פורום הריון ולידה (עמוד 4517)

ממש ממליצה לפנות למכון פועה.

בהצלחה!

לפנות לרב זכריה בן שלמה.

חוץ מהבקיאות ההלכתית הרב מתמצא לפרטי פרטים בסוגי הכדורים השונים ויוכל לעזור לסדר את הסבך ההלכתי וההורמונלי.

רב מקסים וממש מומלץ

אם את רוצה אתן לך את הטלפון שלו בפרטי

עזר לנו מאוד בתקופות מסויימות בחיים והוא פשוט מלך.

ממש ממליצה על מכון פועה!

הלכתית ורפואית.

מציעה קודם כל לחלוק בקושי - לדבר עליו ביניכם, לעודד ולהתעודד.

וגם כדאי לפנות לרפואה אלטרנטיבית - אפשר ליצור שינוי משמעותי מאוד ושיפור, גם ללא תרופות קונבנציונליות. 

אנחנו מאוד מדברים, וזה לא פוגע בכלל בקשר, חלילה, רק מקרב ומחזק אותו הניסיון המשותף הזה...

הקושי שלי הוא הפחד מלגלות שיש לי בעיה (ויש לי חשד שיש לי בעיה עם הביוץ למרות שאף פעם לא בדקתי את זה),

ואין לי את הכוח הפיזי והנפשי לטיפולים...

גם כך עברתי סיוט בשלושת החודשים שלקחתי פרוגילוטון כי היו לי המון כאבי בטן וראש וכל ההורמונים השתוללו והייתי הרבה עצבנית...

גיליתי אתמול שסתם עבדה עלי מי שאמרה לי שהרופאה שלי עזבה, היא כאן, והישגתי תור לשבוע הבא, שזה מאוד נדיר אצלה להשיג תור לפחות משלושה שבועות...

תודה לכולכן על העידוד, אני חייבת להגיד שממש ראיתי אתמול חיוכים משמיים. כשה' נותן נסיונות הוא גם נותן את הכוח להתמודד איתם...

שבוע טוב, וחודש טוב, ובשורות טובות!!

אני חזרתי מיד אחרי הלידה הביתה, ופשוט הקפאתי אוכל מראש, ואז לא הייתי צריכה להתעסק עם זה.

וגם- הפעם תהיי מנוסה יותר, את לא צריכה לדאוג. וכמובן- לבקש מהבעל שיעזור יותר כי את אחרי לידה- מה שאפשרי שהוא ייקח עליו בהתחלה- שייקח. 

הלידה, או לבשל לפני ולהקפיא או לקנות דברים קלים להכנה, שרק צריך לחמם במיקרו או בתנור או נניח פסטה וקוסקוס....

מבחינת תחזוקת בית- לקחת עוזרת, או לחשוב על פתרונות טכנולוגיים-מדיח כלים/שימוש בכלים חד"פ לחסוך את השטיפה, אני אחרי לידות- רק מקפידה כל הזמן לכבס ולייבש, ופעם בכמה ימים-לקפל. קודם כל שיהיו בגדים מכובסים, גם אם עדיין לא מסודרים בארון...

גם אם כל הצעותיי אינן זולות- אין ברירה. נוחות עולה כסף, וזה לא פינוק- זה מאוד מקל.

מה עם הבכור? במסגרת? כדאי לשקול כדי שיהיה לך בוקר לעצמך...

בשעות שבהן את זקוקה לשינה. לפחות בחודש-חודש וחצי הראשונים.

כותבת יקרה,

ראשית שיהיה בשעה טובה.

שנית,

יש לקחת דברים בפורפורציה.

הבעל יכול להישאר שבוע או לחזור מוקדם מהעבודה לקלח ולהיות עם הגדול.

אני אחרי הלידה השניה הייתי רק שבת אצל ההורים ומיד חזרתי הביתה.

אין כמו בבית.

אמא שלי הגיעה לקלח את התינוק והביאה לי אוכל מוכן-לא תמיד.צראי סך הכל צריך לחזור לשיגרה וללמוד להתמודד עם זה שילדת.

היום אני ב"ה אחרי לידה 4 (אני חודש אחרי לידה)

חזרתי הביתה, ב"ה אני עם התינוק ותינוק בן שנה בבית וב"ה באמת!זה אפשרי.

יש רגעים קצת לא קלים אבל זה עובר.

תודה לה' שיש לנו ילדים.

הווא נותן ועוזר בחינוכם וטיפולם!

האמת זה לא מורכב כמו שזה נראה.

