר במיוחד? אורז, בננות.

אני סתם מעלה השערה.

 

אם את בכל זאת מנסה מים, תני לו מעט מאוד - 2.5 סיסי (1/2 כפית) כדי לא לשבש את ההנקה. אולי בין הנקות, יותר טוב מאשר סמוך להנקה.

הוא לא אוהב מים. הוא בוכה מזה...

גדול מדיי וזה נשפך לו בתוך הפה.
הפיטמה היא בגודל מדיום...
אחפש פיטמה Small.

אחרת חוץ ממני...וגם זה, רק בימים שרביים כשאני מרגישה שהתינוק ממש צמא.

אם זה בימים האחרונים, אולי אכלת משהו שעוצר בימים האלה?

 

אל תתייאשי - תנסי עם מעט מים כמו שכתבת - ליומיים שלושה, תראי איך זה משפיע.

 

ואפשר גם ללכת לטיפול טבעי - דיקור סיני, רפלקסולוגיה, הומאופתיה - הוא לא חייב להמשיך לסבול.

 

וכל הכבוד לך שאת מחפשת פתרונות .

לא חושבת שזה בגלל שאכלתי משהו עוצר (רימונים עוצרים?..)

התחלתי ממש להקפיד על ירקות ואז קל לי יותר להוציא לו את זה בעזרת דחיפת הרגליים כמו שכתבתי קודם...

תודה רבה לך על העזרה!
(באמת לא כיף לראות אותו סובל...)

בעיקר אם אוכלים גם את החלק הקשה בגרעין. אולי זו הסיבה.

לתינוקות מספיק שהאמא שותה מיץ רימונים סחוט שיש בו מעט מרירות (זה סימן שסחטו גם את החלק הקשה בגרעין) כדי לפתח עצירות.

 

וראיתי שהציעו גם לנסות להימנע ממוצרי חלב.

 

בהצלחה.

כולל החלק של הגרעין :-/
כי יש בזה הרבה ברזל.
אנסה להימנע גם מזה ונראה איך ישפיע.
תודה רבה!!

אז אשאל ואגיד לך בנ״ד.

לתת לתינוק לשתות 30-40 גרם מים בין הארוחות.

זה גם מנקה את הלשון מהחלב ולא מתפתחת ככה פטריה

למה הרופאה המליצה לך לתת מים בסוף הארוחה?

רק בגלל פיטריה או גם מהסיבה של העצירות?

 

 

איך התינוקת שלך מגיבה למים בגיל כזה?

וגם אין לה פטריה, לפחות לא שהרופאה ציינה במפורש שיש
לגבי 5-10 סיסי אין לי מושג אם זה 30-40 גרם.
היא אמרה שזה טוב, זה מנקה את חלל הפה ומונע פטרייה, ואמרה שהיא בנאדם לכל דבר וגם תינוק צריך מים.
אני אישית סומכת עליה בעיינים עצומות (היא גם הרופאה שלי... כן.. אני עדיין הולכת לרופאת ילדים חחחח) ומה שהיא אומרת לי אני סומכת עליה.

איך היא מגיבה? עושה פרצוף חמוץ שלא טעים לה. אז אני מביאה שולק מטרנה ואז מחליפה לבקבוק של המים וככה היא שותה קצת.

נראה איך הוא יסתדר עם זה...

בהתחלה הנקתי, ומההתחלה הרופאה אמרה לי לתת 5 עד 10 סיסי. גם שהנקתי בשבועיים הראשונים וגם עכשיו כשאני כבר לא מניקה.

והתינוק שלי בן שלושה שבועות.
הנקה מלאה.
אז כנראה שזה מותר.

אין בזה צורך וזה גם עלול לשבש את ההנקה ואת התאבון של התינוק.

 

אלא אם כן מדובר ביום שרבי, ורואים על התינוק שהוא זקוק למים, וגם אז לא יותר מכפית-שתיים.

וגם בטקסט של רופאת הנקה קראתי הסבר מפורט על השיבושים שיכולים להיגרם ממתן מים.

כל אחת תבחר למי להאמין. אני לא הייתי נותנת...

ואם כן - אז ממש טיפ-טיפונת. קראתי תיאורים של הרעלת מים וזה דבר מפחיד! והקיבה שלהם כ"כ קטנטנה.

אולי באמת אתן ממש ממש מעט.
אם בכלל הוא יסכים

והאחות אמרה שזה קורה אצל תינוקות, ולבדוק רגישות ללקטוז )שאנסה לא לאכול מוצרי חלב שבועים..)

האמת שזה לא כזה נורא,גם לי היתה בדיקת פתיחה בחודש שמיני ומאוד כאב,

אבל בלידה כבר פחות כי הייתי מרוכזת בלידה ופחות התרכזתי בכאב.

(ואני אחת שממש שונאת בדיקות פנימיות וגם זה נורא כואב לי בד"כ)

אבל,אחרי 2 לידות אני יכולה לומר שזה החלק שהכי כואב לי בלידה!!
לקחתי אפידורל בפתיחה 6..

לנשום עמוק נשימות סדירות. ולהגיד לעצמי הנה הנה זה כבר נגמר.
אין ספק שזה באמת באמת חלק לא נעים וכואב.

