פורום הריון ולידה (עמוד 4667)

חשוב לי לציין שהוא כן עוזר לי בבית ועם הילדים.. כמה שהוא יכול.. כי הוא לא נמצא הרבה בבית עבודה וכו.
אבל העזרה הנפשית.. הקשבה והכלה.. פשוט לא

העולם מרגיש לי גדול עליז ואני באמת עושה פיל מכל דבר ןיותר פסימית. בימים כאלה- פשוט לישון מוקדם/שנ"צ
בהצלחה יקרה!

אני מבינה אותך. זה באמת מתסכל.

יש מצבים שכשפורקים קושי ותסכול אז מי ששומע מרגיש שהוא לא יודע מה לענות והוא מרגיש שמצפים ממנו לפתרון...ואז במקום להבין ולהכיל הוא מתוסכל מבפנים ומגיב לא יפה...

יש גם כל מיני סיבות אחרות שיכולות לגרום לתגובות לא מבינות...תנסי לחשוב...
זה חשוב כי כשאת מפרשת את זה בתור- 'הוא לא מבין אותי ולא מתייחס אלי יפה'' אז זה גורר מעגל של כעס מצידך ואז זה מחלחל אליו וחוזר חלילה...

כשההנחת יסוד היא שבטח הוא אוהב ורוצה להבין ולעזור אלא שקשה לו כרגע כי.......זה הרבה יותר קל להתמודד !

וגם מעשית תנסי שכשאת חלשה ככה לא ליפול עליו עם כל התסכול והקושי...קודם כל כן להתאמץ קצת לקבל את פניו יפה ולנתעניין בשלומו ואיך עבר היום. ואז לשתף אבל ממקום שמבקש עזרה, שמשתף אותו כי הוא חשוב לך. כשמנסחים קושי בתור בקשת עזרה או שיתוף מהלב ולא רק פורקים מהלב זה נותן לו עוד אפשרויות תגובה חדשות כי נתת לו. תפקיד.
אפילו תגידי לו - אני הייתי כ''כ חלשה כל היום ואני כ''כ זקוקה שפשוט תגיד לי שאתה מבין אותי.זה יתן לי המון כח.

בהצלחה...תרגישי טוב!

ממש ממש תודה למגיבות!!
הגיוני שאני יותר רגישה בגלל גלולות?
ואיך מזהים דיכאון אחרי לידה?

מבינה ומכירה את התחושות שלך לגמרי!!!

גמני אחרי שהתחתנתי חשבתי כמוך ונפגעתי שבעלי לא מבין אותי זה גרם לי להרגיש בודדה ומתוסכלת וכל פעם מחדש ההיתי אומרת לו שהוא לא מבין אותי וזה לא הועיל זה רק הקשה את השיחה והתיש אותי כמעט התיאשתי עד ששמעתי מרבנית מדהימה על תכונת הגבר מקווה לצטט אותה נכון.. לגבר יש את הדחף הזה לדאוג, לרצות ולספק  את האישה שלו זה טבע שאלוקים טבע בו ע"מ שידאג לה והסיפוק הכי גדול שלו הוא שהאישה שלו מאושרת, מסופקת ומרוצה עכשיו כשאישה מתלוננת ועצובה ("הרבה הרבה את עצבונך..." נאמר על כל הנשים) הבעל מרגיש אשם למרות שלפעמים זה לא קשור אליו זה חסר ההיגיון זה מעל הטבע ואז הוא מתגונן וההתגוננות הכי טובה היא התקפה /האשמה הוא מנסה להגן על עצמו ולומר שאת עושה מכל דבר פיל, זה שום דבר את סתם מתלוננת וכו' לכן אם אישה רוצה להשיג הבנה עליה לבוא בגישה מתאימה לא להאשים ולא לטעון (לפעמים זה אפילו בלי לשים לב הטון העיתוי...) אלא לבקש בצורה יפה צורת הבקשה מעוררת את הטבע של הגבר לדאוג ולרצות את האישה שלו.....

  מקווה שהצלחתי להסביר ושמישהי קראה עד פה......

ראשית - חיבוק גדול!  ועוד חיבוק ענק!

קראת פעם את הספר "גברים ממאדים נשים מנגה"?  (בזמן הפנוי שאין לך? )

אף פעם לא קראתי את כולו, אלא חלקים ממנו.  הספר עזר לי להבין מה אני אומרת ומה בעלי שומע.  לא תמיד אותו דבר.  אחד הדברים שלמדתי מהספר הוא שנשים מדברות כדי להרגיש יותר טוב - לפרוק.  גברים מדברים אך ורק כשהם מבקשים עזרה, פתרון לבעיה.  כשאנו במצב של צורך לפרוק - אני עייפה, איחרתי ללימודים, איחרתי לעבודה ודווקא הבוס הקדים, הילדים רבו כל היום, החלב נגמר והילדים התחננו לשוקו, וכו' וכו' יום מזעזע....  ואני, בסוף היום, עייפה, וצריכה לפרוק.  האדם ההגיוני, לכאורה, לפרוק לכיוונו הוא הבעל היקר.

הבעל היקר מבין הבנה שגויה (מה לעשות, הוא גבר), שאני מחפשת אצלו פתרון = "תעשה משהו" כדי שהיום שלי יהיה טוב יותר, וסביר שיפרש גם שאני חושבת שהוא לא בסדר, כי הוא נתן לי להגיע למצב בו אני נמצאת.  ובסך הכל רציתי לפרוק ולהרגיש יותר טוב...  בכלל לא באתי אליו עם טענות!

