פורום הריון ולידה (עמוד 4548)

לא לאחרונה, אלא לפני שנתיים.

לידה שלישית.

היה מקסים!! מיילדת מדהימה ותומכת, הציעה לי ללדת בתנוחת כריעה (ילדתי בלי אפידורל) עודדה וחיזקה אותי כל הלידה.

לגבי המחלקה- הייתי מאד מרוצה, מחלקה חדשה ומשופצת, הקפדה על שעות ביקור ואוכל מעולה.

אני שמעתי דברים פחות טובים על מעייני הישועה משתי חברות ומחברה אחרת הכל היה מעולה שם..

תתפללי זה יותר חשוב..

ולי אישית היה זוועה

מיילדת לא הכי סימפטית

רופאה כנל

הייתה התערבות רפואית על אף שחזרתי ואמרתי אלף פעם מפורשות שאני מתנגדת לכך בכל תוקף

בסוף התערבו אפילו מבלי ליידע אותי

הייתי בקומה 7 וזה פשוט כמו צריפים מלפני קום המדינה

מעבר לזה, יתרון גדול מאוד בעיניי, ושבגללו בחרתי במעייני הישועה,

הוא ההקפדה על צניעות האישה ופרטיותה

בעיניי זה חשוב מאוד ומרגיע מאוד

יש גם הקפדה מאוד ברורה על שעות הביקור - לטוב ולרע

רק יודעת שבעיקרון בבתי-חולים דתיים משתדלים לא להגיע לניתוח, כי יודעים שהמטופלות שלהם רוצות בד"כ הרבה ילדים, וצפופים.

הדייסות אפשר כבר בגיל ארבעה חודשים?

איך בכלל יודעים אם התינוק מראה התענינות? הוא לא מכיר דבר אחר חוץ מהנוטרמיגן!

והדייסה היא בעצם באה במקום ארוחה?

ונראה שזה מעניין אותו, אולי גם ממצמץ בשפתיים..

wolshtain@gmail.com

כשעסוקים... להפסיק לחשוב על זה , התקופה הזאת תעבור ..

תצאו תבלו תהנו לבנתיים למלאות את הלו"ז בהנאה (לא רק בטיפול בתינוק) 

דוג': סרט בבית / משחקים (קלפים , רמי, חי צומח דומם וכו') / ארוחה רומנטית / בישול ביחד / שיעורים למינהם / ספורט 

בהצלחה זה עובררררר 

להתקשר מראש לרב/מכון פועה ולבקש הנחיות איך לבדוק ומתי, האם לעשות מוך וכו'.

ואם רואים במהלך השבעה נקיים דם, חשוב מאד להראות לרב... יש סיכוי גדול שזה פצע וחבל להתחיל לפור סתם מחדש...

אני מנחשת שזו לא ממש היתה כוונתך אבל גם זה מקצר!

וכמובן יש את האופציה לשתות לימון וכו', לא ממש מנוסה בזה, בטוחה שמישהי מנוסה יותר תוכל להסביר על זה יותר

לא להיות במתח. לתת לדימום לשפוע (מלשון שופע).

מתח, לחץ וצער (הפרידה) גורמים להפסקות בדימום.

לנוח ולאכול טוב - מזונות שעשירים בסידן וויטמין D שאחראים על פעילות יעילה של שריר הרחם.

שעשירים בחומצה פולית שמסדירה את הרמות ההורמונליות. גם ויטמיני B קשורים.

להמשיך לקחת את הפרינטל של ההריון אם יש צורך.

אני גם בהריון שלישי ב"ה וההורמונים שהשם ישמור!

עצה קטנה שאת יכולה לנסות שאני אישית משתמשת בה הרבה במיוחד בהריון 

זה פשוט כל פעם שאת מרגישה עצבנית כועסת או כל דבר ואין לו סיבה דבר ראשון את אומרת לבעלך 

שאת עכשיו עצבנית בלי סיבה ושיעזור לך להרגע ותמצאי דרך שאת יודעת שיכולה להרגיע אותך ותגידו לו 

כי אם הוא ינסה בדרכים משלו זה יכול רק להרגיז אותך יותר. או לחילופין תמצאי לעצמך פינה שקטה ותרגעי בה!