קודם כל יש בדיקות שאת יכולה לסרב להן. כדאי לדעת את זה.. בלידה ראשונה מאוד נוטים לסמוך על הרופאים ולאפשר להם לעשות הכל ושוכחים שאפשר גם להגיד לא. במידה וקורה שהלידה שלך מתחילה בירידת מים ואת לא מרגישה צירים, לא הייתי ממליצה לבדוק פתיחה!!! זה יכול לגרום לזיהומים וזה האמת קצת כואב.. כי עדיין לא התחיל שום תהליך.

לפעמים האחיות מבצעות בדיקה, ואחרי כמה דקות רוצות לבצע בדיקה נוספת. זה קורה בעיקר כשהפתיחה מתקדמת.

את גם יכולה לסרב, אם הבדיקות הן צפופות. 

במקביל מתי שכן תצטרכי לנשום עמוק, לבקש לבדוק בעדינות.. ובע"ה לידה קלה!

אולי בדקו לא בעדינות.
ולדעתי כשיש פתיחה זה פחות כואב..
וגם הצירים יותר כואבים אז זה באמת שולי,רגע אחד ונגמר..
וגם אם כואב-נסי להתמודד כמו עם הצירים-חשיבה חיובית,הרפיה,נשימות עמוקות ונשיפות..

אני בכלל לא הרגשתי את בדיקת הפתיחה במהלך הלידה עצמה.

עשו לי אחת בשבוע 38 וזה טיפהל'ה לא נעים, צריך רק להרפות באמת...

"כי אני רגישה במיוחד"...

מנסיון ראיתי שהכאב משתנה בין בודקת אחת לאחרת. ז"א שאפשר לבדוק בעדינות יותר ולהכאיב פחות.

אבל זה סתם בעיה אישית שלי עם בדיקות פנימיות.. המיילדת אמרה לי שאפידורל זה בדיוק בשבילי אחרי שהיא ראתה כמה קשה לי לשתף פעולה עם הבדיקה הזאת ובאמת עם אפידורל היה סבבה לגמרי!

אם באמת ממש קשה לך, כמוני, שממש לא הצלחתי להיבדק והייתי איזה 6 שעות עם צירים בבית חולים בלי לדעת מה הפתיחה (מחוסר שיתוף פעולה)

 

אז תבקשי מהמיילדת שאת תחזיקי לה את האצבעות\היד וככה את שולטת בקצב שהיא מכניסה את האצבעות, עוצרת כשכואב או לא נח, תנשמי עמוק ותרפי תרפי תרפי כי כשמכווצים זה כואב ממש!

 

שיהיה בשעה טובה!

יותר זה פחות מורגש וכואב.

בגדול תניחי אגרופים מתחת לישבן,קחי נשימות עמוקות..ולהרפות. המיילדת בדר"כ משמתשת עם שמן או ג'ל.

ויום לפני כשהרופאה בדקה היה לא נעים (אם אני זוכרת נכון הפתיחה הייתה 1.5 בערך...). נראה לי שכשהפתיחה מתקדמת זה פחות כואב.

 

לידה קלה!

פרופ' קפקא היא מאד מקצועית וגם ד''ר גודין.
ד''ר מלאך הוא רופא, אבל מקסים, דתי ומתחשב.
יש עוד רופאה מצויינת הכללית של רמת אשכול, איפה שגודין ומלאך. נראה לי רויטל משהו, תשאלי שם. אומרים שהיא מאד מיוחדת.
לא יודעת בדיוק, אבל סביר להניח שאל קפקא קצת קשה לקבוע תור קרוב, כל השאר יותר קל.

תשתדלי לא לחזור על עניין הביצה שלא מבושלת, זה יכול להיות לא טוב.

בשעה טובה ובידיים מלאות!!

אם כבר אכלת והכל בסדר,אז אין בעיה. החשש מסלמונה.

יש בדיקות חודרניות?

 

תודה

אם את הולכת אליו - במידה וירצה לבדוק- את יכולה לומר לו שאינך מעוניינת (ממליצה לבוא  עם בעלך, כי קצת קשה לעמוד מול רופא בקטע הזה. הרבה פעמים הם מלחיצים שזה ממש כדאי וכו').

בעזהי"ת

 

בדיקות חודרניות היו רק כששמתי התקן- התקנה והוצאה. 

לא הייתי אצלו בהריון הראשון. בהריון השני הייתי כמה פעמים ולא עשה שום בדיקות כאלה. 

בבדיקות אחרי הלידה לא זכור לי בדיקה פנימית. רק הרגיש בבטן (לא היו תפרים וכאלה, ניתוח...)

 

בעיני הוא סבאל'ה חביב כזה... 
 

 

יש לו אולטרסאונד? (בקרית משה או ברמות?)

אבל יש אולטרסאונד נשים בסניף שזה באותו מקום

נכנסים לאולטרסאונד בלי הפניה? הרופא שולח?

הריון קודם היה לרופאה אולטראסאונד בחדר..

מה באמת קורה כשאין לו?

הוא נותן הפניה?

אבל באולטרסאונד הולך מהר, ויש יותר תורים מאשר לרופאה.. אע"פ שגם זה לא מהיום למחר.

לפחות במקום בו הייתי לא חיכיתי הרבה.  באגריפס מחכים המון.

