פורום הריון ולידה (עמוד 4514)

במהלך הזמן שלי פה נתקלתי בהמון המלצות עליו..

אבל אני זוכרת המון המלצות חמות עליו..

עושה רושם שליו ומקצועי.

אבל אחרי תקופה פשוט נשברתי ועברתי לברזל של אלטמן שהוא בקפסולה ולא מרגישים את המרירות.

קשה לפעמים לבלוע וזה נתקע אבל אחרי כל מיני נסיונות ב''ה מצליחה

היה לי יותר קל לבלוע אותו מאשר הפרנטל הרגיל שאותו ממש לא הצלחתי 

ושאלתי אם אפשר לחצות אמרו לי שכן אבל לשתות מיד כשחצית!!! תנסי

הרבה יותר קל מאשר עם שתיה..

אני משיגה כדורי ברזל אמריקאים. הם קטנטנים ומכילים חצי מהכמות שיש בפרנטל, אז לוקחים שתיים במקום אחד, אבל נוחים מאוד לבליעה

 

נספג מעולה ובלי תופעות לוואי

כלום לא עוזר לי (ניסיתי הכל כבר מגיל קטן.. אני בולעת ואחרי שניה מקיאה אותם - כשהם כבר בתוך הגרון. .)

לקחתי (ועדיין לוקחת) ברזל נוזלי עם מיץ (ספטאון) נספג לי בגוף יותר טוב ובלי תופעות לוואי (לי לפחות)
לקחתי תוספי ויטמינים בהריון נוזלים-זה יקר יותר
אבל לי אישית אין ברירה אחרת..

(קניתי פרנטל ו10-15 כדורים ואפילו יותר ניסתי לבלוע בכל צורה שהיא ואת כולם הקאתי.)

הנוזליים? צריך מרשם? צריך לשאול רופא לפני שלוקחים? תודה

הברזל- ספאטון (מאוד ממליצה. ולערבב אחתו פשוט עם מיץ מתוק)

האחרים אני כבר לא זוכרת-אבל שאלתי את הרוקח/ת והיא אמרה לי מה אני יכולה במקום (הם כאלה טבעיים כאלה.. )
ולקחתי שמן דגים נוזלי בשביל האומגה 3 (זה ממש קשה לשתות כי זה שומני.. )

אני שאלתי את הרופאה שלי אבל אחרי שכבר קניתי והתחלתי לקחת.. אבל אני חושבת שכדאי לשאול כי היא בדקה כמויות של דברים שם בהתאם לבדיקות דם ..(שלא יהיו עודפים לא בריאים)


ונתנו לי מרשם לברזל הנוזלי אבל לא צריך (עד היום אני שותה אותו ובלי מרשם. והכל בהתאם לבדיקות דם ולמעקב)



את המולטי ויטמין הנוזלי מצאתי רק בסוף ההריון בסופר פארם וזה היה יקר, אבל הספיק לי עד הסוף + קצת, אני משערת שיש אותם בבית מרקחת של קופ"ח.


את הברזל הנוזלי- תקני רק דרך הבית מרקחת של קופ"ח (זה מוריד בחצי מחיר את המחיר.. 50 במקום 110 בסופר פארם כשהוא ב"מבצע")

כמו פריפול וזה מה שהמליץ לי הרופא

כיוו שהוא גם נחשב טוב וגם טוב לאנשים כמוני שקשה להם עם כדורים

מה שעוזר לפעמים לתת לה משחק ביד וככה היא לא מתעניינת ומחפשת דברים בשידה..

ניסיתי צעצוע מוכר/חדש, משחת ההחתלה, המגבונים, אבל הילדונת הזו נחושה בדעתה להתהפך  

והיום היא כבר בת 14 חוד' והמצב רק "החמיר"

כל טיטול סיוט.

 

אני מנסה לפתות אותה בכל מיני דברים מעניינים אבל זה כמעט תמיד לא עוזר.

אצל הבן שלי זה פשוט כדור הרגעה - בלי זה, אין סיכוי להחליף לו!! 

אבל בעיני זה פיתרון גרוע ממש.

 

טלפון זה דבר שפולט קרינה וממש לא כדאי לתת לתינוקות לשחק איתו.

 

אפשר לנסות לתת צעצוע מעניין.

יש לנו כמה פתרונות:

אם בעלי בבית הוא עוזר להחזיק אותו מהצד.

כשהוא לא בבית אני מחליפה לו בתנוחות אחרות שלא מצריכות שכיבה על הגב (על הבטן, כשהוא יושב עלי, העמידה וכו)

 

בזמן האחרון אני נותנת לו להוציא את המגבונים אחד אחד ולהביא לי (כמובן שתוך כדי אני משבחת אותו על העזרה הרבה...)

 

אלו הילדים הכי סקרנים...

בהצלחה

בת שמונה חודשים, ומאז שלמדה להתהפך מגב לבטן (ארבעה חודשים) היא ככה. בזמן האחרון ממש קשה לחתל ולהלביש אותה! לרגע אני עוזבת והיא כבר יושבת ומסתכלת עלי מנצחת.

 

גם אצלה לא תמיד עוזרים צעצועים, מגבונים, משחת החתלה, שירים... תלוי כמה היא נלהבת/עצבנית.

 

בזמן האחרון אני מנסה להגיד לה ש-'לא!'. לא בכעס, אבל כן בהחלטיות. אני חושבת שהיא כן יכולה להבין כבר מהנימה שעכשיו מחכים בסבלנות (הרי בלי שהיא בורחת זה לוקח דקה, רק המאבקים הופכים את זה לארוך!). היא מתחילה להתהפך, אני שמה יד על הבטן ואומרת לה- 'יחיאלה, לא! עכשיו שוכבים/מחכים...' וכו'. כשאני מסיימת, אם קרה שהיא לא התהפכה וזחלה לקצה השני של המיטה (מחתלים על המיטה עם משטח החתלה) בחצי השנייה אחרי שעזבתי אותה, אני מודיעה לה שאפשר לקום...

 

לא יודעת להגיד לך אם זה עובד בינתיים, יכול להיות שקצת... ;) בהצלחה!

יכול להיות שהבדיקה לא נעשתה כמו שצריך ויש טעות אבל לדעתי כדאי להתייעץ עם גורם רפואי.

לחץ דם גבוה זה לא. מדדתי הבוקר לפני בדיקת השתן. לכן שאלתי

ובכל מקרה לא מזיק למדוד ל"ד כי זה מרכיב חשוב ומרכזי באבחון רעלת.

זה רק 50 וכמו שעניתי לגלי91 אין לחץ דם גבוה.

 

תודה על המענה!

תרגישי טוב!

מצטערת לקרוא..

טוב שקבעת תור למומחה.

צריך לבדוק קרישיות

ומכירה הרבה נשים שילדו אחרי הפלות מרובות וחוזרות. בע"ה שה' ימלא חסרונכם בקרוב.

 

אחרי הפלות והיו לה עוד ילדים בבית.
תבדקי קרישיות בדם.
תרגישי טוב ובשורות טובוץ בקרוב

שלא להכנס להריון מיד לאחר הפלה שוב.
אלא לחכות למחזור סדיר אחד (חודש) ורק לאחריו לנסות להכנס שוב.
אישית אחרי הפלה בשבוע 9+3 השתדלנו לא לקיים המון יחסים בחודש שאחרי כדי שאקבל מחזור רגיל(לאחר חודש מההפלה). אחרי מחזור סדיר (הטבילה שלאחר חודש מההפלה( נכנסתי בה להריון וכרגע בחודש שישי.
המון בהצלחה!

