פורום הריון ולידה (עמוד 4594)

ז"א, לתת לה חתיכה פיצית לטעום מהאצבע שלך. לא נראה לי שבריא להתחיל בממש ארוחה. 

קצת על קצה האצבע לאט לאט מעלים כמות עד 2 כפיות אחרי גיל חצי שנה אפשר לעבור לארוחות מלאות...

ושימי לב שזו לא בטטה סיבית

אבל הכי טוב טרי.

בהמשך את יכולה לתת גם ממה שאת מכינה לעצמכם לאכול באותו יום - ככה לא תצטרכי לבשל במיוחד, ולא לשמור כמויות בהקפאה.

ממש נוחה. לא סתם יש אותה לכולם!

כל כך הולמת את התיאור שלך שכשפתחתי את השרשור הייתי בטוחה שאראה 5 תגובות כאלו.
באמת יש עוד עגלות שמתקפלות ביד אחת (יש לי אחת פשוטה של איזי בייבי) אבל בייבי ג'וגר ממש מתקפלת בקלות וחזקה מאוד מאוד

עגלה מעולה!!! מרוצים ממנה מאוד!!

טובה, איכותית, יציבה, חזקה, יפה, מתקפלת ביד אחת, אחרי הקיפול היא יכולה לעמוד לגובה ולא לשכב על הרצפה וללכלך את כל הבד של העגלה, שזה בעיניי יתרון.

עולה יותר מהבייבי ג'וגר הידועה, אבל לפי דעתי אין בכלל מה להשוות ביניהן...

 

כן זה בגלל שאני סתומה ורוצה עגלה שתיראה טוב... ואני לא ממש אוהבת את העיצוב שלה

לגבי האינגלזינה, היא לא נמוכה מדי?

ממש לא נמוכה.. אני באמת ממליצה עליה. אני משתמשת בה רק חודשיים אבל באמת שאני רק מחכה להזדמנויות לצאת איתה. היא עושה סיבובים של 360 מעלות בלי בעיה, הנסיעה חלקה.. וטוב.. חפרתי..

 

מאמאס אנד פאפאס ארמדילו פליפ. לי אישית אין אותה, אבל שווה לך לברר עליה, אולי היא תתאים לצרכים שלך

דגם סולה, נדמה לי, ואי אפשר לקפל אותה ביד אחת.

אבל אני לא יודעת להשוות לג'וגר.
אפשר לקפל ביד אחת, אבל זה כמה תנועות -

מסובבים כפתור בידית ומקפלים אותה,
מקפלים עד הסוף את המושב של הטיולון,
מסובבים עוד כפתור ומרימים בידית נשיאה ואז זה ביד שלך כמו מזוודה.

הכל ביד אחת אבל שלושה שלבים.

יש לה מעלות שאין לג'וגר:
טיולון דו צדדי, גגון ענק ממש, אין למצוא כאלה וזה עוזר בקיץ, שכיבה מלאה - כמעט לגמרי שטוח וארוך ונוח, הבת שלי ישנה בזה מצוין.

לגבי משקל, היא יחסית קלה כנראה אבל אולי הג'וגר יותר קלה, אין לי מושג. לי הכל כבד..

הבנתי שהיא גם מתקפלת ביד אחת, אבל היא נראית לי כבדה...

למישי יש נסיון איתה?

יכול להיות שזו פשוט המטרנה, ויכול להיות שצריך להוסיף שתיה. 

מעבר לריח - היא מרטיבה מספיק את הטיטול? איך הצבע - ממשיך להיות שקוף או נוטה לצהוב או ככה אף יותר?

 

יש תופעות נוספות מאז שעברתם למטרנה?

 

לגבי הציפורניים - להקפיד על ויטמין D.

ואת יכולה להוסיף לה טחינה גולמית מלאה למנת הפירות או על פרוסת לחם. וגם גבינה לבנה - אם ממילא היא שותה מטרנה על בסיס חלב.

הציפורניים רכות ולכן מה שאין לו תמיכה - מתקלף. אני מאוד אוהבת את זה, כי אז לא צריך לגזור להם.

 

 

היתה לי שכנה לאישפוז שכל יום באו לבקר אותה בכל שעות הביקור .כל ביקור היה חפלה .הם פתחו שולחנות אכלו עם היולדת דיברו בקולי קלות .הערתי פעם פעמיים שלוש ......התלוננתי במחלקה אך כלום לא הועיל ...
חיכיתי להגיע הביתה עמ שאוכל לנוח ! אם זה לא המצחיק הייתי פשוט בוכה.מסכנה היולדת בעצמה היתה ניראת תשושה לה היה תפקיד נוסף לבדר את האורחים ולהתייחס לכל .
זה היה מצחיק ביותר .להגיד לך שהיה לי קל עם זה ?! לא היה לי קל בכלל היה לי קשה מאוד ובצדק לא נחתי כלל ,לא היה שקט ,אני מאלה שאוהבת להיות עם התינוק לידי ,אבל זה היה בלתי נסבל .נאלצתי לבלות שעות בחדר הנקה .בכלל לא נעים .אבל אמרתי לעצמי לא אקח את זה יותר מידי .האמת שלקחתי את זה ברוח טובה .אני ובעלי


צחקנו כל הזמן מהעיניין .קיוויתי שאגיע הביתה
לנוח ....
פותחת יקרה !אני מספרת לך כי באמת יש לכל אחת מאיתנו איזה שהיא חוויה :מהלידה ,מהאישפוז ,מההתנהלות של הבעל ,ועוד הרבה דברים שיכולים לצוץ....
אנחנו אחרי לידה רגישות לכל דבר וכל דבר הקטן ביותר יכול לקבל מימדים אחרים בעיניינו.
אני מציעה לך להכניס הרבה שמחה למחשבה שלך .תהני מהאוצר הקטן שהבאת הביתה ...
האישפוז היה משהו זמני שחולף ,ואכן הוא חלף .כעט את בבית .תשמחי במה שיש .....
טוב מאוד שפרקת .לא לאגור שום דבר בבטן.

ואי זה יצא ארוך מידי....