ואם תוך כדי שיחה את שוב מרגישה כך תגידי לו תן לי כמה דקות להרגע תלכי לחדר ותעשי כל דבר שמרגיע אותך!והכי חשוב שבעלך צריך להבין (למרות שלגבר קשה מאד להבין את זה ) שזה לא בשליטתך זה הורמונים וזה יעבור בעז"ה!

עוד דבר חשוב אם א לוקחת אחרי הלידה מניעה אל תקחי כדורים עם הורמונים כי זה עוד יותר משגע!

היתה תקופה שאני לקחתי אחרי הלידה של השניה שלי משהו שמותר בהנקה והוא עם קצת הורמנים והייתי משוגעת זה היה שנה שלימה של  טירוף עד שהבנתי שיש בעיה! 

ווהכי חשוב תאמיני בעצמך בבעלך ותראי לו כמה את אוהבת אותו.

הוא יכול לקרוא יש מלא חומר על הריון שיכול לעזור לו להבין.

בהצלחה נשמה! מחזיקה לך אצבעות תתפללי הרבה ותבקשי שהכל יבוא על מקומו בשלום!!!!!!

זה טיבה של זוגיות. לפעמים הכל חלק ומקסים ונהדר, ולפעמים לא. הריון ולידה בע"ה הם מצבים שעוד חדשים לכם אבל אלו מצבים שבהחלט יכולים לשנות את האיזונים הקיימים ביניכם ובכלל במשפחה.

גם אם המצב עכשיו לא הכי מזהיר- זו ממש לא סיבה לפרק, לעזוב. זו מין מחשבה כזאת שלא באמת קשורה למציאות, כי הרי בסך הכל את מתארת שטוב לכם ויש אהבה ושמחה.

אם המצב קשה יותר זו הזדמנות, למרות כל העצבים וההורמונים וכו', לעשות עבודה אחרת עם עצמך ולהעמיק את הקשר דווקא בתוך כל האוףףףףף שאת מרגישה.

אם את אחת שמתקתקת וגורמת להכל להסתדר ועכשיו לא הולך- אז תרפי. שלא ילך. מה יקרה? העולם יתהפך? אולי תגלי תרחישים אחרים, דווקא טובים, שיכולים לקרות אם תרפי מהתקתוק.

וכמובן- שבו ביחד בזמן רגוע ותדברו על זה. נשמע שזה הריון ראשון וטבעי שאתם לא יודעים איך "לאכול" את הדבר הזה. אבל תלמדו...בע"ה תעברו את זה ותצאו יותר מחוזקים מהקושי הזה.

מה שכתבת על 'לפרק את הכל ולעזוב'- זה עצת היצר הרע. נטו.

כל זוג וזוג עובר תקופות קשות, לקום ולפרק את החבילה?! זה רק רק רק במצבי קיצון.

אל תעלי בכלל את האופציה הזאת על דעתך כי היא רק תזיק לכם בזוגיות.

נשמע שאתם עוברים תקופה לא פשוטה, אבל נורמאלית. הגיונית. קורה להרבה ולגיטימי. אל תבהלי כ"כ מהר...

תנסי לחשוב מתי את הכי מתעצבנת? כשאת עייפה? רעבה? כשיש בלאגן בבית? כשבעלך לא מקשיב לך?

תאבחני את עצמך וכשתגיעי לתשובה, תנסי להימנע מלהגיע למצב כזה. אם את מתעצבנת בעיקר כשאת רעבה- אל תגיעי למצבי רעב! תדאגי כל הזמן לאכול! אני יודעת על עצמי שכשאני עייפה הפתיל שלי נהיה קצר, אבל מה זה קצר..... הייתי רבה עם בעלי ובוכה בטירוף משטויות במיץ עגבניות, עד שהוא עשה 'חושבים' וקלט שזה קורה לי בעיקר כשאני עייפה, היה רואה שאני מתחילה להתעצבן מכלום והיה מטיס אותי לישון....

