כי אחרי זה לא יהיה תור בזמן הנכון?
תחילת הריון שני, ושכחתי לגמרי את הכל!
כי זה היה וגינלי...
תוצאת בדיקת הבטא היא - <5
מה זה אומר?
אה, וזה לפני האיחור, אם יש נפק"מ כלשהי.
תודה
![]()
זה כזה מבאס. אנחנו עם בעיה קטנה, לכן האכזבה גדולה יותר.
למרות שב"ה כבר יש בבית.
שהנרות לא היו מונחים עמוק, חשוב להחדיר את הנרות עמוק ככל שניתן גם בגלל שזה לא ישרוף וגם בגלל שזה יותר מונע,
ברור שבנרות יש חסרונות במיוחד בפרמטקס שהם יקרות מאד אבל אני מעדיפה את החסרונות של החוסר ספונטניות, ההפרשות והעלות מאשר לבלוע כמויות של הורמונים או להסתבך עם התקן
אני מדברת על הפרמטקס ולא על הגלוואן, אין לי נסיון איתם ואני יודעת שהם שונות מהפרמטקס בעלות, בהרגשה וגם באופן השימוש.
אשמח למתכון שיכלול כמה שיותר קלוריות ושיהיה טעים 
תודה!
מתכון לדייסת סולת טובה: (דשנה ונוסכת שלוות נפש
) :
כוס 180 מ"ל חלב
כף או שתי כפיות סולת (לא גדושה אבל גם לא מחוקה לגמרי - עם הזמן לומדים את הסמיכות הרצויה).
אם את רוצה כל יום טרי - את יכולה להכין בפינג'אן קטן.
מחממים את רוב כמות החלב על אש קטנה, ועם חלק קטן מהחלב הקר מערבבים מעט את הסולת.
שופכים את התערובת הקרה אל החלב המתחמם (כשעדיין לא רתח), ובוחשים. כל הזמן. (דייסה כאמור
).
לא נותנים לגרגירי הסולת לשקוע אל תחתית הסיר ולהיחרך. גם לא נותנים לחלב לרתוח עד שהגרגירים התנפחו והם מבולים לגמרי. (אני אישית שונאת את הקרום שנוצר אחרי שהחלב רותח, אז אני לא מביאה עד רתיחה בכלל).
וזהו. נותנים להתקרר קצת.
אני אפילו לא מוסיפה סוכר. רק מעט קינמון.
אבל אפשר סוכר חום, דבש, סילאן, מה שרוצים.
ויש כאלה שבהתחלה בוחשים את הגרגירים בחמאה בסיר, עוד לפני ששפכו פנימה חלב.
זה יכול לעזור לך מבחינת הקלוריות. זה גם מעשיר את הטעם - כמו שקולים אטריות לפני הבישול.
הילדה כל הזמן עם ליחה, אחת הסיבות שאני רוצה להוריד את המטרנה.
ו... באמת? יוקטנה לא פה יותר???
מצאתי אותו בבלוג שלה באינטרנט.
את יודעת מה השם (האמיתי) שלה?
אם לא - אז את יכולה לפנות אליי באישי.
חצי כוס קוואקר טחון.
מכניסים לכוס מים רותחים, מערבבים קצת, ומוסיפים מה שרוצים: חלב, תמרים, םרי מרוסק, טחינה, אגוזי מלך טחונים וכו' וכו'.
אני אישית לא נותנת חלב בכלל ועדיין יוצאת אחלה דייסה...
חלק הסכימה לשתות, אחרי שהוספתי יוגורט במתיקות מעודנת (אין לנו חלב בבית)
והיום גם את זה לא...
בינתיים אני לא קונה מטרנה, אם היא תהיה יותר רעבה היא תסכים לאכול... נכון?
כלומר - חוץ ממה שהיא רגישה אליו כמובן. היא כבר גדולה.
היא לא חייבת מטרנה או דיסה.
האמת היא שדייסות כאלה הן לא לשתיה, כך שהן לא ממלאות את הצורך של יניקה מבקבוק.
אם את לא רוצה לגמול אותה לגמרי מבקבוק, את יכולה לנסות חלב עיזים (זה מה שהיה מתאים אצלנו) עם קצת צ'יקו. או חלב אורז, ואת הקלוריות היא תצטרך להשלים ממנות גדולות יותר של מזון מוצק.
בד"כ כשגומלים ממטרנה הארוחות נעשות מרכיב משמעותי וגדול יותר.
האם צריך להביא לתינוק בן 3 חודשים מים בימים האלה? הוא אוכל רק מטרנה לצערי, כל 3 שעות.
חם אצלנו בבית, יש לנו רק מאוורר תלוי על הקיר ואני משאירה אותו רק עם טיטול.. מסכנצ'וק..
