שלום!
ב"ה ילדתי לפני כחודשיים ילדה שלישית. אני מאוווווד אוהבת להניק. את שתי הגדולות הנקתי מינימום עד גיל שנה. חיכיתי ללידה הזו, בין השאר בשביל להניק.
הבעיה היא שאני מרגישה שההנקה סוחטת אותי מבחינה תזונתית ושאין לי מספיק חלב. אתמול והיום היו לי כאבי ראש, סחרחורות וקצת בחילה. מרגיש לי כמו אי-נוחות שבאה מרעב. הבעיה היא שכמה שאני אוכלת (לא אכלנית גדולה) אני מרגישה רעבה. נראה לי שאני לא עומדת בקצב של הארוחות שעלי לאכול, אבל כמה כבר אפשר לאכול? זה מתיש! יש לציין שאני שותה די הרבה.
אשמח לעצות. תודה!
אבל יכול להיות שחלון הפוריות קצר יותר
כרוב זה בכל מקרה - לעטוף את השד בכמה עלים זה על גבי זה, להחליף כשהם נובלים.
וגם - אם את מזהה כאב ואודם בנקודה מסויימת (ומשם זה מקרין לכל השד) , למרוח את המקום בקרם סמיך, ולהניח צמר גפן טבול באלכוהול, או במשקה אלכוהולי כלשהו.
כנראה שהגודש התפתח לסתימה בצינוריות החלב, ויש דלקת - נקווה שקלה.
יכול להיות שהקטנה עשתה קפיצת גדילה (שלושה חודשים), ינקה יחסית יותר, הגבירה את ייצור החלב, ועכשיו מופיעים גודש ודלקת.
אם יש צורך, קחי אקמול. תנוחי.
בעז"ה הסתימה תפתח וזה יחלוף מהר.
תעסי את המקום עם האצבעות ותשימי עליו עלה כרוב.
כרוב זה בכל מקרה - לעטוף את השד בכמה עלים זה על גבי זה, להחליף כשהם נובלים.
וגם - אם את מזהה כאב ואודם בנקודה מסויימת (ומשם זה מקרין לכל השד) , למרוח את המקום בקרם סמיך, ולהניח צמר גפן טבול באלכוהול, או במשקה אלכוהולי כלשהו.
כנראה שהגודש התפתח לסתימה בצינוריות החלב, ויש דלקת - נקווה שקלה.
אם יש צורך, קחי אקמול. תנוחי.
בעז"ה הסתימה תפתח וזה יחלוף מהר.
יש לי שאלה לא נעימה אבל אין לי מישהו אחר לשאול-
כשאני ובעלי מקיימים יחסים מאוד כואבת לי הבטן התחתונה.
זה משהו שקרה מאחרי הלידה.
זה כואב לי ברמה שלא אכפת לי לא לקיים יחסים אפילו חודש אבל אני לא עושה זאת כי פשוט מרחמת על בעלי.
וגם מהלידה אין לי משיכה (כבר עבר שנה!).
אני די עושה טובה לבעלי כשהוא רוצה. ומשתדלת להירדם לפני שהוא מגיע.
עצוב לי שזה המצב שהגעתי אליו ואני כבר לא יודעת מה לעשות.
לדעת אם הסיבה היא בעיה ברצפת האגן?
לא זוכרת את שם החברה... קניתי בבית טבע מסוים
שייתן לך הפנייה לאולטראסאונד, כדי לראות דופק לפחות.
לדעתי הוא גם יכול לתת הפנייה לשקיפות, אם את מעוניינת לעשות.
אם יש מחלות/בעיות מיוחדות - תפני למומחה לאותם בעיות.
אם הכול בסדר, תקבלי אצל רופא משפחה הפניה ותעשי בדיקת דם לאנמיה, TSH וסוכר, ולבדיקת שתן - לראות שהכול תקין.
לכאב עצמו אין לי עצה, אבל לשיפור המצב עצמו-
א. אחרי כל יציאה, לדחוף את הטחורים חזרה למקומם. (סליחה על התיאור, אבל זה עוזר)
ב. לעשות תרגילי קיגל לחיזוק רצפת אגן
גם לי היה וברמות מטורפות...
יש משהי מקצועית ומעולה שפשוט הצילה אותי. היא מקבלת בירושלים
מיכל קדמון
מוטב נרות מלכתחילה או סירופ שיכול לעזור, ולא לשמור, ואז לא צריך להתאמץ, וכל המעגל מתהפך - במקום מעגל קסמים שלילי הופכים אותו לכיוון החיובי.