אחרי שקראתי את הדברים, יצא שחזרתי הביתה אחרי יום שכולו מעצבן, והייתי חייבת לפרוק!

נכנסתי ואמרתי לבעלי שאני צריכה ממנו משהו שמאוד מסוים.  כולו נדרך, מה אשתו תבקש עכשיו, הוא חזר לא מזמן מהעבודה ורק רוצה לנוח בשקט מספר דקות, אבל הקשיב לי רגע.  אמרתי לו שאני חייבת לספר\לדבר, ושאני חייבת שיקשיב ושלא יאמר מילה.  כשאסיים, הוא חופשי לחזור לענייניו.  הוא הביט בי במבט שאמר "בסדר, אבל הבקשה נראת קלה מידי..."

ואז פרקתי.  ופרקתי ופרקתי.  וכשסיימתי, אמרתי לו תודה רבה על ההקשבה, אני מרגישה הרבה יותר טוב עכשיו, ואיחלתי לו המשך הנאה ממה שהוא היה באמצע לעשות כשנכנסתי.

הוא הסתכל עלי במבט שאמר שחשבתי שהתחלתי להבין נשים, אבל עכשיו אני מבין שכנראה לעולם לא אבין אותן.

 

אולי תוכלי להסביר לאישך היקר שהוא איננו חייב להבין אלא רק להכיל.  מצב נתון.  כשאת אומרת לו "אני מתפרקת" התפקיד שלו זה לומר "אני אוהב אותך".  לא לתקן אותך, כי את מתוקנת.  לא לומר לך שאינך כזאת, כי את כרגע בדיוק כזאת.  ולומר לו שכשהוא אומר לך "אני אוהב אותך" הוא מחזק אותך ונותן לך בדיוק את מה שאת צריכה כדי להתחזק ולחזור לעצמך הרבה יותר מהר.

שוב, הוא אינו חייב להבין אלא רק לבצע.  נעשה ונשמע...

 

ותחשבי איזו מדהימה את - גם עובדת, גם לומדת, גם אמא לילדים וגם אחרי לידה וגם אחראית על בית וגם, חשוב מאוד, רעיה אוהבת.  מחיאות כפיים לאשת חיל המכונה בלעז "סופרוומן"!!!!

אגב, רצוי לתת לעצמך טפיחת שכם כל כמה דקות על כל פועלך.  מגיע לך!

 

כמה המילים שלך טובות ומלטפות..
תודה. תודה. תודה!
גרמת לי להרגיש הרבה יותר טוב!!!
באמת שווה את התשובה המושקעת והמבינה

גם לא זול אבל יותר קרוב למחירים של 130-150 ש"ח

בהצלחה.

כל ההיריון סתם איזה חצאית ג'ינס שקניתי עוד לפני שהתחתנתי בפוקס (נראה לי היא עלתה לי פחות מ-100 ש"ח). החצאית הזו תמיד היתה גדולה עליי במידה אחת ולא השתמשתי בה ועכשיו היה לה אחלה שימוש (אני לובשת אותה בערך מחודש חמישי ואני כבר בתשיעי )

כנראה שאת רזה...

להרבה נשים, גם לא שמנות ברמה שאומרים "היא שמנה"

חצאית מידה 44 של פוקס לא תיסגר בהריון.

ברמי לי קניתי חצאית ג'ינס ב150 עם חבר מועדון

בחנות אמא יקרה לי ליד גאולה באיזשהו רחוב צר, תעשי גוגל

מכרו נכון ללפני חצי שנה ואולי גם עכשיו, רמי לי בהנחת מועדון בלי מועדון .

המועדון שלהם לא כל כך יקר ומכסה את עצמו אם את מתכננת לקנות שם.

יש בסנטר וואן חנות לדתיות של רמי לי.

יש שם מוכרת חרדית אמינה, ומוכרת לא דתיה שגם אם תלבשי את הדבר

הכי צמוד ומכוער על הגוף היא תגיד שזה מהמם ויושב מעולה.

חצאיות זולות ג'ינס עם גומי לרזות , מידה 4 שלהם היא כמו 2,

של חברת לוק ( חיקויים בע"מ ) שעושים דגמים דומים לשל פרינס וקמיליון

יש בעיר הרחוב יפו בחנות בשם הלבשת הבירה נראה לי,

לא רחוק מבניין כלל לכיוון המדרחוב, רק ממול.

חנות של פרסים כזו. תתמקחי ותשלמי במזומן אם את רוצה לחסוך. על אשרי יש ללכל בתי העסק עמלה 

והם לא ששים לתת הנחה כשמשלמים באשרי.

ראיתי מזמן כאלה גם בחנות של שאול, יותר לכיוון כיכר ציון נראה לי,

מלא גלגלים של חצאיות בחנות קטנה ודחוסה. אני אישית לא נכנסת אליו

מסיבות שאני לא רוצה לכתוב כי זה לשון הרע. תתמקחי. אולי תצליחי.

המחירים על הטיקטים בחנויות שאני ממליצה כאן, חוץ מרמי לי, זה מחירים מהמפעל, לא מחירים ראיליים. כמו ברוב החנויות בסיגנון הזה. בחנויות האלה הרבה פעמים אומרים לך זה עולה 180 ש"ח (כי זה מה שרשום על התווית) ועשיתי לך 30 שקל הנחה , אל תאמיני.

ראיתי "לוק" עם גומי גם ברחוב איפה שפעם היה בת עין, סמטא בשם יעבץ , חנות גם בנוסח פרסי

אולי היא כבר לא קיימת. תתמקחי גם שם.