ה' הטוב עוזר!

בהצלחה רבה!

אשמח לעזור (אני מהמרכז...)

צריך מסגרת לבכור עד 2 לפחות.

כביסות, ממש כמו שאמרה קפה קפה, לכבס, לייבש ואפילו לא לקפל

אוכל, אולי אמא שלך תבשל לך ותשלח לך? ואם לא, לא יקרה כלום אם תאכלו אוכל פשוט.

שאר עבודות הבית, תשאירי לבעלך, גם אם הוא לא יעשה מושלם כמו שאת אוהבת, העיקר זה שתנוחי.

לא כדאי שתסתובבי חודש מסוחררת וחלשה עם כאבים באגן, רק כדי שהבית יהיה מתוקתק.

הבית יכול לחכות 6 שבועות.

מזל טוב ובהצלחה

תתפלאי, אבל אנשים רק מחכים שתבקשי וישמחו לעזור לך, שכנים או משפחה.

כמו שאמרו, לקנות (הבעל אפילו) אוכל מוכן ולוותר על משימות שניתן לדחות.

אם יש לך אחים קטנים, מצוין! סנג'רי אותם כמה שיותר.

שימי לב לא להרגיל את התינוק לטיפול יתר, שלא יהיה לך קשה להרגיל אותו אחרי שכולם ילכו לזה שהוא לבד לפעמים.

אמא יקרה, אני סבתא, אמא לשישה. המעבר מילד אחד לשניים היה מורכב, כי מתשומת לב מרוכזת לאחד - פתאום נדרשתי לחלוקה. בבקשה - כמו שכתבו לך - בלי פאניקה. את אמא מצוינת לילד שלך, ותהיי כזאת גם לילדים האחרים אי"ה. נתנו לך כאן עצות טובות. רק בקשה אחת לי - לגבי הילד הראשון, להיפך! נצלי עכשיו את כל הזמן שיש לך להיות איתו, לשחק איתו, אלו רגעים שלא יחזרו, רק את וילד אחד מתוק שהולך וגדל. ולגבי מסגרת - אולי תמצאי חברה או חברות עם ילד / ילדים באותו גיל ותנסו ליצור מסגרת משותפת שבה כל אחת תוכל לשמש בייביסיטר לשני ילדים או שלושה במשך שעתיים או שלוש וכך האחרות תוכלנה לנוח. העצה החשובה ביותר היא לבקש עזרה. אנשים שמחים לעזור ורק לא יודעים כיצד לעשות זאת. תקשיבי ללב שלך. בהצלחה.

בשתי הלידות האחרונות הייתי נעולה על שם או שתיים למשך כמה חודשים ואז הפסקתי לחשוב על זה. ולשתי הבנות השם פשוט "נפל" משמים יומיים שלושה אחרי הלידה, שתיהן עם שמות שבחיים לא חשבתי עליהם. ושמות יפהפיים כמובן...

כל השמות שהכנו מראש לא התאימו.

ועם בן אחר, בעלי החליט בברית מבין שתי אופציות, שתיהן לא נראו לי במיוחד, אבל לי עצמי לא היה שום רעיון.

היום השם הזה כל כך הולם את הילד .

חולצת טריקו שלי או אחד הקטנים. יותר נוח לי ממגבת.

טישו ליד המיטה

ומיד כשגומרים אני מנגבת את עצמי טוב טוב והמיטה לא מספיקה להתלכלך

לא כדאי במשהו לבן, עדיף מגבת צבעונית או כהה, כך לא תיכנסו לספיקות וחששות במקרה שיצא אדמדם, וזה יכול לקרות.

המשוואה היא לא 'יותר חזק = יותר טוב'.

המשוואה היא 'אמא ותינוק מרוצים = הנקה טובה'.

אם היא פוצעת אותך, צריך לסדר את התפיסה אחרת, כך שתהיה טובה.

לא טובה לפי הספר, לא 'נכונה' - טובה לכן. לך ולה. שתיכן צריכות להרגיש טוב עם ההנקה.

את יכולה למשל לנסות למשוך מעט את הפטמה לכיוון מרכז הגוף (פטמה ימנית - שמאלה, שמאלית - ימינה) ואז לתת לה לינוק. תראי אם זה עוזר. או - אם את עוד לא עושה את זה - להגיש אותה כך שהפטמה בגובה האף שלה והיא חייבת להרים את הראש כדי לתפוס. לפעמים זה עוזר.