מאחלת לך בריאות שלמה .

אפשר לבקש ממי שאת רוצה שיבקרו אותך (אחות, חברה, דודה...) לפני הלידה, שיבואו לבקרך כי ממש משעמם ומדכא לבד.

 

לגבי הגברים שהגיעו, נשמע מעצבן ביותר... {למה למען ה' דוד של בעלך הגיע אליך לחדר לידה?! תודי שזה נכד ראשון... }

 

תגידי לבעלך שיסדר את זה שלא כל מי שרוצה להגיע שיגיע, שיעשה 'שעות קבלה', כמובן לא באופן רשמי, אבל כן, אם אבא שלו רוצה לבוא שישאל את בעלך מתי נח לכם, זה לגיטימי ובסיסי ביותר!!

בלידה הראשונה חמותי הגיעה ללידה בלי רשותי!!!

בלידה השניה לא הסכמתי אפילו לדבר איתה בטלפון.

בקיצור, לומדים לשים למשפחה גבולות, לומדים להכין את הבעל בהתאם.

אל תתבאסי. זה קורה למלא נשים כי אנחנו לא יודעות לקראת מה אנחנו הולכות.

בלידות הבאות מתקנים.

א. למה לא ביקרו אותך? אם זה בגלל שעות ביקור מוגבלות- חפשי בי"ח מתירני יותר

אם לא- תוכלי לבקש ממי שאת רוצה- שיבקרו...לפעמים אנשים לא רוצים להפריע ולתת ליולדת לנוח ואם תגידי שזה דווקא משמח-אולי יקשיבו לך?

 

ב. לבקש שיודיעו לפני הביקור כדי שתהיי מוכנה

 

ג. אבא של בעלך? שבעלך ידבר איתו ויגן על צרכייך

זאת אומרת, נשים (בנות משפחה, חברות) לא באו, ואלה שבאו לבקר בלא רצונך - היו גברים.

נשמע לי הגיוני: נשים, שמסוגלות להבין מה זו לידה, לא רצו להטרידך, וגברים, שרק מתרגשים מהתינוק החדש ולא מבינים מה זו יולדת - הגיעו בלי הזמנה...

(כמובן, זו הכללה גסה, מה שכתבתי כעת).

פתרון אפשרי: להודיע מראש לכולם שאותך באים לבקר רק בתיאום מראש, וכן - אפשר להגיד לחברות שזה יהיה לך נחמד אם הן יבואו לבקר...

ובקשר לחברות לחדר - נשמע שאין הרבה מה לעשות... חוץ מלהתפלל!

היא נועדה להיות לשאיבה מזדמנת, לא לשאיבה קבועה.

נראה לי שאין מה לעשות.

 

אולי שווה לנסות:

שירות לקוחות זה אצל היבואנים - חברת בפקס - 09-9727600 

אם לא עונים, תשאירי הודעה.
אלי הם חזרו די מהר.

 

המקום ימלא חסרונך

שסתום קטן לבן בין החלק ששואב לבקבוק.

ואם הוא זז/נשחק אין ואקום. הוא אחריאי על הוואקום

הוא מתבלה עם הזמן וצריך להחליף כי הוא אחראי על הוואקום...

וזה לא עשה ואקום תנבי לחבר אותו שוב.

את ממש בהתחלה, ולכן הוא זיהה לך רק מעט מאוד מההורמון בגוף.

כמה זמן לוקח עד שמקבלים תוצאות של בדיקת דם?

את לא חייבת בדיקת דם. אם המחזור מאחר ויש בדיקת הריון חיובית אז את בהריון!!!!

 

חחח אני קצת בשוק...

הוא יתן לך הפניה לבדיקות דם ואולטרסאונד. עד אז- לנשום עמוק ולהירגע. לפעמים יש הכתמות קטנות בשליש הראשון, ולא צריך להלחץ! זה קורה להמון נשים בהריון תקין לגמרי.

 

מזל טוב! שיהיה הריון משעמם ויסתיים בידיים מלאות!

למשל http://www.goleango.com/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F.php

לראות שהבטא תקינה-זה מן הסתם הריון צעיר ולכן הפס חלש גם לי היה ככה אבל כן כדאי לבדוק בדיקת דם מנסיוני-שיהיה מזל טוב

ולא מתחרטת.. ניסיתי עשיתי את ההשתדלות שלי. והייתי חייבת להפסיק אז הפסקתי והילד אכל מטרנה.. והוא ברוך השם בריא והקשר ביננו מעוווולה. .. לפעמים צריך פשוט לשחרר.....

בגיל חצי שנה היא הצליחה לבסוף לעבור להנקה.

 

הכוחות שלך הם דבר מאוד חשוב, שלדעתי נכון מאוד להתחשב בו. 

 

אבל כרגע את לא שלימה עם הפסקת ההנקה. 

 

אולי תערכי רשימה - מה את מוכנה עוד לעשות או לנסות  (אם בכלל) - לפני שאת מפסיקה.

 

כך שאחר כך - במידה והניסיונות לא יצלחו ותפסיקי להניק - תהיי שלימה עם עצמך. 

 

 

 

הרשימה היא שלך, והיא מה שמתאים לך בלבד, אך נותנת לך רעיונות:

 

  - להתייעץ עם יועצת הנקה מעולה שקיבלת עליה המלצות

  - להמשיך לשאוב עוד _____ וזהו (יומיים/שבוע/חודש/חודשיים וכו')

  - לברר בפורום שמומחה לכך מנשים שהתנסו בכך (בניסיון למעבר משאיבה להנקה בגיל חצי שנה). לתת לזה הזדמנות במשך_____

  - להתייעץ עם שואבות מנוסות לגבי כאבים ותחושת הקרבה

  וכו'.

 

שוב, אלו רק רעיונות. וגם אם מצאו חן בעינייך - אין חובה לאמץ את כולם יחד.

 

תנסי להיות קשובה לאיזון שבכוחות שיש לך. 

 

בהצלחה רבה!!

 

מותר לשאול איזה בית חולים זה? ובאיזה שבוע ומשקל הם נולדו?