תנסי אולי בחור בקיר, יש שם חצאיות במידות גדולות גם, לא סגורה על זה שיש שם גם גומי.

תבואי עם מזומן ותתמקחי. אני תמיד מצליחה להוריד קצת ואני לא כזו טובה בזה.

גם בנטע יש הרבה. תבואי עם מזומן, ותתמקחי. טיפים להתמקחות נכונה אם את רוצה,

אוכל לתת לך בהודעה פרטית.

 

הבהרה: הודעה זו נכתבה על ידי נשואה לנצר לשושלת מפוארת של סוחרים פרסים,

אמא לילדה בת 3  שהדבר הכי מצחיק זה לשחק איתה במוכרת וקונה.

ככה שאין פה חס וחלילה זילזול בעדה.

(אמא:אני רוצה לקנות בננה. גברת פרסית ג'וניור: 20 שקל. אמא:זה יקר לי , יש לי 5 שקלים.

גברת: "אמרתי 20 שקל , לא רוצה לא צריך." ולוקחת לי את המטבעות משחק מהיד בצחוק מתגלגל)

 

אני ממש ביישנית, ממש לא מעזה להתמקח

יש שם מבחר ענק ולא יקר.

קניתי שם 3 חצאיות עם גומי ששימשו אותי כל ההריון

אם כן, אז החצאיות של הלל מאד רחבות בחגורה ונעימות, אפשר לשים נמוך ואין בעיה לכל ההריון.

קניתי גם חצאית בגאולה בחנות של "בסיסים", נקראת chemise. לא להריון אבל פרמתי קצת את התפרים בצדדים ושמתי נמוך. יש שם חצאיות מאד יפות, דמוי ג'ינס נוח כמו פיז'מה.

יש גם אצל אבישג ארבל, כנראה יעלה באזור ה 200, חצאיות טובות אבל כבדות מדי לטעמי (ויקרות מדי).

שם קניתי בהרבה פחות מ200 חצאיות הריון מעולות!

ם השקיפות תקינה..

בכלל הגעתי לרופאת נשים רק בחודש רביעי.. (לא בכוונה) וב"ה הכל בסדר זה לא קריטי. הבנתי שזה חשוב כדי לקבוע גיל הריון מדוייק, אולי אני טועה.

ושם כמובן שיש סיכוי לתור.

לא צריך לעשות שום דבר מיוחד, רק לבוא עם ההפניה.

אישית, בירושלים ממליצה על ד"ר שוקרון שמקבל בבנייני וולפסון ברחביה.

תוכלי לשמוע עליו פה עוד המון המלצות.

 

סקירה מוקדמת ושקיפות - תלוי בך ובגישה שלך לבדיקות. הרי אפשר גם לא לעשות כלום..

אני אישית בעד.

הבדיקות לא קשורות זו לזו.

 

הבנתי שזה לא חובה וגם לא בסל.. אז לא נורא.

מה שחשוב זה ללמוד להבא ולהזמין תור כמה שיותר מוקדם. אני כבר עכשיו קבעתי תור לסקירה מאוחרת! (יותר מ-5 שבועות לפני..).
ממליצה לבדיקות האלו על ד"ר קרייסברג (מקבל במכון באגריפס)- מאוד נחמד, מומחה, דתי.. הרגשתי אצלו אחלה ובדר"כ אני משתדלת לא ללכת לבנים, אבל הוא מצוין!
בהצלחה!

אושר לעשות במכונים החיצוניים.
אפשר לומר שהם בונים על זה, אחרת היו כנראה מוסיפים תורים אצלם..

אין קשר בין מה שעבר על הוריך למה שיקרה איתך ועם בעלך. חוצמיזה שבדיקות וטיפולים עושים רק לאחר ניסיון של יותר מחצי שנה/שנה להרות ללא הצלחה. חשוב שתתחילי לקחת מעכשיו חומצה פולית..טוב לקחת 3 חודשים לפני ההריון.. וכרגע פשוט לזרום ולהנות..ולהשתדל לא להיות לחוצים.. הרבה הצלחה ובן זכר עוד השנה

בדיקות גנטיות.
לבדוק שיש לך את החיסונים שצריך.

בס''ד

אמןן!!!
איזה בדיקות וחיסונים צריך לעשות לפני?

מאוד להקפיד על טבילה בזמן, ולהיות ביחד אז, כי סביר להניח שאז הביוץ, עכשיו- טבילה בזמן תלויה בהפסק טהרה בזמן, אז אם הכל סבבה ואין פציעות וסרטים אלא סיום דימום, הפסק, 7 נקיים ואישות בליל טבילה זה חשוב מאוד לצורך ההיקלטות, מניסיון אישי כמה פעמים ב"ה.

מאוד להקפיד על טבילה בזמן, ולהיות ביחד אז, כי סביר להניח שאז הביוץ,

טבילה בזמן תלויה בהפסק טהרה בזמן, אז אם הכל סבבה ואין פציעות וסרטים אלא סיום דימום, הפסק, 7 נקיים ואישות בליל טבילה זה חשוב מאוד לצורך ההיקלטות, מניסיון אישי כמה פעמים ב"ה.

בע"ה שיהיה בהצלחה!!!

לי למשל יש מחזור באורך 35 יום כלומר יום הטבילה הוא שבוע לפני הביוץ...כדי לדעת פחות או יותר מתי הביוץ שלך תחסירי 14 יום מאורך המחזור...

גם אצלי בערך ככה, מחזור של 37...

אם את רוצה להשקיע ולהיות לחוצה (לא מומלץ ) את יכולה ללכת לרופאת נשים לביקורת שגרתית.