ייתכן מצב היא תופסת נכון ואז אחרי רגע משנה תפיסה. יכול להיות שזה מה שקורה אצלכם? אם כן - לעצור אותה ולהתחיל מחדש. לחנך אותה

את יכולה לנסות הנקה אינסטינקטיבית (אם את לא יודעת מה זה חפשי בגוגל) - הרבה ניסו וראו ישועות.

את יכולה לנסות עוד אלף דברים, כל תנוחה שעולה בדעתך - עד שתמצאי את הדרך ששתיכן מרוצות.

אם את לא מוצאת היום, מחר - מהרי ליועצת הנקה. בשביל זה הן קיימות (שימי לב שיש לה הסמכת ibclc).

בהצלחה יקירה.

http://www.shilav.co.il/nursing/breastfeeding-accessories/2-nipple-shields

http://www.shilav.co.il/nursing/breastfeeding-accessories/breast-shells

כל מיני סוגים של מגינים

הבעיה העיקרית היא שכשהתפיסה לא טובה זה גורם לא רק לכאבים ולפציעות אלא בהרבה מקרים גם לבעיות בייצור החלב (בהווה או בהמשך). לכן יש חשיבות גדולה לתקן את התפיסה, על פני למצוא דרך להסתדר איתה.

בעיה חשובה נוספת - חלק מהמערך החיסוני בהנקה בנוי על מגע ישיר בין הפה של התינוקת לגוף האם. זה גדול מדי כדי לפרט בתוך ההודעה, אבל יש סוג של מידע שמערכת החיסון של האם מקבלת ממערכת החיסון של התינוק באמצעות טיפות זעירות של רוק. אז כשאין מגע ישיר - מפסידים משהו מהפוטנציאל החיסוני של ההנקה.

ועוד כמה בעיות שלא אפרט מקוצר היריעה.

אז לפני שפונים לאמצעים חיצוניים כאלה - כדאי מאוד למצות את כל הדרכים לתקן את התפיסה כך שתהיה כיפית ומועילה לשני הצדדים.

כמובן שעדיף להניק עם מגינים מלא להניק בכלל, אבל עוד יותר עדיף להניק בלי עזרים, ולרוב יש דרכים להגיע לזה.

יועצת הנקה - ממליצה מאוד על חנה לדווין!

חנה היתה יו"ר IBCLC בארץ, ובנוסף יש לה ידע מקצועי נרחב מאוד בכל מה שקשור בהריון ולידה.

הגעתי אליה 5 ימים אחרי לידה פצועה, כאשר כל הנקה לוותה בכאבים חזקים. היא אבחנה לשון קצרה. הראתה לי תרגיל להארכת שריר הלשון, ובנוסף כיצד להניק אותה בינתיים. כבר כשהייתי אצלה הנקתי ללא כאב (למרות שהייתי פצועה), ובהמשך גם. לילה קודם קניתי פטמות סיליקון ומשחה לפצעים, ב"ה מאז שנפגשתי איתה לא השתמשתי בהם יותר. היא נמצאת בנתניה, ובכל זאת החלטתי לנסוע אליה, נסיעה של שעה בערך, ואני שמחה מאוד עם ההחלטה, וממליצה עליה בכל פה. 

ולא תופסת רק את הפיטמה אלא גם את ההילה מסביב (עטרה)

ממליצה להתייעץ עם יועצת הנקה מומסכת של IBCLC 

מזל טוב ובהצלחה... כל הכבוד שאת ממשיכה למרות הכל.

אני יודעת שזה לא יהיה אופנתי, מה שאכתוב כאן, אבל אולי זה יכול לעזור

מה שאת מתארת היה לי בצד אחד, וזה היה נורא. הייתי מפחדת מכל הנקה (גם בצד הלא-פצוע, כי זה קירב את מועד ההנקה בצד הפצוע). הייתי ממש באימה מזה. הלכתי ליועצת הנקה, שעזרה קצת, אבל הפצע נשאר...

בסוף, הלכתי לרופאת הילדים אצלנו, שאולי הגישה שלה קצת מיושנת, אבל היא לא הסכימה עם כל מה שיועצת ההנקה אמרה. יועצות הנקה בד"כ לא ממליצות לשים משחות שצריך לשטוף אותן לפני הנקה. הן אומרות שזה מייבש את האזור ולא עוזר לו להתרפא. הרופאה אמרה שעם כל הכבוד לגישה הזו, יש כאן פצע וצריך לרפא אותו, ובשביל זה צריך משחה טיפולית (לא לנולין וכו'). וכן, צריך לשטוף אותה. חוץ מזה, היא ביקשה לראות איך התינוקת יונקת, וכשראתה איך אני עוזרת לה 'לתפוס', כמו שהראתה לי יועצת ההנקה (הרעיון היה לחכות לרגע שהיא תפתח פה הכי גדול ואז מהר לקרב את הראש שלה אל ההשד בצורה מסויימת...), היא אמרה לי לעשות אחרת... בנוסף היא גם בדקה שאין לשון קשורה שעלולה לגרום לבעיות.

