פורום הריון ולידה (עמוד 4692)

ביותר עבורה!!! 

כמה עצות לי:

א. קודם כל -תפילות לבורא עולם, אפיל לקבל על עצמך משהו.

 

ב. חפשי בגוגל בערך "סרבן הנקה" או "משבר הנקה" יש שם המון חומר בנושא וטיפים איך לשדל תינוק לינוק ולעזוב את הבקבוק.

 

ג. מגע עור בעור חשוב לכך מאוד- כל המליצה לי מדריכת הנקה כשלי היה משבר כזה- להיות עם התינוקת כמה שיותר במגע צמוד- ללא חולצה לך ולה כשמתאפשר. לעשות איתה אמבטיה באמבטיה שלך ולנסות להניק שם.

 

ד. לשאוב על מנת לשמר את החלב.

 

ה. מבינה אותך בעניין של מחזור אם כי הנקה זה דבר ראשון עבור התינוק.

אם אחרי לידה ורוצה למנוע ושואלת רב- באמצעים הורמונליים תוכלי גם למנוע מחזור.

דבר נוסף- לנסות להניק כשהיא מסטולה- בשינה, מתוך שינה. גם בלילה אם מניקים זה עוזר לשמר את החלב

כי היא בכלל לא מתאמצת לינוק וכשהיא ערנית יותר קל

אין לי זמן לכתוב, צריכה לישון, אבל אני הייתי כנראה במצב דומה וזה הולך ומשתפר ב"ה.
בגיל שבעה שבועות הרגשתי שהגיע סוף סוף מספיק חלב, ועכשיו בגיל שמונה שבועות ב"ה יש ימים בלי תוספת תמ"ל.
אז קודם כל אל תתיאשי!
תשתדלי לנסות בלי הסיליקון.
תישני טוב.
אם יהיה שפע חלב יותר סיכוי שהיא תסכים.

אם יש פצעים תאווררי את האזור מדי פעם, ושפע חלב יעזור גם לזה.
ואל תתיאשי ואל תהיי לחוצה. אפילו תכני מראש בקבוק מטרנה כך שתהיי רגועה: לא תרצה ממך, היא לא תרעב.

עוד טיפ שעזר לי:
לפעמים כשהיא נהייתה היסטרית מרעב היא לא הסכימה לינוק. רצתה אוכל קל מהבקבוק..
אז שמתי אותה בתנוחת הנקה, נתתי בקבוק ואחרי כמה מציצות שהרגיעו אותה העברתי באלגנטיות אלי. היא כבר הייתה בשוונג של מציצות אז מ המשיכה..

גם לי היה את אותו סיפור עם הבנות שלי עכשיו. הן לא ינקו טוב ואז הזמנתי יועצת הנקה שאמרה שיכול להיות שיש להן לשון קשורה.
הלכנו לרופאה שמומחית בזה ואכן כך היה...היא התירה את הלשון (במקרה שלנו זה היה גם בשפה) ואח"כ הנקתי קצת והלך יותר טוב.
אני הפסקתי עם ההנקה מטעמי נוחות (תאומות) וגם כי היתה לי בעיה נוספת שלא קשורה לזה וכרגע אני שואבת ומביאה להן בבקבוק. כבר נשאבתי לזה אז לא נראה לי שאחזור להנקה אבל אני מאמינה שההתרה אכן משפרת את היניקה.
בנתיים כל עוד היא לא יונקת טוב תשאבי אחרי כל ארוחה ותקפידי לשאוב כל שלוש שעות ככה יתרבה לך החלב, תקחי כדורים או תאכלי דברים שגורמים לחלב להתרבות. חבל לוותר על זה.
אני יודעת על הרבה מקרים שאחרי התרת הלשון התינוק התחיל לינוק טוב אז ממליצה לך לבדוק את זה.
בהצלחה! 

ואני ממליצה ממש.

בקבוצה שלנו חצי מהזוגות היו דתיים.

בררתי לפני שנרשמנו ואמרו לי שזה מותאם לציבור הדתי.

וב"ה מי שהעבירה לנו את הקורס היתה מילדת דתייה.

אז היינו ממש רגועים מההתחלה.. כל מיני תמונות שהראו אז היא אמרה שרב ממתיר להסתכל בהם (כי זה ציורים ולא תמונות)

והיו כאלה שהסתכלו והיו כאלה שלא.. בעלי בחר שלא להסתכל..(זה לא המון תמונות..בעיקר בקורס הראשון)

היה קורס אחד שפיצלו את הגברים והנשים..