והרבה פעמים מגיעים למצב שהמתח מאחוריך ושוכחים מכל הענין. זאת השאיפה בכל אופן.
למה את מתכוונת טחורים פנימיים? אולי לפיסורה - לחתכים פנימיים ברקמת פי הטבעת?
תבררי בבית מרקחת אם יש משחה או נר שאפשר למרוח שם וגם פנימה יותר שמחלים את המקום.
אולי יש משהו טבעי? משחת ארניקה למשל מצויינת להחלמת חתכים.
עולה בדעתי רעיון נוסף - להשתמש בג'ל עזרקאין כדי להרגיע ואלחש את המקום מעט לפני יציאה.
בעז"ה רפואה שלמה.
זה מציל חיים!
עוזר מאוד מאוד לכאב
*כוכבית*
ילדתי ב"ה לפני שלושה שבועות.
לא ישנתי בכלל, סבלתי מכאבים ולא יכולתי לשבת בכלל, לעמוד כלום.
כשהסתכלתי ראיתי שני נחשים כאלה ארוכים ובולטים.
הזדעזעתי וקניתי באשדוד אצל רופא טבעוני שאני מכירה משחה בשם הפלא ופלא
היא עלתה בסביבות 70 ש"ח.
מבטיחה לך מגודל ענק תוך שבוע הצטמקו לי ועכשיו לא רואים ולא מרגישים כלום מבחוץ.
עדיין נראה לי שהמקום רגיש ואני צריכה להזהר, אבל זה מדהים איך שהמשחה הזאת עזרה.
בדקתי באינטרנט עליהם וראיתי שיש להם גם טיפות, עדיין לא קניתי אותם אבל אני שוקלת לאור ההצלחה של המשחה.
אפשר לטפל גם בצמחי מרפא, שמנים ודיקור.
בזמן הכי טוב והכי נכון. אם תעברי את התאריך יש דרכים לזירוז
מבחינת הילד זה נותן לו עד היום המון - הוא יודע שהוא נולד ב"יום הרת עולם"... כמו אבותינו... הוא יודע שהוא שמע תקיעת שופר כשהיה בן שעה. זה מדהים! זה חזק ומרגש, וככל שעוברות השנים ונכנסים לפרספקטיבה קולטים כמה ליום הלידה של האדם יש משמעות עמוקה הרבה מבר לשיקולים הקטנים שלנו כשאנחנו יולדות... תחשבי על זה ככה.
אבל גם מבחינתי היה בזה משהו מעולה. אלו היו יומיים חזקים מאוד עם בעלי ועם העובר-תינוק. לא היו לנו הפרעות, פלאפונים, ביקורים... בעלי לא יכול היה לנסוע לשום מקום (היה בבית חולים איזה חדר הכנסת אורחים בשבילו נראה לי) - וזהו, היינו רק אנחנו ביחד, ירח דבש משפחתי 
כשמשחררים ונותנים לקב"ה לתכנן את העולם רואים כמה הוא יותר חכם מאתנו 
ואגב עוד שבוע ברחם זה המון בשביל התינוק! משפיע על הבריאות שלו אפילו עד גיל שנה! לא הייתי מוותרת על עוד שבוע כל כך בקלות, אפילו אם זה היה בידי.
אני גם משתדלת לחזק את עצמי שכל שבוע נוסף ברחם זה נפלא לתינוקת, ואין מה לרצות אותה בחוץ קודם
לזכור ולהזכיר לעצמך כל הזמן שעם כל הקושי שלך- כל יום נוסף שהוא בפנים הוא רווח!!
הוא יודע הכי טוב מתי טוב לך ללדת.
המלצות? משהו שמפרט, ורחב, עדיף לא ספר של חמישים עמודים וזהו( וראיתי כבר כאלה)
מודה לכן
אני לא קראתי אבל דפדפתי קלות בצומת ספרים והוא מפורט לדעתי... שווה להעיף מבט
חוברת לא ארוכה. לי אישית עזרה בכל לידה
עוזר להבין את הצרכים של התינוק ממש מהתחלה, וליצור סדר יום שמתאים לשניכם.
יש כאלה שלא מסכימים עם כל העצות שלה, אבל אני ממליצה לקרוא בכל מקרה ולראות מה מתאים לך. (הכרך הראשון, 'סודותיה של הלוחשת לתינוקות')
שתהיה לך לידה נפלאה!
