פורום הריון ולידה (עמוד 4647)

כדאי לשאול במקום מגורים שלך.

שום הנחיה בנושא לא יצאה. דממה.

וכמדומני שגם באתר של משרד התמת כתוב שנפתחה ההרשמה

כתוב רק לגבי תשע"ה..

הם אמרו לי שהרישום במעונות נפתח ואז הלכתי לרשום

אולי תנסי לחפש אותו?

זוכרת שהיה שרשור כזה אבל לבנות....

סליחה אם אני מטרידה עם שאלה חרושה...לא ידעתי לאיפה לפנות...
לא חובה לענות...

רק רציתי להקל עלייך

והיה שרשור דומה על שמות תנ"כיים מקוריים לבנים...

מבשר טוב
מבשר אליהו
עמי אהוביה
אהוביה ישראל

דמות תנכית שאתם מתחברים אליה (יהודה, דוד, יוסף, שמואל, אהרון, משה, וכד') ו"תואר" ראוי - הוד, עוז, אור, טוהר, שגב..

עוז יהודה, הוד יוסף, אור שמואל וכו'

בציבור חילוני גם לקרוא לילד אברהם זה הזוי...
ולהפך

יש שמות שבאמת מוזרים....אבל למה שילד יתבייש שקוראים לו מבשר? או אלישיב?אולי לך זה לא מוכר אז זה מרגיש לך מוזר אבל זה ממש לא

כשחשבתי על המשמעות שלו הבנתי שחסר נושא - אל ישיב, מה ישיב?

מכאן הגיע דביר אלישיב

(דביר אלישיב)

אבל עניין של טעם..

אברהם . פשוט אברהם . אברהם היה יחיד ומיוחד . גם הילד שלך . -השם זה לא מה שיהפוך אותו לכזה -אבל אם כבר.

תחשבי על זה- אבי האומה!!!

אורי
עוז
אלנתן
איתן
מתניה
מעין חיים
נעם
עמיצור
מלאכי

בר יוחאי

יואב

יהונתן

כרמי

צורי

מעיין חיים

מתן

 

במיוחד שזה לא דורש מאמץ מצידך..

במיוחד כשזה כל שלוש שעות.
תמצאי לעצמך משהו כיף לעשות בשעה השאת- לקרוא ספר לגלוש בפורומים, לשחק קנדי קראש

עוד אפשרות זה לשאוב ולתת לבעלך/כל מישהו אחר להאכיל אותו. את אפילו יכולה לתת תמ"ל רק חלק מהזמן.
הבעיה שזה עלול לגרום לבלבול פטמות אז לא כדאי לתת בקבוק לפני שההנקה מתבססת (גיל4-6 שבועות)

לגבי הסינר הנקה- יש דעות שמותר לבעללראות את אישתו מניקה כשהיא נידה. תבררי
ובהצלחה!

אני גם שמעתי ככה מהרב שלנו. תבררי

אני כ"כ מבינה אותך! לא םשוט להיות מנוטרלת לכ"כ הרבה זמן!! מציעה לך לקחת איתך איזה ספר או עתון בזמן ההנקה.ותזכרי שעם הזמן זמן ההנקה ילך ויפחת. הכי חשוב שתשמחי במתנה שה' נתן לך. זה ישפיע גם על הפיצית..

והקטנה שלי כבר בת 4 חודשיים ועדיין יונקת 40 דקות כל 3 שעות זה באמת ממש מבאס... מה שקצת עוזר לי זה 1 לנסות כמה שאפשר לתכנן את שעות ההנקה שלא יפול על סעודות אלא לפני /אחרי זה לא תמיד עובד אבל לרוב אני מצליחה לעשות את זה 2. ללמוד להניק בצניעות את יכולה לשים גופיית ספגטי מתחת לכל חולצה להרים את החולצה ולהוריד טיפה את הגופייה בקושי רואים משהו ואת מה שרואים אפשר לכסות עם שמיכה את יכולה להתאמן על זה כשאת מניקה לבד וכשתרגישי בנוח עם זה תוכלי לנסות להניק גם בסביבת אנשים (את יכולה למשל אם כולם אוכלים לא ללכת לחדר סגור אבל גם לא להישאר בשולחן אם זה לא נעים לך נגיד ללכת לסלון שליד...)

תנסי להפוך את זה לזמן חוויתי בשבילך!

זמן שאת זוכה לשקט.

כמו שאמרו לפני, תקראי ספר טוב או עיתון, תתמכרי לפורומים או תראי סרט טוב.