ולגבי הקורס של ההנקה- אז במקרה בעלי לא יכל להגיע והגעתי לבד! אפשר לומר שזה באמת יצא לטובה שהוא לא הגיע... כי כן הראו הרבה תמונות שהוא לא היה יכול להסתכל ונתנו הסברים שהוא לאו דווקא היה צריך לשמוע.. ומה שהיה צריך השלמתי לו לבד. (חוצמזה, שמי שהעבירה את הקורס של ההנקה התפלאה שהגברים הגיעו, ואמרה שלפי מה שהיא זוכרת זה קורס שאומרים רק לנשים להגיע..)

וב"ה היה ממש טוב והאוירה היתה טובה!!!!

בקיצור- ממליצה!!!

בהצלחה.

תסתכלי בקישור הבא ותתקשרי למספרים שם:

http://www.szmc.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%AA/%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%90%D7%92%D7%A3/%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F/%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%93%D7%A7/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94/tabid/2630/Default.aspx

מלכי.

כל כמה זמן נפתחים קורסים.
יש קורס לנשים וקורס זוגי.
בקורס הזוגי זה 10 זוגות.

אם יולדים בשערי צדק אז מקבלים החזר על הקורס. הקורס עולה כ-600.

אנחנו סיימנו לא מזמן קורס שם והיינו מרוצים.

היה נחמד אבל מאד שטחי.
מהאינטרנט תלמדי הרבה יותר.
המפגש על הנקה היה מעולה!!

אני דווקא ממליצה ממש.

הרגשנו שזה קצת מכין אותנו לקראת מה אנחנו הולכים. שהקריאה באנטרנט  פחות מספקת.

כל פעם שיצאנו מהקורס היה לנו כבר חשק ללדת, וממש התרגשנו...

ומה שחשוב - גם בעלי נהנה מהקורס.

בנוסף, מי שהעבירה לנו את הקורס היתה מילדת דתייה.

אז היינו ממש רגועים שהכל יהיה בסדר ובלי דברים מיותרים.

ומה שהיה צריך פצלו את הגברים והנשים...

וב"ה היה ממש טוב!!!

בקיצור- ממליצה!!!

בהצלחה.

 

 

א. כתוב בכל גיל מה קורה ויש עצות טובות, והכי חשוב- יש מדריך מצולם להנקה, החתלה, התמודדות
עם כאבי בטן, קשירה של מנשא, עיסוי.
ד. היא פתאום צורחת, מתפתלת, יוצאים לה גזים (אצלנו היא סבלה מ2 האחרונים גם בלי בכי,ולא נרדמה.
ה. לי אמרו שבועיים,ואחרי שבועיים וחצי בערך זה נעלם כמעט כמו קסם ב"ה אבל אמרו לי שבדרכ זה לא ככה.. מאחלת לך שיהיה לך ככה
ו. בספר כתוב להניק צד אחד, להחליף חיתול ולהציע צד שני וזה מה שברדכ עשיתי
בהצלחה ומזל טוב!!

א. יש את לידה פעילה, שמכניס לסדר יום, לקחת בערבון מוגבל חלק מהדברים. סה"כ את תלמדי אותה,לא באמת צריך ספר  
.ב לדעתי לוקח איזה חודש להתאפס,לאט לאט.. עכשיו זה לא השלב של הסדר. 
ג. אולי קשור להנקה? תתייעצי אולי עם יועצת הנקה, תנסי לשחרר עם מים קרים.
ד. התפתלויות בעיקר, צרחות. תנסי להשכיב אותה על הגב, ולדחוף את הברכיים בעדינות לכיוון הבטן, בד"כ זה משחרר מלא גזים. יש כל מיני תכשירים אבל עדיף מגיל חודש.. סל קל עוזר או טרמפולינה,מנשא,תנוחות שונות שאת מחזיקה אותה. 
ה. לא מבינה בזה אבל נשמע לי הגיוני. יש תכשיר אלופירסט שאומרים שמאוד עוזר. 
 

קודם כל מזל טוב ובשעה טובה!

א. "המדריך השלם לטיפול בתינוק ובילד"- ממש ספר מצוין! בילדים הראשונים שלי הייתי משתמשת בו המון!

ב. בגיל חודש בערך בד"כ נכנסים לאיזשהו מסלול... לאט לאט את (וגם היא) תלמדי להכיר את הזמנים הפחות או יותר קבועים שלה, כמובן שיהיו שינויים מידי פעם

ג. מה שאת מתארת נשמע כמו הגודש שמתחיל בערך 3-4 ימים אחרי הלידה ומתפשט לבית השחי ולכן זה כואב... ברגע שההנקה תתייצב והגוף שלך ידע לזהות את הכמויות שהתינוקת צריכה, הגודש ירד והכאב בבית שחי יעלם...

ד.כאבים של גזים את תראי שהיא מתפתלת, זה בד"כ כאבי גזים, אם את מצליחה לזהות מאכל מסוים שגורם לה ליותר כאבים אז תמנעי ממנו, אבל אני אישית לא הצלחתי לזהות ואכלתי הכל, בסוף זה עובר...  יש גם גרפווטר ועוד כל מיני, אני לא ניסיתי.

