פורום הריון ולידה (עמוד 4518)

ואם יש מקום.

לפחות בשלוש לידות נשארתי לילה נוסף - פעם אחת מהן במוצש"ק. כי הבית היה במרחק, היה קר, והצוות לא שש לשחרר אותנו בלילה.

פעם נוספת בסורוקה, ביקשתי במיוחד, כי כל המשפחה היתה אמורה להגיע למחרת לברית של נכד נוסף בבאר שבע, שנולד ארבעה ימים לפני התינוק שלנו. איפשרו לנו בשמחה, ואחרי הברית שלהם נסעתי עם ההורים שלי אליהם לירושלים עד הברית שלנו.

ופעם אחרת בשער"צ בגלל התינוק שהיה צריך להתעכב יום נוסף במחלקה ואנחנו גרנו רחוק.

תעשי סקר בין אימהות ותראי - שעות אחה"צ-ערב-תחילת לילה הן החלק הקשה של היום. תינוקות בוכים אז המון.

פחות חשוב ממה זה, יותר חשוב למצוא מה עובד אצלכם, מה אתם יכולים לעשות שעוזר לו. יש תינוקות שנרגעים מטיול במנשא, יש תינוקות שצריכים הנקה אינסופית בשעות האלה, יש תינוקות שהכי טוב ללטף אותם בשכיבה או לשים על הברכיים ולטפוח... וזה כמובן תלוי גם בהורים. אם יש הורים שמתים על טיולים, שינסו את הכיוון הזה. אם כואבות להם הרגליים - שינסו להקפיץ על כדור פיזיו. וכו' וכו' - עד שמוצאים אתמה שעובד הכי טוב בשביל התינוק הזה וההורים האלה.

אין לי ניסיון ם גיל יומיים, אבל בגיל שבוע נסעתי איתו שלוש שעות, והוא התעורר רק פעם אחת בדרך, ינק וחזר לישון.

תהיה לכם אפשרות לעצור בצד במקרה הצורך?

הוא התעורר רק שעה אחרי שהגיע הביתה

הם מאוד אוהבים את הכירבול של הסל קל ואת התנועה של הרכב

רגוע חלילה,מטעמי רעב או טיטול, יהיה איפה לעצור לטפל בו?? אני אישית יושבת לידם ומניקה, כולנו חגורים, אבל כל הדרך אני מתפללת שזה יעבור ברוגע... אם זה לא קריטי לך- עדיף קרוב יותר...

מבית החולים הביתה באוטובוס... נסיעה לא קצרה... היה בסדר!

בשום אופן לא לזלזל בזה.

יש אמהות שמצליחות להניק ככה כשגם האמא וגם התינוק חגורים.

אבל נראה לי שזה סידור שמתאים לתינוקות גדולים יותר.

אם יש אפשרות לעצור בשוליים, אין בעיה.

בדרך כלל ביום השלישי (הוא היום שמשתחררים) החלב מגיע, והתינוק יונק מספיק ויכול לעשות הפסקה ארוכה מספיק עד המקום הבא שבו ניתן לעצור.

בעז"ה בשעה טובה.

זו היתה רק עצירה אחת בנסיעה של שלוש שעות. בכלל לא נורא.

אבל לכן שאלתי אם תהיה לכם אפשרות לעצור בדרך לפי הצורך.

פעם אחרת גם הצלחתי להניק בנסיעה כששנינו חגורים וממש לא היה מצב לעצור, אבל אז זה כבר היה תינוק גדול. אני לא יודעת אם הייתי מצליחה עם קטנטן. זו גם תנוחה לא נוחה - בטח די קשה אחרי לידה כשהגוף עוד רופף...

והם גם ישנים  הרבה בהתחלה.

ואפשר לבקש מהצוות להתעכב מעט בחדר שלך.

כי זה תינוק קטן ובלובי עוברים הרבה אנשים וגם חולים.

מקסימום - מחנים בצל בקירבת בית החולים, ומחכים שהתינוק ירגע.

ובחורף - מפעילים חימום באוטו.

לא לדאוג יותר מדי  הכל יסתדר בעז"ה.

קודם כל הקושי שלך מובן מאוד...

שנית- יכול להיות שתוכלי לעשות כמה דברים שיקלו עלייך.