וכמובן, גם כשאנחנו מפוצצות בהורמונים, עדיין אנחנו צריכות לעשות עבודת המידות. זה קשה, אבל אפשרי.

בנוסף, תשתדלו למצוא למרות כל התקופה הלחוצה של העבודה החדשה וכו' למצוא זמן לזוגיות ברגעים כן רגועים ונינוחים. יש כאלה שמרגיע אותם לשתות קפה יחד בערב ולדבר בנחת, אני למשל מתרעננת כשאנחנו יוצאים מחוץ לכותלי הבית לסיבוב קצר, אפילו סתם רבע שעה, חצי שעה- זה ממש יכול לרענן ולהרגיע.

וואו, חפרתי.

רק תזכרי שזה ממש נורמאלי ולא להיבהל יותר מידי, לפני שרצים לטיפול תנסו לטפל בעצמכם, אתם מכירים אחד את השני הכי טוב.

אם לא נשאר שאריות של השליה או משהו בדומה ברחם...

נראה לי שזה הליך של בדיקת אולטראסואונד פשוט...

בהצלחה ובשורות טובות

אשמח מאד אם תודיעי שהכל בסדר .

בכל אופן - השיניים האלה הרי ייפלו בסביבות גיל שש, אז לעניין יישור שיניים זה לא משנה...

אם זה רווח משמעותי - רוב הסיכויים שגם השיניים הקבועות יצמחו עם רווחים.

תתחילי לחסוך  - מקסימום יהיה לך סכות שתוכלי לעשות בו דברים אחרים.

איזה מתוקים איך הם גדלים, שיהיו בריאים בעז"ה.

הייתי בטוחה שישאר כך כי גם לי היה בילדותי..

עכשיו כשגדלו עוד שיניים הרווח הצטמצם..

מה שראית הוא לא פריחה אלא כתוצאה מהגירוד.

תנסי לשטוף במים קרירים, ללא סבון.

לנגב בעדינות ולמרוח ג'ל אלוורה  או פניסטיל ג'ל.

אם זה לא עוזר, אולי זאת פטריה. אפשר לנסות טבקוטן.

יש כאן בעמוד שירשור על גירודים בראש.

תראי שם.

נשמע שאלו אותם סימפטומים.

הייתי שם פעם עם כדור במקלחת. אולי גם בחדרים הטבעיים - לא ניסיתי.

וזה באמת חיסרון מאוד גדול לדעתי.. 

זה מבאס מול כל העולם ואשתו,אבל כשאין ברירה עושים את זה (או הולכים לבי"ח אחר..)

נשמע תאור של שחלות פוליציסטיות. אפשר בהחלט להרות באופן טבעי. (תסמונת שהביוץ לא סדיר ולפעמים גם לא עוצמתי מספיק . לדעתי אם חלילה לא תהי בהריון תפנו לאחר שנה למכון פוריות...  בהצלחה ובשורות טובות!

חשוב גם שרופא נשים ישלח אותך לעשות דם לפרופיל הורמונלי.

נשמע שיש לך שיבוש רציני בתפקוד הגוף. צריך לאבחן מה בדיוק קורה ולטפל בזה.

והכי חשוב לא להילחץ אם לא יגוע לך על בעיה

ואמרת שבדקו פעם

אז בנחת

תנסי מה שאת מצליחה עם האינהילציה ובמקביל את העיסוי בשמנים אתריים - אם יש לך גישה לזה, זה עוד יותר ממוקד משמן זית ואלכוהול.

רק שאם את מסתמכת על זה, תצטרכי להתמסר לזה באופן אינטנסיבי - אני בעד.

במיוחד אם עושים את החשבון שהיא ישנה טוב אחרי עיסוי כזה ושנסיון האינהילציה לא צלח. 

אל תשכחי ויטמין C. הוא קריטי במצבים כאלה. קחו כולכם ויטמין C : אם קשה לה ללעוס סוכרית גומי אפשר לקנות רוניות של הדס (סוכריות מציצה גדולות בטעמים), לרסק אותן בין שתי כפות ולשים על הלשון שתמצוץ.

למבוגרים במצבי צינון קשים אין מספיק ויטמין C ברוניות.