כל פעם זה אובדן מחדש...
מכירה חברה שעברה שלוש הפלות ולפני שהספיקה לברר מה עושים נכנסה להריון רביעי ונולד לה בן מתוק.
הרופאה שלי אמרה לי שאין בעי׳ה להכנס להריון מיד אחרי הפלה, אבל כנראה יש כמה דעות בעניין.
תרגישי טוב!! תשמרי על עצמך!!
וב״ה שיש לך שני ילדים בבית.
בקרוב הריון בריא וקל שמסתיים בידים מלאות ובשמחה!!

מכירה מישהי כמוך, שהיו לה שני ילדים, ואז הרבה הפלות ברצף.

ב"ה היום היא חובקת בן מתוק-מתוק.

נדמה לי שהיא הייתה צריכה לקחת תרופות נגד קרישיות יתר (אם אני לא טועה).

ה' ימלא חסרונך בקרוב!

אמא שלי עברה כמה וכמה הפלות

וב"ה זכתה ל7 ילדים!

 

אני שמעתי הרבה שממליצות על דר' קופרמינץ שהוא מומחה להפלות חוזרות.

הרבה פעמים אחרי שהיו אצלו הבעיה הסתדרה.

 

שיהיה בהצלחה ובשורות טובות!

אמא שלי עברה כמה הפלות ובסוף התברר שהיא נדבקה בחיידק של החתולים.

 

היום ב"ה אנחנו 9 אחים(+כמה אחיינים...)

 

המון בהצלחה

שעברה 5 הפלות! (אחרי הריון אחד תקין עם ילד בריא)
היא לא פרטה אילו בדיקות היא עברה, אבל זה היה לא פשוט.


ואז היא שמעה מרבנית על סגולה - שיעור טהרת המשפחה.
היא החלה ללמוד ב'חברותא' יחד עם חברה והחברה צרפה חברה נוספת (החברות דוברות רוסית, והיא הייתה קוראת מתוך ספר הלכות ומתרגמת להן).

כעבור שנה- נולדו ל‎שלושתן בנות‎‏!!!‏
ו‎כעבור שנה נוספת נולדה עוד בת ל‎בעלת ה‎סיפור‎‏!‏‎ ‎

אפשר למנוע את ההפלות הבאות!

מכירה נשים שעברו את זה ואחרי טיפול נכון זכו להריונות שלמים ולילדים בריאים!

ולא הגיע המחזור אלא נקלטתי להריון בה אבל תוך כדי היתנ שוב הפלה.אז עשיתי הפסקה מהדיקור.
תודה לכולן.

תהיי חזקה בשבילך ובשביל הילדים היקרים שבבית

בטוחה שהרופא המומחה יפנה אותך לבדיקות המתאימות לך

אבל מלבד קרישיות שהזכירו כאן - כדאי לבדוק תפקודי בלוטת התריס (אפשר לשאול את הרופא אליו תלכי)

 

שמחות בקרוב!

גם אני אחרי 3 הפלות רצופות והכאב הוא כאב גדול(יש כמה ילדים ב"ה),ממליצה לך בחום לשוחח על זה,אל תשאירי בלב.
ה' יימלא משאלות ליבך בקרוב!
הלוואי ואמצא פורום שעוסק בנושא

מחפשת איזשהו טיפול לנפש שנפצעה ככ..ובנוסף על מנת לבוא בעה להריונות הבאים במחשבות ואנרגיות טובות.
מכירות?

אולי פסיכולוגית? או מוח אחד?

אז מכיוון שעברתי את ההפלה בשבוע 8 פלוס 6 באופן טבעי הבנתי שהדימום יותר ארוך..
אני כבר שבוע ויומיים לאחר ההפלה..והטיפטופים לא נגמרים..מה לעשות??
שתיתי לימונים..עכשיו זה העדים שיוצאים פעם טוב ופעם לא:/
כרגע לא מוצאת אור בקצה המנהרה..

להרתיח את המחיצות של הרימון- החלק הלבן. ולשתות את המים. מגעיל נורא ויעיל ממש!

למרוח על הבטן התחתונה מבחוץ כמה טיפות של שמן לבנדר כמה פעמים ביום

בהצלחה!

אם יש לך עדים שיוצאים טוב, אולי אפשר להסתדר איתם ולהמשיך לספור.

 

יכול להיות שאת לא צריכה לעשות את כל הבדיקות של 7 נקיים. תשאלי.

 

יש עוד חלקח הריון ברחם ולא הכל יצא.כנל לגבי הרירית שהיא עדיין עבה.מחכים לראות בשבועיים הקרובים האם הביטא יורדת וגם האם יהיה עוד דימום..במידה ולא זה כדורים ואם גם זה לא יעזור אז צריך גרידה
אויי מה הי"ת רוצה ממני???

לבקש גרידא מחר אם אין לך כוח לחכות.
בלניאדו עושים על המקום. מקומות אחרים זה בקביעת תור מראש.

תבקשי הפני׳ה מרופא/ת נשים. בשורות טובות!

לא מסוגלת לחשוב שוב על גרידה בתוך מס חו'...מעדיפה כדורים..

עזר המוווןן

תמך והכיל בצורה מדהימה 

שיתפתי המון בתחושות ובחששות 

אני לא קיבלתי את עצמי, אז שהוא יקבל אותי?

הוא בכלל לא הספיק להכיר אותי לפני, ב"ה נקלטנו להיריון מהר,

אבל זה הביא איתו התמודדות לא פשוטה בכלל.

עזר לנו לקרוא מידע רפואי והומור על התקופה ולהבין שזה לא משהו שתלוי בי/ בנו אלא שזו מציאות שרבים מתמודדים איתה.

בספר המדריך הישראלי להיריון ולידה יש גם כלים פרקטיים להתמודדות זוגית עם ההיריון ותופעותיו.

אחרי הלידה היה לנו תהליך זוגי מדהים ועם הרבה הכנה ההיריון השני היה נראה אחרת לגמרי ב"ה!

דווקא אחרי הלידה הוא לא ידע למצוא את עצמו כי היצורה הקטנה הזאת שיש לנו בבית רוצה בעיקר את אמא (כי אמא מניקה ואמא יודעת לטפל בתינוקות) ואבא חסר ניסיון אז הוא לא עשה יותר מידי. ב"ה עכשיו לאט לאט הוא יותר שותף, עדיין לא עושה לה אמבטיה אבל יודע להחליף חיתול, לעשות גרפס, להחליף בגדים ולשחק איתה.

(בהריון רק סבלתי מבחילות אבל לא הקאתי ולשמחתי תיפקדתי כרגיל)

מה אתן לא מבינות שהיא שואלת כי אצלה זה לא ככה?
איזה מין תשובות אתן נותנות ' בעלי מדהים'....

תקשיבי מותק, יש כל מיני סוגי אנשים. הבעל שלך הוא זה שמדהים!!! הוא מבין פתאום כמה שהדבר הזה גדול ונפלא ונהדר ומיוחד ושזה הדבר הכי מופלא שאי פעם קרה לו ולכן לוקח לו קצת זמן לעכל.

אתם יצרתם חיים ביחד וזה ממש דבר עצום ונפלא.

מרב כמה שבעלך מבין את זה, שזה פשוט מעל הטבע הדבר הזה, הוא רוצה כמה זמן כדי להבין איך מתארגנים מחדש, כדי להיות הכי טוב שאפשר.

תני לו את הזמן הזה. הם מבינים בסוף בדרך כלל ;)

שיהיה במזל טוב, מעכשיו אתם משפחה. איזה יופי! ( נורא נורא נורא קשה, מלא אחריות, עייפות למחשבה).

בס"ד
עודדת אותי מאוד!
ב"ה בעלי מנסה, ולרוב גם מצליח.. פשוט בדברים קטנים הוא לא מצליח להבין או שלוקח לו קצת זמן ואז אני נפגעת מזה.. כמו שפתאום אין לי כוחות לצאת למכולת או שאני שוכבת שעות על הספה מרוב בחילות..
אבל באמת שבעלי מקסים, רק רציתי לדעת שזה נורמלי ורגיל כי אין לי למה להשוות..

