פורום הריון ולידה (עמוד 4593)

אבל זה לא דבר רצוי שכואב לך.
למה אי אפשר תנוחות אחרות?

פשוט את צריכה להיות רגועה, ולזרום.
אין סיבה שלא תצליחי.

שלא יפיל את כובד משקלו עלייך .וילחץ עלייך בבטן.זה יכול להעשות בנחת ולא בלחץ......
זה מעניין ,בכל ההריונות שלי לא זוכרת שזה היה לוחץ גם לא בהריון של התאומים שלי כמה שהבטן שלי היתה עולה אל על
אני לא יודעת אם החיבור עצמו מסכן את העובר ,אבל את מתארת מציאות שלוחץ לך וכואב אז כדאי אולי להתייעץ עם אחות ללווי הריון

שיהיה לך רק טוב!

לפעמים ממש כואב ולפעמים לא נורא בכלל..

זאת אומרת לא להישען על הבטן ממש
אלא להחזיק את עצמו בידיים על המיטה עצמה.
ככה פחות יכאב לך.

באינטרנט תמצאי תנוחות מומלצות בהריון...

תאמת שגם אני לא הפכתי עדין, ממש שכחתי שיש אפשרות.

נראה לי שהדגש זה שהצד של השנה שהוא רך יותר לא יהיה לתינוקות קטנים, ולא להיפך.
ויכול להיות שעל הצד הקשיח זה בריא יותר,
אבל לא מומחית לנושא...

ממה שהבנתי, צריך את הצד הקשה עד גיל שנה מבחינה בטיחותית. כדי שאם התינוק ישן על הבטן המזרן לא יחסום מעבר אוויר. במזרן רך יותר עלולים לשקוע יותר והסיכון עולה.

אבל רך יותר זה יותר נעים ולכן כשאפשר הופכים. אז מתי שבא לך.. אם הוא לא ישן ככ טוב שווה להפוך עכשיו ולראות אם יעזור.

לא להילחץ.

 

חוץ מהצבע יש כאבי בטן? אי נוחות? משהו אחר?

 

 

לא להתעקב כלל..
אם לא עשית את הבדיקה בעצמך עשי אותה מיד איכלי משהו מתוק ושכבי על הצד ותעקבי
בכל מקרה דחוף למיון נשים ,למרפאה לאן שזמין

אם היא לא מרגישה כלל תנועות בשבוע 24 זה ברור שהיא צריכה בדיקה ,דחוף ! ללא דיחויי.
לא רוצה להבהיל ולהלחיץ אבל היו מקרים של נשים שלא שמו לב לזה ,או שחשדו ולא היו בטוחות וכו ,ואז היה מאוחר .....

כי התנועות עדיין לא עקביות בהחלט יכול להיות מצב שלא מרגישים כל הבוקר תנועות וזה תקין בגלל השבוע המוקדם.

זה לגמריי תקין. הרופא שלי אומר לעקוב אחרי התנועות רק משבוע 26. אז בבקשה להרגע..

בשבוע כזה לא מרגישים תנועות באופן רציף ויום יומי

אני בכל אופן. לא!שתלך להיבדק!
מכירה משהי שחשדה בשבוע 22 שמשהו לא תקין ובאמת לא היה תקין.......

אם ח"ו יש בעיה?

עובר שמיילדים בשבוע כזה נלחמים על חייו.

ואם חס וחלילה יש משהו לא בסדר או חשש עוקבים ומטפלים!!

אני בכל אופן לא אקח אחריות .ואני עדיין מציעה לך הפותחת לכי להיבדק !
מקרה מקרה של חברה טובה שלי בשבוע 22
הרגישה חוסר תנועות ,היה חשד שמשהו לא תקין ,הלכה להיבדק והסוף לא היה טוב...

אני מציעה לכן להירגע !
הבדיקה יכולה לגזול לה שעה או שעתיים ותו לא .עדיף מלשבת ולדאוג ...הרי אם לא היתה מודאגת לא היתה משתפת אותנו ...

מרגישה שמשהו לא תקין חשוב מאוד להיבדק, אבל לא להיות סופר דרמטיים כשזה שבוע 24

לא להשתהות פן יהיה מאוחר .
.מדברייך הקודמים עולה ,שלא צריך להיבדק .כיאלו שסתם בא לנו להגיד לה להיבדק ..אין כלל סיבה לכך.
תמוהה אני בקשר לתגובה המרושלת הזו ......
עדיף שתרוץ לבדיקה שסופה תהיה מיותרת.מבדיקה חלילה מאוחרת

כי באמת מעקב תנועות זה משבוע 25-26 אבל שווה לשאול...

הוא יונק? אולי אתם בקפיצת גדילה?

 

פעם כשהייתי עם דלקת ראות והנקתי, לתינוק לא היו יציאות כמה ימים, ומסכן מה לא נתנו לו -מיץ אשכוליות, עגבניה מגוררת... בסוף זה היה פשוט כי לא היה לי מספיק חלב בשבילו. ב"ה אחר כך דברים הסתדרו, החלב היה יותר משביע, והקטנטן חזר אל היציאות ב"ה.

 

הוא עבר לתמ"ל? אולי צריך להוסיף שתית מים?

 

הוא נראה לך סובל מהעצירות? כלומר מתאמץ ולא מצליח?