אין שום קשר בין מה שהיה להורים שלך לבינך.

תקפידי כמו שאמרו על ליל טבילה, והדבר היחיד שכדאי לשים לב אליו הוא שהמחזור שלך הוא בן 28 יום לפחות. אם הוא קצר יותר יש מצב שאת מפספסת את הביוץ ואז כדאי להתייעץ עם הרופאה (ועם הפורום) איך את בודקת אם זה באמת המצב ומה הטיפול. לא לדאוג, זה קל לטיפול.

 

והעיקר:

תהנו מזה שאתם זוג צעיר וחסר דאגות!!

אני הייתי מאד לחוצת הריון. ובצדק בגלל הגיל שלי.

ועכשיו אני מצטערת שלא ידעתי להנות מהזמן הזה..

להתפלל!!

במיוחד אם הוא בא רק בסוף שבוע..אפשר לקנות אותם בסופר פארם. חוץ מזה לא נראה לי שיש קשר בין קשיים בפוריות אצל הורייך למה שיהיה לך...

כדאי לבדוק אם את מחוסנת מאדמת ואבעבועות רוח ולהתחסן

אבל אם לא הספקת אז אחרי לידה

עברתי שניים בינתיים (מכבי):

 

ד"ר דיאנה גורטן, מקבלת בהר נוף ובפסגת זאב. פעם בשבוע אז צריך תור לפחות שבועיים מראש.

מאד יסודית, נותנת הפניות לכל הבדיקות שצריך, גם דברים שאחרים מחפפים - נתנה לי הפניה לבדיקת שד כנוהל שבשגרה, המליצה על nifty, וגם צלצלה אלי לפלפון כשהיו תוצאות חריגות.

חסרונות - לא נחמדה ולא משתמשת באולטרסאונד.

 

ד"ר דניאל מלאך, מקבל בקרית משה, זמין מאד.

מבוגר עם כיפה ברוגה, מאד נחמד ורגוע. מרגישים שיש לו הרבה ניסיון.

גם לו אין אולטרסאונד. לי מפריע שהוא רגוע מדי, על כל דבר אומר שלא צריך.

אולי זה דווקא מה שימצא חן בעינייך.. אני שוקלת לעזוב.

אם את שוקלת לעזוב אז כמו שכתבתי בתחתית השרשור - ממליצה על ד"ר דורומבוס..

ושאלה - כשכתבת ניפטי התכוונת לבדיקת הדם?

את ממליצה עליה? הבנתי שיש אפשרות לקבל גם תשובה שהיא אינה חד-משמעית ואז צריך לחזור על הבדיקה ואין החזר כספי

ושיש בדיקת דם אחרת בשם מטרניטי 21 שכן נותנת תשובה מובהקת - שמעת עליה? אני שוקלת לעשות אותה

 

תודה..

גפ הרופאה המליצה עליה.

לא יודעת על הבדל בתוצאות ולא שמעתי על כזה דבר שצריך לעשות שוב.

נשמע כמו פרסומת לחברה השניה..

 

ובקשר לד"ר דורמבוס:

שמעתי עליו מחברות שלי, והם אמרו שכנראה לא אסתדר איתו..

יש לו אולטרסאונד בחדר?

כי אם לא אז אולי כבר אחזור לדיאנה גורטן.

אני לא נבהלת מזה שהיא לא מחייכת (הכי יפה היה שכשאמרתי לה שאני בהריון, אחרי שהיא נתנה לי כדורים לדחיית ביוץ, היא כנראה שמחה מאד והיה חיוך עקום זעיר בזווית פיה), והיא יסודית.

 

הייתי שמחה לשמוע על רופא או רופאה עם אולטרסאונד בחדר..

חשבתי שאת שוקלת לעזוב את הרופאה..גם אני לא מתרגשת מרופאות שלא מחייכות וגם לא מהאנטיפטיות שביניהן..באיזשהו מקום לפעמים אני מעדיפה את זה כשמדובר בגניקולוגים.

 

אבל את ד"ר דורומבוס יצא לי להכיר (לא כרופא מלווה במהלך ההריון ) והוא היה מקסים ומקצועי

 

ובקשר לאולטרסאונד - רוב הרופאים מקבלים בכמה מקומות, ייתכן שבחלק יש ובחלק אין..בקיצור, תמיד עדיף להתקשר למרפאה/למזכירה או פשוט למוקד ולבדוק היכן הם מקבלים עם..

הרבה יותר נוח מן הסתם

דתיה, רגועה, נחמדה
יש לה אולטראסאונד בחדר.
הבעיה שהיא עובדת רק 3 שעות בשבוע וקשה לתפוס אליה תור. בד"כ חודש וחצי- חודשיין מראש. אם לא הייתי מתחילה אצלה הייתי כנראה עוברת לזמינה יותר. אבל מבירור שעשיתי אין כ"כ היצע..
בשעה טובה!

מקבלת בגני גאולה בירמיהו

הוא כ''כ עדין ואדיב!!
וחברה שלי היתה אצלו במעכב הריון לממש מרוצה ממנו.

מקבל בפסגת זאב ובמרפאה שלו בבית הכרם. ממש ליד התחנה של כיכר דניה.

מומלץ מאוד מאוד. הוא ממש נחמד ומסביר הכל. 

לא יודעת מה בבית הכרם, אבל בפסגת זאב אין לו אולטראסאונד

מעולה ומאוד מקצועי..ומאוד אנושי ומקסים

יש לו הרבה שעות קבלה יחסית, אולטרסאונד בחדר, והוא מקבל בכמה מקומות. חוץ מזה שהוא יסודי, חביב נחמד ובונוס- דתי.