(גם לי יש תאומים, שנולדו בשבוע 34 ובמשקל של שני קילו, ובהתחלה הם התקשו לינוק, אבל בבית-החולים בהחלט עודדו אותי להניק, עד שהם למדו את העניין ב"ה).

ולעניינך: אולי בתור צעד לפני ההחלטה - תלכי לפגישה ממש אצל יועצת הנקה? שתיתן לך טיפים מעשיים להנקה, ושתגיד לך אם זה אפשרי בכלל בגיל הזה...

 

ומעריצה אותך ממש על השאיבה המלאה במשך ארבעה חודשים! (אני עשיתי את זה במשך כשבועיים, וזה היה לי קשה...)

רציתי לכתוב לך בפרטי את הסיפור שלי ושל הבת שלי אבל אז שמתי לב שאת אנונימית... אם את רוצה תפני אלי באישי...

עם הדרכה טובה, עד גיל 6 חדשם אפשר לעבור, אבל דורש סבלנות מצד כולם.

בהצלחה!

הרבה תלוי, גם, בסבלנות של האמא ובליווי הצמוד שהיא מקבלת.

יתכן שיש עניין לשלם ליועצת הנקה מוכשרת (כמו כל מקצוע, לא כל מי שעוסק בתחום הזה היא גאונה ומדהימה).  

אחד הדברים החשובים הוא מגע עור אל עור.  הנקה איננה רק צורה להעברת תזונה מהגוף של האם לגוף של התינוק.

הנקה ישירה, להבדיל משאיבה, כרוכה בהרבה מגע "עור אל עור" בין האם לתינוק.

 

לפני שתוקעים את הפטמה לפה של התינוק, סליחה על הבוטות, אפשר לומר לתינוק "שלום" מכבד, על ידי שהייה רגועה איתו כשהאם ללא ביגוד בחצי הגוף העליון שלה, והתינוק רק עם טיטול, כדי שהתינוק יתרגל שהמקום הזה הוא נעים, מכרבל, מחבק.  אפשר לדגדג את התינוק על הלחי עם הפטמה, אבל לא לקרב את הפטמה לפה.

מומלץ לעשות את סדרת החיבוקים הזו כשהתינוק שבע לגמרי ועירני, לא שיירדם אחרי שלושים שניות.  שייהנה מהחיבוקים ומהנשיקות.  רצוי לבלות כך לפחות חצי שעה פעמיים ביום, וכל המוסיפה, תבורך.

 

בדרך כלל, תינוק שניזון מבקבוק גם מבלה זמן כלשהו עם מוצץ בפה.  אפשר, בנחת, להציע לתינוק להשתמש בפטמה של אמא, במקום בסיליקון התעשיתי. שהתינוק יתרגל שנעים לו עם הפטמה בפה.

 

טעות נפוצה היא לקחת תינוק רעב ולהציע לו לינוק מהשד.  התינוק כרגע עסוק בלהיות רעב, אין לו זמן לניסויים.  

 

בנוסף - יניקה מאמא ושתיה מבקבוק הן שתי פעולות שונות מאוד מבחינת הפעלת הפה והלוע של התינוק.  בהחלט יש הרבה תינוקות שצריכים ללמוד, לאט לאט, איך לינוק מאמא.  כמו שלומדים לזחול או ללכת או לרוץ.  

 

בקיצור - הנקה היא נהדרת, וכמו כל דבר בחיים, יש מי שקל לו יותר עם משהו, ויש מי שצריך להתאמץ יותר.

אפשר למצוא עוד מידע באתר ליגת לה לצ'ה ישראל, אפשר לשאול אותי באישי, אני מתנדבת ב-לה לצ'ה.

בהצלחה!

בודקים סכרת הריון שזה מאוד חשוב לדעת אם מתפתח.
לא בטוחה שאפשר בשבוע 28, תבררי..
צריך לאכול א.בוקר רגילה קודם.
והאמת שזה לא כזה נוראי, תסחטי לימון לתוכו..

אמא שלי אמרה שהיא לא עשתה וזה לא כזה נורא.
פשוט עם העומס מבחנים לא הספקתי.
וחששתי להגיע היום בשעה קרובה לסגירה שמא לא יקבלו אותי. כי צריך לחכות שם שעה.
אוי

ואם יש תור, לומר לאחות שאת להעמסת סוכר.
להביא תעסוקה, אסור לצאת מהמרפאה במשך שעה ההמתנה...

לדעתי אפשר, אבל כדאי שתבררי קודם עם הקופה שלך...
הבדיקה עצמה לא כזאת נוראית כמו שתמיד מציגים אותה.. כדאי להוסיף לימון וזה די בסדר...
לא צריך להיות בצום לפני..
בהצלחה!

והם אמרו שזה בסדר גמור-תביאי לימון מהבית וביחד זה לא נורא לדעתי

והם אמרו שזה בסדר גמור-תביאי לימון מהבית וביחד זה לא נורא לדעתי

הייתי במשקל תקין, בלי הסטוריה משפחתית, ועם עובר בגודל רגיל. לכאורה לא היתה לי שום סיבה לחשוש לסכרת. אבל...עשיתי העמסה וכבר בבדיקה של ה50 אובחנתי עם סכרת הריון. 

(בלי (או עם) קשר היום אני בסיכון גבוה מאד לסכרת)

תדברי עם המרפאה מראש לוודא שיש להם את הסוכר ששותים. כשאת מגיעה ישר תיכנסי לאחות שתכין לך לשתות המקום לחכות עד התור שלך כי גם ככה יש אח"כ שעה המתנה.
בבדיקה של ה-50 גרם צריך לאכול לפני ארוחת בוקר קליל, כמו כל יום. תביאי איתך לימון ותערבבי טוב טוב וגם בין שלוקים כדי שלא ישקע למטה סוכר.
באמת שזה לא כזה נורא! בהצלחה

גם בגלל מבחנים ו כאלה וגם כי פעמיים הגעתי ו היה כל פעם בעיה אחרת שבגללה לא עשיתי (לא משו שתלוי בי אלה בקופה).
מה אני אמורה לעשות???