 

 

או פטרוזליה טבול בשמן זיית ושמתי את זה כמו מדחום בתוסיק מס פעמים להוציא ולהכניס זה לא כואב זה דק מאוד וזה שחרר את כל הלחץ

חשוב להציע לה מים אחרי כל ארוחת מוצקים זה עוזר לעצירות ולהפסיק עם כל אוכל שכנראה גרם לעצירות (אצלנו זה היה בננות) עזרתי לה גם כל פעם שראיתי שהיא מתאמצת להוציא עשיתי לה אופניים ברגליים אבל אצלה כן היו יציאות פשוט קשות וכל יציאההיא בכתה בטירוף אז אני לא יודעת להגיד כמה זמן זה בסדר שלא תיהיה יצאה...

לבן שלי היתה עצירות מ-ט-ו-ר-פ-ת מגיל חצי שנה עד גיל עשרה חודשים (!!!) וכלווום לא עזר.הוא הגיע למצב שהוא עשה רק עם נרות, יציאות קשות בטירוף כבר היה יורד לו דם כל פעם שהוא היה עושה וכולנו בכינו.

בסוף מה שעזר לו היה שפתחתנו לו את הלשון.

בכלל לא ידענו שיש לו לשון קשורה ומאודי בכלל לא שמעתיעל המושג לשון קשורה ובדרך נס שכנה שלי אמרה לי על זה. ניסיתי את זה כמוצא אחרון ושלשוה שבועות אחרי שפתחנו לו את הלשון העצירות נעלמה כלא היתה. בוקר אחד הרמתי אותו מהרצפה ופתאום הרחתי שהטיטול שלו מלא.. התחלתי לבכות מהתרגשות... זה לא קרה ארבעה חודשים שהילד יעשה לבד.

בקיצור ברור שלא כל עצירות צריך לפתוח תלשון, סתם מעדכנת שאם זה יעזור למישהו. אנחנו פתחנו אצל ד"ר רועי פורר בירושלים.

אצל רופא אא"ג או כירוג ילדים.

 

אם יש צורך תבקשו הפניה מרופא ילדים/משפחה שלכם

בינתיים הוא עשה בבוקר אחרי שיומיים לא היה כלום.

נתתי לו קצת עגבניה נראה אם יעזור.

 

הוא יונק והתחלתי מוצקים

וגם יצא שנתתי כמה ימים רצוף ברזל (שלא ככ הקפדתי לפני זה ) אז כנראה שזה השפיע הכל ביחד.

 

גבעול סלרי נראה לי מפחיד אבל אשמור את העצה להמשך אולי...

חשוב לבדוק שאין מומים נלווים. כי זה קורה לפעמים שתקלה בהתפתחות היא לא רק במקום אחד.
לפי מה שאני יודעת זה לא בעייתי, רק נראה לי מגביר סיכון לדלקות בדרכי השתן.

צריך לשאול רב. ואם לא ממשיך דימום כנראה שזה לא ווסת

בדקתי בבדיקה ביתית ויצא שלילי.

השאלה אם לעשות שוב עוד כמה ימים/בדיקת דם או שזה סתם דימום.

 

אחרי דימום השתרשות אמור לצאת חיובי בבדיקה הביתית?

יתכן שהדימום יופיע בשלב מוקדם, ובדיקה ביתית לא תזהה...

אבל, קשה לדעת, צריך סבלנות. לראות אם מתפתח, ובעוד כמה ימים לבדוק שוב.

בהצלחה יקרה!

ותחכי חצי שעה ואז תראי אם יש לפחות 3 תנועות.
לפעמים העובר פשוט ישן..
בהצלחה!

אם את לא רגועה שווה לבדוק. 

ותעדכני אותנו שהכל בסדר!

והלכתי להיבדק,

 

ב"ה הכל היה בסדר וחשבתי שהרופא יגיד לי לא להיות לחוצה, אבל הוא דווקא אמר תמיד כדאי ללכת להיבדק, מקסימום נסעת סתם.

 

אם ח"ו ח"ו ח"ו קורה משהו......

אתן מקסימות ;)
ברוך השם הכל בסדר, כנראה היא היתה עייפה אתמול ולא התחשק לה לבעוט יותר מדי,
היום בועטת כמו שחקנית כדורגל מהשורה הראשונה ;)
יום נעים לכולן!

לשפשף את החניכיים עם האצבע או עם שלוק-
גם מרגיע וגם מזרז את הבקיעה.
לגבי אוכל, הם בדרך כלל מעדיפים בזמנים כאלה אוכל רך וקר כמו מעדן, גרברים קרים וכדו'.
עם טיג'ל ודומיו אין לי נסיון....

ולא מוכן שאכניס לו שום דבר לפה כרגע.. מוצץ,אצבע,שלוק, נשכן..

לגבי אוכל- היום הוא לא הסכים לאכול מוצק אז נתתי לו פשוט מטרנה.. לא רציתי שישאר רעב... אז לא אכל ממש הכל.. אבל לפחות את הרוב הוא אכל...

בזמנים כאלה הם מעדיפים תמ"ל או הנקה.

 

אצלי בזמנים כאלה אנחנו חוזרים אל האינטנסיביות של אחרי לידה מבחינת ההנקה, לא עוזר כלום אחר.

תכשיר הומאופתי שמיועד להקלה על צמיחה של שיניים.

 

אני משתמשת בטיפות הומאופתיות שמותאמות אישית, אבל מן הסתם יש נוסחה שמשווקת לציבור הרחב.

 

 לך ולתינוק. לא פשוט.

אין לי כ''כ ניסיון עם זה, אבל שמעתי שזה טוב.