א. טעות גדולה לעשות דיאטה בהנקה!!  ממש לא טוב. התינוקת יונקת ומקבלת כל מה שהיא צריכה, אבל אם את לא אוכלת נורמלי אז בעצם את לא מספקת לגוף שלך מאגרי ויטמינים, חלבונים, פחממות, ומי שיפגע מהדיאטה הזו זה קודם כל את. אז אולי את יכולה להתייעץ עם דיאטנית על תזונה מתאימה אבל חודשיים אחרי לידה לחיות על מים כל היום? ממש ממש ממש לא טוב. ממש.

ב. לגבי הלילה- זה שאת מניקה מלא בכלל לא אומר שהיא חייבת להיות צמודה אלייך ולינוק כל הלילה כל שניה. היא יכולה לישון לידך- במיטה או בעריסה וכשהיא רעבה- תשבי, תניקי בצורה מסודרת, תוציאי גרעפס ותשכיבי חזרה. ככה תקבלי את הפרטיות והמנוחה שלך.

ג. אם יש זמן מסוים ביום שבו ההנקה קשה לך- אז אולי באמת תשקלי להחליף הנקה אחת בבקבוק, ואז מה אם תקבלי מחזור. (אם הענין הוא מניעה- אז תמנעי בצורה אחרת). אם את מאוד לא רוצה לתת בקבוק- אז תתכנני מראש את זמן ההנקה. (אגב- כמה זמן לוקח לה? גם שלי בת חודשיים והיא מסיימת תוך רבע שעה, 20 דקות, לא יותר)- ותנצלי את הזמן הזה לדבר עם הילדים בנחת, לקרוא סיפור, לעזור בשיעורי בית. בעצם אפשר לעשות הרבה דברים תוך כדי הנקה.

ד. לא כל התינוקות אוכלים כל 3 שעות. יתכן ששלך צריכה הנקות יותר תכופות. אבל אם ההנקה חשובה לך, אז אני מציעה לך לקבל את המצב, ולנסות להנות ממנו למרות הכל.

זה לא רק מה שהתינוק מקבל מבחינת מינרלים וויטמינים, ומה שמתדלדל אצלך במאגרים,

את צריכה לאכול מספיק פחמימות כדי שיהיה לך חלב לא רק מזין אלא גם משביע.

ומאז השקילה בגיל 6 שבועות כמה היא עלתה? את כמעט לא אכלת ורק שתית גם בתקופה הזו של 6 שבועות אחרי לידה?

זה ממש לא זמן לדיאטה.

עצתי לך, קודם תפסיקי את הדיאטה, אחר כך, בהתאם להשלכות על איכות החלב, תשקלי שוב את כל השיקולים.

כמובן שדיאטה של 'לחיות על מים' - ממש לא טובה. חשוב להוריד את מה שהעלינו בהריון, אבל בהדרגה... גם אם זה יקח חצי שנה ואפילו יותר.

כמו שאמרו לפני - דיאטנית.

אז סה"כ זמני ההנקה נשמעים סבירים לתינוקת בגיל חודשיים.

ואם את רוצה לרדת במשקל וגם שהחלב יהיה טוב - את שני הדברים אפשר להשיג אם פורסים את הארוחות על פני כל היום בצורה מסודרת ומשתדלים לאכול מזין.

תנסי ככה במשך כמה ימים-שבוע ואז תחליטי אם להוסיף בקבוקים או לא.

בהצלחה.

הנקה זה באמת לא הזמן לעשות דיאטה!

זה בהחלט טוב להוריד מהתפריט מתוקים ושטויות אבל חשוב מאד לאכול מסודר ובריא, גם בשבילך וגם בשביל התינוקת.

ולגבי הלילה- לא כל תינוק יונק צריך לישון עם אמא כל הלילה במיטה ולינוק כל שניה..

היא יכולה לישון בעריסה לידך ולינוק כשהיא צריכה- כל שעתיים או שלוש.

"חשבתי לשאוב ולתת לה רק בקבוק וכך תאכל יותר מהר ותעזוב אותי לנפשי. אבל אין לי ככ הרבה חלב! לא יוצא לי!"

שני דברים:

א- חצי מהסיבה שהיא יונקת כל כך הרבה זה כי היא לא רוצה לעזוב אותך לנפשך... תינוקות רעבים לאמא יותר משהם רעבים לחלב. יעבור עם הגיל...

ב- בטח שיש לך הרבה חלב, היא לא היתה עולה במשקל מהאוויר. העניין הוא שמשאבה הכי משוכללת שתהיה לא יכולה ממש לחקות יניקה של תינוק.

סליחה שמקצרת, והמון הצלחה לך יקרה.