אצלי היו אותן תופעות...
בהריון הראשון הייתי מהצהריים במיטה, עד הבוקר.. ובהריון השני כל היום שכבתי מעולפת על הספה, עד שהילד הלך לישון.
פשוט לקחת המון עזרה. השארתי את הילד יותר שעות אצל המטפלת, מדי פעם בעלי יכל להגיע מוקדם יותר, ובייביסיטר / אחותי הגיעו לשמור עליו או להוציא אותו

1. אפשר לחזור למצב הקודם. נראה לי שלא כדאי כפיפות בטן בהריון אם את לא מנוסה בזה. תזהרי.
2. לא מחייב בכלל. תלוי במבנה גוף.
3. לא תמיד, אבל מאוד יכול להיות שכן...
4. טוב שבעלך מכין את עצמו, למרות שלרוב כן מצליחים להתנהל עם ילדים, הקב״ה שולח כוחות

הריון קל!!!!!

1.כפיפות בטן אי אפשר בהריון,אבל אפשר לשמור על תזונה מאוזנת ולא לעלות הרבה.

אפשר גם פילאטיס או סטודיו C וכו'.. אני אישית ירדתי רק אחרי הלידה השלישית.

2.יש נפיחות הורומנלית אצל נשים בתחילת הריון,אבל זה מאוד אינדווידואלי מאישה לאישה.

3.לא בהכרח,אין כללים, לי בהריון הרביעי לא היו שום תופעות לוואי.

4.יהיה בסדר,הוא יתמודד. תגיעו לגשר ותחצו אותו בע"ה.

בשעה טובה..ובהצלחה.

מותר שחיה בהריון?

ומותר  כל שיעור פילאטיס? או שיש פילאטיס מיוחד?

הרבה תרגילים בפילאטיס הם בעייתיים.

אפשר ללכת לפילרטיס רגיל, להודיע למדריכה שאת בהריון ושתתאים לך את התרגילים.

אני לא בטוחה שזה רעיון כזה טוב כי:

1) את סומכת על הידע שלה שעלול להיות מצומצם למדי.

2) את סומכת על זה שהיא תזכור אותך בכל רגע שהיא מחליפה תרגיל, שזה די חלומות..

וגם זה רק בתנאי שאת כבר רגילה והיית הולכת קבוע.

 

 

א. אסור ממש לעשות כפיפות בטן. ולא כדאי גם דיאטות למינהן. אבל לאכול בריא-זה מצוין וגם טוב לגיזרה וגם לעובר.

ב.יש נטיה כזאת לפי השמועה.אבל כמובן-משתנה מאחת לשניה.

ג. אין 'בהכרח'-הכל פתוח והכל אפשרי. רק ימים יגידו.

ד. המסקנה שלי מההריון השני שלי ובעיקר עכשיו מהאחרי הלידה-זה שעוד תגלי בעצמך כוחות ויכולות חדשים שיראו לך שאת יכולה יותר משנדמה לך.
כנראה שעכשיו לא תוכלי לישון ב7 כל ערב.
וגם אם יהיה קשה תגלי שאת יכולה.

בחודש מאז הלידה אני חווה שוב ושוב מפגש עם מלא רגעים שבעבר נראו בלתי אפשריים ומעבר לכוחותי-ופתאם אני בתוכם.וקשה.אבל מגלה את עצמי מחדש.

מסקנה-אל תנסי לחשוב קדימה מדי איך בדיוק יהיה.כל שלב ה' יתן את הכח שצריך.

מחוויה שלי
תחילת ההיריון הראשון הייתה מאתגרת
המון בחילות וממש עייפות
עכשיו בהיריון שני אני מרגישה שהכל בווליום נמוך יותר ב"ה
בחילות מדי פעם, בעיקר בערב אני פחות אוכלת
קצת עייפה אבל זה מאז שיש לי ילדה ולא נראה כזה חריג. ..
המון בהצלחה, הריון קל ומשעמם!

דולה כל הזמן "בשטח" הלידות 

חלק מתפקידה הוא לעזור בהתמודדות עם הצירים.

 

לא חייב לקחת אותה בתור דולה

יש כאלה שאפשר לעשות איתן 2-3 פגישות בלבד (בלי הליווי ללידה)

 

אני עשיתי את זה עם מישהי מירושלים

כמובן שזה לא מחייב ליווי בלידה.

 

שמות.. טלפונים...
תודה!

קוראים מזה ״הנוסחאה ללידה מהנה ואוהבת״
שיטה מדהימה חפשי באינטרנט יש סרטונים של נשים שמספרות איך זה השפיע להם על הלידה.. ורוב הקורס הוא אינטרנטי..

עוד המלצות...?

הייתי עם צירים מוקדמים במהלך ההריון
והתחלתי לקחת את התמצית באמצע חודש תשיעי ואחרי שבוע ילדתי. מאז שהתחלתי לקחת הרגשתי צירים.
אבל אם את בתחילת תשיעי ויש סיכויים טובים שזה יזרז,אז אולי תדחי את זה עוד קצת, אצלי למשל התינוקת נולדה שבוע וחצי לפני הזמן ובמשקל קטן..

וזה עשה לי צירים לא מסודרים.

אם זה זירז או לא? - לא יודעת מה היה קורה אם לא הייתי שותה.

לא העזתי לשתות בתחילת תשיעי כי שמעתי על כאלו שזה עשה להן המון צירים מדומים סתם שלא הועילו כלום ללידה.