אמרה לי את זה רופאת ילדים.

 או למרוח על החניכיים נוראפן לילדים זה גם עוזר.

אבל בינתיים ב"ה לא צרחה ממש אז כנראה פחות כואב לה.

בבית המרקחת של קופת החולים שלי. בדיוק היה להם מבצע.

הרוקחת עזרה לי לבחור מידת אלסטיות וב"ה התאים ועשה את העבודה מצוין. סוף סוף יכולתי לעמוד על הרגלים.

 

בהצלחה רבה.

כדאי לך לברר עם הקופה שלך עם אילו חנויות יש לה הסדר, ומה הפרוצדורה להשתתפות של הקופה (זה עולה כמה מאות שקלים...).  בהצלחה רבה בחום של יולי-אוגוסט...

הלכתי לרופא כלי דם, קיבלתי לזה הפניה מהרופאה שלי, והוא נתן לי מרשם לגרביים , וככה עשיתי עם הנחה של הקופה ונראה לי שילמתי על זה רק 100 ₪.. אני בכללית.

עשיתי בחנות שמוכרת נעליים ומדרסים ברח' צדדי בין יפו לאגריפס, לא זוכרת את שם החנות.

בהצלחה!

רחוב הישיבה במרכז מרכז הקניות.
מתמחים בהתאמת מידה נכונה בעיקר בבקר יש עובדות מנוסות

צריך הפניה מרופא? ואם כן מאיזה רופא?
יש לי ורידים במפשעה, והרופא נשים אמר שאין מה לעשות ואם יכאב לי שאלך לקנות גרביון., עכשיו התחילו לי גם בשוק וזה כואב אחרי מאמץ ממושך.

לאיזה רופא פונים, ואיך אדע איזה גרביון לקנות?

הבעיה היא שהם עמוסים ולפעמים צריך לחכות כמה חודשים לתור.
קודם כל תעשי תור, ותבררי במוקד אם רופא משפחה או רופא נשים יכול לתת מרשם גם כן. יש החזר כמעט מלא, כך שזה קריטי. אולי הרופא שלך בעצמו יודע, בעצם..

אם את בירושלים, היה רופא אחד טוב, ד"ר גולדין, ועכשיו נשאר רק ד"ר יעקובוביץ שאני לא יודעת אם הוא גם טוב. בשביל מרשם זה בסדר.. אבל תחפשי אולי מישהו עם המלצות.

במקום שאני קניתי הם נתנו לי שני זוגות במחיר אחד, וגם רשמו בקבלה זוג אחד, אז קיבלתי החזר אפילו שמכבי ממננים רק זוג אחד.. וזה עוזר כדי שתוכלי לכבס. אבל אם את לא מכירה מה יהיה לך טוב אולי לא כדאי ישר לקנות שניים.

ממליצה רק רק רק על גרביים עם כותנה של ונופיט, אאל"ט. מה שמוכרים בבית מרקחת של מכבי הוא סוג הרבה פחות איכותי.

יכולה לחפש לך מספר

יש מספר על הבקבוק .תתקשרי ותשאלי אותם .

גם אם לא, ממליצה ללכת לרופאה/א כדי שלא יתגבר...

 

כנראה מדובר בהתחלה של קרישות דם. הרופאה נותנת תרופה לדילול הדם וזה מסתדר.

 

נ.ב: אינני רופאה או בעלת מקצוע בתחום כך שדברי לא קודש.....

לאחרונה אני מרגישה בתחילת המחזור התכווצויות בבטן חושבת שזה כאבי מחזור נורמליים

בכל מקרה כדאי לשאול רופא נשים, אבל לא לערבב עשייה וערנות עם לחץ

של כלי דם קטנים - סביר. אם אין ריח לא טוב לדימום, זה תקין.

לגבי הפרשה חומה - מתי ? תוך כדי? בתחילת המחזור? בסופו?

כן נשואה

הכלי דם פחות מטרידים אותי מאשר ההפרשה החומה והדימום החום. זה מתחילת המחזור יש קצת דימום והרבה דם חום והפרשה כמו בימי הטהרה אך בצבע חום-שחור.

יש לציין שזה התחיל לי אחרי הפלה טבעית שעברתי לפני4 חד' אבל הפעם זה נהיה כהה יותר ואין כ"כ דם אדום יש מצב שזה קשור לקרישיות יתר??? אוף אתמול לא הצלחתי להשיג תור לרופא נשים אפשר לחכות עם זה למחר נכון? 

נשמע שיכול לחכות למחר.

 

לא מקצועית - אבל לא נשמע קשור לקרישיות יתר.

 

עשית בדיקה והכל יצא נקי? יתכן שגופך מתנקה משאריות ההפלה

יקרתי כמה זמן את נשואה?

בכליון עניים .
בעיתו ובזמנו ,יקרתי ,תמיד רוצים עוד גם אם יש שבעה ילדים נרצה עוד...
וב"ה יהיה עוד דאל דאגה.....

ה' יברך אתכם!

תעשי בדיקות דם. לראות אם המינונים שאת לוקחת תקינים.
יש מצב לבקש עזרה? ואולי לצאת מעט להתאוורר

עשיתי בדיקות דם בשבוע 25 והכל היה תקין.
יש לי תור לרופא רק עוד שבועיים..

אין לי כ"כ ממי לבקש עזרה...

אני מאד רוצה להתאוורר קצת
הבעיה שב 8 בערב אני נשפכת למיטה
ואין לי כוח ועצבים לצאת.