שזה שאת נפגעת לא אומר שהוא באמת אמר או עשה משהו פוגע.

ההורמונים בהריון משתוללים, ונפגעים בקלות מכל שטות.

המון הצלחה והיריון קל!! 

מה זאת אומרת שאת עייפה בגלל זה, מה הקשר...

מה זאת אומרת שהמצבי רוח שלך זה בגלל זה, מה הקשר...

מה זה 'יש לי בחילה', בסדר גם לי יש בחילה עכשיו, אז מה אני אשב ולא אעשה כלום??

 

אז בהתחלה על כל משפט כזה הושבתי אותו מול המחשב, הנחיתי אותו מה לגגל בדיוק ('תכתוב 'בחילות בהריון'...' 'תכתוב 'עיפות בהריון'...' 'תכתוב 'מצבי רוח בהריון'...'), וביקשתי ממנו להקריא מילה במילה מה עובר עלי. 

הקראתי לו המון חומר על זה...

 

בהמשך כל פעם שהתפרצתי, בכיתי, או כל דבר אחר- הוא אמר לי 'אני אגיד לך, זה ההורמונים, את לא באמת כועסת עלי, אל תדאגי כמה חודשים וזה יעבור לך  

בעלי השבוע שאל מה קרה שמזמן לא בכיתי...

ברור שהוא היה תומך והכל.. אבל הרגשתי שהוא ממש לא הבין את המצב, כאילו חשב שאני עייפה מאוד סתם ולא בגלל ההריון.. או שהוא ממש לא האמין בכל ה"רגישות בגלל הורמונים" (האמת שב"ה כמעט ולא היו לי מצבי רוח.. אבל כשכן היו..) אז אם בכיתי הוא דווקא התייחס לזה מאוד ברצינות אפילו אם זו הייתה שטות הורמונלית מטופשת..הוא חשב שעניין המצבי רוח זה סתם משהו חברתי-תרבותי שהתרגלו אליו. אבל אני חושבת שככול שההריון התקדם הוא יותר ויותר הפנים את המצב והתאים את עצמו. 

וחוץ מזה, שאחרי הלידה הייתי פצצת הורמונים מהלכת, בכיתי בערך 3 פעמים ביום, בלי שום סיבה... פשוט דמעות. ואז הוא הבין שהורמונים זה כנראה לא כזאת המצאה מופרכת אחרי הכל.

אומנם בצפון, אבל בצוו 8, חמישה שבועות ארוכים, כשכל השבועיים וחצי הראשונים הוא לא חזר הביתה בכלל... ואלה היו בדיוק השבועות של השיא...

 

הוא לא ראה שיכולתי לקום בבוקר, ואחרי שעתיים לצנוח לישון כאילו רצתי מרתון, הוא לא ראה שאני בקושי אוכלת, ושהתיאבון שלי השתגע לגמרי (כל מיני דברים שאני לא מוותרת עליהם פתאום לא הצלחתי להכניס לפה).

הוא שמע על הכל בטלפון, אבל זה לא אותו דבר...

 

בקיצור, לא לקחת שום דבר כמובן מאליו! תשמחו שאפשר לתת חיבוק במצבים האלה, שהתמיכה, כזו או אחרת, מגיעה מהבעל מקרוב...

 

בע"ה שהשלב הקשה יעבור במהרה! הריון קל!

אמא שלי טפלה בתינוקות. ומניסיונה זה לא היה נוח. ( הכי נהנתה אגב, מבייבי ג'וגר )
מתי קונים? יש כמה דעות. בתמימות ואמונה בה'.

הסיבה שהעדפנו אותה על האורבו זה שהגלגלים יותר גדולים והיא יותר יציבה ואם אני זוכרת נכון היא גם טיפה יותר גבוה. חוץ מזה יש את הארמדילו פליפ שממש רצינו לקנות אבל ילדתי לפני שהוא הגיע לארץ בדקתם אותו?

האמת שזה הראה שהיא יותר יציבה.
מבחינת העיצוב היא ממש דומה לאורבו נכון?
כמה עלתה לכם?

3300 כולל סלקל והמתאמים אני לא זוכרת כמה עלתה בלי המתאמים והסלקל אולי משהו כמו 2700 לא בטוחה לדעתי היא יותר זולה עכשיו בגלל שיצא דגם חדש של הארמדילו פליפ אז זה נחשב כבר דגם יותר ישן.

היא עולה יותר מהסולה בעיקר בגלל העיצוב.

אבל הגלגלים שלה קטנים יותר והיא נחשבת פחות טובה.

 

אנחנו היינו באותה התלבטות כמו "עדיין טרייה" וחיכינו לארמדילו פליפ, ואנחנו מרוצים.

הסולה גם כנראה טובה מאד.

 

בייבי ג'וגר נחשבת הכי נוחה להורים, פחות נוחה לתינוק.

יש לה הרבה חסרונות (השכיבה לא כמו שצריך, הטיולון לא מתהפך עם הפנים להורים ועוד).

שווה לך לבדוק, אם היא קלה לקיפול ולסחיבה משמעותית יותר מהארמדילו פליפ, אז תחשבי על זה ברצינות למרות החסרונות. אין לי מושג כי לא ניסיתי. הארמדילו כבדה לי, אבל עגלות זה פשוט כבד, באסה..

 

הארמדילו פליפ כנראה יותר קלה קצת מהסולה ומתקפלת יותר קומפקטי, אז כנראה שהיא עדיפה. היא יקרה יותר בערך ב 1000.

 

ובקיצור, תחפשי את הפורום של קובי סופר למוצרי תינוקות ותחכימי כמוני או יותר..

שלהם יחסית גדול או שזה מהאלה שהילד בן שנה זה כבר פיצי?

לדעתי קצת מגושמת..
באוטו וכל זה

בשבילנו זה משמש כמו טיולון. כלומר, העגלה שמיועדת לנסיעות (למרות שזו עגלה ולא טיולון)‏‎, ולא אכפת לי להתעלל בה ...
אני מאוד שמחה שקנינו, בגלל המחיר - 600₪ - לא כואב לי הלב על זה שהיא נשחקת (והיא באמת נשחקה - שנתיים בשימוש).
היא מתקפלת ונפתחת ממש בקלות עם יד אחת, יש סל נוח, מגש לתינוק ומגש לאמא, גגון מוצלח.

מדוע את בודקת בימי הפרישה??
זה לא פשוט אמור להיות ימים ללא יחסים?

צריך לבדוק בעד סמוך לסוף עונת הפרישה - סמוך לשקיעה אם המחזור התחיל ביום, וסמוך לזריחה אם המחזור התחיל בלילה.

ורק אחר כך אפשר לחזור ולשמש כרגיל(יחסים)  וןהאישה מוחזקת טהורה ומ ותרת לבעלה.עד עונת הפרישה הבאה או עד שהמחזור הבא מופיע).

 

ויש מקרים, כמו אצל הפותחת, שגם אם העד יצא עם מראה אדום, עדיין הוא טהורה כי יש במה לתלות את המראה (פצע וכו').

 

אני האנונימית הפותחת, מה שהסברת נכון רק שלפי הדרכי טהרה צריך לבדוק גם בתחילת העונה ולא רק בסוף עונת הפרישה.
לכן הייתי צריכה לבדוק בבוקר כשקמתי, ואחרי שקיעה.
רק שאחרי שקיעה לא היה רלוונטי כי אכן המחזור הגיע כבר

ו .

היום שלמחרת. סתם לתשומת הלב להבא..

כי אי אפשר לפני שקיעה כשזה עוד חלק מהעונה.
זה מה שאני למדתי וגם בעלי.