ה. אוי... תפרים תפרים... זה נורמלי לגמרי שעוד כואב לך, זה לוקח שבועיים בערך ולפעמים יותר. ממליצה לשטוף כמה שיותר!

ו. לפעמים כשמורידים להם את המכנס והטיטול הם נרגעים כמו קסם ואז אפשר להחליף להם, אבל לא כל התינוקות ככה.

אם היא לא מאפשרת לפני האוכל אז תחכי רבע שעה אחרי האוכל ואז תחליפי לה.

 

בהצלחה רבה בתפקיד החדש המרגש, המאתגר והמתגמל ביותר בעולם!!!

 

לגבי הספר - ראיתי שכתבו לך על מלידה עד גיל שנה..כשתתחילי עם הטעימות אז יש ספר טעמים ראשונים שמאוד עזר לי בכל מה שקשור לאוכל (אבל יש לך עוד קצת זמן

לגבי הנפיחות זה נשמע כמו בלוטות - תתייעצי עם אחות בטיפת חלב או אפילו של הקופה

לגבי הגזים - אי אפשר לפספס, הם מתפתלים כשממש כואב להם ואם היא מוציאה - זה מצויין

הבעיה היא כשהם לא מוציאים ואז יש את סימיקול ודומיו שמקלים

לגבי הכאבים - מצטערת אם זה מדכא אבל לי כאב גם חצי שני אחרי בפעם הראשונה..בשניה פחות..

תלכי לבדיקה שגרתית כשתצליחי, זה חשוב

וחיתולים - משתדלת אחרי ההאכלות

 

בעוד שבוע את תרגישי הרבה יותר בטוחה..זה בא עם הגיל (שלהם

 

בהצלחה

אני מניקה ב"ה ומטפטפת,זה אומר שנידונתי לישון עם חזיה לכל תקופת ההנקה?יש פיתרון אחר?

מאוזנת ועם הזמן מתאימה את עצמה לצרי התינוק.

זה יכול לקרות כשיש קיצור צוואר רחם
לא בשביל להדאיג אותך, רק שאני הייתי עם ההתכווצויות האלה כחודש וחצי ורק בסקירה אמרו לי שזה צירונים בגלל קיצור צוואר והתעקשו שאפנה לרופא להריון בסיכון והוא הפנה למיון ולאשפוז.
ואמרו לי שהייתי צריכה לבא לבדוק כשה התחיל ולא לחכות עם זה. אני חשבתי שזה נורמלי שיש התקשויות..

היא היתה עד לא מזמן מחוברת אליך 24 שעות... תני לה להתרגל בקצב שלה.

אל דאגה, בדרך כלל כשהתינוק גדל הבית מתאפס.

ואגב, רווח של 3 שעות בין הארוחות בגיל חודש זה יפה מאוד! לי היה בקושי שעתיים.

ותנוחי ותתחזקי (את יכולה לנסות לישון איתה. אם את מפחדת יחד במיטה אז אפשר בעריסה צמוד למיטה שלך).

רעיון להקאות - להשכיב עם ראש מודבה (למשל ליצור הגבהה מתחת למזרן שלה, באיזור הראש).

ומזל טוב!! גידול קל ונעים! כיף לך!

 

אני נורא גרועה בסדר יום, אבל בכל זאת:

בלילה את מאכילה, זמן קצוב לגרעפס, וחוזרת לישון. חשוב להגביה את המזרן שלה מתחת לראש (עם מגבת מגולגלת) כמו שאמרו, גם אנחנו עושים את זה אחרת האף שלה נסתם מפליטות.

מכיוון שלא תשני מספיק בלילה, תמשיכי את הלילה יותר, לדוגמא עד הצהריים. או שתתחילי אותו מוקדם. כלומר, להמשיך עם האכלה ושינה שלך עוד כמה סבבים.

בסבבים שאת לא חוזרת לישון, את מארגנת לעצמך אוכל ועושה מינימום בבית.

תדאגי שיעזרו לך עם אוכל איכותי מוכן. שניצלים מהפריזר או עוף לצהרים, לחם זמין במקפיא עם דברים למרוח כמו טחינה או מה שאת אוכלת בדר"כ, ירקות וכו'.
בעלך צריך לעשות את הקניות, כדאי שיכין לך ירקות רחוצים לארוחת בוקר או כל רעיון שתחשבי איך הוא יכול לעזור שיהיה לך מה לאכול טוב ומהר. את יכולה לבשל ביצים קשות לכמה ימים מראש אם את אוהבת.

תעשי לך לפחות הפסקה אחת לשינה נוספת במשך היום, אם הפיצית מאפשרת. אני הרבה פעמים לא מצליחה, וזה קריטי אצלי לחלב לצערי..