הסתכלתי שוב, וראיתי 3 אוברולים ב-64.

 

האם משתלם?

רק קחי בחשבון שלוקח לזה הרבה זמן להגיע
אז צריך להזמין כל פעם הרבה זמן מראש,
ולא מה שאת צריכה לחודש הקרוב.
ופה בארץ, אני ממליצה על באזרים למיניהם.
תכתבי מאיפה את בארץ וידעו לכוון אותך.
אני ראיתי בבזאר שטראוס בטווח מחירים 25-60 ש"ח.

ואלה הבגדים הפשוטים שלהם, ליום יום.
המחירים של נקסט בסדר גמור, אבל סוף עונה בארץ יותר זול.
כמה בגדים יותר מיוחדים קניתי מעלי אקספרס ממש בגרושים, אבל האיכות בהתאם.. וגם לוקח לזה יותר זמן להגיע.

לפני החגים אפילו יותר.

המחירים שלהם טובים מאד, ממה שאני ראיתי בערך כמו לידר.

והדברים הרבה הרבה יותר יפים..

ואת יכולה גם להזמין עם ספקות כי אפשר להחזיר.

רק צריך ללכת לדואר ולשלם קצת על משלוח, שזה קצת טרחה אבל אם ממילא הולכים לקחת את החבילה הבאה אז לא נורא..

 

יש בנקסט גם דברים הרבה יותר יפים מאוברולים, ושם פערי המחירים עוד גדולים בהרבה.

 

לחפש בפייסבוק קבוצות של יד שניה, נשים מוסרות או מוכרות ב10 ש"ח ופחות לפריט היה בשימוש אצל ילד-שניים.
 

כדאי לשאול רב.

זה היה בצבע אדום אבל אני אדבר מחר עם רב.

בכל אופן, יש איזה עצה מה לעשות בנתיים עם הסרזט? להתחיל? לא להתחיל?

כתם גם אם הוא ממש אדום צריך להיות על לבן כדי לאסור. אבל תבררו עם הרב שלכם יכול להיות שיש פסיקה שונה שאני לא מכירה. אם לא נאסרתם תתחילי סרזט אם כן אולי כדי לדחות לאחרי ה7 נקיים. בכל מקרה כדי לעשות בדיקת הריון לפני תחילת השימוש (למקרה שאולי זה דימום השתרשות) כדי לא לקחת גלולות בזמן הריון.

לעשות שוב?
לדימום השתרשות יש תופעות כמו של מחזור? נגיד אותם כאבי בטן, כאב בבית שחי וכד'. ויכול להיות שבהריון הקודם לא היה דימום השתרשות ועכשיו כן יהיה?

זאת הייתה הערת אגב אבל אם לא השתמשתם באמצעי מניעה עד עכשיו יש סיכוי מסויים להריון לא היה לי דימום השתרשות כך שקשה לי לענות על תסמינים שלו.

זה סתם בא בזמן ממש לא טוב עם התחלה של כל מיני דברים שלא נותנים מנוחה...

לכן כדאי ללכת עם תחתון צבעוני כהה כדי שלא יאסור.

כי זה המשיך אתמול בניגוב והיום יצא על התחבושת דם. אבל זה ממש דימום מועט, כמו יום אחרון של מחזור, זה הגיוני? שמעתי סיפורי אימה על מחזור אחרי לידה שהוא יותר חזק ויותר כואב.

ועוד משו, בעלי שאל אם יש אפשרות שאולי זה פצע אבל יש לי כאבי בטן אז אני כבר לא יודעת מה לחשוב...

ושאלה לסיום, אם זה באמת מחזור, לא עדיף להתחיל עכשיו עם הסרזט ואז אם יהיו כתמים מהסרזט זה יהיה ביחד עם המחזור?
כי לחכות לטבילה ואז להתחיל סרזט כדי להתיר את הכתמים של הסרזט ובנתיים להיות לא מוגנת כשלא מומלץ עבורי כרגע להיכנס להריון זה קצת מפחיד אותי.

לק"י

ויכול גם לא להגיע בכלל.
אבל נשמע לי הגיוני להתחיל בזמן מחזור.
רק קחי בחשבון שעלול להתחיל לך דימום באמצע שבעה נקיים.

אבל השאלה היא איך ניתן להבחין בין כתמים של סרזט ב-7 נקיים לכתמי דם של המשך מחזור?

הרופא המליץ כרגע לא להיכנס להריון כי אני צריכה לייצב את המצב הבריאותי שלי אבל לפני שהייתי אצל הרופא לא היה מאד קריטי עבורי למנוע לכן לא לקחתי שום אמצעי מניעה.

(ויכול להיות שככה נראה דימום השתרשות ובגלל זה יש החמרה במצב הבריאותי?)

לק"י

אז גם בשבעה נקיים זה מן הסתם היה אוסר.

לא יודעת כבר מה לעשות ומה לחשוב.
יהיה בסדר

ולפי מה שזכור לי, גם דימום קצת יותר קצר.
אז השמועות ממש לא בהכרח נכונות לכולן...

כאבי מחזור תמיד היו לי סיוט...