אצלי - כמו משרד החינוך

היא אמרה ש כ ל המטפלות לוקחות כמו משרד החינוך... ואני ידעתי את זה רק אחרי חודש וחצי... וכי אני משלמת על זה...

אבל זה גם מה שחיפשתי בגלל העבודה.

אצלנו הרוב הולכות לפי משרד החינוך וגם במקום המגורים הקודם שלילהבא, ממליצה מאד לשאול ממש בין השאלות הראשונות...

כשזה חופשות משרד חינוך-אתן משלמות על זה? (משלמות מחיר גלובלי בחודש?)

ואם רוצים ימים כמו בתמת - אצלי אפשר להוסיף בנפרד.

כשזה משרד חינוך? כי אני משלמת על כל השבועיים של לפני פסח ובפסח ממש כרגיל, מחיר מלא, למרות שצריכה לעבוד ולילדה אין סידור, ורוצה לדעת אם כך מקובל...

מכירה את "יהודיה מא"י"? נראה לי שהיא  סיפרה שכך היא עושה.

יש כמה כללים. חפשי בגוגל "נקת צמד" או "הנקת טנדם" ותלמדי עוד.

בשלב כלשהו של ההריון החלב יהפוך לקולוסטרום. לגדולה זה לא יזיק, ולקטן זה חשוב מאוד. מכאן והלאה החלב יתאים בעיקר לצרכים שלו, והיא תיהנה "על הדרך".

תודה

שמעתי שיש תינוקות שאוהבים MAM, אך אצלנו לא עבד.

הבנתי שזה שהפטמה שלו רחבה, גורמת לו להיות קרוב יותר להנקה..

 

בהצלחה!!

נראה לי אצל כל אחד זה שונה...אז תצטרכי פשוט לנסות...

לפני זה ניסיתי טומי טיפי ועוד סוג.
אבל רק מם היא הסכימה.
המטפלת דווקא אמרה לי שאם זה דומה להנקה זה מבלבל ומעצבן אותם. ודווקא מם ששונה לכנרי מהנקה היא תתפוס. וזה מה שהיה.....

בהצלחה

שלי רק בת שבעה חודשים, אבל גם לא מסכימה מבקבוק (ניסיתי לתת מים). בסוף שתת מכוס (בעזרתי כמובן)

כמו מיץ ;)
אבל נראה לי תצטרכי להשגיח ולא לתת לבד כמו עם בקבוק

אני מבינה שאני פשוט צריכה להתחיל לנסות בקבוקים שונים ולא להתייאש..

מבקבוק עם קש הוא מסכים לשתות...

האמת שניסיתי בהתחלה אווונט ולא אהבתי כל נזל כשניערתי אותו. לבקבוק של מאמ יש פיטמה מאוד רכה מסיליקון אני קונה זוג ב-50 באתר של מאמא גורו זה מחיר הכי זול שמצאתי עד כה.

2. בד"כ משאילים שם את ספקטרה. אני הייתי מרוצה מאוד מהעוצמה שלה, גם לא עשתה יותר מדי רעש (הייתה חדשה), אבל היא כבדה מדי לעבודה וכו'.

לגבי חיטוי- את צריכה לרכוש בעלות 60 ש"ח בערך ערכה- ובה מה שמתחבר לגוף שלך. כלומר, אין שום משהו לא הגייני, כי החלק היחיד שעובר בין כולם הוא המנוע, המכשיר- ולא הצינורית, המגן והבקבוק ששיושבים על הגוף או שמהם התינוק אוכל.

חוצמזה משלמים פיקדון שאותו מקבלים חזרה אם מחזירים אותה בזמן. (3 חודשים אאלט)

 

1. לגבי ידנית- לי יש של אוונט ואני מרוצה. לא קניתי דרך הקופה. אין לי תובנות מי יודע מה.

ונראה לי שכן בכל בית מרחקת אם יש לך את הביטוח המתאים כמובן.

 

זו משאבה טובה אבל בתכלס מה שחשוב האם היא טובה *לך* כי לכל אחת מתאימה משאבה אחרת ולכן אני ממליצה לנסות קודם לשאול מחברה (לעשות סטריליזציה לפני ואחרי) ולראות אם היא נוחה לך.

שברת את ליבי.

 

כל כך מזדהה.

ויש דרך אחרת לרפא - בלי צורך להשתמש בכדורים שאי אפשר להניק.

 

הייתי במצב דומה לשלך - אובחנתי כסובלת מדיכאון קליני קשה של אחרי לידה.

אצלי זה התפרץ אחרי הלידה הרביעית ופשוט  לא הייתי מסוגלת לוותר על ההנקה ומצאתי פתרון אחר לריפוי הסבל.

 

כיוון שאת מאנונימי, אם תרצי, אוכל להזדהות בפני תחיה או יפעת מנהלות הפורום והן יקשרו ביננו.

 

 

אולי יקל עליך, מבחינה נפשית, לשאוב מדי פעם לעת עתה.

תודה..

מה הדרך?

אין לי למה לשאוב..

סתם יגרום לייצור.. וכבר אין לי גודש כואב .. זה בטח יעלם מעצמו עוד מעט..

אין לי דיכאון ב"ה, נפשית מצבי טוב ממש, אני מאושרת, 

חוץ מהמחשבות הליליות על ההנקה שאני מפספסת..