ציטוט:

 סעיף ח:

אם הוסת ביום, תבדק בדיקה ראשונה לאחר הנץ החמה ובדיקה אחרונה לפני שקיעת החמה

ואם הוסת בלילה, תבדק בדיקה ראשונה בצאת הכוכבים ובדיקה אחרונה לפני הנץ החמה

(עמוד סט. פרק ו)

גם אני וגם בעלי.

בכל מצב זה רק מחזור רביעי מאז שחזרתי לקבל מחזור מהלידה,
עד ההריון עוד ידעתי טוב את ההלכות.
שני המחזורים הראשונים מבין הארבעה היו עונת פרישה בלילה.
בשניים האחרונים קיבלתי ביום.
בימי הפרישה אחרי השלישי בכלל שכחתי לבדוק ובדקתי רק בסוף השלישי לפני שהלכתי לישון נזכרתי פתאום (הם היו שלושה ימים רצופים).

ככה שב"ה לא זה מה ששיבש לי את הבדיקות, אז תודה על ההארה.

צריך לבדוק בעד סמוך לסוף עונת הפרישה - סמוך לשקיעה אם המחזור התחיל ביום, וסמוך לזריחה אם המחזור התחיל בלילה.

ורק אחר כך אפשר לחזור ולשמש כרגיל(יחסים)  וןהאישה מוחזקת טהורה ומ ותרת לבעלה.עד עונת הפרישה הבאה או עד שהמחזור הבא מופיע).

 

ויש מקרים, כמו אצל הפותחת, שגם אם העד יצא עם מראה אדום, עדיין הוא טהורה כי יש במה לתלות את המראה (פצע וכו').

 

צירי לחץ!!!!!!

בשבוע וחצי האחרון כי אמרו שאני לא בלידה.
וזה ממש לא לידה ראשונה. אני לא באתי סתם.
ועדיין זה לא היה זה.
אמרו לי לחזור בלידה פעילה
וגם אומרים שבדרך כלל לידות הן דומות והלידות שלי תמיד ארוכות נורא של שעות פתיחה וכאבים חזקים.

מצד שני אני בדרך כלל כל לידה עם אפידורל ופיטוצין מההתחלה, ככה שלא ממש חוויתי פתיחה של 2.5 או שכבר יש יותר, בבית בלי כלום.

משגע אותי חוסר הוודאות!

עדיף שתסעי 6 פעמים לשוא (לא מאחלת לך , אבל זה עדיף) מאשר שתלדי בבית כי לא נסעת עכשיו.
מכירה מה שילדו רק בפעם הרביעית או השישית שנסעו.

כבר היו תינוקות שנולדו בתוך שק מי השפיר כשהוא שלם. אבל זה ממש נדיר...

לפעמים זה מתעכב בכמה ימים.
זה לא נורא..

ימים

לא אמורים לעשות איתם הפסקה..

גלולות הורמונליות אם לקחת יותר מחבילה לוקח מעט יותר זמן לפעמים לחזור..

מקווה שהכל בסדר. תודה

מקווה שאני לא מתבלבלת

אם בלילה ישן שעתיים אני באורות!
ביום גם על שעה אני שמחה.

בקיצור-אין נורמלי.כל תינוק ומה שטוב לו.
מצב לא נורמלי זה כשלך מציאות מסוימת היא בלתי נסבלת ואז צריך לחשוב על דרכים לשינוי..

ערה שעה וחצי-שעתיים ואז הולכת לישון ל-45 דקות פחות או יותר. לפעמים יש לה שינות ארוכות יותר במהלך היום, משהו של שעה וחצי ולאחרונה התחילה לפעמים לישון שעתיים באמצע היום.
הלילה שלה מתחיל באזור 8 בערב וגם מתעוררת רק לאכול וישר חוזרת לישון.

(זה לו"ז שהתחיל בגיל שלושה חודשים)

כל רופאת התפתחות תגיד לך להשכיב כמה שיותר על הבטן...
אבל יש טענה שזה גורם מסויים למוות בעריסה.
אני אישית מהרגע שהוא נולד משכיבה לישון על הצד/על הבטן וכשהוא ער- על הבטן.
בגיל שבועיים וחצי הוא כבר התהפך פעם ראשונה מהבטן לגב והיום הוא עושה את זה הרבה לשני הצדדים (בן 7 שבועות)

ביום- מומלץ בשביל ההתפתחות, כמובן בהשגחה...

 

בלילה- להימנע לגמרי מלשים על הבטן (אלו ההמלצות הרפואיות נכון להיום)

לוקחים שלוש פעמים ביום, יש על זה הוראות לא זוכרת בדיוק.

אומרים שזה מחזק מאוד את הרחם.

אני ניסיתי פעם לקחת את זה כי סבלתי ממחזורים מאוד ארוכים, והתייאשתי אחרי שלושה ימים כי קשה לי לבלוע והטעם של זה לא משהו.

אבל שמעתי על כאלו שזה עשה אצלן נפלאות.

כדאי להתייעץ עם הרוקח וגם להתקשר למענה שלהם

כתוב הטלפון ע''ג האריזה אם את רוצה אז הנה 1800281414

זה עזר לי מאוד לקצר את הדימום.

אפשר לקנות את זה בבתי מרקחת טבעיים.(עולה בערך 40 ש|ח)

 

הרופאה נתנה לי את זה כדי להפסיק דימום. מה עדיף טיפות או כדורים?

מישהי?

שאחראית על הנושא של קוטלי זרע

ומוכנים ליסוע כדי להביא
אדבר גם עם מכון פועה

ומוכנים ליסוע כדי להביא
אדבר גם עם מכון פועה

אין לי שם ספיציפי. אפשר לגגל ולמצוא.

אני מיבנה ויש כאן שני אולמות שנחשבים מאוד טובים ולברית בד"כ עולים באזור ה- 100 ש"ח למנה.

או אליזה/ ברוק/

אצלי הביוץ מופיע לפעמים שבוע אחרי טבילה, אבל אז הרוח בין מחזור למחזור גדל ל35 יום.

אז בעצם בהכרח אם הביוץ מאוחר יותר גם המחזור יאחר?

...............

אם הביוץ מאוחר המחזור יהיה מאוחר יותר.
תמיד המחזור בין שתים עשרה לארבע עשרה יום אחרי הביוץ.
לי היה פעם ביוץ חודש אחרי המחזור. זה קורה אבל זה לא המצב הנורמאלי.

אם זה היה ביוץ, אז המחזור יתאחר.

כשיש תק' של מתחים ולחצים או שינוי מסויים בחיים (יכול להיות גם שינוי טוב ומשמח..).

אם את בספק-את יכולה לעשות בדיקת ביוץ

 

אם המחזור שלך הוא בערך 37 ימים

אז באמת אחכה לראות מתי אקבל את המחזור ולפי זה אדע אם אכן זה היה זמן ביוץ...

וכך אדע טוב יותר לפעם הבאה

 

לא מבינה כל כך בעניני הנקה כי אני מסיבות רפואיות לא הנקתי...

ראיתי שהזכרת את ה"נוטרמיגן".

הבת שלי בגיל חודשיים בערך ראו שיש לה רגישות לחלבון פרה ואז אמרו לי לתת לה נוטרמיגן בהדרגה כי בד"כ

ילדים לא אוהבים בגלל הריח והטעם השונה....

חייבת לציין שמהפעם הראשונה אכלה מנה מלאה ועד היום (בת שנה וחצי) היא אוכלת את זה למרות שב"ה היא לא אלרגית.

בקיצור, אם ההנקה והשאיבה מסובכת לך מדי לא הייתי שוללת על הסף את הנוטרמיגן אפילו רק כדי לנסות וזה יוכל להקל עלייך.

 

בהצלחה רבה!!!