אוכל לומר מניסיון שההמשך יהיה קל יותר, בעזרת ה'. הקטנה תגדל ותינק מהר יותר , ואח"כ גם תתחיל לאכול מרקים וכו'.  

קל לי לכתוב את זה, הקטנצ'יק שלי כבר חגג שנה (עדיין יונק, ב"ה). כשאת בתוך הקושי, קשה לחשוב על כך שבעתיד יהיה קל יותר...

בכל זאת, אולי הידיעה שהמצב הזה הוא זמני תעזור לך. 

הנקתי שלושה ילדים (יותר משנה), ועכשיו אני מניקה את הרביעי. תמיד הייתי מתוסכלת מההנקה בחודשים הראשונים. לילות שלמים ללא שינה. קושי לצאת מהבית. ההסתגרות בחדר. הדלקות והסדקים (והבכור שלי היה פג, ושאבתי לו במשך חודש וחצי. שעה שאיבה שעה מנוחה, שעה שאיבה שעה מנוחה...). בחודשים הראשונים קיימת אצלי מחשבה שאולי כדאי לי להפסיק להניק, אך תמיד אני ממשיכה, למרות הקושי (כי אני מאמינה שזה הדבר הנכון לי ולתינוק שלי). וב"ה, תמיד אני שמחה שהמשכתי. ההמשך תמיד קל יותר, ב"ה. 

 

אם את מאמינה שההנקה היא הדבר הנכון - הצטיידי בספר טוב (כפי שהציעו המגיבות מעליי), והתאזרי בסבלנות. ולפעמים מותר לתת בקבוק

אבל בשלישי כבר הנקתי ליד אנשים עם סינר( קצת בצד)
בגדולים, אם הייתי בקניון הייתי רצה להניק בשילב.
אחכ כבר למדתי להניק עם סינר או שמיכה על כיסא באוכל המהיר.
וזה משפר את ההרגשה, כי כשאת בחדר לבד ככ הרבה זמן זה מבאס.....
לגבי ליד בעלך, אני לא הקפדתי לשים סינר בבית. מקסימום קצת שמיכה.


הרבה הצלחה

אז אין לך תחושה ברגלים אז את גם לא יכולה "לעמוד" עליהן.

לא כל כך הרגשתי את הרגליים אבל הביאו לי מוט מיוחד להחזיק בו והסתדרתי מצוין.

לרדת מהמיטה עם אפידורל אפילו שיש כאלה מרגישות את הרגליים אלא אם כן זה "WALKING אפידורל" שהוא מיועד לזה אבל אין כמעט בתי חולים שיש להם. מה שכן זה שאפשר לבקש ללדת על המיטה בהישענות קדימה על גב המיטה או ללדת על הצד.

יש להם כזה בשערי צדק?

לא מבינה בזה אבל שמעתי שזה משהו מציק ושווה בדיקה

אם זה דימום יותר מאשר אחרי לידה, ששווה להתייעץ עם אחות בטלפון, (או רופא\ מילדת\ ואפילו רוקח)- אולי מהכדורים, אולי משהו אחר שצריך לטפל בו? אני לא מבינה בזה , לא מתכוונת להבהיל או משהו.

לפעמים מחזורים אחרי לידות הם עם דימום כבד יותר  וזה תקין.

 

תהיי עם האצבע על הדופק - אם באופן כללי, חוץ מרמת הדימום, המחזור מתנהל כסדרו - מס' ימים תקין, ריח תקין, עוצמת כאב תקינה אם יש, וכו', לענ"ד אין לך מה לדאוג מדי.

אבל כדי לרפא את הפצעים ולהקל על הכאב כדאי להשתמש בלנסינו..לי בהתחלה היו כאבים בכל הנקה והלנסינו ממש עזר לי. עדיין לא הגענו לשלב השיניים ..מקווה שבעז"ה יהיה בסדר

בכל זאת להגיד בתקיפות, לא, ואם נראה לך שממש כואב, כדאי לנתק אותה ממך, וכשנרגע  לחבר שוב (נניח כמה שניות עד דקה) וככה הם מבינים תוך זמן סביר. ואפשר להמשיך להניק גם עם שיניים.

כל האזור פתוח זו גם הסיבה שאחרי ירידת מים אם לא מתפתחת לידה תוך מספר מסויים של שעות עושים זרוז ולכן חשוב מאוד לבדוק אם זה דליפה תלכי לרופא נשים שיבדוק אותך או למיון..

ותסתכלי אחרי חצי שעה אם הוא רטוב מאוד ואם כן זה כנראה ירידת מים. אם לא אולי בריחת שתן..