תציעי לבעלך להניח כסף בצד. אפילו 200 ש"ח בחודש.

אני מאמינה שהקב"ה עוזר, כשהוא רואה שמשתדלים- הוא ישלח עוד שפע.

וזה עוזר גם פסיכולוגית, אפילו לריאליים- הנה, חוסכים, יש קצת כסף...

והשתדלות עושים באופן ריאלי.

נשמע שבעלך באמת מוכן להקריב ולא מתפנק אם הוא מציע לעבוד בשבתות.

מה שכן אפשר לשקול אם לפרוס את הלימודים שלו, או שאת תעבדי במשהו מכניס יותר או שיעורים פרטיים וכד'.

או שיש סיכוי סביר שיצליח בלימודים למרות שיעבוד או פתח כלשהו להכנסה נוספת.

אבל אם את אומרת שאין שום פתח כזה והפרנסה תגיע מאיפשהו- אז זה לא נקרא השתדלות...

ועוד משהו- לא מביאים ילדים כי החברות כבר בשני/ שלישי שלהם... אני מבינה שכתבת את זה כי את רוצה באמת מעצמך אבל קשה לך לשמוע את זה,

אבל זה סתם מוסיף אמוציות שליליות לנושא עם בעלך שגם ככה נושא מורכב.

תשאלי רב מה לעשות 

זו שאלה הלכתית. יכול להיות שתחושת הלחץ היא סובייקטיבית.

את המצב... עלות מקום מגורים, שכירות או קנייה, מלגת לימודים, עבודה נוספת, עלות המסגרת בה הילד נמצא... מסלולי פלאפונים... לבדוק כל דבר ודבר האם אפשר לחסוך בו...

הלימודים שלו כרגע הם חשובים מאאאד ליכולת השתכרות העתידית שלכם. בעיקר שאת עובדת מצומצם. כך שחשוב שימשיך אותם. לימודים הם תמיד תקופה מאתגרת וקשה משפחתית. האפשרות היחידה שלו כרגע לפרנס עוד, היא בצורה "תקועה", ממש על חשבון המשפחה ואין לכם אופק כלכלי עד סיום הלימודים. 

התפיסה שלך יפה בתור סיסמא, אך אין לה אחיזה במציאות. זה שכל ילד מגיע עם השפע שלו, זה לא סותר בכלל את האחריות ההורית לדאוג להביא את המינימום שפע כדי להאכיל אותו ואתכם ולחיות סביר. הברכה היא לדוגמא שבע"ה יצליח הכסף, אולי גם שיגיע כסף לא צפוי,שלא יהיו הוצאות מוזרות (שריפה, שיניים....) . הכוונה היא ממש לא שאתם פטורים מלחשוב על איך לכלכל ילד נוסף וגם את הקיים. (ואני בעד הרבה ילדים וגם ב"ה זכינו לכך).

אז תחליטו מה יותר חשוב, לא להוסיף עבודה שמקשה עליכם כמשפחה, שמירה על הקיים ללא שינויים עד סיום הלימודים או להתפרנס טוב יותר אך לשלם מחיר זמני ואז הגיוני יותר להיפקד. אם  תצליחו לפתור את הלחץ הכלכלי, רוצו על זה ותקוו להיפקד מהר ובשמחה. 

שתזכו למשפחה גדולה ושמחה ולשלום בית תמיד. 

אולי לשנות ברזל,או שזה סתם ווירוס שתקף אותך. אם יש צירים ללכת לקבל עירוי נוזלים.

בעיקרון צריך להגיע תוך 24 שעותאחרי ירידת מים.

אם זה מלווה בצירים עדיף לך יותר להזדרז כי צירים+ירידת מים זה יכול להיות יותר מהיר...

וזהו לפי ההרגשה לך..

והכי חשוב=

אם יש לך GBS כדאי ליסוע בהקדם בשביל שתספיקי לקבל את האנטיביטיקה...

אם יש לך gbs - להזדרז.

אם המים נראים לא נקיים - להזדרז.

אם המים ממש בשטף בבת אחת - נראה לי כדאי גם להזדרז, ואולי גם להישאר בשכיבה (שיעבירו אותך ככה) כי אם אני לא טועה יש חשש לצניחת חבל טבור.

אבל ברוב המקרים מדובר במים נקיים שבאים בטפטוף או בנגלות קטנות, אז ממש לא צריך לרוץ, ומונית זה סבבה לגמרי.