ראיתי שקשה לי לשאוב כל הזמן ושילבתי בין הנקה לנוטרמיגן. הבת שלי גם רגישה למוצרי חלב ודי מהר התרגלה לנוטרמיגן.
בהצלחה!

יש לי בת שאלרגית לחלב ברמה של סכנת חיים ונתנו לה מטרנה צמחית. ועכשיו גם לאח שלה. יהיה מאוד קשה לשאוב הכל תנסי לשלב גם עם מטרנה צמחית או סימילק צמחי.
נוטרימחגן זה יקר. ואם אין צורך עדיף שלא

אם נראה לכןן שבכל זאת אוכל להצליח להתמיד רק עם הנקה/שאיבות?

למשל - עד כמה העבודה לחוצה ושואבת כוחות, עד כמה באופן כללי את שופעת חלב, וגם, עד כמה את יכולה לאפשר לעצמך יום חופש פה ושם כדי להגביר את ייצור החלב במקרה של קפיצת גדילה או כשהחלב נוטה להתמעט.

 

אם את רוצה להצליח בזה תצטרכי אולי להוריד מעצמך משימות אחרות - נקיון בבית, יציאות ממושכות לקניות ועוד.

תצטרכי להקפיד לעצור לשתות גם במהלך יום העבודה, ולאכול טוב.

אולי תארגני לך עזרה בבישול.

 

תחשבי איך את יכולה להתארגן.

 

ליתר בטחון, שיהיה לך נוטרמיגן בהישג יד.

התינוק רגיש לחלב והרבה פעמים במצב הזה לאמא אסור לאכול חלבי..לפחות כך היה אצלי
כך שזה יכול להיות מורכב להשיג חלב אם שעונה לדרישות.

אני חושבת שבאתר מאמילק הם מנסים לשדך בין אימהות תורמות עם רגישות מסוימת לאימהות נתרמות עם אותה רגישות. שווה לנסות לברר.

אצלי זה לא עבד. ברגע שהתחלתי לעבוד ושאוב ירדה לי כמות החלב.

כדאי שיהיה לך למקרה הצורך. בהתחלה כן תנסי לשאוב אבל אם זה לא מצליח את חייבת שיהיה לך גיבוי.

ויכול להיות שתצליחי לאורך זמן

גם הבייבי שלי רגיש לחלב, אם כי גילינו את זה רק בגיל שנה+ כשנתנו לו חלב בפעם הראשונה, עד אז הוא רק ינק ומוצקים לא חלביים בגלל המוגלובין נמוך קצת.

אני יוצאת מהבית ב 7:00 וחוזרת ב 16:00, אבל זמני השאיבה שלי גמישים יותר.

כמה שבועות לפני תחילת העבודה, אני מתחילה לשאוב אחרי כל ארוחה קצת ואוגרת במקרר עם מדבקות: 20 מ"ל, 30 מ"ל וכו'. ככה מצטברות לי ארוחות לימים קצת יותר לחוצים שבהם אני לא מצליחה לשאוב. חוצמזה ניסיתי לתת מהחלב השאוב במקום הנקה. גם כדי לבדוק כמה הוא אוכל וגם כדי לוודא שהוא מסתדר עם הבקבוק.

בתחילה שאבתי פעמיים , אבל שוב, אני נעדרת לזמן ארוך יותר.

ואל תשכחי, הרבה פעמים הנקה זה לא רק אוכל זה גם "פינוק" (של התינוק והאמא ) יכול להיות שכשיהיה רק בקבוק הוא יאכל כסדר.

אצלי תמיד כשחזרתי לעבודה, בתחילה החלב התמעט בשאיבות, וטוב שהיה לי במקפיא גיבויים (לפעמים היה חסר רק 20-30 ולפעמים 50) ואח"כ חזרתי לעצמי. אל תתיאשי!

בהצלחה רבה!

עברנו אמנם בשלב הרבה יותר מאוחר לנטרומגן
אבל זה בהחלט הציל אותי עם ההנקה
לא לפחד מהריח...מתרגלים ואפילו מהר!

בהצלחה!

דבר ראשון לגבי השאיבות- את יכולה לשאוב בעבודה ולהשלים את החוסרים בערב, או על הבוקר, אם את קמה גדושה, גם להניק וגם לשאוב.

 

דבר שני- כשהוא איתך הוא יונק מתי שבא לו, וזה הגיוני ונורמלי, אבל כשהוא יהיה עם מטפלת (או מי שאמור לשמור עליו) מן הסתם הוא יאכל בצורה יותר מסודרת, כך שאם תניקי אותו ממש לפני שאת יוצאת ומיד כשאת חוזרת הוא בעז"ה יסתדר עם החלב השאוב.

 

בהצלחה!

זה בהחלט תקופה מאתגרת, אני הנקתי את כל ילדי עד גיל שנה והתקופה הזאת שבין גיל 3 חודשים -שחוזרים לעבוד- ועד גיל חצי שנה בערך שכבר מתחילים לשלב מוצקים באמת קצת יותר קשה מבחינת השאיבות אבל בהחלט אפשרית!

יש דרך מסוימת לשאיבה שמגבירה יצור חלב?

משאבה מסוימת שעדיפה?

מה מהיר יותר

וכו'...

כל מידע יתקבל בברכה

תודה

לשאוב בשיטת ה 3-5-7.
שימי תמונה שלו או משהו לידך
רוגע.. קחי חילבה ומגברי חלב למיניהם לשתות הרבה לנוח ולהרפות...
גם אצלנו יש אלרגיה לחלב והוא אוכל את הנוטרמיגן בלי בעיה (גם הגדולה אכלה בלי בעיה) לפעמים לוקח להם טיפה זמן להתרגל ואפשר להוסיף דיסת וניל או סתם וניל בשביל הטעם בהתחלה ולאט לאט להפחית את הטעם...

הבן שלי גם היה רגיש לחלבון החלב.

סויה לא מאוד ממולץ לתינוקות - מכיל הורמונים.

אני השתמשתי בנוטרמיגן- והילד אהב מאוד.  אין הבדל אם הוא עובר מיניקה למטרנה או לנוטרמיגן.  הם מתרגלים.

אני לא הוספתי סוכר ענבים. הוא שתה כמו שזה.

 

כמויות יש טבלאות לפי גיל.  ופחות או יותר נותנים כמות כזו. מכיון שתחליף חלב אינו הנקה ושם יש דבר כזה יותר מידי.

 

אפשר גם לשאוב  ולתת למטפלת.

תשאבי לפחות פעם אחת.

תזכרי שאפשר להקפיא אבל לא לאורך זמן.

 

בהצלחה

 

לי ב"ה הילדים לא רגישים לחלב, אבל כולם ינקו עד שנה+

גם אני הייתי בתקופות שונות בחיים ו"רק על עצמי לספר ידעתי.."

אז ככה:

הגדולה שלי הייתה משתמשת בי כמו מוצץ, וגם אני חשבתי שהארוחות שלה לא מסודרות, אבל אז קיבלתי במתנה את הספר "הלוחשת לתינוקות", לא ממליצה לקחת ממנה הכל, אבל יש לה דברים ורעיונות נחמדים בתחומים שונים...

כך למדתי לכתוב את השעות שבהם היא ינקה וישנה וגיליתי שזה רק נראה לי...בפועל היא אכלה כל 3 שעות כמעט כמו שעון ופעלה לפי סבב של שינה- פעילות- אוכל וחוזר חלילה.

אז גיליתי:

1) שאני כן יכולה לתזמן את שעות האוכל והשאיבות.

2) אפשר למשוך קצת את הקטנה 10 דקות כדי שהיא תאכל בדיוק כל 3 שעות (מה שהקל עליי את התיזמונים)

בשיחה עם יועצת הנקה (מאחר והיא ינקה הרבה זמן - חצי שעה+) היועצת אמרה לי לתת לה לאכול ואחרי 20 דק' לנתק אותה מהשד. וכל יום להפחית דקה עד 10 דק'.