את צריכה להיבדק וכנראה שצריך לעשות זירוז כי חוששים לזיהום שיכנס לרחם ויפגע בעובר.

 

אני ממש לא רוצה ללדת רק כי מכניסים לי זירוזים... רוצה שזה יבוא מעצמו

ועוד יש לי ג'יביאס, אז בכלל אני יודעת שאם אני נכנסת למיון - יהיה לי קשה מאוד לצאת משם... הם לא ירצו לקחת אחריות ולשחרר אותי ככה הביתה

 

אוי... לא ככה רציתי שתהייה הלידה... =/

בירור על בתי החולים שבקרבתך מה הפרוטוקול שלהם לגבי ירידת מים (יש כאלה שמתחילים זירוז אחרי 16 שעות של ירידת מים ללא צירים אפקטיביים ויש כאלה ש-48...) וגם הייתי מנסה תוך כדי ההמתנה לנסות כמה שיותר זירוזים טבעיים, אולי אפילו לנסות למצוא מטפלת אלטרנטיבית שתעשה לך טיפול בבי"ח.

אגב, מישהי יודעת אם דליפת מי שפיר בשבוע הזה אומרת שאסור לי להיות עם בעלי?

היה לי משהו דומה לשלך, רק שלא ידעתי שיש לי טפטוף של מי שפיר. עד היום אני לא יודעת כמה זמן זה נמשך, אלא רק משערת. אם יש לך דליפה, את אכן צריכה ללכת לבדיקה ולהתאשפז, כנראה.

 

לגבי קיום יחסי אישות- כשהתקבלנו בבית החולים, הרופאה שאלה אותי לגבי זה (בנוכחות בעלי... לשמחתי יכולתי להגיד לה "לא"). אני חושבת שעדיף לא להיות ביחד, אבל תבדקי את העניין עם מישהו מקצועי יותר.

 

אני מבינה את החשש שלך- זה בדיוק מה שהיה לי- ולכן אני ממליצה לך בחום להתפלל הרבה הרבה הרבה, להיות אופטימית, ולעשות זירוזים טבעיים. לי מאוד עזר עיסוי פטמות, למרות שלפני כן חשבתי שזה לא יהיה שייך. העיסוי אמור להיות לא נעים, ממה שקראתי. לא בהכרח מכאיב מאוד, אבל כן קצת, כדי שזה יהיה אפקטיבי. אצלי זה עבד.

 

הרבה הצלחה ולידה קלה!

הייתי שם לפני כמה ימים.... בגלל ירידה בתנועות עובר... וכשהגעתי לשם ב"ה הכל היה בסדר, וכל הבדיקות היו תקינות... ובכל זאת הם כל כך לא מיהרו לשחרר אותי... כאילו הם מפחדים נורא שמשהו ישתבש על אחריותם...

אני ממש לא רוצה לחזור לשם ואולי למצוא את עצמי עם זירוזים ולידה איטית ומאולצת....

ואולי בכלל אני מדמיינת ואין לי שום דליפה??! איך אני אדע?? מאיפה זה נכנס לי לראש בכלל :'( (כי בימים האחרונים היה נראה לי שהרחתי ריח של זרע כשהתפניתי... אבל היום לא.....)

אף אחת שם רגע אחד מיותר, עם כל העומס...

 

אם לא מיהרו לשחרר- היתה להם כנראה סיבה טובה,

ונראה לי שעדיף שיגלו עודף זהירות- מחלילה להפך....

לא הסכמתי לבדיקת פתיחה...
כי יש לי GBS ואני יודעת שגם אם הפתיחה תהייה ממש קטנה הם יעדיפו להשאיר אותי להשגחה ולקבלת אנטיביוטיקה... ואז אם כלום לא יתפתח יתחילו לזרז לי את העניינים - ואני לא רוצה להיות נתונה לזהירות היתר שלהם בגלל שהם מפחדים מתביעות =/

לכן לא התלהבו לשחרר... וכששחררו כתבו בכל מקום שסירבתי לבדיקה (בסדר, זה מקובל עלי)

 

אבל אני לא רוצה שוב להגיע סתם ולעבור את הסרט הזה....

במיוחד שאני לא ממש בטוחה שאני לא מדמיינת את ה"דליפה" הזאת... ואולי אני סתם מאכילה את עצמי סרטים..

אם את מרגישה טיפטופים אז כדאי ללכת להיבדק.

 

במיוחד עם gbs את צריכה להיות יותר זהירה שלא יגיע זיהום לעובר חלילה.