בשביל שאלות שונות. נראה לי שזה בדיוק המצב שלך...
תתקשרי לאחות ותשאלי אותה, או שתתקשרי למוקד אחיות, או שתתקשרי למרפאה שלך ותבקשי שיעבירו אותך לאחות/רופא.

יש לוודא במרפאה שלך מול רופא הנשים/האחות (בהקדם האפשרי!) האם בשלב כזה הם ממליצים על העמסה רגילה של 50 ג' או לעשות ישירות את ה 100 ג'. יש בזה דעות שונות.

אבל רצוי מאוד לבצע ובהקדם האפשרי.

 

בהצלחה!

בדיקה חשובה מאוד.

חשבתי שצריך להיות בצום לפני כן, והאחות אמרה לי שצריך לאכול משהו ולא הבאתי איתי כלום

 

אז היא הביאה לי מהבסקוויטים שלה...

זה הפך להיות סיוטטט להרדים אותה ביום היא צורחת שעות והשיטה של להרים להוריד לא עובדת!!
אין מישהי שעם נסיון בדבר??

מנסיון אישי בהריון האחרון זה נשמע טחורים מה שתיארת..

יש משחה ללא מרשם שלי עזרה והקלה מאד, (וגם מגבונים)

חוץ מזה הרופאה המליצה על אכילת מזון שקל לעיכול, כלומר לדאוג ליציאות רכות שלא ילחץ שם יותר ויצאו עוד. 

והמעודד הוא שאחרי הלידה זה עבר.. (לא מיד אך לאט זה נספג..) 

תרגישי טוב!

תמרחי בנדיבות ושתדעי שהמצב משתפר אחרי הלידה.
עד אז תקפידי לשתות הרבה, לא ללחוץ כשיש קקי אלא לתת לזה לצאת חופשי (תשתדלי), ותשבי על משטחים רכים.

ובעיקר 38.5 ומעלה.

 

במדידות אחרות (אוזן, מצח וכו') כבר מ 37.8 כדאי להתייחס ובוודאי מ 38.0

 

רפואה שלימה!

בה מרגישים הרבה יותר טוב

זה באמת קשה וא טבעי למנוע. אבל צריך לזכור שבדורנו לצערנו איבדנו את הטבעות שהייתה בזמן הגמרא. בזמן זה הנשים היו מניקות וזה מנע להן הריון באופן טבעי למשך שנתיים. שנתים בערך זה זמן שאישה צריכה להתחזק מהלידה ולהיות מוכנה נפשית ובריאותית לילד הבא.
לגבי סוגים, ממליצה לך לקרוא על התקן, גלולות ונרות ולראות למה את מתחברת.. אני ממלימה על מיקורלוע. גלולות בשילובעם הנקה.

אני מאוד לא רציתי לדחוף הורמונים לגוף,
זה באמת לא טבעי ולא כל כך בריא.
הפתרונות הלא הורמונליים כוללים דיאפגרמה, נרות, קוטלי זרע. פחות יעיל ודורש התעסקות לפני ואחרי...
התקן לא הורמונלי נותן לי ראש שקט בלי שום דאגות ובלי התערבות במערך ההורמונלי של הגוף. ממליצה.

זה לא הורמונלי ואין צורך לזכור כל יום כמו לקחת גלולה.
אבל...
ההתקן יכול לזוז מהמקום בלי שתדעי ואז תוכלי להכנס להריון. (מנסיון...)
זה לא מונע במאה אחוז.
וגם הגלולות לא..

אבל דומה לגלולות.
לכן אני תמיד מדמיינת שאני בהריון כל פעם שאני מרגישה בחילה רצה לעשות בדיקת הריון...
אז לא לגמרי ראש שקט, אבל הכי טוב שיש לדעתי.

כמעט ולא נמצאת כאן בפורום כבר הרבה זמן, אבל מאחר ששאלת שאלה שאני מזדהה איתה, הרגשתי צורך להגיב...

אחרי שימוש בגלולות שעשה לי דברים לא ממש טובים, וכן כדי להימנע מלהרעיל את הגוף שלי, החלטתי לשנות כיוון...

אני משתמשת במכשיר שקוראים לו  ליידי משהו (לא זוכרת את השם במלואו. אם תרצי, אבדוק)

מכיוון שאני משתמשת בו רק כחודשיים, אני לא יכולה להמליץ עליו או לשלול אותו,

אבל אני כן ממליצה לך לקרוא אודותיו...

הרעיון הוא מדידת חום מידי בוקר, ואז המכשיר מחשב את הימים הבטוחים ואת אלו שלא..

בהצלחה!

כי הימים ש"אינם בטוחים", הם לרוב הימים שסביב ליל הטבילה. אם הולכים בשיטה הזו צריך לשלב גם מניעה לימים שאינם בטוחים.

לכל דבר יש יתרונות וחסרונות.

מקבלים היתר מרב, ופשוט "מוותרים" על "מפגש" בימים האלה...

כמובן שצריך פה התגייסות והסכמה של שני בני הזוג.

בסופו של דבר, גם התקן לא נותן מענה שלם... כבר שמעתי על מס, לא קטן של נשים שנכנסו להיריון מהתקן.

אז כל זוג צריך לבדוק מה מתאים לו... ומה עדיף....

וגם עד כמה יהיה "נורא" להיכנס להיריון בטעות...

וככה לבחור אמצעי מניעה מתאים.

אין לי מושג לגבי הנקה. אפשר להתקשר אליהם לשאול.

מחזור מסודר של 28-30 יום, כי ליל טבילה נופל בדיוק על הביוץ.

תורידי 5 ימים שבהם צריך לוותר על מפגש - יוצא שהזמן להיות יחד מצטמצם מאוד.

 

מה גם שהפתרון הזה גורר בעיות הלכתיות: לפעמים כדי להתיר מניעה בדרך הזו, אין מנוס מלדחות את הטבילה בחמישה ימים נוספים, ולעבור את הימים האלה כאסורים לכל דבר.