כך הקטנה למדה מהר שאחרי 10 דק' הסתיימה הארוחה.

זה בסדר, היא לא נשארה רעבה, היא פשוט הבינה שאני לא מוצץ...

כשנאלצתי להתחיל לשאוב, המליצו לי לשאוב על הבוקר, לי זה לא התאים.

במקום זאת הייתי מחכה בין 5 ל6 שעות מההנקה האחרונה ואז אוכלת טוב, יושבת בנחת בהפסקה ושואבת כמות מאוד גדולה.

את תגלי בעצמך כמה התינוקת שלך צריכה.

זה יכול להיות 120 וזה יכול להיות 180 או 320. 

מה שבטוח זה שישי לך את זה! ולכן אין צורך לדאוג...

אני התחלתי עם ידנית של אוונט, אבל לא היה ליל נוח עם ידנית ולכן עברתי לחשמלית של מדלה (יש עליה גם הנחה של קופת חולים) והיא הייתה מעולה ושימשה אותי גם לשאר הילדים.

ב"הצלחה!

 

לק"י

הוא כבר בן תשעה חודשים.
אני לא שואבת בזמן העבודה..
(הגיוני שאת זכאית לשעת הנקה, ואז את יכולה לקחת פסק זמן ולשאוב).

הייתי שואבת לפני ואחרי העבודה, ומתגברת בתמ"ל במקרה הצורך.
ב"ה אין שום בעיה עם החלב, למרות שאני לא שואבת ומניקה גם 8+ שעות ביום.

אני מציעה לך לראות כמה שיותר סרטונים או הסברים לפני הלידה, כדי שתדעי מה לעשות אחריה.

הרעיון הוא שהתינוק צריך לתפוס את רוב העטרה ולא רק את הפטמה וזה חשוב בעיקר בפטמות שטוחות.

יש גם תנוחות הנקה יותר משחררות.

את תצטרכי להשקיע בזה וללמוד את זה, זה מה שלי נראה. מבחינה כלכלית, הנקה משתלמת בטווח הארוך, ולכן אולי כן כדאי להשקיע בפגישה אחת עם יועצת הנקה טובה אחרי הלידה שתבדוק שאת עושה מה שצריך. וגם לבקש/לדרוש מיועצת ההנקה בבית החולים הסתכלות וייעוץ. אבל תבואי כמה שיותר מוכנה להנקה מראש.

וגם - את צריכה לבדוק עם עצמך האם את באמת מוכנה להשקיע בזה, האם יש לך אפשרות לקבל עזרה בשמירה על הילדים/בהכנת ארוחות וכו. בשבועות הראשונים בכל מקרה תצטרכי ללמוד מהי הנקה ולהתרכז בכך.

(ואני איתך, עברתי ייסורים רבים ולמרות שהקדשתי את כל כולי להנקה אצל הילד האחרון (שני הילדים האחרים לא ראו אותי כמעט במשך חודש, והייתי מוכנה לזה נפשית), וגם את מיטב כספי ושלוש יועצות שונות, עדיין לא הצלחתי. וגם זה לא נורא בכלל, אני לא רואה שום הבדל מבחינת בריאות/חוכמה/רגישות של הילדים. כולם מתוקים... אם מצליח, מה טוב. אם לא - מזל שהיום יש פתרונות נוחים ולא צריך להרתיח חלב פרה כמו פעם...)

 

פחות לחוץ מאחרי לידה והיא ויכולה לתת לך עצות מעשיות. 

תמ"ל בחודש אחד שהוא תזונה עיקרית של התינוק עולה כמו מפגש אחד של יועצת הנקה בערך..

יש לי עוד שני קטנים בבית

היא גם הביאה איתה משקל ושקלה את הפיצית.

היא היתה נהדרת אבל בדיעבד אני לא יכולה להמליץ עליה כי נראה לי שהיא לא אבחנה מה הבעיה..

היו לי כאבים והפיצית לא הסכימה לינוק הרבה.

היום אני די בטוחה שפשוט לא היה לי מספיק חלב.

ב"ה אחרי חודש וחצי זה התחיל להסתדר.

את ממש לא חייבת להניק אם את לא רוצה.זכותך.

אבל אם כן- אז למצוא פתרון לילדים לשעה זה לא מה שימנע.
אפשר למצוא פתרון-לילדים,אפשר לפנות זמן וגם לחסוך כסף או למצוא יועצת זולה.
אלו בעיות פתירות.
בגללן לא הגיוני לוותר על הנקה.

נשמע שעוד לא החלטת אם את רוצה או לא.

עם הבכור ושם הייתה בבית החולים יועצת הנקה והיא הייתה טובה למרות זאת הנקתי קצת וזהו לא הלך יותר.. זה קשה אני פשוט קשה לי כל המצב אחרי לידה למה יש כאלה זה בא להן בקלות ההנקה ויש כאלה שזה ממש קשה עבורן...

אני לא מבינה גדולה, אבל ממה שאני חווה על עצמי, ההנקה הבליטה קצת את הפטמות..

(הן לא היו שטוחות ככה שעכשיו אני ממש לא סובלת את העניין, אבל זה לא הדבר היחיד שאני לא סובלת בגוף החדש והלא מדהים שלי).

 

אולי דווקא שווה לך להשקיע, אם את מתכננת עוד ילדים ואת רוצה להניק בעיקרון.

זה מאד קשה, גם לי התקופה של אחרי לידה היתה קשה (ותכלס עוד לא נגמרה P-: ), אבל יש משהו מאד נוח בזה שלא צריך להתעסק עם הבקבוקים..

 

את יכולה יועצת בבית עם שני הצוציקים מסביב. אז יפריעו קצת..

ואצלי היא הגיעה בשמונה בערב,שבטח אז בעלך נמצא ויהיה יותר קל.

אצלי היא לקחה 300 ש"ח על שני ביקורים. חצי חינם בעיני. זמן הנסיעה ועוד חצי שעה-שעה אצלי.. פעמיים.. מגוחך.

 

היו לי יועצות טובות בבית החולים, אבל נראה לי שצריך זמן להתרגל, לנסות וכו'. בימים הראשונים אולי זה קצת פחות יעיל. אבל זאת רק דעה שלי.

 

 

גם לי ההנקה ממש לא הולכת בקלות בהתחלה.

המון קשיים וצריכה הרבה עזרה מסביב...

יועצת הנקה של בית חולים זה מצוין להתחלה אבל ממש לא מספיק להמשך

(לפחות אצלי)

יכולה לעודד אותך, שאחרי שצלחתי את קשיי ההתחלה,

הנקתי עד גיל מאד מאוחר ב"ה...

 

אבל, זה דרש ממני המון בהתחלה-

עזרה מסביב, יועצת הנקה, תמיכה פיזית ונפשית מהבעל וכו'.

 

למה אני כותבת את כל זה?

כי באמת אני חושבת שאת צריכה להחליט

האם לנסות להניק כמה שמצליחה- ואם לא- אז לא נורא...

או שאת מחליטה להשקיע בכך כדי להצליח.

אם כן זה דורש המון השקעה וצריך לדעת להערך נכון מראש.

בהצלחה! והכי חשוב- תהיי שלמה בכל בחירה שתבחרי 

הוא כאילו עובר מעין משבר ומלחיץ אותו העובדה שהוא צריך לעזור לי...

אנחנו מדברים המון על התקופה שאחרי לידה אבל מניסיון קודם זה לא עוזר והוא מתנהג בצורה פחות תומכת אחרי לידות.

זה קורה להרבה גברים. זה לא אומר שהוא בעל לא טוב.או שחלילה הוא לא אוהב אותך מספיק.