אוף, נראה לי נכנסתי למשבר הריוני..

מזדהה איתך מאוד כי גם אני בשבוע 31 

 

מתעייפת מהר מאוד, כל פעילות קטנה ופשוטה נראית לי כמו לעלות על הר..

 

את עובדת קשה ומובן מאוד שאת מרגישה ככה.

 

חשוב כן לשתות הרבה וכן למצוא זמן לנוח שעה בצהריים (כשהקטן ישן אולי)

 

כדי לדבר על זה עם בעלך בערב ולהישאר שפויה! ממש חשוב, תמצאו פתרון שיתאים לכם יחד..

 

ובשביל העידוד- תזכרי שזה משהו משמח ממש! את בהריון! ב"ה..

 

שליחה להבאת חיים לעולם, וההריון הזה נגמר בסוף...

גם אני מרגישה כמוך

ירקות, ביצה, פירות, שקדים וכל מיני אגוזים

לחפש עוד דברים שלא דורשים הרבה הכנה אבל יזינו קצת יותר מלחם...

אני מקווה שבזה הוא יכול לעזור.
שיקנה לך אוכל מבושל, נורמלי וחם.
זה עולה הרבה, אז שיקנה רק לך.
ולפני שהוא יוצא בבוקר שיכין לך סלט.

זה זוועה, לחיות על סנדוויצים.
וזה גם מעלה את המשקל.

אולי לפני שהגדול מגיע, תלכו את והקטן לנוח איזה שעה וחצי- שעתיים?זה ייתן לך כח לעבור את הערב.

ילד בן שנה חייב מנוחה במהלך היום!

 

מעבר לזה- כשאת עם שניהם יחד בצהריים הייתי מציעה לך (למרות שזה נשמע יותר קשה) לעשות מאמץ ולצאת איתם, כשיושבים בגינה הזמן עובר יותר מהר ונחמד יותר גם לך וגם להם, לשבת רק בבית כל היום זה מעייף!

 

לגבי אוכל מבושל- לשבת את מבשלת?

אולי תגדילי כמויות?

נניח, את מכינה עוף לשבת תכיני עוד כמה מנות ליום ראשון

את מכינה שניצלים- תכיני עוד כמה ותקפיאי (כמובן לפני הטיגון) וכדו'

ככה יהיה לך לפחות לחלק מהימים אוכל מבושל.

זה קצת מנחם לדעת שלא רק אני מרגישה כך.. תודה על ההזדהות!

היום ב"ה הרגשתי יותר טוב ואפילו בישלתי
כי נחתי בצהריים - בזמן שהילד ישן..
בד"כ כשהוא ישן אני מנקה וכדו' אבל היום דחיתי לאחר כך.

אני יוצאת עם הילדים לגינה כל יום כדי להעביר את הזמן, הבעיה ששם יותר קשה כי אני צריכה לרוץ אחרי הקטן ולהרים למתקנים וכו'.

לגבי אוכל - אני נגעלת (מאז ומתמיד) מבשרי, ביצים ודגים- כך שאוכלת רק ירקות ומוצרי חלב בלחם... עוגות ונס קפה

כאשר אני מבשלת אז זה ליומיים בד"כ אבל זה רק לילדים ולבעלי..

חשוב לזכור שאת צריכה לנוח

אני בטוחה שחשוב יותר לילדים שלך שאת תהיי שם שמחה מאשר שהבית יהיה נקי ומסודר והכביסות עשויות, לא?

בחופשות הלידה שלי הרבה פעמים כשבעלי היה חוזר הבית היה הפוך.. והוא היה מסדר..

הריון זה מתיש, עם כל השמחה שבדבר- ולך יש עוד קטנצ'יק לטפל בו- לא פלא שאת מותשת..

תני לעצמך את הקרדיט בלנוח, סה"כ הגוף שלך עסוק ב"לייצר" את הדבר הכי חשוב בעולם

נראה לי שכדאע שתנסי גם לשתות יותר- לפי מה שכתבת, וגם לאכול יותר מגוון, אולי מדי פעם אוכל מוכן- שקונים קפוא- שניצל / טבעול וכד'.

ועד איזה גיל מותר??

נראה לי ברור שמותר.

כל עוד שהוא צריך את עזרתך במקלחת - מותר ללא ספק.

למיטב ידיעתי אין בזה איסור.

מה שכן, ובלי קשר דווקא לזה, זה גיל שכבר אפשר, לדעתי, ללמד אותו להתרחץ לבדו.

ואם כן עד איזה גיל מותר???

אז אין קשר בין הדברים. ברור שעל אבא שלך, שהוא מבוגר, אסור להסתכל...

מותר, אסור. להסתכל, לא להסתכל.  רוחצת את הילד וחאלס.

בשלב הזה את תרגישי לא בנוח ותאפשרי לו לרחוץ לבד.
בערך בגל 6פלוס מינוס הילדים שלי הרגישו שאמא כבר לא צריכה לקלח אותם .ומגיל זה אני לא מקלחת (ממשיכה לקלח בשלט רחוק מאחורי הדלת :"שלא תשכח לנקות מאחורי האוזן"וכו

תנסי ללמד אותו להתקלח לבד- קודם כל לכוון את המים, אח"כ לחפוף, להסתבן וכדו'.

 

בימים הראשונים תעקבי לראות שהוא עושה הכל כמו שצריך ואח"כ את יכולה לשחרר ולתת לו להתקלח לבד. (כמובן מקלחת בלבד בלי אמבטיה מלאה במים)

והם ממש דוסיות .אז כנראה יש מקרים שמותר.