 

לידה עם זירוז זה לא סוף העולם ממני שילדה כך 2 לידות והן זכורות לי כחוויתיות ומהממות.

 

את כבר בשבוע טוב ללדת!

 

שיהיה בשעה טובה בקלות ובידיים מלאות!

התחתונית קצת רטובה יותר מהרגיל (נראה לי שזה ככה כבר מזמן... לא התרגשתי כי זה הגיוני בהיריון), והסיבה שהתחלתי לחשוד היא שאני מריחה ריח שאני לא רגילה אליו.. ונראה לי שזה באמת מזכיר ריח של זרע..

 

אני כל כך לא מוכנה ללידה עדיין, שאני רק רוצה לגלות שזה לא נכון ואין לי שום דליפה... אבל כל כך לא בא לי ללכת עכשיו לרפואה דחופה... אוףף

אם אין רטיבות חריגה

שאני מתחילה להירגע לגבי העניין הזה...

כי נגיד עכשיו הייתי עם אותה תחתונית מהבוקר, ואין רטיבות חריגה... וגם אין שום ריח... לא יכול להיות שפתאום דליפה מפסיקה, נכון?
 

כאילו, אתמול הירחתי... וזה החשיד אותי... אבל מאז אתמול בלילה ועד עכשיו לא היה שום דבר חריג.... אז כנראה שזה לא... נכון?!

בתנועות...ומתלבטת אם להבדק כי שמעתי שזה תקין..מרגישה תנועות אבל פחות חזקות ופחות תמידיות..(יש לי גם gbs(ללכת להבדק??

הרופא שלי אמר לי באופן כללי ש"אם יש ספק - אז אין ספק", אם את חושבת שמשהו לא רגיל, צריך לבדוק...

אני פשוט מפחדת שישאירו אותי שם ויתחילו לי את הלידה בצורה מלאכותית... לכן לא בא לי ללכת... אבל כשהייתה לי ירידה בתנועות הלכתי בהחלט, ושמחתי שזה היה מיותר בסוף.... הרופאים אמרו לי כמובן שטוב שבאתי ושככה נכון לעשות...

או למרכז כלשהו כמו טרם או זה של מכבי, לא יודעת באיזה קופת חולים את?

 

באמת מיון זה חור בראש, אני הייתי בתחילת הריון ופשוט הפחידו אותנו סתם, יום שלם של עינויים ואחר כך עוד שבוע עד שהחליטו להרגע. אפילו שהייתי בטוחה שהם טועים זה היה מאד סיוטי.

אבל מכיוון שישי לך gbs, ממש לא כדאי לך לקחת סיכונים.

אני לא בטוחה אבל אולי יש דליפה שיכולה גם להפסיק, אז זה עדיין סיכון.

 

וגם עדיף שלא תהיו יחד, אז למה לך להיות במצב במעצבן הזה - אולי תלכי להיבדק ותוכלי להרגע. הרי ייתכן שתלדי רק עוד שבועיים שלושה.. חבל על הסיכון והמתח..

לא מכניסים בין התורים, ולא מקבלים על דבר כזה אלא מפנים אותך לרפואה דחופה... הם מאוד נוקשים פה וזה באמת מעצבן...

בכל מקרה הגעתי למסקנה שבאמת סתם אכלתי סרטים.. אין לי רטיבות ואין שום ריח.. ממש נרגעתי אחרי כל ההיסטריה.. חח..
בכל מקרה אני עוקבת.. אם אראה שזה חוזר על עצמו אז באמת אעשה משהו בנידון..

הבנתי שדבר כזה די נפוץ...

נראה לי מה שחשוב זה סקר שליש ראשון (שקיפות עורפית), סקר שליש שני (חלבון עוברי), העמסת סוכר, סקירה מוקדמת, סקירה מאוחרת והערכת משקל.

מכל הנ"ל לא עשיתי את הסקר של השליש השני כי פשוט פספסתי אותו ושכחתי... והערכת משקל יש לי כל שבועיים כי אני במעקב הריון בסיכון. נראה לי שמעקב אצל האחות זה גם חשוב, וגם בדיקות דם מידי פעם כדי לוודא שהערכים תקינים.
חשוב לזכור שבדיקות הסקר הן סטטיסטיות אז לא לרוץ ולהיבהל אם משהו יוצא לא תקין.