(יש כאלה. לי היו כמה. בלי אפידורל...)
במיוחד אחרי הקושי של להפוך לאם... לקראת לידה שניה קראתי את הלוחשת והגם שלא השתמשתי
בכל עצותיה, זכינו לשגרה שהיתה מצוינת גם לקטן ובמיוחד לנו, כזו"צ עם שני תינוקות.
היום, אני כבר אם ל6 והניסיון עוזר בד"כ, אבל העצות מהלוחשת זכורות לי עד היום כהצלה של ממש.
וכמובן- לקרוא לפני הלידה, אח"כ יש פחות זמן לכך מטבע הדברים...
לידה קלה...
(אפשר בפרטי)
שלום לכן,
אני מחפשת לקנות מיד 2 פטמת קלמה של חברת מדלה.
אם למישהי במצב טוב ורוצה למכור או למסור אשמח שתיצור קשר בפרטי.
תודה רבה!
מקווה שזה המקום לשאול, וסליחה מראש על האריכות..
ב"ה לפני שלושה חודשים נולד בננו הראשון. אני בחופשת לידה ואיתו 24/7, ונהנית מאוד מכך ב"ה.
בעלי כרגע בתקופה מאוד עמוסה של לימודים, כך שיוצא שכל יום כשמגיע הביתה מתיישב ללמוד ולעשות ש.ב..הוא מאוד משתדל לעזור כמה שיכול בין לבין, ומחמיא המון על ההתנהלות השוטפת בבית וכ"ו. אבל אין לנו זמן לצאת ולבלות רק שנינו.
אני מרגישה כאילו כל הרגשות והמחשבות שלי נתונות לתינוק, וניתוק מסוים מבעלי. קצת קשה לי להסביר בדיוק את התחושה, אז אתן דוגמא: הוא יכול להגיד לי 10 פעמים ביום שהוא אוהב אותי, ואני מצידי לא כ"כ נלהבת לענות לו בחזרה (דבר שלא היה עד עתה!) חיפשתי באינטרנט לגבי זוגיות לאחר לידה, ובכל האתרים מוזכרים ריבים, מחסור בשעות שינה ועקב כך חוסר עניין בחיי אישות, חוסר שביעות רצון מהגוף שהשתנה וכ"ו וכ"ו.. ואיכשהו אנחנו לא נופלים לשום קטגוריה: לא רבים, הקנטצ'יק בלי עיין הרע ישן לילה שלם, הגוף שלי פחות או יותר חזר לצורתו לפני ההריון...
פוחדת מאוד מהמצב המוזר הזה שאני נמצאת בו. (בעלי ממש לא שם- לא מרגיש שינוי מסוים מבחינתו מלפני הלידה) מוכר למישהי??עובר?חוזרים למצב תקין ורגיל שהבעל תופס גם הוא מקום מכובד מאוד בלב ובמוח?
תודה לעונות..
לוקח זמן להתאפס ומה שתיארת הגיוני לגמרי! זה שינוי עצום בחיים אז הגיוני שהאיזון מופר. ועצם זה שאת מודאגת מהמצב מראה שאת במקום טוב... תני לעצמך זמן... בהצלחה!
אני זוכרת שחברה שלי אמרה לי שטוב שאסורים אחרי הלידה כי גם ככה את כל כולך לתינוק בחודשים הראשונים ואין לך יכולת להעניק גם לבעלך ואני הסתכלתי עליה במבט פעור...
אבל יש בזה משהו, בחודשים הראשונים את כל כולך לתינוק, בשלב מסויים הבעל חוזר לתפוס מקום, אבל זה לא יהיה בדיוק אותו מקום כמו מקודם. זה טבעי לאישה, וטבעי מאוד שאצל הגבר את עדיין תשארי במקום הראשון. זה מצויין.
ולאט לאט חוזרים לאיזון מסויים, בילד השלישי, כשכבר הרגשתי יותר ביטחון בהורות, הוא כבר לא תפס את כל כולי בחודשים הראשונים כמו אצל הראשון והשניה, ויכלתי אחרי כחודשיים לחזור ולתת לבעלי את המקום שלו, אבל אצל הילדים הראשונים זה לקח יותר זמן.
וגם, כשמתאפשר (כמובן שמדובר על עוד זמן ולא על הזמן הקרוב), לקחת פסק זמן מהילדים, וללכת לבד לחופשה/לצימר, מחזיר את התחושה של זוג בלבד, ולדעתי זה חשוב מאוד לזוגיות. אנחנו העזנו לעשות זאת רק אחרי 10 שנות נישואין, אבל מאז אנחנו משתדלים יותר. כי זה נותן כל כך הרבה כוחות נפש להמשך ומחזיר את המקום של הזוגיות למסלול הנכון.