והם ממש דוסיות .אז כנראה יש מקרים שמותר.

של 'ראיתי אותה עוזה את זה והיא שיא הדוסית,אז בטח שאפשר'

 

ו..וואו, צדיקות הן!

יש גם משקל לבטיחות הילד!

האם בטיחותי שיתקלח לבד?

אפשרות ביניים היא שיתקלח עם בגד ים, ויסתבן וישטוף לבד במקומות המוצנעים, כשאת ליד, אבל עושה משהו אחר עם המבט לכיוון אחר.  את שם לצורכי בטיחות, ואת "לא שם" מטעמי צניעות.

אישית, קשה לי עם אמירה שהחל מגיל 3 ילד צריך להתרחץ לבד.  נגיד שהוא יצליח לצאת נקי, אבל מי ערב לי שיצא שלם ולא יחליק או ימעד?

האם יש הבדל בין אבא שרוחץ ילדה לבין אמא שרוחצת ילד?

 

אני מאוד מתחברת לתת לילד להוביל את המהלך.  אולי הוא מפחד להישאר לבד במקלחת?  רצוי שילד ירגיש פתוח מספיק עם ההורים כדי להגיד להם  אם נעים לו או לא לגבי שהייה שלהם איתו במקלחת.  לא תמיד הרצוי הוא המצוי.

אולי תוכלי לשאול את הילד מה הוא מרגיש, האם ירצה להתקלח עם בגד ים או עם תחתונים?  

 

אפשר לא להכנס עם הילד לדיון פילוסופי אלא פשוט לומר לו שהוא גדול מספיק להתחיל לרחוץ את עצמו בפיקוח אמא, ושהוא יתחיל להסתבן לבד מכפות הרגליים, בין האצבעות, לעלות לברך, וכו', להתקדם כלפי מעלה.  אפשר לשאול את הילד אם קשה לו במקום מסוים - כגון - לעמוד על רגל אחת ולסבן את השניה.  אולי להציע לו שרפרף.

לאו דווקא לדבר איתו על צניעות כמו על העברת האחריות של המקלחת ממך אליו.

 

ותמיד תמיד לשקול בראש ובראשונה את העניין הבטיחותי.

 

שאלה נוספת , למחשבה, לא לפתוח דיון כאן - האם לך, האמא, לא נעים לראות את הילד, מהסיבות שלך, או שאת חוששת נטו לעניין ההלכתי?

 

הילד שלי בן 8.5 ואני חופפת לו ראש עד היום. לפעמים יש לו שפשפת במקומות מוצנעים, אני בודקת ומביאה לו משחה למרוח. בהתחלה הוא פחד למרוח לבד ואני בעצמי עדיתי את זה.

לא חושבת שיש עם זה בעיה, סה"כ הוא די מסתדר לבד, בד"כ בגיל הזה האמא נמצאת רק כדי "להיות נוכחת" ולא ממש מסבנת לו את הגוף... אני לפחות זוכרת שהייתי שם בד"כ רק כדי לעזור לו לשטוף את הסבון, לעזור לו שלא יכנס לעיניים, לכסות אותו במגבת כשהוא מסיים...

 

 

שבוע לפני היום הולדת 9 שלו שמותר לי לקלח אותו

שיכולים לעזור לך בטיפול בטראומה שחווית

יש הרבה דברים טבעיים שאפשר לנסות.

צמחי מרפא, תזונה, משקה אלוורה ועוד...

תשתיק אותו.

וחבל לקבל עצות רפואיות!! בפורום.
היה לי הליקו.. לא בהריון ולא בהנקה. האנטיביוטיקה שמקבלים היא מאוד חזקה.. והיא במינון מאןד גבוה וכמ סוגים שונים. לכן לא כדאי להניק אחרי נטילת כל מנה כזאת.

נכון שתזונה ודברים טבעיים עוזרים אבל הם לא ממגרים אותו.

הם יכולים לעזור במניעה לטווח הארוך אבל ממש לא יכולים למגר את החיידק.

אנטביוטיקה, אשמח לשתף אותך

אחד לא בהריון ואחד במהלך ההריון הנ"ל תזונה נכונה מורידה את כמות החיידק אבל לא משמידה אותו לחלוטין כי זה מאוד תלוי ברמה שהגעת אליה בתור אחת שהיה לה רמת מאוד גבוהה...

רצוי מאוד לטפל גם באנטיביוטיקה וגם בתזונה נכונה..

ולהפקיד על התזונה הנכונה גם אחרי הטיפול..

דיברתי פעם עם אשה שנתנו לה נוגד חוצמה, אקמול ואנטיביוטיקה.

לא היתה בעיה עם נוגד החומצה, גם לא עם האקמול, הרי הוא ניתן ישירות לתינוקות...

לגבי האנטיביוטיקה המסוימת, בדקתי והסוג שהיא לקחה הסתדר נהדר עם הנקה.

זכרו - גם לתינוקות נותנים לפעמים אנטיביוטיקה, ולא כל אנטיביוטיקה עוברת בקלות לחלב.

 

את מוזמנת לפנות אלי באישי, אם תרצי, (אני מדריכת הנקה בהתנדבות מטעם ליגת לה לצ'ה) והכי טוב כשיש שאלה לגבי תרופה והרוקח לא יודע לענות ולא מצאת משהו מספק במרשתת, זה לצלצל בשעות הבוקר למרכז טרטולוגי באחד מבתי החולים.