וזה  כדי למנוע מצב של קירבה שלא יכול להיות לה מענה, וסכנה של הוצאת שז"ל.

ואיך בכלל אפשר לרצות לוותר על זה?

[הרי הרבה פעמים ליל טבילה הוא בזמן הביוץ וזה הימים ה"לא בטוחים".

את צודקת לחלוטין: זה לגמרי לא טבעי.

 

ואת צודקת לחלוטין: זה ללכת ולשנות תוכניות בורא עולם. ואח"כ לאכול את זה...

זה באמת מוזר, להיות זו שכביכול "שולטת" בכניסה להריון או במניעתו,

ולכן אני נוטה יותר לאמצעי מניעה שהם לא 100% מונעים.

 

בתקווה שהקב"ה יאיר את עיני ועיני בעלי עד הטהרה ואגיע להחלטה שאהיה שלמה איתה...

מראש אמצעי מניעה שהם לא 100% מונעים?

 

זה לא לפה ולא לשם.

 

חושבים יחד עם הבעל אם אתם מסוגלים להרות שוב בזמן הקרוב.

אם מוצאים שלא - עושים שאלת רב ומשתמשים באמצעי מניעה כדי למנוע.

יש כאלה שמקרבים לזה, אבל 100% אין.

ערב טוב.

מבחינת הזמן - אם חשוב למנוע אז חשוב להתחיל עם המניעה לפני שחוזרים להיות במגע עם בני הזוג.

אמנם ככל שקרובים יותר ללידה הסיכויים להריון נמוכים יותר וככל שהזמן עובר הסיכויים גוברים, אך ללא מניעה אין 100% שלא יהיה הריון גם סמוך ללידה וגם עם הנקה מלאה.

לגבי סוגי המניעה - לכל אופציה ישנם יתרונות וחסרונות. וישנם גם דרגות והשלכות הלכתיות. מאוד מומלץ להתייעץ עם מכון פוע"ה לקבלת מידע רפואי-הלכתי מקצועי שיסייע כמה שיותר מצד אחד למנוע לפי הרצון והצורך ומצד שני יתן מענה הלכתי הכי טוב מבחינת מקסימום טהרה ומינימום בעיות של להאסר בשל הבלאגנים שמתרחשים לחלק מהנשים בחלק מהאמצעים.

גם לגבי עצם המניעה וחיזוק רוחני בסוגגית ה"התערבות" במתנות שמיים ניתן לקבל מענה במכון פועה מפי הרבנים המשיבים.

 

שיהיה בהצלחה, בשורות טובות, בידיים מלאות!

 

 

אני ממש לא מנסה לשכנע לשום כיוון, ובאמת לא יודעת מה המצב והפרטים, אבל בכל זאת (אולי זה יעזור גם לאחרות עם אותה שאלה).

 

אני כותבת בעיקר בגלל החלק השני ששאלת עליו- שקשה לך עם הקטע הלא טבעי שבמניעה.

אז אני רוצה להגיד שנכון שתמיד אומרים שאי אפשר לסמוך על הנקה כמניעה, אבל כשאומרים את זה, זה יכול להישמע כאילו כמעט תמיד זה לא מונע, ואני רוצה רק להגיד שזה לא נכון בכלל.

אני למשל כבר שנה ושבעה חודשים לאחר לידה (עדיין מניקה, חלקית כמובן), מעולם לא מנעתי, ועוד לא נכנסתי להריון (חזר לי המחזור כשהבן שלי היה בן שנה וחמישה חודשים, ומאז הוא מגיע כל חודש וחצי בערך). וגם אמא שלי ילדה כל שנתיים בממוצע, בלי שום מניעה (וגם הניקה מלידה ללידה). ושמעתי מעוד כמה נשים שדיברתי איתן על זה שההנקה אצלן גם מנעה לפחות שנה, כך שזה לא כזה נדיר.

 

אז מה אני מנסה להגיד בזה?

כמובן שאם ברור לך שאת ממש לא תעמדי בהריון נוסף צמוד- אז לסמוך על ההנקה לא ייתן לך וודאות שזה לא יקרה.

אני למשל ידעתי שאם ההנקה לא תמנע אצלי, אז ברור שאחרי הלידה הבאה אני אחשוב די ברצינות על מניעה בהתחלה כי לעמוד בילדים צפופים אחד אחרי השני זה קשה מידי. אבל רציתי לתת לגוף שלי צ'אנס, כי באמת קיוויתי שאני לא אצטרך להסתבך עם כל הקושי שבאמצעי מניעה (גם טכני, גם נפשי- החוסר טבעיות שהזכרת, וכו'), ולקחתי בחשבון שאולי הניסיון הזה ידרוש ממני לטפל בשני קטנטנים ברצף, ולהתחיל את המניעה רק מפעם הבאה.

וב"ה הניסיון הזה היה שווה, כי עכשיו אני יודעת בוודאות שאצלי ההנקה מספיקה (לא שבטוח בכל הלידות הבאות המניעה תהיה לפרק זמן כזה ארוך, ואני גם לא מחפשת דווקא אורך כזה, אבל הריון בחודשים שמיד אחרי הלידה נראה לי שכמעט אין סיכוי שיהיה לי).

 

בכל מקרה- שיהיה בהצלחה בכל החלטה, ולידה קלה עם תינוק בריא ושלם בעז"ה!

מקבלת מחזור רק אחרי שנתיים מהלידה בהנקה.

 

זה אצלי ככה כל לידה, ואני סומכת על ההנקה כמניעה לפחות בשנה וחצי הראשונות אחרי לידה.

בהמשך אני משתמשת בדיאפרגמה.

 

אני עושה אותם השיקולים כמוך.

 

 

גם אצל שכנה שלי בקיצור מכירה הרבה כאלה אם אפשרי תמיד כדאי לתת לגוף מאנס לפחות אחרי לידה ראשונה ואם לא אז ללידות הבאות תתכונני בהתאם ואם כן זה מתנה לאה..