וברור שרופא רגיל לא יאמין לך שתה טימין עזר לשיעול....או דברים כאלה.

במקומך- הייתי ממשיכה לנסות את האינהלציה (אולי היא תתרגל) ובמקביל נותנת לה דבש בבצל וכו'.

מחברים לזה משאף רגיל של ונטולין

ולוחצים פעם או פעמיים ע"פ מינון שהרופא נותן.

יש את זה בגדלים שונים.

גם לי היה סרבן אינהלציה והרופאה המליצה על זה - היה מצויין.

זה רק עשר שניות ונגמר.

אם את באזור קרנ"ש ותרצי להשאיל - תהיי איתי בקשר.

תרגישו טוב

אבל צריך מרשם למשאף.

המכשיר עצמו עולה משהו כמו 70.

אבל ממש מהר ראה שזה עושה לו טוב, והפסיק לסרב.

את היומיים הראשונים עוברים איכשהו... משחדים

וגם אופי רגיש בט7ירוף (עד היום... ועברו כבר כמה שנים). ואני אומרת לך שגם אני לא האמנתי שהוא יכול הסתדר עם זה, אבל המשכנו כי ממש לא הייתה ברירה, וכן 0- נפל לו האסימון. זה לא "להבין שטוב לו" לטווח ארוך - זה ממש להרגיש בזמן אמת איך זה עוזר ומקל על הנשימה. זה לא כמו ילד שמחליפים לו טיטול ואין סיכוי שהוא יבין שאם ינגבו לו עכשיו זה ימנע גירוי וכאבים אחר כך. בכלל לא רמה כזאת ל הבנה צריך! פשוט עושים אינהלציה פעמיים-שלוש והוא לומד לקשר בין הרעש המעצבן, החיבוק הכובל וכל שאר החבילה - לבין נשימה קלה וכיפית. כך זה היה אצלנו.

אולי יש לך פלאפון לתת לה לשחק בו תוך כדי? משהו כזה יוצא דופן, שבחיים את לא מרשה... רק עכדי לעבור בשלום את הפעמים הראשונות.

אם יש לה המון ליחה רק אינהלציה אינטנסיבית תעזור- 3 פעמים ביום.

יש לי קטן בן שנה וחודשים וזה באמת סיוט.

אני פשוט מחזיקה אותו חזק ושרה לו שירים והוא- צורח....

תוך כדי אני מסבירה לו שזה לטובתו.

אם הוא נתן לכם וונטולין אז זה אמור להיות אינהלציה של רבע שעה.

ומניסיון שגם לי היה זה מאוד מעצבן אבל עוזר...

אה, ותמיד הם יושבים עלי

רעיון קצת משוגע, אבל... 

אולי להפוך את האינהלציה למשהו ידידותי ע״י ניפוח בלונים? 

אולי היא קטנה מדי בשביל זה. 

בכל מקרה, מספרת על עצמי: 

בתור ילדה, היה לי אסטמה (עד שלהי שנות העשרה) והייתי צריכה לעשות הרבה אינהלציות. 

מאוד לא אהבתי את זה, במיוחד בשבת- היו תקופות ההורים שלי היו משאירים את זה על שעון שבת במטבח,

וכשזה היה נדלק היה צריל ללכת מהיר, לשבת שם עם מסכה על הפנים ולשמוע את כולם נהנים בשולחן שבת...

בקיצור, זכור לי כחויה לא נעימה. 

אז כשגדלתי, עשיתי לעצמי חויה מתקנת:

לקחתי את המכשיר והדבקתי עליו את כל המדבקות שהיו לי באלבום מדבקות (היסטוריה...)

וקניתי בלוני ״נקניק״ וניפחתי אותם בעזרת ... המכשיר אינהלציה.

לי זה עשה טוב.

אולי אפשר לנסות את זה פה? -להראות לה שזה מכשיר שעושה דברים טובים? להדביק מדבקות? 

ד״א אאל״ט יש בסופר פארם מכשיר אינהלציה בצורת אפרוח וכל מיני דברים חמודים.  

בהצלחה רבה!!