זו התמודדות שלו עם עצמו.

 

אבל לך יש עוד יותר לגיטימציה לארגן לך כל עזרה שתצטרכי בתשלום, או מקור תמיכה של מישהי אחרת - אמא או אחות או נערה שיכולה להתחבר אל הקטנים האחרים כבר מעכשיו ולהיות זמינה לקריאה שלך להגיע לעזור.

זה קורה להרבה גברים. זה לא אומר שהוא בעל לא טוב.או שחלילה הוא לא אוהב אותך מספיק.

זו התמודדות שלו עם עצמו.

 

אבל לך יש עוד יותר לגיטימציה לארגן לך כל עזרה שתצטרכי בתשלום, או מקור תמיכה של מישהי אחרת - אמא או אחות או נערה שיכולה להתחבר אל הקטנים האחרים כבר מעכשיו ולהיות זמינה לקריאה שלך להגיע לעזור.

זה באמת אתגר לא פשוט - שלושה קטנים בטיפולך בלי לקבל ממש תמיכה מסביב.

לא פשוט בפני עצמו, ולא פשוט ללמוד להניק נכון במצב כזה.

(אם כי אני חייבת לציין שאחרי שכן מצליחים ללמוד ולעבור את הקשיים הראשוניים - אז הרבה יותר קל להניק מלתחזק בקבוקים. לי לפחות. לא הייתי מצליחה לטפל בכמה קטנים ביחד אם במקביל הייתי צריכה לטפל גם בבקבוקים ותמ"ל והרתחה ועיקור וכל המסביב)

אבל זה לא סותר את זה שזה מצב שקשה בו ללמוד להניק נכון.

אני מאוד מבינה אותך למה יש לך חשש מפנייה ליועצת הנקה. מבינה את החשש התקציבי כי הייתי שם (ואם בסוף אני אצטרך לשל על ביקור של יועצת, ועוד ביקור המשך, ואיזה שהם עזרים ומגבירי חלב - וכל זה יהיה לשווא ולא יצליח, ואני אצטרך לספוג גם את העלות של תמ"ל לשנה? זו שאלה שכל הזמן אכלה אותי מבפנים ולא העזתי לבטא אותה בקול כי חששתי להינזף...)

את יכולה להבין שמניסיוני אני כן ממליצה לאזור כוחות איכשהו, להפנות לשם את התקציב והכוחות, וזה כן יוצא שווה את זה בשורה התחתונה. אבל חשוב לי לי להגיד שאני גם מאוד מבינה אותך אם את מרגישה שזה מעל ליכולתך, וגם במקרה כזה לא כדאי לך להתייאש.

כדאי לך להתכונן כבר עכשיו בהריון. לקרוא את החומר שהמליצה לך אנונימית אחרת בהמשך השרשור, או לפנות כהמלצתה למתנדבות של לה-לצ'ה לקבל מהן הדרכה איך להתכונן כבר מעכשיו להנקה. הנה האתר שלהן:

http://www.lllisrael.org.il/breastfeeding-support/

 

וגם בלי קשר לשאלת הפטמות השטוחות, כדאי להתכונן להנקה וללמוד עליה מראש. כשבאים מוכנים עם ידע זה פותר שלושת רבעי מהבעיות. ממליצה לך להתחיל מהאתר שלהן. לקרוא מאמרים,שאלות, תשובות, לחרוש אותו. משם אולי תתגלגלי לאתרים מעניינים אחרים... תעשי לעצמך הכנה להנקה פרטית בבית - מה דעתך?

כתבת בצורה נוגעת ללב.
תודה לכל משהגיבה .
נקווה לבשורות טובות.

מנסה לארגן עזרה בתשלום סימלי כמט שהציעו פה..תודה

כתבת: "למה יש כאלה זה בא להן בקלות ההנקה ויש כאלה שזה ממש קשה עבורן"

 

אני חושבת שלרוב הנשים זה ממש קשה בהתחלה... הנקה לילד ראשון היא תמיד מאתגרת ומלאה בקשיים, למי יותר ולמי פחות.

 

לא נראה לי שיש הרבה נשים שמיד בילד הראשון הכל הולך קל וחלק.

 

גם אצלי היו קשיים ובמשך חודשים נאבקתי על ההנקה ולא וויתרתי עד שב"ה הכל הסתדר והנקתי עד גיל שנה.

בלידה השניה גם היו קשיים והתאמצתי להחזיק מעמד וב"ה בלידה השלישית היה יותר קל.

ההתחלה של ההנקה של הראשון שלי היתה מאד קשה,
דם יזע ודמעות ממש יכול לתאר את השבועות הראשונים שלנו ביחד..

אני מנסה לחשוב איזה דברים עזרו לי כדי לעזור לך-
*הייתי בקשר רציף עם מדריכת הנקה שהיתה המדריכת הכנה ללידה והדולה שלי. אני חושבת שבגלל שמראש הייתי איתה בקשר היה לי יותר קל לפנות מיד לעזרה ולא לסחוב את זה ואני חושבת שזו העצה שלי- למצוא עכשיו יועצת הנקה להיות איתה בקשר לפני הלידה, לעשות מפגש אחד של הכנה להנקה עוד מראש ואז אחרי הלידה שיהיה ליווי טלפוני ובמידת הצורך עוד פגישות.

*הייתי חדורת מוטיבציה להצליח, היה לי מאד חשוב להניק, אולי גם מהסיבות הלא נכונות אבל הייתי נחושה שאין סיבה שלא נצליח, אני חושבת שאם הייתי מתייאשת הייתי חושבת שזה כשלון שלי וזה לא משהו שאני מציעה לך לאמץ כמובן, זה לא נכון לגשת ככה לשום דבר אני כן חושבת שכדאי לקרוא על הנקה חומרים שונים כדי להתמלא בעוד ועוד מוטיבציה חיובית.

 

ההנקה השניה שלי באמת התחילה יותר טוב ב"ה אבל גם שם לא הכל היה חלק.

ההנקה השלישית שלי כתבתי בדיוק בשרשור אחר השבוע התחילה קשה מנשוא, אם זו היתה ההנקה הראשונה שלי אני בטוחה שלא הייתי שורדת שבוע.
מה שעזר לי לצלוח את הקשיים זה שכבר הייתי אחרי שתי הנקות מוצלחות ופגישה עם יועצת הנקה שהצילה אותי. וזה למרות הניסיון האישי שלי ולמרות הידע המקצועי שיש לי על הנקה,
לא תמיד הנקה מתחילה בקלות, לדעתי אצל רוב הנשים היום יש צורך במאמץ והשקעה רבה בחודש הראשון,
זה לא כמו פעם שגרנו בחמולה וכל אישה ראתה הרבה הנקה סביבה במשך כל שנותיה כילדה ובחורה, זה לא כמו פעם שאישה אשכרה שכבה 6 שבועות והנשים אחרות מסביבה  טיפלו במשק הבית ובגדולים שלה והיא יכלה לנוח לאכול ולהניק.

זה באמת דורש יותר השקעה.

בהצלחה רבה!! כל הכבוד לך שאת בוחרת לנסות מחדש ופתוחה לשמוע את כל ההצעות. 
שיהיה בשעה טובה, זה הכי חשוב

אבל אם זה חשוב לך ובמיוחד כשאת יודעת שישנה בעיה פיזיולוגית- אז את צריכה להיות מוכנה להשקיע עבור זה..כספית וגם זמן.
זה עניין של סדרי עדיפויות.ואם רוצים זה אפשרי.

אצלינו בטיפת חלב יש אפשרות למפגש עם יועצת הנקה.תבררי

עזרה . אני כבר עכשיו מרגישה כמה שאני משועבדת לילדים ,אין לי פנאי לעצמי, לא יודעת מה יהיה אחרי לידה.