בלי קשר, למשך כמה ימים שילבתי שאיבות מהצד הפצוע במקום הנקה- שאיבה הרבה פחות כאבה וזה עזר למקום להחלים. 

חלילה לא באה כאן נגד יועצות הנקה! עבודתן מבורכת והן עוזרות לנשים רבות! אצלי ספציפית המשחה הטיפולית פתרה את הבעיה יחד עם גישה שונה ל'התפסה' של התינוקת... היום היא כמעט בת שמונה חודשים ועדיין יונקת, ב"ה.

בקיצור, לכי למישהי, יועצת הנקה, רופאה... אל תחכי...!

וזה עובר לי אחרי 3 שבועות בערך.

מספיקה הנקה או שתיים בהתחלה שהיא לא תופסת טוב ויש לי פצעים שנפתחים מחדש כל פעם ונרפאים לאט לאט לאט.

אין לי פתרון קסם, אבל אני יכולה לנחם אותך שזה פשוט עובר. ולנולין באמת עוזר.

עברו דברים ב"ה, השתניתם, וכרגע מה שצריך זה ליצור אהבה בין שני האנשים שאתם עכשיו. אנשים חדשים, אהבה חדשה... לאורך כל שנות הזוגיות אנחנו מתחדשים ככה.

נסי לחשוב איך להפך אותו מחדש לחבר הכי טוב שלך. זה יכול להיות קצת מלאכותי בהתחלה - השתדלי לספר לו דברים שעברו עלייך, דברים שאת מרגישה, חושבת על העולם... שיהיה שותף שלך - לא רק חיצונית אלא רק פנימית.

זה בידייך. גם אם יוצרים קרבה באופן מלאכותי - התוצאה שנוצרת קרבה.

אני עושה את זה מלא

מאז שהתחתננו

המון שיתוף ברגשות

המון שיח פנימי

אהל המון פעמים אני מרגישה שהתגובות שהוא עונה ל אעושות לי את זה. הרבה פעמים לא מרגישה שמבין את העניין.

יש לי כאן שכנות שמבינות הרבה יותר...

אבל יש אולי גם נושאים אחרים? נושאים שבהם את אוהבת לשמוע אותו, מרגישה שמה שהוא אומר קולע אל המטרה, מדייק? דברים שכשאתם דנים בהם זה מעורר בך חיבה אליו?

אצלי למשל אני מאוד אוהבת לשמוע מבעלי הסברים בהלכה. הוא עושה את זה מאוד יפה. כשאני רוצה לדבר על תנוחות ללידה כנראה שאני אעדיף לדבר כאן בפורום, אבל כשאני מרגישה רחוקה ממנו יש לי מספיק נושאים לפתוח איתו, שבהם כיף וטוב לי לשוחח איתו.

יכול להיות שגם אצלכם יש נושאים כאלה?

מה שבטוח שזה סתם מחשבות כי אין להן ביסוס,

בעלך, כמו שאת אומרת עם מידות טובות ב"ה, עוזר וכו' אז זה באמת מחשבות שבאות סתם להרגיז.

ואולי זה יעודד אותך, אולי לא, גם לי המחשבות המעצבנות הללו באות וזה מתסכל ממש.

אבל אז כשפתאום יש משהו שובר שגרה (למשל בעלי נסע לפני כמה ימים נסיעה ארוכה והייתי כ"כ בלחץ בגלל המצב הבטחוני, כ"כ דאגתי לו וזה פתאום העלה לי שמחה בלב שזה מראה לי כמה אני אוהבת אותו באמת ודואגת לו, למרות שבדיוק הייתי עצבנית עליו אש בגלל כל מיני דברים שרבנו בתקופה האחרונה... אז מה אני באה לומר אחרי כל זה, שאולי כדאי לחשוב לעצמך

במקום מהחיוב תחשבי מהשלילה..'מה הייתי עושה בלעדיו' וכד'.

בהצלחה! הכל עובר בע"ה... וכמובן להתפלל על זה!