שקיפות עורפית, סקיקה מוקדמת, העמסת סוכר, סקירה מאוחרת, הערכת משקל, מעקב הריון אצל האחות ובדיקות דם ושתן לפי המלצות הרופאה

ברמה העקרונית אין בעיה לעשות את הבדיקות ,הבעיה האמתית היא ההשלכות שיש לכל בדיקה הדאגה והמפח נפש שיכול ללוות אישה במהלך ההריון .והכל בגלל השערות לעתים רבות שמסתמכות על סטיות וכו בקיצור ברוב המקרים לא מהיימנות ולא מדוייקת כלל.אני מכירה הרבה נשים דתיות שביצעו חלבון עוברי והבדיקה כביכול העידה על בעיה שיש לעובר כמובן שהן לא יבצעו הפלה חלילה. לא אכנס גם למסכת היסורים שהן עברו במהלך ההריון ובה הן ילדן ולדים בריאים ושלמים בה.

(האמת שבהריון הראשון כן עשיתי חלבון עוברי)

למה? סקירה מוקדמת ביקשתי מהרופאה שתשכנע אותי למה זה נצרך. לא הייתה לה סיבה לתת לי.

הבנתי שהרבה בעיות מופיעות אחרי- ולכן העדפתי לעשות את המאוחרת. (גילוי נאות: בהריון הראשון גילו במאוחרת בעיה רצינית שדרשה טיפול והערכות ומאז אני ממליצה בפה מלא לעשות את הבדיקה)

חלבון עוברי- כי אחרי שבהריון הראשון כל הסטטיסטיקות יצאו מעולות והבעיה שגילו בסקירה המאורחת גרמה לנו לעשות מי שפיר וכל העסק (-בעקבות המלצת הרופאים ומכון פועה) הרגשתי שזה סתם עוד כאב ראש.

והגיל שלי בסדר מבחינת הסיכוי שעולה.

 

והעמסת סוכר

על שקיפות עורפית וחלבון עוברי ויתרתי כי גם אם היה סיכוי כלשהו לא הייתי מפילה. אז זה מיותר.

הסקירות חשובות כי בהן אפשר לגלות מומים משמעותיים יותר, כמו מומים בלב, מוטציה התפתחותית (אברים שלא גדלו תקין) ועוד.

 

אבל, כל אחת וההחלטות שלה!

בהצלחה,

בבריאות איתנה ובידיים מלאות!

וזה גם סוג של נותן תמונת מצב. בעיניי הסקירה המוקדמת והמאוחרת חשובות מאוד, וכן העמסת סוכר.

 

תמיד אפשר לעשות את כל כל הבדיקות- יש שיקולים של הוצאה, נסיעה, השקעת זמן,ולחץ נפשי. כל אחת מכירה את עצמה ויודעת מה כדאי.

אני לא גרה בעיר אז בשבילי כל בדיקה שאינה אולטרא סאונד פשוט- זה ליסוע שעה מחוץ ליישוב.

אך בחיים לא אוותר על הסקירות-כי לי זה חשוב. ומישהי אחרת תגיד לך דברים אחרים...

 

וזה לא אומר עלייך אם את אמא טובה או לא. אם כי אני מאוד מתנגדת לגישה של לטמון את הראש בחול ולהתנער מאחריות ולא לעשות שום בדיקה כלל. יש הרבה דברים-מניסיוני- שאם מגלים לפני הלידה- יודעים שצריך לטפל בהם בתינוק אחרי הלידה.אז אחריות על עצמך ועל העובר, אך לא בלחץ.בהצלחה!!

אמבטיה עם מלח- לפחות 20 דקות. אומרים שזה עוזר פלאים. בהיריון הראשון היה לי בצקות נוראיות ומרוב פחד עשיתי אמבטיות כמעט כל יום בהיריון השני וכמעט ולא היה...
עיסויים, להרים רגליים. את יושבת לראות סרט- תרימי רגליים, ותעסי אותם. את יושבת בשיעור? תרימי רגליים. זה משפיע ממש!
לפעמים בצקות מעידות על רעלת, ולכן במעקבג היריון שואלים על בצקות. אם לא שאלו אותך- תדווחי. אם זה בצקות נורמאליות הם אומרים לך או שולחים לבדיקות נוספות...
יכול להיות בצקת באופן תקין לגמריי. לא לדאוג סתם...

צריך להרים ממש מעל גובה הלב כדי שיהיה יעיל, כלומר לשכב ולשים כרית או שמיכה מקופלת מתחת לרגליים.

ולי מאד עוזר לקרר! לשים על הרגליים מים קרים מדי פעם. בקיץ זה כל כך מחמיר..