ואני לא מקבלת מחזור כל עוד אני מניקה.יש לי 6 ילדים.
אני זוכרת שאחרי הלידה הראשונה כשבאתי לבדיקה הרופא ישר שאל אותי את רוצה משהו למנוע.אוטומטית אמרתי לו שלא רציתי לראות איך הגוף שלי מגיב בהנקה הרי טבע האישה היא שההנקה מונעת ואני חושבת שזה שלא הכנסתי לגוף שלי הורמונים ודברים מהפעם הראשונה זה מה שגרם לגוף שלי להמשיך עם הטבעיות שלו .ברור שזה היה ניסיון כי לקחתי את הסיכון שאולי אכנס שוב להריון אבל ב"ה זה הצליח עם היום.

אבל שוב כל אחת זה משהו אחר

אני ממש מתחברת למה שכתבת, זה נשמע לי הכי הגיוני ובריא אבל אני ממש לא יודעת מה לעשות!! אוף

אני רוצה לשתף בהתלבטות שלי.. :
עד אמצע ההריון כזה לרגע לא חשבתי על אפשרות של מניעה, ברוך ה' ההריון שלי היה תקין לגמרי וממש קל בלי בחילות ותופעות וכו', והרגשתי שאני מקבלת מתנה מה' שזה פשוט טבעי לגוף שלי וזה לא מובן מאליו.. ובעז''ה אם הכל הולך לי חלק אז למה למנוע בהמשך..
אבל בחודשים האחרונים השמנתי הרבה (הרבה מעבר לנורמה בהריון, וברור לי שזה לא רק מההריון, שזה גם מההרגלי אכילה שהשתבשו לי בהריון...) וזה השפיע על הבדיקות דם וכו'...
עכשיו אני מנסה לתקן מה שאני אצליח לפני הלידה, וזה קשהההה!! אני מרגישה שאני לא שולטת בגוף שלי כ''כ... שההרגלים שאני מנסה להחזיר לעצמי משפיעים בצורה ממש שונה ואיטית מאשר אם הייתי עושה אותו דבר לפני ההריון..
אני רוצה להחזיר אחרי ההריון את הגוף שלי למצב תקין ובריא, אני מרגישה שייקח לי כמה חודשים טובים, שזה לא יבוא ברגע ובקלות..
ואני מפחדת פתאום להכנס לעוד הריון כשהגוף שלי עוד לא מוכן לזה, אני צריכה לתת לעצמי זמן לחזור לעצמי.. קיצר,
הבנתי שאני רוצה למנוע לכמה זמן
וגם זה מפחיד אותי ממש! התחלתי לקרוא באינטרנט על סוגים של אמצעי מניעה וזה פשוט סרט בעיני!!
ההתקן בכלל... להכניס משו לרחם הצילווו! וכל השאר גם.. כדורים, הורמונים, לשנות מערכים טבעיים בגוף.. ועוד לתקופה, לא סתם לכמה ימים וזהו.. וואייייייי אני לא יודעת מה לעשות

התקן זה ממש לא נורא כמו שזה נשמע.. מנסיון!!

אבל כמובן לשיקולך! בהצלחה ואת לא לבד בסירה הזו להרבה יש את ההתלבטויות שהעלת, בהצלחה רבה ולידה קלה!!

האם אני מוכנה פיזית ונפשית להפרש של פחות משנה?

מכירה כמה שנכנסו להריון במקווה הראשון שאחרי הלידה!

על אחת מהן אני יודעת שנכנסה למצב נפשי לא פשוט!

לכן, צריכה להיות הרבה מחשבה סביב זה והרבה הכנה נפשית בעיקר אם מתכוונים לא למנוע.

אם לתינוקת שלי עשו מעקב בילירובין יום אחרי שהשתחררנו מבית חולים, אני מניחה שלא תהיה בעיה לקחת דם לתינוק בן שנה...

אצלנו התחלפה זאת שלוקחת דמים, והחדשה היא על הפנים, מכאיבה לי ממש. אז ברור לי שאין מצב לקחת אליה תינוק! אם יכאב מאד יהיה לו זיכרון גרוע והיה קשה יותר בפעמים הבאות.

אני במכבי, לדעתי הכי כדאי ללכת לאגריפס. יש שם כמה תותחיות ממש, את לא מרגישה כלום, וראיתי שהן מעולות גם עם תינוקות (לא מניסיון אישי אבל ישבתי שם שעות בהעמסת סוכר וראיתי את כל האקשן).

ותבקשי מישהי שטובה עם תינוקות, הם יודעים ולא מעבירים סתם למי שפנויה.

זה לא דבר שכיח ריבוי תנועות...

צריך בעיקר לשים לב שלא יהיה מיעוט.

תקין = לפחות 3-4 בחצי שעה/8 בשעה

שככל שזזים יותר הרי זה משובח.

אז אפשר להמשיך להנות מהעובר המתוק שלנו!

ככ שהמידע היום ברבה יותר מדוייק.

לא סתם יש הלכות שהתחדדו עם השנים ויש דברים שמחמירים בהם היום יותר מפעם. כי הידע שיש היום הוא רב יותר.

היום אפשר בעזרת אולטרסאונד לדעת גיל מדוייק של העובר.

לק"י

אני ילדתי שבוע וחצי אחריו.

אם הבנתי נכון איך ספרת, אמור לצאת לך הפרש של 5 ימים. זה לא נקרא הפרש משמעותי... גם הרפואה לא מצפה שתלדי בדיוק בתאריך...
אאל"ט ה271 של הגמרא אומר ללדת ביום ה271 (ולא ביום שלאחרי, כמו ברפואה) וזה מקטין את הפער ביום נוסף
אצלי המקווה היה ביום ה12, וזה יצא פער של יומיים! (וילדתי שבוע אחרי‎‎)

בדיוק ההפך- פעם היו יודעים במדוייק כי ידעו מתי היה הביוץ,

 

היום לא יודעים ולכן סופרים מהמחזור האחרון, ולכן נשים יולדות בהפרשים של שבוע ושבועיים מהתאריך המשוער.