במרכזים אלו יושבים מומחים\מומחיות לתרופות ויודעים לענות בוודאות ובדייקנות על כל השאלות האלה (לפעמים בעלות של 20 ש"ח, עם כרטיס אשראי).

 

רפואה שלמה!

שושנה שטייף בירושלים היא הצילה אותי מהחיידק הזה וב"ה בלי אנטיביוטיקה

אשמח גם לשמוע איך מטפלים בחיידק הזה ללא אנטיביוטיקה.

לא תפקדתי פשוט ככה, הלכתי אליה היא הביא לי תרופות טבעיות לחלוטין, ורשימה ארוכה מאיזה מאכלים להימנע+ טיפול שנעשה אצלה במכון, שילמתי כסף והרבה, עבדתי על עצמי לשנות תזונה וזה לא היה קל אבל זה היה שווה פשוו עמדתי על הרגליים התחלתי לחיות ולהנות פשוט גוף חדש, לאוארך הטיפול מגיעים משהן כמו פעם בשבועיים למעקב ויש לה מכשיר שבודק מה המצב של החיידק אם הוא עדיין פעיל ובאיזה רמה, גם אחרי כמה שנים ששוב לא הרגשתי טוב והייתי בטוחה שזה חזר לי כי הרגשתי את אותן תסמינים של החיידק חזרתי אליה היא בדקה אותי ואמרה שאין חיידק זה בכלל לא קשור לזה פשוט היה לי חוסר נוראי באיזה משהו בגוף וזה גרם לי להרגיש רע וב"ה הכח הסתדר.
חוץ מזה שמלבד שאנטביוטיקה בכמות מטורפת שכזאת הורסת כל חלקה טובה בגוף זה גם לא מובטח שהיא קוטלת את החיידק, לי הרופא הביא מרשם עם כמות ענקית של כדורים וכששאלתי אותי אם זה בטוח עוזר הוא אמר 50/50 קרעתי את המרשם לידו ואמרתי לו את זה אני לא לוקחת! חברה שלי לקחה את הכמויות אנטביוטיקה האלה והגיע לבית חולים הגוף לא עמד בכל העומס הזה והמינון המטורף הזה. אני לא נגד תרופות קונבנציונאליות אבל במקרה הזה מאד נגד בפרט שיש לי ב"ה ניסיון טוב עם הרפואה הטבעית, ועוד דבר לכל בעחה בריאותית יש סיבה במקרה הזה של החיידק זה ידוע שזה מתפרץ גם בגלל מצבים רגשיים כמו מתחים ולחצים ועוד.. ולכן זה משהו שאנטיביוטיקה לא יכולה לעזור והרפואה הטבעית מטפלים גם בזה
בהצלחה ורפואה שלימהנ

היא בדיקת נשיפה..
משערת שמעבדה אין לה בבית..
אני לא מזלזלת ברפואה הטבעית אני מאוד בעד שינוי תזונה וכו'

אבל די בטוחה שהחיידק לא נעלם לחלוטין רק מתזונה נכונה (מניסיון)

אני כתבתי שהיא מביאה גם תרופות אבל הכל בסיס טבעי, והיא גם משתמשת במכשירים מיוחדים שמטפלים בבעיה, ודרך אגב יש לה מרפאה ענקית זה בכלל לא בבית שלה היא מטפלת ויש איתה רופא קונבנציונאלי צמוד שהוא עובד גם בשיטה סינית , וחוץ מזה לא הייתי ממליצה על משהו שעל בשרי לא הרגשתי שעבד אז חבל לשלול בגלל שלא נראה לך

בלי בדיקת נשיפה את לא יכולה לדעת אם הוא באמת עבר או לא.

אז אולי התסמינים נעלמו, זה לא אומר שהיא מיגרה אותו לגמרי.

ואגב נותנים לחיידק הזה אנטיביוטיקה כל כך חזקה כי הוא עמיד להמון סוגים ועלול לגרום לכיב בקיבה. ככה ששום דבר לא קונבנציונלי לא יכול להעלים אותו לגמרי.

עד שלא תנסי לא תוכלי לומר בכזו נחרצות  ששום דבר לא קונוונציונאלי  לא יכול להעלים אותו לגמרי.

 

וזו תשובה גם ל MP : מבחינת ההומאופתיה זה היינו הך - ממגרים את החידק ואת התסמינים.

 

גילוי נאות - אני הומאופתית.

גילוי נאות - עוד לא הזדמן לידי טיפול בהליקובקטר. 

 

אבל טיפלתי בסוגי דלקות שונים. ואני שולחת את המטופלים לבדיקות מעבדה חוזרות לגילוי הימצאות החיידק אחרי הטיפול ההומאופתי, ובדיקות המעבדה מעלות שהחידק מוגר.

 

אני מציעה לחיוך לבצע בדיקת נשיפה אחרי הטיפול האלטרנטיבי שעברה.

 

 

אם אני אומרת שזה חיסל אז זה חיסל מה כל כך קשה לקבל את זה, בעצם אני מבינה גם אני פעם לא האמנתי ברפואה הטבעית הייתי סוגדת רק לרופאים ולתרופות אבל כשגיליתי שלא תמיד הם עוזרים ויותר נכון יש מקרים שהם לא יודעים איך לטפל בכלל אז ניסיתי גם את הרפואה הטבעית וב"ה זה עזר!

אני מאמינה בשילוב.