את יכולה לאכול מה שבד"כ אסור בהריון ולעשות כושר שאת רגילה אליו אבל אם נגיד את צריכה תרופה אנטיביוטיקה וכד' 

אז תגידי לרופא כי יתכן ואת בהריון

כל דבר שחשוב לך להימנע כשאת בהריון - תימנעי בתקופה הזאת ל אחת כמה וכמה.

במיוחד במיוחד חשוב אלכוהול ועשן סיגריות, ממש להתרחק.

כשאני רואה שהגיע וסת ושוב אין הריון, אני מרשה לעצמי להנחם עם קצת יין, כי זה כבר לא משנה...

אבל כדאי שפשוט תתיעצי בטלפון עם האחיות שם

ולפעמים מתפנים תורים

כי תיק שלך שם או להעביר את התיק

וזה לא קריטי כי זה חיסון צהבת ואם אין לך צהבת אז הוא לא אמור להידבק

חיסון של חודשיים יותר קריטי

יש בארץ הרבה נשאים לצהבת, ורובם לא יודעים שהם נשאים.

גם אני לא חושבת שזה קריטי כ"כ דחייה בחודש, אבל רק להעמיד דברים על דיוקם.

האחות אמרה שזה לא קריטי...

האם באמת זה עוזר להיפקד?

אני עשיתי דיקור סיני, ואני מרגישה שזה מה שעזר לי

כל טיפול זה בערך שעה, ממש לא כואב, זה כיף ! ממש נהנתי! גם מי שעשתה לי היא אישה מדהימה, אני יכולה לתת לך את הטלפון שלה בפרטי.. אם זה טוב לך המיקום שלה.. היא גם מתמחה בתחום של בריאות האישה, מחזור וכו'.

אין לך מה לפחד!

אמנם זה קצת יקר, אבל זה שווה את זה..

כל טיפול עלה לי 200 ש"ח בערך אם אני לא טועה..  אבל זה שווה את זה!!(זה פרטי, בטח ממכבי וכאלה יש הנחות..)

דברי איתי! 

אשמח למספר הטלפון שלה אבל אני לא ממליצה לפנות אלייך באישי.
תוכלי לפנות את אליי? תודה רבה

יש כאלה שדוקרים במלא מקומות. 

יש כאלה שגג 5 מחטים זה כל הטיפול, וזהו. 

יש תפיסה שונה מאחורי כל סוג של טיפול. 

אז חשוב לדעת באיזה סוג היו הממליצות.

מה שטוב אצלו שלא צריך לקבוע תור.

בודקים מתי הימים ושעות הפתיחה שלו ופשוט מגיעים ומחכים בתור ונכנסים לפי סדר ההגעה.

אני אצלו.

נכון אני די יכולה לדעת גם בלי הבדיקה מתי בערך יוצא הביוץ....אבל בגלל שלא נכנסתי להריון כבר הרבה

זמן למרות שבזמן הביוץ כן היינו ביחד...אז העדפתי לבדוק עם הערכה כדי להיות בטוחה

ולכן או שהם לא לוקחות בכלל מניעה או שהם לוקחות נרות שזה מונע אבל לא באחוזים גבוהים. ואם את מהאלה שממש לא רוצה הריון בקרוב אז כן, לוקחים מניעה...

בהצלחה

שיש בהן 2 ילדים בהפרש של שנה פחות או יותר זה מזה?..

יש הרבה כאלה..לא כולם קרו ב"טעות"...

אם את לא רוצה למצוא את עצמך עם שני תינוקות בני פחות משנה- תעשי לעצמך טובה ואל תסמכי על זה.

סה מונע בספר, בחיים יש נשים שזה אכן מונע ויש שלא.

גם אם משחררים.

הכי טוב תתקשרי לבית החולים עצמו.

שאתם לא מאושפזים אז הם לא מחויבים לכם לכלום אבל יש שירותים ומקום להניח את הראש גם אם לא ממש לישון.
כמו למלווים של מאושפזים

משפחות מהשכונה הסמוכה.

אבל כדאי לבדוק.

שגרה במרחק סביר.

אנחנו פעם הגענו בכניסת שבת לסורוקה עם תינוק ופעוט קודחים מחום.

השארנו את הילדים הגדולים ביישוב אצל חברים, קנינו אוכל לפני שיצאנו לדרך, והורדנו את המנות אצל קרובי משפחה בבאר שבע.

הספקנו להגיע לפני זמן הדלקת נרות לסורוקה.

נבדקנו וכו' - הסתבר שוירוס.

שיחררו אותנו בחצות.