 

בעזרת ה'!!-

 

אני יודעת לזהות לפי ההפרשות שהיו, ככה חישבתי כל החודשים שלפני כן מתי היה הביוץ וקיבלתי מחזור בול 14 יום אח"כ.

 

יצא לי הפרש של11 ימים!!

איך היא עשתה את זה?

 

אולי אני לא סופרת מהמועד הנכון

אני רוצה מקור מדוייק ומבוסס לזה עכשיו.

..מסיבות שהיום זה לא היה קורה.
אני לא בקיאה בעניין, אבל מה שאני יודעת, חז"ל ידעו המון בלי כל האמצעים הטכנולוגיים שיש לנו היום. שזה מדהים.
אבל לדייק בביוץ והריון - אין סיבה שיידעו ואין סיבה שזה יהיה זהה אצל כל הנשים.

לא דיברתי על הטכנולוגיות המדהימות שיש היום שמסייעות להביא ילדים לעולם, 

 

אני רק אומרת שפעם ידעו לזהות מתי היה הביוץ- זה 2 דברים שונים!

 

לאישה ממוצעת היה מחזור סדיר, כי הנשים היו יותר מחוברות לגוף שלהן, לא עבדו בעוד עבודות וכו' כך היה אפשר לדעת מתי היה הביוץ!

סדיר?

נשמע לי מאוד תמוה.

וגם בימינו יש נשים שמרגישות. אם מספיק קשובים לגוף אפשר לשים לב

(מדריכת הכלות שלי אמרה לי שהיא מרגישה גם באיזה צד היה הביוץ באותו החודש...)

 

 

באיזה זמן מדוייק היה הביוץ. ובטח שלא מתי היתה ההפריה וההשרשה.

עדיין לא יכולים לדעת במדוייק מתי תלדי יש שיהיו בהריון 9 חודשים בול ויש שיהיו 9 וחצי או 8 וחצי עובדה שיש דבר כזה שילה זקנה כלומר שאישה שילדה אחרי התאריך באמת הייתה יותר זמן בהריון ולא שהיה לה ביוץ מאוחר כי רואים על השליה שההריון היה ארוך יותר...

ומשם סופרים קדימה עד הלידה 271 ימים...

 

זה שאין הוכחה לא אומר שלא היה מדוייק!!היום הרבה לא יודעים כמו שהיה פעם!

 

למשל דוד המלך היה בודק שליות כדי לדעת אם האישה טהורה או לא. היום לא יודעים

 

כלל איך, ומתי אישה טהורה לאחר לידה!

 

 

 

 

 

 

היה באמת הפרש של חמישה ימים בין התל"מ לתאריך לפי ספירת הגמרא (לא מהביוץ - מיום המקווה שרק בו יכולתי להרות)

ועדיין ילדתי שבועיים אח"כ.

לא משנה לפי איזה חישוב - תמיד התאריך הוא משוער. כי כמו שהסבירו לא כל ההריונות נמשכים בדיוק אותו מספר ימים.

 

מבחינת החישוב- רצוי מאוד ליישר קו עם החישוב הרפואי כי כל הבדיקות וכן מעקב הריון עודף, החלטה על זרוז וכו' נעשים על סמך החישוב הרפואי. לא כדאי להיות בעימות מתמשך מול הרופאים העניין זה...

 

ועכשיו אסביר גם את ההגיון וההתאמה שבין סוגי החישובים השונים - 

הרפואה לכתחילה הולכת לפי היום הראשון של הוסת האחרונה כיוון שלרוב לא יודעים בדיוק מתי היה הביוץ, למרות שאף רופא לא חושב שאשה נכנסה להריון ביום הראשון של הוסת...

החישוב לוקח בחשבון מחזור ממוצע לש 28-30 יום ובעצם שבועיים ראשונים של החישוב בידוע שאינם הריון ממש (והראיה שגם בטיפולי פוריות שיודעים בדיוק את תאריך ההפריה עושים חישוב שבועיים אחורה וזה התאריך וסת אחרון שלפיו מחשבים גיל הריון.)

 

בהמשך לכך - האולטראסאונד הראשון שמבוצע (ורצוי מאוד להגיע לביצוע US עד שבוע 12-13) מסייע בדיוק גיל ההריון.

ככל שהעובר צעיר יותר נחשב שכל העוברים גדלים באותו קצ בדיוק ולפי גודל פיזי של העובר אומרים מה גיל ההריון המדוייק.

במידה ויש פער משמעותי (אצל כל רופא "משמעותי" זה קצת שונה) הרופאים מבצעים תיקון של גיל ההריון לפי האולטראסאונד ולא לפי הוסת האחרונה כי זה יותר מדוייק..

 

בהצלחה!!

 

271 יום מהביוץ שאני יודעת בוודאות מתי התרחש הביוץ ויצא הפרש של 5 ימים מהתאריך המשוער.
5 ימים מאוחר יותר..

ואני כבר ארבעה ימים אחרי התאריך...

ללדת זה בדיוק היופי, הקשה בהריון ולידה החוסר מודעות מתי, איך.. ואז נכנס באופן ברור וגדול האמונה, להרפות הכל מדוייק! רוב הנשים יולדות בין שבוע 38-42

בספר הנהדר "העזרה", מיני בחודש שביעי והיא אומרת לבעלה שהיא עייפה.
אז הוא מתפלא כי תמיד היא עייפה רק בחודש העשירי.

ספר מומלץ, בלי קשר.

ביסקוטים, ביסקוויטים וכד'

בכל מקרה נשמע שעברת טראומה... תהיי חזקה..

אפשר קוביות ירקות מבושלים (אני מוציאה מתוך המרק)
אפשר בתוך 'טעימון' - רשת לתוכה מכניסים חתיכות פירות או ירקות
אורז/ פתיתים

מלפפון מקולף

אפרסק מקולף

אבטיח, מלון, בננה

אפשר פרות מליפתן

הוא לא רך וכן דורש שיניים כדי לאכול אותו..

הקטן עלול לבלוע חתיכות חלילה..

רעיונות:

אגס רך

אפרסק ללא קליפה 

שאר פירות רכים 

ביצה קשה- צפי בלאגן

או כל שאר הוריאציות של הביצה למשל בחביתה כשזה חתוך קטן..