זה פשוט חיידק כל חזק שעלול לפגוע בקיבה ככה שלא הייתי מוותרת בכזאת קלות על אנטיביוטיקה.

שככל שתהיה מזיקה החיידק יכול להזיק יותר.

אנונימית שמעלי- לאחת שהיא אנונימית עוד יותר קשה לי להאמין.

הנקתי ולא רציתי להפסיק את ההנקה בגלל האנטיביוטיקה והוא אמר לי שאני לא חייבת לקחת כל עוד אני מסוגלת להתמודד עם הכאבים..
אין "ביטוח" שאחרי האנטיביוטיקה החיידק לא יחזור בשנית.

אני אישית לא לקחתי אנטיביוטיקה ונמנעתי ממאכלים מסויימים ( אם אני זוכרת נכון ממטוגן וחריף ) וכל פעם שהתחיל קצת כאב שתיתי המון מים...

אני גם מאמינה בשילוב אבל במקרה הספציפי הזה אחרי שביררתי עם אותו רופא שאני ממש סומכת עליו אני יותר ממליצה ללכת לטיפול טבעי..
אגב, אותו רופא המליץ לי בהזדמנות אחרת ללכת על ניתוח ולא לנסות שיטות טבעיות...

רפואה שלימה!

אם אני אומרת שזה חיסל אז זה חיסל מה כל כך קשה לקבל את זה, בעצם אני מבינה גם אני פעם לא האמנתי ברפואה הטבעית הייתי סוגדת רק לרופאים ולתרופות אבל כשגיליתי שלא תמיד הם עוזרים ויותר נכון יש מקרים שהם לא יודעים איך לטפל בכלל אז ניסיתי גם את הרפואה הטבעית וב"ה זה עזר!

יכול לחזור כי שוב זה מטפל רק בסמפטומים של הבעיה לא בגורם לבעיה-חיידק

לי גם היה, 

קודם כל תתחילי לקחת כל בוקר וערב, חצי שעה לפני האוכל כדור שנקרא אומפרדקס,

אותי הוא ממש הציל מכאבים איומים.

בנוסף- מיץ חמוציות מאד מאד עוזר, הכי טוב מיץ של פריגת כי הוא הכי הכי טבעי.

רק שתסיימי את ההנקה תקחי את האנטיביוטיקה,

לי זה עבד מעולה!

 

בהצלחה!

כך שחשוב לדעת את זה

ז"א, לתת לה חתיכה פיצית לטעום מהאצבע שלך. לא נראה לי שבריא להתחיל בממש ארוחה. 

קצת על קצה האצבע לאט לאט מעלים כמות עד 2 כפיות אחרי גיל חצי שנה אפשר לעבור לארוחות מלאות...

ושימי לב שזו לא בטטה סיבית

אבל הכי טוב טרי.

בהמשך את יכולה לתת גם ממה שאת מכינה לעצמכם לאכול באותו יום - ככה לא תצטרכי לבשל במיוחד, ולא לשמור כמויות בהקפאה.

ממש נוחה. לא סתם יש אותה לכולם!

כל כך הולמת את התיאור שלך שכשפתחתי את השרשור הייתי בטוחה שאראה 5 תגובות כאלו.
באמת יש עוד עגלות שמתקפלות ביד אחת (יש לי אחת פשוטה של איזי בייבי) אבל בייבי ג'וגר ממש מתקפלת בקלות וחזקה מאוד מאוד

עגלה מעולה!!! מרוצים ממנה מאוד!!

טובה, איכותית, יציבה, חזקה, יפה, מתקפלת ביד אחת, אחרי הקיפול היא יכולה לעמוד לגובה ולא לשכב על הרצפה וללכלך את כל הבד של העגלה, שזה בעיניי יתרון.

עולה יותר מהבייבי ג'וגר הידועה, אבל לפי דעתי אין בכלל מה להשוות ביניהן...

 

כן זה בגלל שאני סתומה ורוצה עגלה שתיראה טוב... ואני לא ממש אוהבת את העיצוב שלה

לגבי האינגלזינה, היא לא נמוכה מדי?

ממש לא נמוכה.. אני באמת ממליצה עליה. אני משתמשת בה רק חודשיים אבל באמת שאני רק מחכה להזדמנויות לצאת איתה. היא עושה סיבובים של 360 מעלות בלי בעיה, הנסיעה חלקה.. וטוב.. חפרתי..

 

מאמאס אנד פאפאס ארמדילו פליפ. לי אישית אין אותה, אבל שווה לך לברר עליה, אולי היא תתאים לצרכים שלך

דגם סולה, נדמה לי, ואי אפשר לקפל אותה ביד אחת.

אבל אני לא יודעת להשוות לג'וגר.
אפשר לקפל ביד אחת, אבל זה כמה תנועות -

מסובבים כפתור בידית ומקפלים אותה,
מקפלים עד הסוף את המושב של הטיולון,
מסובבים עוד כפתור ומרימים בידית נשיאה ואז זה ביד שלך כמו מזוודה.

הכל ביד אחת אבל שלושה שלבים.

יש לה מעלות שאין לג'וגר:
טיולון דו צדדי, גגון ענק ממש, אין למצוא כאלה וזה עוזר בקיץ, שכיבה מלאה - כמעט לגמרי שטוח וארוך ונוח, הבת שלי ישנה בזה מצוין.

לגבי משקל, היא יחסית קלה כנראה אבל אולי הג'וגר יותר קלה, אין לי מושג. לי הכל כבד..