אם כן, כמה להביא לו? כל כמה זמן..?
תודה!

לא ישתה הרבה אבל שלא יגיע למצב חמור חס וחלילה.
או שתתני לו לעיתים יותר קרובות מטרנה
לראות איך מתפתח?
צניחה זה לא מצב שאפשר למשוך איתו את הזמן.
זיהום זה באמת התפתחות יותר ממושכת. מצד הזיהום היה אפשר למשוך מעט אבל בשל החשש מצניחה אין להשתהות!!
בשורות טובות ולידה קלה בעיתה ובבריאות!
לנו אמרו שצריך להגיע לבית החולים כמה שיותר מהר
כשיש ירידת מים יש חשש לזיהום או צניחת חבל הטבור, ולכן חשוב להקדים עד כמה שניתן
לא לוקחים סיכונים
אבל מה קרה, שהתינוק יבכה קצת...
אבל זה מה יש. עדיף מלא כלום. (בעיקר מבחינת ההלכה נראה לי)
גם כשאמא מגיעה לאפיסת כוחות מותר לה להניח את התינוק לכמה דקות, במקום בטוח, בחדר אחר, ולאסוף כוח.
הרבה פעמים תינוקות נרדמים אחרי כמה דקות כאלה...
אותו הדבר פה - לא הגיוני שתינוק בריא (רגוע במשך היום!) ועייף, בן 9 חודשים, יעסיק את ההורים שלו כל הלילה.
אז לא חייבים לגשת אל העניין עצמו כשהילד בוכה, אבל אפשר בהחלט להניח אותו במיטה שלו ולהתפנות אחד אל השני.
לכן היינו עושים הרבה בשביל זה
כולל לשים את התינוק במיטה ומולו סרט של שירי ילדים במחשב נייד..
לאט לאט יתרגל להירדם לבד
פיגאלא משנה מה אנחנו רוצים לעשות. אם העשייה שלנו כרוכה בהירדמות שלהם - הם נשארים ערים!
למה? כובע!
ראדאר פנימי בו הילד מחובר להורים בכלל ולאמא בפרט. וטוב שכך.
בעז"ה הערב תהיו רגועים יותר, נינוחים יותר, והוא ישתף פעולה.
יש אפשרות להרדים אותו על שמיכה על הרצפה, כך שתוכלי לשכב לידו בחדר חשוך עד שיירדם, ואחר כך לקום לחדר שלך?
רצוי שתהיי ממש רגועה, ואפילו להירדם איתו, בתנאי שהשארת הוראות לאישך היקר להעיר אותך אם תירדמי...
נראה לי שלכל אמא זה קרה, לפחות פעם אחת. בדרך כלל, יותר.
תמיד עלתה התהייה - ילד ראשון, ברור איך, אבל איך הצלחנו ילד שני, ושלישי, וכו וכו.
מתיש ומוציא את כל האויר! טוב שלא נתתם לו לבכות איך אפשר לחשוב על האופציה הזו בכלל....
שיערתי שזה קורה לכולם זה תמיד שובר מחדש.
שבגיל הזה זה יכול לקרות, ומצד שני לחפש דרכים לייצב את הלילות...גם בשביל שהוא ישן נורמלי וגם כמובן שיהיה לכם את הזמן לעצמכם...
אני תמיד מתפללת לפני זמננו המיוחד- שלא תהיה לנו שום הפרעה... תפילות!
אבל עכשיו אין מה לעשות
אבל אני לדוגמא כשהיתה לי תינוקת בגיל הזה
וידעתי שיש לי יום טבילה הייתי פשוט שמה אותה אצל בייביסיטר לכמה שעות או אצל אמא שלי
כי לדעתי ולפי מה שאני זוכרת זה בעיה לטבול ולא להיות ביחד היום של הטבילה הוא יום שמחייב להיות יחד!
בכל מקרה מחזיקה לך אצבעות ורבה כוח!!!
וכמובן תתפללי ותבקשי גם במקווה שהכל יעבור בשלום ובלי הפרעות למינהם!
ממש ממליצה לך להתחיל להרגיל אותו לישון לבד.
יש לי כמה טיפים שעבדו אצלינו:
1. לנסות לשים אותו יותר מוקדם לישון (נשמע מצחיק? אז זהו שלו! לפעמים תינוק עייף יותר מוקדם ובגלל שלא שמנו אותו הוא עבר את השעה וכבר קשה לו להירדם!)
2. לשים אותו לישון במיטה שלו, אפשר לישון לידו על מיטה אחרת, ללטף מדי פעם-ולצאת! להגיד לו: "אמא עוד מעט תבוא" אבל באמת לבוא, כדי שהוא יאמין לך. כשאת באה, תרגיעי אותו ותגידי לו שוב שאת כבר באה (ככה עד שהוא נרדם, אפשר להאריך את הזמן שאת לא איתו בכל פעם..)