גם אני קניתי לקטנה שלי כי היא צרחה מהאינהלציה וזה היה סיוט לכולנו.

הענין במשאף הוא שזה חייב להיות מחובר 10 שניות בלי להתנתק לשבריר שניה ובלי שהילד יבכה..

אז הרופאים חוששים שההורה לא יעשה את זה טוב.

למעשה זה לא כזה מסובך, ובגלל שזה קצר הם בד"כ לא מתנגדים, הקטנים. זה גם לא מרעיש ומפחיד,

ומכסה רק את האף והפה - לא מסתיר את העיניים, מאד ממוקד על המקום.

אצלי עם עזרה של הגדולים בלהצחיק אותה - היא התרגלה אחרי פעם אחת וזה היה מצוין,

מה גם שזה ממש זול.. לא זוכרת את המחיר המדויק, אבל ממש לא סיפור יקר או משהו.

תדרשי את זה בנועם ובתקיפות
הצלחה!

אין למה לבכות מזה, בניגוד לאינהלציה שזה רעש ואדים וזמן ממושך,

בת כמה הקטנה?

שלי גם מתנגדת לאקמול, ואת זה היא קבלה בכיף. (עם אינהלציה כמו שכתבתי זו היתה מלחמה אבודה ממש)

מה גם שמדובר בכזה סכום נמוך שוודאי שווה לנסות לפחות.

והרופא הביא לנו במקום אינלציה משאף, שמחברים אליו את החומר, מצמידים לפנים של התינוק, לוחצים לחיצה אחת וזהו, נגמר, במקום כל הסיוט של של האינלציה.

בגלל זה אח"כ לא רציתי לעשות בדיקה ביתית כי התקמצנתי אז עשיתי ישר בדיקת דם...

לא ידוע לי על הבדלים מבחינת אמינות, סתם מנצלים את הסיטואציה ולוקחים מלא כסף..

תשובה כנה 5 בדיקות ב22 ש"ח אם אני לא טועה..

שימי את זה איפה שכל המברשות 

וכשאת מצחצחת שיניים תשירי או תעשי משהו מעניין

ואז אולי היא גם תרצה 

תנסי לשים לידה מברשת בזמן שאת מצחצחת 

ועם הזמן היא תתפתה לזה

אנחנו משתמשים במטרנה וצריך בין שלוש לארבע קופסאות בחודש

בערך 5 קופסאות בחודש (מטרנה)

תלוי כמה הוא אוכל וכמה זורקים (ומאוד קשה להימנע מלזרוק)

כייף לך וכייף לתינוק - אז למה להפסיק?..

כבר ברחם התינוק רגיל להיות קרוב אליך, להרגיש שהוא נישא, לטמפרטורה שלך ולקולות הלב שלך.
אחרי הלידה אלה התנאים שהוא מכיר ורוצה כמה שאפשר דומה להם.

למה להפסיק? תמשיכו בכיף

הסיבה היחידה זה כשילד כבר גדול וכבד והאמא כבר בהריון ואז היא צריכה לשמור על ריצפת האגן שלה, אז יושבים והילד עליך או הולכים לישון ביחד.
ילדים צריכים מגע וחום בדיוק כמו שהם צריכים אוויר ואוכל.

כמו בכל קשר כשזה נעים לשני הצדדים זה טוב כשזה לא נעים לאחד הצדדים זה בעיה. 

בעיני ילד אמור להיקשר לאמא שלו ולהיפך ככל שהיא מעניקה לו קירבה הוא ירגיש בטוח יותר להשתחרר ממנה.
כשאמא מנסה "להרגיל את התינוק לעצמאות" הוא מפחד שהיא עוזבת אותו ורוצה כמה שיותר להיצמד אליה...

​

כמה ביצים אפשר לאכול בשבוע, בלי שרמות הכולסטרול יעלו?

בשר - לא בתקציב.....

יש בקופות החולים דיאטנית שממוחיות בסוכרת הרניות.

תבקשי הפניה אליה.

פשוט רציתי רעיונות בנתיים...

הם נוטים ללקות יותר בסוכרת  בהמשך חייהם כבוגרים.