רק שימי לב... לקחת איתך מגבת ולהניח מתחתייך כשאת יושבת במונית...

במקרה של ירידת מים מלאה ולא טיפטופים את תלדי בתוך 24 שעות! 

מבחינת הכיסוי הביטוחי, כל נסיעה באמבולנס שלאחריה התרחשה לידה בתוך 72 שעות, פטורה מתשלום שלך.

אז למה לנסוע במונית?

מונית עולה כסף, אמבולנס זה חינם.

א) מאיפה הקביעה שלידה תוך 24 שעות?

כשאני באתי עם ירידת מים הרופא אמר לי ש70% מהנשים יולדות תוך 24 שעות, ו90% תוך 48 שעות. אני עצמי ילדתי תוך 26 שעות.

ב) כסף הוא לא בהכרח שיקול יחיד. לפעמים לא נוח לנשים עם האווירה החירומית של אמבולנס. התפתחות לידה תלויה בהורמונים, והורמונים תלויים גם בנסיבות החיצוניות, כך שבעיניי זה שיקול מאוד חשוב.

איזו לידה זאת שלך?

אם יש צירים וירידת מים זה יכול לזרז לידה..

אם יש ירידת מים ללא צירים,מאשפזים בדר"כ במחלקת נשים עד שיתחילו צירים יש בתי חולים שיזרזו אחרי 24 שעות,בשער"צ ובעין כרם יחכו לפעמים גם עד 72 שעות תלוי בצוות,ובעומס.

אם יש GBS חיובי ירצו לתת אנטיביוטיקה.

אם זה מים מקוניאלים-עכורים- גם תלוי בבי"ח יש מצב שירצו לזרז.

אבל את לא חייבת לטוס לבי"ח את יכולה לחכות לבעלך ולצאת.

אחריירידת מים אסור לקיים יחסים,לעשות אמבטיה ולהחדיר טמפון-חשש לזיהומים.

רק דבר אחד אוכל לומר לך

אשרייך אם בישראל!!!

מוכר.. 

קצת טיפים,בבית בהכנות כמה שאפשר בישיבה.

בלילה במיטה עם כריות בין הרגלים ובכל מקום שמקל.

תלכי לאיזה טיפול מרגיע ומשחרר.

בע"ה הלידה תהיה מעולה,והכי מדוייקת עבורך.

קרוב לוודאי שמדובר באופי

נשמע כמו עובר רגוע..לא נראה לי שאת צריכה לדאוג 

אבל בשביל השקט הנפשי תשאלי את הרופאה אם זה בסדר

אבל תמיד שווה לשאול....

נשמע שאת לא צריכה להיות לחוצה 

תנסי לראות אם פחות או יותר את מרגישה בוקר צהריים ערב

חשוב להרגיש 3 פעמים ביום.

מכירה מישהי שנולדה ביום העצמאות בשם חרות.

שאהיה שם שבת, אז עדיף לקרוב?

לא יודעת מה עדיף, בדידות בשבת בבי''ח מועדף או בי''ח שפחות רוצה אבל עם ביקורים.

אני ילדתי בלילה בין שלישי לרביעי והיתה לו צהבת, אז השתחררתי רק במוצ"ש, אז זה מאד תלוי...

אם זאת לידה ראשונה - תיקחי בחשבון שאחרי הלידה אולי תרצי לנוח ולישון ולא לקבל מבקרים.

אם זאת לא לידה ראשונה ואת יודעת איך זה הולך אצלך  אישית - עשי לפי סדר העדיפויות שלך.

אין הרבה טעם לשאול עצות בנושאים כאלה, כי כל אנשים שונים. למשל, יש כאלה שכאשר ירגישו לא טוב ירצו רחמים וביקורים ויש כאלה שבאותו מצב עצמו לא ירצו שיראו אותם עד שיחזרו למיטבם. או, דוגמא אחרת: יש כאלה שירצו להשוויץ לכולם על התינוק, ויש כאלה שיחששו מעין הרע ומאד ילחיץ אותם שיסתכלו על התינוק, במיוחד לפני שיקבל שם.

וכך בכל דבר. עדיף לך להחליט לבד בהתחשב בסדרי העדיפויות שלך מאשר להסתמך על עצות אנשים שאת אפילו לא מכירה: עם כל הרצון הטוב לעזור, יתכן שהם בעלי סדרי עדיפויות שונות או אף הפוכות משלך!

לוודא ששליה בסדר

אז ברור שמי שגרה בירושלים צריכה למעט..

זה לפחות דעתי. 