כמובן שלשאול ר.אני 4 וחצי חודשים אחרי לידה והנקה מלאה (עכשיו היא בת 5 חד). פתאום היה כמה פעמים כתמים וזה לא אסר
א.זה היה רק בניגוב
ב.ללא הרגשה
וזה לא המשיך.
הבנתי שיש כתמים בהנקה מה שהיה חדש גם לי.
.תשמי מגן תחתון שחור ורצוי לא להסתכל בניגוב

ראיתי אותו רק אחרי שהסתכלתי במראה

וכמה זמן יכול לקחת לפצע כזה לעבור?

ובאמת גירדתי!

אבל תודה לד' יש שיפור

אחרי הלידה אסור לקום לבד, בפעם הראשונה צריך לקרוא לאחות

אני מנצלת את זה שהם עוברות ליד ואז כשהם לידי ואני קמה הולכת ישר למקלחת.

במקלחת תמיד יש כיסא שאם את מרגישה חלשה- את יכולה לשבת עליו

בד"כ בעלי איתי אז הוא עומד ליד בדלת של המקלחת ומוודא שלא קורה ח"ו משהו

 

כשהביאו לך אותה בפעם הראשונה אחרי שקילחו והלבישו אותה לא באה האחראית על התינוקיה שאלה שאלות והסבירה?

בשערי צדק באה אלי האחראית על התינוקיה ויש לה כמה שאלות ודברים שבנוהל (היא מסמנת וי אחרי כל דבר שהיא אומרת...)

 

תסמכי על הקטנטנים האלה שכשהם רעבים הם יבכו ככה שאין סיכוי שלא יביאו להם לאכול.

 

אל תתביישי לקרוא לאחיות ולהיות ה'נודניקית' ששואלת מלא שאלות, זה בשביל הילדה שלך

[וכשיש מיהו איתך אז הוא גם יכול ללכת ולשאול אותם או לקרוא להם לבוא כשיש להם עומס]

הייתי גם בשערי צדק ולא קיבלתי הסברים כמו שתיארת..

שב24 שעות הראשונות יש להם את המאגרי מזון שלהם מהרחם אז לא צריך להיות בלחץ אם לא הולך עם ההנקה. כמובן שלנסות כמה שיותר אבל בנחת ולא לחשוש שהם רעבים..
כנראה שזה גם חלק מהגאונות האלוקית שמאפשרת לנו להתרגל לאט לאט ליצור החדש ולנוח בשעות הראשונות..

הם לא צריכים לאכול. ואז בלילה הביאו לי אותה להנקה,

ואמרתי שלא צריך... אז האחות אמרה לי שהיא רעבה, אז ברור שהאכלתי אותה...

עצוב ומצחיק כאחד...

מהמיילדות והצוות לפני הלידה ובמהלך הלידה הייתי מאוד מרוצה.
לא הייתי מרוצה מהצוות במחלקה ומזה שלא הסבירו לי דברים..

אי מזדהה עם הרבה ממה שכתבת ורוצה לומר לך שזה ממש לא צריך להיות כך.

 

כפי שכבר ענו לך, אותי הנחו שאחרי המנוחה הראשונית אחרי הלידה כשארצה לקום לקרוא לאחות והיא עוזרת. היא גם שואלת שאלות ומסבירה טיפה.

לגבי ההנקה- גם לי בכלל לא עזרו והגעתי למצב של חוסר אונים מוחלט עד שבבוקר השני הגיעו אלי 2 יועצות הנקה, מתאם ביה''ח, ועזרו מאד מאד.

 

בכללי, לדעתי צריך לעורר מודעות למה שקורה איתנו ועם התינוק לא רק במהלך הלידה (שעל זה כולן יודעות הכל והולכות לקורסים ועוד ועןד) אלא גם מה שקורה בכמה שעות הראשונות אחרי הלידה.

התינוק הוא שלך ואין דבר כזה 'לא נתנו לי להיות איתו'. אין להם רשות לא לתת. אם את צריכה לנוח, יש קרובי משפחה שגם להם מותר להיות איתו, ואם לא אכפת לך אז אפשר כמובן להשאיר בתינוקיה, אבל את האמא ואת מחליטה.

אני כמה וכמה פעמים חזרתי ואמרתי שאני לא רוצה שיאכל תמ''ל, וב''ה כך היה (למרות שהאחיות נורא הלחיצו אותי [במקום לעזור  ] )

 

בכללי מקווה שתהיה לך חוויה נעימה יותר בלידה הבאה

שיהיה בסדר בלידה הבאה. ( כי אני בהריון שני עכשו)
וקצת חוששת..
אולי אבקש שבעלי או מישהי תהיה איתי יותר שעות אחרי הלידה כדי שאצליח להתאפס ולדעת במי להיעזר כשצריך.
וממש מסכימה איתך שצריך יותר לדבר על אחרי הלידה ועל הטיפול בתינוק.

במחלקה ד', וכל פעם שהתינוק היה רעב הביאו לי אותו להניק\ שקראו לי לבוא אליו להניק.

 

לגבי המקלחת, האמת התקלחתי רק למחרת (ילדתי בלילה והתקלחתי למחרת בצהריים אם אני זוכרת נכון..) אז הייתי לבד

 

ולמקרה שצריך ח"ו יש שם לחצן שקוראים לעזרה וכסא, וידית לאחיזה.

 

לא חייבים להתקלח מיד אחרי, אפשר קצת לנוח, וכשמתפנים לעשות שטיפות.