מקווה שיש לך מובייל או משהו, אצלי זה עוזר לבדר אותה כשהיא ערה כך שאני יכולה בכלל לעשות דברים ולא רק להחזיק או לקשקש לה.. אבל לא זוכרת אם זה היה רלוונטי כבר בגיל חודש, אולי עוד שבוע וקצת.

תמצאו לכם מקומות קבועים לדברים ונהלים קבועים, איפה מחליפים, איפה הסבון כששוטפים לה אחרי יציאות, איפה הערמה של הכביסה הלא מקופלת.. אצלי לפחות זה מאד עוזר. זה לוקח זמן להתרגל להיות בבית, וגם התינוקת תעשה יותר סדר לעצמה עם הזמן ולך יהיה יותר קל, אז אל תבהלי בהתחלה.

כל מה שכתבתי לעיל הוא על הנייר.
במציאות יכולים להיות הרבה בלגנים..
אבל תשתדלי לשאוף לאיזה סדר קבוע.

כשאת מאכילה תנסי לתת כמה שיותר, אפילו להחזיק דקה לגרעפס ולנסות שוב, כדי שלא תצטרכי להאכיל כל שעה..

בלילה תשתדלי להאכיל לפני שהוא או היא ממש בוכים, בלי להדליק אור ובלי דיבורים, שימשיך לישון. ואל תחליפי, רק אם יש שם משהו רציני..

את יכולה לרשום לך מתי האכלת ולעקוב ולמצוא, בדרך כלל יש סדר. ובסוף גם יהיה סדר בשינה.

ולא צריך לרחוץ כל יום..

בהצלחה!

ככה היא תהיה מוגבההת קצת ולא במדידיים.
ממטרפת להמלצה להקפיד על שינת צהריים כל יום.

למדתי משם המון.
חבל לשוטט סתם בחנויות.

מתארת? זה נורמאלי ביכלל שיש דימום כמעט כמו מחזור? כמובן פחות ממחזור אבל כמעט ..

אם כן,זה נשמע כמו מחזור..

מבינה כמה זה קשה! לפני ההריון של הגברת שלי שתיתי כל פעם קצת ומאז אני לא יכולה בכלל.
כי בהריון לא שתיתי כלום וכששאבתי גם לא.
ועכשיו כשאפשר כל טיפת אלכוהול מפילה לגמרי..

באופן אישי הייתי פעם בתחילת הריון בפורים ולא התאפקתי ונגמר בהפלה... לא יודעת אם זה בגלל זה אבל כיום קל לי יותר להתאפק.

באיזה שבוע את? אם את כבר מרגישה תנועות תעקבי. כדי להירגע- להתקשר למוקד אחיות.. וסתם להבא- בלי קשר להריוןלא לשתות את הזבל הזה..

הבעיה היא בעיקר כי זה ממריץ, מעלה דופק, מעלה אנדרנלין בדם (בדומה לקפה אבל קצת יותר מרוכז)

אם את לא מרגישה מספיק תנועות כמו שהיה עד עכשיו או אם יש שינוי בהרגשתך הכללית תפני להיבדק.

 

*אין בתגובתי זו משום יעוץ רפואי*

 

תעדכני

אפשר להגיד "מתפללים על זה" או משהו בסגנון

ועניתי לא
ובלב המשכתי את המשפט-לפירסום..

לא אומרצ אצ האמת ואפילו אומרת לפעמים לא.

כמובן שתלוי מי האיש ומה הסיטואציה

הייתי עונה בסגנון "זו שאלה לא לעניין" "אם אני ארצ לספר משהו אני אספר מיוזמתי"

והייתי רק בחודש שני בערך..

פשוט עניתי שהשמנתי מאד מאז החתונה ואני לא יודעת למה פתאום כולם חושבים..

ואחרי כמה חודשים כשהן ראו אותי זה היה קצת לא נעים בהתחלה..

 

וואי איך אני שונאת את זה !

מה שאני עונה זה תלוי למי . מישהי שקרובה ואני לא מסוגלת לשקר לה מתוך כבוד אליה ע"ע סבתא של בעלי שתזכה לחיים טובים ארוכים בריאות ומלא נינות ונינים, אני לא משקרת.

לסתם קרציות, אני אומרת משהו בסיגנון "תתפללי עלי" , לא בקול ציני, 

ואז זה סותם להם את הפה ועושה להם רגשי אשם ,

כי מנעתי שנתיים + וכל הזמן הייתי עם בטן הריונית. מבנה .. 

כשבקושי ידעתי בעצמי כשאני בהריון,

לבשתי שמלה דיי מבליטה, בשבת חתן של בן דוד של בעלי. 

היינו נשואים קצת זמן, ולא היה לי מושג מה השריטות של המשפחה שלו. 