צעדנו במשך שעתיים ברגל עם שתי עגלות עד לבית המשפחה. אני הלכתי את הדרך מתוך שינה... אחרי שבוע של חום גבוה של שני קטנים.

אבל הבנתי שמאז, אפילו בסורוקה יש גמ"ח עבור חולים שהשתחררו תוך כדי השבת.

הגענו בשבת ושיחררו אותנו בצהריים,

אז האחיות במיון יולדות ארגנו לנו חדר באחת המחלקות.

(האחות אמרה לי שלכל קופת חולים יש נציגה בבית חולים שאמורה לטפל בדיוק במצבים האלה,

אז יצרו איתה קשר והיא מצאה לנו חדר פנוי באיזה מחלקה... וממש היה לי מיטה ולבעלי ספה כזו נפתחת...

קיצר, ממש דאגו לנו)

ולגבי אוכל, יש בקומה 3 חדר אוכל לאנשים ששוהים בבית החולים אבל לא מאושפזים בו.

אז אתם יכולים לרדת לשמה ולאכול. מה שכן, צריך לזכור לשלם במוצש"ק. 30 ₪ לבנ"א!

הצוות ביולדות מקסים! אל דאגה!

שתיהיה שבת שלום ובהצלחה!!!

כשזה יהיה הדבר האמיתי, זה יקרה מעצמו.

בשעה טובה בעז"ה.

את יכולה לפנות אלי בפרטי ואוכל לקשר בינכם אם תרצי

ואם יש מקום.

לפחות בשלוש לידות נשארתי לילה נוסף - פעם אחת מהן במוצש"ק. כי הבית היה במרחק, היה קר, והצוות לא שש לשחרר אותנו בלילה.

פעם נוספת בסורוקה, ביקשתי במיוחד, כי כל המשפחה היתה אמורה להגיע למחרת לברית של נכד נוסף בבאר שבע, שנולד ארבעה ימים לפני התינוק שלנו. איפשרו לנו בשמחה, ואחרי הברית שלהם נסעתי עם ההורים שלי אליהם לירושלים עד הברית שלנו.

ופעם אחרת בשער"צ בגלל התינוק שהיה צריך להתעכב יום נוסף במחלקה ואנחנו גרנו רחוק.

תעשי סקר בין אימהות ותראי - שעות אחה"צ-ערב-תחילת לילה הן החלק הקשה של היום. תינוקות בוכים אז המון.

פחות חשוב ממה זה, יותר חשוב למצוא מה עובד אצלכם, מה אתם יכולים לעשות שעוזר לו. יש תינוקות שנרגעים מטיול במנשא, יש תינוקות שצריכים הנקה אינסופית בשעות האלה, יש תינוקות שהכי טוב ללטף אותם בשכיבה או לשים על הברכיים ולטפוח... וזה כמובן תלוי גם בהורים. אם יש הורים שמתים על טיולים, שינסו את הכיוון הזה. אם כואבות להם הרגליים - שינסו להקפיץ על כדור פיזיו. וכו' וכו' - עד שמוצאים אתמה שעובד הכי טוב בשביל התינוק הזה וההורים האלה.

אין לי ניסיון ם גיל יומיים, אבל בגיל שבוע נסעתי איתו שלוש שעות, והוא התעורר רק פעם אחת בדרך, ינק וחזר לישון.

תהיה לכם אפשרות לעצור בצד במקרה הצורך?

הוא התעורר רק שעה אחרי שהגיע הביתה

הם מאוד אוהבים את הכירבול של הסל קל ואת התנועה של הרכב

רגוע חלילה,מטעמי רעב או טיטול, יהיה איפה לעצור לטפל בו?? אני אישית יושבת לידם ומניקה, כולנו חגורים, אבל כל הדרך אני מתפללת שזה יעבור ברוגע... אם זה לא קריטי לך- עדיף קרוב יותר...

מבית החולים הביתה באוטובוס... נסיעה לא קצרה... היה בסדר!

בשום אופן לא לזלזל בזה.

יש אמהות שמצליחות להניק ככה כשגם האמא וגם התינוק חגורים.

אבל נראה לי שזה סידור שמתאים לתינוקות גדולים יותר.

אם יש אפשרות לעצור בשוליים, אין בעיה.

בדרך כלל ביום השלישי (הוא היום שמשתחררים) החלב מגיע, והתינוק יונק מספיק ויכול לעשות הפסקה ארוכה מספיק עד המקום הבא שבו ניתן לעצור.

בעז"ה בשעה טובה.

זו היתה רק עצירה אחת בנסיעה של שלוש שעות. בכלל לא נורא.