אם תהיי מאוזנת- זה לא ישפיע על התינוק. הבן שלי נולד 3 קילו!

את צריכה לקבוע תור גם לאחות סכרת שתיתן לך גלוקומטר ותראה לך איך להשתמש בו. אם את במאוחדת בירושלים אתן לך את המספר שלה בפרטי.

את גם צריכה ללכת למעקב הריון בסיכון- מוניטור פעמיים בשבוע, אולטרסאונד פעם בשבוע...זה מייגע.

בד"כ בתור התחלה הדיאטנית נותנת דיאטה כזאת:

3 ארוחות גדולות- בוקר, צהריים וערב. 2 ארוחות ביניים, וארוחת לילה לפני השינה.

בין ארוחה לארוחה לחכות שעתיים וחצי.

בכל ארוחה גדולה- עד 250 גרם חלבונים, שזה בשר, עוף, דג (מוצרי חלב פחות כי יש בהם גם פחמימות), ביצים (את יכולה להכין לעצמך ביצים כל יום, זה בסדר גמור)

בארוחות הגדולות עד 30 גרם פחמימות- שזה בערך כוס של אורז/תפו"א/ בטטה או 2 פרוסות לחם מלא

בארוחות ביניים כ15 גרם פחמימות- יוגורט (לא מתוק), פרי, עוגיה ללא סוכר.. אני הייתי אוכלת קרמבו לפעמים בארוחת לילה- יש בו בערך 15 גר' פחמימות.

שעה או שעתיים אחרי כל ארוחה מודדים את רמות הסוכר.

אם את ממש מאוזנת בתזונה הזאת את יכולה להעלות מינונים קצת. אם לא- מפחיתים פחמימות. אם עדיין לא מאוזנים- לוקחים אינסולין.

חשוב מאד מאד- כן לאכול פחמימות! הגוף צריך את זה. אם לא אוכלים פחמימות הסוכר עלול לצנוח וזו סכנת חיים מיידית!

תסתכלי על הסימון התזונתי של פריכיות אורז (או כל דבר שאת אוכלת) ותראי לפי כמות הפחמימות כמה מותר לך בארוחה.

כן, סוכרת הריונית==רעב. אם את לא אוכלת ירקות אז את באמת בצרות- לא נותר לך אלא לחיות על מלפפון חמוץ, הרבה דגים וקצת בטטה ;)

תרופות סבתא: קינמון, תה מעלי זית. לא ניסיתי אבל ככה אומרים. ותזהרי עם זה- רמות סוכר נמוכות זו סכנת חיים מיידית. 

עצות להתגבר על הרעב- לשתות הרבה. שתיה חמה עוזרת. אפשר להכין קפה עם קצת חלב ותחליף סוכר (סטיוויה הכי בריא)

אם את רוצה לדבר שלחי הודעה בפרטי. אשמח לעזור!

איך מודדים?  

כמה זה 30 גר' תפו"א? כמה זה 250 גר' חלבונים?

האם אורז מלא נחשב לפחמימות?

מביצים אני חוששת בסוף אפתח רמות כולסטרול מפחידות

אני באמת שותה המון. כ3 ליטר סודה ביום. (זה מעביר לי את הטעם המתכתי שיש בפה). זה פשוט מרגיע את קירקורי הבטן...

מעקב הריון בסיכון זה לא רק מצב שרמות הסוכר גבוהות? קיבלתי גלוקומטר לפני כיומיים, ב"ה רמות הסוכר לא גבוהות, אני צריכה בכ"ז ללכת למעקב כזה?

ושוב, תודה רבה רבה על הפירוט!!

מודדים בעזרת גלוקומטר

בואי נתעלם שניה מהגרמים- בארוחה גדולה בערך כוס של פחמימה (אורז, פסטה, תפו"א...) או 2 פרוסות לחם מלא, בארוחה קטנה חצי מזה. צריך ללמוד להסתכל על הסימון התזונתי של כל מוצר ולראות כמה פחמימות יש בו, וכך לחשב כמה מותר לך.