כמובן מדובר שאתן לתינוקת לאכול את הדברים הללו כשאני לידה משגיחה, כן?

אני פשוט כ"כ לא אוהבת את פעולת ההאכלה המייגעת בכפית...

אני נוטה, אם רק אפשר, לוותר על אוכל טחון. הקטנה הנוכחית מסתדרת ככה יופי.

אם זה בסדר לשאול...

(רוצה לראות אם יש עוד מישהי כמוני...)

להרוס לה את כל החוויה הראשונית עם אוכל.

ההמלצה של הרופאה שלנו (בניגוד לאחיות טיפת חלב שאמרו להתעקש) היה לתת לה חתיכות קטנטנות רכותת ככה היא תאהב את האוכל ותהיה מוכנה לאכול אותו.

ב"ה עד היום היא אוהבת כמעט הכל ואוכלת כמעט הכל.

לבשל, להוציא את הבלנדר, לטחון, לשטוף את כל הכלים האלה...

ובסוף הוא אוכל בערך פרור וחצי (אצלי כולם לא אכלנים כ"כ...) ואחרי כמה ימים זה כבר לא טוב ושוב הכל מהתחלה.

וזה גם סתם נראה לי מגעיל אוכל טחון.

 

למרות שעכשיו ניסיתי משהו חדש. טחנתי והקפאתי בתבנית של קרח. ככה שאוכל להוציא כל פעם רק קוביה. אולי פחות טרי אבל קצת יותר שפוי בישבילי.

 

ובשבת נתתי חתיכות בטטה אפויה (מהתבנית שלנו עם העוף) והוא דווקא אכל די בהתלהבות.

קליל ונוח. מנסיון....

מרק ירקות עם אטריות , מרק אפונה , מרק כתום . כן זה מלכלך בהתחלה אבל זה אושר בשבילם שאין לתאר... לתת לו כפית ולראות את הפלא.
אפשר גם פשטידת קישואים רכה, יוגורט עם פירות מגורדים...

טוחנת לו תפוחים, אגסים וכיו"ב.. ממש כיף וקל לניקוי.

או שאפשר עם טחינה נוזלית.

חותכת קודם לחתיכות קטנות. בהתחלה זה נטחן כזה על ריק, עד שהסכין 'תופסת' את הפואנטה ואז זה מתחיל להיטחן.. ויש מלא מים של הפרי עצמו..

בכלי צר - אפשר מיכל פלסטיק צר וגבוה, ולמעוך את הפרי בעזרת המוט תוך כדי טחינה.

בדר"כ הבלנדר מוט מגיע עם מיכל פלסטיק מתאים.

טחנתי במיכל הארוך הזה שהגיע עם הבלנדר מוט (פעם ראשונה שהשתמשתי בו..) תפוח ובננה כמו שהם..

 

היא אכלה את זה די יפה ונשאר גם למחר..

 

תודה!

עדיף בסיר לחץ על אש נמוכה מאוד.

 

שמעתי שככה חברות כמו גרבר ודומיה מבשלות את מחיות הפירות.

 

זה שומר על הויטמינים שלא יתפזרו וגם בגלל שזה בעצם בישול באידוי, הבישול מהיר יותר, ושוב - שומר על הערכים התזונתיים.

סיר לחץ לא מעלה את הטמפרטורה??
יעד כמה שאני יודעת סיר לחץ הורס. זה פשוט בישול מהיר.

זה לא פשוט בישול מהיר.

 

הלחץ - האדים הנוצרים בתוך הסיר, ואין להם מוצא, מבשלים גם הם.

הבת שלי הצמיחה שיניים מאוחר ואהבה לאכול מוצקים מוקדם. היה שלב שבו היא אכלה אפילו עוף בלי שיניים. 

אצלי ב"ה הקטנה (9 חודשים) לא אוהבת את המרקם של האוכל הטחון אז:

1. מרסקת בפומפיה דקה ונותת לה בכפית.

2. מועכת עם מזלג ומאכילה עם היד (שיטה של סבתות שעובדת מצויין).

3. מאכלי אצבע.

 

דוגמאות מהיום:

ארוחת בוקר- חלה מפוררת, עם שמנת קלה שמן זית וזעטר, ביד היא קבלה לקינוח קוביות אבטיח ומנגו.

 

ארוחת צוהרים- שאריות מהחמין (שאני מכינה במיוחד בשבילה): אורז, חיטה, בטטה, דלעת ערמונים, חומוס, ועוף, מעוך במזלג ונתתי לה עם עיגולים קטנים ישר לפה.

 

ארוחת ערב- תפוח, מלון, שזיף מגוררים דק,בתוספת של שומשום טחון. (היא לא אוהבת טחינה גולמית, אז טחנתי לה שומשום דק מאוד ואני מוסיפה לה לפירות).

 

בין לבין היא אכלה ביד עוגיות, אפרסק, תפו"א ותירס גמדי.

 

באופן כללי אני נותנת כמעט הכל:פסטה מבושלת היטב, קציצות, פשטידות, עוף רך מאוד.

אישית מצאתי שדלעת ערמונים היא יותר טעימה, המרקם שלה יותר נוח כי אני לפעמים נותנת לה אותו ביד והיא אוכלת לבד, ואני מעדיפה אותו גם בגלל הגודל (הוא יחסית קטן ואני לא מכינה וזורקת).

הבדיקות זיהו אצלך הריון בעבר לפני האיחור במחזור?
אם כן אז אולי את יכולה לנסות, אבל אם יהיה שלילי זה לא אומר עדיין כלום, נראה לי.

איזו ברכה. שתזכו לגדלו לחופה ומעשים טובים!

התאוששות קלה!

שתגלי אותו ליהודי חסידי ירא שמים ולמדן !!

 

גידול קל!!

לכי לבדיקת דם, זה הכי אמין

והבוקר קיבלתי .

 

או שהביוץ היה מאוחר יותר מכרגיל, או כמו אצלי - הייתי במתח מאוד בתקופה האחרונה.