זה קורה לי כשקטנטנ' ישנה לי במנשא ואם אני מוציאה אותה למיטה היא מתעוררת ,

אז אין לי יותר מדי מה לעשות עד 3 בלילה ככה, שאז היא כן תישן אם היא תעבור לעריסה, 

והיא עם האף על המחשוף וכזה מחפשת לינוק מתוך שינה.. (אני בבית עם חולצות חשופות  כשאני מטפלת בה 

שתרגיש את העור שלי במנשא, אין לי ילדים-בנים כאן בבית ואני לא פריקית של צניעות) 

יש לי טורט וזה הרבה פעמים בא בחבילה עם מחשבות טורדניות ודאגנות-יתר , 

עם השנים זה רק הולך ופוחת ובקושי קיים, אבל אין לי אומץ ולא נראה לי גם נכון

להפסיק לקחת לגמרי , ולקחת את הסיכון שארגיש רע אולי ,

המינון בסה"כ הוא כמו נותנים לילד בגן, ואני לא דקיקה בכלל... 

לאט לאט זה יסתדר לי... גם עם הבכורה הייתי מבואסת ועבר... 

כמו פרחי באך ואומגה 3?

 

לא התכוונתי לפרחי בך. ואוכל לפרט באישי.

הלידה, כל ההריון סחבתי בלי תרופות, אבל אחרי הלידה התחלתי לקחת לוסטרל (סרנדה).

 

במכון הטראטלוגי טענו אגב, שמותר להניק עם זה. אבל מאחר וחשבתי שממילא לא יהיה לי חלב, כמו שלא היה לי בלידות קודמות, לא חשבתי שכדאי להניק בשביל התקופה הקצרה הזאת, כי תמיד הנקתי רק חודשיים בערך עד שהחלב נגמר לגמרי.

 

אבל הרגשתי כזה צורך עז להצמיד אותה אלי גוף לגוף. זה היה קשה מנשוא....  

 

הצלחתי להשלים את החוסר כמו שאת עושה, להצמיד עור לעור סתם ככה. וגם היא ישנה איתי במיטה כמה חודשים טובים, ואיתנו בחדר עד גיל שנתיים... (כשחצי לילה היא איתי במיטה) ב"ה החסרים מולאו.

 

בדיעבד אני חושבת שזאת היתה טעות, כי דווקא באותה לידה היה לי שפע של חלב, (בלידות אחרות לא היה לי אף פעם גודש וחלב רק הלך והתמעט) ומכיוון שבמכון הטאראטלוגי אמרו שניתן להניק אז יכולתי להניק בשקט.

 

יש לי בת דודה שהניקה שלושה ילדים עם לוסטרל (סרנדה). לילדים ולה שלום... יש לה ילדים מהממים אגב.

 

ביררת אם אסור להניק עם הכדור הזה? ואם אסור אז למה בעצם שלא תעברי לכדור אחר שמותר בהנקה? בסה"כ רוב הכדורים זהים בפעולה שלהם, יש להם רק הרכב קצת שונה...

 

חיבוק יקרה!!! זה כ"כ לא קל... אבל בסופו של דבר אפשר להשלים את החוסר... ואני בטוחה ש הקשר שלך עם הילדה יהיה חם ואוהב והיא תהיה מהממת ומקסימה עם הנקה או בלעדיה! 

 

 

הכדורים לא קשורים בהריון.

זה משהו שאני לוקחת מילדות וקשור בתסמונת טורט.

אין מצב שאני מחליפה, זה מה שעוזר לי, בתור ילדה החליפו

לי כמה פעמים ללא הועיל, עד שמצאו את מה שטוב לי.

זה לא נכון במקרה שלי שרוב הכדורים זהים.

אני ב"ה לא בדיכאון.

אני לא ישנה איתה במיטה, אני אמא כזו של "לפי הספר"

ובמיוחד שאני  ישנה כמו בלוק, לפני חודש ישנתי עם בת ה3 שלי וכשהתעוררתי מצאתי את עצמי ממש עליה.

תודה...

ארחיב כשיהיה זמן. קטנטנ קמה

שבטוח תשלימי לכן את החסכים.

 

אמהות זאת דרך ארוכה מאד ב"ה, היא רק מתחילה עכשיו... ולהיות אמא טובה באמת זה הרבה יותר מלהניק או לא להניק...

 

אני יודעת מה זה הכאב הזה... אבל תדעי שזה באמת רק הכאב הזה ולא שום דסר מעבר, לטווח הארוך והקצר.

 

אמרת שהיא עלייך במנשא ביום... איזה דבר נהדר זה בשביל שתיכן! היא מריחה אותך ורגישה אותך.. זה ממש ל חייב להיות דוקא בלילה במיטה שלך... סתם שיתפתי מה עבד אצלי... 

 

אבל יש כ"כ הרבה דרכים לפצות ולהשלים, שאני באמת מאמינה שתמצאי את הדרכים שמתאימות לכן...

 

רק תזכרי שאת כמו שאת בדיוק, את האמא המושלמת עבורה!

 

הרבה נחת ושמחה!!

 

(ועוד חיבוק על הכאב...

את נשמעת אמא מקסימה.

אולי כדאי לך לקחת כדורים לייבוש החלב כדי לסיים עם זה?

את כ"כ צודקת. נקודה שצריך לתת עליה את הדעת יותר. למרות שהשואלות בדר"כ ממש לא עושות זאת מכוונה רעה, אבל עדיין, כמו שכתבת, זה מציק.
מה שאני יכולה להציע זה ככששואלים אותך לענות תשובה כמו:" כשאהיה בהריון וארצה לשתף ולעדכן אותך - אני יעשה זאת." אולי זה יעזור, מקוה.
ועוד טיפ קטן- גדול: כמה שפחות להתייחס!!! להעביר, פשוט לא לקחת ללב. חבל על הצער שנגרם לך.
בהצלחה!