וכמובן שלא יהיו גרביים לוחצות מתחת לברך או שיושבים ויש לחץ על הירכיים, ההרגשה שלי שזה גם מפריע לזרימת הדם.

תודה לעונות!

אל הלב, נוזלים מצטברים ברקמות.
יש בהריון כמה גורמים לזה: עליה בנפח הדם, לחץ הרחם על הוורידים שעולים אל הלב, לחץ תוך בטני עולה...

בימים הראשונים אחרי הלידה מזיעים בטירוףףףף וכל הנוזלים יוצאים. הוא טוען שלהרים רגליים אולי יעזור קצת (בפרצוף מאד ספקן).

המצב, לפחות לכמה זמן.

לשתות חליטת תה סרפד (-להשיג בחנויות טבע)

לשים כרוב על הבצקת

שמספיק שבדקתי כבר? אם חשוב - באיזו תדירות?

ותה סרפד משתן, נכון? כי אני הולכת לשירותים מספיק גם ככה...

ובלי מחזור

אבל יכול להיות שאת מהנשים שלא מקבלות גם בהנקה חלקית. צריך פשוט לחכות ולראות איך עובד הגוף שלך.

וגם, זה שאחרי לידה אחת לא קיבלת, לא אומר שלא תקבלי אחרי לידה אחרת.
תתפללי לה' שימנע ממך את המחזור

אצלנו בכל בניין יש מטפלת

41 שקלים אני חושבת...

בשבועות מתקדמים מיון יולדות הוא ללא תשלום.

 

רק לדעתי, תמצי את כל השלבים ותהיי בטוחה שאין תנועות

ורק אז תלכי... חבל להיתקע שם סתם

אני הגעתי ב39 לשערי צדק בגלל חוסר תנועות. שלחו לי בדואר שאני צריכה לשלם על הביקור במיון. לכן נס שהיתה לי הפניה טלפונית מהאחות ואז הקופ"ח שילמה.

עדיף להתקשר למוקד אחיות להסביר מה יש לך והם יתנו לך הפניה טלפונית. ככה תהיי בטוח מכוסה..

בשעות הערב אפשר לבדוק בטרם אם יש להם רופא נשים או ללכת למיון בבית חולים בכל מקרה אל תזניחי את זה אפילו אם מרגישים תנועות מדי פעם אם יש מיעוט משמעותי ביחס לרגיל חשוב להבדק...

לכי אם אפשרי לקופ"ח או טרם.

 

בשערי צדק את יכולה להתייבש יום שלם עד שישחררו אותך אח"כ.

בגדול זה תקין על פי הספר אבל אם לשם הדוגמא בד"כ את מרגישה 15 תנועות בחצי שעה אז 3 תנועות זו חריגה גדולה מידי ואז כדאי לבדוק מה שלום העובר.

אבל יש לא מעט שכן!
חיזוק הגוף: פעילות גופנית (נניח הליכה 3 פעמים בשבוע), אכילת ירקות מרובה, הקפדה על שעות שינה מספקות.
כל הדברים האלה מחזקים את הגוף מבחינה חיסונית ומבחינה פיזית.

כל מה שכתבתי למעלה לא בא מנסיון אבל אני כן יודעת בוודאות שזה עוזר לתפקוד טוב יותר של הגוף. מכאן, תסיקי מה שנוח לך

בשורות טובות!

בעיקר על עייפות ובחילות.. להמנע מקמח לבן סוכר -כמה שיותר אוכל מלא ובעיקר פירות וירקות חיים.. אולי עש פה יותר מנוסות שיתנו פירוט מדוייק יותר מה עזר להם..

הכי טוב להתחיל הריון עם ברזל טוב.

אני לקחתי בפעם הראשונה, כשלפני כן נורא כאב לי מהזרוז שעשו לי. בפעם השניה לא הספקתי למרות שרציתי, ואחז ראיתי שאני מעדיפה בלי אם לא נורא כואב, וכך עשיתי אח"כ.

 אני ממליצה לך לא להחליט מראש, אלא תוך כדי אם תרצי תבקשי, בהצלחה

היו המון שרשורים בנושא, את יכולה לחפש.

שלי עם אפידורל... מעניין אם זה מאפיין של לידות ראשונות

מבחינתי ההרגשה הזאת של חוסר שליטה בלידה היא מרגשת וחזקה (בלי קשר לאפידורל כן או לא) - בתחושה שלי אני בזמן הזה לא יכולה להחזיק את המושכות, אז אני מוסרת לקב"ה בכבודות ובעצמו שיחזיק אותן!