וגם ככה יש לי בטן מגיל 10 למרות שאין לי מבנה רחב, עד שהייתי בהריון הייתי צרה, מידה 38 כזה, ועם בטן הריונית. פעם בתיכון הלכתי בים עם בגד ים של שני חלקים ושמעתי שתי בנות

מתלחשות עלי "הנה נערה בהריון" . זה היה ממש מעליב... 

הייתי בחודש שני, וסבתא של בעלי התחילה ללטף לי את הבטן, שרציתי לקבור את עצמי.

לא שיקרתי לה שאני לא, כי אני לא מסוגלת לשקר לאישה בת 80 שכל החיים שלה זה הנינים והמשפחה, 

פשוט הלכתי לבעלי כמעט בוכה מהלחץ שלא רוצה שעכשיו היא תלך לכל הדודות והנכדות שלה ותגיד להם שאני בהריון,

כי זו לא בטן של הריון עדיין. יאמר לזכותה שהיא לא אמרה לאף אחד, אמרתי לה לא להגיד והיא כיבדה את זה.

דודה של אבא שלי סוקרת לי את הבטן מאז שהבת שלי בת חצי שנה. לאורך כל הזמן שמנעתי עדיין

הייתה לי בטן נחמדה של חודש 5 בכיף. ולא הייתי שמנה בצורה מוגזמת. סתם מבנה לא מוצלח. 

 

 

 

אני מתחילה לפתח בטן קטנטנה רק בחודש חמישי בגלל אני ממש רזה וכל ההקאות וחוסר התאבון רק מוריד אותי במשקל,

אבל כבר בשבוע חמישי מחילים ההקאות והחולשה וחיוורון ואז כולם כבר מתחילים לחשוד כי מה פתאום נהייתי חולה כבר שבועיים...

בהתחלה התירוץ היה "חוסר ברזל וויטמינים" (מה שנכון נכון...) אבל כמה אפשר לסחוב הרי זה ברור שחוסר ברזל מתגלה בעיקר בהריון...

למזלי רוב המשפחה המורחבת לא רואה אותי לעיתים קרובות רק ההורים והאחים שלי ולהורים אני גם ככה מספרת ולאחים שלי לא ממש אכפת.

אבל עיקר הבעיה זה בעבודה... שם אין לאן לחמוק.. וכן! זה ממש מעצבן ששואלים! אם אתם חושדים, פשוט תבינו לבד! אל תשאלו ואל תעמידו אותי במצב שלא רוצה לענות! (ומצד שני לפחות קצת מבינים למה אני מחסירה ופחות מתפקדת ולא באים בטענות על התפוקה..ואפילו, באים קצת לקראתי והשאר מנסים לעזור בעבודה שלי כדי להקל ולהוריד עומס)

הם אלה שצריכים להרגיש לא נעים,

שהם התערבו לך בעניינים אישיים, בזמן שאת לא רצית לדבר על זה עדיין.

אני במקרה כזה - לא מתנצלת...

הייתי מסבירה  "אז כשדיברנו על זה הייתי ממש בהתחלה, חודש שני, ועוד לא רציתי לספר לאף אחד" ואפילו אולי מוסיפה "זה מאד הביך אותי אז, כשדיברת על זה וניחשת נכון, זה העמיד אותי במצב לא נעים!" כדי שילמדו להבא ויהיו יותר מודעים.

מאחר ולי ישר בהתחלה מתנפחת הבטן אני יודעת שכולם מנחשים...היו כמה שהעזו ושאלו.. לא שיקרתי. הרגשתי מטופשת ...הרי זה שקוף...ובמילא עוד מקסימו חודש כבר יהיה בסדר לפרסם...
זה מביך..ולא נעים כשאומרים - 'מה? את כבר לא יכולה להסתיר....'.....-ואני בסה''כ בחודש שני-שלישי...

נראה לי שעיקר עניין הסוד זה כדי שתשרה ברכה. ואם מישהי שואלת מיוזמתה זה לא נקרא שאני פרסמתי..אז נראה לי זה בסדר...העיקר הכוונה.

כשהמנקה הערבייה בעבודה שאלה.. זה היה סביבות חודש שלישי. ואז היא התחילה לספר לי שמישהי מהמשפחה שלה אמרה "לא" כששאלו אותה ואז היא הפילה.. והאמת שממש לא עניינו אותי הדברים שלה. חוסר טקט משווע... ובסוף ההיריון היא אמרה לי: אני יודעת מה יש לך! בן! אמרתי לה: "נחכה ונראה" כי לא גילינו לאף אחד, וכמובן שנולדה לי בת מתוקה
בהצלחה!

ואכן צדקו פעמיים!!!

לא באסה על המתוקות שלי, אבל באסה שאנשים מרשים לעצמם להתערב ולהמר בעניינים שלא להם...