גם ילדתי בשערי צדק. אחרי הלידה הייתי חלשה מאוד, התינוק נלקח לאינקובטור ולא היה לי מושג מה איתו. נס שבעלי היה איתי וקרא לאחיות, היה בתינוקיה, וגם הביא לי אוכל למיטה.
היו אחיות ממש מעצבנות שלא הבינו למה אני קוראת להן, אבל היו גם נחמדות.

למדתי שיש לחצן ליד המיטה ואם לוחצים עליו האחיות לא יכולות להתעלם.

לפני הלידה השניה מאוד מאוד חששתי מזה (ידעתי שבעלי לא יוכל להיות איתי). אבל ב"ה הרגשתי הרבה הרבה יותר טוב ובאמת שלא נזקקתי.
מה שכן, פתאום היו לי דימומים מטורפים וכל האיזור התלכלך, רצתי למקלחת ובעלי קרא לאחות. היא דפקה במקלחת הביאה לי כל מה שנזקקתי וקראה למנקה לנקות ולהחליף מצעים. היא היתה ממש מקסימה.

לידה ראשונה.

בלי הדרכה משמעותית, בלי הסברים.

ביום השני וחצי (ילדתי ב22:46) לא הביאו לי אותו. ראיתי שמביאים את של כולם ואת שלי לא. ואף אחת לא באה להסביר.

דידיתי בוכה, עם תפרים ועם מוט אינפוזיה (רעלת הריון) לתינוקיה.

הסתבר שהוא התייבש ונתנו לו מטרנה. הרגשתי חוסר אונים נוראי. וכעס.

 

גם בלידה השישית ילדתי בשער"צ ויצאתי מאוד מותשת מנסיונות לסנכרן בין כל הפונקציות -תינוקיה, ביקור רופא, חדר אוכל וכו'.

 

איך בעלי אומר? שער"צ זה מקום עבודה נפלא. וזה בלי להמעיט בערכן של המיילדות הנפלאות בחדרי הלידה.

אולי צריך להתלונן באיזה שהיא צורה,נראה לי שזה לא ייתכן שזה המצב..
השאלה אם זה יכול להועיל במשהו?

את יכולה לכתוב למחלקת יחסי ציבור שלהם. חשוב להביא לידיעתם.

חוסר יחס משווע..(כן אפילו שצלצלתי בפעמון במקרה הטוב הגיעה בת שירות שביקשה מהאחות לבוא והיא באה אולי אחרי כמה שעות..לפעמים גם קרה בזמן)

 

מסקנה- למרות כל המילדות המקסימות שאומרים שיש (פשוט לי היתה אחת גרועה) צריך לקחת בחשבון את העומס שיש שם ושכל אחת תחשוב אם מתאים לה או לא.

הנוספת. מאכזב, ממש רציתי לחזור לשם מכל מיני סיבות

האופציה השניה שלי זה ביקור חולים, כשילדתי שם מאוד נהנתי.

מישהי ילדה שם לאחרונה ויודעת איך שם מבחינת עומס ויחס של המיילדות??

אחרי הלידה הייתי שם והיה מדהים!! כל האחיות שם היו מתוקות! עם המון סבלנות.
נכון. היו פעמים שצלצלתי בפעמון ולקח זמן עד שהגיעו, אבל בתור אחת שמגיעה מהצד שלהן (אני גם אחות) אז הבנתי אותן מאוד!!
לפעמים הן עסוקות. לפעמים זה נראה שהן לא עושות כלום וסתם מורחות תזמן, אבל האמת זה שמתחילת המשמרת הן לא ישבו לרגע והחליטו שעכשיו הן יושבות לנוח לכמה דקות ולפעמים זה בלי סיבה. אבל כולנו בני אדם ואם הייתן במקומן לא הייתן נוהגות אחרת!! מבטיחה לכן!!
ולגבי יחס של אחות. נכון. לפעמים לצערינו ישנם אליות חסרות סבלנות או לא נחמדות אבל זה לאו דווקא בשעצ. זה בכל בית חולים. לא משנה לאן תלכו. רק מזל. לפעמים תפלו על מישי נחמדה ולפעמים מה לעשות..
וגם טעויות או לא הביאו תינוק וכו.. שתדעו שהן רק רטצות לטובתכן ולטובת התינוק שלכן!! והן פועלות מתוך שיקול דעת וניסיון. ולפעמים טועים כי מה לכשות הן בני אדם בדיוק כמו כל אחת פה!!!

אני ביקשתי ולא נתנו..

אם יש מקום תמיד נותנים.
אבל גם במחךקות האחרות יש צוות מדהים!!!

כי זו ממש לא לידה ראשונה שלי ככה שלא זקוקה למידע, עזרה וכו' יש לי די בטחון בכל העניינים שאחרי הלידה וגם באופן אישי אוהבת להסתדר בעצמי וממש לא אוהבת לבקש עזרה אלא אם זה פיקוח נפש

מה שה-שיקול שלי ורק הוא זה הקבלה ותהליך הלידה והלידה הקודמת היתה מוגדרת אצלי תקופה ארוכה בתור טראומה עד שהכנסתי אותה לפרופורציה או שהזמן עשה את שלו

שורה תחתונה, ברור לי שלא רוצה לחזור על אותה חוויה של לידה ארוכה שאףףף!! מיילדת/ אחות לא נכנסת אליי ובמשך שעה ויותר של סוף הלידה הייתי בלי אפידורל למרות כל הצפצופים של המכשירים וזה כי אף אחת לא היתה פנויה להכנס ולראות מה קורה.