לא יודעת אם זה יעזור לך או לא, בכל מקרה בהצלחה בהחלטה!

אה, ועוד משהו - אני בספק עד כמה נסיון של אחרות יועיל לך. כל אחת מגיבה אחרת לאפידורל, ויותר סביר שתרגישי בדומה לפעם שעברה שקיבלת אפידורל מאשר בדומה למישהי אחרת מהפורום... אבל זאת רק דעתי...

האפידורל לא מרדים את הגוף לגמרי באופן שלא מרגישים את הכאב, אבל זה מפחית אותו משמעותית. כמו״כ יש כמה דברים שמשפיעים על האפקט שלו:
- הכמות של החומר שמכניסים לך לוריד
- יש נשים שהאפידורל פחות משפיע עליהם
- המרדים שנתן לי אפידורל אמר לי שאם השריר מאוד מכווץ ברגע שמזריקים את זה אז זה יכול לגרום שההשפעה תהיה נמוכה יותר.

בלידה הראשונה, שבסוף העבירו אותי לניתוח, עוד לפני שהוחלט לנתח נתנו לי אפידורל. וכשניכנסתי לחדר ניתוח והתחילו לפתוח לי את הבטן אני צרחתי שכואב לי שאני מרגישה שחותכים אותי!!!! הרופא בהתחלה חשב שאני מגזימה ומפוחדת ולא כ״כ האמין לי... ואני המשכתי לצעוק שכואב לי... הרופא נתן לי צביטה קטנה בבטן ושאל אם הרגשתי, וכן! מיד אח״כ הרדימו אותי לגמרי ורק התעוררתי אחרי הכל....

בלידה השנייה גם קיבלתי אפידורל, ואני יכולה להגיד שהלידה היתה מאוד מאוד כואבת, לא יודעת מה היה בלי אבל זה היה כאבים מאוד חזקים...

הם לא משאירים לך בגוף את המחט אלא רק צינור.
אולי זה קצת ירגיע אותך..

ואני לקחתי פעמים ובאותו רגע הרדים לי את כל החלק התחתון של הגוף כולל הרגלים.לא מרגישה כלום עד אחרי הלידה

הצלחתי להירדם,
הקטטר לא היה נוח בכלל,
לא הרגשתי את המקום של הזריקה.

פעמיים נרדם לי רק המקום ופעם אחת כל פלג הגוף התחתון.

וגם , בשתי הפעמים הראשונות הרגשתי את צירי הלחץ, ובשלישי לא הרגשתי.

בלידה שהתפתחה בגלל זירוז. בהתחלה נרדם לי חצי - רק רגל אחת וצד אחד במותניים ואז שמו לי עוד מנה והכל נרדם ב"ה לא הרגשתי כלום. רק את הלחץ בסוף אבל זה היה נסבל. הגיוני שכואב למרות האפידורל כי כל גוף מגיב אחרת ואולי צריך להוסיף עוד חומר. אגב גם אחרי הלידה ביקשתי עוד אפידורל כדי שלא ארגיש את התפרים.. ובגלל הכמויות של החומר רעדתי בטירוף;)

לקחתי בלידה הראשונה אפידורל אחרי שעות של צירים..!! [15 שעות צירים.. ]

 

וב"ה, היתה לי חוויה טובה סה"כ מהאפידורל [למרות שהוא עיכב לי את הלידה עצמה!! הייתי 3 שעות פתיחה 10.... חשש לוואקום...]

 

היה לי נוח לשכב. למרות המחט וכו', תוך כדי דיברתי עם הדולה ובעלי והיה כיף, כיף לא לחוות כאב. כיף להרגיש את הרוגע. כיף אחרי שעות של צירים ונשימות- ואוו, לא כואב- הרגשה מדהימה ב"ה. ועוד הידיעה שעוד מעט אני הולכת לפגוש את הנסיך..באמת ב"ה הרגשה טובה.

 

היה לי רעד אחרי האפידורל והיה לי קר, ביקשתי שמיכה... אפילו 2 אולי.. והיה כיף דווקא פתאום להתחמם- סוג של כירבול כזה..

 

קיצר, סה"כ כן, היתה לי חוויה טובה.

 

זה שזה עיכב לי- זה נתון שבהחלט אני חושבת עליו ללידה הקרובה בע"ה, מצד שני- לא שוללת..

 

בקשר להרגשת כאב עם האפידורל-

נורא אישי..

יש כאלה בכלל לא משפיע עליהם.. יש כאלה חלקית..