הבנתי שהיא גם מתקפלת ביד אחת, אבל היא נראית לי כבדה...

למישי יש נסיון איתה?

יכול להיות שזו פשוט המטרנה, ויכול להיות שצריך להוסיף שתיה. 

מעבר לריח - היא מרטיבה מספיק את הטיטול? איך הצבע - ממשיך להיות שקוף או נוטה לצהוב או ככה אף יותר?

 

יש תופעות נוספות מאז שעברתם למטרנה?

 

לגבי הציפורניים - להקפיד על ויטמין D.

ואת יכולה להוסיף לה טחינה גולמית מלאה למנת הפירות או על פרוסת לחם. וגם גבינה לבנה - אם ממילא היא שותה מטרנה על בסיס חלב.

הציפורניים רכות ולכן מה שאין לו תמיכה - מתקלף. אני מאוד אוהבת את זה, כי אז לא צריך לגזור להם.

 

 

היתה לי שכנה לאישפוז שכל יום באו לבקר אותה בכל שעות הביקור .כל ביקור היה חפלה .הם פתחו שולחנות אכלו עם היולדת דיברו בקולי קלות .הערתי פעם פעמיים שלוש ......התלוננתי במחלקה אך כלום לא הועיל ...
חיכיתי להגיע הביתה עמ שאוכל לנוח ! אם זה לא המצחיק הייתי פשוט בוכה.מסכנה היולדת בעצמה היתה ניראת תשושה לה היה תפקיד נוסף לבדר את האורחים ולהתייחס לכל .
זה היה מצחיק ביותר .להגיד לך שהיה לי קל עם זה ?! לא היה לי קל בכלל היה לי קשה מאוד ובצדק לא נחתי כלל ,לא היה שקט ,אני מאלה שאוהבת להיות עם התינוק לידי ,אבל זה היה בלתי נסבל .נאלצתי לבלות שעות בחדר הנקה .בכלל לא נעים .אבל אמרתי לעצמי לא אקח את זה יותר מידי .האמת שלקחתי את זה ברוח טובה .אני ובעלי


צחקנו כל הזמן מהעיניין .קיוויתי שאגיע הביתה
לנוח ....
פותחת יקרה !אני מספרת לך כי באמת יש לכל אחת מאיתנו איזה שהיא חוויה :מהלידה ,מהאישפוז ,מההתנהלות של הבעל ,ועוד הרבה דברים שיכולים לצוץ....
אנחנו אחרי לידה רגישות לכל דבר וכל דבר הקטן ביותר יכול לקבל מימדים אחרים בעיניינו.
אני מציעה לך להכניס הרבה שמחה למחשבה שלך .תהני מהאוצר הקטן שהבאת הביתה ...
האישפוז היה משהו זמני שחולף ,ואכן הוא חלף .כעט את בבית .תשמחי במה שיש .....
טוב מאוד שפרקת .לא לאגור שום דבר בבטן.

ואי זה יצא ארוך מידי....

מאחלת לך בריאות שלמה .

אפשר לבקש ממי שאת רוצה שיבקרו אותך (אחות, חברה, דודה...) לפני הלידה, שיבואו לבקרך כי ממש משעמם ומדכא לבד.

 

לגבי הגברים שהגיעו, נשמע מעצבן ביותר... {למה למען ה' דוד של בעלך הגיע אליך לחדר לידה?! תודי שזה נכד ראשון... }

 

תגידי לבעלך שיסדר את זה שלא כל מי שרוצה להגיע שיגיע, שיעשה 'שעות קבלה', כמובן לא באופן רשמי, אבל כן, אם אבא שלו רוצה לבוא שישאל את בעלך מתי נח לכם, זה לגיטימי ובסיסי ביותר!!

בלידה הראשונה חמותי הגיעה ללידה בלי רשותי!!!

בלידה השניה לא הסכמתי אפילו לדבר איתה בטלפון.

בקיצור, לומדים לשים למשפחה גבולות, לומדים להכין את הבעל בהתאם.

אל תתבאסי. זה קורה למלא נשים כי אנחנו לא יודעות לקראת מה אנחנו הולכות.

בלידות הבאות מתקנים.

א. למה לא ביקרו אותך? אם זה בגלל שעות ביקור מוגבלות- חפשי בי"ח מתירני יותר

אם לא- תוכלי לבקש ממי שאת רוצה- שיבקרו...לפעמים אנשים לא רוצים להפריע ולתת ליולדת לנוח ואם תגידי שזה דווקא משמח-אולי יקשיבו לך?

 

ב. לבקש שיודיעו לפני הביקור כדי שתהיי מוכנה

 

ג. אבא של בעלך? שבעלך ידבר איתו ויגן על צרכייך

זאת אומרת, נשים (בנות משפחה, חברות) לא באו, ואלה שבאו לבקר בלא רצונך - היו גברים.

נשמע לי הגיוני: נשים, שמסוגלות להבין מה זו לידה, לא רצו להטרידך, וגברים, שרק מתרגשים מהתינוק החדש ולא מבינים מה זו יולדת - הגיעו בלי הזמנה...

(כמובן, זו הכללה גסה, מה שכתבתי כעת).

פתרון אפשרי: להודיע מראש לכולם שאותך באים לבקר רק בתיאום מראש, וכן - אפשר להגיד לחברות שזה יהיה לך נחמד אם הן יבואו לבקר...

ובקשר לחברות לחדר - נשמע שאין הרבה מה לעשות... חוץ מלהתפלל!