וזוגיות טובה - כמו שאמרה קודמתי - היא הבסיס להורות טובה.
הזוגיות משתנה, הדינמיקה משתנה. זה אף פעם לא חוזר למה שהיה- בהתחלה הכי קשה, אבל לאט לאט לומדים להתנהל כמשפחה.
בהצלחה!
אני בשבוע 32.
לפני בערך 3 שבועות החלו לי גירודים בראש. בהתחלה חשבתי שאולי זה כינים אבל זה לא.
הראש פשוט מגרד ומגרד ואני משתגעת.
רק הראש!
קרה לימשהי? יש רעיונות מה זה יכול להיות?
ניסיתי טיפה להרגיע עם שמן לבנדר שעוזר לי להמון גרודים אחרים (למשל עקיצות יתוש- שווה לנסות!!) אבל גם לא עזר.
הייתי מאז אצל רופא נשים (שכחתי לשאול אותו) ועשה לי בדיקת לחץ דם והכל תקין ב''ה.
אבל לא שמעתי שזה יכול להיות בראש.
אולי תנסי להחליף שמפו או מרכך.
מהתפריט מלוחים, מתובלים, ואולי גם סויה - סויה יש בכל מוצר מזון תעשייתי כמעט, כולל בלחם.
תראי אם שטיפה של הקרקפת במים ללא סבון מקילה על תחושת הגירוד - אם כן, סימן שהזיעה חריפה מדי וצורבת את עור הקרקפת.
אם זאת הסיבה, תצטרכי להקפיד על תזונה מתובלת במלח בלבד.
התחלת לקחת משהו בטווח הזמן הזה? יתכן שזה הגורם.
תנסי להוסיף לשמפו קצת סודה לשתיה
חשוב מאוד לשתות הרבה כי זה אכן מרכך את הצרכים ובכך מקל על הגוף להוציא אותם
ברצפת אגן אכן מלמדים איך להשתמש בשרירים הללו,כי הבנתינ שלשבת יותר מדי זמן בשירותים תוך אימוץ השרירים זה לא טוב.
יש דרך להרפות, לנשום ולשבת בתנוחה שתקל על הגוף להוציא.
כבר כמה זמן שרציתי לכתוב פה, אך לא הצלחתי מהנייד:
אני סובלת מדליות באיזור הפות. בהריון הזה הרופאה המליצה לי לקנות חגורת הריון, וזה פשוט מציל את חיי..
יש כל מיני סוגים, מה שיש לי זה גם חגורה שתומכת בבטן ובגב, ונסגרת מלמטה כך שיש לחץ על האיזור. בלי זה מאד קשה לי לעמוד ליותר מכמה דקות..
(האמת, שאני שואלת את עצמי אם זה באמת בריא, כי אולי אם הגוף רוצה שאשכב/ אשב, זה יותר נכון.. אבל שאלתי את הרופאת נשים והיא אמרה שזה אותו עיקרון כמו של הגרביים האלסטיות.)
אז אם עוד מישהי סובלת, אני קיבלתי לזה הפניה מרופאת כלי דם, קניתי בחנות מיוחדת ואמורים לקבל (לפחות במאוחדת) 50 אחוז החזר.
אה, ואם יש למישהי פתרונות מהותיים יותר לנושא, אשמח לשמוע.
רק בריאות!
גם אני כמוך סובלת מדליות שם,
בנוסף לאלו שברגליים,
וזה בהחלט סיוט לא נעים.
אכן אי אפשר לעמוד.
קניתי תחון שזו החגורה שאת מתארת,
והיא אכן מצילת חיים. בלעדיה
לא יכולתי לתפקד.
אני גם במאוחדת אבל אין לזה החזר. עלה 300 ומעלה,
לא זוכרת בדיוק כמה.
חבל שגיליתי את התחון רק בהריון הזה,
יכולתי ליהנות ממנו כבר בהריון הקודם שגם בו
סבלתי מהתופעה...
יש שם רעיונות שקשורות לחשיבה חיובית ואמונה וכן, הרפיות טובות על ההריון והלידה.
מכניס הרבה רוגע ושלוה נפשית.. כמובן כל אחת לפי כוחה ולפי מה שמתאים לה.
בהצלחה