יש לך כולסטרול גבוה? אם לא, אני לא חושבת שיש סיבה לא לאכול ביצה או שתיים ביום, לפחות עד שתגיעי לדיאטנית ותוכלי לשאול אותה. ממליצה לך להכין רשימה של כל השאלות שיש לך.

סכרת הריון==הריון בסיכון גבוה. רופא הנשים שלך אמור לתת לך הפניה למרפאת סוכרת, ולרופא הריון בסיכון. מאד חשוב! 

בהצלחה רבה!

קודם כל, עליך לאכול כל שעתיים במנות קטנות.

אפשר לאכול בתדירות גבוהה יותר, אך לא קטנה יותר.

לא לשכוח לשתות - מינימום כוס מים כל שעה.

מלפפונים, דגים חומוס ואורז מלא - זה נהדר. את לא אמורה להיות רעבה אם את אוכלת כל זה. כנראה, את פשוט לא אוכלת מבחינה כמותית. אז תאכלי יוןתר.

ואם תוכלי - תוסיפי גם ביצים וירקות נוספים מלבד מלפפונים..

תפוחי אדמה באמת צריך להגביל, אך אין צורך להגביל בטטות.

למה החיים חסרי משמעות? מה עובר עלייך? איך את מרגישה?..

הריוניתחדשה, יקרה.

ראשית, שיהיה בשעה טובה ומוצלחת. עם הסטוריה של אנורקסיה יש לפעמים בעיות פריון, וב"ה זה פסח עלייך.

שנית, באופן כללי, ניראה לי שתקופה חדשה אחת נכנסת לתוך תקופה חדשה אחרת. 

לוקח זמן להסתגל לחיי נישאין ואם נכנס הריון בשלב כ"כ מוקדם (שוב, ב"ה) - זאת הסתגלות כפולה ומכופלת.

גם אני הריתי מאוד מהר ופתאום היה ניראה לי שזהו, חיי הנישואין שלי עלו על שירטון, נגמרה האהבה. נדמה לי שזה נבע בעיקר מהורמונים לא מאוזנים שמשתוללים בתחילת הריון. אני אישית לא יכולתי להסתכל על בעלי בלי לחוש בחילה. לא הייתי מסוגלת להתקרב אליו ולא כל שכן לגעת בו. גם ריחות עשו לי רע רע רע!!!

ב"ה שיכולתי להסביר לו, למרות שלא היה לו פשוט להבין.

למזלי הוא היה נמס ברגע שהדמעות היות מתחילות לזלוג...

היום, בהריון מס' 8, הוא כבר התרגל שככה זה אצלי .

ב"ה האהבה לא נגמרה.

אל יאוש יקירה! כשהבנתי שהמצב זמני, זה עזר לי להרגיש שאני לא טובעת בתחושות הללו.

שיהיה לך הריון קל ושמח.

אני ממש חושבת שכדאי למצוא אדם אמיתי ולא וירטואלי שיוכל לעזור לך, לעזור לכם.
שנה ראשונה לנישואין היא לא פשוטה, הריון ראשון הוא לא פשוט והכל ביחד זה המון..
מי יכול לעזור לך? את רוצה המלצות לפי איזור מגורים?

והריון קודם לא היה לי כך....

כל כך חיכיתי שנהייה מותרים תקופה ארוכה, ועכשיו בכלל כבר כלום לא בוער לי, יותר ההפך

גם אני מזדהה ולא יודעת מה לעשות.... כמובן שמשתפת את הבעל.

סקסולוגית אמרה לי פעם שזו תופעה פיזיולוגית, שההורמון שאחראי על החשק מנותב מהחשק המיני לפיתוח הקשר עם העובר....

גם לי זה היה ונראה לי באמת צריך לדבר על זה עם הבעל הרבה, וגם כשיודעים שזה משהו פזיולוגי וזה ח"ו לא משהו רע אצלו זה יכול אולי לשפר את התחושה... 

אנחנו דיברנו על זה וגם אני ניסיתי לעשות איזשהו תהליך עם עצמי וזה קצת השתפר....

בהצלחה לכולן!

כשמדריכת כלות דיברה אתכן על "לעשות חסד עם הבעל" - היא התכוונה בדיוק לזה!