אנשים חסרי טקט זה פשוט סיוט.
תתחילי לתת לאנשים האלה את התחושה שכדאי להם מהר לצאת לך מהרחם אחרת הם לא יקבלו ממך יחס.
מאחת שכבר אפחד לא מעיז לא להסתכל ולא לשאול.. (חוץ מילדות קטנות )

זה כאילו ברור שאישה. היא או רזה או בהריון....

כבר אמרתי שצריכה לשים שלט על הבטן: אני רק שמנה)-:

זה עצוב שיש אנשים שלא מבינים מה מותר ומה אסור לשאול...

זה פשוט נראה שכל מי שמסביבי או בהריון או יולדת ויום אחכ בהריון.
כל אחת מתהדרת בבטן שלה- ובצדק! ובשמחה ובששון! אבל בבקשה אל תלחיצו!! לא כל אחת בנויה לילד כל שנה..

אני שמחה ששלי קצת שמנמנה (אחרי שניסיתי שנתיים להכניס אותה כדי שלא יחשדו בי..)
ומחכה ליום שהיא תגדל בעז''ה..
אנשים חסרי טקט יש בכל מצב שלך בחיים (ככה לימדו אותי) צריך לדעת מה לענות להם..
(ואני מתה שישאלו אותי אם אני בהריון- אני יענה להם, לא, זה שאריות מהלידה )





* הבהרה- הכותבת נשואה שנתיים וחצי וטרם זכתה.
סתם כי אחרת מה שכתבתי לא מצחיק בכלל..

כל מילה! מה שעזר לי זה כמובן מה שהציעו אלה מעלי וגם ההתכנסות לתוך משפחתי הקטנה. לשמחה ולאושר בעלי ובני קיימים בעולמי. ולתהליך שאני עוברת כי זה מה שמתאים לי.. ולא הזרם שאני כרגע לא רוצה להיסחף אליו..
מרגישה שפרקתי גם אני, טז תודה;)

בעיקר המבטים האלה של את דוסית והילדה שלך כבר אוטווטו שנתיים.

והגדילו לעשות אלה ששאלו "יש לך משו לספר לנו?"

אז אני סותמת את הפה לאנשים כאלה.

מברכת אותם שלא ידעו לידות זוועתיות כמו הלידה שהיתה לי.

ובעיקר אומרת שאם היה לי מה לספר בטוח לא הייתי מספרת להם.

או שלחלק עניתי שנורא נח עם הגלולות

בקיצור . אנשים הם חסרי טאקט תמיד. ותמיד יהיה להם מה להעיר.

אל תתייחסי להערות ולמבטים ותדעי שאת הכי טובה בעולם.

בעדינות, אם יש לי משהו לספר..

 

כי משהי (לא מהמשפחה) אמרה להם שאני בהריון!

 

באמת מביך משהו...

 

גם ככה קצת לקבל את עובדת הבטן שמתקשה לרדת.

גם אותי שואלים כמעט כל הזמן,

עד שהחלטתי לצחוק על זה  וכל פעם שהם שואלים אז לענות בצורה הכי ישירה לא!!!

וגם אם בעז"ה יגיע זה מה שאענה להם כל עוד אין לי עניין לספר...

וכשעונים להם ישירות הם מתפדחים ומתקפלים.

הרבה בהצלחה

אני לא רק נחשבת לדוסית. אני ממש חרדית.

אני מונעת כבר תקופה ארוכה, בהיתר של רב, וכולם מסתכלים....

זה כככווווואאאאבבבב!!!!

אני לא רוצה  למנוע!

אני רוצה עוד תינוק!

אבל יש דברים שלא תלויים בי!

אם הרב נתן היתר למניעה, אז סימן שעכשיו זה לא הזמן....

 

יקרה!

המשיכי לשמור על בריאות גופך!

רק כך תזכי לגדל דור חדש, ובעז"ה עוד תזכי למשפחה ברוכת ילדים!

חזרתי מחופשת לידה ( אחרי הארכה התינוק בן כ-7 חודשים.
מישהי בעבודה עומדת מולי ושואלת...
נו,מה זה? ( ומצביעה על הבטן)
מה נסגר?!?!
עניתי לה שזה שאריות

פתחתי פה שרשור על זה..

לדעתי פששוט תרפי לגמרי.
תנסי אבל בנחת- רוצה מצויין . לא רוצה- לא נורא.
זה לא עובד בכח.
וזה תקופות.

שלי בהתחלה לא רצתה כלום ממש אח''כ זרמה ממשש יפה על פירות. אח''כ על מרק ואז שוב היתה תקופה שכמעט כלום ..
עצות- נסי טעמים שונים ומרקמים שונים.
למשל- כשהיא סרבה לאכול מרק מרוסק נתתי לה חתיכות קטנות של ירקות רכים-שנמעכים בפה גם בלי שיניים היא החזיקה ביד והכניסה לבד לפה. וזה עובד מעולה.

תנסי בתנור ולא רק מבושל, תנסי להרגיש באיזה זמן הגיוני שהיא רעבה אבל לא מדי...כדי שתהיה לה סבלנות.

ולגבי שתיה- אצלינו היא לא אהבה מיים ובשום און לא הסכימה לא בבקבוק לא בכוס לא בכפית.

שמנו לה טיפטיפ תירוש בכמות מזערית ומיים- וזה עובד מדהים!
זה בקוששי מתוק אבל מספיק מעניין בשבילה


ובנחת. אף ילד בן 5 לא רק יונק נכון?

מתישהו זה יסתדר.