וכמו בכל דבר- ס"ד ותפילה שאם כבר לוקחים-אז שבאמת יהיה לטובה לברכה..

 

אני לא יודעת מה להמליץ לך...

הכי טוב זה להגיע ולזרום...

מה את מעדיפה ברגע האמת?

כאב צירים או אי נוחות של מחת?

 

תבואי בראש של אני מתפללת לה' שיתן לי כוחות ושמחה ואמונה- להתמודד עם הצירים.

ותראי מה יהיה ואיך..

 

זה מה שאני אומרת לעצמי,

קרובה ללידה השנייה בע"ה...

מתפללת לה' שיביא לי כח , שמחה ואמונה להתמודד עם הצירים, כי גם לאפידורל לוקח זמן.....

 

ובע"ה, מה שיהיה- יהיה לטובה.. ולברכה...

 

מקווה שכן קצת עזרתי ועודדתי אותך...

 

והיתי 3 שעות בפתיחה מלאה....

אני מאוד מחוברת ללידה טבעית ושמחה בה.

אבל רק רציתי להוסיף כדי שלא תחשבי שבטוח זה מהאפידורל...
זה קורה בלידה ראשונה..לפעמים התינוק גבוה מדי..ויש כל מיני סיבות

גם בלידה ראשונה כמובן..

הייתי שעתיים בפתיחה מלאה, אינסוף לחיצות ובסוף ואקום. שגם הוא לא הלך בקלות, והרופא איים עלי שאם אני לא מתאמצת עוד אז זה ניתוח. כבר כמעט התעלפתי והמסכנונת יצאה עם נפיחות על הראש בגודל מטורף.

המלצתי היא לבוא בראש פתוח
וגם לבחון את הנתונים
אם את מתחילה בצירים, הייתי ממליצה כן לנסות להתמודד איתם, כי התנועתיות עוזרת, ואם מאוד קשה אולי כן לקחת אפידורל

ויש עוד דוגמאות אינסוף..

שלל סיטואציות יכולות לקרות, לכן הכי נכון לדעתי לא לבוא מקובעים!!
בשורות טובות

תודה רבה על התגובות!!
החשש שלי הוא מכיוון שבלידה הראשונה התחננתי לאפידורל, וכשסופסוף באו לתת לי, המיילדת בודקת פתיחה ואומרת לי שהראש שלו כבר תכף בחוץ ואני צריכה כבר ללחוץ...... היא אמרה שאין מצב שמרדים יהיה מוכן בשלב כזה לתת לי אפידורל כי אני חא אוכל לשבת בלי לזוז....
הלידה השניה הייתה אעטית מאוד עד פתיחה 6, ואז תוך 3 דקות זינקתי ל9.5 ומיד פתיחה מלאה ולידה....
לכן אני מפחדת לחכות עם האפידורל למתי ש״יכאב מדי״, כי אני מפחדת שיהיה מאוחר מדי....

מכאן נובעת ההתלבטות בעיקר :/

בכללי עדיף לקחת אפידורל כשאת כבר בשלב האקטיבי של הלידה (כלומר בערך מפתיחה 4-5).

אם לוקחים אפידורל בשלב הזה הסיכוי שהוא יעכב את הלידה הוא יותר נמוך.

אבל כמובן שזה משתנה לאישה לאישה ומלידה ללידה..

נראה לי פתיחה 3-4.. ישר כשהכניסו אותי לחדר לידה... כי פחדתי שלא אספיק, בגלל הלידה הראשונה...
בסוף זה נמרח כמו מסטיק

למה שלא תנסי דברים אחרים שמוצעים?

כך שהשמועות ממש לא מדד.

 

אני שמעתי כמה פטידין הוא יעיל ונהדר- וזה גרם לי ללידת בזק שהיתה טראומת חיי לשנים רבות.

 

אצלי האפידוראל משפיע נפלא- ולכן כל סיפורי האימה עליו לא משכנעים אותי.

 

כל אישה וגופה ומה שמשפיע עליה.

מצחיק להסיק מאחת לשניה.

לק"י

עד שבשלב מסויים התחלתי להרגיש קצת כאב/ לחץ למטה, אבל זה היה יחסית נסבל.

לא הגעתי לצירי לחץ, כי בסוף ילדתי בניתוח.

לפי ההמלצות של הדולה שלי, ניתן לקחת כבר מפתיחה 3-4..

לפני האפידורל הייתי מעולפת, והאפידורל פשוט החייה אותי!! הצלחתי להרדם לכמה שעות ולצבור כוח לצירי לחץ.

לידה קלה בעז"ה!