אבל לכן שאלתי אם תהיה לכם אפשרות לעצור בדרך לפי הצורך.

פעם אחרת גם הצלחתי להניק בנסיעה כששנינו חגורים וממש לא היה מצב לעצור, אבל אז זה כבר היה תינוק גדול. אני לא יודעת אם הייתי מצליחה עם קטנטן. זו גם תנוחה לא נוחה - בטח די קשה אחרי לידה כשהגוף עוד רופף...

והם גם ישנים  הרבה בהתחלה.

ואפשר לבקש מהצוות להתעכב מעט בחדר שלך.

כי זה תינוק קטן ובלובי עוברים הרבה אנשים וגם חולים.

מקסימום - מחנים בצל בקירבת בית החולים, ומחכים שהתינוק ירגע.

ובחורף - מפעילים חימום באוטו.

לא לדאוג יותר מדי  הכל יסתדר בעז"ה.

קודם כל הקושי שלך מובן מאוד...

שנית- יכול להיות שתוכלי לעשות כמה דברים שיקלו עלייך.

א. טעות גדולה לעשות דיאטה בהנקה!!  ממש לא טוב. התינוקת יונקת ומקבלת כל מה שהיא צריכה, אבל אם את לא אוכלת נורמלי אז בעצם את לא מספקת לגוף שלך מאגרי ויטמינים, חלבונים, פחממות, ומי שיפגע מהדיאטה הזו זה קודם כל את. אז אולי את יכולה להתייעץ עם דיאטנית על תזונה מתאימה אבל חודשיים אחרי לידה לחיות על מים כל היום? ממש ממש ממש לא טוב. ממש.

ב. לגבי הלילה- זה שאת מניקה מלא בכלל לא אומר שהיא חייבת להיות צמודה אלייך ולינוק כל הלילה כל שניה. היא יכולה לישון לידך- במיטה או בעריסה וכשהיא רעבה- תשבי, תניקי בצורה מסודרת, תוציאי גרעפס ותשכיבי חזרה. ככה תקבלי את הפרטיות והמנוחה שלך.

ג. אם יש זמן מסוים ביום שבו ההנקה קשה לך- אז אולי באמת תשקלי להחליף הנקה אחת בבקבוק, ואז מה אם תקבלי מחזור. (אם הענין הוא מניעה- אז תמנעי בצורה אחרת). אם את מאוד לא רוצה לתת בקבוק- אז תתכנני מראש את זמן ההנקה. (אגב- כמה זמן לוקח לה? גם שלי בת חודשיים והיא מסיימת תוך רבע שעה, 20 דקות, לא יותר)- ותנצלי את הזמן הזה לדבר עם הילדים בנחת, לקרוא סיפור, לעזור בשיעורי בית. בעצם אפשר לעשות הרבה דברים תוך כדי הנקה.

ד. לא כל התינוקות אוכלים כל 3 שעות. יתכן ששלך צריכה הנקות יותר תכופות. אבל אם ההנקה חשובה לך, אז אני מציעה לך לקבל את המצב, ולנסות להנות ממנו למרות הכל.

זה לא רק מה שהתינוק מקבל מבחינת מינרלים וויטמינים, ומה שמתדלדל אצלך במאגרים,

את צריכה לאכול מספיק פחמימות כדי שיהיה לך חלב לא רק מזין אלא גם משביע.

ומאז השקילה בגיל 6 שבועות כמה היא עלתה? את כמעט לא אכלת ורק שתית גם בתקופה הזו של 6 שבועות אחרי לידה?

זה ממש לא זמן לדיאטה.

עצתי לך, קודם תפסיקי את הדיאטה, אחר כך, בהתאם להשלכות על איכות החלב, תשקלי שוב את כל השיקולים.

כמובן שדיאטה של 'לחיות על מים' - ממש לא טובה. חשוב להוריד את מה שהעלינו בהריון, אבל בהדרגה... גם אם זה יקח חצי שנה ואפילו יותר.

כמו שאמרו לפני - דיאטנית.

אז סה"כ זמני ההנקה נשמעים סבירים לתינוקת בגיל חודשיים.

ואם את רוצה לרדת במשקל וגם שהחלב יהיה טוב - את שני הדברים אפשר להשיג אם פורסים את הארוחות על פני כל היום בצורה מסודרת ומשתדלים לאכול מזין.

תנסי ככה במשך כמה ימים-שבוע ואז תחליטי אם להוסיף בקבוקים או לא.

בהצלחה.

הנקה זה באמת לא הזמן לעשות דיאטה!