כולל דודה של בעלי, חברה ללימודים, ואישה שהתרימה כסף ליד הכותל (אמרה לי "בשעה טובה", והכריזה שיש לי בן, ושאקרא לו "אוראל". נולדה בת, ושמה רחוק מאוד מהשם המוצע הנ"ל).

סך הכול - מה אכפת לי, שיעלו כולם השערות לפי מה שהיו רוצים, זה לא ישנה את מינו של המתוקון שאצלי בפנים.

חוץ מאחת שצדקה כולם טעו בינתיים...

בשלושה דברים שאחד מהם הוא פוריא- ענייני פוריות שהם בין איש לאשתו..

יש מצבים שזה לא נעים לשקר..כי אם השואלת זאת חברה קרובה או אחות- אני מעדיפה לא לשקר.
סתם מכרה- אנסה להתחמק..למצוא מה לענות שלא מסגיר...
לשקר לא מרגיש לי בנח.

מי שזה עקאוני לה ממש שאף אחד לא ידע- שתעשה כטוב בעיניה.

נובעת, 

כשמישהו שואל מסקרנות זה מביך, (לכן לדעתי גם לא מתאים לשאול) ואם הוא סתם סקרן שיחכה לראות בטן ואני עונה תשובות מתחכמות או כשהוא ממש ממש חטטן וחוצפן גם עונה לא.

(יש לציין שאם זה שאלה שנשאלת ממקום של רצון לעזור ולסייע אז אני שוקלת פעמיים איזו תשובה לענות.)

 

לפעמים אנשים בטוחים שזה כברבסדר לשאול...

לפחות ככה זה אצלי..

זה דבר מאוד מאוד אינטמי ואישי וגם אם כבר יש בטן ענקית זה לא מחייב שיש הריון. לפעמים יש השמנה זמנית, הורמונים מטיפולים או כל דבר אחר ואז גם כשכבר שואלים זה יכול להיות מביך במיוחד. 

מאז שאני בהריון וגיליתי כמה זה מביך אני משתדלת שלא לשאול בכללללל גם אם כאמור יש כבר בטן גדולה כי אף פעם אי אפשר לדעת על איזה נקודות רגישות לוחצים. 

בקיצור אני לא רואה את עניין השאלה רק מסקרנות כדבר לגיטימי בשום שלב, כשיוולד תינוק אני דיי בטוחה שיספרו לאנשים הסקרנים ואז אני מקווה שסקרנותם תסופק.

אין איסור עצמי בשקר.
המון פעמים שקר זה איסור (הונאת דברים,הוצאת שם רע..) אבל סתם לשקר אין איסור כזה.
סתם מידה לא טובה.
ופה ברור שזה לא בעיה של מידות.

מידת האמת אחת המידות הראשיות. חותמו של הקדוש ברוך הוא.

"איזה חודש את?"
הסמקתי ממש והייתי בטוחה שאמא שלי כבר אמרה לו ואין טעם לשקר אז גמגמתי כזה.
ואני סך הכל בשבוע תשיעי!
( הוא לא שאל מחטטנות אבל בתחכום כזה שהימם אותי )
( דיברנו על משהו טכני בעניין וזה עלה )

דווקא זאת השאלה האהובה עלי, כי יש לי מה לענות..

 

וכששאלו אותי על הבטן שלי, עניתי שאני לא בהריון, זה פשוט שאריות מההריונות הקודמים.

אנשים חטטנים ומעצבנים!

ואפשר להצטייד מראש בתשובות:

אולי.

לא, וגם אם כן אז הייתי אומרת שלא...

לא יודעת, עוד לא בדקתי.

אולי. כשאהיה בהריון בשבוע 14 אעדכן אותך.

 

בהצלחה ושיהיה בשעה טובה...

דברתי עם אחות של חברה שלי ואמרתי לה שיש אצלנו הרבה הריוניות, כמו אחותה וכו׳... והיא הסתכלה עלי כאילו נפלתי מהירח ואמרה לי בשקט ובפנים חמורות שאחותה עדיין לא בחמישי.
אז מה קרה? רואים עליה...
ב״ה וממשיכים הלאה..
אני חושבת שלא צריך להגזים.

 עמדה בצד השואל, אני שאלתי את אחותי (הקטנה התחתנה לפני) כשהלכתי להכין לה מרק כי בעלה לא יודע,כשהיא ״היתה חולה״..והתעניינתי מתוך דאגה ולא מתוך סקרנות,והיא שיקרה לי בפה מלא..וכשהיא החליטה לומר אז מאד מאד נפגעתי מכך..לעניות דעתי צריך לשבת עם בן הזוג בהתחלה ולשוחח עימו,ולקבל החלטה ביחד אילו דמויות משתפים מלכתחילה ,ואילו בדיעבד..