3. אם הוא רגיל לישון בכל מיני שיטות- תתחילי מזה שאת (או בעלך) ישנה לידו, מלטפת אותו אבל לא יותר מזה, גם אם הוא בוכה, אל תשכחי שאת לידו, הבכי נועד לבחון אותך.
אצלנו זה עבד, בילדים שבאו ב"ה אח"כ כבר מההתחלה הרגלתי אותם לישון לבד בהדרגה.
בהצלחה
מקווה שזה יעזור לפחות לפעם הבאה
אתרום לך קצת מנסיוני, כמו שציינו פה אחרות - ילד מרגיש כשרוצים שלא יהיה בשטח ועושה צרות...
קלטנו את זה אחרי טבילה או שתיים מהלידה שלו (עכשיו כמעט בן שנה).
הרגשתי שבעלי מרגיש שהוא הורס לנו את הזוגיות, ושמעתי על זוגות שהגיעו לגירושים בסופו של דבר כי הרגישו שהילד הרס להם את האהבה שהיתה עד שנולד.
זה מגיע מנקודת מבט לא נכונה, וכשהבנתי איפה הבעיה ישבתי לשיחה עם בעלי ואמרתי לו כך:
היו לנו חיים מדהימים עד שנולד, עכשיו יש לנו חיים מדהימים ביחד איתו, במקום להרגיש שהוא מפריע, בא נכניס אותו לתוך האהבה הזו. מהיום, כשאני חוזרת מטבילה, אנחנו משאירים אותו לבד ל-5 דקות בשבילנו, ואח"כ אנחנו איתו לחלוטין,
עם כל הלב והסבלנות והאהבה שבעולם.
וכך אנחנו עושים מאז, לא תאמיני כמה זה עובד, כשילד מרגיש שההורים כאן בשבילו - הוא לא עושה שום סקנדלים, והולך לישון רגיל...
תזכורנה את זה כולכן פה:
ילדים לא מפריעים לאהבה - הם חלק ממנה ובונים אותה
בהצלחה!!
ואם צריך יותר זה לוקח בערך עוד חצי שעה
הדבר לפעמים מחליש ממש לא תמיד... לכן יש שם כורסאות לכל אחד שהוא חצי ישיבה חצי שכיבה ונחים שם תוך כדי
הטיפול
ניתן לבקש כוסות מים ולדעתי קחי איתך ציוד אוכל ולאחר שגמרת תאכלי לך זה יחזק אותך מיד.
בהצלחה ורפואה שלימה
הצוות שם ממש נח..
שום דבר מיוחד.
רק חשוב להגיע לחדר לידה מספיק בזמן כי צריך לקבל שתי אנטיביוטיקות בהפרש של 4 שעות עוד לפני הלידה ממש.
איך שאת מגיעה תגידי להם ויתנו לך אנטיביוטיקה דרך הוריד. אני פעמיים קיבלתי, ורק פעם אחת בכל פעם, לא הספקתי להיות כ"כ הרבה זמן בחדר לידה, ב"ה.
אבל ממש אל תלחצי מזה. גם אם נניח קורה מצב שאת לא מספיקה לקבל בכלל- אז בכל זאת חשוב לעדכן אותם והם בודקים את התינוק מיד אחרי הלידה, ואם יש צורך התינוק מקבל טיפול. זה לא שתינוק אוטומטית נדבק מאמא שלו, אלא רק למקרה שכן ידבק נותנים.
אבל לא הבנתי מה זה "עקב הכנסה להריון מוקדם שלוש פעמים"?
עושים את כל הסקירות, נפגשים פעם בחודש לפעמים פעם בשבועיים, והרופא רק מתעד הכל במחשב , ומוודא שכל התוצאות תקינות של הבדיקות דם והסקירות, והוא מצליב אינפורמציות ודואג שהכל תחת שליטה, אין שום בדיקה מיוחדת שהוא עושה
אני נמצאת במרפאת הריון בסיכון מסיבות אחרות, אז אולי אני לא יודעת משהו לגבי בדיקות של כניסה להריון אחרי קיסרי
א. לפני שטורחים לנסוע לראות - מבררים את כל הדברים שחשובים לך. נניח- שהעגלה מתקפלת בקלות, או שאר קריטריונים.
ב. בטלפון אפשר לשמוע אם הבנאדם ישר או לא. אני יוצאת מנקודת הנחה שרוב האנשים הם כאלה...
ג. לא להסס כשבאים לראות- לשאול, לבדוק, לבקש לראות הכל.