ברור שכולן בני אדם, אבל להכנס לרגע, להעיף מבט קצר על הכל, לראות שאין מצוקה וכו'...

ענית רק לגבי השלב שלאחרי הלידה, מעניין אותי איך היה לך שלב הלידה?

היתה לי מילדת מהממת!! ממש כמו דולה! ילדתי בשבת והתלבטתי אם לקרא לאמא שלי או לא. ולא היה צורך.
כנראה שהיתה בעיה במוניטור שלי כי כל כמה זמן הוא צפצף. אבל כל פעם נכנסה מישי לראות אם הכל בסדר!
ילדתי יחסית בזמן רגוע.
אבל אני יןדעת שיש מצבים של עומס. ואז עוד יותר אי אפשר לשפוט את המילדות!!! הן לא אשמות בעומס והן עושות מעל ומעבר כדי שיהיה הכי טוב בשבילנו!!
ואם את חושבת שהן הפקירו אותך אז את ממש טועה!! לא יודעת מה המצב בחדרי לידה היה בזמן שהיית שם. אבל הן תמיד תמיד בקשר עין. ויודעות תמיד מה מצבך!!
לפעמים בא לי לעמיד את כל האנשים שמתלוננים במקומנו ונראה אותם עומדים בזה! עומס לא מצדיק התנהגות גסה ולא יפה. ואני לא תעלמת מזה. נכון יש אחיות כאלו. אך הן בודדות! בעיקר ביולדות ובחדרי לידה. אבל כולנו כל האחיות באות לעבוד בשעות לא נורמאליות. באות לעבוד בשבת ובזמנים לא הכי נוחים כי העבודה שלנו זו שליחות ואיכפת לנו ממכם!!

וסתם שתדעי שיש עוד עבודות ולא רק אחיות, שאפשר לקרוס מהעומס ועדיין כשיקרה משהו למישהו לאף אחד לא יהיה אכפת אם זה בגלל העומס, מדובר פה בחיים.
וגם לא התלוננתי על אף אחות ומיילדת באופן אישי כי יודעת שאף אחת לא שיחקה שחמט בזמן הזה אבל עדיין יש איזה אחריות לעבור רגע ולראות אם הכל טוב, אני כמטופלת לא אמורה להבין במכשירים וכו', ואם שעה משהו מצפצף בקולי קולות אפשר להסתכל רגע. ב"ה שזה היה רק כאב ולא משהו קריטי לי או לעובר
מעבר לזה שאמרתי שכואב לי בצורה בלתי נסבלת אבל זו שנכנסה אמרה שאני רחוקה מלידה וזה הקטטר. התברר שהייתי כבר בפתיחה מלאה...

אני לא רוצה לדבר ספציפית על המקרה שלי כי זה לא העניין, חוץ מזה שבאמת השלמתי עם החוויה שלי, ואגב אני חושבת שכולן היו מקסימותתת ואכפתיות אבל האילוצים הטכניים של העומס לא עבד לטובתי.

ועם הכל לא היתה שום התנהגות לא יפה שראיתי, באמתתתת הן היו מקסימות. לכן מאודדד רוצה ללדת שם הפעם אבל ממה שכתבו לפניי זה נראה שהעומס שם עדיין הוא מגבלה ליכולת שלהן.

היום כמעט שנתיים אחרי- אני קולטת באיזה הלם הייתי שרויה. ואף אחד לא בא לעזור..

 

 