לאחותי יש 6 ילדים ששעד גיל שנה לא נוגעים בשום אוכל מוצק.
ב'ה בסוף זה מסתדר.

א. הרגעת אותי... ב. אקח לתשומת ליבי ואיישם בעז"ה. תודה רבה!!!

תהיי איתו בקצב שלו

וחבל לבזבז את הכסף על קרם מיוחד. קרם גוף רגיל יעשה את אותה העבודה..

כשהייתי בהריון מרחתי יום יום...ושום דבר לא עזר בסופו של דבר......

 

גם לגנטיקה וסוג העור יש "אחראיות.." על התוצאה....

 

מקווה שלא תתאכזבי...

את יכולה לבקש מהרופא ימי מחלה, וכך לא ירד מחופשת הלידה שלך,
זו לידה ראשונה? אני המשכתי לעבוד עד שבוע 40 ואז לקחתי מימי מחלה.
קחי גם בחשבון שלנשים רבות קשה לשבת בבית ופשוט לחכות שתתחיל לידה.

ואז ממילא היא אמורה לקבל משכורת חופש.
נראה לי פשוט להודיע למעסיק שאת יוצאת לחופשה.

את המשכורת של אוגוסט מקבלים על חשבון הימי חופשה.

ככה שאני לא ממש אמורה לקבל משכורת חופש זה כסף שהוא בכל מקרה שלי

ותלוי אם אני אקבל אותו בחופש או כשאני אתפטר

כך אני מבינה את זה.

 

 

ולגבי לחכות ללידה

גם אני התלבטתי על זה

אבל כבר אין לי כוח להתרכז בדברים אחרים שהם לא הבית שלי והקן שלי

זאת לידה שניה

לדעתי, כדאי לך למשוך כמה שיותר בעבודה כדי שחלק מדמי הלידה ישמרו לך לתקופת אוגןסט.
שיקול שלך.

באוגוסט או לא..

 

כ"כ בא לי חופש ולהוריד הילוך

השאלה אם זה באמת שווה את המחיר..

כי כרגע את מקבלת שכר ובאוגוסט לא .

אני גם בהתלבטות..

עובדת כרגע במילוי מקום במשרה מלאה+עבודה קבועה בהיקף קטן מאד.

יוצא שהמילוי מקום מסתיים כחודש לפני הלידה (ובעז"ה אני בדר"כ יולדת לפני התאריך),

אני חושבת לצאת לחופשת לידה מוקדמת כי זה יותר משתלם לי כלכלית, הרי ביטוח לאומי לוקח את ה-3 חודשים האחרונים, אז עדיף לי לצאת לפני ולקבל לפי חודשים מלאים ולא לפי משכורת מאד קטנה..

 

מישהי יודעת כמה זמן לפני התאריך אפשר לצאת?

בכל מקרה, אם אני מצליחה להוציא שמירת הריון אז זה עדיף, נכון?

עבדתי במ"מ ורציתי שיחשיבו לי את החודשים לחל"ד.

 

כזכור לי אפשר להקדים יחסית בהרבה זמן וזו ממש לא פרוצדורה מורכבת, אאל"ט הקדמתי בסביבות חודש והיה אפשר גם יותר.. תבדקי.

נראה לך שמי שיולדת בתחילת החודש מקבלת לפי מספר של 4-5 ימי עבודה??

החשבים שם מחשבים כמה שויה יום עבודה שלך ומכפילים במספר ימי עבודה ב14 שבועות.

האחרונים שעבדתי..

ככה זה היה בשתי הלידות הקודמות ולכן קיבלתי כמעט וכלום...

אז לא נראה לי שיש בעיה....

אם את גרה באיזה מדבר והיה אצלך ממש חם היום - הייתי זורקת...

את יכולה פשוט להריח או לטעום כדי להיות רגועה

אם היה בתיק בצל במזג אוויר קריר אז תריחי ואם לא מריח חמוץ שימי במקרר

אם היה על שיש מתחת חלון חשוף לשמש אז סיכוי גדול שהתקלקל...

לא בטוח שיאפשרו..

אפשר לבקש, ואם לא עוזר אז לנדנד בעקשנות מתונה, ולהבהיר שיש כאן ענין  משפחתי מאוד חשוב לאשתי -

משהו שהוא ממש בנפשה - ושגובל בשלום בית.

 

בדרך כלל מפקדים נוטים לבוא לקראת.

שבו מקבלים שחרור.

הכל תלוי בטוב ליבו של המפקד

בס"ד

 

שימציא איזה אירוע או משהו

באופן כללי אני מסכימה שאפשר להמציא סיפור כיסוי אם מדובר על סתם אדם אבל חשוב לשמור על אמון ויושר בין חייל למפקד שלו, לא?

לרמוז בעדינות שזה ענין משפחתי רגיש.

 

 

שיש מחשבות על הרחבת המשפחה, ואז אם אפשר לגלות הבנה כשמבקשים יציאה..

לומר מפורש זה קצת לא צנוע

אני חושבת שטוב ששיתפת את המנהל גם אני שיתפתי מייד את הסייעת שעובדת לצידי, כשאתה גלוי ואומר את האמת לפעמים מנסים לעזור לך ולבוא לקראתך, ההתחלה הייתה לי קשה כל הזמן לעסתי מסטיקים בהסוואה והשתדלתי לא להעמיס על עצמי בבית בתקופה הזו, והתפללתי המון שכל דקה תעבור מהר ושהילדים יהיו רגועוים השתדלתי להחזיק את עצמי בעבודה ובבית איפשרתי לעצמי להתפרק