אפשר כבר להגיד מזל טוב?
ובכלל הייתי אחרי ארוחת צהריים

אם חמותך יודעת היא יכולה לספר לעוד אנשים (ולפעמים בטעות)

ואז כבר אין לך שליטה על הדבר.

לי זה תמיד מה שעודד אותה... ובכללי שתיה חמה.

דברים קרים מרגיעים את הצרבת.

שתי שלוקים, אפילו דחורף (אם תמצאי איפשהו)

גלידות (לא המון)

מלפפון קר

והרבה שקדים טבעיים (לא קלויים)- הם ממש ממש עזרו לי! כל היום הייתי מנשנשת אותם...

אבל אצלי זה פשוט בגנים..

פראמין, זופרן או הכדור החדש הזה- תחפשי קצת בפורום

אמא שלי (וגם חמותי) אמרה לי שהיא לא הקיאה בהריונות שלה, אז אולי זה קצת קשור.

היה איזה ערב אחד שכנראה חטפתי איזה וירוס או משו והקאתי 3 פעמים, והייתה עוד פעם שהקאתי כשבלעתי את הברזל. יש לי לפעמים בחילות אבל זה עובר די מהר, ולפעמים גם קצת כאבי ראש, אבל בזה מסתכמים "תסמיני ההריון" שלי.

מלפפון מים קפואים וחמוץ-זה מה שעזר לי לבחילות בהריון הראשון

הריון שני-בחסדי ה' לא היו

בהריונות..

היו לי בחילות אבל לא הקאתי... אני לא מאלה שמקיאים בד"כ... אז כנראה בגלל זה. ממש קשה לי להקיא.

תשתדלי לאכול בבוקר דברים יבשים כמו צנימים, ביסקוויטים, קרקרים וכו'.

לשתות בלגימות קטנות ובהפרשים שלא יהיו לך בחילות מזה...

 

או שיש לך או שלא. אני היחידה מכל אחיותי שאין לי. וזה כיף ואני אכן משתדלת להעריך כל רגע.

תנסי להעלות נקודה שרק אולי בגללה את לא מקיאה כמו כולן אשמח מאד

 

ואני מתנצלת אם חדרתי פה לפרטיות!!

אבל אין! באמת! אני אמנם משתדלת לאכול בריא ושותה המון מים. אבל לא נראה לי שזאת הנקודה. ברכה משמיים. כל אחת עם השק שלה... וזה בסדר לא חדרת לפרטיות. נסי להיעזר בעיצות שנותנות לך בנות שכן למודות ניסיון.

גם בהריון הראשון ועכשיו אני מתחילה שבוע 11 אז מניחה שאם לא הופיעו עד עכשיו אז כנראה ששהן גם לא יופיעו בעז''ה...

אבל צר לי לאכזב...אין לזה שום גורם חיצוני..אין דרך להשפיע על זה..כל אחת והנטיה הטבעית שלה והתגובה של הגוף שלה להורמונים....

וזה יכל להשתנות מהריון להריון...אין חוקיות...

חמותי ילדה 10 ילדים ב''ה בלי בחילות והקאות.
זה אפשרי..אבל די נדיר...

בכל מקרה תזונה, ברזל וויטמנים יכולים אולי להקל.
ורק תפילה יכולה לפעול באמת..

ואני בהחלט משתדלת לאכול בריא (דגנים מלאים, הרבה פירות, בלי חטיפים ושטויות), אבל אי אפשר לדעת אם זה קשור. גם אמא שלי תמיד אכלה בריא אבל כן סבלה מבחילות והקאות..

גם כל דבר שהגוף שלי נרתע ממנו התרחקתי והשתדלתי לאכול רק בריא. אבל אני לא יודעת עם זה קשור.

יש שני דברים שקראתי פה ואני רואה שמאוד מאוד עזרו לי-

א. לנסות לא להגיע למצב של רעב חזק (בבוקר לאכול מיד משהו מתוק ולקום לאט).

ב. לא לשתות כשאני רעבה. לשתות רק אחרי שאכלתי.

ואני אוכלת די בריא, אני חושבת שיש קשר הדוק בין השניים.

הייתי ממליצה לך ללכת לנתורפט/ית טוב שיבדוק אותך ויראה לפי מי שאת איזה תזונה טוב להתאים לך להריון כך שיהיו לך הכי פחות תופעות לא נעימות..

בהצלחה!

הריון אני כבר מתחילה לקבל תחושה של עייפות בלתי נסבלת... אחת הדברים שיש לי תדיר בהריון ואין אין מצב בפתח למחזור אז זהו זה.....

 

ואני קצת מדוכדכת מזה מצד אחד תודה לה' שיש לי עוד נשמה אבל מה עם כל הנלווה לזה?? ומה עם הילדים ??