זה בהחלט טוב להוריד מהתפריט מתוקים ושטויות אבל חשוב מאד לאכול מסודר ובריא, גם בשבילך וגם בשביל התינוקת.

ולגבי הלילה- לא כל תינוק יונק צריך לישון עם אמא כל הלילה במיטה ולינוק כל שניה..

היא יכולה לישון בעריסה לידך ולינוק כשהיא צריכה- כל שעתיים או שלוש.

"חשבתי לשאוב ולתת לה רק בקבוק וכך תאכל יותר מהר ותעזוב אותי לנפשי. אבל אין לי ככ הרבה חלב! לא יוצא לי!"

שני דברים:

א- חצי מהסיבה שהיא יונקת כל כך הרבה זה כי היא לא רוצה לעזוב אותך לנפשך... תינוקות רעבים לאמא יותר משהם רעבים לחלב. יעבור עם הגיל...

ב- בטח שיש לך הרבה חלב, היא לא היתה עולה במשקל מהאוויר. העניין הוא שמשאבה הכי משוכללת שתהיה לא יכולה ממש לחקות יניקה של תינוק.

סליחה שמקצרת, והמון הצלחה לך יקרה.

תציעי לבעלך להניח כסף בצד. אפילו 200 ש"ח בחודש.

אני מאמינה שהקב"ה עוזר, כשהוא רואה שמשתדלים- הוא ישלח עוד שפע.

וזה עוזר גם פסיכולוגית, אפילו לריאליים- הנה, חוסכים, יש קצת כסף...

והשתדלות עושים באופן ריאלי.

נשמע שבעלך באמת מוכן להקריב ולא מתפנק אם הוא מציע לעבוד בשבתות.

מה שכן אפשר לשקול אם לפרוס את הלימודים שלו, או שאת תעבדי במשהו מכניס יותר או שיעורים פרטיים וכד'.

או שיש סיכוי סביר שיצליח בלימודים למרות שיעבוד או פתח כלשהו להכנסה נוספת.

אבל אם את אומרת שאין שום פתח כזה והפרנסה תגיע מאיפשהו- אז זה לא נקרא השתדלות...

ועוד משהו- לא מביאים ילדים כי החברות כבר בשני/ שלישי שלהם... אני מבינה שכתבת את זה כי את רוצה באמת מעצמך אבל קשה לך לשמוע את זה,

אבל זה סתם מוסיף אמוציות שליליות לנושא עם בעלך שגם ככה נושא מורכב.

תשאלי רב מה לעשות 

זו שאלה הלכתית. יכול להיות שתחושת הלחץ היא סובייקטיבית.

את המצב... עלות מקום מגורים, שכירות או קנייה, מלגת לימודים, עבודה נוספת, עלות המסגרת בה הילד נמצא... מסלולי פלאפונים... לבדוק כל דבר ודבר האם אפשר לחסוך בו...

הלימודים שלו כרגע הם חשובים מאאאד ליכולת השתכרות העתידית שלכם. בעיקר שאת עובדת מצומצם. כך שחשוב שימשיך אותם. לימודים הם תמיד תקופה מאתגרת וקשה משפחתית. האפשרות היחידה שלו כרגע לפרנס עוד, היא בצורה "תקועה", ממש על חשבון המשפחה ואין לכם אופק כלכלי עד סיום הלימודים. 

התפיסה שלך יפה בתור סיסמא, אך אין לה אחיזה במציאות. זה שכל ילד מגיע עם השפע שלו, זה לא סותר בכלל את האחריות ההורית לדאוג להביא את המינימום שפע כדי להאכיל אותו ואתכם ולחיות סביר. הברכה היא לדוגמא שבע"ה יצליח הכסף, אולי גם שיגיע כסף לא צפוי,שלא יהיו הוצאות מוזרות (שריפה, שיניים....) . הכוונה היא ממש לא שאתם פטורים מלחשוב על איך לכלכל ילד נוסף וגם את הקיים. (ואני בעד הרבה ילדים וגם ב"ה זכינו לכך).

אז תחליטו מה יותר חשוב, לא להוסיף עבודה שמקשה עליכם כמשפחה, שמירה על הקיים ללא שינויים עד סיום הלימודים או להתפרנס טוב יותר אך לשלם מחיר זמני ואז הגיוני יותר להיפקד. אם  תצליחו לפתור את הלחץ הכלכלי, רוצו על זה ותקוו להיפקד מהר ובשמחה. 

שתזכו למשפחה גדולה ושמחה ולשלום בית תמיד.