נתחיל מזה שהגעתי עם ירידת מים, שמו אותי במחלקה להמתנה לצירים, אף אחד לא בדק לא ראה לא שאל, יכלתי לנסוע הביתה ואף אחד לא היה יודע. אחרי 12 שעות נזכרו בי כי אמא שלי הלכה לבדוק אם יעשו לי מוניטור משהו לדעת שהעובר בסדר, אחרי מוניטור פתחו לי וריד כי במיון שהגעתי לא הצליחו וכל היד שלי הייתה שחורה כי התפוצץ לי וריד. נתנו לי אנטיביוטיקה אחרי 17 שעות, כשהיה לי פתיחה 2 דחפו לי טשטוש בטענה שאצליח לישון קצת, או אם לדייק דחפו לכל המחלקה טישטוש ובלילה האחיות ישנו בדלפק, כשהגיע הבוקר הכניסו אותי לחדר לידה, הייתה לי מיילדת מזעזעת בטירוף. בגלל הירידת מים נותנים כל 4 שעות אנטיביוטיקה, שכחה לתת לי והתעצבנה למה לא הזכרתי לה. הפתיחה התקדמה לי ממש מהר והרגשתי שאני צריכה ללחוץ והמיילדת לא באה עד שפשוט יצאו למסדרון של הרופאים לקרוא לה. בכל הפעמים שקראתי לה באה בת שירות במקום. במשך שעתיים שכבתי עם פתיחה מלאה לבד בחדר עם דודה שלי. אחרי שעתיים המיילדת נזכרה בי, החליטו לתת פיטוצין ובגלל שהוריד שפתחו לי היה עם ברנולה של תינוקות היא כעסה ואמרה לי שתפתח לי את הוריד שוב והמשך הלידה הייתי עם 2 ברנולות תקועות ביד בגלל שאף מיילדת לא הצליחה לעשות לי.
כשסוף סוף החליטו שהגיע הזמן ליילד אותי המיילדת החמודה שכמובן לא הסבירה לי איך ללחוץ ומתי (הייתי עם אפידורל) הגדילה לעשות וצעקה עליי ועל דודה שלי שלא תעזור לי בלחיצות ושאחזיק את עצמי לבד למרות שבכיתי כי לא יכולתי לקפל את היד עם שני הברנולות.
והלידה הסתיימה בווקום. (למזלי הרופא היה מלאך והוא הדבר היחידי הטוב בבית חולים המזעזע הזה)
אחרי זה שהעלו אותי למחלקה באה אליי אחות ואמרה לי שפעם ראשונה אקרא לה כדי לקום. מלבד הרגע שהאחות עזרה לי לקום לא היה שום קשר ביני לבין האחות. לא ידעתי איפה התינוקיה, לא ידעתי מה עם הבת שלי, מה עשו לה, מה עושים לה, לא ידעתי כלום, פשוט כלום.
בלילה באו לקרוא לי להניק בתינוקיה, איכשהו דידיתי עם תפרים האחות הניחה לי את הילדה בידיים (פעם ראשונה שהרמתי אותה) ושביקשתי עזרה כי לא היה לי מושג מה עושים היא צעקה עליי שאין לה זמן בשבילי ושהם בצימצום כח אדם ושאסתדר בעצמי. אחרי שהתיישבתי לא הצלחתי לקום כשהילדה ביד בגלל התפרים וכמובן שאף אחת מהאחיות לא עזרה לי.
בימים הבאים בעלי והילדה היו לידי ושביקשנו עזרה שיראו לנו איך לחתל כי זו ילדה ראשונה אמרו לנו שאין להם זמן ושנבוא בפעם אחרת.
וכמובן בשביל להשאיר טעם מתוק לסיום ביום של השיחרור פשוט לא נתנו לי להתארגן כמו בנאדם, כוח עזר בא להוציא לי את הדברים עד שאמא שלי צעקה שאם כל השהות התייחסו אליי רע לפחות שיתנו לי ללכת בכבוד בזמן שלי ולא יעיפו לי את הדברים למסדרון.

אז כן, חוויה מזעזעת ללידה ראשונה, ורק להיזכר בזה עושה לי לבכות.
ובע''ה בלי נדר ללניאדו אני לא אחזור בלידות הבאות.


ואם מישהי זיהתה, אשמח שתשמור על אנונימיותי.

ב"ה שידעתי לפני הלידה בקורס הכנה שעשינו לבקש שידריכו אותי גם לגבי ההנקה והדברים שלאחר הלידה (תפרים, זמן מנוחה וכו')

 

עכשיו בזכותכן מבינה כמה הזה היה משמעותי.

יש הנחיות ברורות. פעם ראשונה קמים מהמיטה בעזרת אחות.

לגבי התינוק אם את לא אומרת להם הנקה בלבד,הם נותנים תוספת תמ"ל. 

ואם את מבקשת הנקה בלבד מעירים אותך בלילה. התינוק איתך רוב שעות היום חוץ מהלילה,ובבוקר בשעת רופא שלפעמים גם נגרר ל 3 שעות.

יש גם אופציה של ביות מלא. והתינוק איתך כל הימים.

ומסבירים לך איך לקלח,להחליף טיטול. ואת צריכה לסמן יציאות,הנקה וכו'.

חיבוק גדול לכולן,מצטערת לשמוע על החוויות שלכן.

וכדאי להעיר את תשומת הלב.

לא נתנו לי לקום לבד,כל פעם היתה מישהי שעזרה לי לקום. מה שהפריע לי שלא הסכימו לעזור עם המקלחת וחששתי שאתעלף שם.. אפילו אם מישהי היתה עומדת מעבר לדלת ושואלת אם הכל בסדר זה כבר היה מרגיע.
בסוף נכנסתי למקלחת וממש חששתי..ב"ה שהיה בסדר.

אצלי האחות נכנסה איתי למקלחת בכל לידה בקימה הראשונה.

רק אחרי שאני אומרת שאני בסדר ושאני לא מסוגלת להתפנות כשמישהי עומדת לי על הראש...הן הסכימו לצאת ולחכות מחוץ לדלת החצי פתוחה.

שומרים רק בקימה ראשונה
ויש לחצן מצוקה במקלחת למקרה שלא מרגישים טוב

אחרי הלידה.

לשמור מחוץ לדלת.

הכותונת שהאחות הביאה לי נפלה ונרטבה.

אז היא הלכה להביא אחרת, ומצאה במצב עילפון.

הרטיבה את היד שלה, והתחילה לתת לי מכות עדינות

 בלחיים... נו... נו... נו... עד שהתעוררתי. ברוך ה'.

בעקרון ההמלצה היא להתחיל לקחת שלושה חודשים לפני כדי למלא את המאגרים. תתחילי לקחת וכשתכנסי להריון הרופא מעצמו יכוליות שיוסיף לך

לפחות כל זמן שהיא יכולה להכנס להריון. למה? כי עודפים מופרשים בשתן, וחוסר יכול לפגוע במערכת העצבים של העובר.

אז אם את יודעת שאתם לא מונעים, תקחי ברצף תמיד.