לפעמים נדמה לנו שמשהו גדול עלינו,  אבל ה' נותן את הכוחות

ואיכשהו אנחנו מוצאים את עצמנו מסתדרים

להתחזק באמונה שהכל יעבור בשלום!!

 

פורים שמח!!

החשבת שכר תוציא לך טופס תביעה לביטוח לאומי שמכיל את נתוני המשכורות שלך אצלם ועם זה את פונה לביטוח לאומי לקבל את הכסף

שמירה קלה והרבה בריאות!!

אח"כ מקבלים מביטוח לאומי.
כדאי לבדוק בביטוח הלאומי.

בעקרון התהליך הוא שאם את עוברת את החודש שמירת הריון את מגישה לביטוח לאומי ואז הם משלמים לך מהתחלה (גם את החודש הראשון..)

אם את פחות מחודש אז הם לא ישלמו לך...

 

ורק עוד דבר אחד, אני לא יודעת מה המקרה שלך, אבל קחי בחשבון שלפעמים ביטוח לאומי לא מאשרים שמירת הריון כי מבחינתם הוא לא מוצדק...

בהצלחה!

מתחרטת על כל רגע

היה לי סיוט.

אני שמתי שלושה חודשים אחרי הלידה. בינתיים מרוצה מאוד ב״ה.

אמרתי לך שכן זה בסדר. אפשר שישה שבועות אחרי לידה.

לא משנה אם היו קרעים ותפרים או לא.

לא משכנע במיוחד

חשבתי שרק כתבת על הזמן, ושיתפת שהיה לך סיוט..

לא הבנתי שדיברת גם על קרע.

היה לך קרע בצוואר הרחם? אין מגבלות לסוג התקן?

היה לי קרעים וחתך.

היה לי סיוט כי ההתקן עצמו והמחזורים איתו היו סיוט.

ובת אל זה לא היה אמור להיות משכנע.

זכרתי שהתקן נועצים או שמים בצוואר הרחם,

ופתאום חשבתי אולי זה קשור אם הצוואר נפגע בלידה.

את הנובה טי, למשל, לא. (יש סוגי התקנים אחרים, לא התנסיתי...)
הוא מוכנס ומונח בתוך הרחם עצמה. תחפשי תמונות... אבל הוא ממש קטן, ביקשתי ממנה להראות לי לפני שהכניסה איזה גודל הוא

שמעתי על ברזל נוזלי?

מישהי התנסתה?

הדבר היחיד שבאמת עזר לי בלי לשבש לי את מערכת העיכול. נספג מעולה.
נקרא ספאטון.

למרות שהוא היחיד שהצלחתי להתמיד אתו בלי לשגע את מערכת העיכול כך שאני לא ממש יכולה להשוות לתכשירים אחרים..

לא לאכול מוצרי חלב סביב הזמן שלוקחים את הברזל

אצלי פוליפרין עזר גם כן ולא עשה עצירות.

וליטול עם ויטמין c

אפילו בטלפון..

ול-חייוך, אם את לוקחת פריפל 3 בגלל שאת מעדיפה טיפות (גם אני אגב אז  חברה אמרה לי שאפשר גם ללעוס את הפריפול - אנסה זאת בקרוב

וגם שזה הברזל היחיד שמותר לקחת בסמוך למוצרי חלב וכמובן טוב לקחת עם תפוזים או כל ויטמין C אחר

אני חושבת שבקיווי יש אפילו יותר (ומסתבר שגם בפלפל - אדום אני חושבת..לא בטוחה)

 

את בטוחה שגם ביצים מעכבות ספיגה? אני כל יום לומדת משהו חדש..

בנוסף, תקפידי ששום דבר חלבי לא יתגנב לך לתפריט.

חוץ מזה, אם את שותה תה רגיל/ירוק - תשמרי על שעתיים הפרש מלקיחת התוסף

ועוד חוץ מזה תקפידי כל יום לאכול ממזונות עשירים בברזל, ב"ה יש אותם לא מעט - מזונות עשירים בברזל.

אני לוקחת טבליות ברזל של טננבלט.. הייתי לוקחת גם לפני ההריון.. אז קראתי והבנתי שהם טובים גם להריון..התחלתי לקחת בגלל חוסרים שהיו לי בבדיקות דם, ועכשיו הכל תקין.. אז כנראה שהוא נספג טוב..

ולהבדיל בין ברזל לתוסף תזונה..אני לקחתי את הפריפול בגלל שזה מונע אנמיה, הרופאה שלי הסבירה שהתוספים לא נבדקים כמו תרופה וגם המינון שלהם לא מספיק תמיד בשביל למנוע אנמיה

 

בגלל זה אני תמיד כותבת להתייעץ עם הרופאה

 

לי לא היה מושג וכמעט שקניתי תוסף תזונה