במיוחד בתור אמא לילדים יש לך אחריות על הכתפיים

בשורות טובות בעז"ה.

לעניות דעתי, אמנם מחשיש ומלחיץ וצריך לפתוח עיניים ולהיות זהירים, ועם זאת לצאת!

זוהי בדיוק המגמה שלהם. להפחיד אותנו, שלא נצא, שלא נסתובב ושלא נראה את אפינו.

ב"ה, יש לנו אבא בשמים ששומר עלינו ושליחים נאמנים שעושים עבודתם נאמנה (צה"ל ומשטרת ישראל), 
רק חבל שהממונים עליהם לא פקחו לגמרי עיניים ולא משנים מדיניות...

הרבה תפילות.

בשורות טובות וגאולה שלמה!

יש עוד הרבה סכנות בחוץ - תאונות דרכים, נפילה... אז בגלל זה נפסיק ללכת בחוץ בכלל??

זו הארץ שלנו, ואנחנו חייבים להמשיך להסתובב בה, ולהרגיש שהיא שייכת לנו - ולא חלילה למרצחים.

בכל אופן - זה לא "סתם" לצאת מהבית. יש דברים שצריך לקנות, יש סידורים לסדר, וגם בשביל הנפש - חשוב לצאת ולהתאוורר.

אז כן - להיות עם משנה זהירות בחוץ, לפקוח עיניים ואוזניים, לקחת אמצעי הגנה אפשריים - אבל לא להימנע מלצאת.

זו דעתי, והשתדלתי ליישם אותה בימים האחרונים, למרות שגם בי יש פחד.

כי הסיכון להיפגע מתאונה גדול גם בימים אלה מהסיכון להיפגע ממחבל ל"ע.
 

1. לא יקרה לך מעבר למה שכבר חתום לך ביום הכיפורים.

2. בדיוק הסתיימו בין-הזמנים, כך שאמור להיות יותר ויותר בטוח, בעז"ה.

למסקנה: במקומך, הייתי עושה את מה שתוכנן.

לא שאני עושה את זה

אפשר גם להתחיל להכין ולהקפיא מיום ראשון.. 

ואני לא עושה את זה.. זה רק בשאיפה

זה בטח כלום אבל בשביל להיות רגועה.

איפה זה כואב? בבטן התחתונה? בגב? זה כמו כאבי מחזור?

מה עם השילשולים? פסקו?

הכל הולך ונרגע?

אם לא, לכי מיד להיבדק.

לא צריך כוח למיון. תנוחי שם.

אם כן, לכי עכשיו למיון.

ב"ה נשמע שיותר טוב.

תשתי הרבה.

אם זה הולך לכיוון רגיעה, כנראה עברת את השלב המדאיג, אבל אם חלילה הסימנים מתחדשים, אל תחכי יותר.

ואם יש התכווצויות, לכי עכשיו.

זה יותר מהיר. צריך לבדוק שתן להתייבשות, ותוכלי לקבל הפניה למיון נשים אם יש צורך.

פחות מ38 מעלות בלילה, כשהחום בשיאו?

אם הוא ממשיך להקיא והחום הוא יותר מ38 לכו להיבדק.

4 פעמים לא נחשב שילשול, אבל אם זה מתגבר, ובא ביחד עם הקאות (יותר מפעם אחת) וחום גבוה - כדאי לבדוק שהתינוק לא מיובש חלילה.

הוא ממשיך לינוק?

זה בוודאות שלשול בגלל שזה ממש נוזלי ובורח החוצה והוא עשה כבר יותר מארבע פעמים ב-24 שעות.

החום היה 38.8. 

הלכתי בסוף לרופא והוא קבע שזאת דלקת ריאות...

ואם כבר, עוד שאלה בעניין- הוא הקיא את כל מה שאכל, כולל התרופה שנתתי לו 10 דקות לפני. האם לתת לו שוב? במוקד אמרו לי לחכות שעה מההקאה ולתת שוב, הבעיה שזה כבר לא סמוך לאוכל ובכלל אין לו כלום בקיבה, הוא הקיא הכל... מה לעשות?

של הנקה (או תמ"ל - מה שהוא מקבל) כדי שלא יקיא, ואז את התרופה לאט לאט, אולי אפילו מעורבת במעט מים רתוחים (טמפרטורת חדר). ככה יהיה לו משהו לא מכביד בבטן וגם התרופה לא תהיה סמיכה ותגרום להקיא.

רפואה שלמה.