אני, לפני לידת השלישי, דיברתי עם בעלי האם ההנקה חשובה לו והאם הוא מוכן להשקיע בזה, גם כספית וגם להיות עם הגדולים כדי שזה יצליח. זה היה בדיוק ב"בין הזמנים", כך שיצא שיש לבעלי אפשרות להיות איתם הרבה.

אם הם איתך בבית זה אומר עזרה מהסבתא/מבעלך/ממטפלת זמנית. אני לא רואה איך זה יצליח אחרת. 

ודרך אגב, גם אם את לא תניקי לבסוף, יש עדיין 6 שבועות שמוגדרים כמשכב לידה בהם את צריכה את המנוחה או לפחות את האפשרות למנוחה חלקית (כמו להשלים שעות שינה בבוקר). אם הילדים לא במסגרות, צריך להעזר במישהו נוסף בחלק מהשעות, או לפחות שתהיה אופציה זמינה כזו, לחשוב עליה מראש ולהתכונן אליה נפשית/כלכלית.

רואה שלא יהיה קל , בעלי נוטה להיות קצת לחוץ ולברוח מהמציאות אחרי לידות. זה מתבטא בזה שאו שהוא יישן או שהוא יוצא להתאוורר.. ואז אני נשארת ככה מתמודדת לבד

אני כן חושבת על עזרה בתשלום מישהי שתהיה איתי בבית ותעזור. מקווה למצוא אחת כזו כי אני לא מכירה...

אני כן רוצה להניק אבל חשוב לי לשמור על השפיות יותר, אז מקווה שאצליח בע"ה.

הכי מעצבן זה האנשים מסביב שאומרים" חבל תניקי חייבים את זה לפחות תשלבי הנקה" וכו' זה ממש מעיק לשמוע את זה אחרי לידה.

אחרי לידה עם תינוקת בת שנה וחצי שאיתי בבית.
בעלי עזר בהתחלה,עכשיו לא בבית עד הערב.
אני בקושי ישנה ולרוב לא נחה בכלל במשך היום..ולא מספיקה לטפל בבית כמו שצריך.

נכון הנקה בהתחלה לוקחת זמן לא מועט.
לא פשוט לתמרן עם הילדים כשאת יושבת בלי לזוז..

לכן כתבתי שזה עניין של סדרי עדיפויות.
עד כמה חשוב לך להניק?
אם מאוד חשוב-אפשר להסתדר.
איך?חושבים על פתרונות יצירתיים..
מוותרים על דברים אחרים פחות הכרחיים..

נראה לי שרק יועצת הנקה תדע לייעץ נכון
אבל לפי הבנתי בטוח אפשר לשפר
ולתינוק שרק נולד גם הנקה חלקית לפחות עד גיל שלושה חודשים היא חשובה מאד
אבל,
זה דורש הרבה זמן והשקעה.
תצטרכי למצוא עזרה קבועה עם הילדים
(הם איתך בבית?)
אחרת, הסיכוי שתצליחי נמוך מאד.

גם לי יש פטמות שטוחות ) לא שקועות.. ועם הרבה עזרה בבית חולים מהאחיות הצלחתי כבר שם להניק!
זה אפשרי!
לגבי יועצת הנקה יש דרך הקופות ואז זה לא יקר ככ. וגם מקובל אצל הרבה שהן מגיעות לבית היולדת.

בהצלחה!!

והפתרון הוא אפילו לא מאוד מסובך, וכמעט שלא עולה כסף, רק צריך השקעה של זמן לפני הלידה.
קצת מסובך להסביר ככה בפורום, אבל אני מציעה לך לפנות למדריכת הנקה של ליגת לה לצה (שבניגוד ליועצת זה בחינם) או אפילו לחפש בספרייה את הספר שלהם על הנקה. יש שם הסבר ברור ופשוט. (ומלווה בתמונות, לא ליד הבעל....)
ולרוב אחרי שמצליחים להתגבר על הבעיה הזאת היא נפתרת לתמיד ולא חוזרת בלידות הבאות כי צורת הפטמה משתנה בעקבות ההנקה.
בהצלחה ושיהיה בשעה טובה

בחלק מבתי החולים יש היום יועצות הנקה שנותנות הדרכה פרטנית ליולדות.
אם יש לך ביטוח משלים בקופת חולים, את יכולה לקבל החזר על יעוץ הנקה, תבררי בקופה.
המון הצלחה!

בע"ה

והאחיות הן גם מדריכות הנקה

לא לבנות על זה.

הנקה שממש עזרה לי

המציאות שאת מתארת, של קשיים שאת מכירה בהנקה + לטפל ב3 תינוקות + אין עזרה מהבעל,

בלי קשר להנקה אפשר לקרוס.

תעשי מה שטוב לך.

גם אם תוותרי על ההנקה את תהיי אמא נהדרת!

זה ארגון שתומך באמהות להחליט את מה שטוב להן בנושא ההנקה.

אין עלות להשתתף במפגש (למרות שתמיד ישמחו לקבל תרומה כלשהי).

תינוקות וילדים מוזמנים בשמחה לבוא עם האמא, גם שני ילדים עם אמא אחת

תוכלי להעלות את נסיונך מהעבר ואת רצונך שהפעם יהיה אחרת, ובעז"ה יציעו לך פתרונות אפשריים.  אגב, יש פטנט לשאוב את הפטמה החוצה ומיד להצמיד את החמוד ליניקה.  וכמו שאמרו לך, היניקה היא מהעטרה, לא מהפטמה.  פטמה שטוחה ואחת שקצת יוצאת יכולות להיות פטמות נהדרות להנקה!

במיוחד מפני שעם הזמן, הן בדרך כלל מתחילות לצאת לבד (יש מעין הידבקויות סביב הפטמה שמונעות ממנה להשתחרר ולבלוט).

בהצלחה!

 

אפשר לחפש את המפגש הסמוך לביתך באתר הארגון במרשתת

la leche league israel

גם לי היו וסבלתי עם זה מאוד בלידה הראשונה. פצעים, דם וכו'. פטמת הסיליקון הצילה לי את ההנקה, השתמשתי בה עד גיל ארבעה חודשים!!!
מה שכן, הייתי צריכה להשקיע בזה זמן ולא להתעסק יותק מדי בדברים אחרים. (לא אוכל ולא כביסות בחודש הראשון).
אח"כ בלידה הבאה זה היה ממש קל כי הצורה של הפטמה ממש השתנתה לטובה וההנקה זרמה ממש בכיף מההתחלה, כך שההשקעה עם הילד הראשון (הרבה דמעות ויזע) הייתה שווה!

מאחלת לך הצלחה בכל החלטה שתחליטי.
העיקר שתהיי שמחה במה שתחליטי ובילדים המתוקים!

הנקה היא קשר בין הילד לאמא ויכול להיות שילד אחד יונק מצוין והכל בסדר והילד השני לא יסתדר בכלל כמו שכל לידה עוברת בצורה שונה כך גם ההנקה ולענינו פטמות שטוחות לא מהוות בעיה להניק זה אולי קצת מקשה אבל לא מונע!! לפני ההנקה את יכולה לגעת לעסות קצת את הפטמות וזה גורם להם לצאת אם את רואה שזה עדין לא הולך אפשר שוב לנסות עם הפטמות סיליקון בדכ ילדים מצליחים להסתדר עם זה מאד יפה אצלי הגדולה אכלה רק עם זה והקטנה בכלל לא היתה צריכה... את צריכה להוציא לך את המחשבה שבגלל שהפטמות שטוחות זה לא ילך עם הרבה סבלנות ועזרה משמים את תצליחי ותמיד כדאי לנסטת ולזכור שכל ילד שונה מאחיו ולא צריך להקיש ממקרה אחד לשני הרבה הצלחה